Chap. 20
1
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, תּוֹלִין אֶת הַמְשַׁמֶּרֶת בְּיוֹם טוֹב, וְנוֹתְנִין לַתְּלוּיָה בְשַׁבָּת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵין תּוֹלִין אֶת הַמְשַׁמֶּרֶת בְּיוֹם טוֹב, וְאֵין נוֹתְנִין לַתְּלוּיָה בְשַׁבָּת, אֲבָל נוֹתְנִין לַתְּלוּיָה בְיוֹם טוֹב:
R. Bartenura (non traduit)
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר תּוֹלִין אֶת הַמְּשַׁמֶּרֶת. שֶׁמְּסַנְּנִים בָּהּ שִׁמְרֵי יַיִן, וּמוֹתֵחַ אֶת פִּיהָ לְכָל צַד בְּעִגּוּל וְנַעֲשֶׂה כְּאֹהֶל עַל חֲלַל הַכְּלִי. וְאַף עַל גַּב דְּעָבֵיד אֹהֶל, שָׁרֵי בְּיוֹם טוֹב, דִּסְבִירָא לֵיהּ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַכְשִׁירֵי אֹכֶל נֶפֶשׁ שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָן מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב מֻתָּר לַעֲשׂוֹתָן בְּיוֹם טוֹב. אֲבָל בְּשַׁבָּת [תּוֹלֶה] לְכַתְּחִלָּה לֹא, אֲבָל אִם תְּלוּיָה הִיא נוֹתְנִין לְתוֹכָהּ שְׁמָרִים וּמְסַנְּנִין, דְּאֵין דֶּרֶךְ בּוֹרֵר בְּכָךְ:
אֵין תּוֹלִין אֶת הַמְּשַׁמֶּרֶת. דְּעָבֵיד אֹהֶל עֲרַאי וּמֵחֲזֵי כְּמַעֲשֵׂה חֹל:
וְאֵין נוֹתְנִים לַתְּלוּיָה בְשַׁבָּת. דַּהֲוָה תּוֹלָדַת בּוֹרֵר אוֹ מְרַקֵּד. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
Rambam (non traduit)
רבי אליעזר אומר תולין את המשמרת בי''ט כו': משמרת הוא שק שנותנין בתוכו שמרי היין והיין יורד ממנו זך וצלול והמשמרת קולטת את השמרים ואסרו חכמים לתלותה בשבת שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול והמסנן שמרים בשבת במשמרת עושה מלאכה שהיא תולדת בורר או מרקד והלכה כחכמים:
2
נוֹתְנִין מַיִם עַל גַּבֵּי הַשְּׁמָרִים בִּשְׁבִיל שֶׁיִּצַּלּוּ, וּמְסַנְּנִין אֶת הַיַּיִן בְּסוּדָרִין וּבִכְפִיפָה מִצְרִית, וְנוֹתְנִין בֵּיצָה בִמְסַנֶּנֶת שֶׁל חַרְדָּל, וְעוֹשִׂין אֵנוּמְלִין בְּשַׁבָּת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בְּשַׁבָּת, בְּכוֹס, בְּיוֹם טוֹב, בְּלָגִין, וּבַמּוֹעֵד, בְּחָבִית. רַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר, הַכֹּל לְפִי הָאוֹרְחִין:
R. Bartenura (non traduit)
נוֹתְנִים מַיִם. בְּשַׁבָּת עַל גַּבֵּי שְׁמָרִים הַנְּתוּנִים בַּמְשַׁמֶּרֶת מִבְּעוֹד יוֹם. כְּדֵי שֶׁיִּצַּלּוּ שֶׁיִּהְיוּ הַשְּׁמָרִים צְלוּלִים וְיָזוֹב כָּל יֵינָם. פֵּרוּשׁ אַחֵר עַל גַּבֵּי שְׁמָרִים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בֶּחָבִית, וְקוֹלְטִין הַמַּיִם טַעַם הַיַּיִן {א}, וּמוֹצִיאִין אוֹתָן בְּשַׁבָּת וְשׁוֹתִים אוֹתָן, וְאֵין בָּזֶה מִשּׁוּם בּוֹרֵר:
אֶת הַיַּיִן. מִפְּנֵי הַקְּמָחִים לְבָנִים שֶׁמִּתְהַוִּים בּוֹ:
בְּסוּדָרִין. הַמְיֻחָדִין לְכָךְ. וְלֵיכָּא לְמִגְזַר דִּלְמָא סָחִיט לְהוּ, הוֹאִיל וַעֲשׂוּיִין לִמְלָאכָה זוֹ. וְהוּא שֶּׁלֹא יַעֲשֶׂה בְּיָדוֹ בַּסּוּדָר כְּמִין גֻּמָּא בְּפִי הַכְּלִי כְּדֵי שֶׁיֵּרֵד הַיַּיִן בַּמִּדְרוֹן, שֶּׁלֹא יַעֲשֶׂה כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בְּחֹל:
וּבִכְפִיפָה מִצְרִית. סַל הֶעָשׂוּי מִצּוּרֵי הַדֶּקֶל. וְהוּא שֶּׁלֹא תִּהְיֶה הַכְּפִיפָה גְּבוֹהָה מִקַּרְקָעִית הַכְּלִי הַתַּחְתּוֹן טֶפַח, שֶּׁלֹא יֵעָשֶׂה אֹהֶל עֲרַאי {ב}:
וְנוֹתְנִים בֵּיצָה בִמְסַנֶּנֶת. שֶׁנָּתְנוּ בָּהּ חַרְדָּל לְהִסְתַּנֵּן, שֶׁרְגִילִין לִתֵּן בֵּיצָה טְרוּפָה בַּדְּבָרִים הָעֲכוּרִין וְהֵם מִתְלַבְּנִים וּמִזְדַּכְּכִים עַל יָדָהּ:
אֵנוּמְלִין. יַיִן וּדְבַשׁ וּפִלְפְּלִין:
לָגִין. גָּדוֹל מִכּוֹס וְקָטָן מֵחָבִית:
הַכֹּל לְפִי הָאוֹרְחִים. אִם יֵשׁ לוֹ אוֹרְחִין מְרֻבִּין עוֹשֶׂה הַרְבֵּה, בֵּין בְּשַׁבָּת בֵּין בְּיוֹם טוֹב בֵּין בַּמּוֹעֵד. וַהֲלָכָה כְּתַנָּא קַמָּא שֶׁעוֹשִׂין יֵנוּמוּלִין בְּשַׁבָּת כְּפִי מַה שֶּׁהֵן רוֹצִים:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{א} לְפִי זֶה לְשׁוֹן שֶׁיִּצַּלּוּ מִלְּשׁוֹן צָלְלוּ כַּעוֹפֶרֶת. וּבְדִבְרֵיהֶם, צָלַלְתָּ בְּמַיִם אַדִּירִים (בָּבָא קַמָּא צא.), כְּלוֹמַר שֶׁהַיַּיִן יִהְיֶה נִנְעָר וְיִפֹּל וְיִמְשֹׁךְ לְתוֹךְ הַמַּיִם: {ב} רַשִׁ''י וְהָרַמְבַּ''ם. וְכָתַב הָרַ''ן דְּאִם כֵּן אֲפִלּוּ בִּמְסַנֵּן בְּסוּדָרִין נַמִּי נֵימָא הָכִי, אֶלָּא וַדַּאי מִשּׁוּם שִׁנּוּי הוּא, וְהָתָם כֵּיוָן דְּאִיכָּא שִׁנּוּי אַחֲרִינָא דְּלֹא עָבֵיד גֻּמָּא שַׁפִּיר דָּמִי. וְלִי נִרְאֶה דְּאֵין הָכִי נַמִּי דִּסְבִירָא לְהוּ לְרַשִׁ''י וְהָרַמְבַּ''ם שֶׁהָיוּ הַסּוּדָרִים מְתוּחִים וּנְתוּנִים עַל גַּבֵּי הַכְּלִי מִבְּעוֹד יוֹם, וְתֵדַע דְּבִכְפִיפָה עַל כָּרְחֲךָ בְּהָכִי מַיְרֵי כוּ'. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב וְעַיֵּן שָׁם:
Rambam (non traduit)
נותנין מים על גבי השמרים בשביל שיצולו כו': יצלו כמו יסננו כי הדבר הזך קוראין אותו צלול והוא הפך עכור ומסננין כמו צוללין היין בסודר ובתנאי שלא יטה בידו הבגד בפי הכלי כדי שיהיה שופך במקום משופע כדי שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול. והתנאי בכפיפה מצרית שלא תהיה גבוהה מתחתית הכלי טפח אלא פחות מזה כדי שלא יעשה אהל עראי בשבת לפי שהוא אסור כמו שבארנו. וטבע הביצים שטורפין ונותנין אותם בדברים העכורים ויזככו אותם ויבדילו העב מן הדק. ואנומלין הוא יין ודבש ופלפלין. ולגין כד: ומה שאמר רבי צדוק הכל לפי האורחין אפשר לפרשו בשני פרושים האחד מהם כי הוא חלק על ר' יהודה במאמרו ובמועד בחבית ואמר במועד הכל לפי האורחין ואפשר שיהיה מאמרו הכל לפי האורחים בין בשבת בין בי''ט בין במועד והלכה כת''ק והוא שיעשה מן האנומלין כל מה שירצה:
3
אֵין שׁוֹרִין אֶת הַחִלְתִּית בְּפוֹשְׁרִין, אֲבָל נוֹתֵן לְתוֹךְ הַחֹמֶץ. וְאֵין שׁוֹרִין אֶת הַכַּרְשִׁינִין וְלֹא שָׁפִין {ג} אוֹתָן, אֲבָל נוֹתֵן לְתוֹךְ הַכְּבָרָה אוֹ לְתוֹךְ הַכַּלְכַּלָּה. אֵין כּוֹבְרִין אֶת הַתֶּבֶן בִּכְבָרָה, וְלֹא יִתְּנֶנּוּ עַל גַּבֵּי מָקוֹם גָּבוֹהַּ בִּשְׁבִיל שֶׁיֵּרֵד הַמֹּץ, אֲבָל נוֹטֵל הוּא בִכְבָרָה וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הָאֵבוּס:
R. Bartenura (non traduit)
חִלְתִּית. כָּךְ שְׁמָהּ בַּעֲרָבִי, וְהִיא חַמָּה וְנוֹהֲגִין לְאָכְלָהּ בַּמְּקוֹמוֹת הַקָּרִים, וְאֵין שׁוֹרִין אוֹתָהּ בְּשַׁבָּת, דְּמֵחֲזֵי כְּמַעֲשֵׂה חֹל:
אֶת הַכַּרְשִׁינִין. מֵצִיף עֲלֵיהֶם מַיִם בִּכְלִי לִבְרֹר פְּסָלְתָּן, שֶׁהַפְּסֹלֶת צָף לְמַעְלָה:
וְלֹא שָׁפִין אוֹתָן. בַּיָּד לְהַשִּׁיר פְּסָלְתָּן, דַּהֲוָה לֵיהּ בּוֹרֵר:
אֲבָל נוֹתֵן בְּתוֹךְ הַכְּבָרָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁפְּסָלְתָּן נוֹפֵל לִפְעָמִים דֶּרֶךְ נִקְבֵי הַכְּבָרָה וְנִמְצָא מִתְבָּרֵר מֵאֵלָיו:
הַתֶּבֶן. שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים מִן הַקַּשׁ שֶׁמְּחַתְּכִין אוֹתָן בַּמּוֹרִיגִים וְנַעֲשָׂה כָּל זְנַב הַשִּׁבָּלִין תֶּבֶן:
מֹץ. הוּא מִזְּקַן הַשִּׁבֹּלֶת הָעֶלְיוֹן, וְאֵינוֹ רָאוּי לְמַאֲכַל בְּהֵמָה, וְכוֹבְרִים אוֹתוֹ בִּכְבָרָה שֶׁיִּפֹּל הַמֹּץ:
אֲבָל נוֹטֵל בִּכְבָרָה וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הָאֵבוּס. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַמֹּץ נוֹפֵל מֵאֵלָיו, דְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן מֻתָּר כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{ג} שָׁפִין. כְּמוֹ מְקַנְּחִין אוֹ מְמָרְחִין. הָרַמְבַּ''ם:
Rambam (non traduit)
אין שורין את החילתית בפושרין כו': שורין מלה ידועה. חלתית היו משתמשים בו לפי שהיתה ארצם קרה. כרשינין הוא זרע הנקרא בערבי כרסנה ובלשון הקודש כסמת ומאכילין אותן לבקר. ושפין פירוש כמו מקנחין או ממרחין ביד אבל נותן הוא לתוך הכברה והיא מתקנחת שם מאליה. כלכלה סל. כוברין פעולה מן כברה: מוץ התבן הדק. אבוס מקום שאובסין שם הבהמות אבוס בעליו (ישעיה א):
4
גּוֹרְפִין מִלִּפְנֵי הַפְּטָם, וּמְסַלְּקִין לַצְּדָדִין מִפְּנֵי הָרְעִי, דִּבְרֵי רַבִּי דוֹסָא. וַחֲכָמִים אוֹסְרִין. נוֹטְלִין מִלִּפְנֵי בְהֵמָה זוֹ וְנוֹתְנִין לִפְנֵי בְהֵמָה זוֹ בְּשַׁבָּת:
R. Bartenura (non traduit)
גּוֹרְפִין. בְּשַׁבָּת אֵבוּס שֶׁלִּפְנֵי הַשּׁוֹר שֶׁמְּפַטְּמִים אוֹתוֹ, שֶּׁלֹא יִתְעָרֵב הָעַפְרוּרִית שֶׁבָּאֵבוּס בַּתֶּבֶן וּבַשְּׂעוֹרִים שֶׁנּוֹתְנִים לְפָנָיו וְיָקוּץ בְּמַאֲכָלוֹ, וּמְסַלְּקִין תֶּבֶן שֶׁלְּפָנָיו לִצְדָדִים כְּשֶׁהוּא רַב כְּדֵי שֶּׁלֹא יִדְרְסֶנּוּ בְּרַגְלָיו וְיִתְלַכְלֵךְ בִּרְעִי:
וַחֲכָמִים אוֹסְרִים. אַתַּרְוַיְהוּ קָאֵי, אֶחָד גְּרִיפַת הָאֵבוּס וְאֶחָד תֶּבֶן שֶׁלְּפָנָיו לֹא יְסַלְּקֶנּוּ לִצְדָדִים. וְלֹא נֶחְלְקוּ רַבִּי דּוֹסָא וַחֲכָמִים אֶלָּא בְּאֵבוּס שֶׁל כְּלִי, אֲבָל בְּאֵבוּס שֶׁל קַרְקַע הַכֹּל מוֹדִים שֶׁאֵין גּוֹרְפִים, דִּלְמָא אָתֵי לְאַשְׁווֹיֵי גֻּמּוֹת. וְרַבָּנָן גָּזְרוּ אֵבוּס שֶׁל כְּלִי אַטּוּ אֵבוּס שֶׁל קַרְקַע. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
נוֹטְלִים מִלִּפְנֵי בְהֵמָה זוֹ וְנוֹתְנִים לִפְנֵי זוֹ. וְלֹא אָמְרִינַן טִלְטוּל דְּלֹא חָזֵי הֲוֵי, אֶלָּא וַדַּאי חָזֵי, דְּאֵין בְּהֵמָה קָצָה בְּמַאֲכַל הַנִּטָּל מִלִּפְנֵי חֲבֶרְתָּהּ. וְדַוְקָא מִלִּפְנֵי הַחֲמוֹר וְנוֹתְנִין לִפְנֵי הַשּׁוֹר וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, אֲבָל לֹא מִלִּפְנֵי הַשּׁוֹר וְנוֹתְנִים לִפְנֵי הַחֲמוֹר, שֶׁמַּאֲכַל הַשּׁוֹר מָאוּס בָּרִירִין הַיּוֹצְאִים מִפִּיו וְאֵין הַחֲמוֹר אוֹכֵל מִמֶּנּוּ:
Rambam (non traduit)
גורפין מלפני הפטם ומסלקין לצררין כו': פטם השור שמשמנין אותו תרגום בריאות פטמוטא (בראשית מא). ורעי כמו ראי ובלשון עברי כמו צפיעי הבקר (יחזקאל ד) וחכמים אוסרים לגרוף מלפני הפטם ואפי' היה המספא בקופה או דומה לה אבל אם היה אבוס קרקע והמספא לשם אסור הוא לדברי הכל דילמא אתי לאשויי גומות וכמו כן אוסרין סלוק לצדדיהן אבל לסלק מלפני הבהמה מותר אצלם ובתנאי שיסלק מלפני החמור ויתן לפני השור ולא שיסלק מלפני השור ויתן לפני החמור כי מה שהניח החמור הוא ראוי לאכילת השור ומה שהניח השור אינו ראוי לאכילת החמור כי הוא הפסידו ברירו והלכה כחכמים:
5
הַקַּשׁ שֶׁעַל גַּבֵּי הַמִּטָּה, לֹא יְנַעְנְעוֹ בְיָדוֹ, אֶלָּא מְנַעְנְעוֹ בְגוּפוֹ. וְאִם הָיָה מַאֲכַל בְּהֵמָה, אוֹ שֶׁהָיָה עָלָיו כַּר אוֹ סָדִין, מְנַעְנְעוֹ בְיָדוֹ. מַכְבֵּשׁ שֶׁל בַּעֲלֵי בָתִּים, מַתִּירִין, אֲבָל לֹא כוֹבְשִׁין. וְשֶׁל כּוֹבְסִין, לֹא יִגַּע בּוֹ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם הָיָה מֻתָּר מֵעֶרֶב שַׁבָּת, מַתִּיר אֶת כֻּלּוֹ וְשׁוֹמְטוֹ:
R. Bartenura (non traduit)
הַקַּשׁ שֶׁעַל הַמִּטָּה. סְתָמָא לְהַסָּקָה וּמֻקְצֶה הוּא, וּבָא לִשְׁכַּב עָלָיו וּמְנַעְנְעוֹ כְּדֵי שֶׁיְּהֵא רַךְ וְצָף לִשְׁכַּב עָלָיו:
לֹא יְנַעְנְעוֹ בְיָדוֹ. דְּמֻקְצֶה הוּא, אֲבָל מְנַעְנְעוֹ בְּגוּפוֹ בִּכְתֵפָיו, דְּטִלְטוּל מִן הַצַּד הוּא וְלָאו שְׁמֵיהּ טִלְטוּל:
אוֹ שֶׁהָיָה עָלָיו כַּר אוֹ סָדִין. דְּגַלֵּי דַּעְתֵּיהּ דְּאַקְצְיֵהּ לִשְׁכִיבָה, מֵעַתָּה תּוֹרַת כְּלִי עָלָיו:
מַכְבֵּשׁ. שְׁנֵי לוּחוֹת שֶׁמְּשִׂימִין בֵּינֵיהֶן הַבְּגָדִים לְאַחַר כְּבִיסָתָן וּמְהַדְּקִין הַלּוּחַ הָעֶלְיוֹן עַל הַבְּגָדִים הַמֻּנָּחִין בַּלּוּחַ הַתַּחְתּוֹן {ד} כְּדֵי שֶׁיְּהֵא קִפּוּלָן נָאֶה:
מַתִּירִין. דְּהַיְנוּ לְצֹרֶךְ שַׁבָּת לִטֹּל אֶת הַבְּגָדִים, אֲבָל לֹא כּוֹבְשִׁים דְּהַיְנוּ צֹרֶךְ חֹל:
וְשֶׁל כּוֹבְסִים לֹא יִגַּע בּוֹ. מִפְּנֵי שֶׁהוּא עָשׂוּי לְתַקֵּן בְּגָדִים וּמִהַדַּק טְפֵי, וְהַתָּרָתוֹ דּוֹמָה לִסְתִירָה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{ד} עַל יְדֵי יְתֵדוֹת, שֶׁיֵּשׁ עַמּוּדִים קְבוּעִים בְּאַרְבַּע הַפֵּאוֹת שֶׁל הַתַּחְתּוֹנוֹת, וְהָעֶלְיוֹנוֹת מְנֻקָּבוֹת בָּאַרְבַּע זָוִיּוֹתֶיהָ, וְעוֹלָה וְיוֹרֶדֶת בָּעַמּוּדִים. וּבְכָל מַה שֶּׁהוּא רוֹצֶה לִכְבֹּשׁ מוֹרִידָהּ, וְתוֹחֵב יָתֵד בְּנֶקֶב הָעַמּוּד וְאֵינָהּ יְכוֹלָה לַעֲלוֹת. רַשִׁ''י:
Rambam (non traduit)
הקש שעל גבי המטה לא ינענעו בידו כו': נענוע הוא הטלטול. כר הוא שמשימין תחת הרקה ואזן *). סדין הרדיד הקטן הידוע אצלנו ונקרא בערבי אלחר''ם. מכבש נקרא בערבי תכ''ת והם שני לוחות שמשימין ביניהם הבגדים המכובסים מקופלים ואח''כ קושרין הלוחות ומהדקים אותן כדי שיתיישרו הבגדים ויהיה הקפול נאה ואין הלכה כרבי יהודה:
פרק כא
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source