Vayikra
Chapitre 6
Chap. 6
וידבר יהוה אל משה לאמר
L’Éternel parla à Moïse en ces termes :
Onkelos
וּמַלִיל יְיָ עִם מֹשֶׁה לְמֵימָר: 1
צו את אהרן ואת בניו לאמר זאת תורת העלה הוא העלה על מוקדה על המזבח כל הלילה עד הבקר ואש המזבח תוקד בו
"Ordonne à Aaron et à ses fils ce qui suit : Ceci est la règle de l’holocauste. C’est le sacrifice qui se consume sur le brasier de l’autel, toute la nuit jusqu’au matin ; le feu de l’autel y doit brûler de même.
Onkelos
פַּקֵד יָת אַהֲרֹן וְיָת בְּנוֹהִי לְמֵימָר דָא אוֹרַיְתָא דַעֲלָתָא הִיא עֲלָתָא דְמִתּוֹקְדָא עַל מַדְבְּחָא כָל לֵילְיָא עַד צַפְרָא וְאֶשָׁתָא דְמַדְבְּחָא תְּהֵא יָקְדָא בֵהּ: Rachi
צַו אֶת אַהֲרֹן. אֵין צַו אֶלָּא לְשׁוֹן זֵרוּז מִיַּד וּלְדוֹרוֹת; אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, בְּיוֹתֵר צָרִיךְ הַכָּתוּב לְזָרֵז בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֶסְרוֹן כִּיס (סִפְרָא): זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה וגו'. הֲרֵי הָעִנְיָן הַזֶּה בָּא לְלַמֵּד עַל הֶקְטֵר חֲלָבִים וְאֵיבָרִים שֶׁיְּהֵא כָּשֵׁר כָּל הַלַּיְלָה, וּלְלַמֵּד עַל הַפְּסוּלִין אֵי זֶה אִם עָלָה יֵרֵד, וְאֵי זֶה אִם עָלָה לֹא יֵרֵד, שֶׁכָּל תּוֹרָה לְרַבּוֹת הוּא בָּא, לוֹמַר, תּוֹרָה אַחַת לְכָל הָעוֹלִים, וַאֲפִלּוּ פְּסוּלִין, שֶׁאִם עָלוּ לֹא יֵרְדוּ (שָׁם): הִוא הָעֹלָה. לְמַעֵט אֶת הָרוֹבֵעַ וְאֶת הַנִּרְבָּע וְכַיּוֹצֵא בָהֵן, שֶׁלֹּא הָיָה פְּסוּלָן בַּקֹּדֶשׁ, שֶׁנִּפְסְלוּ קוֹדֶם שֶׁבָּאוּ לָעֲזָרָה (שָׁם ח): 2
ולבש הכהן מדו בד ומכנסי בד ילבש על בשרו והרים את הדשן אשר תאכל האש את העלה על המזבח ושמו אצל המזבח
Le pontife revêtira son habit de lin, après avoir couvert sa chair du caleçon de lin ; il enlèvera sur l’autel la cendre de l’holocauste consumé par le feu, et la déposera à côté de l’autel.
Onkelos
וְיַלְבֵּשׁ כַּהֲנָא לְבוּשִׁין דְבוּץ וּמִכְנְסִין דְבוּץ יַלְבֵּשׁ עַל בִּסְרֵהּ וְיַפְרֵשׁ יָת קִטְמָא דִי תֵיכוּל אֶשָׁתָא יָת עֲלָתָא עַל מַדְבְּחָא וִישַׁוִנֵהּ בִּסְטַּר מַדְבְּחָא: Rachi
מִדּוֹ בַד. הִיא הַכֻּתֹּנֶת, וּמַה ת''ל מִדּוֹ, שֶׁתְּהֵא כְּמִדָּתוֹ (ת''כ פֶּרֶק ב, א): עַל בְּשָׂרוֹ. שֶׁלֹּא יְהֵא דָּבָר חוֹצֵץ בֵּינְתַיִם (עֲרָכִין ג): וְהֵרִים אֶת הַדֶּשֶׁן. הָיָה חוֹתֶה מְלֹא הַמַּחְתָּה מִן הַמְּאֻכָּלוֹת הַפְּנִימִיּוֹת וְנוֹתְנָן בְּמִזְרָחוֹ שֶׁל כֶּבֶשׂ (תָּמִיד כח): הַדֶּשֶׁן אֲשֶׁר תֹּאכַל הָאֵשׁ אֶת הָעֹלָה. וַעֲשָׂאַתָּה דֶּשֶׁן, מֵאוֹתוֹ דֶּשֶׁן יָרִים תְּרוּמָה וְשָׂמוֹ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ: (עַל הַמִּזְבֵּחַ. מָצָא אֵבָרִים שֶׁעֲדַיִין לֹא נִתְאַכְּלוּ, מַחֲזִירָן עַל הַמִּזְבֵּחַ לְאַחַר שֶׁחָתָה גֶּחָלִים אֵילָךְ וְאֵילָךְ וְנָטַל מִן הַפְּנִימִיּוֹת שֶׁנֶּאֱמַר אֶת הָעוֹלָה עַל הַמִּזְבֵּחַ. בר''י): 3
ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים והוציא את הדשן אל מחוץ למחנה אל מקום טהור
Il dépouillera ses habits et en revêtira d’autres, pour transporter les cendres hors du camp, dans un lieu pur.
Onkelos
וְיַשְׁלַח יָת לְבוּשׁוֹהִי וְיִלְבַּשׁ לְבוּשִׁין אָחֳרָנִין וְיַפֵּק יָת קִטְמָא לְמִבָּרָא לְמַשְׁרִיתָא לַאֲתַר דְכֵי: Rachi
וּפָשַׁט אֶת בְּגָדָיו. אֵין זוֹ חוֹבָה אֶלָּא דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁלֹּא יְלַכְלֵךְ בְּהוֹצָאַת הַדֶּשֶׁן בְּגָדִים שֶׁהוּא מְשַׁמֵּשׁ בָּהֵן תָּמִיד, בְּגָדִים שֶׁבִּשֵּׁל בָּהֵן קְדֵרָה לְרַבּוֹ, אַל יִמְזוֹג בָּהֶן כּוֹס לְרַבּוֹ, לְכָךְ וְלָבַשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים פְּחוּתִין מֵהֶם (סִפְרָא): וְהוֹצִיא אֶת הַדֶּשֶׁן. הַצָּבוּר בַּתַּפּוּחַ, כְּשֶׁהוּא הַרְבֵּה וְאֵין מָקוֹם לַמַּעֲרָכָה, מוֹצִיאוֹ מִשָּׁם; וְאֵין זֶה חוֹבָה לְכָל יוֹם, אֲבָל הַתְּרוּמָה חוֹבָה בְכָל יוֹם (תָּמִיד כ''ח): 4
והאש על המזבח תוקד בו לא תכבה ובער עליה הכהן עצים בבקר בבקר וערך עליה העלה והקטיר עליה חלבי השלמים
Quant au feu de l’autel, il doit y brûler sans s’éteindre : le pontife y allumera du bois chaque matin, y arrangera l’holocauste, y fera fumer les graisses du rémunératoire.
Onkelos
וְאֶשָׁתָא עַל מַדְבְּחָא תְהֵי יָקְדָא בֵהּ לָא תִטְּפֵי וְיַבְעַר עֲלַהּ כַּהֲנָא אָעַיָא בִּצְפַר בִּצְפָר וְיַסְדַר עֲלַהּ עֲלָתָא וְיַסֵק עֲלַהּ תַּרְבֵּי נִכְסַת קוּדְשַׁיָא: Rachi
וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ. רִבָּה כָּאן יְקִידוֹת הַרְבֵּה, עַל מוֹקְדָה, וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ, וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ, אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ, כּוּלָּן נִדְרְשׁוּ במס' יוֹמָא (מַה א') שֶׁנֶּחְלְקוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּמִנְיַן הַמַּעֲרָכוֹת שֶׁהָיוּ שָׁם: וְעָרַךְ עָלֶיהָ הָעֹלָה. עוֹלַת תָּמִיד הִיא תַּקְדִּים (פְּסָחִים נֹחַ ב'). (בר''י וּמִנַּיִן שֶׁלֹּא יְהֵא דָּבָר קוֹדֵם עַל הַמַּעֲרָכָה לְתָמִיד שֶׁל שַׁחַר, תַּלְמוּד לוֹמַר הָעוֹלָה): חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים. אִם יָבִיאוּ שָׁם שְׁלָמִים. וְרַבּוֹתֵינוּ (שָׁם נט א') לָמְדוּ מִכָּאן עָלֶיהָ, עַל עוֹלַת הַבּוֹקֶר הַשְׁלֵם כָּל הַקָּרְבָּנוֹת כּוּלָּם, מִכָּאן שֶׁלֹּא יְהֵא דָּבָר מְאוּחָר לְתָמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם: 5
אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה
Un feu continuel sera entretenu sur l’autel, il ne devra point s’éteindre.
Onkelos
אֶשָׁתָא תְּדִירָא תְּהֵי יָקְדָא עַל מַדְבְּחָא לָא תִטְפֵי: [ס] Rachi
אֵשׁ תָּמִיד. אֵשׁ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ תָּמִיד, הִיא שֶׁמַּדְלִיקִין בָּהּ אֶת הַנֵּרוֹת שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ לְהַעַלֹת נֵר תָּמִיד (שְׁמוֹת כ''ז), אַף הִיא מֵעַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן תּוּקַד (יוֹמָא מ''ה): לֹא תִכְבֶּה. הַמְכַבֶּה אֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ עוֹבֵר בִּשְׁנֵי לָאוִין: 6
וזאת תורת המנחה הקרב אתה בני אהרן לפני יהוה אל פני המזבח
Ceci est la règle de l’oblation. Les fils d’Aaron ont à offrir en présence de l’Éternel, sur le devant de l’autel.
Onkelos
וְדָא אוֹרַיְתָא דְמִנְחָתָא דִיקָרְבוּן יָתַהּ בְּנֵי אַהֲרֹן קֳדָם יְיָ לָקֳדָם מַדְבְּחָא: Rachi
וְזֹאת תּוֹרַת הַמִּנְחָה. תּוֹרָה אַחַת לְכֻלָּן, לְהַטְעִינָן שֶׁמֶן וּלְבוֹנָה הָאֲמוּרִין בָּעִנְיָן, שֶׁיָּכוֹל אֵין לִי טְעוּנוֹת שֶׁמֶן וּלְבוֹנָה אֶלָּא מִנְחַת יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא נִקְמֶצֶת, מִנְחַת כֹּהֲנִים שֶׁהִיא כָּלִיל מִנַּיִן? ת''ל תּוֹרַת (סִפְרָא): הַקְרֵב אֹתָהּ. הִיא הַגָּשָׁה בְּקֶרֶן דְּרוֹמִית מַעֲרָבִית (שָׁם): לִפְנֵי ה'. הוּא מַעֲרָב שֶׁהוּא לְצַד אֹהֶל מוֹעֵד: אֶל פְּנֵי הַמִּזְבֵּחַ. הוּא הַדָּרוֹם, שֶׁהוּא פָּנָיו שֶׁל מִזְבֵּחַ, שֶׁהַכֶּבֶשׁ נָתוּן לְאוֹתוֹ הָרוּחַ (סוֹטָה י''ד): 7
והרים ממנו בקמצו מסלת המנחה ומשמנה ואת כל הלבנה אשר על המנחה והקטיר המזבח ריח ניחח אזכרתה ליהוה
On y prélèvera une poignée de la fleur de farine de l’oblation et de son huile, puis tout l’encens qui la couvre, et l’on en fera fumer sur l’autel, comme odeur agréable, le mémorial en l’honneur de l’Éternel.
Onkelos
וְיַפְרֵשׁ מִנֵהּ בְּקֻמְצֵהּ מִסֻלְתָּא דְמִנְחָתָא וּמִמִשְׁחַהּ וְיָת כָּל לְבוּנְתָּא דִי עַל מִנְחָתָא וְיַסֵק לְמַדְבְּחָא לְאִתְקַבָּלָא בְרַעֲוָא אַדְכַּרְתָּא קֳדָם יְיָ: Rachi
וְהֵרִים מִמֶּנּוּ. מִן הַמְחֻבָּר, שֶׁיְּהֵא עִשָּׂרוֹן שָׁלֵם בְּבַת אַחַת בִּשְׁעַת קְמִיצָה (סִפְרָא): בְּקֻמְצוֹ. שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה מִדָּה לַקּוֹמֶץ (שָׁם): מִסֹּלֶת הַמִּנְחָה וּמִשַּׁמְנָהּ. מִכָּאן שֶׁקּוֹמֵץ מִמָּקוֹם שֶׁנִּתְרַבָּה שַׁמְנָהּ (סוֹטָה י''ד): הַמִּנְחָה. שֶׁלֹּא תְּהֵא מְעֹרֶבֶת בְּאַחֶרֶת (סִפְרָא): וְאֵת כָּל הַלְּבֹנָה אֲשֶׁר עַל הַמִּנְחָה וְהִקְטִיר. מְלַקֵּט אֶת לְבוֹנָתָהּ לְאַחַר קְמִיצָה וּמַקְטִירוֹ; וּלְפִי שֶׁלֹּא פֵּרַשׁ כֵּן אֶלָּא בְּאַחַת מִן הַמְּנָחוֹת בְּוַיִּקְרָא, הֻצְרַךְ לִשְׁנוֹת פָּרָשָׁה זוֹ, לִכְלוֹל כָּל הַמְּנָחוֹת כְּמִשְׁפָּטָן: 8
והנותרת ממנה יאכלו אהרן ובניו מצות תאכל במקום קדש בחצר אהל מועד יאכלוה
Ce qui en restera, Aaron et ses fils le mangeront : il sera mangé sous forme d’azymes, en lieu saint : c’est dans le parvis de la Tente d’assignation qu’on doit le consommer.
Onkelos
וּדְאִשְׁתָּאַר מִנַהּ יֵכְלוּן אַהֲרֹן וּבְנוֹהִי פַּטִיר תִּתְאַכֵל בַּאֲתַר קַדִּישׁ בְּדָרַת מַשְׁכַּן זִמְנָא יֵכְלֻנַהּ: Rachi
בְּמָקוֹם קָדֹשׁ. וְאֵיזֶהוּ, בַּחֲצַר אֹהֶל מוֹעֵד: 9
לא תאפה חמץ חלקם נתתי אתה מאשי קדש קדשים הוא כחטאת וכאשם
Il ne sera pas cuit avec du levain, étant leur portion que j’ai réservée sur mes sacrifices ; il est éminemment saint, comme l’expiatoire et le délictif.
Onkelos
לָא תִתְאֲפֵי חֲמִיעַ חָלָקְהוֹן יְהָבִית יָתַהּ מִקֻרְבָּנָי קֹדֶשׁ קוּדְשִׁין הִיא כְּחַטָאתָא וְכַאֲשָׁמָא: Rachi
לֹא תֵאָפֶה חָמֵץ חֶלְקָם. אַף הַשְּׁיָרִים אֲסוּרִים בְּחָמֵץ (מְנָחוֹת נ''ה): כַּחַטָּאת וְכָאָשָׁם. מִנְחַת חוֹטֵא הֲרֵי הִיא כַּחַטָּאת, לְפִיכָךְ קְמָצָהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ פְּסוּלָה, מִנְחַת נְדָבָה הֲרֵי הִיא כְּאָשָׁם, לְפִיכָךְ קְמָצָהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ כְּשֵׁרָה (סִפְרָא): 10
כל זכר בבני אהרן יאכלנה חק עולם לדרתיכם מאשי יהוה כל אשר יגע בהם יקדש
Tout mâle parmi les enfants d’Aaron pourra le manger : revenu perpétuel attribué à vos générations sur les combustions de l’Éternel. Tout ce qui y touchera deviendra saint."
Onkelos
כָּל דְכוּרָא בִּבְנֵי אַהֲרֹן יֵכְלֻנַהּ קְיָם עָלָם לְדָרָתֵיכוֹן מִקֻרָבָּנַיָא דַיְיָ כֹּל דְיִקְרַב בְּהוֹן יִתְקַדָּשׁ: [פ] Rachi
כָּל זָכָר. אֲפִלּוּ בַּעַל מוּם; לָמָּה נֶאֱמַר? אִם לַאֲכִילָה הֲרֵי כְּבָר אָמוּר, לֶחֶם אֱלֹהָיו מִקָּדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים וְגוֹ' (וַיִּקְרָא כ''א), אֶלָּא לְרַבּוֹת בַּעֲלֵי מוּמִין לְמַחֲלוֹקֶת (סִפְרָא): כָּל אֲשֶׁר יִגַּע וגו'. קֳדָשִׁים קַלִּים אוֹ חֻלִּין שֶׁיִּגְּעוּ בָּהּ וְיִבְלְעוּ מִמֶּנָּה: יִקְדָּשׁ. לִהְיוֹת כָּמוֹהָ, שֶׁאִם פְּסוּלָה יִפָּסְלוּ, וְאִם כְּשֵׁרָה יֵאָכְלוּ כְּחוֹמֶר הַמִּנְחָה (שָׁם): 11
וידבר יהוה אל משה לאמר
L’Éternel parla à Moïse en ces termes :
Onkelos
וּמַלִיל יְיָ עִם מֹשֶׁה לְמֵימָר: 12
זה קרבן אהרן ובניו אשר יקריבו ליהוה ביום המשח אתו עשירת האפה סלת מנחה תמיד מחציתה בבקר ומחציתה בערב
"Voici l’offrande qu’Aaron et ses fils présenteront au Seigneur, chacun au jour de son onction : un dixième d’êpha de fleur de farine, comme oblation, régulièrement ; la moitié le matin, l’autre moitié le soir.
Onkelos
דֵין קֻרְבַּן אַהֲרֹן וּבְנוֹהִי דִי יְקָרְבוּן קֳדָם יְיָ בְּיוֹמָא דְרַבִּיאוּ יָתֵהּ חַד מִן עַסְרָא בִתְלַת סְאִין סֻלְתָּא מִנְחָתָא תְּדִירָא פַּלְגוּתַהּ בְּצַפְרָא וּפַלְגוּתַהּ בְּרַמְשָׁא: Rachi
זֶה קָרְבַּן אַהֲרֹן וּבָנָיו. אַף הַהֶדְיוֹטוֹת מַקְרִיבִין עֲשִׂירִית הָאֵפָה בַּיּוֹם שֶׁהֵן מִתְחַנְּכִין לַעֲבוֹדָה, אֲבָל כֹּהֵן גָּדוֹל בְּכָל יוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר מִנְחָה תָּמִיד וְגוֹ' וְהַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ תַּחְתָּיו מִבָּנָיו וְגוֹ' חָק עוֹלָם: 13
על מחבת בשמן תעשה מרבכת תביאנה תפיני מנחת פתים תקריב ריח ניחח ליהוה
Cette oblation, accommodée à l’huile dans une poêle, tu l’apporteras bien échaudée, pâtisserie d’oblation divisée en morceaux, que tu offriras, comme odeur agréable, à l’Éternel.
Onkelos
עַל מַסְרֵיתָא בִּמְשַׁח תִּתְעֲבֵד רְבִיכָא תַיְתִנַהּ תּוּפִינֵי מִנְחַת בִּצוּעִין תְּקָרֵב לְאִתְקַבָּלָא בְרַעֲוָא קֳדָם יְיָ: Rachi
מֻרְבֶּכֶת. חֲלוּטָה בְּרוֹתְחִין כָּל צָרְכָּהּ (ת''כ פֶּרֶק ד, ה): תֻּפִינֵי. אֲפוּיָה אֲפִיּוֹת הַרְבֵּה, שֶׁאַחַר חֲלִיטָתָהּ אוֹפָהּ בַּתַּנּוּר, וְחוֹזֵר וּמְטַגְּנָהּ בַּמַּחֲבַת: מִנְחַת פִּתִּים. מְלַמֵּד שֶׁטְּעוּנָה פְּתִיתָה. (בר''י וְלֹא פְּתִיתָה מַמָּשׁ בְּצִיצִין וּפֵרוּרִין, לְפִי שֶׁאֵינָהּ נִקְמֶצֶת, אֶלָּא כּוֹפְלָהּ לִשְׁנַיִם): 14
והכהן המשיח תחתיו מבניו יעשה אתה חק עולם ליהוה כליל תקטר
Tout pontife, appelé par l’onction à lui succéder parmi ses fils, fera cette oblation. Tribut invariable offert à l’Éternel, elle doit être entièrement consumée.
Onkelos
וְכַהֲנָא דִמְרַבָּא תְחוֹתוֹהִי מִבְּנוֹהִי יַעְבֵּד יָתַהּ קְיָם עָלָם קֳדָם יְיָ גְמִיר תִּתַּסָק: Rachi
הַמָּשִׁיחַ תַּחְתָּיו מִבָּנָיו. הַמָּשִׁיחַ מִבָּנָיו תַּחְתָּיו: כָּלִיל תָּקְטָר. אֵין נִקְמֶצֶת לִהְיוֹת שְׁיָרֶיהָ נֶאֱכָלִין, אֶלָּא כּוּלָּהּ כָּלִיל, וְכֵן כָּל מִנְחַת כֹּהֵן שֶׁל נְדָבָה כָּלִיל תִּהְיֶה: 15
וכל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל
De même, toute oblation d’un pontife sera brûlée entièrement, on n’en mangera point."
Onkelos
וְכָל מִנְחָתָא דְכַהֲנָא גְמִיר תְּהֵי לָא תִתְאֲכֵל: [פ] Rachi
כָּלִיל. כּוּלָּהּ שָׁוָה לַגָּבוֹהַּ: 16
וידבר יהוה אל משה לאמר
L’Éternel parla à Moïse en ces termes :
Onkelos
וּמַלִיל יְיָ עִם מֹשֶׁה לְמֵימָר: 17
דבר אל אהרן ואל בניו לאמר זאת תורת החטאת במקום אשר תשחט העלה תשחט החטאת לפני יהוה קדש קדשים הוא
"Parle ainsi à Aaron et à ses fils : Ceci est la règle de l’expiatoire. A l’endroit où est immolé l’holocauste, sera immolé l’expiatoire, devant l’Éternel : il est éminemment saint.
Onkelos
מַלֵל עִם אַהֲרֹן וְעִם בְּנוֹהִי לְמֵימָר דָא אוֹרַיְתָא דְחַטָאתָא בַּאֲתַר דִי תִתְנְכֵס עֲלָתָא תִּתְנְכֵס חַטָאתָא קֳדָם יְיָ קֹדֶשׁ קוּדְשִׁין הִיא: 18
הכהן המחטא אתה יאכלנה במקום קדש תאכל בחצר אהל מועד
Le pontife expiateur devra le consommer ; c’est en lieu saint qu’il sera consommé, dans le parvis de la Tente d’assignation.
Onkelos
כַּהֲנָא דִמְכַפֵּר בִּדְמַהּ יֵיכְלִנַהּ בַּאֲתַר קַדִישׁ תִּתְאֲכֵל בְּדָרַת מַשְׁכַּן זִמְנָא: Rachi
הַמְחַטֵּא אֹתָהּ. הָעוֹבֵד עֲבוֹדוֹתֶיהָ, שֶׁהִיא נַעֲשֵׂית חַטָּאת עַל יָדוֹ: הַמְחַטֵּא אֹתָהּ יֹאכֲלֶנָּה. הָרָאוּי לַעֲבוֹדָה; יָצָא טָמֵא בִּשְׁעַת זְרִיקַת דָּמִים, שֶׁאֵינוֹ חוֹלֵק בַּבָּשָׂר; וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁאוֹסֵר שְׁאָר כֹּהֲנִים בַּאֲכִילָתָהּ חוּץ מִן הַזּוֹרֵק דָּמָהּ, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר לְמַטָּה כָּל זָכָר בַּכֹּהֲנִים יֹאכַל אֹתָהּ (זְבָחִים צ''ט): 19
כל אשר יגע בבשרה יקדש ואשר יזה מדמה על הבגד אשר יזה עליה תכבס במקום קדש
Tout ce qui sera en contact avec sa chair deviendra saint ; s’il rejaillit de son sang sur un vêtement, la place où il aura jailli sera lavée en lieu saint.
Onkelos
כֹּל דִי יִקְרַב בְּבִסְרַהּ יִתְקַדַשׁ וְדִי יַדִי מִדְמַהּ עַל לְבוּשׁ דִי יַדִי עֲלַהּ תִּתְחַוָר בַּאֲתַר קַדִישׁ: Rachi
כֹּל אֲשֶׁר יִגַּע בִּבְשָׂרָהּ. כָּל דְּבַר אוֹכֶל אֲשֶׁר יִגַּע וְיִבְלַע מִמֶּנָּה: יִקְדָּשׁ. לִהְיוֹת כָּמוֹהָ, אִם פְּסוּלָה תִּפָּסֵל, וְאִם הִיא כְּשֵׁרָה, תֵּאָכֵל כַּחוֹמֶר שֶׁבָּהּ: וַאֲשֶׁר יִזֶּה מִדָּמָהּ עַל הַבֶּגֶד. וְאִם הֻזָּה מִדָּמָהּ עַל הַבֶּגֶד, אוֹתוֹ מְקוֹם הַדָּם שֶׁבַּבֶּגֶד אֲשֶׁר יִזָּה עָלֶיהָ, תְּכַבֵּס בְּתוֹךְ הָעֲזָרָה: אֲשֶׁר יִזֶּה. יְהֵא נִזֶּה, כְּמוֹ וְלֹא יִטֶּה לָאָרֶץ מִנְלָם (אִיּוֹב ט''ו), יְהֵא נָטוּי: 20
וכלי חרש אשר תבשל בו ישבר ואם בכלי נחשת בשלה ומרק ושטף במים
Un vaisseau d’argile où il aura bouilli, sera brisé ; que s’il a bouilli dans un vaisseau de cuivre, celui-ci sera nettoyé et lavé avec de l’eau.
Onkelos
וּמָן דַחֲסַף דִי תִתְבַּשֵׁל בֵּהּ יִתָּבָר וְאִם בְּמָנָא דִנְחָשָׁא תִּתְבַּשֵׁל וְיִתְמְרֵק וְיִשְׁתַּטֵף בְּמַיָא: Rachi
יִשָּׁבֵר. לְפִי שֶׁהַבְּלִיעָה שֶׁנִּבְלַעַת בּוֹ נַעֲשָׂה נוֹתָר, וְהוּא הַדִּין לְכָל הַקֳּדָשִׁים: וּמֹרַק. לְשׁוֹן תַּמְרוּקֵי הַנָּשִׁים (אֶסְתֵּר ב'), אשקור''מנט בְּלַעַז: וּמֹרַק וְשֻׁטַּף. לִפְלוֹט אֶת בְּלִיעָתוֹ, אֲבָל כְּלֵי חֶרֶס לִמֶּדְךָ הַכָּתוּב כָּאן שֶׁאֵינוֹ יוֹצֵא מִידֵי דָפְיוֹ לְעוֹלָם (עֲבוֹדָה זָרָה ל''ד): 21
כל זכר בכהנים יאכל אתה קדש קדשים הוא
Tout mâle parmi les pontifes pourra en manger ; il est éminemment saint.
Onkelos
כָּל דְכוּרָא בְּכַהֲנַיָא יֵכוּל יָתַהּ קֹדֶשׁ קוּדְשִׁין הִיא: Rachi
כָּל זָכָר בַּכֹּהֲנִים יֹאכַל אֹתָהּ. הָא לָמַדְתָּ שֶׁהַמְחַטֵּא אוֹתָהּ הָאָמוּר לְמַעְלָה לֹא לְהוֹצִיא שְׁאָר הַכֹּהֲנִים, אֶלָּא לְהוֹצִיא אֶת שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְחִטּוּי: 22
וכל חטאת אשר יובא מדמה אל אהל מועד לכפר בקדש לא תאכל באש תשרף
Mais tout expiatoire dont le sang serait introduit dans la Tente d’assignation pour faire expiation dans le sanctuaire, on n’en mangera point ; il sera consumé par le feu.
Onkelos
וְכָל חַטָאתָא דִי יִתָּעַל מִדְמַהּ לְמַשְׁכַּן זִמְנָא לְכַפָּרָא בְקוּדְשָׁא לָא תִתְאֲכֵל בְּנוּרָא תִּתּוֹקָד: [פ] Rachi
וְכָל חַטָּאת וגו'. שֶׁאִם הִכְנִיס מִדַּם חַטָּאת הַחִיצוֹנָה לִפְנִים פְּסוּלָה: וְכָל. לְרַבּוֹת שְׁאָר קֳדָשִׁים (סִפְרָא): 23
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source