Limoud Yomi
27 Tishri 5786
19 octobre 2025
Cantique des degrés. Vers l’Éternel j’ai crié dans ma détresse, et il m’a exaucé.
120 : 1
Seigneur, délivre-moi des lèvres mensongères, de la langue perfide.
Rachi
מִשְּׂפַת שֶׁקֶר. זַרְעוֹ שֶׁל הָרָשָׁע שֶׁצָּדִין אֶת הַבְּרִיּוֹת בְּפִיהֶם בַּעֲלִילוֹת רֶשַׁע:
120 : 2
Quel profit te donnera-t-elle, quel avantage, cette langue perfide,
Rachi
מַה יִּתֵּן לְךָ. הקב''ה:
וּמַה יֹּסִיף לְךָ. שְׁמִירָה וּמְחִיצוֹת הֲרֵי אַתְּ נְתוּנָה לִפְנִים מִשְּׁתֵּי מְחִיצוֹת:
120 : 3
[pareille] aux flèches des guerriers, aiguisées aux charbons ardents des genêts ?
Rachi
חִצֵּי גִבּוֹר שְׁנוּנִים. וַהֲרֵי אַתְּ הוֹרֶגֶת בְּמָקוֹם רָחוֹק כְּחֵץ:
עִם גַּחֲלֵי רְתָמִים. כָּל הַגֶּחָלִים כָּבוּ מִבַּחוּץ כָּבוּ מִבִּפְנִים וְאֵלּוּ כָּבוּ מִבַּחוּץ וְלֹא מִבִּפְנִים ד''א מַה יִתֵּן לְךָ מַה סוֹפוֹ שֶׁל הקב''ה לִגְזוֹר עָלַיִךְ חִצֵּי גִּבּוֹרִים עִם גַּחֲלֵי רְתָמִים חִצִּים מִלְּמַעְלָה וְגֵיהִנֹּם מִלְּמַטָּה:
120 : 4
Quel malheur pour moi d’avoir séjourné à Méchec, demeuré près des tentes de Kêdar !
Rachi
אוֹיָה לִי. אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל כִּי כְּבָר לָקִית בְּגָלֻיּוֹת רַבִּים הֲרֵי גַרְתִּי מֶשֶׁךְ עִם בְּנֵי יֶפֶת בְּמַלְכוּת פָּרָס וְיָוָן וּמֶשֶׁךְ:
120 : 5
Trop longtemps mon âme a vécu dans le voisinage de ceux qui haïssent la paix.
120 : 6
Je suis, moi, tout à la paix, et quand je la proclame, eux ne méditent que guerre.
Rachi
אֲנִי שָׁלוֹם. עִמָּהֶם:
וְכִי אֲדַבֵּר. עֲלֵיהֶם שָׁלוֹם הֵמָּה בָּאִים לְהִלָּחֵם בִּי:
120 : 7
Cantique des degrés. Je lève les yeux vers les montagnes, pour voir d’où me viendra le secours.
Rachi
(שִׁיר לַמַּעֲלוֹת. הַפְּשָׁט כְּשֶׁהָיוּ הַלְוִיִּם מַתְחִילִין לַעֲלוֹת בְּמַעֲלוֹת אָמְרוּ שִׁיר זֶה אע''פ שֶׁזֶּה הַשִּׁיר לֹא נִכְתַּב בָּרִאשׁוֹנָה אֵין מוּקְדָּם וּמְאוּחָר) (ס''א מָצָאתִי):
שִׁיר לַמַּעֲלוֹת. רֶמֶז בְּמִזְמוֹר שֵׁנִי לַמַּעֲלוֹת הָעוֹלוֹת לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבֹא מִתַּחַת עֵץ הַחַיִּים לְכִסֵּא הַכָּבוֹד דְּתַנְיָא בְּסִפְרֵי שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אֵין כָּתוּב כָּאן אֶלָּא שִׁיר לַמַּעֲלוֹת שִׁיר לְמִי שֶׁעָתִיד לַעֲשׂוֹת מַעֲלוֹת לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבֹא, וְזֶהוּ שֶׁיָּסַד הַקַּלִּיר (בַּסִּילּוּק דְּיוֹצֵר שֶׁל יוֹם ב' דְּסוּכּוֹת שֶׁיָּסַד ר' אֱלִיעֶזֶר הַקַּלִּיר שֶׁהוּא בְּנוֹ של רשב''י בַּחֲגִיגָה פ' אֵין דּוֹרְשִׁין ע''ש) וּמִתַּחְתֶּיהָ שְׁלֹשִׁים מַעֲלוֹת זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ עַד כִּסֵּא הַכָּבוֹד טָסוֹת וְעוֹלוֹת בְּשִׂיחַ נְעִימוּת שִׁיר הַמַּעֲלוֹת:
121 : 1
Mon secours vient de l’Éternel, qui a fait le ciel et la terre.
121 : 2
Il ne permettra pas que ton pied chancelle, celui qui te garde ne s’endormira pas.
121 : 3
Non certes, il ne s’endort ni ne sommeille, celui qui est le gardien d’Israël.
121 : 4
C’est l’Éternel qui te garde, l’Éternel qui est à ta droite comme ton ombre tutélaire.
121 : 5
De jour le soleil ne t’atteindra pas, ni la lune pendant la nuit.
121 : 6
Que l’Éternel te préserve de tout mal, qu’il protège ta vie !
121 : 7
Que le Seigneur protège tes allées et venues, désormais et durant l’éternité !
121 : 8
Cantique des degrés. De David. Je suis dans la joie quand on me dit : "Nous irons dans la maison de l’Éternel."
Rachi
שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי. שָׁמַעְתִּי בְּנֵי אָדָם שֶׁאוֹמְרִים מָתַי יָמוּת אוֹתוֹ זָקֵן וְיִמְלוֹךְ שְׁלֹמֹה בְּנוֹ וְיִבְנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְנַעֲלֶה לָרֶגֶל וַאֲנִי שָׂמֵחַ:
122 : 1
Nos pieds s’arrêtent dans tes portiques, ô Jérusalem,
Rachi
עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ. בַּמִּלְחָמָה בְּכָל מָקוֹם בִּשְׁבִיל שְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלַיִם שֶׁעוֹסְקִין בָּהֶן בַּתּוֹרָה:
122 : 2
Jérusalem qui es bâtie comme une ville d’une harmonieuse unité !
Rachi
יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה. כְּשֶׁיִּבָּנֶה שְׁלֹמֹה בְּנִי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּתוֹכָהּ תְּהֵא בְּנוּיָה בַּשְּׁכִינָה וּמִקְדָּשׁ וַאֲרוֹן וּמִזְבֵּחַ:
כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ. כְּשִׁילֹה שֶׁדִּימָּה הַכָּתוּב זוֹ לָזוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דְּבָרִים י''ב) אֶל הַמְּנוּחָה וְאֶל הַנַּחֲלָה מְנוּחָה זוֹ שִׁילֹה נַחֲלָה זוֹ יְרוּשָׁלַיִם, וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ יֵשׁ יְרוּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה בַּשָּׁמַיִם וַעֲתִידָה יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל מַטָּה לִהְיוֹת כְּמוֹתָהּ:
122 : 3
Car c’est là que montent les tribus, les tribus de l’Éternel, selon la charte d’Israël, pour célébrer le nom du Seigneur.
Rachi
שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים. אֲשֶׁר שָׁם בְּשִׁילֹה עָלוּ שְׁבָטִים כְּשֶׁעָלוּ מִמִּצְרַיִם וְנִקְבַּע הַמִּשְׁכָּן בְּתוֹכָהּ:
שִׁבְטֵי יָהּ. שֶׁהוּא עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל לְפִי שֶׁהָיוּ הָאוּמּוֹת מְלִיזִין אַחֲרֵיהֶם כְּשֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם וְאוֹמְרִים עֲלֵיהֶם שֶׁהֵם מַמְזֵרִים אִם בְּגוּפָם הָיוּ שׁוֹלְטִין הַמִּצְרִים בִּנְשׁוֹתֵיהֶם לֹא כָּל שֶׁכֵּן אָמַר הקב''ה אֲנִי מֵעִיד עֲלֵיהֶם שֶׁהֵם בְּנֵי אֲבוֹתֵיהֶם הִטִּיל שְׁמוֹ עֲלֵיהֶם הָראוּבֵנִי הַשִּׁמְעוֹנִי (בַּמִּדְבָּר כ''ו) הוֹסִיף עֲלֵיהֶם אוֹתִיּוֹת הַשֵּׁם אַחַת מִכָּאן וְאַחַת מִכָּאן נִמְצָא הַשֵּׁם הַזֶּה יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל:
122 : 4
Car c’est là que sont établis les sièges de la justice, les sièges pour la famille de David.
Rachi
כִּי שָׁמָּה יָשְׁבוּ וגו'. כִּי גַּם בִּירוּשָׁלַיִם תִּשְׁרֶה הַשְּׁכִינָה וְיָשְׁבוּ שָׁם כִסְאוֹת לִשְׁפּוֹט בָּהֶם אֶת הָאוּמּוֹת וְכִסְאוֹת מְלוּכָה לְבֵית דָּוִד:
122 : 5
Présentez vos saluts de paix à Jérusalem : "Qu’ils soient heureux ceux qui t’aiment !"
Rachi
שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם. וְאָמְרוּ לָהּ יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ וַיְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ:
122 : 6
Que la paix règne dans tes murs, la sécurité dans tes palais !
122 : 7
Pour mes frères et mes amis, je t’offre tous mes vœux de bonheur.
Rachi
לְמַעַן. יִשְׂרָאֵל אַחַי וְרֵעָי:
אֲדַבְּרָה נָּא. אֲנִי דָּוִד הַמֶּלֶךְ שָׁלוֹם בָּךְ:
122 : 8
Pour l’amour de la maison de l’Éternel, notre Dieu, je te souhaite pleine prospérité.
122 : 9
Cantique des degrés. Vers toi j’élève mes regards, ô toi qui résides dans les cieux !
Rachi
שִׁיר וגו' הַיֹּשְׁבִי. יו''ד יְתֵירָה:
123 : 1
Vois, de même que les yeux des esclaves sont tournés vers la main de leur maître, de même que les yeux de la servante se dirigent vers la main de sa maîtresse, ainsi mes yeux sont tournés vers l’Éternel, notre Dieu, jusqu’à ce qu’il nous ait pris en pitié.
123 : 2
Sois-nous propice, Seigneur, sois-nous propice, car trop longtemps nous avons été rassasiés de mépris.
123 : 3
Trop longtemps notre âme a été rassasiée des moqueries de gens confiants dans leur prospérité, des dédains d’arrogants oppresseurs.
Rachi
הַלַּעַג הַשַּׁאֲנַנִּים. לַעַג הַגּוֹיִם הַשַּׁאֲנַנִּים שָׂבַעְנוּ:
הַבּוּז. שֶׁבָּזוּ אֶת גֵּיא הַיּוֹנִים הִיא יְרוּשָׁלַיִם:
לִגְאֵיוֹנִים. כְּתִיב חַד וְקָרִינַן תְּרֵין:
123 : 4
Cantique des degrés. De David. "Si l’Éternel n’avait été avec nous peut bien dire Israël
124 : 1
si l’Éternel n’avait été avec nous, quand tout le monde se levait contre nous,
124 : 2
ils nous auraient avalés tout vivants dans le feu de leur colère contre nous ;
Rachi
בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּנוּ. כַּשְּׁחָרָה אַפָּם בָּנוּ:
בַּחֲרוֹת. כְּמוֹ בַּעֲשׂוֹת:
124 : 3
les eaux nous auraient submergés, un torrent aurait passé sur nous.
Rachi
נַחְלָה. לְשׁוֹן חוֹלִי:
124 : 4
Oui, notre âme aurait vu passer sur elle les eaux impétueuses."
124 : 5
Béni soit le Seigneur qui ne nous a pas livrés en pâture à leurs dents !
124 : 6
Notre âme a été sauvée comme un passereau du filet des oiseleurs : le filet s’est rompu, et nous sommes sains et saufs.
Rachi
נַפְשֵׁנוּ כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה. מֵהֶם כְּצִפּוֹר אֲשֶׁר נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים:
124 : 7
Notre salut est dans le nom de l’Éternel, qui a fait le ciel et la terre.
124 : 8
Cantique des degrés. Ceux qui ont confiance en l’Éternel seront comme la montagne de Sion, qui ne chancelle pas, inébranlable à jamais.
Rachi
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת הַבֹּטְחִים בה'. לֹא יִמּוֹטוּ כְּהַר צִיּוֹן אֲשֶׁר לֹא יִמּוֹט כִּי כַּאֲשֶׁר יְרוּשָׁלַיִם הָרִים סָבִיב לָהּ כֵּן הקב''ה סָבִיב לְעַמּוֹ:
125 : 1
Jérusalem a des montagnes pour ceinture ; ainsi l’Éternel entoure son peuple, maintenant et pour toujours.
125 : 2
Car le sceptre de l’impiété ne se posera pas sur le patrimoine des justes, pour que les justes n’appliquent pas leurs mains au mal.
Rachi
כִּי לֹא יָנוּחַ שֵׁבֶט הָרֶשַׁע עַל גּוֹרַל הַצַּדִּיקִים. כִּי לֹא יִתֵּן הקב''ה את מֶמְשֶׁלֶת הָרְשָׁעִים לָנוּחַ עַל הַצַּדִּיקִים:
לְמַעַן. כִּי הַצַּדִּיקִים נִזְהָרִין מִלִּשְׁלוֹחַ יְדֵיהֶם בָּעַוְלָה:
125 : 3
Seigneur, fais du bien aux bons, à ceux qui ont le cœur droit.
125 : 4
Mais ceux qui se détournent vers des voies obliques, que l’Éternel les entraîne avec les artisans d’iniquité ! Paix sur Israël !
Rachi
וְהַמַּטִּים עַקַלְקַלּוֹתָם. עַל הַבְּרִיּוֹת לִמְצוֹא עֲלִילוֹת רָשָׁע יוֹלִיכֵם ה' אֶת פּוֹעֲלֵי אָוֶן:
125 : 5
Cantique des degrés. Quand l’Éternel ramena les captifs de Sion, nous étions comme des gens qui rêvent.
Rachi
בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן. מִגָּלוּת בָּבֶל הָיִינוּ כְּחוֹלְמִים:
126 : 1
Alors notre bouche s’emplit de chants joyeux et notre langue d’accents d’allégresse.
126 : 2
Alors on s’écria parmi les peuples : "Le Seigneur a fait de grandes choses pour ces gens !" Oui, l’Éternel a fait de grandes choses à notre égard, profonde est notre joie.
126 : 3
Ramène nos captifs, ô Éternel, comme [tu ramènes] des ruisseaux dans le désert du Midi.
Rachi
כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב. כַּאֲפִיקֵי מַיִם בָּאָרֶץ יְבֵשָׁה שֶׁמְּלַחְלְחִין אוֹתָהּ כָּךְ נִהְיֶה מַרְטִיבִין בְּשׁוּבְךָ אֶת שְׁבוּתֵינוּ אֲשֶׁר הַזּוֹרְעִים בָּהּ בְּאֶרֶץ צִיָּה בְּדִמְעָה דּוֹאֲגִים שֶׁסְּבוּרִים שֶׁמָּא לֹא תִּצְמַח, בְּרִנָּה קוֹצְרִין עַל יְדֵי אֲפִיקֵי הַמַּיִם כְּשֶׁהֵם מְשׁוּלָּחִין בָּהּ:
126 : 4
Ceux qui ont semé dans les larmes, puissent-ils récolter dans la joie !
126 : 5
C’est en pleurant que s’en va celui qui porte les grains pour les lancer à la volée, mais il revient avec des transports de joie, pliant sous le poids de ses gerbes.
Rachi
הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה וגו'. כָּךְ יִשְׂרָאֵל זוֹרְעִין לִפְנֵי הקב''ה צְדָקָה בְּדִמְעָה בְּגָלוּת וּבְרִנָּה יִקְצוֹרוּ כְּשֶׁתְּשַׁלֵּם מַשְׂכּוּרְתָּם לֶעָתִיד:
126 : 6
Cantique des degrés. De Salomon. Si l’Éternel ne bâtit pas une maison, c’est en vain que peinent ceux qui la construisent ; si l’Éternel ne garde pas une ville, c’est en vain que la sentinelle veille avec soin.
Rachi
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לִשְׁלֹמֹה. שִׁיר זֶה אָמַר דָּוִד עַל שְׁלֹמֹה בְּנוֹ שֶׁצָּפָה בְּרוּחַ הַקּוֹדֶשׁ שֶׁעָתִיד לִבְנוֹת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּבוֹ בַּיּוֹם יִשָּׂא שְׁלֹמֹה אֶת בַּת פַּרְעֹה וְעַל זֶה נֶאֱמַר (יִרְמְיָה ל''ב) כִּי עַל אַפִּי וְעַל חֲמָתִי הָיְתָה לִי הָעִיר הַזֹּאת לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּנוּ אוֹתָהּ לְכָךְ אָמַר הַמִּזְמוֹר הַזֶּה לָמָּה לְךָ בְּנִי לִבְנוֹת בַּיִת וְלָסוּר מֵאַחֲרֵי הַמָּקוֹם מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ חֵפֶץ בָּהּ לַשָּׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ:
שָׁוְא שָׁקַד שׁוֹמֵר. עַל חִנָּם צוֹפֶה בָּהּ הַשּׁוֹמֵר:
127 : 1
C’est en vain que vous avancez l’heure du lever, que vous prolongez tard vos veilles, mangeant un pain péniblement gagné ! A celui qu’il aime [Dieu] donne le nécessaire pendant son sommeil.
Rachi
שָׁוְא לָכֶם. בַּעֲלֵי הָאוּמָּנִיּוֹת הַמַּשְׁכִּימִים וּמְאַחֲרִים לִמְלַאכְתָּם וּמִתְפַּרְנְסִים בְּעִצָּבוֹן וּבְיגִיעָה בְּלֶחֶם הָעֲצָבִים שֶׁל טוֹרֵחַ:
כֵּן יִתֵּן. הקב''ה פַּרְנָסָה לְמִי שֶׁמְּנַדֵּד שְׁנַת מֵעֵינָיו בִּשְׁבִיל לַעֲסוֹק בַּתּוֹרָה:
לִידִידוֹ שֵׁנָא. לַמְנַדֵּד מֵעֵינָיו שֵׁינָה:
127 : 2
Voyez, le vrai don de l’Éternel, ce sont des fils ; sa récompense, c’est le fruit des entrailles.
Rachi
הִנֵּה נַחֲלַת ה'. לְאוֹתוֹ הָאִישׁ:
בָּנִים. אֵלּוּ הַתַּלְמִידִים שֶׁהוּא מַעֲמִיד שֶׁהֵם לוֹ כְּבָנִים:
שָׂכָר פְּרִי הַבָּטֶן. שָׂכָר פְּרִי הַתּוֹרָה שֶׁבַּלֵּב שֶׁנֶּאֱמַר (מִשְׁלֵי כ''ב) כִּי נָעִים כִּי תִשְׁמְרֵם בְּבִטְנֶךָ:
127 : 3
Des flèches dans la main d’un guerrier, voilà ce que sont les fils de la jeunesse.
Rachi
כְּחִצִּים בְּיַד גִּבּוֹר. לְהִלָּחֵם בָּם אֶת אוֹיְבָיו:
כֵּן בְּנֵי הַנְּעוּרִים. הַתַּלְמִידִים שֶׁאָדָם מַעֲמִיד מִנְּעוּרָיו:
127 : 4
Heureux l’homme qui en a rempli son carquois ! Ils n’auront pas à rougir, lorsqu’ils plaideront contre des ennemis à la Porte.
Rachi
אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת אַשְׁפָּתוֹ. מֵאוֹתָם חִצִּים, אַשְׁפָּה תִּיק הַחִיצִּים שֶׁקּוֹרִין קויכרי''ן בלע''ז:
לֹא יֵבוֹשׁוּ כִּי יְדַבְּרוּ אֶת אוֹיְבִים בַּשָּׁעַר. תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁמְּנַצְּחִין זֶה אֶת זֶה בַּהֲלָכָה וְנִרְאִים כְּאוֹיְבִים זֶה לָזֶה (תּוֹסְפוֹת):
127 : 5
Cantique des degrés. Heureux celui qui craint l’Éternel, qui marche dans ses voies !
Rachi
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אַשְׁרֵי כָּל יְרֵא ה'. כָּל אֵלּוּ תּוֹכָחוֹת וּמוּסָרִים לְפִי שֶׁכָּתוּב אַשְׁרֵי הָאִישׁ אַשְׁרֵי אִישׁ, לְכָךְ נֶאֱמַר כָּאן כָּל לְרַבּוֹת אִשָּׁה:
128 : 1
Oui, le produit de ton travail, tu le mangeras, tu seras heureux, le bien sera ton partage.
Rachi
יְגִיעַ כַּפֶּיךָ. הַנֶּהֱנֶה מִיגִיעַ כַּפּוֹ נוֹחֵל שְׁנֵי עוֹלָמוֹת (במס' בְּרָכוֹת):
128 : 2
Ta femme sera comme une vigne féconde dans l’intérieur de ta maison, tes fils, comme des plants d’olivier autour de ta table.
Rachi
כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה. בָּנֶיהָ מְרוּבִּין:
בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים. מַה זֵיתִים אֵין לָהֶם הַרְכָּבָה כָּךְ אֵין בְּבָנֶיךָ פְּסוּל:
128 : 3
Voilà comment est béni l’homme qui craint l’Éternel !
128 : 4
Que le Seigneur te bénisse de Sion ! Goûte le bonheur de Jérusalem tous les jours de ta vie.
Rachi
מִצִּיּוֹן. שֶׁהוּא שַׁעַר הַשָּׁמַיִם:
בְּטוּב יְרוּשָׁלִָם. וְשָׂמַחְתָּ בְּכָל הַטּוֹב:
128 : 5
Puisses-tu voir les fils de tes fils ! Paix sur Israël !
Rachi
וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ. וְלֹא יָבוֹאוּ לִקְטָטָה עֲבוּר חֲלִיצָה וְאָז שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל תּוֹסָפוֹת:
בָנִים לְבָנֶיךָ. יִרְשׁוּ נַחֲלָה וְאֵין אִשָּׁה זְקוּקָה לְיָבָם אָז שָׁלוֹם בָּעוֹלָם:
128 : 6
Cantique des degrés. "Violemment on m’a persécuté dès ma jeunesse peut bien dire Israël
129 : 1
violemment on m’a persécuté dès ma jeunesse, mais on n’a pu triompher de moi.
129 : 2
Des laboureurs ont labouré mon dos, y ont tracé de longs sillons."
Rachi
חֹרְשִׁים הֶאֱרִיכוּ לְמַעֲנִיתָם. הוּא תֶּלֶם הַמַּחֲרֵישָׁה כְּבַחֲצִי מַעֲנָה צֶמֶד שָׂדֶה:
129 : 3
L’Éternel est juste, il brise les entraves des méchants.
129 : 4
Qu’ils rougissent et reculent, tous ceux qui haïssent Sion !
129 : 5
Qu’ils soient comme l’herbe des toits, qui se dessèche avant qu’on l’enlève,
Rachi
שֶׁקַּדְמַת שָׁלַף יָבֵשׁ. שֶׁקּוֹדֶם שֶׁיִּשְׁלְפוּהוּ וְיִתְלְשׁוּהוּ מִמְּקוֹמוֹ הוּא יָבֵשׁ:
129 : 6
dont le moissonneur n’emplit pas sa main, ni le faiseur de gerbes son giron !
Rachi
וְחִצְנוֹ. כְּמוֹ (יְשַׁעְיָה מ''ט) וְהֵבִיאוּ בָנַיִךְ בְּחֹצֶן איישי''לא בלע''ז, וְכֵן גַּם חָצְנִי נָעַרְתִּי:
129 : 7
De sorte que les passants ne disent point : "La bénédiction de Dieu soit sur vous ! Nous vous bénissons au nom de l’Éternel."
129 : 8
Cantique des degrés. Des profondeurs de l’abîme, je t’invoque, ô Éternel !
130 : 1
Seigneur, écouté ma voix, que tes oreilles soient attentives aux accents de mes supplications.
130 : 2
Si tu tenais compte de [nos] fautes, Seigneur, qui pourrait subsister [devant toi ?]
130 : 3
Mais chez toi l’emporte le pardon, de telle sorte qu’on te révère.
Rachi
כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה. לֹא נָתַתָּ רְשׁוּת לַשָּׁלִיחַ לִסְלוֹחַ כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שְׁמוֹת כג) כִּי לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם:
לְמַעַן תִּוָּרֵא. עַל זֹאת שֶׁלֹּא יְהֵא אָדָם בָּטוּחַ עַל סְלִיחֹת אַחֵר:
130 : 4
J’espère en l’Éternel, mon âme est pleine d’espoir, et j’ai toute confiance en sa parole.
Rachi
קִוִּיתִי ה' קִוְּתָה נַפְשִׁי. קִוּוּי אַחַר קִוּוּי כְּעֵין (לְעֵיל כ''ז) קַוֵּה אֶל ה' חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה כְּעֵין מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר:
130 : 5
Mon âme attend le Seigneur plus ardemment que les guetteurs le matin, oui, que les guetteurs n’attendent le matin.
Rachi
נַפְשִׁי לה' מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר. הֲרֵינִי מִן הַמְצֻפִּים לַגְּאוּלָּה:
שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר. מְצַפִּין וְחוֹזְרִין וּמְצַפִּין קֵץ אַחַר קֵץ, (מָצָאתִי):
130 : 6
Qu’Israël mette son attente en l’Éternel, car chez l’Éternel domine la grâce et abonde le salut.
130 : 7
C’est lui qui affranchit Israël de toutes ses fautes.
130 : 8
Cantique des degrés. De David. Seigneur, mon cœur n’est pas gonflé d’orgueil, mes yeux ne sont pas altiers. Je ne recherche point de choses trop élevées pour moi, au-dessus de ma portée.
Rachi
ה' לֹא גָבַהּ לִבִּי וגו'. לֹא נָהַגְתִּי שְׂרָרָה, לֹא עָשִׂיתִי גְּדוֹלוֹת תַּעֲנוּגוֹת בִּנְיָנִים וּנְטִיעוֹת כְּעֵין שֶׁעָשָׂה בְּנֵי הִנְנִי עָלֶיךָ כְּמִי שֶׁאֵין לוֹ יָדַיִם וְרַגְלַיִם כְּגוֹלֶם מוּטָל לְנֶגְדֶּךָ (סא''א):
131 : 1
Au contraire, j’ai apaisé et fait taire mon âme ; tel un enfant sevré, reposant sur le sein de sa mère, tel un enfant sevré, mon âme est calme en moi.
Rachi
שִׁוִּיתִי וְדוֹמַמְתִּי. עָלֶיךָ נַפְשִׁי כְּגָמוּל שֶׁהוּא נָתוּן עֲלֵי אִמּוֹ, גָּמוּל יוֹנֵק שָׁדַיִם:
כַּגָּמֻל עָלַי נַפְשִׁי. נַפְשִׁי בְּקִרְבִּי לְנֶגְדֶּךָ כַּיּוֹנֵק שְׁדֵי אִמּוֹ:
131 : 2
Qu’Israël mette son attente en l’Éternel, désormais et pour l’éternité !
131 : 3
Cantique des degrés. Souviens-toi, Seigneur, en faveur de David, de toutes les souffrances qu’il a subies,
Rachi
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת זְכוֹר ה' לְדָוִד אֵת כָּל עֻנּוֹתוֹ. עִנּוּי נַפְשׁוֹ אֲשֶׁר טָרַח וְעָמָל לִמְצוֹא לְךָ מָקוֹם:
132 : 1
du serment qu’il fit à l’Éternel, du vœu qu’il exprima au fort de Jacob :
132 : 2
"Si j’entre dans la tente qui me sert de demeure, si je monte sur le lit qui me sert de couche,
132 : 3
si je permets le sommeil à mes yeux, à mes paupières le repos,
132 : 4
avant que j’aie trouvé un lieu pour l’Éternel, une résidence pour le Fort de Jacob !…"
Rachi
עַד אֶמְצָא מָקוֹם. עַד שֶׁיִּוָּדַע הֵיכָן יִהְיֶה מְקוֹם מִקְּדָשׁ (מָצָאתִי):
132 : 5
Oui, nous avons entendu la nouvelle à Efrata, nous l’avons recueillie dans les districts forestiers.
Rachi
שְׁמַעֲנוּהָ. הַבְּשׂוֹרָה:
בְאֶפְרָתָה. בְּמָקוֹם הֶחָשׁוּב וְהַמְּעוּלֶּה כְּמוֹ (ש''א א') בֶּן תֹּחוּ בֶן צוּף אֶפְרָתִי חָשׁוּב אֶבְגִּינוֹס, ד''א שְׁמַעֲנוּהָ בְאֶפְרָתָה בְּסֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ (ט''ו) שֶׁבָּא מֵאֶפְרַיִם, בְּכָל הַתְּחוּמִין הוּא אוֹמֵר (שָׁם) וְעָלָה הַגְּבוּל וְתָאַר הַגְּבוּל וְכָאן הוּא אוֹמֵר וְעָלָה הַגְּבוּל אֶל כֶּתֶף הַיְבוּסִי יְרוּשָׁלַיִם נִמְצֵאת יְרוּשָׁלַיִם גָּבוֹהַּ מִכָּל הָאֲרָצוֹת וְהִיא רָאוּי לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁנֶּאֱמַר (דְּבָרִים יז) וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם וגו' מְלַמֵּד שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ גָּבוֹהַּ מִכָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כָּךְ נִדְרָשׁ בִּשְׁחִיטַת קָדָשִׁים:
מְצָאנוּהָ בִּשְׂדֵי יָעַר. בִּגְבוּל בִּנְיָמִן שֶׁנִּמְשָׁל לְחַיַּת הָעִיר שֶׁנֶּאֱמַר בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף (בְּרֵאשִׁית מ''ט):
132 : 6
Entrons donc dans ses demeures, prosternons-nous [dans ce sanctuaire] qui est l’escabeau de ses pieds.
Rachi
נָבוֹאָה. שָׁמָּה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו:
132 : 7
"Lève-toi, Seigneur, pour entrer dans ton lieu de repos, toi et l’arche de ta puissance !
132 : 8
Que tes prêtres endossent des vêtements de triomphe, et que tes fidèles adorateurs éclatent en cris de joie !
132 : 9
Pour l’amour de David, ton serviteur, ne repousse point la face de ton Oint."
Rachi
אַל תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ. שְׁלֹמֹה בְּבוֹאוֹ לְהַכְנִיס שָׁם אֶת הָאָרוֹן:
132 : 10
L’Éternel a fait à David un serment véridique auquel il ne manquera pas : "Je placerai sur ton trône un fruit de tes entrailles !
132 : 11
Si tes fils gardent mon pacte, les lois que je leur enseignerai, leurs descendants, jusqu’à l’éternité, siégeront après toi sur ton trône."
Rachi
וְעֵדֹתִי זוֹ אֲלַמְּדֵם. זוֹ אֲשֶׁר אֲלַמְּדֵם:
132 : 12
Car l’Éternel a fait choix de Sion, il l’a voulue pour demeure :
132 : 13
"Ce sera là mon lieu de repos à jamais, là je demeurerai, car je l’ai voulu.
132 : 14
Je bénirai amplement ses approvisionnements, je rassasierai ses pauvres de pain.
Rachi
צֵידָהּ. מְזוֹנָהּ:
132 : 15
J’habillerai ses prêtres de vêtements de triomphe, et ses hommes pieux éclateront en cris de joie.
132 : 16
Là je ferai grandir la corne de David, j’allumerai le flambeau de mon Oint.
132 : 17
Ses ennemis, je les revêtirai de honte et sur sa tête brillera son diadème."
Rachi
יָצִיץ. יָאִיר כְּמוֹ וְנֹצְצִים כְּעֵין נְחֹשֶׁת (יְחֶזְקֵאל א'):
132 : 18
Cantique des degrés. De David. Ah ! qu’il est bon, qu’il est doux à des frères de vivre dans une étroite union !
Rachi
שִׁיר וגו' הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד, כְּשֶׁיֵּשֵׁב הקב''ה בְּבֵית הַבְּחִירָה עִם יִשְׂרָאֵל הַקְּרוּיִין אַחִים וְרֵעִים וְיִהְיֶה גַּם הוּא יָחַד עִמָּהֶם:
133 : 1
C’est comme l’huile parfumée sur la tête, qui découle sur la barbe, la barbe d’Aaron, et humecte le bord de sa tunique ;
Rachi
כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב. שֶׁנִּמְשַׁח בּוֹ אַהֲרֹן הַכֹּהֵן:
שֶׁיֹּרֵד. מֵרֹאשׁוֹ אֶל זְקָנוֹ אֶל פִּי רֹאשׁ הַכְּתֹנֶת שֶׁלּוֹ שֶׁהַזָּקָן שׁוֹכֵב ע''פ הַכְּתֹנֶת כֵּן נָעִים טַל חֶרְמוֹן שֶׁגָּבוֹהַּ עַל הַרְרֵי צִיּוֹן וְהַטַּל יוֹרֵד מֵחֶרְמוֹן לְהַרְרֵי צִיּוֹן כְּשֵׁם שֶׁשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה לִגְדוּלָּה כָּךְ הַר צִיּוֹן לְתִפְאָרֶת וּלְכָבוֹד לְיִשְׂרָאֵל כְּשֵׁם שֶׁשֶּׁמֶן הַטּוֹב כֵּן טַל חֶרְמוֹן כָּזֶה כֵּן זֶה כְּמוֹ וְהָיָה כָעָם כַּכֹּהֵן (יְשַׁעְיָה כ''ד), וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ שֶׁבֶת אַחִים מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן לְעִנְיַן מְעִילָה בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה בְּמַסֶּכֶת הוֹרָיוֹת כָּל הַמִּזְמוֹר אֲבָל יֵשׁ בְּדִבְרֵי תּוֹרָה וְקַבָּלָה מָשָׁל וּמְלִיצָה וְדִבְרֵי חֲכָמִים וְחִידוֹתָם וְעִיקַּר שִׁיר הַמַּעֲלוֹת עַל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נֶאֱמַר:
133 : 2
comme la rosée du Hermon qui descend sur les monts de Sion ; car c’est là que Dieu a placé la bénédiction, la vie heureuse pour l’éternité.
133 : 3
Cantique des degrés. Allons ! bénissez l’Éternel, vous tous, serviteurs de l’Éternel, qui vous tenez dans la maison du Seigneur durant les nuits.
134 : 1
Elevez vos mains vers le sanctuaire et bénissez le Seigneur.
134 : 2
Qu’il te bénisse de Sion, l’Éternel qui a fait le ciel et la terre !
134 : 3
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת. שֶׁיֹּאמְרוּ הַלְוִיִּם אוֹתוֹ עַל חָמֵשׁ עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת הַיּוֹרְדוֹת מֵעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל עַד עֶזְרַת נָשִׁים וְיֵשׁ כָּאן ט''ו מִזְמוֹרִים שֶׁל שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ שֶׁיְּסָדָן דָּוִד לְהַעֲלוֹת אֶת הַתְּהוֹם כְּמוֹ שֶׁמְּפוֹרָשׁ בְּמַסֶּכֶת סוּכָּה, וּלְפִי אַגָּדָה פִּתְרוֹנוֹ שִׁיר לְמֵאָה עוֹלוֹת: