Mikhah
Chapitre 2
Chap. 2
Malheur à ceux qui méditent l’iniquité et préparent le mal sur leurs couches, pour l’accomplir dès la pointe du jour autant que cela est en leur pouvoir !
Rachi
וּפֹעֲלֵי רָע עַל מִשְׁכְּבוֹתָם. כָּל הַלַּיְלָה גּוֹמְרִים בְּלִבָּם אֵיךְ יַעֲשׂוּ הָרָעָה לַבֹּקֶר: 1
Ils convoitent des champs et les volent, des maisons et s’en emparent. Ils usent de violence envers les hommes et leurs demeures, envers les propriétaires et leurs domaines.
Rachi
וּבָתִּים וְנָשָׂאוּ. מוּסָב עַל וְחָמְדוּ חוֹמְדִים בָּתִּים: וְנָשָׂאוּ. כְּמוֹ וְלָקְחוּ: 2
Eh bien ! dit l’Éternel, voici je médite, moi, contre cette engeance une calamité où vous enfoncerez jusqu’au cou : vous ne marcherez plus la tête haute, car ce sera un temps de malheur.
Rachi
וְלֹא תֵלְכוּ רוֹמָה. וְלֹא תְהָכוּן בְּקוֹמָה זְקוּפָה: 3
En ce jour, on chantera à votre propos une satire, on soupirera une complainte ; on dira : "Nous sommes totalement ruinés ! L’héritage de mon peuple passe à d’autres mains. Hélas ! Comme on m’en expulse pour le répartir entre les ravisseurs de notre champ !"
Rachi
וְנָהָה נְהִי נִהְיָה. וְנָהָה ל' עָתִיד כְּמוֹ וְעָשָׂה וּפָנָה וְנָהָה הַמְקוֹנֵן וְאָמַר נְהִי נִהְיָה בָּעוֹלָם וּמַהוּ הַנְּהִי אֲשֶׁר נִהְיָה אָמַר שָׁדוֹד נְשַׁדֻּנוּ אוֹיְבֵינוּ שֶׁדָדוּנוּ וּלְשׁוֹן נְשַׁדֻּנוּ שֶׁכָּתַב בּוֹ נו''ן בִּתְחִילָּה וְלֹא כָּתַב שַׁדּוּנוּ מִפְּנֵי שֶׁבָּא לְשַׁמֵּשׁ שְׁנֵי לְשׁוֹנוֹת ל' נִפְעַלְנוּ וּלְשׁוֹן פָּעַלְנוּ אִילּוּ כָּתַב נְשַׁדֻּנוּ הָיָה הל' מוּסָב עַל הַנִּשְׁדָּדִים וְלֹא אֶל הַשּׁוֹדְדִים וְאִם כָּתַב שַׁדּוּנוּ הָיָה מוּסָב אֶל הַשּׁוֹדְדִים וְלֹא לַנִּשְׁדָּדִים עַכְשָׁיו מוּסָב לִשְׁנֵיהֶם נָתַנְנוּ בְּיַד אֲשֶׁר שַׁדּוּנוּ ובלע''ז שומי''ר דימשטיור''א נשו''ט, ד''א נְשַׁדֻּנוּ אֲנַחְנוּ גָּרַמְנוּ לְעַצְמֵינוּ שֶׁשְּׁדָדוּנוּ: חֵלֶק עַמִּי יָמִיר. נַחֲלַת חֵלֶק עַמִּי נֶחֱלַף לעכו''ם: אֵיךְ יָמִישׁ לִי לְשׁוֹבֵב שָׂדֵינוּ יְחַלֵּק. אֵיךְ יָסוּר אֵלַי עוֹד לְהָשִׁיב לָנוּ שְׂדוֹתֵינוּ אֲשֶׁר יְחַלֵּק אוֹתָם העכו''ם הַזֶּה לוֹ אֵיךְ אֶפְשָׁר לְשׁוֹבְבָם עוֹד לִי כָּל אֵלֶּה דִּבְרֵי הַמְקוֹנֵן וְנוֹשֵׂא הַמָּשָׁל אֵיךְ יָמִישׁ לִי קומ''א שדיטורנר''א אמו''י כְּמוֹ סוּרָה אֵלַי וַיָּסַר אֵלֶיהָ: 4
En vérité il n’y aura personne pour toi qui puisse jeter le cordeau sur un lot [de terre] dans la Communauté du Seigneur.
Rachi
מַשְׁלִיךְ חֶבֶל. חוֹלֵק נַחֲלָה שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ לְחַלֵּק נַחֲלָה בְּחֶבֶל הַמִּדָּה: 5
"Ne pérorez pas, ainsi pérorent-ils ; on ne débite pas de pareils discours ; les avanies n’ont pas de fin !"
Rachi
אַל תַּטִּפוּ יַטִּיפוּן. אַל תִּנָּבְאוּ לְהוֹכִיחָם לָכֶם הַנְּבִיאִים אֲנִי אוֹמֵר אֲשֶׁר תַּטִּפוּ תָּמִיד: לֹא יִסַּג כְּלִמּוֹת. פֶּן יַשִּׂיגוּן אֶתְכֶם כְּלִימּוֹת מֵאִתָּם כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (מִשְׁלֵי ט) אַל תּוֹכַח לֵץ, כָּל טִיף לְשׁוֹן נְבוּאָה כְּמוֹ (עָמוֹס ז) וְלֹא תַטִּיף עַל בֵּית יִשְׂחָק, (יְחֶזְקֵאל כא) וְהַטֵּף אַל דָּרוֹם: 6
Est-il permis de parler ainsi, maison de Jacob ? L’Éternel manque-t-il de patience ? Sont-ce là ses œuvres ? Mes paroles ne sont-elles pas bienveillantes pour celui qui marche droit ?
Rachi
הֶאָמוּר בֵּית יַעֲקֹב. הַזֹּאת יֹאמְרוּ בֵּית יַעֲקֹב כְּשֶׁשּׁוֹמְעִים אֶת הָרָעָה אֲשֶׁר נְבִיאַי מִתְנַבְּאִים לָהֶם: הֲקָצַר רוּחַ הַ'. שֶׁמָּא אֵין יְכוֹלֶת עַתָּה לְפָנָיו לְהֵטִיב וְאֵין רוּחוֹ רְחָבָה עָלָיו לְטוֹב כַּאֲשֶׁר הָיְתָה בַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים: אִם אֵלֶּה מַעֲלָלָיו. כלו' לְהָרַע: הֲלוֹא דְבָרַי יֵיטִיבוּ עִם הַיָּשָׁר הוֹלֵךְ. אֲנִי לֹא קְצָרָה רוּחִי וְלֹא אֵלֶּה מַעֲלָלַי זוּלָתִי לָרְשָׁעִים אַךְ אֶת הַיָּשָׁר הוֹלֵךְ הֵיטֵב אֵיטִיב לוֹ: 7
Mais depuis longtemps mon peuple s’érige en ennemi ; ceux qui passent en sécurité, comme s’ils revenaient du combat, vous les dépouillez du manteau qui couvre leur vêtement.
Rachi
וְאֶתְמוּל עַמִּי לְאוֹיֵב יְקוֹמֵם. הַמִּקְרָא מְחוּבָּר לְשֶׁל מַעְלָה הֵימֶנּוּ אֲנִי טוֹב וּמֵטִיב אֲנִי וְאֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר לְמוּלוֹ וּבַעֲבוּרוֹ עַמִּי אוֹתוֹ יְקוֹמֵם לְאוֹיֵב לוֹ: מִמּוּל שַׂלְמָה אֶדֶר תַּפְשִׁטוּן. כְּנֶגֶד אֲשֶׁר אַתֶּם גּוֹזְלִים הַשַּׂלְמָה וּלְבוּשׁ תִּפְאֶרֶת וּמַפְשִׁיטִים מֵעַל כָּל הָעוֹבְרִים עֲלֵיכֶם בַּדֶּרֶךְ: מֵעֹבְרִים בֶּטַח שׁוּבֵי מִלְחָמָה. מִמַּה שֶׁהָיוּ סְבוּרִין לִהְיוֹת עוֹבְרִין בֶּטַח הֵם נֶהֶפְכוּ לִהְיוֹת שׁוּבֵי מִלְחָמָה כִּבְנֵי אָדָם הַשָּׁבִים מִן הַמִּלְחָמָה חַסְרֵי מִבְּגָדִים וּמָזוֹן שֶׁלָּקְחוּ אוֹיְבֵיהֶם מַה שֶׁעֲלֵיהֶם, שׁוּבֵי כְּמוֹ (יִרְמְיָה ב) סוּרֵי הַגֶּפֶן נָכְרִיָּה (צְפַנְיָה ג) נוּגֵי מִמּוֹעֵד: 8
Les femmes de mon peuple, vous les chassez de leurs maisons de plaisance ; à leurs enfants vous enlevez pour toujours le lustre qu’ils me doivent.
Rachi
נְשֵׁי עַמִּי תְּגָרְשׁוּן מִבֵּית תַּעֲנֻגֶיהָ. שֶׁאַתֶּם הוֹרְגִים אֶת בַּעֲלֵיהֶן וְהֵן יוֹשְׁבוֹת אַלְמָנוֹת אוֹ לְפִי שֶׁאַתֶּם נוֹטְלִין אֶת מָמוֹן בַּעֲלֵיהֶם וְהֵם יוֹשְׁבִים וּמְצֵירִים וְאֵין מְשַׂמְּחִין אֶת נְשׁוֹתֵיהֶן: תִּקְחוּ הֲדָרִי. הֲדַר הוֹד וָעוֹשֶׁר שֶׁנָּתַתִּי לָהֶם: 9
Debout et en route ! car ce n’est plus ici une terre de repos : parce qu’elle a été souillée, elle sera une cause de souffrances, de cruelles souffrances.
Rachi
קוּמוּ וּלְכוּ כִּי לֹא זֹאת הַמְּנוּחָה. קוּמוּ וּגְלוּ מִן הָאָרֶץ כִּי לֹא כְּדֶרֶךְ זוֹ נְתַתִּיהָ לָכֶם לִמְנוּחָה: בַּעֲבוּר טָמְאָה תְּחַבֵּל וְחֶבֶל נִמְרָץ. כִּי לְמַעַן טָמֵא אוֹתָהּ הִיא עוֹשָׂה חֲבוּרַת חֶבְלֵי רְשָׁעִים, תְּחַבֵּל לְשׁוֹן אֲגוּדוֹת כְּמוֹ (שְׁמוּאֵל א י) חֶבֶל נְבִיאִים (תְּהִלִּים קיט) חֶבְלֵי רְשָׁעִים וְכֵן ת''י מִסְתַּיְּעִין עֲלַהּ לְשׁוֹן סִיעָה: וְחֶבֶל נִמְרָץ. וּבְעֵת אֲגוּדָּתָם כְּבָר נוֹעֲצוּ בֵּינֵיהֶם וּפֵירְשׁוּ לָמָּה הֵם מִתְחַבְּרִים: נִמְרָץ. דָּבָר מְפוֹרָשׁ בַּאֵר הֵיטֵב כְּמוֹ (אִיּוֹב ו) מַה נִּמְרְצוּ אִמְרֵי יֹשֶׁר מַה יַּמְרִיצְךָ (שָׁם טז) קְלָלָה נִמְרֶצֶת (מְלָכִים א ב): 10
Qu’un homme se présente, se nourrissant de vent, inventant des mensonges, [et qu’il dise] : "Je vais te tenir des discours sur le vin et les boissons fortes," voilà un prédicateur pour ce peuple !
Rachi
לוּ אִישׁ הֹלֵךְ רוּחַ. לוּ מוֹצְאִים אִישׁ הוֹלֵךְ רוּחַ אִישׁ שֶׁקֶר מִתְנַבֵּא לָהֶם שֶׁיִּשְׁתַּכְּרוּ בַּיַּיִן וּבַשֵּׁכָר הוּא יִהְיֶה נָבִיא מְקוּבָּל לָעָם הַזֶּה: 11
J’aurai soin de te rassembler tout entier, ô Jacob, de te réunir, ô reste d’Israël ! Comme les brebis dans un parc, comme un troupeau dans le pâturage, je les mettrai ensemble : ce sera une multitude bruyante d’hommes.
Rachi
אָסֹף אֶאֱסֹף. עוֹד יָמִים בָּאִים וַאֲקַבֵּץ אֶתְכֶם: כְּצֹאן בָּצְרָה. כְּצֹאן רַבָּה הַנְּתוּנָה בְּמִבְצְרֵי גְּדֵרוֹת צֹאן: בְּתוֹךְ הַדָּבְרוֹ. ת''י כְּעֶדְרָא בְּגוֹ דִּירָא מָקוֹם שֶׁהוּא מִתְנַהֵג שָׁם וְכֵן (יְשַׁעְיָה ה) וְרָעוּ כְּבָשִׂים כְּדָבְרָם: תְּהִימֶנָה מֵאָדָם. תִּהְיֶינָה הֶעָרִים הוֹמִיּוֹת מֵרוֹב אָדָם אֲשֶׁר בְּקִרְבָּהּ: 12
Devant eux marche celui qui brise la clôture ; ils la renversent, se précipitent par l’ouverture et sortent : leur roi les précède et l’Éternel est à leur tête.
Rachi
עָלָה הַפֹּרֵץ. מוֹשִׁיעָם הַפּוֹרֵץ גִּדְרֹת סִירִים וּמְסוּכוֹת חֲדָקִים לְיַישֵּׁר לִפְנֵיהֶם הַדֶּרֶךְ: 13
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source