Chap. 4
לַמְנַצֵּ֥חַ בִּנְגִינ֗וֹת מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד:
Au chef des chantres, avec accompagnement d’instruments à cordes. Psaume de David.
Rachi
לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת. מִזְמוֹר זֶה יָסַד דָּוִד שֶׁיֹּאמְרוּהוּ בְּנֵי לֵוִי הַמְּנַצְּחִין בִּנְגִינוֹת בַּשִּׁיר עַל הַדּוּכָן, לְשׁוֹן נִצּוּחַ נוֹפֵל בְּמִתְחַזְּקִים בַּעֲבוֹדָה כָּעִנְיָן שנא' (עֶזְרָא ג) וַיַּעֲמִידוּ אֶת הַלְוִיִּם מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה לְנַצֵּחַ עַל מְלֶאכֶת בֵּית ה':
4 : 1
בְּקָרְאִ֡י עֲנֵ֤נִי | אֱלֹ֘הֵ֤י צִדְקִ֗י בַּ֭צָּר הִרְחַ֣בְתָּ לִּ֑י חָ֝נֵּ֗נִי וּשְׁמַ֥ע תְּפִלָּתִֽי:
Quand j’appelle, réponds-moi, Dieu de mon salut ! Dans la détresse tu me mets au large ; sois-moi favorable, écoute ma prière.
Rachi
בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִּי. בַּיָּמִים שֶׁעָבְרוּ עָלַי וּמֵעַתָּה חָנֵּנִי וּשְׁמַע תְּפִלָּתִי:
4 : 2
בְּנֵ֥י אִ֡ישׁ עַד־מֶ֬ה כְבוֹדִ֣י לִ֭כְלִמָּה תֶּאֱהָב֣וּן רִ֑יק תְּבַקְשׁ֖וּ כָזָ֣ב סֶֽלָה:
Fils des hommes, jusqu’à quand mon honneur sera-t-il avili ? [Jusqu’à quand] aimerez-vous les choses vaines, rechercherez-vous le mensonge ? Sélah !
Rachi
בְּנֵי אִישׁ. בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב הַקְּרוּיִם אִישׁ, בְּאַבְרָהָם נֶאֱמַר (בְּרֵאשִׁית כ) הָשֵׁב אֶת אֵשֶׁת הָאִישׁ, בְיִצְחָק נֶאֱמַר (שָׁם כד) מִי הָאִישׁ הַלָּזֶה בְּיַעֲקֹב נֶאֱמַר (שָׁם כה) אִישׁ תָּם: עַד מֶה כְבוֹדִי לִכְלִמָּה. עַד מָתַי אַתֶּם מְבַזִּים אוֹתִי (ש''א כב) רָאִיתִי אֶת בֶּן יִשַׁי, (שָׁם כה) מִי דָּוִד וּמִי בֶּן יִשַׁי, (שָׁם כב) בִּכְרָת בְּנִי עִם בֶּן יִשַׁי, (שָׁם כ) כִּי בּוֹחֵר אַתָּה לְבֶן יִשַׁי, אֵין לִי שֵׁם: תְּבַקְשׁוּ כָזָב. תִּרְדְּפוּ לִמְצוֹא כְּזָבִים כְּגוֹן הַזִּיפִים שֶׁמַּלְשִׁינִים עָלַי וְלִי הָיוּ מַרְאִים שָׁלוֹם וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם דְּיִלְטוּרִין שֶׁהָיוּ בִּימֵי שָׁאוּל (שָׁם כג) הֲלֹא דָּוִד מִסְתַּתֵּר בְּגִבְעַת הַחֲכִילָה וְכֵן הַרְבֵּה:
4 : 3
וּדְע֗וּ כִּֽי־הִפְלָ֣ה יְ֭הוָה חָסִ֣יד ל֑וֹ יְהוָ֥ה יִ֝שְׁמַ֗ע בְּקָרְאִ֥י אֵלָֽיו:
Sachez bien que l’Éternel distingue celui qui lui est fidèle, il entend quand je l’invoque.
Rachi
הִפְלָה. הִבְדִּיל:
4 : 4
רִגְז֗וּ וְֽאַל־תֶּ֫חֱטָ֥אוּ אִמְר֣וּ בִ֭לְבַבְכֶם עַֽל־מִשְׁכַּבְכֶ֗ם וְדֹ֣מּוּ סֶֽלָה:
Tremblez et ne péchez point ; rentrez en vous-mêmes sur votre couche, et gardez le silence ! Sélah !
Rachi
רִגְזוּ. חָרְדוּ מִלִּפְנֵי הקב''ה וְאַל תֶּחֱטָאוּ: אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם. הֵשִׁיבוּ עַל לְבַבְכֶם שֶׁהִזְהִיר הקב''ה עַל כָּךְ:
4 : 5
זִבְח֥וּ זִבְחֵי־צֶ֑דֶק וּ֝בִטְח֗וּ אֶל־יְהוָֽה:
Immolez de pieux sacrifices, et mettez votre confiance en l’Éternel.
Rachi
זִבְחוּ זִבְחֵי צֶדֶק. הַצְדִּיקוּ מַעֲשֵׂיכֶם וַהֲרֵי אַתֶּם כְּמַקְרִיבִים זְבָחִים: וּבִטְחוּ אֶל ה'. שֶׁיַּשְׁפִּיעַ לָכֶם טוֹבָה וְאַל תֶּחֶטְאוּ לוֹ בִּשְׁבִיל מָמוֹן שֶׁאַתֶּם מְצַפִּים לְקַבֵּל שָׂכָר מֵאֵת שָׁאוּל:
4 : 6
רַבִּ֥ים אֹמְרִים֮ מִֽי־יַרְאֵ֪נוּ֫ ט֥וֹב נְֽסָה־עָ֭לֵינוּ א֨וֹר פָּנֶ֬יךָ יְהוָֽה:
Beaucoup disent : "Qui nous fera voir le bonheur ?" Fais lever sur nous la lumière de ta face, ô seigneur !
Rachi
רַבִּים אֹמְרִים מִי יַרְאֵנוּ טוֹב. רַבִּים מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ שֶׁרוֹאִין רְשָׁעִים בְּעוֹשֶׁר וּבְשַׁלְוָה וְאוֹמְרִים מִי יַרְאֵנוּ טוֹב לִהְיוֹת עֲשִׁירִים וּמַשִּׂיגֵי תַּאֲוָה כְּאֵלּוּ: נְסָה עָלֵינוּ. הָרֵם עָלֵינוּ לְנֵס אֶת אוֹר פָּנֶיךָ לְשׁוֹן הָרִימוּ נֵס (יְשַׁעְיָה סב) אָרִים נִסִּי ל''א נְסָה עָלֵינוּ רפנבל''ר בְּלַעַז כְּמוֹ (זְכַרְיָה ט) אַבְנֵי נֵזֶר מִתְנוֹסְסוֹת אֲבָל אֲנִי אֵינִי מְקַנֵּא בָּהֶם כִּי שִׂמְחָה נְתוּנָה בְּלִבִּי מֵעֵת דְּגָנָם וְתִירוֹשָׁם רַבּוּ בָּטוּחַ אֲנִי אִם לַמַּכְעִיסִים כָּךְ לְעוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה לֶעָתִיד לָבֹא שֶׁהוּא יוֹם קִבּוּל שְׂכָרָם:
4 : 7
נָתַ֣תָּה שִׂמְחָ֣ה בְלִבִּ֑י מֵעֵ֬ת דְּגָנָ֖ם וְתִֽירוֹשָׁ֣ם רָֽבּוּ:
Tu me mets plus de joie au cœur [qu’à eux], au temps où abondent leur blé et leur vin.
4 : 8
בְּשָׁל֣וֹם יַחְדָּו֮ אֶשְׁכְּבָ֪ה וְאִ֫ישָׁ֥ן כִּֽי־אַתָּ֣ה יְהוָ֣ה לְבָדָ֑ד לָ֝בֶ֗טַח תּוֹשִׁיבֵֽנִי: (פ)
En paix, je me couche et m’endors aussitôt ; car toi, ô Seigneur, même dans l’isolement, tu me fais demeurer en sécurité.
Rachi
בְּשָׁלוֹם יַחְדָּו אֶשְׁכְּבָה וְאִישָׁן. אִם הָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּשָׁלוֹם יַחְדָּו עִמִּי הָיִיתִי שׁוֹכֵב וְיָשֵׁן בֶּטַח וְלֹא הָיִיתִי יָרֵא מִכָּל צַר וְאוֹיֵב: לְבָדָד לָבֶטַח. כְּמוֹ (דְּבָרִים לג) בֶּטַח בָּדָד עֵין יַעֲקֹב לְשׁוֹן מֻבְטָח וְשָׁקֵט הוּא שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְהוֹשִׁיב גְּיָיסוֹת עִמּוֹ:
4 : 9
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source