Tanakh/Ktouvim/Iyov/18

Chap. 18

וַ֭יַּעַן בִּלְדַּ֥ד הַשֻּׁחִ֗י וַיֹּאמַֽר:

Bildad prit la parole et dit :

Rachi

(מַעֲנֶה בִּלְדַּד):

עַד־אָ֤נָה | תְּשִׂימ֣וּן קִנְצֵ֣י לְמִלִּ֑ין תָּ֝בִ֗ינוּ וְאַחַ֥ר נְדַבֵּֽר:

Jusqu’à quand ferez-vous assaut de discours ? Devenez raisonnables, puis nous pourrons parler.

Rachi

קִנְצֵי. סוֹף: תָּבִינוּ. תִּשְׁתְּקוּ לְהָבִין וְלִשְׁמוֹעַ אֶת אֲשֶׁר נְדַבֵּר:

מַ֭דּוּעַ נֶחְשַׁ֣בְנוּ כַבְּהֵמָ֑ה נִ֝טְמִ֗ינוּ בְּעֵינֵיכֶֽם:

Pourquoi nous considère-t-on comme des brutes ? Pourquoi sommes-nous bornés à vos yeux !

Rachi

נִטְמִינוּ בְּעֵינֵיכֶם. נֶחְשַׁבְנוּ בְּעֵינֵיכֶם טְמוּנִין וְאֵין יְסוֹד בַּתֵּיבָה זוֹ זוּלָתִי ט' מ' כְּמוֹ טְמוּנִין פְּלִשְׁתָּאֵי, (בְּרֵאשִׁית כו) תַּרְגּוּם שֶׁל סִתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים, יֵשׁ מְפָרְשִׁים לְשׁוֹן טְמִינָה וְטָעוּת הוּא בְּיָדָם שא''כ צְרִיכָה הַתֵּיבָה שְׁנֵי נוּנִין אֶחָד בַּיְּסוֹד וא' בְּשִׁמּוּשׁ שֶׁל רַבִּים:

טֹֽרֵ֥ף נַפְשׁ֗וֹ בְּאַ֫פּ֥וֹ הַ֭לְמַעַנְךָ תֵּעָ֣זַב אָ֑רֶץ וְיֶעְתַּק־צ֝֗וּר מִמְּקֹמֽוֹ:

O toi, qui te déchires toi-même dans ta fureur, est-ce par amour de toi que la terre sera abandonnée et que le rocher changera de place ?

Rachi

טֹרֵף נַפְשׁוֹ. חוֹזֵר עַל אִיּוֹב לְךָ אֲנִי אוֹמֵר הַטּוֹרֵף וּמְחַבֵּל נַפְשׁוֹ בְּאַפּוֹ וּבְכַעְסוֹ: הַלְמַעַנְךָ. הַלְּמַעַן צִדְקָתְךָ תֵּעָזַב הָאָרֶץ מִמִּשְׁפַּט מִדָּתָהּ: וְיֶעְתַּק צוּר. הַיּוֹצֵר (מִמְּקוֹמוֹ) מִדַּעְתּוֹ וּמִמִּדָּתוֹ:

גַּ֤ם א֣וֹר רְשָׁעִ֣ים יִדְעָ֑ךְ וְלֹֽא־יִ֝גַּ֗הּ שְׁבִ֣יב אִשּֽׁוֹ:

Oui certes, la lampe des méchants s’éteint, la flamme de son foyer cesse de briller.

Rachi

גַּם. עַתָּה לְפִי צַעֲקָתְךָ זֹאת תִּנְהַג לְדוֹרוֹת: אוֹר רְשָׁעִים יִדְעָךְ. יְקַפֵּץ מִמְּקוֹמוֹ: שְׁבִיב. אשטנציל''א:

א֖וֹר חָשַׁ֣ךְ בְּאָהֳל֑וֹ וְ֝נֵר֗וֹ עָלָ֥יו יִדְעָֽךְ:

La lumière s’obscurcit dans sa tente, son flambeau s’éteint au-dessus de lui.

יֵֽ֭צְרוּ צַעֲדֵ֣י אוֹנ֑וֹ וְֽתַשְׁלִיכֵ֥הוּ עֲצָתֽוֹ:

Ses pas, jadis assurés, deviennent hésitants, il est renversé par ses propres projets.

Rachi

יֵצְרוּ. יִהְיוּ קְצָרִים צַעֲדֵי כֹּחוֹ: וְתַשְׁלִיכֵהוּ. מֵעָלָיו עֲצָתוֹ שֶׁיָּעַץ אֲשֶׁר לֹא יִתְקַיֵּים:

כִּֽי־שֻׁלַּ֣ח בְּרֶ֣שֶׁת בְּרַגְלָ֑יו וְעַל־שְׂ֝בָכָ֗ה יִתְהַלָּֽךְ:

Car ses pieds se prennent dans le filet, il chemine sur des rets.

Rachi

כִּי וגו'. סוֹפוֹ אֲשֶׁר שׁוּלַּח בְּרֶשֶׁת (שׁוֹלְחוֹ) רַגְלָיו לִצְעוֹד עַל הָרֶשֶׁת וְלִיתָּפֵשׂ: וְעַל שְׂבָכָה יִתְהַלָּךְ. הִיא רֶשֶׁת כָּל שְׂבָכָה עֲשׂוּיָה כְּמוֹ רֶשֶׁת וְהוּא קייפ''א שֶׁבְּרָאשֵׁי הַנָּשִׁים:

יֹאחֵ֣ז בְּעָקֵ֣ב פָּ֑ח יַחֲזֵ֖ק עָלָ֣יו צַמִּֽים:

Le piège le saisit au talon, le traquenard se referme violemment sur lui.

Rachi

יֹאחֵז. יֹאחֲזֶנּוּ בְּעָקֵב פָּח:

טָמ֣וּן בָּאָ֣רֶץ חַבְל֑וֹ וּ֝מַלְכֻּדְתּ֗וֹ עֲלֵ֣י נָתִֽיב:

Des entraves lui sont posées secrètement sur le sol, des embûches couvrent la route qu’il suit.

Rachi

טָמוּן בָּאָרֶץ. תַּחַת רַגְלָיו: חַבְלוֹ. חֶבֶל מְצוּדָתוֹ אֲשֶׁר יִלָּכֵד בָּהּ: וּמַלְכֻּדְתּוֹ. טָמוּן עֲלֵי נְתִיבוֹ כְּשֵׁם שֶׁטּוֹמְנִין חֶבֶל מַלְכּוֹדֶת לְעוֹפוֹת:

סָ֭בִיב בִּֽעֲתֻ֣הוּ בַלָּה֑וֹת וֶהֱפִיצֻ֥הוּ לְרַגְלָֽיו:

De toutes parts les terreurs le poursuivent et font vaciller ses jambes.

Rachi

בַלָּהוֹת. שֵׁדִים: וֶהֱפִיצֻהוּ לְרַגְלָיו. (ינפצהו) יַחְבְּטוּהוּ עַל הָאָרֶץ:

יְהִי־רָעֵ֥ב אֹנ֑וֹ וְ֝אֵ֗יד נָכ֥וֹן לְצַלְעֽוֹ:

Sa vigueur dépérit par la faim, la ruine menace ses flancs.

Rachi

אֹנוֹ. בְּנוֹ: לְצַלְעוֹ. אִשְׁתּוֹ:

יֹ֭אכַל בַּדֵּ֣י עוֹר֑וֹ יֹאכַ֥ל בַּ֝דָּ֗יו בְּכ֣וֹר מָֽוֶת:

Les lambeaux de sa peau deviennent une pâture, ses membres, une proie pour le premier-né de la mort.

Rachi

יֹאכַל בַּדֵּי עוֹרוֹ. וְיֹאכַל כָּל שְׁאָר בַּדָּיו בָּנָיו וּבְנוֹתָיו: בְּכוֹר מָוֶת. שַׂר הַמָּוֶת כְּמוֹ (תְּהִלִּים פט) אָנִי בְּכוֹר אֶתְּנֵהוּ:

יִנָּתֵ֣ק מֵ֭אָהֳלוֹ מִבְטַח֑וֹ וְ֝תַצְעִדֵ֗הוּ לְמֶ֣לֶךְ בַּלָּהֽוֹת:

Il est arraché de la tente où il vivait en sécurité, et poussé entre les bras du roi des épouvantements.

Rachi

יִנָּתֵק מֵאָהֳלוֹ. מֵאִשְׁתּוֹ: מִבְטַחוֹ. שֶׁהִיא בְּטוּחָה בּוֹ, (מִבְטַחוֹ) מִבְטַחַת שֶׁלּוֹ שֶׁהִיא בּוֹטַחַת עָלָיו: וְתַצְעִדֵהוּ. וְהִיא תַּצְעִידֵהוּ וַתְּשַׁלְּחֵהוּ (מֵעָלֶיהָ) לַקֶּבֶר לְמֶלֶךְ הַשֵּׁדִים:

תִּשְׁכּ֣וֹן בְּ֭אָהֳלוֹ מִבְּלִי־ל֑וֹ יְזֹרֶ֖ה עַל־נָוֵ֣הוּ גָפְרִֽית:

Des gens qui ne lui sont de rien se fixent dans sa demeure ; une pluie de soufre se répand sur son domaine.

Rachi

תִּשְׁכּוֹן בְּאָהֳלוֹ. אַלְמָנָה: מִבְּלִי לוֹ. (שֶׁלֹּא תְּהֵא שֶׁלּוֹ) שֶׁהֲרֵי מֵת, וְסוֹף יְזֹרֶה עַל נָוֵהוּ גָפְרִית:

מִ֭תַּחַת שָֽׁרָשָׁ֣יו יִבָ֑שׁוּ וּ֝מִמַּ֗עַל יִמַּ֥ל קְצִירֽוֹ:

Par en bas, ses racines se dessèchent, par en haut, son feuillage se flétrit.

זִֽכְרוֹ־אָ֭בַד מִנִּי־אָ֑רֶץ וְלֹא־שֵׁ֥ם ל֝֗וֹ עַל־פְּנֵי־חֽוּץ:

Son souvenir s’efface de la terre, et rien ne rappelle son nom dans l’étendue du monde.

יֶ֭הְדְּפֻהוּ מֵא֣וֹר אֶל־חֹ֑שֶׁךְ וּֽמִתֵּבֵ֥ל יְנִדֻּֽהוּ:

On le repousse de la lumière dans les ténèbres et on l’expulse de l’univers.

Rachi

יֶהְדְּפֻהוּ. מִן הַשָּׁמַיִם:

לֹ֘א נִ֤ין ל֣וֹ וְלֹא־נֶ֣כֶד בְּעַמּ֑וֹ וְאֵ֥ין שָׂ֝רִ֗יד בִּמְגוּרָֽיו:

Il ne laisse ni lignée, ni postérité, ni aucun survivant dans son habitation.

Rachi

נֶכֶד. בֶּן הַבֵּן:

עַל־י֖וֹמוֹ נָשַׁ֣מּוּ אַחֲרֹנִ֑ים וְ֝קַדְמֹנִ֗ים אָ֣חֲזוּ שָֽׂעַר:

Sa destinée frappe de stupeur ceux de l’Occident et donne le frisson à ceux de l’Orient.

Rachi

נָשַׁמּוּ אַחֲרֹנִים. תָּמְהוּ בְּשׁוֹמְעָם עַל אֵיד אֲשֶׁר בָּא לוֹ: שָׂעַר. לֹא יִתָּכֵן לִהְיוֹת מִגִּזְרַת שָׂעַר שֶׁאֵין טַעַם שָׂעַר (בשי''ן אֶלָּא בְּעַיִן) וְאֵינוֹ נֶהְפָּךְ לְקָמָץ בְּאֶתְנַחְתָּא וְסוֹף פָּסוּק, ל''ש:

אַךְ־אֵ֭לֶּה מִשְׁכְּנ֣וֹת עַוָּ֑ל וְ֝זֶ֗ה מְק֣וֹם לֹא־יָדַֽע־אֵֽל:

Oui, voilà ce qui attend les demeures du malfaiteur, la résidence de qui ne reconnaît pas Dieu !

Rachi

אֵלֶּה מִשְׁכְּנוֹת עַוָּל. זֶה אַחֲרִיתָם:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source