Limoud Yomi

26 Tishri 5786
18 octobre 2025
18 octobre 2025
Paroles de sagesse
La providence Nakh
Koheleth 6 Tehilim
Chap. 119 (v. 97 à 176) Tomer Deborah
Chap. 9 (v. 1 à 7) Hafetz Haïm
Lachon Hara - principe 1 Mitsvoth
Pos. 101 Rambam
To'en venit'ane n°1 Michnah
Mena'hoth 13:5 et 13:6 Messilat Yesharim
Chap. 20.2 à Chap. 21.3 Chaarei Téchouvah
Chap. 3 (v. 191 à 201)
מָֽה־אָהַ֥בְתִּי תוֹרָתֶ֑ךָ כָּל־הַ֝יּ֗וֹם הִ֣יא שִׂיחָתִֽי:
Combien j’aime ta Loi ! Tout le temps elle est l’objet de mes méditations.
119 : 97
מֵ֭אֹ֣יְבַי תְּחַכְּמֵ֣נִי מִצְוֹתֶ֑ךָ כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם הִיא־לִֽי:
Tes commandements me rendent plus sage que mes ennemis, car ils sont pour moi un bien inépuisable.
Rachi

מֵאֹיְבַי תְּחַכְּמֵנִי מִצְוֹתֶךָ. עַל דּוֹאֵג וַאֲחִיתוֹפֶל אֲמָרוֹ דְּלָא אָתְיָא לְהוּ שְׁמַעְתָּא אַלִּיבָּא דְּהִלְכָתָא:
לְעוֹלָם. סוֹד הַתּוֹרָה בְּיָדִי שֶׁכֵּן מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי מִזֶּה לָמַדְתִּי קְצָת וּמִזֶּה לָמַדְתִּי קְצָת (לְאַחַר שֶׁלָּמַדְתִּי מֵרַבִּי מוּבְהַק):
119 : 98
מִכָּל־מְלַמְּדַ֥י הִשְׂכַּ֑לְתִּי כִּ֥י עֵ֝דְוֹתֶ֗יךָ שִׂ֣יחָה לִֽֿי:
Je suis plus avisé que tous mes précepteurs, car tes vérités sont le thème de mes réflexions.
Rachi

שִׂיחָה לִי. כָּל שִׂיחָתִי הָיְתָה בָּם:
119 : 99
מִזְּקֵנִ֥ים אֶתְבּוֹנָ֑ן כִּ֖י פִקּוּדֶ֣יךָ נָצָֽרְתִּי:
J’ai plus d’expérience que les vieillards, car je respecte tes préceptes.
119 : 100
מִכָּל־אֹ֣רַח רָ֭ע כָּלִ֣אתִי רַגְלָ֑י לְ֝מַ֗עַן אֶשְׁמֹ֥ר דְּבָרֶֽךָ:
J’ai tenu mes pas éloignés de tout mauvais chemin, en vue d’observer tes paroles.
Rachi

כָּלִאתִי רַגְלָי. מָנַעְתִּי כְּמוֹ (ש''א כ''ה) אֲשֶׁר כְּלִתִנִי הַיּוֹם מִבּוֹא בְדָמִים:
119 : 101
מִמִּשְׁפָּטֶ֥יךָ לֹא־סָ֑רְתִּי כִּֽי־אַ֝תָּ֗ה הוֹרֵתָֽנִי:
Je n’ai point dévié de tes règles, car c’est toi qui m’as instruit.
119 : 102
מַה־נִּמְלְצ֣וּ לְ֭חִכִּי אִמְרָתֶ֗ךָ מִדְּבַ֥שׁ לְפִֽי:
Que tes paroles sont douces à mon palais ! Le miel l’est moins à ma bouche.
Rachi

נִּמְלְצוּ. נִמְתְּקוּ:
119 : 103
מִפִּקּוּדֶ֥יךָ אֶתְבּוֹנָ֑ן עַל־כֵּ֝֗ן שָׂנֵ֤אתִי | כָּל־אֹ֬רַח שָֽׁקֶר: (פ)
J’ai puisé mon savoir dans tes préceptes, c’est pourquoi je hais toute voie mensongère.
119 : 104
נֵר־לְרַגְלִ֥י דְבָרֶ֑ךָ וְ֝א֗וֹר לִנְתִיבָתִֽי:
Ta parole est un flambeau qui éclaire mes pas, une lumière qui rayonne sur ma route.
Rachi

נֵר לְרַגְלִי דְבָרֶךָ. כְּשֶׁאֲנִי בָּא לְהוֹרוֹת הוֹרָאָה אֲנִי רוֹאֶה בַּתּוֹרָה וְהִיא מַפְרֶשֶׁת אוֹתִי מִן הָאִסּוּר כַּנֵּר הַמַּצִּיל אֶת הָאָדָם מִן הַפְּחָתִים:
119 : 105
נִשְׁבַּ֥עְתִּי וָאֲקַיֵּ֑מָה לִ֝שְׁמֹ֗ר מִשְׁפְּטֵ֥י צִדְקֶֽךָ:
J’ai fait le serment, et je le tiendrai, d’observer les règles de ta justice.
119 : 106
נַעֲנֵ֥יתִי עַד־מְאֹ֑ד יְ֝הוָ֗ה חַיֵּ֥נִי כִדְבָרֶֽךָ:
Je suis extrêmement accablé, Éternel, conserve-moi en vie selon ta parole.
Rachi

נַעֲנֵיתִי. נַעֲשֵׂיתִי עָנִי וּשְׁפַל כְּמוֹ לַעֲנוֹת מִפָּנָי (שְׁמוֹת י') וְעָנָה גְּאוֹן יִשְׂרָאֵל בְּפָנָיו (הוֹשֵׁעַ ה') תַּרְגּוּם יוֹנָתָן וְיִמְאַךָ, וְעָנִי חָשׁוּב כַּמֵּת לְפִיכָךְ חַיֵּינִי כִּדְבָרֶיךָ. נַעֲנֵיתִי, חוֹלִי הוּא שֶׁמְּטָרֵף אֶת הַדַּעַת וּשְׁמוֹ עֲנִיָּה בִּלְשׁוֹן מִשְׁנָה:
119 : 107
נִדְב֣וֹת פִּ֭י רְצֵה־נָ֣א יְהוָ֑ה וּֽמִשְׁפָּטֶ֥יךָ לַמְּדֵֽנִי:
Agrée de grâce, Seigneur, les vœux de ma bouche, et enseigne-moi tes lois.
Rachi

נִדְבוֹת פִּי. דָּבָר רִצּוּי שֶׁפִּי מִתְנַדֵּב לְךָ, כָּל נְדָבָה לְשׁוֹן רָצוֹן הוּא:
119 : 108
נַפְשִׁ֣י בְכַפִּ֣י תָמִ֑יד וְ֝תֽוֹרָתְךָ֗ לֹ֣א שָׁכָֽחְתִּי:
Mon âme court sans cesse des dangers, et je n’ai point oublié ta loi.
Rachi

נַפְשִׁי בְכַפִּי תָמִיד. הַרְבֵּה נִסְתַּכַּנְתִּי בְּסַכָּנוֹת רַבּוֹת קְרוֹבוֹת לְמִיתָה ואעפ''כ אֲנִי תּוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי (ע''ד חָשׁ בְּרֹאשׁוֹ יַעֲסוֹק בַּתּוֹרָה):
119 : 109
נָתְנ֬וּ רְשָׁעִ֣ים פַּ֣ח לִ֑י וּ֝מִפִּקּוּדֶ֗יךָ לֹ֣א תָעִֽיתִי:
Des méchants me dressent des pièges, pourtant je ne dévie point de tes préceptes.
119 : 110
נָחַ֣לְתִּי עֵדְוֹתֶ֣יךָ לְעוֹלָ֑ם כִּֽי־שְׂשׂ֖וֹן לִבִּ֣י הֵֽמָּה:
Je reste pour toujours en possession de tes vérités, car elles sont la joie de mon cœur.
119 : 111
נָטִ֣יתִי לִ֭בִּי לַעֲשׂ֥וֹת חֻקֶּ֗יךָ לְעוֹלָ֥ם עֵֽקֶב: (פ)
J’ai incliné mon cœur à accomplir tes lois à tout jamais, jusqu’à la fin dernière.
Rachi

לְעוֹלָם עֵקֶב. עַל מַעְגְּלוֹתָם וְעַל נְתִיבוֹתָם:
119 : 112
סֵעֲפִ֥ים שָׂנֵ֑אתִי וְֽתוֹרָתְךָ֥ אָהָֽבְתִּי:
Je hais les gens à double face, mais ta Loi, je l’aime.
Rachi

סֵעֲפִים שָׂנֵאתִי. חוֹשְׁבֵי מַחְשְׁבוֹת אָוֶן כְּמוֹ (אִיּוֹב כ') לָכֵן שְׂעִפַּי יְשִׁיבוּנִי, (מְלָכִים א י''ח) עַל שְׁתֵּי הַסְּעִיפִים כְּשֶׁאַתָּה קוֹרֵא סְעִיפִים הוּא שֵׁם הַמַּחֲשָׁבָה וּכְשֶׁאַתָּה קוֹרֵא סֵעֲפִים נוֹפֵל הל' עַל הַחוֹשְׁבִים אוֹתָם:
119 : 113
סִתְרִ֣י וּמָגִנִּ֣י אָ֑תָּה לִדְבָרְךָ֥ יִחָֽלְתִּי:
Tu es mon abri et mon bouclier, j’espère en ta parole.
119 : 114
סֽוּרוּ־מִמֶּ֥נִּי מְרֵעִ֑ים וְ֝אֶצְּרָ֗ה מִצְוֹ֥ת אֱלֹהָֽי:
Loin de moi, ô malfaiteurs ! Je veux observer les commandements de mon Dieu.
119 : 115
סָמְכֵ֣נִי כְאִמְרָתְךָ֣ וְאֶֽחְיֶ֑ה וְאַל־תְּ֝בִישֵׁ֗נִי מִשִּׂבְרִֽי:
Soutiens-moi selon ta promesse pour que je vive, et ne laisse pas mon espoir se changer en déception.
119 : 116
סְעָדֵ֥נִי וְאִוָּשֵׁ֑עָה וְאֶשְׁעָ֖ה בְחֻקֶּ֣יךָ תָמִֽיד:
Accorde-moi ton appui pour que je sois sauvé, je me tournerai sans cesse vers tes lois.
Rachi

וְאֶשְׁעָה בְחֻקֶּיךָ. וְאֶתְעַסֵּק כְּמוֹ וְאַל יִשְׁעוּ בְּדִבְרֵי שָׁקֶר (שְׁמוֹת ה') ד''א וְאֶשְׁעָה לְשׁוֹן סִפּוּר וְשָׁנוּן כדמתרג' וְלִשְׁנִינָה וּלְשׁוֹעִין:
119 : 117
סָ֭לִיתָ כָּל־שׁוֹגִ֣ים מֵחֻקֶּ֑יךָ כִּי־שֶׁ֝֗קֶר תַּרְמִיתָֽם:
Tu foules aux pieds ceux qui errent loin de tes préceptes, car leurs ruses habiles ne sont que mensonge.
Rachi

סָלִיתָ. רָמַסְתָּ נְתַתָּם לְמִרְמָס כְּמוֹ סִלָּה כָל אַבִּירַי ה' (אֵיכָה א):
119 : 118
סִגִ֗ים הִשְׁבַּ֥תָּ כָל־רִשְׁעֵי־אָ֑רֶץ לָ֝כֵ֗ן אָהַ֥בְתִּי עֵדֹתֶֽיךָ:
Comme des scories, tu élimines tous les méchants sur terre, c’est pourquoi j’aime tes vérités.
119 : 119
סָמַ֣ר מִפַּחְדְּךָ֣ בְשָׂרִ֑י וּֽמִמִּשְׁפָּטֶ֥יךָ יָרֵֽאתִי: (פ)
Ma chair frissonne de la terreur que tu inspires, et je redoute tes jugements.
Rachi

סָמַר. כְּמוֹ (אִיּוֹב ד') תְּסַמֵּר שַׂעֲרַת בְשָׂרִי כְּאָדָם שֶׁעָמַד שַׂעֲרוֹתָיו הריציי''ר בלע''ז:
וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ יָרֵאתִי. מִפּוּרְעָנוּת גְּזֵרוֹתֶיךָ:
119 : 120
עָ֭שִׂיתִי מִשְׁפָּ֣ט וָצֶ֑דֶק בַּל־תַּ֝נִּיחֵ֗נִי לְעֹֽשְׁקָֽי:
J’ai pratiqué la justice et l’équité, ne m’abandonne pas à mes oppresseurs.
119 : 121
עֲרֹ֣ב עַבְדְּךָ֣ לְט֑וֹב אַֽל־יַעַשְׁקֻ֥נִי זֵדִֽים:
Interviens pour le bonheur de ton serviteur, que des arrogants ne m’accablent point.
Rachi

עֲרֹב עַבְדְּךָ. ל' הַצָּלָה גרנטיי''ה בלע''ז הֱיֵה עָרֵב בִּשְׁבִילִי לְנֶגֶד הָרָעָה (כְּלוֹמַר הֱיֵה עָרֵב שֶׁאֶשְׁמוֹר פִּקּוּדֶיךָ):
119 : 122
עֵ֭ינַי כָּל֣וּ לִֽישׁוּעָתֶ֑ךָ וּלְאִמְרַ֥ת צִדְקֶֽךָ:
Mes yeux languissent après ton secours, et après ta parole de salut.
Rachi

וּלְאִמְרַת צִדְקֶךָ. הַבְטָחָה שֶׁהִבְטַחְתָּנִי:
119 : 123
עֲשֵׂ֖ה עִם־עַבְדְּךָ֥ כְחַסְדֶּ֗ךָ וְחֻקֶּ֥יךָ לַמְּדֵֽנִי:
Traite ton serviteur selon ta grâce, et enseigne-moi tes préceptes.
119 : 124
עַבְדְּךָ־אָ֥נִי הֲבִינֵ֑נִי וְ֝אֵדְעָ֗ה עֵדֹתֶֽיךָ:
Je suis ton serviteur, donne-moi la sagacité, pour que je comprenne tes vérités.
119 : 125
עֵ֭ת לַעֲשׂ֣וֹת לַיהוָ֑ה הֵ֝פֵ֗רוּ תּוֹרָתֶֽךָ:
Le temps est venu d’agir pour l’Éternel : on a violé ta Loi.
Rachi

עֵת לַעֲשׂוֹת לה' וגו'. מוּסָב עַל מִקְרָא שֶׁלְּפָנָיו הֲבִינֵנִי וְאֵדְעָה עֵדְוֹתֶיךָ לְהָבִין עֵת לַעֲשׂוֹת לְשִׁמְךָ אֵיךְ יַעֲשׂוּ אוֹתָם שֶׁהֵפֵרוּ תּוֹרָתְךָ לִמְצוֹא רָצוֹן וּסְלִיחָה וְתִמָּצֵא לָהֶם וְאֶעֱשֶׂה כֵּן עַל כָּל עֲבֵירָה שֶׁבְּיָדַי, וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ מִמֶּנּוּ שֶׁעוֹבְרִין עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה כְּדֵי לַעֲשׂוֹת סְיָיג וְגָדֵר לְיִשְׂרָאֵל כְּגוֹן גִּדְעוֹן וְאֵלִיָּהוּ בְּהַר הַכַּרְמֶל שֶׁהִקְרִיבוּ בַּבָּמָה, עוֹד רָאִיתִי נִדְרָשׁ בָּאַגָּדָה פִּי' אִישׁ פָּנוּי וְטַיְילָן הָעוֹשֶׂה תּוֹרָתוֹ עִתִּים מֵפֵר בְּרִית, שֶׁאָדָם (פָּנוּי) צָרִיךְ לִהְיוֹת יָגֵעַ בַּתּוֹרָה כָּל שְׁעוֹת הַיּוֹם:
119 : 126
עַל־כֵּ֭ן אָהַ֣בְתִּי מִצְוֹתֶ֑יךָ מִזָּהָ֥ב וּמִפָּֽז:
C’est pourquoi j’aime tes commandements, plus que l’or et le métal fin.
Rachi

עַל כֵּן אָהַבְתִּי. עַל אֲשֶׁר אָהַבְתִּי מִצְוֹתֶיךָ רָאוּי לְךָ לְלַמְּדֵנִי עֵת רָצוֹן וּמַה אֶעֱשֶׂה לְךָ וַתִּרְצֵנִי, יֵשׁ עַל כֵּן הַרְבֵּה שֶׁפִּתְרוֹנוֹ עַל אֲשֶׁר כְּמוֹ כִּי עַל כֵּן רָאִיתִי פָנֶיךָ (בְּרֵאשִׁית ל''ג) כִּי עַל כֵּן יָדַעְתָּ חֲנֹתֵנוּ (בַּמִּדְבָּר י), עַל כֵּן יִתְרָה עָשָׂה (יְשַׁעְיָה טו):
119 : 127
עַל־כֵּ֤ן | כָּל־פִּקּ֣וּדֵי כֹ֣ל יִשָּׁ֑רְתִּי כָּל־אֹ֖רַח שֶׁ֣קֶר שָׂנֵֽאתִי: (פ)
C’est pourquoi je reconnais la parfaite droiture de tous [tes] préceptes, et déteste toute voie mensongère.
Rachi

כָּל פִּקּוּדֵי כָּל יִשָּׁרְתִּי. כָּל פִּקּוּדֵי כָּל דָּבָר אֲשֶׁר צִוִּיתָ בְּתוֹרָתֶךָ:
יִשָּׁרְתִּי. יָשְׁרוּ בְּעֵינַי וְאָמַרְתִּי עֲלֵיהֶם יָשְׁרוּ כָּל זֶה כְּדַאי אֲנִי שֶׁתִּמְחוֹל ותרצה לִי:
119 : 128
פְּלָא֥וֹת עֵדְוֹתֶ֑יךָ עַל־כֵּ֝֗ן נְצָרָ֥תַם נַפְשִֽׁי:
Merveilleux sont tes statuts, aussi mon âme les garde-t-elle avec soin.
Rachi

פְּלָאוֹת עֵדְוֹתֶיךָ. מְכוּסִּים הֵם וְנִפְלָאִים עֵדְוֹתֶיךָ מִבְּנֵי אָדָם יֵשׁ מִצְוֹת קַלּוֹת שֶׁהִרְבֵּיתָ בְּמַתַּן שְׂכָרָן כְּגוֹן שִׁלּוּחַ הַקֵּן:
עַל כֵּן נְצָרָתַם נַפְשִׁי. כֻּלָּם כִּי לֹא נוֹדַע אֵיזֶה יִכְשַׁר:
119 : 129
פֵּ֖תַח דְּבָרֶ֥יךָ יָאִ֗יר מֵבִ֥ין פְּתָיִֽים:
La révélation de tes paroles projette de la lumière, donne de l’intelligence aux simples.
Rachi

פֵּתַח דְּבָרֶיךָ יָאִיר. תְּחִילַּת דְּבָרֶיךָ הֵאִירוּ אֶת לֵב יִשְׂרָאֵל שֶׁאַתָּה הַמֵּבִין פְתָאיִם בְּאָמְרְךָ (שְׁמוֹת כ) אָנֹכִי אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ הוֹדַעְתָּם בְּטוֹבָה שֶׁעָשִׂיתָ לָהֶם שֶׁקְּנִיתֶם מִבֵּית עֲבָדִים לָדַעַת כִּי אָדוֹן אַתָּה לָהֶם וִיקַבְּלוּ אֱלָהוּתְיךָ עֲלֵיהֶם לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים וגו' ואח''כ גָּזַרְתָּ גְּזֵרוֹתֶיךָ, ד''א פֵּתַח דְּבָרֶיךָ יָאִיר תְּחִילַּת דְּבָרֶיךָ בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית יְהִי אוֹר:
מֵבִין פְּתָיִים. מִשָּׁם יָבִינוּ הַכֹּל וַיִּפְתָּחוּ (לְהַתְחִיל וְלִפְתּוֹחַ) בְּדִבְרֵי תּוֹרָה, תַּנְחוּמָא:
119 : 130
פִּֽי־פָ֭עַרְתִּי וָאֶשְׁאָ֑פָה כִּ֖י לְמִצְוֹתֶ֣יךָ יָאָֽבְתִּי:
J’ouvre largement la bouche pour aspirer, car j’ai la passion de tes commandements.
Rachi

וָאֶשְׁאָפָה. ל' בְּלִיעָה כְּמוֹ (יִרְמְיָה ב') שָׁאֲפָה רוּחַ:
119 : 131
פְּנֵה־אֵלַ֥י וְחָנֵּ֑נִי כְּ֝מִשְׁפָּ֗ט לְאֹהֲבֵ֥י שְׁמֶֽךָ:
Tourne-toi vers moi et sois-moi propice, comme tu le fais pour ceux qui aiment ton nom.
119 : 132
פְּ֭עָמַי הָכֵ֣ן בְּאִמְרָתֶ֑ךָ וְֽאַל־תַּשְׁלֶט־בִּ֥י כָל־אָֽוֶן:
Affermis mes pas par tes discours, qu’aucune mauvaise passion ne prenne le dessus sur moi.
119 : 133
פְּ֭דֵנִי מֵעֹ֣שֶׁק אָדָ֑ם וְ֝אֶשְׁמְרָ֗ה פִּקּוּדֶֽיךָ:
Délivre-moi de l’oppression des hommes, pour que je puisse observer tes préceptes.
Rachi

פְּדֵנִי מֵעֹשֶׁק אָדָם. מִיֵּצֶר הָרָע הָעוֹשֵׁק אֶת הַבְּרִיּוֹת בְּפֵירוּשִׁים אֲחֵרִים מָצָאתִי פְּדֵנִי מֵעֹשֶׁק אָדָם, פְּדֵנִי מְעוֹשְׁקוֹ שֶׁל אָדָם:
119 : 134
פָּ֭נֶיךָ הָאֵ֣ר בְּעַבְדֶּ֑ךָ וְ֝לַמְּדֵ֗נִי אֶת־חֻקֶּֽיךָ:
Fais luire ta face sur ton serviteur, et enseigne-moi tes préceptes.
119 : 135
פַּלְגֵי־מַ֭יִם יָרְד֣וּ עֵינָ֑י עַ֝֗ל לֹא־שָׁמְר֥וּ תוֹרָתֶֽךָ: (פ)
Mes yeux ont versé des torrents de larmes, parce qu’on n’observe pas ta Loi.
119 : 136
צַדִּ֣יק אַתָּ֣ה יְהוָ֑ה וְ֝יָשָׁ֗ר מִשְׁפָּטֶֽיךָ:
Tu es juste, ô Seigneur, et équitables sont tes jugements.
119 : 137
צִ֭וִּיתָ צֶ֣דֶק עֵדֹתֶ֑יךָ וֶֽאֱמוּנָ֥ה מְאֹֽד:
Tu as imposé tes justes ordonnances : elles sont tout à fait infaillibles.
119 : 138
צִמְּתַ֥תְנִי קִנְאָתִ֑י כִּֽי־שָׁכְח֖וּ דְבָרֶ֣יךָ צָרָֽי:
Je suis consumé par mon zèle jaloux, car mes adversaires oublient tes paroles.
Rachi

צִמְּתַתְנִי קִנְאָתִי. הַקִּנְאָה שֶׁאֲנִי מְקַנֵּא לִשְׁמֶךָ עַל השוכחי דְבָרֶיךָ הִיא צוֹמְתָה אוֹתִי וּמַקְנֶטֶת אוֹתִי בָּהֶם, (מָצָאתִי):
119 : 139
צְרוּפָ֖ה אִמְרָתְךָ֥ מְאֹ֗ד וְֽעַבְדְּךָ֥ אֲהֵבָֽהּ:
Ta parole est infiniment épurée, elle est chère à ton serviteur.
119 : 140
צָעִ֣יר אָנֹכִ֣י וְנִבְזֶ֑ה פִּ֝קֻּדֶ֗יךָ לֹ֣א שָׁכָֽחְתִּי:
Je suis chétif et méprisé : tes préceptes, je ne les ai point oubliés.
Rachi

צָעִיר אָנֹכִי וְנִבְזֶה. כד''א (שְׁמוּאֵל א יז) וְדָוִד הוּא הַקָּטָן, נִבְזֶה אֲנִי לְהַקְטִין עַצְמִי אֵצֶל עוֹסְקֵי תּוֹרָה לְהִתְלַמֵּד כִּי פִּקּוּדֶיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי מִלְּסַלְסֵל וּמִלְּפַלְפֵּל בָּהֶם בְּצִדְקָתְךָ שֶׁבְּתוֹכָן צֶדֶק וֶאֱמֶת עוֹלָמִית וְאַף כִּי מְצָאוּנִי צָרוֹת הָיוּ הֵם עֲסָקַי וּלְעוֹלָם הֲבִינֵנִי צִדְקָתָם וְאֶחְיֶה בָּהֶם כִּי הִיא חַיֶּיךָ וְגוֹמֵר (דִּבְרֵי' ל'):
119 : 141
צִדְקָתְךָ֣ צֶ֣דֶק לְעוֹלָ֑ם וְֽתוֹרָתְךָ֥ אֱמֶֽת:
Ta justice est éternellement équitable, et ta Loi est vérité.
119 : 142
צַר־וּמָצ֥וֹק מְצָא֑וּנִי מִ֝צְוֹתֶ֗יךָ שַׁעֲשֻׁעָֽי:
La détresse et l’angoisse m’ont atteint : tes commandements sont mes délices.
119 : 143
צֶ֖דֶק עֵדְוֹתֶ֥יךָ לְעוֹלָ֗ם הֲבִינֵ֥נִי וְאֶחְיֶֽה: (פ)
Tes statuts sont à jamais équitables, permets-moi de les comprendre, pour que je vive.
119 : 144
קָרָ֣אתִי בְכָל־לֵ֭ב עֲנֵ֥נִי יְהוָ֗ה חֻקֶּ֥יךָ אֶצֹּֽרָה:
Je t’invoque de tout cœur, exauce-moi, Seigneur ! Je veux observer tes préceptes.
119 : 145
קְרָאתִ֥יךָ הוֹשִׁיעֵ֑נִי וְ֝אֶשְׁמְרָ֗ה עֵדֹתֶֽיךָ:
Je t’appelle, viens à mon secours, et je garderai tes statuts.
Rachi
(הַסִּימָן שֶׁל עֵדְוֹתֶיךָ דָּמָהּ בֶּן פר''ץ הוי''ו חוֹלָם אֲבָל מִשְּׁאָר עֵדְוֹתֶיךָ הדלי''ת חוֹלָם):
119 : 146
קִדַּ֣מְתִּי בַ֭נֶּשֶׁף וָאֲשַׁוֵּ֑עָה (לדבריך) לִדְבָרְךָ֥ יִחָֽלְתִּי:
Dès l’aurore je m’empresse d’implorer, j’espère en ta parole.
119 : 147
קִדְּמ֣וּ עֵ֭ינַי אַשְׁמֻר֑וֹת לָ֝שִׂ֗יחַ בְּאִמְרָתֶֽךָ:
Mes yeux devancent les veilles [de la nuit], pour méditer ta parole.
Rachi

אַשְׁמֻרוֹת. חֲצִי הַלַּיְלָה שְׁתֵּי אַשְׁמוּרוֹת, וּלְדִבְרֵי הָאוֹמֵר שָׁלֹשׁ מִשְׁמָרוֹת הָוֵי לַיְלָה הָיָה דָּוִד עוֹמֵד מִמִּטָּתוֹ בִּשְׁלִישׁ הַלַּיְלָה הָרִאשׁוֹנָה וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה עַד חֲצוֹת כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר לָשִׂיחַ בְּאִמְרָתֶךָ, וּמֵחֲצוֹת וּלְהַלָּן עוֹסֵק בְּשִׁירוֹת וְתוּשְׁבָּחוֹת כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לְךָ:
119 : 148
ק֭וֹלִי שִׁמְעָ֣ה כְחַסְדֶּ֑ךָ יְ֝הוָ֗ה כְּֽמִשְׁפָּטֶ֥ךָ חַיֵּֽנִי:
Daigne écouter ma voix, selon ta bonté, Éternel ; fais-moi vivre selon l’arrêt de ta justice.
119 : 149
קָ֭רְבוּ רֹדְפֵ֣י זִמָּ֑ה מִתּוֹרָתְךָ֥ רָחָֽקוּ:
Ils m’approchent, ceux qui courent après l’infamie, il s’éloignent de ta Loi.
Rachi

קָרְבוּ רֹדְפֵי זִמָּה. עֲצַת חֲטָאִים הוֹלְכִים בַּעֲצַת חֲטָאֵיהֶם, וּמִתְרַחֲקִים מִתּוֹרָתְךָ לִיקָּרֵב אֶל עֲצַת רָעָתָם:
119 : 150
קָר֣וֹב אַתָּ֣ה יְהוָ֑ה וְֽכָל־מִצְוֹתֶ֥יךָ אֱמֶֽת:
Toi, Seigneur, tu es près [de moi], tous tes commandements sont vérité.
Rachi

קָרוֹב אַתָּה. לָרְחוֹקִים הַלָּלוּ הַמִּתְרַחֲקִים מִתּוֹרָתְךָ אִם יָשׁוּבוּ מִדַּרְכָּם:
119 : 151
קֶ֣דֶם יָ֭דַעְתִּי מֵעֵדֹתֶ֑יךָ כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם יְסַדְתָּֽם: (פ)
Dès longtemps j’avais connaissance de tes statuts, car tu les as établis pour l’éternité.
Rachi

קֶדֶם יָדַעְתִּי מֵעֵדֹתֶיךָ. קוֹדֵם הֱיוֹת הַדָּבָר יְדַעְתִּיו מִתּוֹךְ עֵדְוֹתֶיךָ קֶדֶם יָרְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ צִוִּיתָ לָהֶם עַל הַבִּכּוּרִים וּתְרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת וְקֹדֶם הֲנִיחוֹתָ לָהֶם מֵאוֹיְבֵיהֶם צִוִּיתָ לָהֶם וְהָיָה בְּהָנִיחַ ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ וגו' (שָׁם כ''ה) לְהַעֲמִיד מֶלֶךְ וּלְהַכְרִית עֲמָלֵק וְלִבְנוֹת בֵּית הַבְּחִירָה:
כִּי לְעוֹלָם יְסַדְתָּם. כִּי עַל כָּל הַדְּבָרִים הָעֲתִידִים לִהְיוֹת לְסוֹף הָעוֹלָם יָסַדְתָּ עֵדְוֹתֶיךָ:
119 : 152
רְאֵֽה־עָנְיִ֥י וְחַלְּצֵ֑נִי כִּי־תֽ֝וֹרָתְךָ֗ לֹ֣א שָׁכָֽחְתִּי:
Vois ma misère et tire-moi du danger, car je n’ai pas oublié ta Loi.
119 : 153
רִיבָ֣ה רִ֭יבִי וּגְאָלֵ֑נִי לְאִמְרָתְךָ֥ חַיֵּֽנִי:
Prends en main ma cause et délivre-moi, fais-moi vivre pour me consacrer à ta parole.
119 : 154
רָח֣וֹק מֵרְשָׁעִ֣ים יְשׁוּעָ֑ה כִּֽי־חֻ֝קֶּיךָ לֹ֣א דָרָֽשׁוּ:
Le salut est loin des méchants, car ils ne se soucient pas de tes préceptes.
119 : 155
רַחֲמֶ֖יךָ רַבִּ֥ים | יְהוָ֑ה כְּֽמִשְׁפָּטֶ֥יךָ חַיֵּֽנִי:
Grande est ta miséricorde, Éternel, fais-moi vivre selon l’arrêt de ta justice.
119 : 156
רַ֭בִּים רֹדְפַ֣י וְצָרָ֑י מֵ֝עֵדְוֹתֶ֗יךָ לֹ֣א נָטִֽיתִי:
Nombreux sont mes persécuteurs et mes ennemis ; je n’ai point dévié de tes statuts.
119 : 157
רָאִ֣יתִי בֹ֭גְדִים וָֽאֶתְקוֹטָ֑טָה אֲשֶׁ֥ר אִ֝מְרָתְךָ֗ לֹ֣א שָׁמָֽרוּ:
J’ai observé les traîtres et j’en ai été écœuré, car ils ne respectent pas ta parole.
119 : 158
רְ֭אֵה כִּי־פִקּוּדֶ֣יךָ אָהָ֑בְתִּי יְ֝הוָ֗ה כְּֽחַסְדְּךָ֥ חַיֵּֽנִי:
Vois comme j’aime tes prescriptions, Seigneur, selon ta bonté, fais-moi vivre.
119 : 159
רֹאשׁ־דְּבָרְךָ֥ אֱמֶ֑ת וּ֝לְעוֹלָ֗ם כָּל־מִשְׁפַּ֥ט צִדְקֶֽךָ: (פ)
L’ensemble de tes paroles est vérité, éternels sont tous les arrêts de ta justice.
Rachi

רֹאשׁ דְּבָרְךָ אֱמֶת. סוֹף דְּבָרְךָ הוֹכִיחַ עַל הָרֹאשׁ שֶׁהוּא אֱמֶת שֶׁכְּשֶׁשָּׁמְעוּ הָאוּמּוֹת אָנֹכִי וְלֹא יִהְיֶה לְךָ וְלֹא תִשָּׂא אָמְרוּ הַכֹּל לַהֲנָאָתוֹ וְלִכְבוֹדוֹ כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ כָּבֵד, לֹא תִרְצַח, לֹא תִנְאָף, הוֹדוּ עַל רֹאשׁ דְּבָרְךָ שֶׁהוּא אֱמֶת:
119 : 160
שָׂ֭רִים רְדָפ֣וּנִי חִנָּ֑ם (ומדבריך) וּ֝מִדְּבָרְךָ֗ פָּחַ֥ד לִבִּֽי:
Des grands me persécutent gratuitement, et mon cœur tremble devant ta parole.
119 : 161
שָׂ֣שׂ אָ֭נֹכִֽי עַל־אִמְרָתֶ֑ךָ כְּ֝מוֹצֵ֗א שָׁלָ֥ל רָֽב:
Je me réjouis de tes promesses, comme quelqu’un qui a trouvé un riche butin.
Rachi

שָׂשׂ אָנֹכִי עַל אִמְרָתֶךָ. עַל הַבְטָחָתְךָ הִבְטַחְתַּנִי, ד''א עַל אַחַת מֵאִמְרוֹתֶיךָ הַסְּתוּמוֹת כְּשֶׁאֲנִי מִבֵּין בָּהּ, וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ עַל הַמִּילָה שֶׁהָיָה דָּוִד בְּבֵית הַמֶּרְחָץ וְרָאָה עַצְמוֹ בְּלֹא צִיצִית וּבְלֹא תְּפִילִּין וּבְלֹא תּוֹרָה אָמַר אוֹי לִי שֶׁאֲנִי עָרוֹם מִכָּל מִצְוֹת כֵּיוָן שֶׁנִּסְתַּכֵּל בַּמִּילָה שָׂמַח וְאָמַר בְּצֵאתוֹ (מִבֵּית הַמֶּרְחָץ) שָׂשׂ אָנֹכִי עַל אִמְרָתֶךָ הַמִּילָה שֶׁמִּתְּחִלָּה נִתְּנָה בְּמַאֲמָר וְלֹא בְּדִבּוּר שֶׁנֶּאֱמַר (בְּרֵאשִׁית יז) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִּשְׁמוֹר:
119 : 162
שֶׁ֣קֶר שָׂ֭נֵאתִי וַאֲתַעֵ֑בָה תּוֹרָתְךָ֥ אָהָֽבְתִּי:
Je hais le mensonge, je l’ai en horreur, c’est ta Loi que j’aime.
119 : 163
שֶׁ֣בַע בַּ֭יּוֹם הִלַּלְתִּ֑יךָ עַ֝֗ל מִשְׁפְּטֵ֥י צִדְקֶֽךָ:
Sept fois par jour je célèbre tes louanges, en raison de tes justes arrêts.
Rachi

שֶׁבַע בַּיּוֹם. שַׁחֲרִית שְׁתַּיִם לִפְנֵי קְרִיאַת שְׁמַע וְאַחַת לְאַחֲרֶיהָ וּבָעֶרֶב שְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ וּשְׁתַּיִם לְאַחֲרֶיהָ:
עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ. עַל ק''ש שֶׁהִיא דִּבְרֵי תּוֹרָה:
119 : 164
שָׁל֣וֹם רָ֭ב לְאֹהֲבֵ֣י תוֹרָתֶ֑ךָ וְאֵֽין־לָ֥מוֹ מִכְשֽׁוֹל:
Un grand bonheur attend ceux qui aiment ta Loi : pour eux point de cause de chute.
119 : 165
שִׂבַּ֣רְתִּי לִֽישׁוּעָתְךָ֣ יְהוָ֑ה וּֽמִצְוֹתֶ֥יךָ עָשִֽׂיתִי:
J’ai pleine confiance en ton secours, Seigneur, et j’accomplis tes commandements.
Rachi

שִׂבַּרְתִּי. הוֹחָלְתִּי:
119 : 166
שָֽׁמְרָ֣ה נַ֭פְשִׁי עֵדֹתֶ֑יךָ וָאֹהֲבֵ֥ם מְאֹֽד:
Mon âme observe tes témoignages, je les aime infiniment.
119 : 167
שָׁמַ֣רְתִּי פִ֭קּוּדֶיךָ וְעֵדֹתֶ֑יךָ כִּ֖י כָל־דְּרָכַ֣י נֶגְדֶּֽךָ: (פ)
J’observe tes prescriptions et tes statuts, car toutes mes voies sont sous tes regards.
Rachi

כָל דְּרָכַי נֶגְדֶּךָ. אַתָּה יוֹדֵעַ כָל דְּרָכַי:
119 : 168
תִּקְרַ֤ב רִנָּתִ֣י לְפָנֶ֣יךָ יְהוָ֑ה כִּדְבָרְךָ֥ הֲבִינֵֽנִי:
Que mon hymne arrive jusqu’à toi, Éternel, fais-moi comprendre le sens de ta parole.
Rachi

כִּדְבָרְךָ הֲבִינֵנִי. דִּבְרֵי תּוֹרָתְךָ כְּהִלְכָתָן וּכְהַוָּויָיתָן:
119 : 169
תָּב֣וֹא תְּחִנָּתִ֣י לְפָנֶ֑יךָ כְּ֝אִמְרָתְךָ֗ הַצִּילֵֽנִי:
Que ma supplication vienne devant toi, sauve-moi selon ta promesse.
119 : 170
תַּבַּ֣עְנָה שְׂפָתַ֣י תְּהִלָּ֑ה כִּ֖י תְלַמְּדֵ֣נִי חֻקֶּֽיךָ:
Mes lèvres laisseront s’échapper tes louanges, car tu m’enseignes tes préceptes.
Rachi

תַּבַּעְנָה. תְּדַבֵּרְנָה:
119 : 171
תַּ֣עַן לְ֭שׁוֹנִי אִמְרָתֶ֑ךָ כִּ֖י כָל־מִצְוֹתֶ֣יךָ צֶּֽדֶק:
Ma langue chantera ta parole, car tous tes commandements sont équité.
Rachi

תַּעַן לְשׁוֹנִי. כָל עֲנִיָּה לְשׁוֹן קוֹל רָם הוּא וְאַב לְכוּלָּם וְעָנוּ הַלְוִיִּם וְאָמְרוּ (דְּבָרִים כז):
119 : 172
תְּהִֽי־יָדְךָ֥ לְעָזְרֵ֑נִי כִּ֖י פִקּוּדֶ֣יךָ בָחָֽרְתִּי:
Puisse ta main s’appliquer à me secourir, puisque j’ai fait choix de tes prescriptions !
119 : 173
תָּאַ֣בְתִּי לִֽישׁוּעָתְךָ֣ יְהוָ֑ה וְ֝תֽוֹרָתְךָ֗ שַׁעֲשֻׁעָֽי:
J’aspire à ton secours, Éternel, et ta Loi fait mes délices.
119 : 174
תְּֽחִי־נַ֭פְשִׁי וּֽתְהַֽלְלֶ֑ךָּ וּֽמִשְׁפָּטֶ֥ךָ יַעֲזְרֻֽנִי:
Que mon âme vive pour te louer, que tes jugements soient mon soutien.
119 : 175
תָּעִ֗יתִי כְּשֶׂ֣ה אֹ֭בֵד בַּקֵּ֣שׁ עַבְדֶּ֑ךָ כִּ֥י מִ֝צְוֹתֶ֗יךָ לֹ֣א שָׁכָֽחְתִּי: (פ)
J’erre comme une brebis égarée ; mets-toi à la recherche de ton serviteur ! Car je n’ai pas oublié tes commandements.
119 : 176
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source