Chap. 10
לָמָ֣ה יְ֭הוָה תַּעֲמֹ֣ד בְּרָח֑וֹק תַּ֝עְלִ֗ים לְעִתּ֥וֹת בַּצָּרָֽה:
Pourquoi, ô Éternel, te tiens-tu éloigné ? Te dérobes-tu au temps de la détresse ?
Rachi
תַּעְלִים לְעִתּוֹת בַּצָּרָה. תַּעְלִים עֵינַיִם לְעִתּוֹת הַצָּרָה:
10 : 1
בְּגַאֲוַ֣ת רָ֭שָׁע יִדְלַ֣ק עָנִ֑י יִתָּפְשׂ֓וּ | בִּמְזִמּ֖וֹת ז֣וּ חָשָֽׁבוּ:
Dans son arrogance, le méchant persécute le pauvre : qu’il tombe victime des mauvais desseins qu’il médite !
Rachi
יִדְלַק. יִרְדוֹף כְּמוֹ כִּי דָלַקְתָּ אַחֲרָי: יִתָּפְשׂוּ בִּמְזִמּוֹת זוּ חָשָׁבוּ. נִתְפָּסִים הֵם הָעֲנִיִּים בִּמְזִמּוֹת שֶׁהָרְשָׁעִים חוֹשְׁבִים עֲלֵיהֶם:
10 : 2
כִּֽי־הִלֵּ֣ל רָ֭שָׁע עַל־תַּאֲוַ֣ת נַפְשׁ֑וֹ וּבֹצֵ֥עַ בֵּ֝רֵ֗ךְ נִ֘אֵ֥ץ | יְהוָֽה:
car il se glorifie, le méchant, des passions de son âme ; le spoliateur blasphème, outrage l’Éternel.
Rachi
כִּי הִלֵּל רָשָׁע. מוּסָב עַל לָמָּה ה' תַּעֲמוֹד בְּרִחוּק כִּי עַתָּה עֲמָלֵק הָרָשָׁע מִתְהַלֵּל שֶׁמַּשִּׂיג כָּל תַּאֲוַת נַפְשׁוֹ: וּבֹצֵעַ בֵּרֵךְ נִאֵץ ה'. וְהַגַּזְלָן שִׁבַּח אֶת עַצְמוֹ לֵאמֹר נִאֵץ ה' וְשָׁלוֹם יִהְיֶה לוֹ: בֵּרֵךְ. כְּמוֹ בֵּרַךְ לְשׁוֹן פִּעֵל וְתֵדַע שֶׁאִילּוּ הָיָה שֵׁם דָּבָר הָיָה הַטַּעַם לְמַעְלָה בָּאוֹת הָרִאשׁוֹנָה וְהָיָה נָקוּד פַּתָּח וְזֶה נָקוּד קָמָץ קָטָן וְטַעֲמוֹ לְמַטָּה ברי''ש, וְאֶל תִּתְמַהּ עַל בֵּרֵךְ שֶׁלֹּא אָמַר בֵּרַךְ שֶׁהַרְבֵּה תֵּיבוֹת שֶׁל רי''ש מְשַׁמְּשׁוֹת כָּךְ כְּגוֹן אוֹיֵב חֵרֵף ה' (לְקַמָּן עד) וְלֹא נֶאֱמַר חֵרֵף: נִאֵץ. כְּמוֹ חֵרֵף וְכֵן כָּל ל' נִיאוּץ כָּךְ פָּתַר מְנַחֵם:
10 : 3
רָשָׁ֗ע כְּגֹ֣בַהּ אַ֭פּוֹ בַּל־יִדְרֹ֑שׁ אֵ֥ין אֱ֝לֹהִ֗ים כָּל־מְזִמּוֹתָֽיו:
Avec son caractère hautain, le méchant ne s’inquiète de [rien] : "Il n’est point de Dieu !" Voilà le fond de sa pensée.
Rachi
רָשָׁע כְּגֹבַהּ אַפּוֹ. שֶׁהוּא גְּבַהּ רוּחַ וּמַגְבִּיהַּ וְזוֹקֵף פָּנָיו וְאָפוּ בְּגַבְהוּתוֹ: בַּל יִדְרֹשׁ. כָּל מְזִימּוֹתָיו אוֹמְרוֹת לוֹ בַּל יִדְרוֹשׁ הקב''ה כָּל מַה שֶׁאֶעֱשֶׂה כִּי אֵין מִשְׁפָּט: אֵין אֱלֹהִים. לֵית דִּין וְלֵית דַּיָּין:
10 : 4
יָ֘חִ֤ילוּ (דרכו) דְרָכָ֨יו | בְּכָל־עֵ֗ת מָר֣וֹם מִ֭שְׁפָּטֶיךָ מִנֶּגְדּ֑וֹ כָּל־צ֝וֹרְרָ֗יו יָפִ֥יחַ בָּהֶֽם:
Ses voies sont prospères en tout temps, tes jugements passent au-dessus de sa tête ; tous ses adversaires, il les renverse d’un souffle.
Rachi
יָחִילוּ. יַצְלִיחוּ וְדוֹמֶה לוֹ (אִיּוֹב כ) עַל כֵּן לֹא יָחִיל טוּבוֹ, וי''מ יָחִילוּ כְּמוֹ (ש''ב ג) יָחוּלוּ עַל רֹאשׁ יוֹאָב: מָרוֹם מִשְׁפָּטֶיךָ מִנֶּגְדּוֹ. מְסוּלָּקִים וּמְרֻחָקִים מִשְׁפְּטֵי יִסּוּרִין וּפֻרְעָנֻיּוֹת שֶׁלְּךָ מִנֶּגְדּוֹ שֶׁאֵינָם בָּאִים עָלָיו: כָּל צוֹרְרָיו יָפִיחַ בָּהֶם. בְּהַפָּחַת רוּחַ הוּא מֵפִיחַ בָּהֶם וְהֵם נוֹפְלִים לְפָנָיו:
10 : 5
אָמַ֣ר בְּ֭לִבּוֹ בַּל־אֶמּ֑וֹט לְדֹ֥ר וָ֝דֹ֗ר אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־בְרָֽע:
Il dit en son cœur : "Je ne chancellerai point ; jamais, au grand jamais, je ne serai dans l’adversité."
Rachi
לְדֹר וָדֹר אֲשֶׁר לֹא בְרָע. לֹא תָבֹא עָלַי רָעָה לְדוֹרוֹתַי:
10 : 6
אָלָ֤ה פִּ֣יהוּ מָ֭לֵא וּמִרְמ֣וֹת וָתֹ֑ךְ תַּ֥חַת לְ֝שׁוֹנ֗וֹ עָמָ֥ל וָאָֽוֶן:
Sa bouche est pleine de parjure, de perfidie et de violence ; sa langue est au service du mal et de l’iniquité.
Rachi
וָתֹךְ. ל' מַחֲשָׁבָה רָעָה הַלָּנָה בְּתוֹכוֹ תָּמִיד:
10 : 7
יֵשֵׁ֤ב | בְּמַאְרַ֬ב חֲצֵרִ֗ים בַּֽ֭מִּסְתָּרִים יַהֲרֹ֣ג נָקִ֑י עֵ֝ינָ֗יו לְֽחֵלְכָ֥ה יִצְפֹּֽנוּ:
Il se met en embuscade dans les villages ; à la dérobée, il fait périr l’innocent, ses yeux guettent le malheureux.
Rachi
עֵינָיו לְחֵלְכָה יִצְפֹּנוּ. עֵינָיו שֶׁל עֲמָלֵק לְיִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם חֵילֶךָ יֶאֱרוֹבוּ: לְחֵלְכָה. עָלֶיךָ יַעֲזוֹב חֵלֶכָה, שְׁנֵיהֶם בַּמָּסוֹרֶת מִן מִלִּין הַמְשַׁמְּשִׁין כה בְּמָקוֹם ך' כְּגוֹן (שְׁמוֹת ז) וּבְכָה וּבְעַמְּךָ (מִשְׁלֵי ב) תְּבוּנָה תִנְצְרֶכָּה (שְׁמוֹת כט) כָּל אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶתְכֶם (ש''א א) הַנִּצֶּבֶת עִמְּכָה לָמַדְנוּ מִמָּסוֹרֶת שֶׁחֵלְכָה כְּמוֹ חֵילְךָ חַיִל שֶׁלְּךָ, וּמְנַחֵם פָּתַר אוֹתָהּ לְחֵלְכָה יִצְפּוֹנוּ וְכֵן יַעֲזוֹב חֵלֶכָה כְּמוֹ וְנָפַל בַּעֲצָמָיו חֵלְכָּאִים עִנְיָן נְמוּכִים וּמוֹרְדִים וכה יְסוֹד הַמִּלָּה:
10 : 8
יֶאֱרֹ֬ב בַּמִּסְתָּ֨ר | כְּאַרְיֵ֬ה בְסֻכֹּ֗ה יֶ֭אֱרֹב לַחֲט֣וֹף עָנִ֑י יַחְטֹ֥ף עָ֝נִ֗י בְּמָשְׁכ֥וֹ בְרִשְׁתּֽוֹ:
Comme le lion dans le fourré, il dresse de secrètes embûches ; il les dresse pour s’emparer du pauvre, il s’empare du pauvre en l’attirant dans son filet.
10 : 9
(ודכה) יִדְכֶּ֥ה יָשֹׁ֑חַ וְנָפַ֥ל בַּ֝עֲצוּמָ֗יו (חלכאים) חֵ֣יל כָּאִֽים:
Il s’accroupit, se tapit, et les malheureux tombent dans ses griffes.
Rachi
יִדְכֶּה יָשֹׁחַ. כָּךְ דֶּרֶךְ הָאוֹרֵב שֶׁמִּדַּכָּה וּמַשְׁפִּיל וּמַקְטִין יָשֹׁחַ כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא נִיכָּר: וְנָפַל בַּעֲצוּמָיו חֵיל כָּאִים. חֵיל נִשְׁבָּרִים רָאִיתִי בַּמְּסוֹרָה הַגְּדוֹלָה חֵלְכָּאִים אַחַת מֵחָמֵשׁ עֶשְׂרֵה תֵּיבוֹת הַכְּתוּבוֹת תֵּיבָה אַחַת וְנִקְרָאוֹת שְׁתֵּי תֵּיבוֹת וּכְמוֹ בָּגָד דְּוַתֹּאמֶר לֵאָה (בְּרֵאשִׁית ל) אֵשׁ דָּת לָמוֹ (דְּבָרִים לג) מַלָכֶם תְּדַכְּאוּ עַמִּי (יְשַׁעְיָה ג) אַף זֶה חֵלְכָּאִים חַיִל שֶׁל נִשְׁבָּרִים, כָּאִים ל' וְנִכְאֵה לֵבָב לְמוֹתֵת (לְקַמָּן קט) וא''ת הנו''ן מִן הַשּׁוֹרֶשׁ יוֹכִיחַ עָלָיו יַעַן הַכְאֹת לֵב צַדִּיק (יְחֶזְקֵאל יג) לָמַדְנוּ הנו''ן שֶׁל נִכְאֶה כנו''ן שֶׁל נְמִבְזָה (ש''א טו) ונו''ן שֶׁל נִקְלָה וְכֵן פִּתְרוֹנוֹ וְנָפַל בַּעֲצוּמָיו שֶׁל רָשָׁע זֶה בִּרְמִיזוֹתָיו וּבִקְרִיצוֹתָיו לְשׁוֹן הַגִּישׁוּ עֲצֻמוֹתֵיכֶם (ישעי' מא) עוֹצֵם עֵינָיו (שָׁם לג) חַיִל שֶׁל עֲנִיִּים, ד''א בַּעֲצוּמָיו ע''י גִּבּוֹרָיו א''ר סִימוֹן אֵין הָרָשָׁע הַזֶּה מַטִּיל בַּקְּלִירוּס שֶׁלּוֹ פֵּירוּשׁ חַיִל אֶלָּא גִּבּוֹרִים כְּמוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דָּנִיֵּאל ג) וּלְגֻבְרִין גִּבָּרֵי חַיִל דִּי בְּחֵילֵיהּ אָמַר לְכַפָּתָה לְשַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ וּמְנַחֵם פָּתַר חֵלְכָּאִים כְּמוֹ דַּל וְחֵלֶךְ והכ''ף יְסוֹד בַּתֵּיבָה:
10 : 10
אָמַ֣ר בְּ֭לִבּוֹ שָׁ֣כַֽח אֵ֑ל הִסְתִּ֥יר פָּ֝נָ֗יו בַּל־רָאָ֥ה לָנֶֽצַח:
Il dit en son cœur : "Dieu est sujet à l’oubli, il dérobe sa face ; jamais il ne voit [rien]."
10 : 11
קוּמָ֤ה יְהוָ֗ה אֵ֭ל נְשָׂ֣א יָדֶ֑ךָ אַל־תִּשְׁכַּ֥ח (עניים) עֲנָוִֽים:
Ah ! Seigneur, lève-toi ! Dieu puissant, brandis ta main, n’oublie point les humbles.
10 : 12
עַל־מֶ֤ה | נִאֵ֖ץ רָשָׁ֥ע | אֱלֹהִ֑ים אָמַ֥ר בְּ֝לִבּ֗וֹ לֹ֣א תִּדְרֹֽשׁ:
Pourquoi l’impie outragerait-il Dieu, dirait-il en son cœur que tu ne demandes aucun compte ?
Rachi
עַל מֶה נִאֵץ רָשָׁע. להקב''ה לְפִי שֶׁאָמַר בְּלִבּוֹ לֹא תִּדְרוֹשׁ:
10 : 13
רָאִ֡תָה כִּֽי־אַתָּ֤ה | עָ֘מָ֤ל וָכַ֨עַס | תַּבִּיט֮ לָתֵ֪ת בְּיָ֫דֶ֥ךָ עָ֭לֶיךָ יַעֲזֹ֣ב חֵלֶ֑כָה יָ֝ת֗וֹם אַתָּ֤ה | הָיִ֬יתָ עוֹזֵֽר:
Tu vois [tout] : tu regardes misères et chagrins, pour les protéger de ta main. A toi s’abandonne le malheureux, l’orphelin, tu lui prêtes assistance.
Rachi
רָאִתָה. מַה שֶׁהוּא עוֹשֶׂה וְאַתָּה מַחֲרִישׁ: כִּי אַתָּה. כֵּן דַּרְכֶּךָ שֶׁתַּבִּיט עָמָל וָכַעַס: לָתֵת בְּיָדֶךָ. בְּכֹחֲךָ אַתָּה נוֹתֵן יָד לָרְשָׁעִים לְהַצְלִיחַ בְּרִשְׁעָם: עָלֶיךָ יַעֲזֹב חֵלֶכָה. יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ שֶׁהֵם חֵילֶךָ הֵם עוֹזְבִים עָלֶיךָ אֶת הַמַּשָּׂא שֶׁתֵּעָשֶׂה דִּין בָּרְשָׁעִים, וּמְנַחֵם פָּתַר יַעֲזוֹב לְשׁוֹן עֶזְרָה כְּמוֹ (שְׁמוֹת כג) עֲזוֹב תַּעֲזוֹב עִמּוֹ, וּמְנַחֵם פָּתַר חֵלֶכָה ל' דַּל וְחֵלֶךְ וכ''פ יְסוֹד בַּתֵּיבָה: יָתוֹם אַתָּה הָיִיתָ עוֹזֵר. בְּיָמִים רִאשׁוֹנִים:
10 : 14
שְׁ֭בֹר זְר֣וֹעַ רָשָׁ֑ע וָ֝רָ֗ע תִּֽדְרוֹשׁ־רִשְׁע֥וֹ בַל־תִּמְצָֽא:
Brise le bras de l’impie, le méchant… châtie sa perversité, pour qu’il n’en soit plus trouvé trace.
Rachi
שְׁבֹר זְרוֹעַ. שֶׁל עֲמָלֵק הָרָשָׁע: וָרָע תִּדְרוֹשׁ רִשְׁעוֹ בַל תִּמְצָא. פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁרוֹאִין אֶת הָרְשָׁעִים מַצְלִיחִין לִבָּם נוֹשְׂאָם לְהַרְשִׁיעַ אֲבָל מִשֶּׁתִּשְׁבֹּר אֶת זְרוֹעַ הָרְשָׁעִים אִם בָּאתָ לִדְרוֹשׁ רִשְׁעָם שֶׁל רִשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל לֹא תִּמְצָאֶנּוּ:
10 : 15
יְהוָ֣ה מֶ֭לֶךְ עוֹלָ֣ם וָעֶ֑ד אָבְד֥וּ ג֝וֹיִ֗ם מֵֽאַרְצֽוֹ:
L’Éternel est roi à tout jamais : les peuples disparaissent de son pays.
Rachi
ה' מֶלֶךְ עוֹלָם וָעֶד. מֵאַחַר שֶׁיֹּאבְדוּ גוֹיִם מֵאַרְצוֹ:
10 : 16
תַּאֲוַ֬ת עֲנָוִ֣ים שָׁמַ֣עְתָּ יְהוָ֑ה תָּכִ֥ין לִ֝בָּ֗ם תַּקְשִׁ֥יב אָזְנֶֽךָ:
Tu entends le souhait des humbles, Éternel, tu affermis leur cœur, tu leur prêtes l’oreille,
10 : 17
לִשְׁפֹּ֥ט יָת֗וֹם וָ֫דָ֥ךְ בַּל־יוֹסִ֥יף ע֑וֹד לַעֲרֹ֥ץ אֱ֝נ֗וֹשׁ מִן־הָאָֽרֶץ: (פ)
en vue de rendre justice à l’orphelin, à l’opprimé, pour que nul mortel n’agisse plus tyranniquement sur terre.
Rachi
לִשְׁפֹּט יָתוֹם. לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּטָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל הַיְתוֹמִים וְדַכִּים: בַּל יוֹסִיף עוֹד. עֲמָלֵק: לַעֲרֹץ אֱנוֹשׁ. לְכַתֵּת וּלְשַׁבֵּר אֶת הָאֲנוּשִׁים וְחוֹלִים:
10 : 18
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source