Parachah : Vayikra
Richone
Le texte
Vayikra 1
ויקרא אל משה וידבר יהוה אליו מאהל מועד לאמר
L’Éternel appela Moïse, et lui parla, de la Tente d’assignation, en ces termes :
Onkelos
וּקְרָא לְמֹשֶׁה וּמַלֵיל יְיָ עִמֵיהּ מִמַשְׁכַּן זִמְנָא לְמֵימָר: Rachi
וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה. לְכָל דִּבְּרוֹת וּלְכָל אֲמִירוֹת וּלְכָל צִוּוּיִים קָדְמָה קְרִיאָה, לְשׁוֹן חִבָּה, לָשׁוֹן שֶׁמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מִשְׁתַּמְּשִׁין בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר וְקָרָא זֶה אֶל זֶה (יְשַׁעְיָהוּ ו'), אֲבָל לִנְבִיאֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם נִגְלָה עֲלֵיהֶן בִּלְשׁוֹן עֲרָאִי וְטֻמְאָה, שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּקָּר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם (בַּמִּדְבָּר כג): וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה. הַקּוֹל הוֹלֵךְ וּמַגִּיעַ לְאָזְנָיו וְכָל יִשְׂרָאֵל לֹא שׁוֹמְעִין; יָכוֹל אַף לְהַפְסָקוֹת הָיְתָה קְרִיאָה, ת''ל וַיְדַבֵּר — לְדִבּוּר הָיְתָה קְרִיאָה וְלֹא לְהַפְסָקוֹת, וּמַה הָיוּ הַפְסָקוֹת מְשַׁמְּשׁוֹת? לִתֵּן רֶוַח לְמֹשֶׁה לְהִתְבּוֹנֵן בֵּין פָּרָשָׁה לְפָרָשָׁה וּבֵין עִנְיָן לְעִנְיָן; ק''ו לְהֶדְיוֹט הַלּוֹמֵד מִן הַהֶדְיוֹט: אֵלָיו. לְמַעֵט אֶת אַהֲרֹן; ר' יְהוּדָה אוֹמֵר י''ג דִּבְּרוֹת נֶאֶמְרוּ בַּתּוֹרָה לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן וּכְנֶגְדָּן נֶאֶמְרוּ י''ג מִעוּטִין, לְלַמֶּדְךָ שֶׁלֹּא לְאַהֲרֹן נֶאֶמְרוּ אֶלָּא לְמֹשֶׁה שֶׁיֹּאמַר לְאַהֲרֹן, וְאֵלּוּ הֵן י''ג מִעוּטִין לְדַבֵּר אִתּוֹ, מִדַּבֵּר אֵלָיו, וַיְדַבֵּר אֵלָיו (בַּמִּדְבָּר ז'), וְנוֹעַדְתִּי לְךָ (שְׁמוֹת כה) — כֻּלָּן בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים. יָכוֹל יִשְׁמְעוּ אֶת קוֹל הַדִּבּוּר ת''ל קוֹל לוֹ, קוֹל אֵלָיו, מֹשֶׁה שׁוֹמֵעַ וְכָל יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ: מֵאֹהֶל מוֹעֵד. מְלַמֵּד שֶׁהָיָה הַקּוֹל נִפְסָק וְלֹא הָיָה יוֹצֵא חוּץ לָאֹהֶל; יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁהַקּוֹל נָמוּךְ, ת''ל אֶת הַקּוֹל, מַהוּ הַקּוֹל? הוּא הַקּוֹל הַמְפֹרָשׁ בִּתְהִלִּים קוֹל ה' בַכֹּחַ קוֹל ה' בֶּהָדָר קוֹל ה' שֹׁבֵר אֲרָזִים (תהילים כט), אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר מֵאֹהֶל מוֹעֵד? מְלַמֵּד שֶׁהָיָה הַקּוֹל נִפְסָק. כַּיּוֹצֵא בוֹ וְקוֹל כַּנְפֵי הַכְּרֻבִים נִשְׁמַע עַד הֶחָצֵר הַחִיצֹנָה (יְחֶזְקֵאל י'), יָכוֹל שֶׁהַקּוֹל נָמוּךְ ת''ל כְּקוֹל אֵל שַׁדַּי בְּדַבְּרוֹ, אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר עַד הֶחָצֵר הַחִיצֹנָה? שֶׁכֵּיוָן שֶׁמַּגִּיעַ שָׁם הָיָה נִפְסָק: מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר. יָכוֹל מִכָּל הַבַּיִת, ת''ל מֵעַל הַכַּפֹּרֶת, יָכוֹל מֵעַל הַכַּפֹּרֶת כֻּלָּהּ, ת''ל מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים: לֵאמֹר. צֵא וֶאֱמוֹר לָהֶם דִּבְרֵי כִּבּוּשִׁין — בִּשְׁבִילְכֶם הוּא נִדְבָּר עִמִּי; שֶׁכֵּן מָצִינוּ שֶׁכָּל ל''ח שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר כִּמְנֻדִּים, מִן הַמְּרַגְּלִים וָאֵילַךְ, לֹא נִתְיַחֵד הַדִּבּוּר עִם מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר וַיְהִי כַאֲשֶׁר תַּמּוּ כָּל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה לָמוּת . . . וַיְדַבֵּר ה' אֵלַי לֵאמֹר (דְּבָרִים ב'), אֵלַי הָיָה הַדִּבּוּר. ד''א צֵא וֶאֱמֹר לָהֶן דְּבָרַי וַהֲשִׁיבֵנִי אִם יְקַבְּלוּם, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר וַיָּשֶׁב מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם וְגוֹ' (שְׁמוֹת יט): 1
דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם אדם כי יקריב מכם קרבן ליהוה מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן תקריבו את קרבנכם
"Parle aux enfants d’Israël et dis-leur : Si quelqu’un d’entre vous veut présenter au Seigneur une offrande de bétail, c’est dans le gros ou le menu bétail que vous pourrez choisir votre offrande.
Onkelos
מַלֵיל עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְתֵימַר לְהוֹן אֱנַשׁ אֲרֵי יְקָרֵב מִנְכוֹן קוּרְבָּנָא קֳדָם יְיָ מִן בְּעִירָא מִן תּוֹרֵי וּמִן עָנָא תְּקָרְבוּן יָת קוּרְבַּנְכוֹן: Rachi
אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם. כְּשֶׁיַּקְרִיב; בְּקָרְבְּנוֹת נְדָבָה דִּבֶּר הָעִנְיָן: אָדָם. לָמָּה נֶאֱמַר? מַה אָדָם הָרִאשׁוֹן לֹא הִקְרִיב מִן הַגָּזֵל — שֶׁהַכֹּל הָיָה שֶׁלּוֹ — אַף אַתֶּם לֹא תַקְרִיבוּ מִן הַגָּזֵל (וַיִּקְרָא רַבָּה): הַבְּהֵמָה. יָכוֹל אַף חַיָּה בִּכְלָל, ת''ל בָּקָר וָצֹאן: מִן הַבְּהֵמָה. וְלֹא כֻּלָּהּ — לְהוֹצִיא אֶת הָרוֹבֵעַ וְאֶת הַנִּרְבָּע: מִן הַבָּקָר. לְהוֹצִיא אֶת הַנֶּעֱבָד: מִן הַצֹּאן. לְהוֹצִיא אֶת הַמֻּקְצֶה: מִן הַבָּקָר לְהוֹצִיא אֶת הַנּוֹגֵחַ שֶׁהֵמִית; כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר לְמַטָּה מִן הָעִנְיָן מִן הַבָּקָר — שֶׁאֵין ת''ל — לְהוֹצִיא אֶת הַטְּרֵפָה (סִפְרָא): תַּקְרִיבוּ. מְלַמֵּד שֶׁשְּׁנַיִם מִתְנַדְּבִים עוֹלָה בְּשׁוּתָּפוּת: קָרְבַּנְכֶם. מְלַמֵּד שֶׁהִיא בָאָה נִדְבַת צִבּוּר, הִיא עוֹלַת קַיִץ הַמִּזְבֵּחַ, הַבָּאָה מִן הַמּוֹתָרוֹת (שְׁבוּעוֹת יב): 2
אם עלה קרבנו מן הבקר זכר תמים יקריבנו אל פתח אהל מועד יקריב אתו לרצנו לפני יהוה
Si cette offrande est un holocauste pris dans le gros bétail, il l’offrira mâle, sans défaut. Il le présentera au seuil de la Tente d’assignation, pour être agréable au Seigneur.
Onkelos
אִם עֲלָתָא קוּרְבָּנֵיהּ מִן תּוֹרֵי דְכַר שְׁלִים יְקָרְבִנֵהּ לִתְרַע מַשְׁכַּן זִמְנָא יְקָרֵיב יָתֵיהּ לְרַעֲוָא לֵיהּ קֳדָם יְיָ: Rachi
זָכָר. וְלֹא נְקֵבָה; כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר זָכָר לְמַטָּה — שֶׁאֵין ת''ל— זָכָר וְלֹא טֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוּס: תָּמִים. בְּלֹא מוּם: אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד. מְטַפֵּל בַּהֲבָאָתוֹ עַד הָעֲזָרָה; מַהוּ אוֹמֵר יַקְרִיב יַקְרִיב? אֲפִלּוּ נִתְעָרְבָה עוֹלַת רְאוּבֵן בְּעוֹלַת שִׁמְעוֹן יַקְרִיב כָּל אֶחָד לְשֵׁם מִי שֶׁהוּא, וְכֵן עוֹלָה בְחֻלִּין, יִמָּכְרוּ הַחֻלִּין לְצָרְכֵי עוֹלוֹת, וַהֲרֵי הֵן כֻּלָּן עוֹלוֹת, וְתִקָּרֵב כָּל אַחַד לְשֵׁם מִי שֶׁהוּא; יָכוֹל אֲפִילּוּ נִתְעָרְבָה בִּפְסוּלִין אוֹ בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר ''יַקְרִיבֶנּוּ'' (סִפְרָא): יַקְרִיב אֹתוֹ. מְלַמֵּד שֶׁכּוֹפִין אוֹתוֹ, יָכוֹל בְּעַל כָּרְחוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר ''לִרְצוֹנוֹ'', הָא כֵּיצַד? כּוֹפִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיֹּאמַר רוֹצֶה אֲנִי (שָׁם): לִפְנֵי ה' וְסָמַךְ. אֵין סְמִיכָה בְּבָמָה (שָׁם): 3
וסמך ידו על ראש העלה ונרצה לו לכפר עליו
Il appuiera sa main sur la tête de la victime, et elle sera agréée en sa faveur pour lui obtenir propitiation.
Onkelos
וְיִסְמוֹךְ יְדֵיהּ עַל רֵישׁ עֲלָתָא וְיִתְרְעֵי לֵיהּ לְכַפָּרָא עֲלוֹהִי: Rachi
עַל רֹאשׁ הָעֹלָה. לְהָבִיא עוֹלַת חוֹבָה לִסְמִיכָה וּלְהָבִיא עוֹלַת הַצֹּאן (שָׁם): הָעֹלָה. פְּרָט לְעוֹלַת הָעוֹף (שָׁם): וְנִרְצָה לוֹ. עַל מַה הוּא מְרַצֶּה לוֹ? אִם תֹּאמַר עַל כְּרֵיתוֹת וּמִיתוֹת בֵּית דִּין אוֹ מִיתָה בִידֵי שָׁמַיִם אוֹ מַלְקוֹת, הֲרֵי עָנְשָׁן אָמוּר, הָא אֵינוֹ מְרַצֶּה אֶלָּא עַל עֲשֵׂה וְעַל לַאו שֶׁנִּתַּק לַעֲשֵׂה (שָׁם): 4
ושחט את בן הבקר לפני יהוה והקריבו בני אהרן הכהנים את הדם וזרקו את הדם על המזבח סביב אשר פתח אהל מועד
On immolera le taureau devant le Seigneur ; les fils d’Aaron, les pontifes, offriront le sang, dont ils aspergeront le tour de l’autel qui est à l’entrée de la Tente d’assignation.
Onkelos
וְיִכּוֹס יָת בַּר תּוֹרֵי קֳדָם יְיָ וִיקָרְבוּן בְּנֵי אַהֲרֹן כָהֲנַיָּא יָת דְמָא וְיִזְרְקוּן יָת דְמָא עַל מַדְבְּחָא סְחוֹר סְחוֹר דִי בִתְרַע מַשְׁכַּן זִמְנָא: Rachi
וְשָׁחַט וְהִקְרִיבוּ, הַכֹּהֲנִים. מִקַּבָּלָה וְאֵילַךְ מִצְוַת כְּהֻנָּה — לִמֵּד עַל הַשְּׁחִיטָה שֶׁכְּשֵׁרָה בְזָר (שָׁם): לִפְנֵי ה'. בַּעֲזָרָה: וְהִקְרִיבוּ. זוֹ קַבָּלָה, שֶׁהִיא הָרִאשׁוֹנָה, וּמַשְׁמָעָהּ לְשׁוֹן הוֹלָכָה, לָמַדְנוּ שְׁתֵּיהֶן בִּבְנֵי אַהֲרֹן: בְּנֵי אַהֲרֹן. יָכוֹל חֲלָלִים, ת''ל הַכֹּהֲנִים: אֶת הַדָּם וְזָרְקוּ אֶת הַדָּם. מַה ת''ל דָּם דָּם שְׁנֵי פְעָמִים? לְהָבִיא אֶת שֶׁנִּתְעָרֵב בְּמִינוֹ אוֹ בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ, יָכוֹל אַף בִּפְסוּלִים אוֹ בְחַטָּאוֹת הַפְּנִימִיּוֹת אוֹ בְחַטָּאוֹת הַחִיצוֹנִיּוֹת, שֶׁאֵלּוּ לְמַעְלָה וְהִיא לְמַטָּה, ת''ל בְּמָקוֹם אַחֵר דָּמוֹ (זְבָחִים פא): וְזָרְקוּ. עוֹמֵד לְמַטָּה וְזוֹרֵק מִן הַכְּלִי לְכוֹתֶל הַמִּזְבֵּחַ לְמַטָּה מִחוּט הַסִּקְרָא כְּנֶגֶד הַזָּוִיּוֹת, לְכָךְ נֶאֱמַר סָבִיב — שֶׁיְּהֵא הַדָּם נָתוּן בְּאַרְבַּע רוּחוֹת הַמִּזְבֵּחַ; אוֹ יָכוֹל יַקִּיפֶנּוּ כְּחוּט, ת''ל וְזָרְקוּ וְאִי אֶפְשָׁר לְהַקִּיף בִּזְרִיקָה, אִי וְזָרְקוּ יָכוֹל בִּזְרִיקָה אַחַת, ת''ל סָבִיב, הָא כֵּיצַד? נוֹתֵן שְׁתֵּי מַתָּנוֹת שֶׁהֵן אַרְבַּע (סִפְרָא): אֲשֶׁר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד. וְלֹא בִּזְמַן שֶׁהוּא מְפֹרָק (שָׁם): 5
והפשיט את העלה ונתח אתה לנתחיה
Alors on dépouillera la victime, et on la dépècera par quartiers.
Onkelos
וְיַשְׁלַח יָת עֲלָתָא וִיפַלֵג יָתַהּ לְאֶבְרָהָא: Rachi
וְהִפְשִׁיט וגו'. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר הָעוֹלָה? לְרַבּוֹת אֶת כָּל הָעוֹלוֹת לְהַפְשֵׁט וְנִתּוּחַ: אֹתָהּ לִנְתָחֶיהָ. וְלֹא נְתָחֶיהָ לִנְתָחִים (סִפְרָא): 6
ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח וערכו עצים על האש
Les fils d’Aaron le pontife mettront du feu sur l’autel, et disposeront du bois sur ce feu ;
Onkelos
וְיִתְּנוּן בְּנֵי אַהֲרֹן כַּהֲנָא אֶשָׁתָא עַל מַדְבְּחָא וִיסַדְרוּן אָעַיָא עַל אֶשָׁתָא: Rachi
וְנָתְנוּ. . . אֵשׁ. אע''פי שֶׁהָאֵשׁ יוֹרֶדֶת מִן הַשָּׁמַיִם מִצְוָה לְהָבִיא מִן הַהֶדְיוֹט (שָׁם): בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן. כְּשֶׁהוּא בְּכִיהוּנּוֹ, הָא אִם עָבַד בְּבִגְדֵי כֹהֵן הֶדְיוֹט עֲבוֹדָתוֹ פְּסוּלָה: 7
וערכו בני אהרן הכהנים את הנתחים את הראש ואת הפדר על העצים אשר על האש אשר על המזבח
puis les fils d’Aaron, les pontifes, arrangeront les membres, la tête et la graisse sur le bois, disposé sur le feu qui sera sur l’autel.
Onkelos
וִיסַדְרוּן בְּנֵי אַהֲרֹן כָהֲנַיָּא יָת אֶבְרַיָא יָת רֵישָׁא וְיָת תַּרְבָּא עַל אָעַיָא דִי עַל אֶשָׁתָא דִי עַל מַדְבְּחָא: Rachi
בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים. כְּשֶׁהֵם בְּכִהוּנָם, הָא כֹּהֵן הֶדְיוֹט שֶׁעָבַד בִּשְׁמֹנָה בְגָדִים עֲבוֹדָתוֹ פְּסוּלָה (זְבָחִים יח): אֵת הַנְּתָחִים אֵת הָרֹאשׁ. לְפִי שֶׁאֵין הָרֹאשׁ בִּכְלַל הֶפְשֵׁט, שֶׁכְּבָר הוּתַּז בִּשְׁחִיטָה, לְפִיכָךְ הֻצְרַךְ לִמְנוֹתוֹ לְעַצְמוֹ (חוּלִּין כז): וְאֶת הַפָּדֶר. לָמָּה נֶאֱמַר? לְלַמֶּדְךָ שֶׁמַעֲלֵהוּ עִם הָרֹאשׁ וּמְכַסֶּה בּוֹ אֶת בֵּית הַשְּׁחִיטָה, וְזֶהוּ דֶרֶךְ כָּבוֹד שֶׁל מַעְלָה (שָׁם): אֲשֶׁר עַל הַמִּזְבֵּחַ. שֶׁלֹּא יִהְיוּ הַגְּזִירִין יוֹצְאִין חוּץ לַמַּעֲרָכָה (סִפְרָא): 8
וקרבו וכרעיו ירחץ במים והקטיר הכהן את הכל המזבחה עלה אשה ריח ניחוח ליהוה
On lavera dans l’eau les intestins et les jambes ; alors le pontife fera fumer le tout sur l’autel comme holocauste, combustion d’une odeur agréable au Seigneur.
Onkelos
וְגַוֵיהּ וּכְרָעוֹהִי יְחַלֵל בְּמַיָא וְיַסֵק כַּהֲנָא יָת כּוֹלָא לְמַדְבְּחָא עֲלָתָא קוּרְבַּן דְמִתְקַבֵּל בְּרַעֲוָא קֳדָם יְיָ: [ס] Rachi
עֹלָה. לְשֵׁם עוֹלָה יַקְטִירֶנּוּ: אִשֵּׁה. כְּשֶׁיִּשְׁחֲטֶנּוּ יְהֵי שׁוֹחֲטוֹ לְשֵׁם הָאֵשׁ; וְכָל אִשֶּׁה לְשׁוֹן אֵשׁ, פוש''ייר בְּלַעַז: נִיחוֹחַ. נַחַת רוּחַ לְפָנַי, שֶׁאָמַרְתִּי וְנַעֲשָׂה רְצוֹנִי (שָׁם): 9
ואם מן הצאן קרבנו מן הכשבים או מן העזים לעלה זכר תמים יקריבנו
Si l’offrande destinée à l’holocauste provient du menu bétail, des brebis ou des chèvres, on la présentera mâle, sans défaut.
Onkelos
וְאִם מִן עָנָא קוּרְבָּנֵיהּ מִן אִמְרַיָא אוֹ מִן בְּנֵי עִזַיָא לַעֲלָתָא דְכַר שְׁלִים יְקָרְבִינֵיהּ: Rachi
וְאִם מִן הַצֹּאן. וי''ו מוֹסִיף עַל עִנְיָן רִאשׁוֹן, וְלָמָּה הֻפְסַק? לִתֵּן רֶוַח לְמֹשֶׁה לְהִתְבּוֹנֵן בֵּין פָּרָשָׁה לְפָרָשָׁה (שָׁם): מִן הַצֹּאן, מִן הַכְּשָׂבִים, מִן הָעִזִּים. הֲרֵי אֵלּוּ ג' מִעוּטִין — פְּרָט לְזָקֵן וּלְחוֹלֶה וְלִמְזֹהָם (שָׁם): 10
ושחט אתו על ירך המזבח צפנה לפני יהוה וזרקו בני אהרן הכהנים את דמו על המזבח סביב
On l’immolera au côté nord de l’autel, devant le Seigneur ; et les fils d’Aaron, les pontifes, aspergeront de son sang le tour de l’autel.
Onkelos
וְיִכּוֹס יָתֵיהּ עַל צִדָא דְמַדְבְּחָא צִפּוּנָא קֳדָם יְיָ וְיִזְרְקוּן בְּנֵי אַהֲרֹן כָהֲנַיָּא יָת דְמֵיהּ עַל מַדְבְּחָא סְחוֹר סְחוֹר: Rachi
עַל יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ. עַל צַד הַמִּזְבֵּחַ: צָפֹנָה לִפְנֵי ה'. וְאֵין צָפוֹן בְּבָמָה (שָׁם): 11
ונתח אתו לנתחיו ואת ראשו ואת פדרו וערך הכהן אתם על העצים אשר על האש אשר על המזבח
On la dépècera par quartiers, séparant là tête et la graisse ; le pontife les arrangera sur le bois, disposé sur le feu qui sera sur l’autel.
Onkelos
וִיפַלֵג יָתֵיהּ לְאֶבְרוֹהִי וְיָת רֵישֵׁיהּ וְיָת תַּרְבֵּיהּ וְיַסְדַר כַּהֲנָא יָתְהוֹן עַל אָעַיָא דִי עַל אֶשָׁתָא דִי עַל מַדְבְּחָא: 12
והקרב והכרעים ירחץ במים והקריב הכהן את הכל והקטיר המזבחה עלה הוא אשה ריח ניחח ליהוה
On lavera dans l’eau les intestins et les jambes ; alors le pontife offrira le tout, qu’il fera fumer sur l’autel comme étant un holocauste, combustion d’une odeur agréable au Seigneur.
Onkelos
וְגַוָא וּכְרָעַיָא יְחַלֵל בְּמַיָא וִיקָרֵב כַּהֲנָא יָת כּוֹלָא וְיַסֵק לְמַדְבְּחָא עֲלָתָא הוּא קוּרְבַּן דְמִתְקַבֵּל בְּרַעֲוָא קָדָם יְיָ: [פ] 13
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source