Chap. 14
לַמְנַצֵּ֗חַ לְדָ֫וִ֥ד אָ֘מַ֤ר נָבָ֣ל בְּ֭לִבּוֹ אֵ֣ין אֱלֹהִ֑ים הִֽשְׁחִ֗יתוּ הִֽתְעִ֥יבוּ עֲלִילָ֗ה אֵ֣ין עֹֽשֵׂה־טֽוֹב:
Au chef des chantres ; de David. L’insensé a dit en son cœur : "Il n’est point de Dieu !" On est corrompu, on commet des actes odieux, personne ne fait le bien.
Rachi
אָמַר נָבָל בְּלִבּוֹ וגו'. שְׁנֵי מִזְמוֹרִים אָמַר דָּוִד בְּסֵפֶר זֶה בְּעִנְיָן א' הָרִאשׁוֹן עַל נְבוּכַדְנֶצַּר וְהַשֵּׁנִי (לְקַמָּן נג) עַל טִיטוּס הָרָשָׁע זֶה נִתְנַבֵּא עַל נְבוּכַדְנֶצַּר שֶׁעָתִיד לִיכָּנֵס לַהֵיכָל וּלְהַחֲרִיבוֹ וְאֵין א' מִכָּל חַיָילוֹתָיו מוֹחֶה בְּיָדוֹ: אֵין אֱלֹהִים. אֶעֱלֶה עַל בָּמֳתֵי עָב (ישעי' יד): הִשְׁחִיתוּ הִתְעִיבוּ עֲלִילָה. מַעֲלָלִים:
14 : 1
יְֽהוָ֗ה מִשָּׁמַיִם֮ הִשְׁקִ֪יף עַֽל־בְּנֵי־אָ֫דָ֥ם לִ֭רְאוֹת הֲיֵ֣שׁ מַשְׂכִּ֑יל דֹּ֝רֵשׁ אֶת־אֱלֹהִֽים:
L’Éternel, du haut du ciel, regarde les hommes, pour voir s’il en est de bien inspirés, recherchant Dieu.
14 : 2
הַכֹּ֥ל סָר֮ יַחְדָּ֪ו נֶ֫אֱלָ֥חוּ אֵ֤ין עֹֽשֵׂה־ט֑וֹב אֵ֝֗ין גַּם־אֶחָֽד:
Tous ils ont dévié, ensemble ils sont pervertis ; personne n’agit bien, pas même un seul.
Rachi
הַכֹּל סָר וגו'. אֵין אִישׁ בְּחֵילוֹתָיו מוֹחֶה בְּיָדוֹ: נֶאֱלָחוּ. נֶהֶפְכוּ לְקִלְקוּל:
14 : 3
הֲלֹ֥א יָדְעוּ֮ כָּל־פֹּ֪עֲלֵ֫י אָ֥וֶן אֹכְלֵ֣י עַ֭מִּי אָ֣כְלוּ לֶ֑חֶם יְ֝הוָ֗ה לֹ֣א קָרָֽאוּ:
Eh bien ! Ils s’en ressentiront, tous ces ouvriers d’iniquité, qui dévorent mon peuple comme on mange du pain, et n’invoquent point l’Éternel.
Rachi
הֲלֹא יָדְעוּ. הֲלֹא סוֹפָם יָדְעוּ מַה שֶּׁעָלְתָה בָּהֶם: אֹכְלֵי עַמִּי. זַרְעוֹ שֶׁל נְבוּכַדְנֶצַּר: אָכְלוּ לֶחֶם. עָשׂוּ מִשְׁתֶּה (דָּנִיֵּאל ה) בֵּלְשַׁצַּר מַלְכָּא עֲבַד לֶחֶם רַב: ה' לֹא קָרָאוּ. לֹא חֲשָׁבוּהוּ וְלֹא זָכְרוּ נִפְלְאוֹתָיו וְנוֹרְאוֹתָיו בְּמִשְׁתֵּיהֶם וְנִשְׁתַּמְּשׁוּ בְּכֵלָיו, וְרַבּוֹתֵינוּ פֵּירְשׁוּ כָּל שֶׁלֹּא הָיָה גּוֹזֵל אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא הָיָה טוֹעֵם טַעַם עָרֵב בְּמַאֲכָלוֹ, אוֹכְלֵי עַמִּי נִדְמָה לָהֶם כְּאוֹכְלֵי לֶחֶם שֶׁטַּעֲמוּ טַעַם מַאֲכָל עָרֵב:
14 : 4
שָׁ֤ם | פָּ֣חֲדוּ פָ֑חַד כִּֽי־אֱ֝לֹהִ֗ים בְּד֣וֹר צַדִּֽיק:
Dès lors, ils seront saisis d’épouvante, car Dieu est avec la race des justes.
Rachi
שָׁם פָּחֲדוּ פָחַד. שֶׁנִּשְׁתַּלֵּם גְּמוּלוֹ לְבֵלְשַׁצַּר וכו': כִּי אֱלֹהִים בְּדוֹר צַדִּיק. בְּדוֹרוֹ שֶׁל יְכָנְיָה שֶׁהָיוּ צַדִּיקִים:
14 : 5
עֲצַת־עָנִ֥י תָבִ֑ישׁוּ כִּ֖י יְהוָ֣ה מַחְסֵֽהוּ:
Pensez-vous confondre les desseins du pauvre, alors que l’Éternel est son abri ?
Rachi
עֲצַת עָנִי תָבִישׁוּ. אַתֶּם אוֹמְרִים שֶׁעֲצָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בּוּשָׁה עַל שֶׁהֵם בּוֹטְחִים בה' כִּי הַ' מַחְסֵהוּ:
14 : 6
מִ֥י יִתֵּ֣ן מִצִּיּוֹן֮ יְשׁוּעַ֪ת יִשְׂרָ֫אֵ֥ל בְּשׁ֣וּב יְ֭הוָה שְׁב֣וּת עַמּ֑וֹ יָגֵ֥ל יַ֝עֲקֹ֗ב יִשְׂמַ֥ח יִשְׂרָֽאֵל (פ)
Ah ! puisse venir de Sion le salut d’Israël ! Quand le Seigneur ramènera les captifs de son peuple, Jacob jubilera, Israël sera dans la joie.
Rachi
מִי יִתֵּן. אָז יִקְרַב הַיּוֹם שֶׁיִּתֵּן מִצִּיּוֹן יְשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל וְאָז יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל:
14 : 7
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source