Chap. 2
דַּע, שֶׁהָעֲבֵרוֹת וְהַמִּצְווֹת הַתּוֹרִיּוֹת, אָמְנָם, יִמָּצְאוּ בִשְׁנֵי חֲלָקִים מֵחֶלְקֵי הַנֶּפֶשׁ, וְהֵם: הַחֵלֶק הַמַּרְגִּישׁ וְהַחֵלֶק הַמִּתְעוֹרֵר לְבָד; וּבִשְׁנֵי אֵלּוּ הַחֲלָקִים יִהְיוּ כָּל הָעֲבֵרוֹת וְהַמִּצְווֹת. אָמְנָם, הַחֵלֶק הַזָּן וְהַחֵלֶק הַמְדַמֶּה ־אֵין מִצְוָה בּוֹ וְלֹא עֲבֵרָה, שֶׁאֵין לַדַּעַת וְלַבְּחִירָה בְּאֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם מַעֲשֶׂה כְּלָל; וְלֹא יוּכַל הָאָדָם בְּדַעְתּוֹ לְבַטֵּל מַעֲשֵׂיהֶם, אוֹ לְמַעֲטָם מִפְּעֻלָּה אֶחָת. הֲלֹא תִרְאֶה שֶׁשְּׁנֵי הַחֲלָקִים הָאֵלֶּה, רְצוֹנִי לוֹמַר: הַזָּן וְהַמְדַמֶּה יַעֲשׂוּ בְּעֵת הַשֵּׁנָה הַפְּעֻלָּה הַמְיֻחֶדֶת לָהֶם. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בִּשְׁאָר כֹּחוֹת הַנָּפֶשׁ.
אַךְ הַחֵלֶק הַשִּׂכְלִי, יֵשׁ בּוֹ מְבוּכָה. אֲבָל אֲנִי אוֹמֵר שֶׁיֵּשׁ בְּזֶה הַכֹּחַ גַּם־כֵּן מִצְוָה וַעֲבֵרָה: לְפִי אֱמוּנַת דַּעַת בְּטֵלָה, אוֹ אֱמוּנַת דַּעַת אֲמִתִּית; אֲבָל אֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה שֶׁיֵּאָמֵר עָלָיו שֵׁם מִצְוָה אוֹ שֵׁם עֲבֵרָה סְתָם. וְלָזֶה אָמַרְתִּי לְמַעְלָה, שֶׁבִּשְׁנֵי הַחֲלָקִים הָהֵם יִמָּצְאוּ הָעֲבֵרוֹת וְהַמִּצְווֹת.
אָמְנָם הַמַּעֲלוֹת ־הֵן שְׁנֵי מִינִים: מַעֲלוֹת הַמִּדּוֹת וּמַעֲלוֹת הַשִּׂכְלִיּוֹת. וּכְנֶגְדָּן שְׁנֵי מִינֵי פְחִיתוּת. אָמְנָם, מַעֲלוֹת הַשִּׂכְלִיּוֹת הֵן יִמָּצְאוּ לַחֵלֶק הַשִּׂכְלִי. מֵהֶן־הַחָכְמָה, וְהִיא: יְדִיעַת הַסִּבּוֹת הָרְחֹקוֹת וְהַקְּרוֹבוֹת, אַחַר יְדִיעַת מְצִיאוּת הַדָּבָר אֲשֶׁר יֵחָקְרוּ סִבּוֹתָיו; וּמֵהֶן ־הַשֵּׂכֶל, אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ הַשֵּׂכֶל הָעִיּוּנִי, וְהוּא הַנִּמְצָא לָנוּ בַּטֶּבַע, רְצוֹנִי לוֹמַר: הַמֻּשְׂכָּלוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת; וּמִמֶּנּוּ ־שֵׂכֶל נִקְנֶה, וְאֵין זֶה מְקוֹמוֹ. וּמֵהֶן ־זַכּוּת הַתְּבוּנָה, וְטוּב הַהֲבָנָה, וְהוּא: לַעֲמֹד עַל הַדָּבָר וְלַהֲבִינוֹ מְהֵרָה בְּלֹא זְמָן, אוֹ בִזְמָן קָרוֹב. וּפְחִיתוּת זֶה הַכֹּחַ ־הֵפֶךְ אֵלּוּ, אוֹ שֶׁכְּנֶגְדָּם.
אֲבָל מַעֲלוֹת הַמִּדּוֹת יִמָּצְאוּ לַחֵלֶק הַמִּתְעוֹרֵר לְבַדּוֹ; וְחֵלֶק הַמַּרְגִּישׁ בְּזֶה הָעִנְיָן אֵינוֹ רַק שַׁמָּשׁ לַחֵלֶק הַמִּתְעוֹרֵר. וּמַעֲלוֹת זֶה הַחֵלֶק רַבּוֹת מְאֹד: בִּזְהִירוּת, כְּלוֹמַר: יִרְאַת חֵטְא, וְהַנְּדִיבוּת וְהַיֹּשֶׁר, וְהָעֲנָוָה, וְהַשִּׁפְלוּת, וְהַהִסְתַּפְּקוּת, וְהוּא שֶׁקָּרְאוּ חֲכָמִים: עֲשִׁירוּת, בְּאָמְרָם: ''אֵיזֶהוּ עָשִׁיר? ־הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ'' (אבות ד א). וְהַגְּבוּרָה וְהָאֱמוּנָה וְזוּלָתָם. וּפְחִיתוּת זֶה הַחֵלֶק ־הִיא: לְחַסֵּר מֵאֵלּוּ, אוֹ לְהוֹסִיף בָּהֶן.
אֲבָל הַחֵלֶק הַזָּן וְהַמְדַמֶּה ־לֹא יֵאָמֵר בוֹ לֹא מַעֲלָה וְלֹא פְחִיתוּת; אַךְ יֵאָמֵר: שֶׁהוּא זָן עַל יֹשֶׁר, אוֹ עַל בִּלְתִּי יֹשֶׁר, כְּמוֹ שֶׁיֵּאָמֵר: אִישׁ פְּלוֹנִי עִכּוּלוֹ טוֹב, אוֹ בָטֵל עִכּוּלוֹ; אוֹ נִפְסַד דִּמְיוֹנוֹ, אוֹ הוּא מְדַמֶּה עַל יֹשֶׁר ־אֵין בָּזֶה לֹא מַעֲלָה וְלֹא פְחִיתוּת.
וְזֶה מַה שֶּׁרָצִינוּ לְזָכְרוֹ בְּזֶה הַפֶּרֶק.
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source