Chap. 53
מִ֥י הֶאֱמִ֖ין לִשְׁמֻעָתֵ֑נוּ וּזְר֥וֹעַ יְהוָ֖ה עַל־מִ֥י נִגְלָֽתָה:
Qui a ajouté foi à l’annonce qui nous a été faite ? Et à qui s’est révélé le bras de Dieu ?
Rachi
מִי הֶאֱמִין לִשְׁמֻעָתֵנוּ. כֵּן יֹאמְרוּ העכו''ם אִישׁ לְרֵעֵהוּ אִילּוּ הָיִינוּ שׁוֹמְעִים מִפִּי אֲחֵרִים מַה שֶׁאָנוּ רוֹאִים אֵין לְהַאֲמִין: וּזְרוֹעַ ה'. כָּזֹאת בִּגְדוּלָּה וָהוֹד עַל מִי נִגְלָתָה עַד הֵנָּה:
1
וַיַּ֨עַל כַּיּוֹנֵ֜ק לְפָנָ֗יו וְכַשֹּׁ֙רֶשׁ֙ מֵאֶ֣רֶץ צִיָּ֔ה לֹא־תֹ֥אַר ל֖וֹ וְלֹ֣א הָדָ֑ר וְנִרְאֵ֥הוּ וְלֹֽא־מַרְאֶ֖ה וְנֶחְמְדֵֽהוּ:
Il poussait devant lui, pareil à un faible rejeton, à une racine plantée dans un sol brûlé. Il n’avait ni beauté, ni éclat pour attirer nos regards, ni grâce pour nous le rendre aimable.
Rachi
וַיַּעַל כַּיּוֹנֵק לְפָנָיו. הָעָם הַזֶּה לִפְנֵי בָּא לוֹ הַגְּדוּלָּה הַזֹּאת עִם שָׁפָל הָיָה מְאֹד וְעָלָה מֵאֵלָיו כַּיּוֹנֵק מִיּוֹנְקֹת הָאִילָנוֹת: וְכַשֹּׁרֶשׁ. עָלָה מֵאֶרֶץ צִיָּה: לֹא תֹאַר. הָיָה לוֹ מִתְּחִלָּה וְלֹא הָדָר: וְנִרְאֵהוּ וְלֹא מַרְאֶה וְנֶחְמְדֵהוּ. וּכְשֶׁרְאִינוּהוּ מִתְּחִלָּה בְּאֵין מַרְאֶה הֵיאַךְ נֶחְמְדֵהוּ, וְנֶחְמְדֵהוּ תָּמוּהַּ הוּא:
2
נִבְזֶה֙ וַחֲדַ֣ל אִישִׁ֔ים אִ֥ישׁ מַכְאֹב֖וֹת וִיד֣וּעַ חֹ֑לִי וּכְמַסְתֵּ֤ר פָּנִים֙ מִמֶּ֔נּוּ נִבְזֶ֖ה וְלֹ֥א חֲשַׁבְנֻֽהוּ:
Méprisé, repoussé des hommes, homme de douleurs, expert en maladies, il était comme un objet dont on détourne le visage, une chose vile dont nous ne tenions nul compte.
Rachi
נִבְזֶה וַחֲדַל אִישִׁים. הָיָה, כֵּן דֶּרֶךְ הַנָּבִיא הַזֶּה מַזְכִּיר כָּל יִשְׂרָאֵל כְּאִישׁ אֶחָד אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב וְאַף כָּאן הִנֵּה יַשְׂכִּיל עַבְדִּי בְּבֵית יַעֲקֹב אָמַר יַשְׂכִּיל ל' הַצְלָחָה הוּא כְּמוֹ וַיְהִי דָּוִד לְכָל דְּרָכָיו מַשְׂכִּיל (ש''א יח): וּכְמַסְתֵּר פָּנִים מִמֶּנּוּ. מֵרוֹב בָּשְׁתָּם וְשִׁפְלוּתָם הָיוּ כַּמַּסְתִּיר פָּנִים מִמֶּנּוּ חֲבוּשֵׁי פָּנִים בַּטָּמוּן כְּדֵי שֶׁלֹּא נִרְאֶה אוֹתָם כְּאָדָם מְנוּגָּע שֶׁמַּסְתִּיר פָּנָיו וְיָרֵא מֵהַבִּיט:
3
אָכֵ֤ן חֳלָיֵ֙נוּ֙ ה֣וּא נָשָׂ֔א וּמַכְאֹבֵ֖ינוּ סְבָלָ֑ם וַאֲנַ֣חְנוּ חֲשַׁבְנֻ֔הוּ נָג֛וּעַ מֻכֵּ֥ה אֱלֹהִ֖ים וּמְעֻנֶּֽה:
Et pourtant ce sont nos maladies dont il était chargé, nos souffrances qu’il portait, alors que nous, nous le prenions pour un malheureux atteint, frappé par Dieu, humilié.
Rachi
אָכֵן חֳלָיֵנוּ הוּא נָשָׂא. אָכֵן ל' אֲבָל בְּכָל מָקוֹם אֲבָל עַתָּה אָנוּ רוֹאִים שֶׁלֹּא מֵחֲמַת שִׁפְלוּתוֹ בָּא לוֹ אֶלָּא מְיוּסָּר הָיָה בְּיִסּוּרִין: וַאֲנַחְנוּ חֲשַׁבְנֻהוּ. אָנוּ הָיִינוּ סְבוּרִים שֶׁהוּא שָׂנאוּי לְמָקוֹם וְהוּא לֹא הָיָה כֵּן אֶלָּא מְחוֹלֵל הָיָה מִפְּשָׁעֵינוּ וּמְדוּכָּא מֵעֲוֹנוֹתֵינוּ:
4
וְהוּא֙ מְחֹלָ֣ל מִפְּשָׁעֵ֔נוּ מְדֻכָּ֖א מֵעֲוֹנֹתֵ֑ינוּ מוּסַ֤ר שְׁלוֹמֵ֙נוּ֙ עָלָ֔יו וּבַחֲבֻרָת֖וֹ נִרְפָּא־לָֽנוּ:
Et c’est pour nos péchés qu’il a été meurtri, par nos iniquités qu’il a été écrasé ; le châtiment, gage de notre salut, pesait sur lui, et c’est sa blessure qui nous a valu la guérison.
Rachi
מוּסַר שְׁלוֹמֵנוּ עָלָיו. בָּאוּ עָלָיו יִסּוּרֵי הַשָּׁלוֹם שֶׁהָיָה לָנוּ שֶׁהוּא הָיָה מְיוּסָּר לִהְיוֹת שָׁלוֹם לְכָל הָעוֹלָם:
5
כֻּלָּ֙נוּ֙ כַּצֹּ֣אן תָּעִ֔ינוּ אִ֥ישׁ לְדַרְכּ֖וֹ פָּנִ֑ינוּ וַֽיהוָה֙ הִפְגִּ֣יעַ בּ֔וֹ אֵ֖ת עֲוֹ֥ן כֻּלָּֽנוּ:
Nous étions tous comme des brebis errantes, chacun se dirigeant de son côté, et Dieu a fait retomber sur lui notre crime à tous.
Rachi
כֻּלָּנוּ כַּצֹּאן תָּעִינוּ. עַתָּה נִגְלָה: הִפְגִּיעַ בּוֹ. נֶעְתַּר עַל יָדוֹ וְנִתְרַצָּה עַל עֲוֹן כּוּלָּנוּ שֶׁלֹּא הֶחֱרִיב עוֹלָמוֹ, הִפְגִּיעַ אשפריאי''ר בלע''ז ל' תְּחִינָּה:
6
נִגַּ֨שׂ וְה֣וּא נַעֲנֶה֮ וְלֹ֣א יִפְתַּח־פִּיו֒ כַּשֶּׂה֙ לַטֶּ֣בַח יוּבָ֔ל וּכְרָחֵ֕ל לִפְנֵ֥י גֹזְזֶ֖יהָ נֶאֱלָ֑מָה וְלֹ֥א יִפְתַּ֖ח פִּֽיו:
Maltraité, injurié, il n’ouvrait pas la bouche ; pareil à l’agneau qu’on mène à la boucherie, à la brebis silencieuse devant ceux qui la tondent, il n’ouvrait pas la bouche.
Rachi
נִגַּשׂ וְהוּא נַעֲנֶה. נִגַּשׂ הנה בְּנוֹגְשִׂים וְדוֹחֲקִים: וְהוּא נַעֲנֶה. בְּאוֹנָאַת דְּבָרִים שורפרלרי''ן בלע''ז: לֹא יִפְתַּח פִּיו. סוֹבֵל הָיָה וְשׁוֹתֵק כְּמוֹ הַשֶּׂה אֲשֶׁר לַטֶּבַח יוּבָל וּכְרָחֵל אֲשֶׁר לִפְנֵי גֹזְזֶיהָ נֶאֱלָמָה: לֹא יִפְתַּח פִּיו. מוּסָב עַל שֶׂה לַטֶּבַח יוּבָל:
7
מֵעֹ֤צֶר וּמִמִּשְׁפָּט֙ לֻקָּ֔ח וְאֶת־דּוֹר֖וֹ מִ֣י יְשׂוֹחֵ֑חַ כִּ֤י נִגְזַר֙ מֵאֶ֣רֶץ חַיִּ֔ים מִפֶּ֥שַׁע עַמִּ֖י נֶ֥גַע לָֽמוֹ:
Faute de protection et de justice, il a été enlevé. Qui pourrait décrire sa destinée ? Car il s’est vu retrancher du pays des vivants, les coups qui le frappaient avaient pour cause les péchés des peuples.
Rachi
מֵעֹצֶר וּמִמִּשְׁפָּט לֻקָּח. הַנָּבִיא מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר כִּי זֹאת יֹאמְרוּ העכו''ם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים כְּשֶׁיִּרְאוּ כְּשֶׁנִּלְקַח מִן הָעוֹצֵר שֶׁהָיָה עָצוּר בְּיָדָם וּמִמִּשְׁפָּט הַיִּסּוּרִין שֶׁסָּבַל עַד עַתָּה: וְאֶת דּוֹרוֹ. שָׁנִים שֶׁעָבְרוּ עָלָיו: מִי יְשׂוֹחֵחַ. אֶת הַתְּלָאוֹת אֲשֶׁר מְצָאוּהוּ כִּי נִגְזַר הָיָה מִתְּחִילָּה וְגוֹלֶה מֵאֶרֶץ חַיִּים הִיא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר מִפֶּשַׁע עַמִּי בָּא הַנֶּגַע הַזֶּה לַצַּדִּיקִים שֶׁבָּהֶם:
8
וַיִּתֵּ֤ן אֶת־רְשָׁעִים֙ קִבְר֔וֹ וְאֶת־עָשִׁ֖יר בְּמֹתָ֑יו עַ֚ל לֹא־חָמָ֣ס עָשָׂ֔ה וְלֹ֥א מִרְמָ֖ה בְּפִֽיו:
On a mis sa sépulture avec celle des impies, son tombeau avec celui des [mauvais] riches, quoiqu’il n’eût fait aucun mal et qu’il n’y eût jamais de fraude dans sa bouche.
Rachi
וַיִּתֵּן אֶת רְשָׁעִים קִבְרוֹ. מָסַר אֶת עַצְמוֹ לְהִקָּבֵר כְּכֹל אֲשֶׁר יִגְזְרוּ עָלָיו רִשְׁעֵי הָאוּמּוֹת שֶׁהָיוּ קוֹנְסִין עֲלֵיהֶם הֲרִיגָה וּקְבוּרַת חֲמוֹרִים בִּמְעֵי הַכְּלָבִים: אֶת רְשָׁעִים. לָדַעַת הָרְשָׁעִים נִתְרַצָּה לִיקָּבֵר וְלֹא יִכְפּוֹר בֵּאלֹהִים חַיִּים: וְאֶת עָשִׁיר בְּמֹתָיו. וְלָדַעַת הַמּוֹשֵׁל מָסַר עַצְמוֹ בְּכָל מִינֵי מָוֶת שֶׁגָּזַר עָלָיו עַל לֹא רָצָה לְקַבֵּל עָלָיו כְּפִירָה לַעֲשׂוֹת רָעָה וְלַחֲמוֹס חָמָס כְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הָיָה גֵּר בֵּינֵיהֶם: וְלֹא מִרְמָה בְּפִיו. לְקַבֵּל עָלָיו עֲבוֹדַת כו''ם:
9
וַיהוָ֞ה חָפֵ֤ץ דַּכְּאוֹ֙ הֶֽחֱלִ֔י אִם־תָּשִׂ֤ים אָשָׁם֙ נַפְשׁ֔וֹ יִרְאֶ֥ה זֶ֖רַע יַאֲרִ֣יךְ יָמִ֑ים וְחֵ֥פֶץ יְהוָ֖ה בְּיָד֥וֹ יִצְלָֽח:
Mais Dieu a résolu de le briser, de l’accabler de maladies, voulant que, s’il s’offrait lui-même comme sacrifice expiatoire, il vît une postérité destinée à vivre de longs jours, et que l’œuvre de l’Éternel prospérât dans sa main.
Rachi
וה' חָפֵץ דַּכְּאוֹ הֶחֱלִי. הקב''ה חָפֵץ לְדַכְּאוֹ וּלְהַחְזִירוֹ לַמּוּטָב לְפִיכָךְ הֵחֵלָּה אוֹתוֹ: אִם תָּשִׂים אָשָׁם נַפְשׁוֹ וגו'. אָמַר הקב''ה אֶרְאֶה אִם תְּהֵא נַפְשׁוֹ נוֹתֶנֶת וְנִמְסֶרֶת בִּקְדוּשָּׁתִי לַהֲשִׁיבָהּ לִי אָשָׁם עַל כָּל אֲשֶׁר מָעַל אגמל לוֹ גְּמוּלוֹ וְיִרְאֶה זֶרַע וגו' אָשָׁם זֶה לְשׁוֹן כּוֹפֵר שֶׁנּוֹתֵן אָדָם לְמִי שֶׁחָטָא לוֹ אמינד''א בלע''ז כָּעִנְיָן שנא' בַּפְּלִשְׁתִּים אַל תָּשִׁיבוּ אוֹתוֹ רֵיקָם כִּי הָשֵׁב תָּשִׁיבוּ לוֹ אָשָׁם:
10
מֵעֲמַ֤ל נַפְשׁוֹ֙ יִרְאֶ֣ה יִשְׂבָּ֔ע בְּדַעְתּ֗וֹ יַצְדִּ֥יק צַדִּ֛יק עַבְדִּ֖י לָֽרַבִּ֑ים וַעֲוֹנֹתָ֖ם ה֥וּא יִסְבֹּֽל:
Délivré de l’affliction de son âme, il jouira à satiété du bonheur ; par sa sagesse le juste, mon serviteur, fera aimer la justice à un grand nombre et prendra la charge de leurs iniquités.
Rachi
מֵעֲמַל נַפְשׁוֹ. הָיָה אוֹכֵל וְשֶׁבַע לֹא הָיָה גּוֹזֵל וְחוֹמֵס: בְּדַעְתּוֹ יַצְדִּיק צַדִּיק. הָיָה שׁוֹפֵט עַבְדִּי מִשְׁפָּט אֱמֶת לְכָל הַבָּאִים לְדִין לְפָנָיו: וַעֲוֹנֹתָם. הָיָה סוֹבֵל כְּדֶרֶךְ כָּל הַצַּדִּיקִים שנא' אַתָּה וּבָנֶיךָ תִּשְׂאוּ אֶת עָוֹן הַמִּקְדָּשׁ (בַּמִּדְבָּר יח):
11
לָכֵ֞ן אֲחַלֶּק־ל֣וֹ בָרַבִּ֗ים וְאֶת־עֲצוּמִים֮ יְחַלֵּ֣ק שָׁלָל֒ תַּ֗חַת אֲשֶׁ֨ר הֶעֱרָ֤ה לַמָּ֙וֶת֙ נַפְשׁ֔וֹ וְאֶת־פֹּשְׁעִ֖ים נִמְנָ֑ה וְהוּא֙ חֵטְא־רַבִּ֣ים נָשָׂ֔א וְלַפֹּשְׁעִ֖ים יַפְגִּֽיעַ: (פ)
C’est pourquoi je lui donnerai son lot parmi les grands ; avec les puissants il partagera le butin, parce qu’il s’est livré lui-même à la mort et s’est laissé confondre avec les malfaiteurs, lui, qui n’a fait que porter le péché d’un grand nombre et qui a intercédé en faveur des coupables.
Rachi
לָכֵן. עַל עֲשׂוֹתוֹ זֹאת אֲחַלֶּק לוֹ נַחֲלָה וְגוֹרָל בָרַבִּים עִם הָאָבוֹת הָרִאשׁוֹנִים: הֶעֱרָה לַמָּוֶת נַפְשׁוֹ. לְשׁוֹן וַתְּעַר כַּדָּהּ (בְּרֵאשִׁית כד): וְאֶת פֹּשְׁעִים נִמְנָה. סַבָּל יִסּוּרִין כְּאִלּוּ חָטָא וּפָשַׁע וְהוּא בִּשְׁבִיל אֲחֵרִים נָשָׂא חֵטְא הָרַבִּים: וְלַפֹּשְׁעִים יַפְגִּיעַ. עַל יְדֵי יִסּוּרִין שֶׁבָּאת עַל יָדוֹ טוֹבָה לְעוֹלָם:
12
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source