Chap. 1
אִ֛ישׁ הָיָ֥ה בְאֶֽרֶץ־ע֖וּץ אִיּ֣וֹב שְׁמ֑וֹ וְהָיָ֣ה | הָאִ֣ישׁ הַה֗וּא תָּ֧ם וְיָשָׁ֛ר וִירֵ֥א אֱלֹהִ֖ים וְסָ֥ר מֵרָֽע:
Il y avait dans le pays d’Ouç un homme du nom de Job ; cet homme était intègre et droit, craignant Dieu et évitant le mal.
Rachi
אִישׁ הָיָה בְאֶרֶץ עוּץ. פי' בְּאֶרֶץ אֲרָם כְּמָה דִּכְתִיב אֶת עוּץ בְּכוֹרוֹ מִבְּנֵי נָחוֹר (בְּרֵאשִׁית כב): וְהָיָה הָאִישׁ. אע''פ שֶׁהוּא לְשׁוֹן עָתִיד כֵּן דֶּרֶךְ לָשׁוֹן עִבְרִית וּלְשׁוֹן מְלִיצָתוֹ וַיְהִי הָאִישׁ הַהוּא גָּדוֹל מִכָּל בְּנֵי קֶדֶם בְּנֵי אֶרֶץ הַמִּזְרָחִי שְׁאֲרָם בְּמִזְרָחוֹ שֶׁל עוֹלָם הוּא שֶׁנֶּאֱמַר (בַּמִּדְבָּר כג) מִן אֲרָם יַנְחֵנִי בָלָק מֵהַרְרֵי קֶדֶם, דָּבָר אַחֵר עוּץ זֶה אִיּוֹב, בּוּז זֶה אֱלִיהוּא בֶּן בַּרַכְאֵל הַבּוּזִי וַהֲרֵי הוּא שֶׁאָמַר אִיּוֹב (לְקַמָּן לא) וּבוּז מִשְׁפָּחוֹת יְחִתֵּנִי זֶה הוּא מִמִּשְׁפַּחְתִּי שֶׁמְּחַתֶּה דִּבְרֵי וְהָיִינוּ דְּאָמְרֵי אִינְשֵׁי מִינֵיהּ וּבֵיהּ אַבָּא לֵיזֵיל בֵּיהּ נַרְגָּא, ד''א בְּאֶרֶץ עוּץ בְּאֶרֶץ שֶׁנּוֹטְלִין מִמֶּנּוּ עֵצוֹת רָעוֹת עַל הקב''ה שנא' (בְּרֵאשִׁית י) מִן הָאָרֶץ הַהִיא יָצָא אַשּׁוּר וּמַה עֵצָה נָטְלוּ שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים לֹא כָּל הֵימֶנּוּ לִיטּוֹל אֶת הָעֶלְיוֹנִים וְלִיתֵּן לָנוּ אֶת הַתַּחְתּוֹנִים אֶלָּא בּוֹאוּ לְאֶרֶץ שִׁנְעָר שֶׁשָּׁם אֱלוֹהוֹת הַרְבֵּה שנא' בָּהּ (יִרְמְיָה נ) אֶרֶץ פְּסִילִים הִיא וְנַעֲשֶׂה מִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ בַּשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָנוּ שֵׁם (בְּרֵאשִׁית יא) וְאֵין שֵׁם הָאָמוּר כָּאן אֶלָּא עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁנֶּאֱמַר וְשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִּירוּ (שְׁמוֹת כג) מַה עָשָׂה הקב''ה יָשַׁב עֲלֵיהֶם בַּדִּין וְהֶעֱמִיד עֲלֵיהֶם עֵדִים שנא' וַיֵּרֶד אֱלֹהִים לִרְאוֹת אֶת הָעִיר וְאֶת הַמִּגְדָּל (בְּרֵאשִׁית יא) וְכִי צָרִיךְ יְרִידָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם לִרְאוֹת וְהָכְתִיב עֵינֵי ה' מְשׁוֹטְטִים בְּכָל הָאָרֶץ (זְכַרְיָה ד) אֶלָּא לְלַמֵּד הֲלָכָה לְדוֹרוֹת שֶׁאֵין דָּנִין אֶלָּא ע''פ עֵדֵי רְאִיָּיה שֶׁנֶּאֱמַר אוֹ רָאָה אוֹ יָדַע (וַיִּקְרָא ה): וְהָיָה. פְּשׁוּטוֹ כְּמוֹ וַיְהִי וּמַשְׁמָעוֹ לְשֶׁעָבַר וּלְהַבָּא: תָּם וְיָשָׁר. אֲבָל בִּדְבָרִים שֶׁבֵּין קוֹנוֹ וּבֵינוֹ לֹא הָיָה צַדִּיק לְכָךְ נֶאֱמַר וִירֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע:
1
וַיִּוָּ֥לְדוּ ל֛וֹ שִׁבְעָ֥ה בָנִ֖ים וְשָׁל֥וֹשׁ בָּנֽוֹת:
Il lui était né sept fils et trois filles.
2
וַיְהִ֣י מִ֠קְנֵהוּ שִֽׁבְעַ֨ת אַלְפֵי־צֹ֜אן וּשְׁלֹ֧שֶׁת אַלְפֵ֣י גְמַלִּ֗ים וַחֲמֵ֨שׁ מֵא֤וֹת צֶֽמֶד־בָּקָר֙ וַחֲמֵ֣שׁ מֵא֣וֹת אֲתוֹנ֔וֹת וַעֲבֻדָּ֖ה רַבָּ֣ה מְאֹ֑ד וַיְהִי֙ הָאִ֣ישׁ הַה֔וּא גָּד֖וֹל מִכָּל־בְּנֵי־קֶֽדֶם:
Il possédait sept mille brebis, trois mille chameaux, cinq cents paires de bœufs, cinq cents ânesses et de très nombreux gens de service. Et cet homme était le plus considérable de tous les habitants de l’Orient.
Rachi
שִׁבְעַת אַלְפֵי צֹאן. הָרוֹב מָנָה תְּחִילָּה: גָּדוֹל מִכָּל בְּנֵי קֶדֶם. מִדּוֹר הַפַּלָּגָה דִּכְתִיב וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם (בְּרֵאשִׁית יא) אֲבָל מֵאַבְרָהָם אֵינוֹ כֵּן שֶׁהֲרֵי בְּאַבְרָהָם כְּתִיב בּוֹ הַגָּדוֹל שֶׁנֶּאֱמַר (יְהוֹשֻׁעַ יד) וְשֵׁם חֶבְרוֹן לְפָנִים קִרְיַת אַרְבַּע הָאָדָם הַגָּדוֹל בָּעֲנָקִים הוּא, הָיָה לוֹ לִכְתּוֹב אָדָם גָּדוֹל וְלָמָּה כָּתַב הָאָדָם הַגָּדוֹל אֶלָּא רָמַז שֶׁהוּא אָדָם גָּדוֹל שֶׁעָמַד בְּעֶשֶׂר נִסְיוֹנוֹת לְפִיכָךְ כּוֹתְבִין אוֹתוֹ שְׁנֵי ההי''ן וְאִיּוֹב שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ גָּדוֹל לֹא עָמַד אֶלָּא בְּאַחַת שֶׁנֶּאֱמַר תָּם וְיָשָׁר וגו' מִכָּל אוֹתוֹ הַדּוֹר שֶׁלֹּא נִתְפָּס עַל אוֹתוֹ עָוֹן (סא''א):
3
וְהָלְכ֤וּ בָנָיו֙ וְעָשׂ֣וּ מִשְׁתֶּ֔ה בֵּ֖ית אִ֣ישׁ יוֹמ֑וֹ וְשָׁלְח֗וּ וְקָרְאוּ֙ לִשְׁלֹ֣שֶׁת (אחיתיהם) אַחְיֽוֹתֵיהֶ֔ם לֶאֱכֹ֥ל וְלִשְׁתּ֖וֹת עִמָּהֶֽם:
Ses fils avaient coutume d’organiser un festin dans la maison de chacun d’eux à tour de rôle ; ils faisaient aussi convier leurs trois sœurs à manger et à boire avec eux.
Rachi
וְהָלְכוּ בָנָיו וְעָשׂוּ מִשְׁתֶּה בֵּית אִישׁ יוֹמוֹ. בְּבֵית כָּל אֶחָד וְאֶחָד יוֹמוֹ: וְשָׁלְחוּ וְקָרְאוּ. כְּמוֹ וְשׁוֹלְחִים וְקוֹרְאִים שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין כֵּן תָּמִיד:
4
וַיְהִ֡י כִּ֣י הִקִּיפֽוּ֩ יְמֵ֨י הַמִּשְׁתֶּ֜ה וַיִּשְׁלַ֧ח אִיּ֣וֹב וַֽיְקַדְּשֵׁ֗ם וְהִשְׁכִּ֣ים בַּבֹּקֶר֮ וְהֶעֱלָ֣ה עֹלוֹת֮ מִסְפַּ֣ר כֻּלָּם֒ כִּ֚י אָמַ֣ר אִיּ֔וֹב אוּלַי֙ חָטְא֣וּ בָנַ֔י וּבֵרֲכ֥וּ אֱלֹהִ֖ים בִּלְבָבָ֑ם כָּ֛כָה יַעֲשֶׂ֥ה אִיּ֖וֹב כָּל־הַיָּמִֽים: (פ)
Et lorsque le cycle de ces jours de festin était révolu, Job envoyait chercher ses fils pour les purifier ; il se levait de grand matin et offrait un holocauste pour chacun d’eux, car Job se disait : "Peut-être mes enfants auront-ils commis quelque péché et renié Dieu en leur cœur." C’est ainsi qu’agissait Job en tout temps.
Rachi
וַיְהִי כִּי הִקִּיפוּ. כַּאֲשֶׁר כֻּלּוֹ יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה נוֹהֵג הָיָה אִיּוֹב בְּכָל סוֹף שִׁבְעַת הַיָּמִים שֶׁחָזְרוּ יְמֵי חֲלִילָתָם הָיָה שׁוֹלֵחַ וּמְקַדְּשָׁם כְּלוֹמַר מְזַמְּנָם וּקְרָאָם כְּמוֹ הִתְקַדְּשׁוּ לְמָחָר (בַּמִּדְבָּר יא): וְהִשְׁכִּים בַּבֹּקֶר וְהֶעֱלָה. מְלִיצָתוֹ שֶׁהָיָה מַשְׁכִּים וָמַעְלָה עוֹלוֹת לָכֵן כָּתַב בִּלְשׁוֹן עָתִיד שֶׁהָיָה נוֹהֵג לַעֲשׂוֹת כֵּן תָּמִיד לְסוֹף כָּל שִׁבְעַת הַיָּמִים: מִסְפַּר כֻּלָּם. הַבָּנִים וְהַבָּנוֹת: וּבֵרֲכוּ. לְשׁוֹן כִּינוּי כְּלַפֵּי מַעְלָה: כָּכָה יַעֲשֶׂה אִיּוֹב. כְּמוֹ הָיָה עוֹשֶׂה מָחָר כְּשֶׁכָּתַב בְּדָבָר הַהֹוֶה וְתָדִיר פְּעָמִים שֶׁכָּתַב בּוֹ לָשׁוֹן עָבָר וּפְעָמִים ל' עָתִיד:
5
וַיְהִ֣י הַיּ֔וֹם וַיָּבֹ֙אוּ֙ בְּנֵ֣י הָאֱלֹהִ֔ים לְהִתְיַצֵּ֖ב עַל־יְהוָ֑ה וַיָּב֥וֹא גַֽם־הַשָּׂטָ֖ן בְּתוֹכָֽם:
Or, un jour les fils de Dieu vinrent se présenter devant l’Éternel, et le Satan, lui aussi, vint au milieu d’eux.
Rachi
וַיְהִי הַיּוֹם. אוֹתוֹ יוֹם שֶׁהָיָה רֹאשׁ הַשָּׁנָה (שֶׁהוּא יוֹם תְּרוּעָה וְצִוָּה הקב''ה לְשָׂטָן לְהָבִיא זְכוּת וְחוֹבָה שֶׁל כָּל הַבְּרִיּוֹת הה''ד מִשּׁוּט בָּאָרֶץ): וַיָּבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים לְהִתְיַצֵּב עַל ה'. לָרִיב עִמּוֹ שֶׁאֵין לְהִתְיַצֵּב אֶלָּא עַל דִּין שֶׁנֶּאֱמַר (יְשַׁעְיָה ג) נִצָּב לָרִיב ה': וַיָּבוֹא גַם הַשָּׂטָן בְּתוֹכָם. לְקַטְרֵג הַבְּרִיּוֹת:
6
וַיֹּ֧אמֶר יְהוָ֛ה אֶל־הַשָּׂטָ֖ן מֵאַ֣יִן תָּבֹ֑א וַיַּ֨עַן הַשָּׂטָ֤ן אֶת־יְהוָה֙ וַיֹּאמַ֔ר מִשּׁ֣וּט בָּאָ֔רֶץ וּמֵֽהִתְהַלֵּ֖ךְ בָּֽהּ:
L’Éternel dit au Satan : "D’où viens-tu ?" Le Satan répondit au Seigneur et dit : "J’ai visité la terre et l’ai parcourue en tous sens."
Rachi
מֵאַיִן תָּבֹא. דִּבֵּר הַכָּתוּב דֶּרֶךְ אֶרֶץ שֶׁהַגָּדוֹל מְדַבֵּר תְּחִילָּה וּמַרְשֶׁה הַקָּטָן לַעֲנוֹת: מִשּׁוּט בָּאָרֶץ. כַּאֲשֶׁר מְפוֹרָשׁ לְמַעְלָה וּבְהַגָּדָה דְּהַשּׁוּתָּפִין הוּא: מִשּׁוּט בָּאָרֶץ וּמֵהִתְהַלֵּךְ בָּהּ. כֵּן דַּרְכִּי לָשׁוּט וְלִרְאוֹת רָעִים וְטוֹבִים וְשִׁטַּטְתִּי בְּכָל הָאָרֶץ וְלֹא מָצָאתִי כְּאַבְרָהָם שנא' בּוֹ קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ (בְּרֵאשִׁית יג) וְאָמְרוּ רז''ל שָׂטָן לְשֵׁם שָׁמַיִם נִתְכַּוֵּון כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא נִשְׁכַּח לִפְנֵי אֱלֹהֵינוּ זְכוּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם:
7
וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־הַשָּׂטָ֔ן הֲשַׂ֥מְתָּ לִבְּךָ֖ עַל־עַבְדִּ֣י אִיּ֑וֹב כִּ֣י אֵ֤ין כָּמֹ֙הוּ֙ בָּאָ֔רֶץ אִ֣ישׁ תָּ֧ם וְיָשָׁ֛ר יְרֵ֥א אֱלֹהִ֖ים וְסָ֥ר מֵרָֽע:
L’Éternel demanda au Satan : "As-tu porté ton attention sur mon serviteur Job ? Certes, il n’a point son pareil sur la terre, tellement il est un homme intègre et droit, craignant Dieu et évitant le mal."
Rachi
הֲשַׂמְתָּ לִבְּךָ עַל עַבְדִּי אִיּוֹב. שֶׁתִּרְצֶה לְקַטְרְגוּ: הֲשַׂמְתָּ. לְשׁוֹן תֵּימַהּ הוּא: תָּם וְיָשָׁר. שָׁלֵם בְּמַעֲשָׂיו:
8
וַיַּ֧עַן הַשָּׂטָ֛ן אֶת־יְהוָ֖ה וַיֹּאמַ֑ר הַֽחִנָּ֔ם יָרֵ֥א אִיּ֖וֹב אֱלֹהִֽים:
Le Satan répliqua au Seigneur et dit : "Est-ce donc gratuitement que Job craint Dieu ?
Rachi
הַחִנָּם יָרֵא אִיּוֹב. בִּתְמִיָּה:
9
הֲלֹֽא־(את) אַ֠תָּה שַׂ֣כְתָּ בַעֲד֧וֹ וּבְעַד־בֵּית֛וֹ וּבְעַ֥ד כָּל־אֲשֶׁר־ל֖וֹ מִסָּבִ֑יב מַעֲשֵׂ֤ה יָדָיו֙ בֵּרַ֔כְתָּ וּמִקְנֵ֖הוּ פָּרַ֥ץ בָּאָֽרֶץ:
N’as-tu pas élevé comme une haie tutélaire autour de lui, de sa maison et de tout ce qui lui appartient ? Tu as béni l’œuvre de ses mains, et ses troupeaux se répandent dans le pays.
Rachi
הֲלֹא. אַתָּה שַׂכְתָּ בַעֲדוֹ. לְפִי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁאַתָּה רָגִיל אֶצְלוֹ לַעֲשׂוֹת לוֹ נִסִּים וּפָרֶה וְרָבֶה לְפִיכָךְ עוֹשֶׂה צְדָקוֹת הַלָּלוּ אֲבָל לֹא נִיסִּיתָ אוֹתוֹ: שַׂכְתָּ בַעֲדוֹ. הֵגַנְתָּ בַּעֲדוֹ כִּמְחִיצָה זוֹ כְּמוֹ הָסֵר מְשׂוּכָּתוֹ (יְשַׁעְיָה ה) מְחִיצָתוֹ וְכָל בְּעַד הָאָמוּר בְּלָשׁוֹן עִבְרִי אֵינוֹ אֶלָּא לְשׁוֹן כְּנֶגְדּוֹ וּבְפָנָיו כְּמוֹ וְכִפֶּר בַעֲדוֹ (וַיִּקְרָא טז) יְקַנַּח הֶעָוֹן כְנֶגְדָּךְ וּבְפָנֶיךָ לִהְיוֹת הַכַּפָּרָה מָגֵן בַּעַדְךָ וְכֵן יי מָגֵן בַּעֲדִי (תְּהִלִּים ג): פָּרַץ בָּאָרֶץ. נִתְחַזְּקוּ כְּמוֹ וְכֵן יִפְרוֹץ (שְׁמוֹת א) וּמְתַרְגְּמִינָן יִתְקוֹף זֶהוּ פְּשׁוּטוֹ, וְרַבּוֹתֵינוּ ז''ל אָמְרוּ בְּהַגָּדָה פָּרַץ גְּדֵרוֹ שֶׁל עוֹלָם שֶׁהָעִזִּים הוֹרְגִים הַזְּאֵבִים:
10
וְאוּלָם֙ שְֽׁלַֽח־נָ֣א יָֽדְךָ֔ וְגַ֖ע בְּכָל־אֲשֶׁר־ל֑וֹ אִם־לֹ֥א עַל־פָּנֶ֖יךָ יְבָרֲכֶֽךָּ:
Or ça, étends une fois ta main et touche tout ce qui est à lui ; tu verras s’il ne te reniera pas en face."
Rachi
וְאוּלָם. לוֹ הָיִיתָ נוֹגֵעַ בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ: אִם לֹא עַל פָּנֶיךָ יְבָרֲכֶךָּ. מִיָּד בִּתְמִיָּה, וְאָז:
11
וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־הַשָּׂטָ֗ן הִנֵּ֤ה כָל־אֲשֶׁר־לוֹ֙ בְּיָדֶ֔ךָ רַ֣ק אֵלָ֔יו אַל־תִּשְׁלַ֖ח יָדֶ֑ךָ וַיֵּצֵא֙ הַשָּׂטָ֔ן מֵעִ֖ם פְּנֵ֥י יְהוָֽה:
L’Éternel répondit au Satan : "Eh bien ! Tout ce qui lui appartient est en ton pouvoir ; seulement, tu ne le toucheras pas lui-même." Et le Satan se retira de devant la face de l’Éternel.
Rachi
וַיֹּאמֶר הַ' אֶל הַשָּׂטָן הִנֵּה כָל אֲשֶׁר לוֹ בְּיָדֶךָ ד''א וַיְהִי הַיּוֹם. אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁחָזְרוּ חָלִילָה לֶאֱכוֹל בְּבֵית אֲחִיהֶם הַבְּכוֹר: בְּנֵי הָאֱלֹהִים. צָבָא הַשָּׁמַיִם הַקְּרוֹבִים לַשְּׁכִינָה לִהְיוֹת בְּנֵי בֵּיתוֹ וְעַל שֵׁם כך נִקְרְאוּ בָּנָיו: לְהִתְיַצֵּב עַל ה'. סְבִיבוֹתָיו כְּמוֹ (בְּרֵאשִׁית מה) לְכָל הַנִּצָּבִים עָלָיו:
12
וַיְהִ֖י הַיּ֑וֹם וּבָנָ֨יו וּבְנֹתָ֤יו אֹֽכְלִים֙ וְשֹׁתִ֣ים יַ֔יִן בְּבֵ֖ית אֲחִיהֶ֥ם הַבְּכֽוֹר:
Un jour donc que les fils et les filles de Job mangeaient et buvaient du vin dans la maison de leur frère aîné,
13
וּמַלְאָ֛ךְ בָּ֥א אֶל־אִיּ֖וֹב וַיֹּאמַ֑ר הַבָּקָר֙ הָי֣וּ חֹֽרְשׁ֔וֹת וְהָאֲתֹנ֖וֹת רֹע֥וֹת עַל־יְדֵיהֶֽם:
un messager aborda Job et lui dit : "Les bœufs étaient en train de labourer et les ânesses paissaient à côté d’eux,
Rachi
עַל יְדֵיהֶם. כְּמוֹ (בַּמִּדְבָּר ב) אִישׁ עַל יָדוֹ וְאֵינוֹ לְשׁוֹן מָקוֹם אֶלָּא עַל שֵׁם שֶׁהוּא מוּכָן וּמְזוּמָן לְיָדוֹ. וְרַבּוֹתֵינוּ ז''ל אָמְרוּ בְּהַגָּדָה שֶׁהִטְעִימָם הקב''ה מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא שֶׁלְּאַחַר חֲרִישַׁת הָאֲתוֹנוֹת הָיוּ זוֹרְעִים עִם הַחֲרִישָׁה וְרוֹעוֹת הָאֲתוֹנוֹת מִיָּד חָזִיז מִן הַתֶּלֶם:
14
וַתִּפֹּ֤ל שְׁבָא֙ וַתִּקָּחֵ֔ם וְאֶת־הַנְּעָרִ֖ים הִכּ֣וּ לְפִי־חָ֑רֶב וָֽאִמָּ֨לְטָ֧ה רַק־אֲנִ֛י לְבַדִּ֖י לְהַגִּ֥יד לָֽךְ:
quand les Sabéens ont fait irruption et les ont enlevés ; quant aux esclaves, ils les ont passés au fil de l’épée ; moi seul j’ai pu m’échapper et te l’annoncer."
Rachi
וַתִּפֹּל שְׁבָא. נִתְנַפְּלָה וְחָנְתָה מַלְכוּת שְׁבָא עֲלֵיהֶם כְּמוֹ (בְּרֵאשִׁית כה) עַל פְּנֵי כָל אֶחָיו נָפַל: וְאֶת הַנְּעָרִים. מְשָׁרְתֶיךָ הַשּׁוֹמְרִים אוֹתָם: וָאִמָּלְטָה. אֵין מְלִיטָה אֶלָּא לְשׁוֹן הַשְׁמָטָה שֶׁנִּשְׁמַט מִן הַצָּרָה (וּבָאתִי לְהַגִּיד לָךְ וְכֵיוָן שֶׁהִגִּיד מִיָּד מֵת כֵּן הוּא בס''א):
15
ע֣וֹד | זֶ֣ה מְדַבֵּ֗ר וְזֶה֮ בָּ֣א וַיֹּאמַר֒ אֵ֣שׁ אֱלֹהִ֗ים נָֽפְלָה֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וַתִּבְעַ֥ר בַּצֹּ֛אן וּבַנְּעָרִ֖ים וַתֹּאכְלֵ֑ם וָאִמָּ֨לְטָ֧ה רַק־אֲנִ֛י לְבַדִּ֖י לְהַגִּ֥יד לָֽךְ:
Il n’avait pas achevé de parler qu’un autre survient et dit : "Un feu de Dieu est tombé du ciel, embrasant les brebis et les esclaves, et a tout consumé. Moi seul j’ai pu m’échapper et te l’annoncer."
Rachi
וּבַנְּעָרִים. בִּמְשָׁרְתִים שׁוֹמְרֵי הַצֹּאן מְדַבֵּר הַכָּתוּב:
16
ע֣וֹד | זֶ֣ה מְדַבֵּ֗ר וְזֶה֮ בָּ֣א וַיֹּאמַר֒ כַּשְׂדִּ֞ים שָׂ֣מוּ | שְׁלֹשָׁ֣ה רָאשִׁ֗ים וַֽיִּפְשְׁט֤וּ עַל־הַגְּמַלִּים֙ וַיִּקָּח֔וּם וְאֶת־הַנְּעָרִ֖ים הִכּ֣וּ לְפִי־חָ֑רֶב וָאִמָּ֨לְטָ֧ה רַק־אֲנִ֛י לְבַדִּ֖י לְהַגִּ֥יד לָֽךְ:
Il parlait encore qu’un autre arrive et dit : "Des Chaldéens, ayant formé trois bandes, se sont jetés sur les chameaux et les ont enlevés ; quant aux esclaves, ils les ont passés au fil de l’épée. Moi seul j’ai pu m’échapper et te l’annoncer."
Rachi
וַיִּפְשְׁטוּ עַל הַגְּמַלִּים. זֶה לְשׁוֹן בָּזְזוּ בַּז לְפִי מִנְהָגָם כָּל זְמַן שֶׁהֵם מְהַלְּכִים נִדְבָּקִים יַחַד וְהוֹלְכִים בַּמַאֲרָב שֶׁלֹּא יָבִינוּ בָּהֶם וַיַּבְרִיחוּ אֶת הַמִּקְנֶה וּכְשֶׁמַּגִּיעִים לְמָקוֹם הַמִּקְנֶה פּוֹשְׁטִים בְּמֶרְחָב הַמִּקְנֶה זֶה לְכָאן וְזֶה לְכָאן לֶאֱסוֹף הַמִּקְנֶה וְהַמַּלְאָכִים הַלָּלוּ שְׁלוּחֵי שָׂטָן הָיוּ וּכְדֵי לְהַקְנִיטוֹ וּלְהַחְטִיאוֹ בִּישְּׂרוּהוּ תְּחִילָּה בְּהֶפְסֵד מוּעָט ואח''כ בְּגָדוֹל הֵימֶנּוּ וְכֵן כּוּלָּם:
17
עַ֚ד זֶ֣ה מְדַבֵּ֔ר וְזֶ֖ה בָּ֣א וַיֹּאמַ֑ר בָּנֶ֨יךָ וּבְנוֹתֶ֤יךָ אֹֽכְלִים֙ וְשֹׁתִ֣ים יַ֔יִן בְּבֵ֖ית אֲחִיהֶ֥ם הַבְּכֽוֹר:
Il n’avait pas fini de parler qu’un autre survient et dit : "Tes fils et tes filles mangeaient et buvaient dans la maison de leur frère aîné,
18
וְהִנֵּה֩ ר֨וּחַ גְּדוֹלָ֜ה בָּ֣אָה | מֵעֵ֣בֶר הַמִּדְבָּ֗ר וַיִּגַּע֙ בְּאַרְבַּע֙ פִּנּ֣וֹת הַבַּ֔יִת וַיִּפֹּ֥ל עַל־הַנְּעָרִ֖ים וַיָּמ֑וּתוּ וָאִמָּ֨לְטָ֧ה רַק־אֲנִ֛י לְבַדִּ֖י לְהַגִּ֥יד לָֽךְ:
et voilà qu’un vent violent, venant de l’autre côté du désert, a ébranlé les quatre angles de la maison ; elle s’est écroulée sur les jeunes gens, et ils ont péri. Moi seul, j’ai pu m’échapper et te l’annoncer."
Rachi
מֵעֵבֶר הַמִּדְבָּר. מִצַּד שְׁנֵי שֶׁל מִדְבָּר וְהָיָה הַבַּיִת מִצַּד זֶה וְזֶהוּ לְשׁוֹן עֵבֶר בַּמִּקְרָא: עַל הַנְּעָרִים. בָּנִים אֲבָל אֵין צָרִיךְ לְהַזְכִּיר הַבָּנוֹת: לְהַגִּיד לָךְ. שֶׁהָיָה לוֹ רְשׁוּת לְהַגִּיד וְהָיָה מֵת בְּאוֹתוֹ רֶגַע, סא''א:
19
וַיָּ֤קָם אִיּוֹב֙ וַיִּקְרַ֣ע אֶת־מְעִל֔וֹ וַיָּ֖גָז אֶת־רֹאשׁ֑וֹ וַיִּפֹּ֥ל אַ֖רְצָה וַיִּשְׁתָּֽחוּ:
Job se leva, déchira sa tunique, se rasa la tête, se jeta à terre et resta prosterné.
Rachi
וַיָּגָז. תָּלַשׁ כְּמוֹ (יִרְמְיָה ו) גָּזִּי נִזְרֵךְ וּמְתַרְגְּמִינָן תְּלִישָׁה וּכְמוֹ (תְּהִלִּים עא) מִמְּעֵי אִמִּי אַתָּה גוֹזִי מוֹשְׁכִי:
20
וַיֹּאמֶר֩ עָרֹ֨ם (יצתי) יָצָ֜אתִי מִבֶּ֣טֶן אִמִּ֗י וְעָרֹם֙ אָשׁ֣וּב שָׁ֔מָה יְהוָ֣ה נָתַ֔ן וַיהוָ֖ה לָקָ֑ח יְהִ֛י שֵׁ֥ם יְהוָ֖ה מְבֹרָֽךְ:
Il dit : " Nu je suis sorti du sein de ma mère, et nu j’y rentrerai. L’Éternel avait donné, l’Éternel a repris, que le nom de l’Éternel soit béni !"
Rachi
מִבֶּטֶן אִמִּי. הָאֲדָמָה אֲשֶׁר לוּקַּחְתִּי מִשָּׁם אוֹ אִמִּי מַמָּשׁ: וְעָרֹם אָשׁוּב שָׁמָה. לֹא בַּבֶּטֶן הוּא מְדַבֵּר וּמַה שָׁמָה אֶל מָקוֹם תְּשׁוּבָתוֹ וְעַל שֶׁהוּא מוּכָן לְכָךְ וְלֹא יַחֲלִיף הַחוֹק לָשׁוּב כִּי אִם אֶל הֶעָפָר לְפִיכָךְ לֹא הוּצְרַךְ לְהַזְכִּירוֹ:
21
בְּכָל־זֹ֖את לֹא־חָטָ֣א אִיּ֑וֹב וְלֹא־נָתַ֥ן תִּפְלָ֖ה לֵאלֹהִֽים: (פ)
En dépit de tout, Job ne faillit point et n’imputa pas d’injustice à Dieu.
Rachi
תִּפְלָה. לֹא שׁוּם שֶׁמֶץ וְתִפְלוּת נָתַן עַל הקב''ה כְּמוֹ (יִרְמְיָה כג) וּבִנְבִיאֵי שׁוֹמְרוֹן רָאִיתִי תִּפְלָה: וְלֹא נָתַן. לְהַטִּיל תִּפְלָה וְעוֹל אֶל הקב''ה כְּמוֹ (ש''א יח) נָתְנוּ לְדָוִד רְבָבוֹת וְלִי נָתְנוּ הָאֲלָפִים:
22
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source