Chap. 2
וַיְמַ֤ן יְהוָה֙ דָּ֣ג גָּד֔וֹל לִבְלֹ֖עַ אֶת־יוֹנָ֑ה וַיְהִ֤י יוֹנָה֙ בִּמְעֵ֣י הַדָּ֔ג שְׁלֹשָׁ֥ה יָמִ֖ים וּשְׁלֹשָׁ֥ה לֵילֽוֹת:
L’Éternel suscita un énorme poisson, qui engloutit Jonas ; celui-ci resta dans les entrailles du poisson trois jours et trois nuits.
Rachi
דָּג גָּדוֹל. זָכָר הָיָה וְהָיָה עוֹמֵד בְּרֵיוַח וְלֹא נָתַן לֵב לְהִתְפַּלֵּל רָמַז הקב''ה לַדָּג וֶהֱקִיאוֹ לְתוֹךְ פִּיהָ שֶׁל נְקֵבָה שֶׁהָיְתָה מְלֵאָה עוּבָּרִים וְהָיָה שָׁם בְּדוֹחַק וַיִּתְפַּלֵּל שָׁם שֶׁנֶּאֱמַר מִמְּעֵי הַדָּגָה:
1
וַיִּתְפַּלֵּ֣ל יוֹנָ֔ה אֶל־יְהוָ֖ה אֱלֹהָ֑יו מִמְּעֵ֖י הַדָּגָֽה:
Dans les entrailles mêmes de ce poisson, Jonas adressa une prière à l’Éternel, son Dieu,
Rachi
ה' אֱלֹהָיו. שִׁיתֵּף דִּין וְרַחֲמִים זְכוּת אַבְרָהָם וְיִצְחָק: מִמְּעֵי הַדָּגָה. זֶה יַעֲקֹב, סוֹד מֵישָׁרִים:
2
וַיֹּ֗אמֶר קָ֠רָאתִי מִצָּ֥רָה לִ֛י אֶל־יְהוָ֖ה וַֽיַּעֲנֵ֑נִי מִבֶּ֧טֶן שְׁא֛וֹל שִׁוַּ֖עְתִּי שָׁמַ֥עְתָּ קוֹלִֽי:
et il dit : "Dans ma détresse j’ai invoqué l’Éternel, il m’a répondu : du sein du Cheol je t’ai imploré, tu as entendu ma voix.
Rachi
מִבֶּטֶן שְׁאוֹל שִׁוַּעְתִּי. מִבֶּטֶן הַדָּג שֶׁהוּא כִּשְׁאוֹל לִי:
3
וַתַּשְׁלִיכֵ֤נִי מְצוּלָה֙ בִּלְבַ֣ב יַמִּ֔ים וְנָהָ֖ר יְסֹבְבֵ֑נִי כָּל־מִשְׁבָּרֶ֥יךָ וְגַלֶּ֖יךָ עָלַ֥י עָבָֽרוּ:
Le flot me ballottait au cœur des mers, et les courants m’enveloppaient ; toutes tes vagues et toutes tes lames passaient sur moi.
Rachi
כָּל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ. כָּל נחשולוהי דְּיַמָּא עַל שֵׁם שֶׁהַנַּחְשׁוֹל מְשַׁבֵּר וּמְפָרֵק אֶת הַיָּם:
4
וַאֲנִ֣י אָמַ֔רְתִּי נִגְרַ֖שְׁתִּי מִנֶּ֣גֶד עֵינֶ֑יךָ אַ֚ךְ אוֹסִ֣יף לְהַבִּ֔יט אֶל־הֵיכַ֖ל קָדְשֶֽׁךָ:
Déjà je me disais : "Je suis repoussé loin de tes regards !" Mais non, je veux contempler encore ton temple saint.
Rachi
וַאֲנִי אָמַרְתִּי. כְּשֶׁהִשְׁלִיכוּנִי אֶל הַיָּם הִנְנִי מֵת וְנִגְרַשְׁתִּי מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ: אַךְ. רָאִיתִי שֶׁקִּיַּימְתַּנִּי כָּל אֵלּוּ הַיָּמִים יָדַעְתִּי כִּי אוֹסִיף לְהַבִּיט אֶל הֵיכַל קָדְשֶׁךָ:
5
אֲפָפ֤וּנִי מַ֙יִם֙ עַד־נֶ֔פֶשׁ תְּה֖וֹם יְסֹבְבֵ֑נִי ס֖וּף חָב֥וּשׁ לְרֹאשִֽׁי:
Les eaux m’investissaient, menaçant ma vie, j’étais cerné par l’Abîme, les algues étreignaient ma tête.
Rachi
סוּף חָבוּשׁ לְרֹאשִׁי. יַמָּא דְסוּף תָּלֵי לְעֵיל מִן רֵישִׁי, שֶׁהֶרְאָהוּ הקב''ה יָם סוּף וְאֵיךְ עָבְרוּ יִשְׂרָאֵל בְּתוֹכוֹ שֶׁהָיוּ שְׁתֵּי עֵינַי הַדָּגָה כְּמִין שְׁתֵּי חַלּוֹנוֹת וּמִסְתַּכֵּל וְרוֹאֶה כָּל מַה שֶּׁבַּיָּם:
6
לְקִצְבֵ֤י הָרִים֙ יָרַ֔דְתִּי הָאָ֛רֶץ בְּרִחֶ֥יהָ בַעֲדִ֖י לְעוֹלָ֑ם וַתַּ֧עַל מִשַּׁ֛חַת חַיַּ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהָֽי:
Précipité jusqu’à la racine des montagnes, la terre me fermait ses barrières pour toujours... Tu as sauvé ma vie de la perdition, Éternel, mon Dieu.
Rachi
לְקִצְבֵי הָרִים יָרַדְתִּי. לְסוֹף מִדַּת הֶהָרִים הַקְּבוּעִים עַל הַתְּהוֹם יָרַדְתִּי. אֲנִי אָמַרְתִּי הָאָרֶץ בְּרִחֶיהָ בַעֲדִי. כְּנֶגְדִּי לְמַעְלָה מִמֶּנִּי סָגוּר וְלֹא אֵצֵא לְעוֹלָם, בַעֲדִי כְּמוֹ (מְלָכִים ב ד) וְסָגַרְתְּ הַדֶּלֶת בַּעֲדֵךְ וְכֵן כָּל בְּעַד שֶׁבַּמִּקְרָא עוֹר בְּעַד עוֹר (אִיּוֹב א) אֵבָר כְּנֶגֶד אֵבָר: לְעוֹלָם. מוּסָב עַל מַה שֶׁאָמַר לְמַעְלָה וַאֲנִי אָמַרְתִּי נִגְרַשְׁתִּי וַאֲנִי אָמַרְתִּי הָאָרֶץ בְּרִיחֶיהָ סְגוּרִים בַעֲדִי לְעוֹלָם: וַתַּעַל מִשַּׁחַת חַיַּי. אֲבָל כְּבָר רָאִיתִי כָּאן גֵּיהִנֹּם וּמִשָּׁם הֶעֱלִיתַנִי וְהִנְנִי עַתָּה כְּנֶגֶד תַּחַת הַהֵיכָל שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר אַךְ אוֹסִיף לְהַבִּיט אֶל הֵיכָל קָדְשֶׁךָ וַתָּבֹא אֵלֶיךָ תְּפִילָּתִי אֶל הֵיכָל קָדְשֶׁךָ:
7
בְּהִתְעַטֵּ֤ף עָלַי֙ נַפְשִׁ֔י אֶת־יְהוָ֖ה זָכָ֑רְתִּי וַתָּב֤וֹא אֵלֶ֙יךָ֙ תְּפִלָּתִ֔י אֶל־הֵיכַ֖ל קָדְשֶֽׁךָ:
Quand mon âme, dans mon sein, allait défaillir, je me suis ressouvenu de l’Éternel, et ma prière a monté vers toi, vers ton sanctuaire auguste.
Rachi
בְּהִתְעַטֵּף. בְּאִשְׁתַּלְהָיוּת וְכֵן בְּהִתְעַטֵּף נַפְשָׁם וְכֵן בֵּעָטֵף עוֹלָל (אֵיכָה ב):
8
מְשַׁמְּרִ֖ים הַבְלֵי־שָׁ֑וְא חַסְדָּ֖ם יַעֲזֹֽבוּ:
Ceux qui révèrent des idoles menteuses, ceux-là font bon marché de leur salut.
Rachi
מְשַׁמְּרִים הַבְלֵי שָׁוְא. אוֹתָן שֶׁעוֹבְדִים לעכו''ם: חַסְדָּם יַעֲזֹבוּ. יִרְאַת הקב''ה שֶׁכָּל חַסְדָּם וְטוֹבָתָם מֵאִתּוֹ יַעֲזוֹבוּ אֲבָל אֲנִי אֵינִי כֵּן אֶלָּא בְּקוֹל תּוֹדָה אֶזְבְּחָה לָךְ כָּךְ תִּרְגֵּם יוֹנָתָן וּפִרְקֵי דר' אֱלִיעֶזֶר דָּרְשׁוּ כְּלַפֵּי הַמַּלָּחִים שֶׁעָזְבוּ חַסְדָּם שֶׁהָיוּ מֵטִיבִים לעכו''ם וְנִתְגַּיְּירוּ:
9
וַאֲנִ֗י בְּק֤וֹל תּוֹדָה֙ אֶזְבְּחָה־לָּ֔ךְ אֲשֶׁ֥ר נָדַ֖רְתִּי אֲשַׁלֵּ֑מָה יְשׁוּעָ֖תָה לַיהוָֽה: (ס)
Pour moi, c’est en te rendant hautement grâce, que je t’offrirai des sacrifices ; j’accomplirai les vœux que j’ai prononcés : le secours vient du Seigneur !"
Rachi
יְשׁוּעָתָה לה'. נִדְרֵי שְׁלָמִים וְתוֹדָה אֲשַׁלֵּם לְשֵׁם יְשׁוּעוֹת אֲשֶׁר לה', יְשׁוּעָתָה כְּמוֹ לִישׁוּעָתָה וְכֵן קוּמָה עֶזְרָתָה לָנוּ (תְּהִלִּים מד) לְעֶזְרָה שֶׁלָּנוּ:
10
וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה לַדָּ֑ג וַיָּקֵ֥א אֶת־יוֹנָ֖ה אֶל־הַיַּבָּשָֽׁה: (פ)
L’Éternel ordonna au poisson de rejeter Jonas sur la côte.
11
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source