Interdiction de servir d'intermédiaire à un prêt usuraire (N237)
הִזְהִיר מֵהִתְעַסֵּק בְּהַלְוָאַת רִבִּית בֵּין הַמַּלְוֶה וְהַלֹּוֶה לֹא לִהְיוֹת עָרֵב לְאֶחָד מֵהֶם וְלֹא לִהְיוֹת עַד עֲלֵיהֶם וְלֹא לִכְתּוֹב בֵּינֵיהֶם שְׁטָר בַּמֶּה שֶׁהִסְכִּימוּ עֲלֵיהֶם מֵעִנְיַן הָרִבִּית, וְהוּא אָמְרוֹ (שְׁמוֹת כב, כד) ''לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶשֶׁךְ''. וּלְשׁוֹן גְּמָרָא מְצִיעָא (גְּמָרָא בָּבָא מְצִיעָא עה, ב) עָרֵב וְעֵדִים אֵינָן עוֹבְרִין אֶלָּא מִשּׁוּם ''לֹא תְשִׂימוּן'', וְשָׁם הִתְבָּאֶר שֶׁהַסּוֹפֵר וְהָעֵדִים וְהֶעָרֵב גַּם כֵּן עוֹבְרִים, וְשָׁם הִתְבָּאֶר גַּם כֵּן שֶׁזֶּה הַלָּאו שֶׁהוּא (שְׁמוֹת כב, כד) ''לֹא תְשִׂימוּן'' עִם הֱיוֹתוֹ בָּא עַל הָאֶמְצָעִיִּים רוֹצֶה לוֹמַר הַמִּתְעַסְּקִים בְּעִנְיָן הַהוּא הִנֵּה הוּא כּוֹלֵל גַּם כֵּן הַמַּלְוֶה, וְלָכֵן יִהְיֶה הַמַּלְוֶה בְּרִבִּית עוֹבֵר בְּשִׁשָּׁה לָאוִין, אֶחָד מֵהֶם (שְׁמוֹת כב, כד) ''לֹא תִּהְיֶה לוֹ כְּנוֹשֶׁה'', וְהַשֵּׁנִי (וַיִּקְרָא כה, לז) ''לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶשֶׁךְ'', וְהַשְּׁלִישִׁי (וַיִּקְרָא כה, לז) ''וּבְמַרְבִּית לֹא תִתֵּן אָכְלֶךָ'', וְהָרְבִיעִי (וַיִּקְרָא כה, לו) ''אַל תִּקַּח מֵאִתּוֹ'', הַחֲמִישִׁי (שְׁמוֹת כב, כד) ''לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶשֶׁךְ'', הַשִּׁשִּׁי (וַיִּקְרָא יט, יד) ''וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשׁוֹל'', וְשָׁם אָמְרוּ וְאֵלּוּ הָעוֹבְרִים בְּלֹא תַּעֲשֶׂה הַמַּלְוֶה וְהַלֹּוֶה וְהֶעָרֵב וְהָעֵדִים וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אַף הַסּוֹפֵר עַל (וַיִּקְרָא כה, לז) ''לֹא תִתֵּן לוֹ'' וְ־(וַיִּקְרָא כה, לו) ''אַל תִּקַּח'' וְ־(שְׁמוֹת כב, כד) ''לֹא תִּהְיֶה לוֹ כְּנוֹשֶׁה'' וְ־(שְׁמוֹת כב, כד) ''לֹא תְשִׂימוּן'' וְ־(וַיִּקְרָא יט, יד) ''לִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן''. וּבַגְּמָרָא (גְּמָרָא בָּבָא מְצִיעָא עה, ב) אָמַר אַבַּיֵי מַלְוֶה עוֹבֵר בְּכֻלָּן לוֶֹה עוֹבֵר בְּ־(דְּבָרִים כג כ, כא) ''לֹא תַּשִׁיךְ'' וְ־(וַיִּקְרָא יט, יד) ''לִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשׁוֹל'' עָרֵב וְעֵדִים אֵינָן עוֹבְרִין אֶלָּא מִשּׁוּם (שְׁמוֹת כב, כד) ''לֹא תְשִׂימוּן'', וְהָעוֹבֵר עַל לָאו זֶה אִם הָיָה רִבִּית קְצוּצָה הִנֵּה נוֹצִיא אוֹתָהּ מִמֶּנּוּ וְנַחֲזִירָהּ לְמִי שֶׁנִּלְקְחָה מִמֶּנּוּ. (מִשְׁפָּטִים, שָׁם):