Hafetz Haïm
Chapitre Rekhilout - principe 6
Chap. 21
* וּבַעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, כַּמָּה מִכְשׁוֹלִין בָּאִין עַל יְדֵי מִדָּה גְּרוּעָה הַזּוֹ שֶׁל קַבָּלַת רְכִילוּת. וַאֲצַיֵּר בָּזֶה שְׁנֵי צִיּוּרִים קְטַנִּים, מַה שֶּׁמָצוּי, בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, אוּלַי יִתֵּן ה' בְּרַחֲמָיו, שֶׁיּוֹעִיל מְעַט עַל יְדֵי שֶׁנְּגַלֶּה אֶת תַּרְמִית הַיֵּצֶר, וּמִזֶּה יָקִּישׁ הַמַּשְׂכִּיל לְכָל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
א. בְּעִנְיָן הַשַּׂר הנ''ל וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בַּנָּכְרִים הַמַּעֲלִילִים עָלָיו, שֶׁכַּאֲשֶׁר הוּא שׁוֹאֵל מֵאִתָּם: לָמָּה תַּעֲשׂוּ לִי כָּךְ וְכָךְ לֵירֵד לְחַיַּי. וְהֵם מְשִׁיבִים כְּדֵי לְסַלֵּק הָאַשְׁמָה מֵאִתָּם: לֹא עָלֵינוּ תְּלוּנוֹתֶיךָ, פְּלוֹנִי הַיְּהוּדִי הִלְשִׁין עָלֶיךָ. וְתֵכֶף נִכְנָס הַדָּבָר בְּאָזְנָיו, וּמְקַבֵּל אֶת הַדָּבָר לֶאֱמֶת גְּמוּרָה, וְחוֹשֵׁב אֶת הַיְּהוּדִי לְמַלְשִׁין וְאֶת הַנָּכְרִי חוֹשֵׁב בְּלִבּוֹ, שֶׁאֵינוֹ מְשַׁקֵּר בְּדִבּוּרוֹ, וְלֹא מַחֲלִיף וְלֹא מוֹסִיף, וַעֲבוּר זֶה נוֹטֵר לִיהוּדִי שִׂנְאָה בְּלִבּוֹ. וְהָיָה כָּזֶה יוֹם מָחָר, יֵלֵךְ גַּם הוּא וְיַלְשִׁין עַל חֲבֵרוֹ וְנַעֲשָׂה עַל יְדֵי זֶה מַלְשִׁין גָּמוּר.
ב. (וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה מָצוּי, כְּגוֹן, שֶׁנָּכְרִי קָבַע אֵצֶל יְהוּדִי אֶחָד לִקְנוֹת מִמֶּנּוּ מַשְׁקֶה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, וְגָמַר אֶת הַמִּקָּח, וְהִנִּיחַ לוֹ גַּם כֵּן כֵּלָיו בְּבֵיתוֹ, וְיֵשׁ מֵהַקּוֹנִים, שֶׁאַף אַחַר שֶׁגּוֹמְרִין הַמִּקָּח עִם אֶחָד לְגַמְרֵי, אַחַר כָּךְ הוֹלְכִין לְמוֹכְרִין אֲחֵרִים מִזֶּה הַמִּין, לִדְרֹשׁ מֵהֶם הַמִּקָּחִים שֶׁל אֵלּוּ הַסְּחוֹרוֹת, אוּלַי יוּכְלוּ לְהַשִּׂיג מְעַט בְּפָחוֹת מֵהַמִּקָּח הָרִאשׁוֹן, וְיַחְזְרוּ מִמֶּנּוּ, וְאֵין מְסַפְּרִין לְהַמּוֹכֵר הַשֵּׁנִי שׁוּם דָּבָר מִזֶּה, אֵיךְ שֶׁגָּמַר בָּזֶה מִתְּחִלָּה עִם אַחֵר. וּכְּשֶׁהַמּוֹכֵר הַשֵּׁנִי אֵינוֹ יוֹדֵעַ מִזֶּה, לִפְעָמִים אֵרַע שֶׁמִּתְרָצֶּה בְּמִקָּח פָּחוֹת מְעַט מֵהַמִּקָּח שֶׁל הַמּוֹכֵר הָרִאשׁוֹן כַּיָּדוּעַ, וְכִשְׁמֹעַ הַנָּכְרִי אֶת הַדָּבָר הַזֶּה הוּא הוֹלֵךְ תֵּכֶף אֵצֶל הָרִאשׁוֹן וְלוֹקֵחַ כֵּלָיו מִמֶּנּוּ בְּלִי שׁוּם טַעֲנָה וּמַעֲנֶה. וּכְשֶׁהוּא שׁוֹאֲלוֹ: לָמָּה אַתָּה עוֹשֶׂה לִי כָּכָה. וּכְדֵי לְסַלֵּק הָעַוְלָה מֵעַל עַצְמוֹ הוּא מְשִׁיבוֹ: פְּלוֹנִי הַמּוֹכֵר פְּגָעַנִי וְאָמַר לִי: לָמָּה אֵין אַתָּה רוֹצֶה לִקְנוֹת מִמֶּנִּי סְחוֹרָה. הֲלֹא אֶצְלִי הַסְּחוֹרָה טוֹבָה הַרְבֵּה יוֹתֵר מִשֶּׁל פְּלוֹנִי, וְגַם הַמִּקָּח אוֹזִיל לְךָ מִמֶּנּוּ. וְתֵכֶף מְקַבֵּל אֶת זֶה לֶאֱמֶת גְּמוּרָה וְחוֹשֵׁב אֶת הַיְּהוּדִי לֶעָנִי הַמְהַפֵּךְ בַּחֲרָרָה וכו', שֶׁנִּקְרָא רָשָׁע, וְנוֹטֵר לְהַיְּהוּדִי שִׂנְאָה בְּלִבּוֹ, וּלְמָחָר יְזַלְזֵל נֶגֶד חֲבֵרוֹ הַרְבֵּה בְּמִקָּחִים, עַד שֶׁיּוֹרֵד פָּשׁוּט לְחַיָּיו, וְנַעֲשִׂים עַל יְדֵי זֶה שׂוֹנְאִים גְּמוּרִים, שֶׁכָּל אֶחָד רוֹצֶה לִבְלֹעַ אֶת חֲבֵרוֹ וְלִרְאוֹת אֶת דָּמוֹ, וְהַכֹּל אֶצְלָם כְּהֶתֵּירָא וּלְשֵׁם מִצְוָה, בְּחָשְׁבָם שֶׁחֲבֵרוֹ עָשָׂה לוֹ גַּם כֵּן כָּכָה).
* הגה''ה: וְדַע, דַּאֲפִלּוּ יִתְקַבְּצוּ כָּל חֶלְקֵי הַהֶתֵּר שֶׁל מְהֵימָן לֵיהּ כְּבֵי תְּרֵי (נֶאֱמָן לוֹ כִּשְׁנֵי עֵדִים), אֵין מוֹעִיל, רַק לְעִנְיַן לְהַאֲמִין בְּעַצְמוֹ, אֲבָל לֹא (יד) לְהַפְסִידוֹ בְּמָמוֹן אוֹ לְהַכּוֹתוֹ, חַס וְחָלִילָה, אוֹ לְגַנּוֹתוֹ בִּדְבָרִים עֲבוּר זֶה, דְּלָאו כָּל כְּמִנֵּהּ לְהַאֲמִין לָזֶה כְּבֵי תְּרֵי (פֵּרוּשׁ: מִפְּנֵי שֶׁאֵין בְּכֹחוֹ לְהַאֲמִין לוֹ כִּשְׁנֵי עֵדִים) וְלִגְרֹעַ בָּזֶה לְאַחֵר. (הַגָּהָה)
א (יח) שֶׁהָעִנְיָן, שֶׁהַדְּבָרִים הַנִּכָּרִים מוֹרִים עָלָיו שֶׁהוּא אֱמֶת, לֹא יִהְיֶה בּוֹ בְּמַה לְשָׁפְטוֹ לְצַד הַזְּכוּת, דְּאִי לָאו הָכִי (דְּאִם לֹא כֵּן), מַה שַּׁיָּךְ בָּזֶה דְּבָרִים נִכָּרִים שֶׁהוּא אֱמֶת? אֲפִלּוּ אִם הוּא אֱמֶת, אֵין לְהַחְלִיט בַּלֵּב עַל הַנִּדּוֹן מִשּׁוּם זֶה לְרַע, וּכְדִלְעֵיל בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת.
ב שֶׁיְּהֵא דָּבָר הַנִּכָּר מַמָּשׁ, שֶׁיַּגִּיעַ לְעִנְיַן הַסִּפּוּר, לֹא דָּבָר הַנִּכָּר קְצָת.
ג שֶׁיִּרְאֶה אֶת הַדְּבָרִים הַנִּכָּרִים בְּעַצְמוֹ, וְלֹא שֶׁיִּשְׁמַע אוֹתָן מִפִּי אֲחֵרִים.
ד דַּוְקָא אִם יוּכַל לִהְיוֹת לוֹ מִידִיעַת הַסִּפּוּר הַזֶּה תּוֹעֶלֶת עַל לְהַבָּא, דְּאִי לָאו הָכִי, אָסוּר לְהַטּוֹת אָזְנוֹ וְלִשְׁמֹעַ אֶת הַסִּפּוּר, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת.
ה) אַחַר כָּל זֶה אֵינוֹ מוֹעִיל עִנְיָן זֶה דִּדְבָרִים הַנִּכָּרִים, רַק לְעִנְיַן לְהַאֲמִין וּלְקַבֵּל בְּלִבּוֹ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה לֶאֱמֶת, (יט) אֲבָל לֹא לֵילֵךְ וּלְסַפֵּר דָּבָר זֶה לַאֲחֵרִים, (כ) וּבְכָל אֹפֶן אָסוּר לִסְמֹךְ עַל דְּבָרִים הַנִּכָּרִים מַמָּשׁ לְעִנְיַן לְהַפְסִידוֹ עַל יְדֵי זֶה בְּמָמוֹן אוֹ לְהַכּוֹתוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְעַיֵּן לְעֵיל שָׁם בְּסָעִיף י''ד, שֶׁהֶאֱרַכְנוּ בָּזֶה.
א דְּדִין זֶה הוּא דַּוְקָא אִם עַל יְדֵי מַלְשִׁינוּת הַשְּׁנִיָּה תִּהְיֶה תּוֹעֶלֶת עַל לְהַבָּא, שֶׁהַשֶּׁכְּנֶגְדּוֹ לֹא יַחֲזֹר וְיַלְשִׁינוֹ עוֹד, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַצִּיל עַצְמוֹ בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת, אָז מֻתָּר. אֲבָל אִם הוּא מִתְכַּוֵּן רַק לִנְקֹם נָקָם, בְּוַדַּאי אִסּוּר גָּמוּר הוּא, וְכַמְבֹאָר בְּחֹשֶׁן מִשְׁפָּט (בסימן שפ''ח סעיף ט' בהגה''ה).
ב וְעוֹד, דְּכָל זֶה אִם הוּא רוֹאֶה בְּעֵינָיו שֶׁהִלְשִׁינוֹ, אֲבָל לֹא לִסְמֹךְ עַל דְּבָרִים הַנִּכָּרִים, אֲפִלּוּ אִם הֵם דְּבָרִים נִכָּרִים מַמָּשׁ, וְרָאָה אוֹתָן בְּעַצְמוֹ, וְכַנַּ''ל. וְכָל שֶׁכֵּן אִם רַק אֲנָשִׁים סִפְּרוּ לוֹ שֶׁהוּא הִלְשִׁינוֹ, דְּבָזֶה אֲפִלּוּ לְהַחְלִיט בְּלִבּוֹ, שֶׁהַדָּבָר הַזֶּה אֱמֶת, גַּם כֵּן אָסוּר, כָּל זְמַן שֶׁלֹּא הֵעִידוּ עָלָיו בְּבֵית דִּין, (אוֹ אֲפִלּוּ חוּץ לְבֵית דִּין, רַק שֶׁנִּתְבָּרֵר בְּבֵרוּר, שֶׁאֵין אַחֲרָיו סָפֵק), וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁאָסוּר לִסְמֹךְ עַל זֶה וּלְהַפְסִיד לַחֲבֵרוֹ הֶפְסֵד כָּל דְּהוּא, אֲפִלּוּ אִם הוּא מְכַוֵּן בָּזֶה לְתוֹעֶלֶת עַל לְהַבָּא.
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source