Esther
Chapitre 8
Chap. 8
ביום ההוא נתן המלך אחשורוש לאסתר המלכה את בית המן צרר היהודיים היהודים ומרדכי בא לפני המלך כי הגידה אסתר מה הוא לה
Le même jour, le roi Assuérus fit don à la reine Esther de la maison d’Aman, persécuteur des juifs, et Mardochée se présenta devant le roi, Esther ayant raconté ce qu’il était pour elle.
Rachi
מָה הוּא לָהּ. אֵיךְ הוּא קָרוֹב לָהּ: 1
ויסר המלך את טבעתו אשר העביר מהמן ויתנה למרדכי ותשם אסתר את מרדכי על בית המן
Le roi ôta son anneau, qu’il avait fait enlever à Aman, et le remit à Mardochée ; et Esther préposa Mardochée à la maison d’Aman.
2
ותוסף אסתר ותדבר לפני המלך ותפל לפני רגליו ותבך ותתחנן לו להעביר את רעת המן האגגי ואת מחשבתו אשר חשב על היהודים
Puis Esther revint à la charge pour parler au roi ; elle se jeta à ses pieds et, en pleurant, le supplia d’annuler le funeste dessein d’Aman, l’Agaghite, et le projet qu’il avait formé contre les juifs.
Rachi
לְהַעֲבִיר אֶת רָעַת הָמָן. שֶׁלֹּא תִּתְקַיֵּם עֲצָתוֹ הָרָעָה: 3
ויושט המלך לאסתר את שרבט הזהב ותקם אסתר ותעמד לפני המלך
Le roi tendit le sceptre d’or à Esther, qui, s’étant relevée, se tint debout devant le roi,
4
ותאמר אם על המלך טוב ואם מצאתי חן לפניו וכשר הדבר לפני המלך וטובה אני בעיניו יכתב להשיב את הספרים מחשבת המן בן המדתא האגגי אשר כתב לאבד את היהודים אשר בכל מדינות המלך
et dit : « Si tel est le bon plaisir du roi et si j’ai trouvé grâce devant lui, si la chose paraît convenable au roi et s’il a quelque bienveillance pour moi, qu’on écrive à l’effet de révoquer les lettres, transmettant la pensée d’Aman, fils de Hamedata, l’Agaghite, qui a écrit de perdre les juifs établis dans toutes les provinces du roi ;
5
כי איככה אוכל וראיתי ברעה אשר ימצא את עמי ואיככה אוכל וראיתי באבדן מולדתי
car comment pourrais-je être témoin de la calamité qui atteindrait mon peuple, et comment pourrais-je être témoin de la ruine de ma race ? »
6
ויאמר המלך אחשורש לאסתר המלכה ולמרדכי היהודי הנה בית המן נתתי לאסתר ואתו תלו על העץ על אשר שלח ידו ביהודיים ביהודים
Le roi Assuérus dit à Ia reine Esther et au juif Mardochée : « Déjà j’ai fait don à Esther de la maison d’Aman ; lui-même, on l’a pendu à la potence, pour avoir dirigé un attentat contre les juifs ;
Rachi
הִנֵּה בֵית הָמָן וגו'. וּמֵעַתָּה הַכֹּל רוֹאִים שֶׁאֲנִי חָפֵץ בָּכֶם, וְכָל מַה שֶּׁתֹּאמְרוּ יַאֲמִינוּ הַכֹּל שֶׁמֵּאִתִּי הוּא. לְפִיכָךְ, אֵין צְרִיכִין אַתֶּם לַהֲשִׁיבָם, אֶלָּא ''כִּתְבוּ'' סְפָרִים אֲחֵרִים ''כַּטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם'': 7
ואתם כתבו על היהודים כטוב בעיניכם בשם המלך וחתמו בטבעת המלך כי כתב אשר נכתב בשם המלך ונחתום בטבעת המלך אין להשיב
eh bien ! écrivez vous-mêmes, au nom du roi, en faveur des juifs, comme vous le jugerez bon, et signez avec l’anneau royal, car un ordre écrit au nom du roi et muni du sceau royal ne peut être rapporté. »
Rachi
אֵין לְהָשִׁיב. אֵין נָאֶה לַהֲשִׁיבוֹ וְלַעֲשׂוֹת כְּתַב הַמֶּלֶךְ בְּזִיּוּף: 8
ויקראו ספרי המלך בעת ההיא בחדש השלישי הוא חדש סיון בשלושה ועשרים בו ויכתב ככל אשר צוה מרדכי אל היהודים ואל האחשדרפנים והפחות ושרי המדינות אשר מהדו ועד כוש שבע ועשרים ומאה מדינה מדינה ומדינה ככתבה ועם ועם כלשנו ואל היהודים ככתבם וכלשונם
Sur l’heure même, on convoqua les secrétaires du roi, c’était dans le troisième mois, qui est le mois de Sivan, le vingt-troisième jour du mois et on écrivit, tout comme Mardochée l’ordonna, aux juifs, aux satrapes, aux gouverneurs et aux préfets des provinces qui s’étendaient de l’Inde à l’Ethiopie cent-vingt-sept provinces en s’adressant à chaque province suivant son système d’écriture et à chaque peuple suivant son idiome, de même aux juifs selon leur écriture et selon leur langue.
Rachi
כִּכְתָבָהּ. בָּאוֹתִיּוֹת שֶׁלָּהּ: כִּלְשֹׁנוֹ. הוּא הַדִּבּוּר: 9
ויכתב בשם המלך אחשורש ויחתם בטבעת המלך וישלח ספרים ביד הרצים בסוסים רכבי הרכש האחשתרנים בני הרמכים
Il fit écrire au nom du roi Assuérus et sceller avec l’anneau du roi ; puis il expédia les lettres par des courriers à cheval, montés sur des coursiers rapides, appartenant au service de l’État et élevés dans les écuries royales.
Rachi
בְּיַד הָרָצִים. רוֹכְבֵי סוּסִים שֶׁצִּוָּה לָהֶם לָרוּץ: הָאֲחַשְׁתְּרָנִים. מִין גְּמַלִּים הַמְּמַהֲרִים לָרוּץ: 10
אשר נתן המלך ליהודים אשר בכל עיר ועיר להקהל ולעמד על נפשם להשמיד ולהרג ולאבד את כל חיל עם ומדינה הצרים אתם טף ונשים ושללם לבוז
[Il déclarait] que le roi autorisait les juifs, dans chaque ville, à se rassembler et à défendre leur vie, en exterminant, en tuant et en détruisant tout attroupement de populace qui les attaquerait, y compris les femmes et les enfants, et à faire main basse sur leur butin ;
Rachi
וּשְׁלָלָם לָבוֹז. כַּאֲשֶׁר נִכְתַּב בָּרִאשׁוֹנוֹת וְהֵם בַּבִּזָּה לֹא שָׁלְחוּ אֶת יָדָם, שֶׁהֶרְאוּ לַכֹּל שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה לְשֵׁם מָמוֹן: 11
ביום אחד בכל מדינות המלך אחשורוש בשלושה עשר לחדש שנים עשר הוא חדש אדר
et cela en un seul et même jour, dans toutes les provinces du roi Assuérus, à savoir le treizième jour du douzième mois, qui est le mois d’Adar.
12
פתשגן הכתב להנתן דת בכל מדינה ומדינה גלוי לכל העמים ולהיות היהודיים היהודים עתודים עתידים ליום הזה להנקם מאיביהם
La teneur de l’écrit portait qu’un édit fût promulgué dans chaque province et porté à la connaissance de tous les peuples pour que les juifs se tinssent prêts, pour ce jour, à se venger de leurs ennemis.
Rachi
פַּתְשֶׁגֶן. אִגֶּרֶת מְפֹרָשׁ: 13
הרצים רכבי הרכש האחשתרנים יצאו מבהלים ודחופים בדבר המלך והדת נתנה בשושן הבירה
Les courriers, montés sur des coursiers rapides, appartenant au service de l’État, partirent sur l’ordre du roi, en toute diligence et avec précipitation, et l’édit fut publié dans Suse, la capitale.
Rachi
מְבֹהָלִים. מְמַהֲרִים אוֹתָם לַעֲשׂוֹת מְהֵרָה, לְפִי שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם פְּנַאי, שֶׁהָיָה לָהֶם לְהַקְדִּים רָצִים הָרִאשׁוֹנִים לְהַעֲבִירָם: 14
ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת וחור ועטרת זהב גדולה ותכריך בוץ וארגמן והעיר שושן צהלה ושמחה
Cependant Mardochée sortit de chez le roi en costume royal, bleu d’azur et blanc, avec une grande couronne d’or et un manteau de byssus et de pourpre, et la ville de Suse fut dans la jubilation et dans la joie.
Rachi
וְתַכְרִיךְ בּוּץ. מַעֲטֵה בּוּץ, טַלִּית הֶעָשׂוּי לְהִתְעַטֵּף: 15
ליהודים היתה אורה ושמחה וששן ויקר
Pour les juifs, ce n’étaient que joie rayonnante, contentement, allégresse et marques d’honneur.
16
ובכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר מקום אשר דבר המלך ודתו מגיע שמחה וששון ליהודים משתה ויום טוב ורבים מעמי הארץ מתיהדים כי נפל פחד היהודים עליהם
Dans chaque province, dans chaque ville, partout où parvinrent l’ordre du roi et son édit, il y avait pour les juifs joie et allégresse, festins et jour de fête. Un grand nombre parmi les gens du pays se firent juifs, tant la crainte des juifs s’était emparée d’eux.
Rachi
מִתְיַהֲדִים. מִתְגַּיְּרִים: 17
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source