Esther
Chapitre 7
Chap. 7
ויבא המלך והמן לשתות עם אסתר המלכה
Le roi et Aman vinrent donc s’asseoir au festin avec la reine Esther.
1
ויאמר המלך לאסתר גם ביום השני במשתה היין מה שאלתך אסתר המלכה ותנתן לך ומה בקשתך עד חצי המלכות ותעש
Et le second jour encore, le roi dit à Esther pendant le festin, à l’heure du vin : « Fais connaître ta demande ; reine Esther, et elle te sera accordée ; dis ce que tu souhaites : quand ce serait la moitié du royaume, tu l’obtiendrais. »
2
ותען אסתר המלכה ותאמר אם מצאתי חן בעיניך המלך ואם על המלך טוב תנתן לי נפשי בשאלתי ועמי בבקשתי
La reine Esther répondit en ces termes : « Si j’ai trouvé grâce à tes yeux, et si tel est le bon plaisir du roi, puisse-t-on, à ma demande, me faire don de la vie et, à ma requête, sauver mon peuple !
Rachi
תִּנָּתֶן לִי נַפְשִׁי. שֶׁלֹּא אֵהָרֵג בִּשְׁלשָׁה עָשָׂר בַּאֲדָר שֶׁגָּזַרְתָּ גְּזֵרַת הֲרֵגָה עַל עַמִּי וּמוֹלַדְתִּי: וְעַמִּי. יִנָּתֵן לִי ''בְּבַקָּשָׁתִי'' שֶׁלֹּא יֵהָרְגוּ. וְאִם תֹּאמַר: מָה אִכְפַּת לָךְ? ''כִּי אֵיכָכָה אוּכַל וְרָאִיתִי, וגו''': 3
כי נמכרנו אני ועמי להשמיד להרוג ולאבד ואלו לעבדים ולשפחות נמכרנו החרשתי כי אין הצר שוה בנזק המלך
Car nous avons été vendus moi-même et mon peuple, pour être détruits, exterminés, anéantis. Si du moins nous avions été vendus pour être esclaves ou servantes, j’aurais gardé le silence ; assurément le persécuteur n’a pas le souci du dommage causé au roi.
Rachi
כִּי אֵין הַצָּר שׁוֶֹה בְּנֵזֶק הַמֶּלֶךְ. אֵינֶנּוּ חוֹשֵׁשׁ בְּנֵזֶק הַמֶּלֶךְ שֶׁאִלּוּ רָדַף אַחַר הֲנָאָתְךָ, הָיָה לוֹ לוֹמַר מְכֹר אוֹתָם לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת וְקַבֵּל הַמָּמוֹן אוֹ הַחֲיֵה אוֹתָם לִהְיוֹת לְךָ לַעֲבָדִים הֵם וְזַרְעָם: 4
ויאמר המלך אחשורוש ויאמר לאסתר המלכה מי הוא זה ואי זה הוא אשר מלאו לבו לעשות כן
Le roi Assuérus se récria et dit à la reine Esther : « Qui est-il, où est-il, celui qui a eu l’audace d’agir de la sorte ?
Rachi
וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וַיֹּאמֶר לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה. כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ''וַיֹּאמֶר, וַיֹּאמֶר'' שְׁנֵי פְּעָמִים, אֵינוֹ אֶלָּא לְמִדְרָשׁ, וּמִדְרָשׁוֹ שֶׁל זֶה: בַּתְּחִלָּה הָיָה מְדַבֵּר עִמָּהּ עַל יְדֵי שָׁלִיחַ. עַכְשָׁיו שֶׁיָּדַע שֶׁמִּמִּשְׁפַּחַת מְלָכִים הִיא, דִּבֵּר עִמָּהּ הוּא בְּעַצְמוֹ: 5
ותאמר אסתר איש צר ואויב המן הרע הזה והמן נבעת מלפני המלך והמלכה
Cet homme, répliqua Esther, cruel et acharné ; c’est ce méchant Aman que voilà ! « Aman fut atterré en présence du roi et de la reine.
6
והמלך קם בחמתו ממשתה היין אל גנת הביתן והמן עמד לבקש על נפשו מאסתר המלכה כי ראה כי כלתה אליו הרעה מאת המלך
Le roi s’était dans sa colère, levé du festin pour gagner le parc du palais, tandis qu’Aman se redressa pour demander grâce de la vie à la reine Esther, car il voyait que sa perte était résolue par le roi.
Rachi
כִּי כָלְתָה. נִגְמְרָה הָרָעָה וְהַשִּׂנְאָה וְהַנְּקָמָה: 7
והמלך שב מגנת הביתן אל בית משתה היין והמן נפל על המטה אשר אסתר עליה ויאמר המלך הגם לכבוש את המלכה עמי בבית הדבר יצא מפי המלך ופני המן חפו
Comme le roi revenait du parc du palais dans la salle du festin, [il vit] Aman qui s’était laissé tomber sur le divan occupé par Esther : « Comment, s’écria le roi, tu vas jusqu’à faire violence à la reine en ma présence, dans mon palais ! » L’ordre en fut donné par le roi, et on voila le visage d’Aman.
Rachi
וְהָמָן נֹפֵל. הַמַּלְאָךְ דְּחָפוֹ: עַל הַמִּטָּה אֲשֶׁר אֶסְתֵּר עָלֶיהָ. דַּרְכָּן הָיָה לֵישֵׁב בַּסְּעוּדָה עַל צִדָּן עַל גַּבֵּי הַמִּטּוֹת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּרֹאשׁ הַסֵּפֶר ''מִטּוֹת זָהָב וָכֶסֶף'' לִבְנֵי הַמִּשְׁתֶּה: הֲגַם לִכְבּוֹשׁ. לְשׁוֹן תֵּמַהּ הוּא. לִכְבּוֹשׁ לֶאֱנוֹס בְּחָזְקָה, כְּמוֹ ''וְנִכְבְּשָׁה הָאָרֶץ'': 8
ויאמר חרבונה אחד מן הסריסים לפני המלך גם הנה העץ אשר עשה המן למרדכי אשר דבר טוב על המלך עמד בבית המן גבה חמשים אמה ויאמר המלך תלהו עליו
Alors Harbona, un des eunuques, dit devant le roi : « Ne voilà-t-il pas que la potence, préparée par Aman pour Mardochée, qui a parlé pour le salut du roi, se dresse dans la maison d’Aman, haute de cinquante coudées ! Qu’on l’y pende ! » s’écria le roi.
Rachi
גַּם הִנֵּה הָעֵץ. ''גַּם'' רָעָה אַחֶרֶת עָשָׂה שֶׁהֵכִין הָעֵץ לִתְלוֹת אוֹהֲבוֹ שֶׁל מֶלֶךְ שֶׁהִצִּיל הַמֶּלֶךְ מִסַּם הַמָּוֶת: 9
ויתלו את המן על העץ אשר הכין למרדכי וחמת המלך שככה
On attacha donc Aman à la potence qu’il avait préparée pour Mardochée. Et la colère du roi s’apaisa.
10
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source