Chap. 9
1
ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה ודברת אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי ויעבדני
L’Éternel dit à Moïse : "Rends-toi chez Pharaon et dis-lui : ‘Ainsi a parlé l’Éternel, Dieu des Hébreux : Renvoie mon peuple pour qu’il m’adore.
Ajouter une note
Interlinéaire
סופר סת''ם
Traduction intégrale
Onkelos
Targ. Yonathan
Ibn Ezra
Or Ha'Hayim
2
כי אם מאן אתה לשלח ועודך מחזיק בם
Que si tu te refuses à le renvoyer, si tu persistes à le retenir,
3
הנה יד יהוה הויה במקנך אשר בשדה בסוסים בחמרים בגמלים בבקר ובצאן דבר כבד מאד
voici : la main de l’Éternel se manifestera sur ton bétail qui est aux champs, chevaux, ânes, chameaux, gros et menu bétail, par une mortalité très grave.
4
והפלה יהוה בין מקנה ישראל ובין מקנה מצרים ולא ימות מכל לבני ישראל דבר
Mais l’Éternel distinguera entre le bétail d’Israël et le bétail de Misraïm et rien ne périra de ce qui est aux enfants d’Israël.’ "
5
וישם יהוה מועד לאמר מחר יעשה יהוה הדבר הזה בארץ
L’Éternel fixa le jour en disant : "C’est demain que l’Éternel exécutera cette chose dans le pays."
6
ויעש יהוה את הדבר הזה ממחרת וימת כל מקנה מצרים וממקנה בני ישראל לא מת אחד
Et l’Éternel exécuta la chose le lendemain ; et tout le bétail des Égyptiens périt et du bétail des Israélites il ne périt pas une bête.
7
וישלח פרעה והנה לא מת ממקנה ישראל עד אחד ויכבד לב פרעה ולא שלח את העם
Pharaon fit vérifier et de fait, pas un animal n’était mort du bétail des Israélites. Cependant le cœur de Pharaon s’obstina et il ne renvoya point le peuple.
8
ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן קחו לכם מלא חפניכם פיח כבשן וזרקו משה השמימה לעיני פרעה
L’Éternel dit à Moïse et à Aaron : "Prenez chacun une poignée de suie de fournaise ; et que Moïse la lance vers le ciel, à la vue de Pharaon.
9
והיה לאבק על כל ארץ מצרים והיה על האדם ועל הבהמה לשחין פרח אבעבעת בכל ארץ מצרים
Elle s’étendra en poussière sur tout le pays d’Égypte et elle s’attachera aux hommes et aux animaux, éclatant en éruption pustuleuse par tout le pays d’Égypte."
10
ויקחו את פיח הכבשן ויעמדו לפני פרעה ויזרק אתו משה השמימה ויהי שחין אבעבעת פרח באדם ובבהמה
Ils prirent la suie de fournaise, se présentèrent devant Pharaon et Moïse la lança vers le ciel ; et elle devint une éruption pustuleuse, qui se développa sur les hommes et sur les animaux.
11
ולא יכלו החרטמים לעמד לפני משה מפני השחין כי היה השחין בחרטמם ובכל מצרים
Les devins ne purent lutter contre Moïse, à cause de l’éruption car elle les avait frappés eux-mêmes avec toute l’Égypte.
12
ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה אל משה
Mais le Seigneur endurcit le cœur de Pharaon et il ne céda point, ainsi que le Seigneur l’avait dit à Moïse.
13
ויאמר יהוה אל משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה ואמרת אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי ויעבדני
L’Éternel dit à Moïse : "Demain, de bonne heure, présente-toi, devant Pharaon et dis-lui : ‘Ainsi parle l’Éternel, Dieu des Hébreux : Renvoie mon peuple pour qu’il m’adore !
14
כי בפעם הזאת אני שלח את כל מגפתי אל לבך ובעבדיך ובעמך בעבור תדע כי אין כמני בכל הארץ
Car, pour le coup, je déchaînerai tous mes fléaux contre toi-même, contre tes serviteurs, contre ton peuple, afin que tu saches que nul ne m’égale sur toute la terre.
15
כי עתה שלחתי את ידי ואך אותך ואת עמך בדבר ותכחד מן הארץ
Si à présent j’eusse étendu ma main et fait sévir, sur toi et sur ton peuple, la mortalité, tu aurais disparu de la terre !
16
ואולם בעבור זאת העמדתיך בעבור הראתך את כחי ולמען ספר שמי בכל הארץ
Mais voici pourquoi je t’ai laissé vivre pour te faire voir ma puissance et pour glorifier mon nom dans le monde.
Tu persistes à t’élever contre mon peuple, en ne le laissant point partir :
18
הנני ממטיר כעת מחר ברד כבד מאד אשר לא היה כמהו במצרים למן היום הוסדה ועד עתה
Eh bien ! moi, je ferai pleuvoir demain, à pareille heure, une grêle très intense, telle qu’il n’y en aura pas eu de semblable dans l’Égypte depuis son origine jusqu’à ce jour.
19
ועתה שלח העז את מקנך ואת כל אשר לך בשדה כל האדם והבהמה אשר ימצא בשדה ולא יאסף הביתה וירד עלהם הברד ומתו
Donc, fais rassembler ton bétail et tout ce que tu as dans les champs. Tout homme ou animal qui se trouvera dans les champs et ne sera pas rentré dans les maisons, sera atteint de la grêle et périra.’ "
20
הירא את דבר יהוה מעבדי פרעה הניס את עבדיו ואת מקנהו אל הבתים
Ceux des serviteurs de Pharaon qui révéraient la parole du Seigneur mirent à couvert leurs gens et leur bétail dans leurs maisons
21
ואשר לא שם לבו אל דבר יהוה ויעזב את עבדיו ואת מקנהו בשדה
mais ceux qui ne tinrent pas compte de la parole du Seigneur laissèrent leurs gens et leur bétail aux champs.
22
ויאמר יהוה אל משה נטה את ידך על השמים ויהי ברד בכל ארץ מצרים על האדם ועל הבהמה ועל כל עשב השדה בארץ מצרים
L’Éternel dit à Moïse : "Dirige ta main vers le ciel et que la grêle éclate dans tout le pays d’Égypte, sur les hommes, sur les bestiaux, sur toute l’herbe des champs dans le pays d’Égypte."
23
ויט משה את מטהו על השמים ויהוה נתן קלת וברד ותהלך אש ארצה וימטר יהוה ברד על ארץ מצרים
Moïse dirigea sa verge vers le ciel et le Seigneur produisit des tonnerres et de la grêle, des feux s’élancèrent sur le sol et le Seigneur fit pleuvoir la grêle sur le pays d’Égypte.
24
ויהי ברד ואש מתלקחת בתוך הברד כבד מאד אשר לא היה כמהו בכל ארץ מצרים מאז היתה לגוי
C’était une grêle et un feu tourbillonnant au milieu de la grêle ; c’était effroyable, rien de pareil n’était arrivé dans tout le pays des Égyptiens depuis qu’ils formaient une nation.
25
ויך הברד בכל ארץ מצרים את כל אשר בשדה מאדם ועד בהמה ואת כל עשב השדה הכה הברד ואת כל עץ השדה שבר
La grêle frappa, dans tout le pays d’Égypte, tout ce qui était dans les champs, depuis l’homme jusqu’à la bête ; toute herbe des champs fut abattue par la grêle et tout arbre des champs brisé.
26
רק בארץ גשן אשר שם בני ישראל לא היה ברד
La seule province de Gessen, où habitaient les enfants d’Israël, fut exempte de la grêle.
27
וישלח פרעה ויקרא למשה ולאהרן ויאמר אלהם חטאתי הפעם יהוה הצדיק ואני ועמי הרשעים
Pharaon fit appeler Moïse et Aaron et leur dit : "J’ai péché, je le vois à cette heure : l’Éternel est juste et c’est moi et mon peuple qui sommes coupables.
28
העתירו אל יהוה ורב מהית קלת אלהים וברד ואשלחה אתכם ולא תספון לעמד
Implorez l’Éternel pour qu’il mette un terme à ces tonnerres célestes et à cette grêle ; alors je vous laisserai partir et vous n’éprouverez plus de retards."
29
ויאמר אליו משה כצאתי את העיר אפרש את כפי אל יהוה הקלות יחדלון והברד לא יהיה עוד למען תדע כי ליהוה הארץ
Moïse lui répondit : "Au Moment où je quitterai la ville, j’étendrai mes mains vers l’Éternel, les tonnerres cesseront et la grêle ne se produira plus, afin que tu saches que la terre est à l’Éternel.
30
ואתה ועבדיך ידעתי כי טרם תיראון מפני יהוה אלהים
Mais toi et tes serviteurs, je sais que vous ne rendrez pas encore hommage au Dieu éternel."
31
והפשתה והשערה נכתה כי השערה אביב והפשתה גבעל
Or, le lin et l’orge avaient été abattus, parce que l’orge était en épi et le lin en fleur ;
32
והחטה והכסמת לא נכו כי אפילת הנה
mais le froment et l’épeautre n’avaient point souffert, parce qu’ils sont tardifs.
33
ויצא משה מעם פרעה את העיר ויפרש כפיו אל יהוה ויחדלו הקלות והברד ומטר לא נתך ארצה
Moïse, étant sorti de chez Pharaon, hors de la ville, étendit les mains vers le Seigneur ; et tonnerres et grêle disparurent et la pluie ne s’épancha point sur la terre.
34
וירא פרעה כי חדל המטר והברד והקלת ויסף לחטא ויכבד לבו הוא ועבדיו
Pharaon, se voyant délivré de la pluie, de la grêle et des tonnerres, recommença à pécher et endurcit son cœur, lui et ses serviteurs.
35
ויחזק לב פרעה ולא שלח את בני ישראל כאשר דבר יהוה ביד משה
Et Pharaon persista à ne pas renvoyer les enfants d’Israël, comme l’Éternel l’avait annoncé par l’organe de Moïse.
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source