Chap. 7
"Voici maintenant la règle de l’offrande délictive : C’est une sainteté de premier ordre.
Ajouter une note
Interlinéaire
סופר סת''ם
Traduction intégrale
Rachi
Onkelos
Targ. Yonathan
Siftei 'Hakhamim
Ibn Ezra
Baal Hatourim
2
במקום אשר ישחטו את העלה ישחטו את האשם ואת דמו יזרק על המזבח סביב
A l’endroit où l’on doit immoler l’holocauste, on immolera le délictif ; et l’on aspergera de son sang le tour de l’autel.
3
ואת כל חלבו יקריב ממנו את האליה ואת החלב המכסה את הקרב
Puis on en offrira toutes les parties grasses : la queue, la graisse qui recouvre les intestins,
4
ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכלית יסירנה
les deux rognons avec leur graisse, adjacente aux flancs ; et la membrane du foie, qu’on enlèvera avec les rognons.
5
והקטיר אתם הכהן המזבחה אשה ליהוה אשם הוא
Le pontife les fera fumer sur l’autel, comme combustible à l’Éternel : c’est une offrande délictive.
6
כל זכר בכהנים יאכלנו במקום קדוש יאכל קדש קדשים הוא
Tout mâle parmi les pontifes pourra la manger ; c’est en lieu saint qu’elle sera mangée, elle est éminemment sainte.
7
כחטאת כאשם תורה אחת להם הכהן אשר יכפר בו לו יהיה
Tel l’expiatoire, tel le délictif, une même loi les régit : c’est au pontife propitiateur qu’il appartiendra.
8
והכהן המקריב את עלת איש עור העלה אשר הקריב לכהן לו יהיה
Lorsqu’un pontife offrira l’holocauste d’un particulier, la peau de l’holocauste qu’il aura offert appartiendra à ce pontife.
9
וכל מנחה אשר תאפה בתנור וכל נעשה במרחשת ועל מחבת לכהן המקריב אתה לו תהיה
Toute oblation cuite au four, ou apprêtée dans le poêlon ou sur la poêle, appartiendra en propre au pontife qui l’aura offerte.
10
וכל מנחה בלולה בשמן וחרבה לכל בני אהרן תהיה איש כאחיו
Toute oblation pétrie à l’huile ou sèche appartiendra à tous les fils d’Aaron, à l’un comme à l’autre."
11
וזאת תורת זבח השלמים אשר יקריב ליהוה
Ceci est la règle du sacrifice rémunératoire qu’on offrira à l’Éternel.
12
אם על תודה יקריבנו והקריב על זבח התודה חלות מצות בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן וסלת מרבכת חלת בלולת בשמן
Si c’est par reconnaissance qu’on en fait hommage, on offrira, avec cette victime de reconnaissance, des gâteaux azymes pétris à l’huile, des galettes azymes ointes d’huile ; plus, de la fleur de farine échaudée, en gâteaux pétris à l’huile.
13
על חלת לחם חמץ יקריב קרבנו על זבח תודת שלמיו
On présentera cette offrande avec des gâteaux de pain levé, pour compléter ce sacrifice, hommage de sa rémunération.
14
והקריב ממנו אחד מכל קרבן תרומה ליהוה לכהן הזרק את דם השלמים לו יהיה
On prélèvera un gâteau sur chacune de ces offrandes, comme tribut à l’Éternel ; c’est au pontife qui aura répandu le sang du rémunératoire qu’il appartiendra en propre.
15
ובשר זבח תודת שלמיו ביום קרבנו יאכל לא יניח ממנו עד בקר
Quant à la chair de cette victime, hommage de rémunération, elle devra être mangée le jour même de l’offrande ; on n’en laissera rien pour le lendemain.
16
ואם נדר או נדבה זבח קרבנו ביום הקריבו את זבחו יאכל וממחרת והנותר ממנו יאכל
Que si la victime offerte est votive ou volontaire, elle devra être consommée le jour où on l’aura offerte ; le lendemain même, dans le cas où il en reste, on pourra en manger.
17
והנותר מבשר הזבח ביום השלישי באש ישרף
Ce qui serait resté de la chair du sacrifice, au troisième jour sera consumé par le feu.
18
ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו ביום השלישי לא ירצה המקריב אתו לא יחשב לו פגול יהיה והנפש האכלת ממנו עונה תשא
Si l’on osait manger, le troisième jour, de la chair de ce sacrifice rémunératoire, il ne serait pas agréé. II n’en sera pas tenu compte à qui l’a offert, ce sera une chose réprouvée ; et la personne qui en mangerait, en porterait la peine.
19
והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל באש ישרף והבשר כל טהור יאכל בשר
Si la chair avait touché à quelque impureté, on n’en mangera point, elle sera consumée par le feu ; quant à la chair pure, quiconque est pur pourra en manger.
20
והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים אשר ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מעמיה
La personne qui, atteinte d’une souillure, mangera de la chair du sacrifice rémunératoire, consacré à l’Éternel, cette personne sera retranchée de son peuple.
21
ונפש כי תגע בכל טמא בטמאת אדם או בבהמה טמאה או בכל שקץ טמא ואכל מבשר זבח השלמים אשר ליהוה ונכרתה הנפש ההוא מעמיה
Si une personne a touché à quelque impureté, à une souillure humaine, ou à un animal impur, ou à quelque autre abomination immonde, et qu’elle mange de la chair du sacrifice rémunératoire, consacré à l’Éternel, cette personne sera retranchée de son peuple."
L’Éternel parla ainsi à Moïse :
23
דבר אל בני ישראל לאמר כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו
"Parle aux enfants d’Israël en ces termes : Tout suif de bœuf, de brebis et de chèvre, vous n’en devez point manger.
24
וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל מלאכה ואכל לא תאכלהו
Le suif d’une bête morte et celui d’une bête déchirée pourront être employés à un usage quelconque ; quant à en manger, vous n’en mangerez point.
25
כי כל אכל חלב מן הבהמה אשר יקריב ממנה אשה ליהוה ונכרתה הנפש האכלת מעמיה
Car, quiconque mangera du suif de l’animal dont l’espèce est offerte en sacrifice au Seigneur, cette personne sera retranchée de son peuple.
26
וכל דם לא תאכלו בכל מושבתיכם לעוף ולבהמה
Vous ne mangerez, dans toutes vos demeures, aucune espèce de sang, soit d’oiseau, soit de quadrupède.
27
כל נפש אשר תאכל כל דם ונכרתה הנפש ההוא מעמיה
Toute personne qui aura mangé d’un sang quelconque, cette personne sera retranchée de son peuple."
L’Éternel parla ainsi à Moïse :
29
דבר אל בני ישראל לאמר המקריב את זבח שלמיו ליהוה יביא את קרבנו ליהוה מזבח שלמיו
"Parle aux enfants d’Israël en ces termes : Celui qui fait hommage de son sacrifice rémunératoire au Seigneur doit lui présenter son offrande, prélevée sur la victime rémunératoire.
30
ידיו תביאינה את אשי יהוה את החלב על החזה יביאנו את החזה להניף אתו תנופה לפני יהוה
Ses propres mains présenteront les offrandes destinées à l’Éternel : la graisse, qu’il posera sur la poitrine, la poitrine, pour en opérer le balancement devant l’Éternel.
31
והקטיר הכהן את החלב המזבחה והיה החזה לאהרן ולבניו
Le pontife fera fumer la graisse sur l’autel, mais la poitrine sera pour Aaron et pour ses fils.
32
ואת שוק הימין תתנו תרומה לכהן מזבחי שלמיכם
Vous donnerez aussi la cuisse droite au pontife, comme portion prélevée sur vos victimes rémunératoires.
33
המקריב את דם השלמים ואת החלב מבני אהרן לו תהיה שוק הימין למנה
Celui des fils d’Aaron qui offrira le sang et la graisse du rémunératoire, la cuisse droite lui reviendra pour sa part.
34
כי את חזה התנופה ואת שוק התרומה לקחתי מאת בני ישראל מזבחי שלמיהם ואתן אתם לאהרן הכהן ולבניו לחק עולם מאת בני ישראל
Car cette poitrine balancée et cette cuisse prélevée, je les ai prises aux enfants d’Israël sur leurs victimes rémunératoires, et les ai assignées à Aaron le pontife et à ses fils, comme tribut invariable de la part des enfants d’Israël."
35
זאת משחת אהרן ומשחת בניו מאשי יהוה ביום הקריב אתם לכהן ליהוה
Telle fut la prérogative d’Aaron et celle de ses fils, à l’égard des sacrifices du Seigneur, depuis le jour où on les installa dans le sacerdoce du Seigneur.
36
אשר צוה יהוה לתת להם ביום משחו אתם מאת בני ישראל חקת עולם לדרתם
C’est ce que l’Éternel ordonna de leur attribuer, le jour où il les fit sacrer, de la part des enfants d’Israël, comme règle perpétuelle pour leurs générations.
37
זאת התורה לעלה למנחה ולחטאת ולאשם ולמלואים ולזבח השלמים
Tel est le rite relatif à l’holocauste, à l’oblation, à l’expiatoire et au délictif, à l’offrande inaugurale et au sacrifice rémunératoire ;
38
אשר צוה יהוה את משה בהר סיני ביום צותו את בני ישראל להקריב את קרבניהם ליהוה במדבר סיני
selon que l’Éternel le prescrivit à Moïse au Mont Sinaï, alors qu’il ordonna aux enfants d’Israël, dans le désert de Sinaï, d’apporter leurs offrandes à l’Éternel.
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source