Chap. 3
1
מִי שֶׁאָמַר הֲרֵינִי נָזִיר, מְגַלֵּחַ יוֹם שְׁלשִׁים וְאֶחָד. וְאִם גִּלַּח לְיוֹם שְׁלשִׁים, יָצָא. הֲרֵינִי נָזִיר שְׁלשִׁים יוֹם, אִם גִּלַּח לְיוֹם שְׁלשִׁים לֹא יָצָא:
R. Bartenura (non traduit)
מִי שֶׁאָמַר הֲרֵינִי נָזִיר מְגַלֵּחַ יוֹם שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד. דִּסְתָם נְזִירוּת שְׁלֹשִׁים יוֹם:
וְאִם גִּלַּח יוֹם שְׁלֹשִׁים יָצָא. דְּמִקְצַת הַיּוֹם כְּכֻלּוֹ:
הֲרֵינִי נָזִיר שְׁלֹשִׁים יוֹם אִם גִּלַּח יוֹם שְׁלֹשִׁים לֹא יָצָא. דְּהוֹאִיל וּפֵרֵשׁ שְׁלֹשִׁים יוֹם, שְׁלֵמִים קָאָמַר:
Rambam (non traduit)
מי שאמר הריני נזיר מגלח יום שלשים ואחד כו': כבר אמרנו (פ''א הלכה ד) שסתם נזירות ל' יום לפיכך צריך שישלים השלשים בנזירות ויגלח ביום שלשים ואחד:
2
מִי שֶׁנָּזַר שְׁתֵּי נְזִירִיּוֹת, מְגַלֵּחַ אֶת הָרִאשׁוֹנָה יוֹם שְׁלשִׁים וְאֶחָד, וְאֶת הַשְּׁנִיָּה יוֹם שִׁשִּׁים וְאֶחָד {א}. וְאִם גִּלַּח אֶת הָרִאשׁוֹנָה יוֹם שְׁלשִׁים, מְגַלֵּחַ אֶת הַשְּׁנִיָּה יוֹם שִׁשִּׁים. וְאִם גִּלַּח יוֹם שִׁשִּׁים חָסֵר אֶחָד, יָצָא. וְזוֹ עֵדוּת הֵעִיד רַבִּי פַּפְּיַס עַל מִי שֶׁנָּזַר שְׁתֵּי נְזִירִיּוֹת, שֶׁאִם גִּלַּח אֶת הָרִאשׁוֹנָה שְׁלשִׁים יוֹם, מְגַלֵּחַ אֶת הַשְּׁנִיָּה יוֹם שִׁשִּׁים. וְאִם גִּלַּח לְיוֹם שִׁשִּׁים חָסֵר אֶחָד, יָצָא, שֶׁיּוֹם שְׁלשִׁים עוֹלֶה לוֹ מִן הַמִּנְיָן:
R. Bartenura (non traduit)
וְאִם גִּלַּח יוֹם שִׁשִּׁים חָסֵר אֶחָד יָצָא. שֶׁיּוֹם שְׁלֹשִׁים שֶׁל נְזִירוּת רִאשׁוֹנָה עוֹלָה לְכָאן וּלְכָאן, וְכֵיוָן שֶׁיּוֹם שְׁלֹשִׁים שֶׁל הָרִאשׁוֹנָה נִמְנֶה גַּם מִן הַנְּזִירוּת הַשְּׁנִיָּה נִמְצְאוּ שְׁלֹשִׁים יוֹם שֶׁל נְזִירוּת שְׁנִיָּה כָּלִים בְּשִׁשִּׁים חָסֵר אֶחָד:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{א} שִׁשִּׁים וְאֶחָד. שֶׁכְּשֶׁגִּלֵּחַ הָרִאשׁוֹנָה בְּיוֹם שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד נִגְמַר הַנְּזִירוּת וּמַתְחֶלֶת נְזִירוּת שְׁנִיָּה בּוֹ בַיּוֹם, מִידֵי דַּהֲוָה אַאָדָם שֶׁמְּקַבֵּל עָלָיו נְזִירוּת בַּחֲצִי הַיּוֹם שֶׁאוֹתוֹ הַיּוֹם עוֹלֶה לוֹ לְיוֹם שָׁלֵם, הִלְכָּךְ בְּיוֹם שִׁשִּׁים כָּלוּ שְׁתֵּי נְזִירִיּוֹת וּבְשִׁשִּׁים וְאֶחָד מְגַלֵּחַ עַל הַשְּׁנִיָּה, וְנִמְצָא דְּכָל תִּגְלַחַת בְּיוֹם שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד. תּוֹסָפוֹת:
Rambam (non traduit)
מי שנזר שתי נזירות מגלח את הראשונה כו': יחשוב יום התגלחת הראשון מן הל' הקודמים ומהתחלת השלשים השניים לפיכך יהיה תשלום הל' השניים יום תשעה וחמשים וכשתשמע לשון גילוח הבן ממנו הבאת הקרבנות בלשון התורה:
3
מִי שֶׁאָמַר הֲרֵינִי נָזִיר, נִטְמָא יוֹם שְׁלשִׁים, סוֹתֵר {ב} אֶת הַכֹּל. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אֵינוֹ סוֹתֵר אֶלָּא שִׁבְעָה {ג}. הֲרֵינִי נָזִיר שְׁלשִׁים יוֹם, נִטְמָא יוֹם שְׁלשִׁים, סוֹתֵר אֶת הַכֹּל:
R. Bartenura (non traduit)
נִטְמָא יוֹם שְׁלֹשִׁים סוֹתֵר אֶת הַכֹּל. שֶׁהֲרֵי נִטְמָא בְּתוֹךְ יְמֵי הַנְּזִירוּת. וְלֹא אָמְרִינַן דְּיוֹם שְׁלֹשִׁים עוֹלֶה לְכָאן וּלְכָאן דְּמִקְצַת הַיּוֹם כְּכֻלּוֹ אֶלָּא כְּשֶׁגִּלַּח וְהֵבִיא קָרְבְּנוֹתָיו בּוֹ בַיּוֹם:
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אֵינוֹ סוֹתֵר אֶלָּא שִׁבְעָה. דִּסְבִירָא לֵיהּ אָמְרִינַן מִקְצַת הַיּוֹם כְּכֻלּוֹ וּכְאִלּוּ נִטְמָא לְאַחַר מְלֹאת, וְטֻמְאָה דִּלְאַחַר מְלֹאת לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אֵינָהּ סוֹתֶרֶת אֶלָּא שִׁבְעָה:
הֲרֵינִי נָזִיר שְׁלֹשִׁים יוֹם נִטְמָא יוֹם שְׁלֹשִׁים סוֹתֵר אֶת הַכֹּל. בֵּין לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֵּין לְרַבָּנָן. דְּכֵיוָן דְּאָמַר הֲרֵינִי נָזִיר שְׁלֹשִׁים יוֹם, הַכֹּל מוֹדִים דִּשְׁלֹשִׁים יוֹם שְׁלֵמִים בָּעִינַן, וְלֹא אָמְרִינַן בְּהָא מִקְצַת הַיּוֹם כְּכֻלּוֹ. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר דִּסְבִירָא לֵיהּ שֶׁהַנִּטְמָא בְּיוֹם מְלֹאת מַמָּשׁ סוֹתֵר שְׁלֹשִׁים בִּלְבַד וְאֵינוֹ סוֹתֵר הַכֹּל, יָלֵיף לָהּ מִקְּרָא דִכְתִיב (בְּמִדְבָּר ו) וְזֹאת תּוֹרַת הַנָּזִיר בְּיוֹם מְלֹאת, נִטְמָא בְּיוֹם מְלֹאת תֵּן לוֹ תּוֹרַת הַנָּזִיר, כְּלוֹמַר סְתָם נְזִירוּת שְׁלֹשִׁים יוֹם, הָכָא שֶׁאָמַר הֲרֵינִי נָזִיר שְׁלֹשִׁים יוֹם וְנִטְמָא בְּיוֹם שְׁלֹשִׁים שֶׁהוּא יוֹם מְלֹאת, לְכִי סוֹתֵר כָּל הַשְּׁלֹשִׁים, סוֹתֵר אֶת הַכֹּל. וְרַבָּנָן נַמִּי דִפְלִיגֵי עֲלֵיהּ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְאָמְרֵי שֶׁהַנִּטְמָא בְּיוֹם מְלֹאת סוֹתֵר אֶת הַכֹּל וַאֲפִלּוּ מָנָה כַּמָּה יָמִים, הָכָא כִּי אָמַר הֲרֵינִי נָזִיר שְׁלֹשִׁים יוֹם וְנִטְמָא בְּיוֹם מְלֹאת, לְכִי נַמִּי סוֹתֵר שְׁלֹשִׁים סוֹתֵר אֶת הַכֹּל, הִלְכָּךְ בֵּין לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֵּין לְרַבָּנָן סוֹתֵר אֶת הַכֹּל. וּבְכָל הָא דְּאַפְלִיגוּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וַחֲכָמִים הֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{ב} סוֹתֵר. כְּדִכְתִיב (בְּמִדְבָּר ו) וְכִי יָמוּת מֵת עָלָיו וְגוֹ' וְהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים יִפְּלוּ: {ג} אֶלָּא שִׁבְעָה. כְּדֵי שֶׁיָּבִיא קָרְבְּנוֹתָיו בְּטָהֳרָה שֶׁיַּזֶּה עָלָיו בַּשְּׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי. רַשִׁ''י. וְהַיְנוּ סוֹתֵר שִׁבְעָה, שֶׁאָסוּר לִשְׁתּוֹת יַיִן וּלְהִטָּמֵא לְמֵתִים עַד שֶׁיָּבִיא קָרְבְּנוֹתָיו. תּוֹסָפוֹת:
Rambam (non traduit)
מי שאמר הריני נזיר נטמא יום שלשים כו': כתיב בתורה בנזיר שנטמא והימים הראשונים יפלו (במדבר ו) לפיכך אם נטמא בתוך ימי הנזירות נתבטלו כל הקודמים בלא ספק ואם נטמא ביום מלאת ימי הנזירות אמרו חכמים שהוא ג''כ סותר את הכל ורבי אליעזר אומר שהוא לא סותר אלא סתם נזירות בלבד שהוא ל' יום ואם נטמא אחר מלאת ר''ל אחר שנשלם הנזירות אומר רבי אליעזר שהוא סותר שבעה בלבד וחכ''א שהוא סותר שלשים וכבר נתבאר שסתם נזירות ל' ואם הוא גלח יום ל' יצא ביום ל' כאילו היה אחר מלאת לפיכך סותר שבעה וחכמים שאומרים שכל מי שנטמא אחר מלאת סותר שלשים יאמרו סותר הכל לפי שכולם אינן אלא שלשים יום אבל אם אמר הריני נזיר שלשים שהיה יום שלשים הוא יום תשלום הנזירות ונטמא אז כבר סותר כולם לדברי הכל לרבי אליעזר לפי סברתו סותר ל' וזה הנזירות אמנם הם שלשים וכמו כן לחכמים לפי סברתם סותר הכל ואפילו היו יותר מל' נתבטלו כמו שבאר בבבא הג'. והלכה כחכמים בכל זה:
4
הֲרֵינִי נָזִיר מֵאָה יוֹם, נִטְמָא יוֹם מֵאָה, סוֹתֵר אֶת הַכֹּל. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אֵינוֹ סוֹתֵר אֶלָּא שְׁלשִׁים. נִטְמָא יוֹם מֵאָה וְאֶחָד, סוֹתֵר שְׁלשִׁים יוֹם. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אֵינוֹ סוֹתֵר אֶלָּא שִׁבְעָה:
R. Bartenura (non traduit)
הֲרֵינִי נָזִיר מֵאָה יוֹם נִטְמָא יוֹם מֵאָה סוֹתֵר אֶת הַכֹּל. רַבָּנָן לְטַעֲמַיְהוּ דְאָמְרֵי נִטְמָא יוֹם מְלֹאת כְּאִלּוּ נִטְמָא בְּתוֹךְ זְמַנּוֹ וְסוֹתֵר אֶת הַכֹּל:
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר לֹא סוֹתֵר אֶלָּא שְׁלֹשִׁים. דִּסְבִירָא לֵיהּ נִטְמָא בְּיוֹם מְלֹאת אֵינוֹ סוֹתֵר אֶלָּא שְׁלֹשִׁים {ד}:
נִטְמָא יוֹם מֵאָה וְאֶחָד. לְרַבָּנָן סוֹתֵר שְׁלֹשִׁים, דְּגָזְרוּ יוֹם מֵאָה וְאֶחָד שֶׁהוּא יוֹם תִּגְלַחַת אַטּוּ יוֹם מֵאָה. וּמִכָּל מָקוֹם לֹא הֶחְמִירוּ {ה} עָלָיו לַעֲשׂוֹתוֹ כְּיוֹם מֵאָה שֶׁהוּא יוֹם מְלֹאת שֶׁהוּא סוֹתֵר הַכֹּל, וְגָזְרוּ שֶׁיִּסְתֹּר סְתָם נְזִירוּת שֶׁהוּא שְׁלֹשִׁים יוֹם בִּלְבַד:
וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אֵינוֹ סוֹתֵר אֶלָּא שִׁבְעָה. וְאַזְדָא לְטַעְמֵיהּ דַּאֲפִלּוּ בְּיוֹם שְׁלֹשִׁים לֹא גָּזַר בְּאוֹמֵר הֲרֵינִי נָזִיר סְתָם {ו}:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{ד} וְאַף עַל גַּב דִּסְבִירָא לֵיהּ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מִקְצַת הַיּוֹם כְּכֻלּוֹ, הוֹאִיל דְּקָאָמַר מֵאָה יוֹם, שְׁלֵמִים מַשְׁמַע. רַשִׁ''י. וּקְצָת קָשֶׁה דְּאֶלָּא הֵיכִי הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר, דְּבִשְׁלָמָא כְּשֶׁאָמַר שְׁלֹשִׁים שֶׁהָיָה יָכוֹל לִדֹּר בְּנָזִיר סְתָם וַהֲוָה שְׁלֹשִׁים, כִּי פֵרֵשׁ וְאָמַר שְׁלֹשִׁים וַדַּאי שְׁלֵמִים בָּעֵי לְמֵימַר, אֲבָל כְּשֶׁרוֹצֶה לִדֹּר בִּנְזִירוּת מְרֻבָּה עַל כָּרְחוֹ צָרִיךְ לְפָרֵשׁ, וּמְנָלָן דִשְׁלֵמִים בָּעֵי לְמֵימַר. וְנִרְאֶה כְפֵרוּשׁ הַתּוֹסָפוֹת דְּמַשְׁמָעוּת דִּקְרָא דְּזֹאת תּוֹרַת הַנָּזִיר מַשְׁמַע דְּאָיְרֵי בְדִמְפָרֵשׁ נְזִירוּתוֹ וְלֹא בִּסְתָם נָזִיר, מִדְקָאָמַר נִטְמָא בְּיוֹם מְלֹאת תֵּן לוֹ תּוֹרַת נָזִיר פֵּרוּשׁ סְתָם נְזִירוּת, מִכְּלָל דְּעַד הַשְׁתָּא לָאו בִּכְלַל נְזִירוּת קַיְּמֵי, אֲבָל מִנְּזִירוּת סְתָם לֹא מַיְרֵי כְּלָל. אֲבָל כִּי נָדַר בְּפֵרוּשׁ שְׁלֹשִׁים אָז לֹא הָוֵי נַמִּי סְתָם נָזִיר, דְּהָא פֵּרֵשׁ שְׁלֹשִׁים יוֹם, בְּהַהִיא מוֹדֶה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר כִּי נִטְמָא בְּיוֹם שְׁלֹשִׁים דְּסוֹתֵר שְׁלֹשִׁים, דִּבְדִידֵיהּ נַמִּי אָיְרֵי קְרָא: {ה} אֲבָל הַתּוֹסָפוֹת כָּתְבוּ דִּלְכָךְ אֵינוֹ סוֹתֵר אֶלָּא שְׁלֹשִׁים, דְּהוֹאִיל וְיוֹם מֵאָה וְאֶחָד יוֹם תִּגְלַחַת וְיוֹם הֲבָאַת קָרְבְּנוֹתָיו גָּזְרִינַן אַטּוּ נָזִיר סְתָם הֵיכָא דְּנִטְמָא בְּיוֹם שְׁלֹשִׁים, דַּהֲוֵי יוֹם שְׁלֹשִׁים יוֹם תִּגְלַחַת מִן הַתּוֹרָה מִשּׁוּם דְּאָמְרִינַן מִקְצַת הַיּוֹם כְּכֻלּוֹ וְסוֹתֵר כָּל שְׁלֹשִׁים מִדִּין תּוֹרָה כְּדִלְעֵיל, וְגָזְרִינַן יוֹם מֵאָה וְאֶחָד אַטּוּ יוֹם שְׁלֹשִׁים, וְהוּא הַדִּין לְעֵיל הֲוָה מָצֵי לְמִתְנֵי הָכִי גַּבֵּי הֲרֵינִי נָזִיר נִטְמָא יוֹם שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד סוֹתֵר הַכֹּל מִדְּרַבָּנָן: {ו} כְּלוֹמַר דְּלֵית לֵיהּ גְּזֵרָה כְּלָל וַאֲפִלּוּ בְּיוֹם שְׁלֹשִׁים, אֲבָל לְרַבָּנָן דְּסוֹתֵר בְּיוֹם שְׁלֹשִׁים לָאו מִשּׁוּם גְּזֵרָה הוּא אֶלָּא מִן הַתּוֹרָה הוּא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam (non traduit)
הרמב''ם לא פירש משנה זו.
5
מִי שֶׁנָּזַר וְהוּא בְּבֵית הַקְּבָרוֹת {ז}, אֲפִלּוּ הָיָה שָׁם שְׁלשִׁים יוֹם, אֵין עוֹלִין לוֹ מִן הַמִּנְיָן וְאֵינוֹ מֵבִיא קָרְבַּן טֻמְאָה {ח}. יָצָא וְנִכְנַס, עוֹלִין לוֹ מִן הַמִּנְיָן וּמֵבִיא קָרְבַּן טֻמְאָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, לֹא בוֹ בַיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ו) וְהַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים יִפְּלוּ, עַד שֶׁיִּהְיוּ לוֹ יָמִים רִאשׁוֹנִים:
R. Bartenura (non traduit)
וְאֵינוֹ מֵבִיא קָרְבַּן טֻמְאָה. דְּכִי כְּתִיב קָרְבַּן טֻמְאָה, בְּנָזִיר טָהוֹר שֶׁנִּטְמָא הוּא דִכְתִיב. וּמִכָּל מָקוֹם אִם הִתְרוּ בּוֹ חַיָּב מַלְקוֹת:
יָצָא וְנִכְנַס עוֹלִין לוֹ מִן הַמִּנְיָן וּמֵבִיא קָרְבַּן טֻמְאָה. הָא מַתְנִיתִין מִפָּרְשָׁא בַּגְּמָרָא הָכִי, יָצָא מִבֵּית הַקְּבָרוֹת וְהִזָּה שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי וְטָבַל וְטָהַר מִטֻּמְאָתוֹ וְהִתְחִיל לִמְנוֹת יְמֵי נְזִירוּתוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁחָזַר וְנִכְנַס אַחַר כָּךְ לְבֵית הַקְּבָרוֹת, עוֹלִין לוֹ מִן הַמִּנְיָן אֵלּוּ הַיָּמִים שֶׁמָּנָה אַחַר שֶׁטָּהַר, הוֹאִיל וְהִפְסִיקָה טָהֳרָה בֵּין הַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁנָּזַר וְהוּא בְּבֵית הַקְּבָרוֹת וּבֵין אֵלּוּ הַיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים. וְאַף עַל פִּי שֶׁחָזַר וְנִכְנַס לְבֵית הַקְּבָרוֹת, טֻמְאַת בֵּית הַקְּבָרוֹת אֵינָהּ סוֹתֶרֶת מִנְיַן הַיָּמִים שֶׁנִּמְנוּ בְּטָהֳרָה, שֶׁאֵין סוֹתֵר בַּנָּזִיר אֶלָּא שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה טֻמְאוֹת הָאֲמוּרוֹת בּוֹ {ט}. וְהַאי דְקָאָמַר תּוּ וּמֵבִיא קָרְבַּן טֻמְאָה, הָכִי קָאָמַר, אִם נִטְמָא שׁוּב בְּאַחַת מִן הַטֻּמְאוֹת שֶׁהַנָּזִיר מְגַלֵּחַ, מֵבִיא קָרְבַּן טֻמְאָה וְסוֹתֵר:
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר לֹא בוֹ בַיּוֹם. כְּלוֹמַר אִם בּוֹ בַיּוֹם שֶׁטָּבַל וְטָהַר בּוֹ בַיּוֹם נִטְמָא בְּאַחַת מִן הַטֻּמְאוֹת שֶׁהַנָּזִיר מְגַלֵּחַ, אֵינוֹ סוֹתֵר אוֹתוֹ הַיּוֹם, דִּכְתִיב וְהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים יִפְּלוּ, אֵין הַטֻּמְאָה סוֹתֶרֶת עַד שֶׁיִּהְיוּ לוֹ שְׁנֵי יָמִים {י} שֶׁל נְזִירוּת מְנוּיִים. וְהוּא הַדִּין בְּנָזִיר בְּעָלְמָא שֶׁנִּטְמָא בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל מִנְיַן נְזִירוּתוֹ, שֶׁאֵין הַטֻּמְאָה סוֹתֶרֶת אוֹתוֹ הַיּוֹם, אֶלָּא מַשְׁלִים עָלָיו מִנְיָן יְמֵי נְזִירוּתוֹ. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{ז} בְּבֵית הַקְּבָרוֹת. וְהוּא הַדִּין אִם הָיָה טָמֵא וְנָדַר. תּוֹסָפוֹת: {ח} וְאֵינוֹ כוּ'. אִם נִטְמָא טֻמְאָה שֶׁהַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עָלֶיהָ. הָרַמְבַּ''ם: {ט} עַיֵּן רֵישׁ פֶּרֶק ז'. וְיֵשׁ עוֹד שְׁתֵּי טֻמְאוֹת שֶׁמְּגַלֵּחַ עֲלֵיהֶן, וְהֵן עֶצֶם כִּשְׂעֹרָה וְרֹבַע קַב עֲצָמוֹת, שֶׁאֵלּוּ בַּנָּזִיר אֵין מְטַמֵּא בָאֹהֶל, אֲבָל מְטַמֵּא לַנָּזִיר בַּמַּגָּע וּבַמַּשָּׂא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {י} כְּלוֹמַר עַד שֶׁיַּתְחִיל יוֹם הַשֵּׁנִי. וְכֵן פָּסְקוּ רַשִׁ''י וְתוֹסָפוֹת, וְכֵן הוּא בְּפֵרוּשׁ הָרַמְבַּ''ם. אֲבָל בְּחִבּוּרוֹ כָּתַב דַּוְקָא שְׁנֵי יָמִים, לָכֵן צָרִיךְ לוֹמַר דְּמַה שֶׁכָּתַב [הָרַ''ב] וְהוּא הַדִּין כוּ' בְּיוֹם רִאשׁוֹן לָאו דַּוְקָא, וְכֵן בְּדִבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לֹא בּוֹ בַיּוֹם, לָאו דַּוְקָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam (non traduit)
הריני נזיר מאה יום נטמא יום מאה סותר כו': מי שנזר והוא בבית הקברות כו': מה שאמר ואינו מביא קרבן טומאה כמו כן אינו חייב תגלחת וחייב מלקות מפני שעמד שם אחר שהתרו בו בלא ספק. ומה שאמר עולין לו ואין עולין לו לפי מה שבארו וזה כי מי שנזר בבית הקברות כך וכך ימים אח''כ עמד שם בבית הקברות ימים ויצא והזה שלישי ושביעי וטבל ואח''כ חזר בבית הקברות הם יעלו לו ממנין הימים שעמד בבית הקברות מכלל ימי הנזירות ואם הוא חזר אחר שיצא קודם שישלים טהרתו ונכנס בבית הקברות סותר הכל ולא יעלו לו מן המנין אלו הימים שהיה בהם בבית הקברות לא הראשונים ולא האחרונים אלא סותר הכל לפי שלא נכנס אחר טהרה אלא הטומאה מחוברת וכאילו לא יצא שאמרנו שהימים שעמד שם לא יעלו לו מן המנין. ויהיה שיעור המשנה ופירושה מי שנדר בנזיר והוא בבית הקברות אפילו הוא שם שלשים יום אין עולין לו אם נטמא שם טומאה שהנזיר מגלח עליה אינו מביא קרבן טומאה יצא והזה ושנה וטבל וחזר עולין לו מן המנין חזר ונכנס קודם הזאה וטבילה אין עולין לו מן המנין ר' אליעזר אומר אם חזר בו ביום שנזר אינו סותר אותו היום שנאמר והימים הראשונים יפלו. והלכה כרבי אליעזר וכמו כן הדין בנזיר טהור מתחילתו שנטמא ביום שנזר אינו סותר אותו היום אבל ישלים עליו המנין ואם נטמא בשני אח''כ אז סותר הראשונים:
6
מִי שֶׁנָּזַר נְזִירוּת הַרְבֵּה {יא} וְהִשְׁלִים אֶת נְזִירוּתוֹ, וְאַחַר כָּךְ בָּא לָאָרֶץ, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, נָזִיר שְׁלשִׁים יוֹם, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, נָזִיר בַּתְּחִלָּה. מַעֲשֶׂה בְהִילְנִי הַמַּלְכָּה, שֶׁהָלַךְ בְּנָהּ לַמִּלְחָמָה, וְאָמְרָה, אִם יָבֹא בְנִי מִן הַמִּלְחָמָה בְשָׁלוֹם אֱהֵא נְזִירָה שֶׁבַע שָׁנִים, וּבָא בְּנָה מִן הַמִּלְחָמָה, וְהָיְתָה נְזִירָה שֶׁבַע שָׁנִים. וּבְסוֹף שֶׁבַע שָׁנִים עָלְתָה לָאָרֶץ, וְהוֹרוּהָ בֵית הִלֵּל שֶׁתְּהֵא נְזִירָה עוֹד שֶׁבַע שָׁנִים אֲחֵרוֹת. וּבְסוֹף שֶׁבַע שָׁנִים נִטְמֵאת, וְנִמְצֵאת נְזִירָה עֶשְׂרִים וְאַחַת שָׁנָה. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, לֹא הָיְתָה נְזִירָה אֶלָּא אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה:
R. Bartenura (non traduit)
וְהִשְׁלִים אֶת נְזִירוּתוֹ וְאַחַר כָּךְ בָּא לָאָרֶץ. שֶׁאֵין נְזִירוּת נוֹהֶגֶת אֶלָּא בָּאָרֶץ, מִשּׁוּם טֻמְאַת אֶרֶץ הָעַמִּים. וּמִי שֶׁנָּדַר נְזִירוּת בְּחוּצָה לָאָרֶץ מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְלִהְיוֹת נוֹהֵג שָׁם נְזִירוּתוֹ {יב}:
נָזִיר בַּתְּחִלָּה. צָרִיךְ לִנְהֹג בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּמִנְיַן הַיָּמִים שֶׁנָּדַר בִּנְזִירוּת, וְהַיָּמִים שֶׁנָּהַג בִּנְזִירוּת בְּחוּצָה לָאָרֶץ כְּאִלּוּ לֹא נָהַג בָּהֶם נְזִירוּת כְּלָל:
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה לֹא הָיְתָה נְזִירָה אֶלָּא אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה. רַבִּי יְהוּדָה סְבִירָא לֵיהּ כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּאָמַר לְעֵיל בְּפִרְקִין הַנִּטְמָא בְּיוֹם מְלֹאת אֵינוֹ סוֹתֵר אֶלָּא שְׁלֹשִׁים יוֹם, וּמִשּׁוּם הָכִי קָאָמַר דְּהִילְנִי הַמַּלְכָּה שֶׁנִּטְמְאָה בְּסוֹף אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה שֶׁהָיָה בְּיוֹם מְלֹאת לֹא סָתְרָה הַכֹּל וְלֹא הֻצְרְכָה לִמְנוֹת עוֹד שֶׁבַע שָׁנִים אֲחֵרוֹת אֶלָּא שְׁלֹשִׁים יוֹם בִּלְבַד. וּלְפִי שֶּׁלֹא הָיְתָה שָׁנָה שְׁלֵמָה לֹא מְנָאָהּ בַּחֶשְׁבּוֹן, וַהֲרֵי הוּא כְאִלּוּ אָמַר לֹא הָיְתָה נְזִירָה אֶלָּא אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה וּשְׁלֹשִׁים יוֹם:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{יא} הַרְבֵּה. פֵּרְשׁוּ הַתּוֹסָפוֹת הַרְבֵּה מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם. וּבְיֵּשׁ סְפָרִים גָּרַס מְרֻבֶּה: {יב} וְהָא דִתְנַן וְאַחַר כָּךְ בָּא לָאָרֶץ, לָאו דַּוְקָא בְּמִקְרֶה בְּעָלְמָא דְּלֹא סַגִּי דְּלֹא אָתֵי לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְהַקְרִיב קָרְבְּנוֹתָיו וּלְהַשְׁלִים נְזִירוּת לְכָל מַר כִּדְאִית לֵיהּ. תּוֹסָפוֹת. וּמַשְׁמַע דִּמְחַיְּבִין הָיוּ אוֹתוֹ מִיָּד לֵילֵךְ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְהִילְנִי הַמַּלְכָּה אֶפְשָׁר שֶּׁלֹא יָדְעוּ חֲכָמִים בִּנְזִירוּתָהּ כוּ'. כֶּסֶף מִשְׁנֶה. וּלְפִי מַה שֶּׁכָּתַב הָרַ''ב בְּעֵדֻיּוֹת פֶּרֶק ד' מִשְׁנָה י''א דְּטַעְמָא מִשּׁוּם קְנָסָא, יֵשׁ לוֹמַר דְּאֵין מְחַיְּבִים אֶלָּא כְּשֶׁהִשְׁלִים נְזִירוּתוֹ. וְכֵן מַשְׁמַע מִלָּשׁוֹן הָרַ''ב. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam (non traduit)
מי שנזר נזירות הרבה והשלים את נזירותו כו': הנזירות אי אפשר בח''ל מפני הטומאה ומה שאמרו בתוספתא שהנזירות נוהגת בארץ ובח''ל ר''ל שכל מי שחייב עצמו נזירות בח''ל נתחייב בזה על צד הקנס לפיכך יעלה לא''י ויתחייב שם בנזירות וזה שנדר בח''ל ב''ש אומרים יהיה הקנס שנחייבהו סתם נזירות א''י והוא ל' יום וב''ה אומרים נחייבהו מן הנזירות כפי מה שחייב עצמו בארץ ור' יהודה סבר שכל מי שנטמא ביום מלאת אינו סותר [את] הכל ואמנם סותר לו ל' יום בלבד כמו שאמר רבי אליעזר וכן נתבאר שלפי דעתו אמר זאת הסברא וסמך זה למה שנאמר זאת תורת הנזיר ביום מלאת התורה אמרה נטמא ביום מלאת נותנין לו תורת נזיר ר''ל סתם נזירות שהוא שלשים ולכך אומר לא היתה נזירה אלא ארבעה עשר שנה ולא מנה הל' יום אחר שלא השלימה השנה. ואין הלכה כרבי יהודה:
7
מִי שֶׁהָיוּ שְׁתֵּי כִתֵּי עֵדִים מְעִידוֹת אוֹתוֹ, אֵלּוּ מְעִידִים שֶׁנָּזַר שְׁתַּיִם, וְאֵלּוּ מְעִידִים שֶׁנָּזַר חָמֵשׁ, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, נֶחְלְקָה הָעֵדוּת וְאֵין כָּאן נְזִירוּת. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, יֵשׁ בִּכְלָל חָמֵשׁ שְׁתַּיִם, שֶׁיְּהֵא נָזִיר שְׁתָּיִם:
R. Bartenura (non traduit)
אֵלּוּ מְעִידִים שֶׁנָּדַר שְׁתַּיִם. שְׁתֵּי נְזִירִיּוֹת:
וְאֵלּוּ מְעִידִים שֶׁנָּדַר חָמֵשׁ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִים שֶׁנָּדַר שְׁתַּיִם, אָנוּ מְעִידִים שֶׁנָּדַר חָמֵשׁ נְזִירוּת. וְהוּא אוֹמֵר שֶּׁלֹא נָדַר כְּלָל {יג}:
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים נֶחְלְקָה הָעֵדוּת. הוֹאִיל וּמַכְחִישׁוֹת זוֹ אֶת זוֹ נִתְבַּטְּלוּ דִּבְרֵיהֶם וְאֵין כָּאן עֵדוּת כְּלָל:
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים יֵשׁ בִּכְלַל חָמֵשׁ שְׁתַּיִם. וִיהֵא נָזִיר שְׁתַּיִם:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{יג} וְאִי נַמִּי בְּאוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ, וְהַשְׁתָּא צָרִיךְ לִדּוֹן לְפִי הָעֵדוּת, אִי נַמִּי שֶׁשּׁוֹתֵק וּבָאוּ שְׁתֵּי הַכִּתּוֹת יַחַד, דְּלֹא הָוֵי שְׁתִיקָתוֹ כְהוֹדָאָה, דְּלָאו מוֹדֶה הוּא דְּאָמַר מַה לִּי לְהַכְחִישָׁן הָא שְׁתֵּיהֶן מַכְחִישׁוֹת זוֹ אֶת זוֹ. תּוֹסָפוֹת:
Rambam (non traduit)
מי שהיו שתי כיתי עדים מעידות אותו כו': זה מבואר. וכבר ידעת שהנזירות שלשים יום:
פרק ד
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source