Esther
Chapitre 3
Chap. 3
אחר הדברים האלה גדל המלך אחשורוש את המן בן המדתא האגגי וינשאהו וישם את כסאו מעל כל השרים אשר אתו
A la suite de ces événements, le roi Assuérus éleva Aman, fils de Hamedata, l’Agaghite, en l’appelant à la plus haute dignité, et lui attribua un siège au-dessus de tous les seigneurs attachés à sa personne.
Rachi
אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. שֶׁנִבְרֵאת רְפוּאָה זוֹ לִהְיוֹת לִתְשׁוּעָה לְיִשְׂרָאֵל: גִּדַּל הַמֶּלֶךְ וְגוֹ' אֶת הָמָן. שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בּוֹרֵא רְפוּאָה לְמַכָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל קוֹדֶם שֶׁיָּבִיא הַמַּכָּה עֲלֵיהֶם: 1
וכל עבדי המלך אשר בשער המלך כרעים ומשתחוים להמן כי כן צוה לו המלך ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה
Tous les serviteurs du roi, admis à la cour royale, s’agenouillaient et se prosternaient devant Aman, car tel était l’ordre donné par le roi en son honneur ; mais Mardochée ne s’agenouillait ni ne se prosternait.
Rachi
כֹּרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים. שֶׁעָשָׂה עַצְמוֹ אֱלוֹהַּ, לְפִיכָךְ, וּמָרְדֳּכַי לֹא יִכְרַע וְלֹא יִשְׁתַּחֲוֶה: 2
ויאמרו עבדי המלך אשר בשער המלך למרדכי מדוע אתה עובר את מצות המלך
Les serviteurs du roi, admis à la cour royale, dirent à Mardochée : « Pourquoi transgresses-tu l’ordre du roi ? »
3
ויהי באמרם כאמרם אליו יום ויום ולא שמע אליהם ויגידו להמן לראות היעמדו דברי מרדכי כי הגיד להם אשר הוא יהודי
Comme ils lui faisaient cette observation jour par jour sans qu’il en tînt compte, ils dénoncèrent le fait à Aman, pour voir si les propos de Mardochée auraient quelque valeur ; car il leur avait raconté qu’il était juif.
Rachi
הֲיַעַמְדוּ דִּבְרֵי מָרְדְּכַי. הָאוֹמֵר שֶׁלֹּא יִשְׁתַּחֲוֶה עוֹלָמִית, כִּי הוּא יְהוּדִי, וְהוּזְהַר עַל עֲבוֹדַת אֱלִילִים: 4
וירא המן כי אין מרדכי כרע ומשתחוה לו וימלא המן חמה
Aman, s’apercevant que Mardochée ne s’agenouillait ni se prosternait devant lui, fut rempli d’une grande colère.
5
ויבז בעיניו לשלח יד במרדכי לבדו כי הגידו לו את עם מרדכי ויבקש המן להשמיד את כל היהודים אשר בכל מלכות אחשורוש עם מרדכי
Mais il jugea indigne de lui de s’en prendre au seul Mardochée, car on lui avait fait savoir de quelle nation il était. Aman résolut donc d’anéantir tous les juifs établis dans le royaume d’Assuérus, la nation entière de Mardochée.
6
בחדש הראשון הוא חדש ניסן בשנת שתים עשרה למלך אחשורוש הפיל פור הוא הגורל לפני המן מיום ליום ומחדש לחדש שנים עשר הוא חדש אדר
Le premier mois, qui est le mois de Nissan, dans la douzième année du règne d’Assuérus, on consulta le POUR, c’est-à-dire le sort, devant Aman, en passant d’un jour à l’autre et d’un mois à l’autre jusqu’au douzième mois, qui est le mois d’Adar.
Rachi
הִפִּיל פּוּר. הִפִּיל מִי שֶׁהִפִּיל, וְלֹא פֵּירֵשׁ מִי. וּמִקְרָא קָצָר הוּא: הוּא הַגּוֹרָל. הַכָּתוּב מְפָרֵשׁ וּמַהוּ הַפּוּר הוּא הַגּוֹרָל. הִפִּיל הַגּוֹרָל בְּאֵיזֶה חֹדֶשׁ יַצְלִיחַ: מִיּוֹם לְיוֹם. בְּאֵיזֶה יוֹם בַּחֹדֶשׁ יַצְלִיחַ: 7
ויאמר המן למלך אחשורוש ישנו עם אחד מפזר ומפרד בין העמים בכל מדינות מלכותך ודתיהם שנות מכל עם ואת דתי המלך אינם עשים ולמלך אין שוה להניחם
Puis Aman dit au roi Assuérus : « Il est une nation répandue, disséminée parmi les autres nations dans toutes les provinces de ton royaume ; ces gens ont des lois qui diffèrent de celles de toute autre nation ; quant aux lois du roi, ils ne les observent point : il n’est donc pas de l’intérêt du roi de les conserver.
Rachi
וְאֶת דָּתֵי הַמֶּלֶךְ. לָתֵת מַס לַעֲבוֹדַת הַמֶּלֶךְ: אֵין שׁוֶֹה. אֵין חֲשַׁשׁ. כְּלוֹמַר אֵין בֶּצַע: 8
אם על המלך טוב יכתב לאבדם ועשרת אלפים ככר כסף אשקול על ידי עשי המלאכה להביא אל גנזי המלך
Si tel est le bon plaisir du roi, qu’il soit rendu un ordre écrit de les faire périr, et moi, je mettrai dix mille kikkars d’argent à la disposition des agents [royaux] pour être versés dans les trésors du roi. »
Rachi
יִכָּתֵב לְאַבְּדָם. יִכָּתֵב סְפָרִים לִשְׁלֹחַ לְשָׂרֵי הַמְּדִינוֹת לְאַבְּדָם: 9
ויסר המלך את טבעתו מעל ידו ויתנה להמן בן המדתא האגגי צרר היהודים
Le roi ôta son anneau du doigt et le remit à Aman, fils de Hamedata, l’Agaghite, le persécuteur des juifs.
Rachi
וַיָּסַר הַמֶּלֶךְ אֶת טַבַּעְתּוֹ. הוּא מַתַּן כָּל דָּבָר גָּדוֹל שֶׁיִּשְׁאֲלוּ מֵאֵת הַמֶּלֶךְ, לִהְיוֹת מִי שֶׁהַטַּבַּעַת בְּיָדוֹ שַׁלִּיט בְּכָל דְּבַר הַמֶּלֶךְ: 10
ויאמר המלך להמן הכסף נתון לך והעם לעשות בו כטוב בעיניך
Et le roi dit à Aman : « Je t’abandonne à la fois l’argent et cette nation, dont tu feras ce que bon te semblera. »
11
ויקראו ספרי המלך בחדש הראשון בשלושה עשר יום בו ויכתב ככל אשר צוה המן אל אחשדרפני המלך ואל הפחות אשר על מדינה ומדינה ואל שרי עם ועם מדינה ומדינה ככתבה ועם ועם כלשונו בשם המלך אחשורש נכתב ונחתם בטבעת המלך
On convoqua les scribes du roi le treizième jour du premier mois, et un message fut rédigé, d’après les prescriptions d’Aman, à l’adresse des satrapes du roi, des gouverneurs de chaque province et des seigneurs de chaque nation en conformité avec le système d’écriture de chaque nation et l’idiome de chaque peuple ; le message était écrit au nom du roi et scellé du sceau royal.
12
ונשלוח ספרים ביד הרצים אל כל מדינות המלך להשמיד להרג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד בשלושה עשר לחדש שנים עשר הוא חדש אדר ושללם לבוז
Et par les courriers, les lettres furent expédiées dans toutes les provinces du roi, [ordonnant] de détruire, exterminer et anéantir tous les juifs jeunes et vieux, enfants et femmes en un seul jour, à savoir le treizième jour du douzième mois, qui est le mois d’Adar, et de faire main basse sur leur butin.
Rachi
וְנִשְׁלוֹחַ סְפָרִים. וְיִהְיוּ נִשְׁלָחִים אישטר''א טרמי''ש בלע''ז. וְהוּא מִגִּזְרַת ''אִם נִלְחוֹם נִלְחַם'' נִלְחוֹם, ''הֲנִגְלֹה נִגְלֵיתִי'' נִגְלֹה, ''נִדְמֹה נִדְמֵיתִי'' נִדְמֹה: בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר. בְּיוֹם י''ג לְאוֹתוֹ חֹדֶשׁ שֶׁהוּא י''ב לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה: 13
פתשגן הכתב להנתן דת בכל מדינה ומדינה גלוי לכל העמים להיות עתדים ליום הזה
La teneur de l’écrit [portait] qu’un ordre fût promulgué dans chaque province et porté à la connaissance de tous les peuples de se tenir prêts pour ce jour.
Rachi
פַּתְשֶׁגֶן. לָשׁוֹן אֲרַמִּי פַּתְשֶׁגֶן סִפּוּר הַכְּתָב דרישמאנ''ט בלע''ז: לְהִנָּתֵן דָּת. צִוּוּי הַכְּתָב שֶׁהָיָה אוֹמֵר לְהִנָּתֵן חֹק גְּזֵרַת הַמֶּלֶךְ: גָּלוּי לְכָל הָעַמִּים. דָּבָר זֶה: 14
הרצים יצאו דחופים בדבר המלך והדת נתנה בשושן הבירה והמלך והמן ישבו לשתות והעיר שושן נבוכה
Les courriers partirent en toute hâte par ordre du roi, et dans Suse, la capitale ; l’édit fut [aussi] publié. Le roi et Aman s’attablèrent pour boire, tandis que la ville de Suse était dans la consternation.
Rachi
וְהַדָּת נִתְּנָה בְּשׁוּשַׁן. מָקוֹם שֶׁהָיָה הַמֶּלֶךְ שָׁם נִתַּן הַחֹק בּוֹ בַּיּוֹם, לִהְיוֹת עֲתִידִים לְיוֹם י''ג לְחֹדֶשׁ אֲדָר. לְכָךְ, וְהָעִיר שׁוּשָׁן נָבוֹכָה. הַיְּהוּדִים שֶׁבָּהּ: 15
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source