Tehilim

Chapitre 58
Chap. 58
לַמְנַצֵּ֥חַ אַל־תַּשְׁחֵ֗ת לְדָוִ֥ד מִכְתָּֽם:
Au chef des chantres. Al tachhêt. Mikhtam de David.
Rachi
מִכְתָּם. שָׁם נְעִימוּת שִׁיר:
58 : 1
הַֽאֻמְנָ֗ם אֵ֣לֶם צֶ֭דֶק תְּדַבֵּר֑וּן מֵישָׁרִ֥ים תִּ֝שְׁפְּט֗וּ בְּנֵ֣י אָדָֽם:
Est-ce qu’en vérité, ô puissants, vous prononcez de justes arrêts, et jugez avec droiture les fils de l’homme !
Rachi
הַאֻמְנָם. לְשׁוֹן אֱמוּנָה הוּא הַאֻמְנָם אֵלֶם צֶדֶק תְּדַבֵּרוּן וגו', מִזְמוֹר זֶה אָמַר עַל שֶׁבָּא אֶל הַמַּעְגָּל אֲשֶׁר שָׁאוּל שׁוֹכֵב שָׁם וְלָקַח אֶת הַחֲנִית וְאֶת הַצַּפַּחַת וְהָלַךְ לוֹ וּקְרָא הֲלֹא תַעֲנֶה אַבְנֵר (ש''א כ''ז) כְּלוֹמַר הֲלֹא יֵשׁ לְךָ עַתָּה לְהוֹכִיחַ לְשָׁאוּל וּלְהַרְאוֹתוֹ שֶׁעַל חִנָּם הוּא רוֹדְפֵנִי שֶׁאִילּוּ רָצִיתִי הֲרַגְתִּיו וְכָךְ אָמַר בְּשִׁירוֹ הַאֻמְנָם נֶאֱלַם מִפִּיכֶם הַצֶּדֶק שֶׁהָיָה לָכֶם לְדַבֵּר וְהַמֵּישָׁרִים שֶׁהָיָה לָכֶם לִשְׁפּוֹט הַצֶּדֶק אֲשֶׁר תְּדַבֵּרוּן:
58 : 2
אַף־בְּלֵב֮ עוֹלֹ֪ת תִּפְעָ֫ל֥וּן בָּאָ֡רֶץ חֲמַ֥ס יְ֝דֵיכֶ֗ם תְּפַלֵּֽסֽוּן:
Non, de tout cœur vous pratiquez l’injustice ; dans le pays, vous mettez en œuvre la violence de vos mains.
Rachi
אַף בְּלֵב עוֹלֹת תִּפְעָלוּן. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁבִּלְבַבְכֶם אַתֶּם חוֹרְשִׁים רָעָה לִפְעוֹל עָוֶל: עוֹלֹת. כְּמוֹ עַוְלוֹת כַּאֲשֶׁר יֹאמַר מִן שׁוֹר שְׁוָרִים, וּמֵעִיר עֲיָירִים, וּשְׁלֹשִׁים עֲיָרִים לָהֶם (שׁוֹפְטִים י') שֶׁהֵם לְשׁוֹן עִיר וְקִרְיָה: בָּאָרֶץ חֲמַס יְדֵיכֶם תְּפַלֵּסוּן. בְּתוֹךְ הָאָרֶץ אַתֶּם מַכְרִיעִים חֲמַס יְדֵיכֶם עַד שֶׁהוּא שׁוֹקֵל מִשְׁקַל רַב, תְּפַלֵּסוּן קונטערפיי''שץ בלע''ז:
58 : 3
זֹ֣רוּ רְשָׁעִ֣ים מֵרָ֑חֶם תָּע֥וּ מִ֝בֶּ֗טֶן דֹּבְרֵ֥י כָזָֽב:
Dès le sein de leur mère, les méchants sont fourvoyés ; dès leur naissance, ils font fausse route, ceux qui débitent le mensonge.
Rachi
זֹרוּ רְשָׁעִים מֵרָחֶם. מִמְּעֵי אִמָּם הֵם נַעֲשִׂים זָרִים להקב''ה כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשָׂה עֵשָׂו וְיִתְרוֹצְצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ (בְּרֵאשִׁית כ''ה): זֹרוּ. נָזוֹרוּ כְּמוֹ שׁוֹמּוּ שָׁמַיִם (יִרְמְיָה ב'), וַיְמָרֲרֻהוּ וָרֹבּוּ (בְּרֵאשִׁית מ''ט), רוּמוֹ מְעַט (אִיּוֹב כ''ד), כּוּלָּן לְשׁוֹן נִפְעֲלוּ:
58 : 4
חֲמַת־לָ֗מוֹ כִּדְמ֥וּת חֲמַת־נָחָ֑שׁ כְּמוֹ־פֶ֥תֶן חֵ֝רֵ֗שׁ יַאְטֵ֥ם אָזְנֽוֹ:
Ils ont du venin pareil au venin du serpent, de l’aspic sourd qui se bouche l’oreille,
Rachi
חֲמַת לָמוֹ. אֶרֶס יֵשׁ לָהֶם לַהֲרוֹג אֶת הַבְּרִיּוֹת כִּדְמוּת הַנָּחָשׁ: כְּמוֹ פֶתֶן חֵרֵשׁ יַאְטֵם אָזְנוֹ. הַנָּחָשׁ כְּשֶׁהוּא מַזְקִין נַעֲשֶׂה חֵרֵשׁ בְּאָזְנוֹ אַחַת וְאוֹטֵם הַשֵּׁנִית בְּעָפָר שֶׁלֹּא יִשְׁמַע אֶת הַלַּחַשׁ כְּשֶׁחָבֵר מַשְׁבִּיעוֹ שֶׁלֹּא יַזִּיק:
58 : 5
אֲשֶׁ֣ר לֹא־יִ֭שְׁמַע לְק֣וֹל מְלַחֲשִׁ֑ים חוֹבֵ֖ר חֲבָרִ֣ים מְחֻכָּֽם:
qui n’entend pas la voix des charmeurs, des magiciens les plus experts.
Rachi
אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמַע וגו'. מְחוּבָּר לַמִּקְרָא שֶׁלְּפָנָיו וְאוֹטֵם אָזְנוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יִשְׁמַע לְקוֹל מְלַחֲשִׁים: חוֹבֵר חֲבָרִים. שֶׁיִּוָּדַע לִלְחוֹשׁ אֶת הַנְּחָשִׁים:
58 : 6
אֱֽלֹהִ֗ים הֲרָס־שִׁנֵּ֥ימוֹ בְּפִ֑ימוֹ מַלְתְּע֥וֹת כְּ֝פִירִ֗ים נְתֹ֣ץ | יְהוָֽה:
O Dieu, brise-leur les dents dans la bouche ; fracasse, ô Éternel, les crocs des lionceaux !
Rachi
מַלְתְּעוֹת. שְׁנַיִם הַפְּנִימִיּוֹת שֶׁקּוֹרִין מייש''ליש בלע''ז:
58 : 7
יִמָּאֲס֣וּ כְמוֹ־מַ֭יִם יִתְהַלְּכוּ־לָ֑מוֹ יִדְרֹ֥ךְ (חצו) חִ֝צָּ֗יו כְּמ֣וֹ יִתְמֹלָֽלוּ:
Qu’ils se liquéfient comme de l’eau et s’écoulent ! Que [Dieu] dirige ses flèches, pour qu’ils soient comme fauchés !
Rachi
יִמָּאֲסוּ. לְעַצְמָם שֶׁיִּהְיוּ נִמְאָסִים בְּעֵינֵיהֶם מִדְּאָגָה וּכְמוֹ בַּמַּיִם יִתְהַלְּכוּ דּוּגְמָתוֹ (יְחֶזְקֵאל כ''א) כָּל בִּרְכַּיִם תֵּלַכְנָה מַיִם מִדִּמְעָתוֹ (סא''א): יִדְרֹךְ חִצָּיו. הקב''ה לנגד' כְּדֵי שֶׁיִּתְמוֹלָלוּ, יִתְמוֹלָלוּ שיאנ''ט פרוייאיי''ץ בלע''ז:
58 : 8
כְּמ֣וֹ שַׁ֭בְּלוּל תֶּ֣מֶס יַהֲלֹ֑ךְ נֵ֥פֶל אֵ֝֗שֶׁת בַּל־חָ֥זוּ שָֽׁמֶשׁ:
Qu’ils soient comme un limaçon, qui se dissout en rampant ; comme l’avorton d’une femme, qui n’a pas vu le soleil !
Rachi
שַׁבְּלוּל. יֵשׁ פּוֹתְרִין לימצ''א בלע''ז. וְיֵשׁ פּוֹתְרִין כְּמוֹ שִׁבּוֹלֶת מַיִם (לְקַמָּן ס''ט) וְכֵפֶל הלמ''ד כְּמוֹ מִן יִמַּל קְצִירוֹ (אִיּוֹב י''ח), יְמוֹלֵל (לְקַמָּן צ'): תֶּמֶס. נָמֵס וְהוֹלֵךְ תֶּמֶס שֵׁם דָּבָר הוּא, המ''ם יְסוֹד וְעִיקַּר הוּא והתי''ו בּוֹ יְסוֹד נוֹפֵל כְּמוֹ תי''ו שֶׁל תֵּבֵל עָשׂוּ (וַיִּקְרָא כ'): נֵפֶל אֵשֶׁת. טלפ''א בלע''ז, שֶׁאֵין לָהּ עֵינַיִם וְהִיא תִּנְשֶׁמֶת דִּמְתַרְגְּמִינַן אַשּׁוּתָא כָּךְ פֵּירְשׁוּהוּ רַבּוֹתֵינוּ, וְיֵשׁ פּוֹתְרִין נֵפֶל שֶׁל אִשָּׁה כְּמוֹ אִשֹּׁת הַזִּמָּה (יְחֶזְקֵאל כ''ג), וְיֵשׁ תי''ו בְּלֹא דְּבֵקוּת כְּמוֹ (מִשְׁלֵי ד') עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת תְּמַגְּנֶךָּ כְּמוֹ נֵפֶל שֶׁל אִשָּׁה שֶׁלֹּא חָזוּ הַנְּפָלִים שָׁמֶשׁ, וּלְלָשׁוֹן רִאשׁוֹן הָוֵי נֵפֶל וְאֵשֶׁת כְּמוֹ וַאֲנִי כְּכֶבֶשׂ אַלּוּף (יִרְמְיָה י''א) שֶׁהוּא כְּמוֹ כֶּבֶשׂ וְאַלּוּף, ופי' מְנַחֵם כְּכֶבֶשׂ וְאַלּוּף הוּא שׁוֹר אַף כָּאן נֵפֶל וְאֵשֶׁת (צִוָּה לְהַגִּיהַּ סא''א):
58 : 9
בְּטֶ֤רֶם יָבִ֣ינוּ סִּֽירֹתֵיכֶ֣ם אָטָ֑ד כְּמוֹ־חַ֥י כְּמוֹ־חָ֝ר֗וֹן יִשְׂעָרֶֽנּוּ:
Avant que vos marmites sentent la flamme des broussailles, que la tempête vienne tout enlever, qu’elles soient vertes encore ou déjà consumées !
Rachi
בְּטֶרֶם יָבִינוּ סִּירֹתֵיכֶם אָטָד. אֲשֶׁר בְּטֶרֶם יָדְעוּ קוֹצִים רַכִּים שֶׁלָּכֶם לִהְיוֹת אֲטָדִים קָשִׁים כְּלוֹמַר עַד שֶׁלֹּא יִגְדְּלוּ בְּנֵי הָרְשָׁעִים: כְּמוֹ חַי כְּמוֹ חָרוֹן. כְּלוֹמַר בִּגְבוּרָה וּבְחוֹזֶק וּבְחָרוֹן יְסַעֲרֵם הקב''ה, חַי לְשׁוֹן גְּבוּרָה:
58 : 10
יִשְׂמַ֣ח צַ֭דִּיק כִּי־חָזָ֣ה נָקָ֑ם פְּעָמָ֥יו יִ֝רְחַ֗ץ בְּדַ֣ם הָרָשָֽׁע:
Le juste se réjouira, quand il verra les représailles ; il baignera ses pas dans le sang des méchants.
58 : 11
וְיֹאמַ֣ר אָ֭דָם אַךְ־פְּרִ֣י לַצַּדִּ֑יק אַ֥ךְ יֵשׁ־אֱ֝לֹהִ֗ים שֹׁפְטִ֥ים בָּאָֽרֶץ: (פ)
Et l’on dira : "Certes, il y a une récompense pour le juste ; certes, il est une divinité exerçant la justice sur terre !"
Rachi
וְיֹאמַר אָדָם אַךְ פְּרִי לַצַּדִּיק. וְאָז יֹאמְרוּ הַבְּרִיּוֹת וַדַּאי יֵשׁ פֵּירוֹת וְתַשְׁלוּם שָׂכָר בְּמַעֲשֵׂה הַצַּדִּיקִים שֶׁנָּקַם הקב''ה נִקְמָתָם: יֵשׁ אֱלֹהִים. דַּיָּין שׁוֹפֵט רְשָׁעִים בָּאָרֶץ:
58 : 12
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source