Chap. 19
1
מַשָּׂ֖א מִצְרָ֑יִם הִנֵּ֨ה יְהוָ֜ה רֹכֵ֨ב עַל־עָ֥ב קַל֙ וּבָ֣א מִצְרַ֔יִם וְנָע֞וּ אֱלִילֵ֤י מִצְרַ֙יִם֙ מִפָּנָ֔יו וּלְבַ֥ב מִצְרַ֖יִם יִמַּ֥ס בְּקִרְבּֽוֹ:
Oracle contre l’Égypte : Voici, le Seigneur, chevauchant sur un nuage rapide, arrive en Égypte : les divinités de l’Égypte tremblent devant lui, et le cœur des Égyptiens se sent défaillir dans leur poitrine.
Rachi (non traduit)
רֹכֵב עַל עָב קַל. מְהֵרָה לִשְׁלוֹחַ קַל מְהֵרָה גְּזֵרַת דְּבָרוֹ לִיפָּרַע מִמִּצְרַיִם:
וְנָעוּ אֱלִילֵי מִצְרָיִם מִפָּנָיו. לֹא יִהְיֶה לָהֶם כֹּחַ לְהַצִּיל אֶת עַמָּם מִיָּד שְׁלוּחָיו שֶׁל אַשּׁוּר וְזֶה שֶׁאָמַר הַנָּבִיא פּוּרְעָנוּת מִצְרָיִם בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה מַה שֶׁלֹּא אָמַר בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה לִשְׁאָר אוּמּוֹת מִפְּנֵי שֶׁהֵם לְמוּדִים לִלְקוֹת בַּמִּדָּה הַזֹּאת וְעָבַרְתִּי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם (שְׁמוֹת יב) וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרָיִם (שָׁם) וְדֶרֶךְ אֶרֶץ מְיָירְאִין אֶת הָאָדָם בַּמַּכָּה שֶׁכְּבָר לָקָה בָּהּ:
Targ. Yonathan (non traduit)
מַטַל כַּס דִלְוָט לְאַשְׁקָאָה יַת מִצְרָאֵי הָא יְיָ מִתְגְלֵי בַּעֲנָן יְקָרֵהּ לְאִתְפְּרָעָא מִמִצְרַיִם וְיִתַּבְּרוּ טַעֲוַת מִצְרָאֵי מִן קֳדָמוֹהִי וְלִבָא דְמִצְרָאֵי יִתְמְסֵי בִּמְעֵיהוֹן:
M. David (non traduit)
רוכב וכו'. רצה לומר מהרה ישלח דברו להפרע מהם : ונעו. תנועת החרדה והרתת : בקרבו. בתוך הגוף :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
רכב על עב. משתתף עם מליצת בחיר ה' השם עבים רכובו (תהלות קד) : ונעו. יבואר תנועה מחמת יראה, וירא העם וינועו (שמות כ' יח), או תנועת ירידת המעלה והמדרגה, הניעמו בחילך והורידמו (תהלות נט יב), ע''ד ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
הנה, מצייר בחזיונו, כי רואה את ה' רוכב על עב קל, משל למהירת ההליכה. ובא למצרים, האלילים ינועו מפניו, ולבב האומה ימס. וטעם הציור הזה, כי המצרים בימים הקדמונים היו עובדים לנהר נילוס ומיחסים לו אלהות בצירוף יתר אליליהם, והיו מהבילים כי האלילים הם המונעים את העננים מבוא בארצם, כי הענן והגשם סימן רע להם, וגם עוד היום אבל כבד הוא למצרים, יען שבתיהם בנוים מעפר וטיט, ובבוא הגשם תמס יהלוכו, ומצד זה עת קרה להם גשם בימי קדם, היו מיחסים אותו אל לקות אליליהם העוצרים בעד הגשם, ומצד זה צייר ביאת השם ותנועת האלילים ממקומם, לשיבא ה' על העב וישים עבים רכובו :(מלבי''ם באור הענין)
2
וְסִכְסַכְתִּ֤י מִצְרַ֙יִם֙ בְּמִצְרַ֔יִם וְנִלְחֲמ֥וּ אִישׁ־בְּאָחִ֖יו וְאִ֣ישׁ בְּרֵעֵ֑הוּ עִ֣יר בְּעִ֔יר מַמְלָכָ֖ה בְּמַמְלָכָֽה:
"Je vais armer Égyptiens contre Égyptiens ; ils combattront frère contre frère, ami contre ami, ville contre ville et royaume contre royaume.
Rachi (non traduit)
וְסִכְסַכְתִּי מִצְרַיִם בְּמִצְרַיִם. סוֹפוֹ מְפָרֵשׁ אֶת תְּחִלָּתוֹ וְנִלְחֲמוּ אִישׁ בְּאָחִיו:
Targ. Yonathan (non traduit)
וֶאֱגָרֵי מִצְרָאֵי בְּמִצְרָאֵי וִיגִיחוּן קְרָב גְבַר בַּאֲחוּהִי וּגְבַר בְּחַבְרֵהּ קְרִי בִּקְרִי וּמָלְכוּ בְמָלְכוּ:
M. David (non traduit)
וסכסכתי. אעשה בלבול ותגר ביניהם ונלחמו זה בזה : ממלכה בממלכה. ממלכות רבות היו בארץ מצרים :
M. Tsion (non traduit)
וסכסכתי. ענין בלבול וגרוי כמו ואת אויביו יסכסך (לעיל ט) :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
וסכסכתי. בארתיו למעלה (ט' י') מענין מצור משורש סוך או סכך עיי''ש, והבי''ת של במצרים היא ב' הכלי. ומצרים הראשון הוא שם המדינה, והשני הוא שם אנשי המדינה, ר''ל אנשי מצרים יצורו על מדינת מצרים :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
וסכסכתי, (מאמר זה נמשך עד פסוק ה' שסיים נאום האדון ה'), מצייר כי שמע קול ה' אומר בעת לכתו לשם אלה הדברים. אנכי אלך, ואסבב את מדינת מצרים ע''י אנשי מצרים בעצמם, שיצורו מקצת אנשי מצרים על קצתם, כי תהיה חרב איש ברעהו. ונלחמו איש באחיו, הנה דרך הנהוג בעת ילחמו ממלכה בממלכה, ישלימו כל הערים העומדות תחת פקודת הממלכה ביניהם, ויהיו לאגודה אחת ללחום נגד מתקוממיהם בלב אחד, וכן עת תלחם עיר בעיר, ישלימו בני העיר להיות כאיש אחד נגד העיר העושה עמה מלחמה, וכשילחמו משפחה עם משפחה אחרת, איש ברעו, אז יצטרפו כל האחים והקרובים אשר במשפחה ההיא להיות בקשר אחד. אבל פה תחלה ילחמו איש באחיו, עד שתהיה פירוד בין האחים בני המשפחה, ואח''כ איש ברעהו, אשר אינו ממשפחה אחת, ילחמו משפחה במשפחה, ואח''כ ילחמו עיר בעיר אחרת ואח''כ ממלכה בממלכה אחרת, ובאופן זה תהיה המלחמה עליהם מבית ומחוץ, מלחמה פנימית של האחים והמשפחות והערים, ומלחמה חיצונית של הממלכות :(מלבי''ם באור הענין)
3
וְנָבְקָ֤ה רֽוּחַ־מִצְרַ֙יִם֙ בְּקִרְבּ֔וֹ וַעֲצָת֖וֹ אֲבַלֵּ֑עַ וְדָרְשׁ֤וּ אֶל־הָֽאֱלִילִים֙ וְאֶל־הָ֣אִטִּ֔ים וְאֶל־הָאֹב֖וֹת וְאֶל־הַיִּדְּעֹנִֽים:
L’esprit qui anime l’Égypte s’évanouira, je détruirai ses projets ; ils consulteront alors idoles et enchanteurs, nécromanciens et magiciens.
Rachi (non traduit)
וְנָבְקָה רוּחַ. תִּתְרוֹקֵן חָכְמָתוֹ כְּמוֹ (לְקַמָּן כד) בּוֹקֵק הָאָרֶץ:
הָאִטִּים. א' מִן הַשֵּׁמוֹת שֶׁל עו''ג:
Targ. Yonathan (non traduit)
וְתִתְמְסֵי רוּחָא דְמִצְרָאֵי בִּמְעֵיהוֹן וְחַכִּימֵיהוֹן אֱסַלְעֵם וְיִתְבְּעוּן מִן טַעֲוָן וּמִן חֲרָשִׁין וּמִן בִּידִין וּמִן זְכוּרוּ:
M. David (non traduit)
ונבקה. תתרוקן רוח השכלי אשר בקרבו ואשחית עצתו ולא ייעצו בחכמה והוא כפל ענין במ''ש : ודרשו וכו'. כראותם שכלתה עליהם הרעה ידרשו אל האלילים וכו' וכאומר הנה יהיו עסוקים בדברי הבאי :
M. Tsion (non traduit)
ונבקה. ענין רקות כמו הבוק תבוק הארץ (לקמן כ''ד) : אבלע. אשחית. האטים. שם ממיני הכשוף הנעשה בנחת ובחשאי והוא מלשון ויהלך אט (מ''א כ''א) : האובות. הידעונים. מיני כשוף :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
ונבקה. ענין ריקות, כמו הבוק תבוק הארץ (לקמן כד ג') : רוח. כולל רוח העצה והמחשבה החכמה והבינה הגבורה וכל כחות הנפש כמו שבארתי במק''א : אבלע. ענין השחתה (עיין לעיל ג' יב) :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
ונבקה, רוח החכמה והגבורה של מצרים שהיו חכמים וגבורים מעולם תתרוקן עתה מהם. ועצתו, גם העצה הנמצאת אצלם מכבר בעניני המלחמה והנהגת המדינה, אבלע ואשחית אותה. ודרשו, וכשיהיו ריקם מכל עצה וגבורה ידרשו אל הבלים לבלתי הועיל : [הערה : חוזק העם תלוי בשני דברים, א] בהאחדות אשר ביניהם שיהיו כולם כגוף אחד. ב] בעצה וגבורה למלחמה, וע''כ צייר סבת ירידתם בשני דברים אלה, א] במלחמה אשר בין איש לריעו, ב] בשאבדו גבורתם ונסרחה חכמתם : ע''כ] :(מלבי''ם באור הענין)
4
וְסִכַּרְתִּי֙ אֶת־מִצְרַ֔יִם בְּיַ֖ד אֲדֹנִ֣ים קָשֶׁ֑ה וּמֶ֤לֶךְ עַז֙ יִמְשָׁל־בָּ֔ם נְאֻ֥ם הָאָד֖וֹן יְהוָ֥ה צְבָאֽוֹת:
Et je livrerai les Égyptiens au pouvoir d’un maître sévère, ils seront gouvernés par, un roi cruel," dit le Seigneur, l’Éternel-Cebaot.
Rachi (non traduit)
וְסִכַּרְתִּי. כְּמוֹ וְסָגַרְתִּי, וְיֵשׁ עוֹד לְפָרֵשׁ לְשׁוֹן וַיִּסָּכְרוּ מַעְיְנֹת תְּהוֹם (בְּרֵאשִׁית ח) אֶסְתְּמֶנּוּ וְאַחַבָּשֵׁנוּ:
בְּיַד אֲדֹנִים קָשֶׁה. כָּל לְשׁוֹן אַדְנוּת קָרוּי בִּלְשׁוֹן רַבִּים וַאֲפִילּוּ יָחִיד כְּמוֹ (שָׁם לט) אֲדֹנֵי יוֹסֵף, עַד בָּא אֲדוֹנָיו (שָׁם):
וּמֶלֶךְ עַז. מֶלֶךְ אַשּׁוּר:
Targ. Yonathan (non traduit)
וְאֶמְסַר יַת מִצְרָאֵי בְּיַד רִבּוֹן קְשֵׁי וּמְלַךְ תַּקִיף יִשְׁלוֹט בְּהוֹן אֲמַר רִבּוֹן עַלְמָא יְיָ צְבָאוֹת:
M. David (non traduit)
וסכרתי. אמסרם ביד אדון קשה והוא מלך אשור : ומלך עז. כפל הענין במ''ש :
M. Tsion (non traduit)
וסכרתי. כמו וסגרתי כי גיכ''ק מתחלף והוא ענין מסירה כמו היסגרוני בעלי קעילה (ש''א כג) : אדונים. זהו ענין לשון תפארת ליחיד לומר עליו בלשון רבים וכן אדוני יוסף (בראשית ל''ט) : עז. חזק :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
וסכרתי. נמצא מענין סתימה, כל עושי שכר (להלן י'), ובנינו נפעל ויסכרו מעינות תהום, ומענין מסירה ביד אויב בבני פועל, ומשתתף עם פעל סגר שיש בו ג''כ שני ההוראות האלה : קשה, עז. ההבדל אשר ביניהם, עז, מצטרף עם השמות המורים על העזוז והכח והאומץ והגבורה והאון והתוקף. ושם קשה, יצטרף עם השמות שמורה על הקישוי והכובד, חומר קשה, עבודה קשה, קשה לב ואכזר, (בראשית מט ז') ארור אפס כי עז ועברתם כי קשתה, מבואר במ''ש למעלה (יג ט'). אף הוא הכעס היוצא לנקום נקם ולהעניש את החוטא כמדתו, מצייר כי האף הזה עז היא, וידיו רב לו ליסר ולהעניש. ועברה, הוא מה שעובר את הגבול מתוך כעסו לשפוך את חמתו על כל מי שפוגע בדרכו גם על מי שלא חטא, וזה מצד אכזריותו, כי קשתה מאד :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
וסכרתי, ועי''ז תהיה אחריתם, שאסגיר את מצרים ביד אדונים קשים ואכזרים, שימשלו עליהם הרבה אדונים אכזרים, שזה גרוע יותר מאם ימלוך עליהם מלך אחד אכזר שלא יוכל להפשיט אכזריותו כ''כ על כל האנשים הפרטיים, ואינו משחית רק את הכלל, משא''כ כשהם רבים. ומלך, ר''ל וגם לא יהיה להם שום תקוה לפרוק עול האדונים מעל צואריהם, יען שמלך עז ותקיף ימשול בהאדונים האלה, והוא יחזיק את ידם בממשלתם. נאם ה', עד כאן דברי ה' שאמר בעת לכתו, ומעתה יתחיל הנביא את דבריו בפני עצמו :(מלבי''ם באור הענין)
5
וְנִשְּׁתוּ־מַ֖יִם מֵֽהַיָּ֑ם וְנָהָ֖ר יֶחֱרַ֥ב וְיָבֵֽשׁ:
Les eaux de la mer tarissent, et le fleuve est totalement à sec.
Rachi (non traduit)
וְנִשְּׁתוּ מַיִם מֵהַיָּם. וְנֶחֶרְבוּ מַיִם מִן הַיָּם:
וְנִשְּׁתוּ. ל' הַשְּׂאֵת וְהַשָּׁבֶר (אֵיכָה ג) לְפִי שֶׁכָּל שֶׁבַח אֶרֶץ מִצְרַיִם ע''י נִילוּס הוּא שֶׁאֵין גְּשָׁמִים יוֹרְדִים שָׁם אֶלָּא נִילוּס עוֹלָה וּמַשְׁקֶה אוֹתָהּ דֶּרֶךְ יְאוֹרִים הָעֲשׂוּיִים בִּידֵי אָדָם לְפִיכָךְ הוּא מְדַמֶּה פּוּרְעָנוּת שֶׁלָּהּ לְיוֹבֶשׁ יְאוֹרִים. וְנִשְּׁתוּ מַיִם מֵהַיָּם. וְלֹא יַחֲזִיר הַיָּם אֶת נִילוּס לַאֲחוֹרָיו וַיֵּרֶד נִילוּס לְתוֹכוֹ וְלֹא יַעֲלֶה וְיַשְׁקֶה אֶת מִצְרַיִם:
וְנָהָר. זֶה נִילוּס:
Targ. Yonathan (non traduit)
וְיִצְדוּן מַיָא מִיַמָא וּנְהַרְהוֹן יֶחְרוֹב וְיִיבַשׁ:
M. David (non traduit)
ונשתו. מי הים יסור ויעתק ממקומו ולא יוכלו להביא לה בר ומזון דרך אניה בלב ים : ונהר. הנילוס יחרב מימיו ולא ישקה שדותם והאדמה לא תצמח ויכלו ברעב ולפי שכל שבח מצרים הוא מה שהנילוס עולה ומשקה שדותם המשיל חרבנה אל יבושת המים :
M. Tsion (non traduit)
ונשתו. ענין העתקה והסרה וכן גיד הנשה (שם ל''ב) : יחריב. ענין יבשות :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
ונשתו. שרשו נשת, ענין העתקה, או הפסד, כמו נשתה גבורתם (ירמיה נא ל') : הים. כן נקרא העומק בו יתקבצו המים הרבים, ולמקוה המים קרא ימים, והעד ים הנחושת אשר עשה שלמה (ע''ל יא ט') : ונהר. נהר, נחל, יאור, יקראו ע''ש התחלפות איכותם, נהר, הוא הנהר המושך, והוא קטן מן הים בעומק אורך ורוחב. נחל, הוא המתפשט ברוחב ואינו עמוק וזועף כנהר. ויאור, הוא קטן משניהם ועקר שמו נלקח ע''ש שעולה ומתמלא ממי גשמים, שנקראים אור, על כפים כסה אור, ולכן נמצא שם זה לרוב על נחל מצרים, מצרים כיאור יעלה, ועלתה כיאור כולה וכו', ולא נמצא רק שתים ושלשה מקומות שם יאור על נהר אחר חוץ מיאור מצרים, כי הנילוס עקר גדלו ממי גשמים, הנובעים מן ההרים הרמים היורדים ממדינת אביסיניאן, ומצאנו על נהר נילוס, שם נהר פעם אחד (בראשית א') שם נחל בכ''מ, וצ''ל כי היה נחל בצורתו, נהר ע''ש התפשטותו ונביעתו (ע''ל ב' א') ונהרו אליו כל הגוים, ושם יאור ע''ש התמלאותו ממי גשמים : יחרב ויבש, ההבדל בין חורב ליובש, ידוע, חורב יאמר בבחינת הלח המתיבש, ויובש אחר שמתיבש, וע''כ אמר יחרב תחלה מלחותו, אח''כ יתיבש לגמרי, ועיין (יהושע ד' כב ומ''ש שם) :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
ונשתו, מספר והולך איך ע''י אבדת ממשלתם, וע''י היותם למס עובד תחת שבט אכזריים, אבדו גם מחייתם ופרנסתם, וחושב בזה חמשה דברים, א. הנה טוב ארץ מצרים היה ע''י נהר הנילוס שעלה בכל שנה והשקה את אדמתם, ובזה היה תלוי כל הצלחתם, וע''כ צייר חורבנם ביבושת הנהר ההוא. ויען שלדעת הקדמונים כל הנהרות מתמלאים ממי הים, והנילוס כאחד מהם, מצייר כי המים נעתקו ונכרתו מהים וממילא נתייבש נהר הנילוס ג''כ : [הערה : רבים עמדו ע''ז, מה ענין הים למפלת מצרים, וגם אשר כתבתי בפנים אינו עולה לפי דעות רבים, המיחסים סבת עליית הנהר, על ידי ריבוי הגשמים, אשר במדינת אביסיניאן. ועלה בדעתי לבאר הים הנאמר פה על הבריכה הגדולה שעשו שיזובו המים לתוכו בעת עלותו, ומן הבריכה הזאת עשו חפירות והמשיכות נהרות ויאורים להשקות השדות, והבריכה הזאת נקראת (מעריס), אולם יען שמליצה זאת מתאחדת עם מ''ש (איוב י''ד) אזלו מים מני ים ונהר יחרב ויבש, ואיוב לא היה מגורתו במצרים רק בארץ עוץ. ויתכן לבאר על פי מה שנודע כי קדמוני מצרים היו מאמינים בהבליהם כי האליל המקודש אצלם המיוחס אל הנילוס, יש לו מלחמה עם האליל אשר הים מיוחס אליו, ובשיתמלא הים ויתגבר יחסר הנילוס, כי בנפול זה יקום השני, וע''כ היו בני מצרים הקדמונים נמנעים מלעבור דרך ים באניות מפחד הים וזעפו, ע''ז הליץ עליהם לפי דעתם שהגם שנשתו מים מהים, מכל מקום לא יתמלא הנהר, כי מיד ה' יהיה זה לא מצד כח האלילים בהבליהם : ע''כ] :(מלבי''ם באור הענין)
6
וְהֶאֶזְנִ֣יחוּ נְהָר֔וֹת דָּלֲל֥וּ וְחָרְב֖וּ יְאֹרֵ֣י מָצ֑וֹר קָנֶ֥ה וָס֖וּף קָמֵֽלוּ:
Les bras du Nil répandent une odeur infecte, les canaux de l’Égypte baissent et se dessèchent, joncs et roseaux languissent.
Rachi (non traduit)
וְהֶאֶזְנִיחוּ. כְּשֶׁהַמַּיִם מִתְמַעֲטִין הַטִּיט נִיכָּר בָּהֶם וְנַעֲשִׂין רֶפֶשׁ וְנִזְנָחִין:
דָּלֲלוּ. בַּמַּחְבֶּרֶת אִם דַּל הוּא (וַיִּקְרָא יד):
יְאֹרֵי מָצוֹר. יְאוֹרִים עֲמוּקִים בַּחֲרִיצֵי מִצּוּרֵי עֲיָירוֹת:
קָנֶה וָסוּף. שֶׁהָיוּ גְּדֹלִים שָׁם מֵרוֹב מִימֵיהֶם:
קָמֵלוּ. כְּשֶׁיָּבְשׁוּ הַיְּאוֹרִים עָמְדוּ הַקָּנִים מִלְּגַדֵּל עוֹד וְהֵם מִתְיַיבְּשִׁים וְנוֹפְלִים ת''י קָמֵלוּ לָא יִסְקוּן וּבְמָקוֹם אַחֵר תִּירְגֵּם הֶחְפִּיר לְבָנוֹן קָמַל נְתַר וְאוֹמֵר אֲנִי שֶׁהוּא לְשׁוֹן קְצִיצָה שֶׁנִּקְצָצִים מֵאֲלֵיהֶן מֵחֲמַת יוֹבְשָׁן וְנוֹפְלִין:
Targ. Yonathan (non traduit)
וְיִצְדוּן נַהַרְוָתְהוֹן וְיִבְשׁוּן וְיֶחְרְבוּן נַהֲרֵיהוֹן עַמִיקַיָא קָנֵי וְגוֹמָא לָא יִסְקוּן:
M. David (non traduit)
והאזניחו נהרות. נהרות מצרים יעזבו מימיהם : דללו וכו'. המים אשר בהיאורים העמוקים הנקווים בחריצי מצורי העיירות הורמו ממקומם ונסתלקו ונשאר מקומם יבש : קנה וסוף. הגדלים על שפתי היאורים יכרתו מחסרון המים :
M. Tsion (non traduit)
והאזניחו. האל''ף נוספת כי הוא ענין עזיבה כמו כי לא וזנח (איכה ג). דללו. ענין הרמה כמו דלו מאנוש נעו (איוב כ''ח) : מצור. מל' צור וחוזק כי חריצי המים הסביב לעיר הם לה לחוזק וכן ואחריב בכף פעמי כל יאורי מצור (לקמן ל''ז) : קנה וסוף. מיני דשאים הגדלים על שפת הנהר כמו כאשר ינוד הקנה במים (מ''א יד) וכמו ותשם בסוף (שמות ב) : קמלו. ענין כריתה כמו החפיר לבנון קמל (לקמן ל''ג) :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
והאזניחו. פעל זנח, נבדל מן פעל עזב נטש, במה שזנח מורה על התיעוב והריחוק לגמרי, וכשבא בהפעיל מורה שעשה בו איזה רושם בל יצלח עוד למלאכתו, כמו וכל הכלים אשר הזניח המלך אחז במלכותו, כמ''ש חז''ל (ע''ז דף מג) שטמא את הכלים במה ששרת בהם לע''ז, וכן (דה''ב יא) כי הזניחם ירבעם ובניו, ושם (א' כח ט') ואם תעזבנו יזניחך לעד, היינו שיעשה בך רושם ההרחקה, אבל בקל מורה רק התיעוב והשיקוץ שהדבר הנזנח מתועב אל הזונח, במ''ש זנח ה' מזבחו, הלא אתה אלהים זנחתנו, ר''ל הרחקתנו תעבתנו : דללו. פעל דלל, מורה על המעטת איזה דבר, אם על עוני שנתמעט עשרו, אם על חולי שנתמעט בריאת גופו, מדוע אתה ככה דל בן המלך, המעטת הכבוד ידל כבוד יעקב, הנה אלפי הדל במנשה, ר''ל הפחות, ופה ר''ל נתמעטו תחלה מכמותם ואח''כ יבשו לגמרי : יארי מצור. יאורים המכונסים בחפירה לצורך המצור למצוא מים לשתות, וכן לקמן (לו כה). קנה וסוף, סוף הוא מין גומא הגדל על שפת היאור, והיה מצוי בשפת יאורי מצרים, כמ''ש ותשם בסוף על שפת היאור, והוא לח יותר מן קנה. ור''ל לא לבד קנה, אלא גם סוף שלח יותר קמל ונכרת. קמלו, ענין כריתה ע''י יובש, וכן (לקמן לג ט') החפיר לבנון קמל :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
והאזניחו, הנהר והים שנעתקו ונתיבשו יעזבו מעתה את הנהרות הקטנים שהיו מתפשטים מן הנילוס בכל ארץ מצרים בעת עלותו, שהתפשטו ממנו זרועות ותעלות לכלל המדינה. דללו, וגם היאורים הנמשכים בידי אדם לתוך החפירות שכרו בעומק להקוות שם מים לעמוד זמן רב שיהיה להם לתועלת בעת המצור, שא''א לשאוב מן הנהר, והם עמוקים מאד, נתדללו וגם חרבו לגמרי. קנה, ולא לבד שחרבו המים, אלא גם הקנה וסוף הגדלים אצל היאורים נתיבשו מרוב היובש שלא נשאר שום ליחות אף להחיות הקנה וסוף שאין גדלים רק במקום מים :(מלבי''ם באור הענין)
7
עָר֥וֹת עַל־יְא֖וֹר עַל־פִּ֣י יְא֑וֹר וְכֹל֙ מִזְרַ֣ע יְא֔וֹר יִיבַ֥שׁ נִדַּ֖ף וְאֵינֶֽנּוּ:
Tout est dénudé le long du Nil, aux bouches du Nil ; tout ce qui est semé près du Nil se flétrit, est emporté par le vent, disparaît.
Rachi (non traduit)
עָרוֹת עַל יְאוֹר עַל פִּי יְאוֹר, וְכֹל מִזְרַע יְאוֹר וגו'. עָרוֹת לְשׁוֹן דָּבָר הַמְעוֹרֶה וְנִשְׁרַשׁ יָפֶה יָפֶה וְדוֹמֶה לוֹ (תְּהִלִּים לו) רָשָׁע עָרִיץ וּמִתְעָרֶה כְּאֶזְרָח רַעֲנָן וְכֵן חִבְּרוֹ מְנַחֵם בְּמַחְבַּרְתּוֹ זְרָעִים הַנִּשְׁרָשִׁים עַל נִילוּס ואפי' ע''פ שְׂפָתוֹ וְכֹל הַנִּזְרָעִים עָלָיו הַכֹּל יָבֵשׁ וְנִדָּף:
Targ. Yonathan (non traduit)
וְיִיבַשׁ רוּבֵהּ דְנַהֲרָא וִיהֵי בְכֵיפֵי וְכָל בֵּית מִזְרַע נְהַרְהוֹן יִיבַשׁ וְיֶחֱרַב וְלָא יִצְמַח:
M. David (non traduit)
ערות. העשבים הנשרשים ונאחזים על היאור וחוזר ומפרש על פי יאור ר''ל על שפת היאור : וכל מזרע יאור. הזרעים הנזרעים בידי אדם על שפת היאור : יבש. כ''א יתייבש ויכחש ולא יהיה בעולם :
M. Tsion (non traduit)
ערות. ענינו דבר המעורה ונשרש יפה כמו ומתערה כאזרח רענן (תהלים ל''ו). נדף. ענין כתישה כמו אל ידפנו (איוב ל''ג) : ואיננו. ואין לו :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
ערות. לשון ומתערה כאזרח רענן, התפשטות השרשים והסתבכותם סביב. על יאור, על ידי היאור ובסבתו, כמו אשריכם זורעי על כל מים, על פי יאור, כמו על פי הבאר, על פי המערה, ר''ל במקום התחלת היאור ובשפתו. ולא רחוק הוא לפרש על פי יאור, כמו על פי אהרן ובניו, על פי פרעה, ומוסב למעלה ר''ל בין הזרעים הערות על היאור על פי היאור ופקודתו, דהיינו שגדלו שם מעצמם כאילו היאור צוה להם שיצמחו שם וידי אדם לא עמלו בם, ובין וכל מזרע יאור בידי אדם. נדף, נדחף ע''י הרוח כדבר שנתיבש ונשחק לעפר שהרוח נושאו, כמו אל ידפנו (איוב לב), ולקמן (מא ב') כקש נדף קשתו :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
ערות, (ענין הב') היו מצרים מתפרנסים, מרוב התבואה הגדלה בארצם, עד שהיתה נקראת אוצר הדגן, כי לשם היו באים מארצות רחוקות לשבור בר ולחם, אומר בין הזרעים הגדלים מעצמם ע''י היאור ובסבתו, ואפי'. על פי יאור, הגדלים על שפת היאור ששם לא יחסרו המים לעולם. וכל מזרע יאור, מוסיף שלא לבד הזרעים הגדלים מעצמם, אלא אף הנזרעים ע''י אדם, ששרשם חזק יותר ומתקיים, מ''מ יבש וגם נדף ונדחף ממקומו ע''י הרוח והיה כאין ואיננו :(מלבי''ם באור הענין)
8
וְאָנוּ֙ הַדַּיָּגִ֔ים וְאָ֣בְל֔וּ כָּל־מַשְׁלִיכֵ֥י בַיְא֖וֹר חַכָּ֑ה וּפֹרְשֵׂ֥י מִכְמֹ֛רֶת עַל־פְּנֵי־מַ֖יִם אֻמְלָֽלוּ:
Les pêcheurs gémissent et sont en deuil ; ils sont dans la consternation, tous ceux qui jettent l’hameçon dans le fleuve, tous ceux qui déploient leurs filets sur les eaux.
Rachi (non traduit)
וְאָנוּ. לְשׁוֹן אוֹנִי וְאֵבֶל:
הַדַּיָּגִים. הֵם מִצְרַיִם שֶׁצָּדִין דָּגִים מִנִּילוֹס שֶׁהוּא מִתְפַּשֵּׁט וְעוֹלָה בִּיאוֹרִים רַבִּים הָעֲשׂוּיִין עַל שְׂפָתוֹ עַל פְּנֵי אֶרֶץ מִצְרַיִם כּוּלָּהּ מַה שֶׁאֵין כֵּן בְּכָל הַנְּהָרוֹת:
חַכָּה. אמ''ו בלע''ז:
Targ. Yonathan (non traduit)
וְיִצְדוּן צַיְדֵי נוּנַיָא וְיִתְאַבְּלוּן כָּל דַהֲווֹ רָמָן בְּנַהֲרָא חַכְּתָא וּפַרְסֵי מַצְדָן עַל אַפֵּי מַיָא יִצְדוּן:
M. David (non traduit)
ואנו הדיגים. הרגילים לצוד את הדגים יתאוננו כי כשיחרב המים לא ימצאו דגים : כל משליכי. כל הרגילים להשליך ביאור כלי צדיה לצוד הדגים יתאבלו והפורשים רשתות ע''פ המים נכרתו וכפל הענין במ''ש :
M. Tsion (non traduit)
ואנו. מלשון אנינות : הדיגים. הצדים את הדגים : ואבלו. מלשון אבלות : חכה. שם כלי הצדיה עשוי כמחט כפוף וכן תמשוך לויתן בחכה (שם מ) : מכמורת. רשת כמו ויאספהו במכמרתו (חבקוק א) : אמללו. נכרתו כמו ימולל ויבש (תהלים צ') :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
ואנו, ואבלו. ההבדל ביניהם, האונן הוא בלב וזה תיכף במות המת והאבלות הוא בפרהסיא וכן אמר במדרש איכה אנינות מבפנים ואבלות מבחוץ שהוא אחר שנקבר המת שחדל האינון בלב ומתחיל האבלות, וע''כ המליץ פה כי הדייגים בכלל יתאוננו תיכף ביבוש היאור, שנתמעט פרנסתם, ומשליכי חכה לצוד הדגים הגדולים אחד אחד לבדו, הם לא ירגישו תיכף החסרון, כי הדגים הגדולים לא ימותו תיכף, ולהם יתיחס האבילות שהיא אחר שנתישן הצער והורגלו בו. חכה, הוא הברזל הכפוף שבו צדים הדגים הגדולים אחד אחד לבדו ע''י שתוחב הברזל בין לחייו ומושכו מן הנהר, וכן התמשוך לויתן בחכה (איוב מ''ם כה), וכחכי איש גדודים (הושע ו' ט') : מכמרת. היא הרשת הגדולה שמניחים אל המים והדגים מתקבצים בתוכו הרבה בפ''א, ועי' חבקוק (א' טו) שם בארתי זה :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
ואנו, (ענין הג') היו מתפרנסים ע''י צידת דגים שהיה שם לרוב וגם זה נשבת ביבוש הנהר. הדיגים, הם האנשים שפרנסתם ע''י צידת דגים יתאוננו כי חסר לחמם. ואבלו, אח''כ יתאבלו ג''כ גם אותם שהיו צדים הדגים הגדולים ביותר שלא יצודו רק ע''י חכה אחד אחד, כי אח''ז ימותו גם הדגים הגדולים. ופרשו, וגם אותם שצדים ע''י רשת ומכמורת שפורשים ע''פ המים, ובו רגיל להתאסף דגים רבים, וגם בעת שהדגים מועטים ולא יוכלו לימצא ע''י חכה, לא ימלט שימצאו איזה מהם במכמורות, מ''מ גם הם אומללו, כי ימותו כולם :(מלבי''ם באור הענין)
9
וּבֹ֛שׁוּ עֹבְדֵ֥י פִשְׁתִּ֖ים שְׂרִיק֑וֹת וְאֹרְגִ֖ים חוֹרָֽי:
Ils sont couverts de confusion, ceux qui travaillent le chanvre peigné, comme ceux qui tissent le lin blanc.
Rachi (non traduit)
עֹבְדֵי פִשְׁתִּים. זוֹרְעֵי פִשְׁתִּים עַל הַנָּהָר:
שְׂרִיקוֹת. פִשְׁתִּים שֶׁסּוֹרְקִין אוֹתָן וְאוֹרְגִין מֵהֶם מְצוּדוֹת דָּגִים שֶׁהֵן עֲשׂוּיוֹת חוֹרִין חוֹרִין:
חוֹרָי. כְּמוֹ בַּהֲמוֹת שָׂדָי (שָׁם ח) וְקָרַע לוֹ חַלּוֹנָי (יִרְמְיָה כב):
Targ. Yonathan (non traduit)
וְיִבְהֲתוּן פַּלְחֵי כִּתָּנָא דִסְרִיקִין וּמְחָן מִנֵהּ מַצְדָן:
M. David (non traduit)
ובושו וכו'. העושים מלאכתם בפשתים לסרקו במסרק ואורגים רשתות העשויים חורים חורים יחפרו ויבשו כי לא יהיה עוד צורך במלאכתם :
M. Tsion (non traduit)
עובדי פשתים. עושי פשתים וכן יכיר מעבדיהם (איוב ל''ד) : שריקות. מלשון מסרק והוא שם כלי עשוי לסרוק הפשתן להפרידו ולהשליך הקסמים ממנו : חורי. נקבים וכן סלי חורי (בראשית מ) :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
עבדי. נמשך לשנים, עובדי פשתים ועוברי שריקות. ודע שפעל עבד לא מצאנוהו על מלאכת חרש וחושב רק על עבודה כבדה שמשועבד לה, עובד אלהיו, עובד אדוניו, עובד אדמתו, כרמו גפנו וכדומה. ולכן המפרשים פה שריקות לשון מסרק שסורקים הפשתים, או שריקות שצובעים הפשתים, לא ישר בעיני, כי היה ראוי לומר עושי שריקות. והעקר כי שריקות הוא מין פשתים מובחר, מסתעף בגדולו לשריגים רכים רבים, כמו ויטעהו שורק, או כהרד''ק שהמשי המובחר נקרא בערבי אל שורק, ויתכן שהוא מין בוץ המשובח מאד שלבשו אנשי מצרים מקדם הנקרא ביססוס, חורי, הפשתים הלבן ביותר, ואולי הוא המין הנקרא באשכנז (בוימוואללע) שגדל במצרים לרוב והוא לבן ביותר. וי''מ חורי שאורגים בגדים נקובים. ולא רחוק לפרש חורי פעל מענין ולא עתה פניו יחורו (לקמן כט) ומגביל עם ובושו, עובדי פשתים יבושו, והאורגים יהיה חורי, כלימה תכסה פניהם :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
ובשו, (ענין הד') היו המצרים מרויחים ע''י הפשתה שגדל לרוב במצרים, שש ובד וחטובות אטון מצרים כנודע בקורות ימי קדם, עתה גם זה יכרת מהם, ויבושו העובדי עבודת הפשתים, והעובדים הפשתים המשורק והאומנים האורגים הבגדים הלבנים :(מלבי''ם באור הענין)
10
וְהָי֥וּ שָׁתֹתֶ֖יהָ מְדֻכָּאִ֑ים כָּל־עֹ֥שֵׂי שֶׂ֖כֶר אַגְמֵי־נָֽפֶשׁ:
Les piliers de l’Égypte sont abattus, tous ses travailleurs salariés ont l’âme navrée.
Rachi (non traduit)
וְהָיוּ שָׁתֹתֶיהָ מְדֻכָּאִים כָּל עֹשֵׂי שֶׂכֶר. אישקלוש''א בלע''ז כְּמוֹ (בְּרֵאשִׁית ח) וַיִּסָּכְרוּ מַעְיָנוֹת תְּהוֹם שֶׁסּוֹכְרִים הַמַּיִם הַיּוֹצְאִין חוּץ לִשְׂפַת הַנָּהָר וּמִתְפַּשְּׁטִים וְנַעֲשִׂים אֲגַם מַיִם הַנִּקְוִים וְעוֹמְדִין בִּמְקוֹמָן וְרַבִּים שָׁם דָּגִים וְאָמַר הַנָּבִיא שֶׁיְּהוּ יְסוֹדוֹת חֲפִירוֹתֵיהֶן מְדוּכָּאִים וְיִפְּלוּ אַגְמֵי הַשָּׂכָר שֶׁעָשׂוּ:
אַגְמֵי נָפֶשׁ. אַגְמֵי שַׁבָּת לְשׁוֹן שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ (שְׁמוֹת לב) שֶׁמֵּי הָאֲגַמִּים נוֹחִים וְעוֹמְדִים בְּמָקוֹם אֶחָד וי''ת דַּהֲווּ עָבְדִין סוֹכְרָא וּכְנָשִׁין מַיָּא גְבַר לְנַפְשֵׁיהּ:
Targ. Yonathan (non traduit)
וִיהֵי אֲתַר בֵּית שָׁתֵי מְחָא כְבִישִׁין אֲתַר דַהֲווֹ עָבְדִין סִכְרָא וְכָנְשִׁין מַיָא גְבַר לְנַפְשֵׁהּ:
M. David (non traduit)
והיו שתותיה מדוכאים. דרך ציידי דגים לסתום בפני המים המתפשטים ויוצאים משפת הנהר שלא ישובו למקומם והמים המתפשטים נעשים אגמים נחים ועומדים במקומם ובהם צדים הדגים ולזה אמר ושתחרב היאור ידוכאו יסודי הסתימות של כל העושים סתימה להיות אגמי נפש כי הואיל ואין מים אין עוד צורך בהסתימות ההם :
M. Tsion (non traduit)
שתותיה. ענין יסודות כמו כי השתות יהרסון (תהלים י''א) : מדוכאים. ענין כתיתה כמו דכא לארץ חיתי (שם קמ''ג) : שכר. ענין סתימה כמו ויסכרו מעיינות תהום (בראשית ח) : אגמי. כן יקראו מים מכונסים כמו לאגם מים (תהלים ק''ז) : נפש. ענין מנוחה והשקט כמו שבת וינפש (שמו' ל''ב) :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
שתותיה, מבארים היסודות, ויל''פ המיסדים היסודות מענין כי השתות יהרסון, ויותר נראה מענין הזלת המים, וכן בדברי חכמים שותת ויורד : שכר, מענין סתימה כמו ויסכרו מעינות תהום, והוא סמוך אל אגמי נפש לרוב מפרשים, אגמים שמימיהם נחים מלשון שבת וינפש, וי''מ אגמי נפש כמו עגמי נפש בעי''ן, עגמה נפשי לאביון :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
והיו, (ענין הה') היו רבים מתפרנסים על ידי עבודת הבנינים שהיו עושים להגיר המים מן הנילוס אל החפירות המיועדות להם, ומקצתם היו עושים בנינים לסתום המים שיעמדו שם לעת הצורך. אומר שתותיה הם העושים במלאכה להגיר המים בעת רבוי המים ועלייתו הם יהיו מדוכאים בעוני, וכן העושים סתימות של אגמים שינפשו שם המים וינוחו ולא יגירו לחוץ, יהיו אגמי נפש מחוסר לחם :(מלבי''ם באור הענין)
11
אַךְ־אֱוִלִים֙ שָׂ֣רֵי צֹ֔עַן חַכְמֵי֙ יֹעֲצֵ֣י פַרְעֹ֔ה עֵצָ֖ה נִבְעָרָ֑ה אֵ֚יךְ תֹּאמְר֣וּ אֶל־פַּרְעֹ֔ה בֶּן־חֲכָמִ֥ים אֲנִ֖י בֶּן־מַלְכֵי־קֶֽדֶם:
Ah ! ils sont frappés de démence, les chefs de Çoân, les plus avisés des conseillers de Pharaon sont dénués de raison. Comment osez-vous dire à Pharaon : "Je suis fils d’hommes sages, descendant des rois antiques ?"
Rachi (non traduit)
אֵיךְ תֹּאמְרוּ. מֵעַתָּה לְפַרְעֹה כָּל אִישׁ מִכֶּם עַל עַצְמוֹ בֶּן חֲכָמִים אֲנִי וּמֵאַחַר שֶׁיִּכָּשֵׁל בַּעֲצַתְכֶם אֵיךְ תִּתְהַלְּלוּ לְפָנָיו לֵאמֹר בְּנֵי חֲכָמִים אֲנַחְנוּ אַתָּה בֶּן מַלְכֵי קֶדֶם:
Targ. Yonathan (non traduit)
בְּרַם אִטַפָּשׁוּ רַבְרְבַי טָאנֵס חַכִּימַיָא דְמַלְכוּהִי לְפַרְעֹה מְלַךְ דְטָעוּ אֵיכְדֵין תַּמְרוּן לְפַרְעֹה בְּנֵי חַכִּימִין אֲנַחְנָא וְאַתְּ בַּר מַלְכִין דְמִלְקַדְמִין:
M. David (non traduit)
אך אוילים. החכמה הלכה משרי צוען ונשארו אך אוילים : חכמי יועצי פרעה. החכמים אשר ביועצי פרעה ייעצו עצה נבערה וכסילות כי לא הועילו בעצתם להציל עצמם : איך תאמרו. כל אחד מהם היה משתבח עצמו לפני פרעה ואמר אני בן חכמים והחכמה מוחזקת בידי מאבותי : בן מלכי קדם. אבותי היו מלכי קדם אשר שם נמצא הכישוף וידיעת שמות הטומאה :
M. Tsion (non traduit)
נבערה. ענין כסילות כמו איש בער לא ידע (תהלים צ''ב) : מלכי קדם. מלכי מזרח :
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
אך אוילים, עתה מסב הנביא דבריו אל שרי פרעה ויועציו, איך לא השכילו עצת עליון הנגזר עליו. והבטיחו אותו על הבל, עד שנשחת מלכותו. שרי צוען, מדבר, א. נגד השרים המנהיגים הנהגות המלכות, ב. חכמיו ויועציו בדברי עצה בין בדבר חכמת בינה, בין בדבר חכמות אלהות כענין חרטומי מצרים. אל החכמים אומר. איך תאמרו אל פרעה, להתפאר לפניו לאמר. בן חכמים אני, החכמה מקובלת אצלי מאבותי, ואל השרים אומר איך תאמרו אל פרעה אני בן מלכי קדם, ומקובל אני מאבותי ענין הנהגת המלוכה :(מלבי''ם באור הענין)
12
אַיָּם֙ אֵפ֣וֹא חֲכָמֶ֔יךָ וְיַגִּ֥ידוּ נָ֖א לָ֑ךְ וְיֵ֣דְע֔וּ מַה־יָּעַ֛ץ יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת עַל־מִצְרָֽיִם:
Où sont donc tes sages ? Qu’ils t’exposent donc, s’ils le savent, ce que l’Éternel-Cebaot a résolu contre l’Égypte !
Targ. Yonathan (non traduit)
אָן אִינוּן חַכִימָךְ וִיחַווּן כְּעַן לָךְ וְיֵדְעוּן מַה מְלַךְ יְיָ צְבָאוֹת עַל מִצְרָיִם:
M. David (non traduit)
אים אפוא. כאלו לפרעה יאמר איה הם ואיה פה חכמיך ויגידו לך עתה במה תנצל : וידעו. יתחכמו לדעת מה יעץ ה' וכו' להיות נשמר מהעצה היעוצה :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
אים אפוא. ההבדל בין איה ואיפוא, איה שואל אם העצם פה, כמו איה שרה אשתך, כי צריכה להיות בבית. איה הקדשה היא בעינים, ואיפוא שואל על עצם העומד במקום רחוק ומורכב משתי מלות אי פה, אי המקום שיאמר שם כי פה הוא, איפה הם רועים, איפה לקטת היום. שואל על מקום רחוק :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
אים, משיב לעומת החכמים אפוא הם ומדוע לא הבינו עצת ה'. ? אפוא חכמיך, המאמר מוגבל איה חכמיך ויגידו נא לך. אפוא (חכמיך) וידעו מה יעץ ה', כי ההבדל בין איה ובין אפוא, במלת איה שואל על העצם אם ישנו פה לפנינו, ובמלת אפוא שואל על העצם אם נמצא כלל במציאות באיזה מקום בעולם, ולזה איה חכמיך האם ישנם אצלך למען יגידו לך מה יעץ ה', ומוסיף לאמר אפוא חכמיך גם אם אינם פה שיגידו לך האם ישנם כלל במציאות באיזה מקום שידעו עכ''פ הם בעצמם מה יעץ ה' ומה גזר על מצרים, כי לא נמצא כלל בהם חכם שידע את זאת, שאל''כ לא היו משיאים אותך בהבליהם :(מלבי''ם באור הענין)
13
נֽוֹאֲלוּ֙ שָׂ֣רֵי צֹ֔עַן נִשְּׁא֖וּ שָׂ֣רֵי נֹ֑ף הִתְע֥וּ אֶת־מִצְרַ֖יִם פִּנַּ֥ת שְׁבָטֶֽיהָ:
Mais les princes de Çoân sont fous, les grands de Nof sont en proie aux illusions ; ainsi ils égarent l’Égypte, eux, la pierre angulaire de ses castes.
Rachi (non traduit)
נוֹאֲלוּ. ל' אֱוִילִים:
נִשְּׁאוּ. כְּמוֹ הַנָּחָשׁ הִשִּׁיאַנִי (בְּרֵאשִׁית ג):
Targ. Yonathan (non traduit)
אִטְפַּשׁוּ רַבְרְבֵי טָאנֵס טְעוֹ אֱנָשׁ מַפִיס אַטְעַיוּ יַת מִצְרָאֵי רַבָּנֵי פַלְכָהָא:
M. David (non traduit)
נואלו. שרי צוען נעשו אוילים ושרי נוף נפתו בהסתת חכמים והיועצים בעצתם הנבערה : והתעו. השרים התעו את העם היושב במצרים אשר היא ראש הממלכה כי השרים הבטיחו את העם בדברי היועצים לאמר שהם יהיו המנצחים במלחמה :
M. Tsion (non traduit)
נואלו. ענין אוילות ושטות כמו אשר נואלנו (במדבר י''ב) : נשאו. ענין הסתה ופתוי כמו הנחש השיאני (בראשית ג) : והתעו. מי ששוגה בדעתו קרוי תועה והושאל מהתועה בדרך : פנת. דבר החשוב נקרא בלשון שאלה פנה על כי הדרך לשום האבן המובחרת בפנת הבנין להיות נראה משתי הצדדים וכמ''ש אבן וכו' היתה לראש פנה (תהלים קי''ח) : שבטיה. מלשון שבט ומשפחה :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
נשאו. מפרשים לשון הסתה ופיתוי, ומבואר (לקמן לח) ההבדל בין השיא פתה הסית, כי השיא מציין שהמשיא מבטיח את המושא בל ירא מן הרע שדואג מפניו, כי שלום יהיה לו בעשותו הדבר ההוא, ובזה מתאחד עם נשא מלשון רוממות, שמתנשא בלבבו לאמר שלום יהיה לי : פנת שבטיה. כמו ויתיצבו פנות כל העם, (שופטים כ' ב'), הם הראשים המובדלים שבעם :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
נואלו, עתה מסיב פניו אל שרי צוען, שהם היו צריכים להדריך את העם, והם עצמם נואלו ומהם נשאו ונפתו שרי נוף הקטנים מהם לבטוח מן הרע המשקיף עליהם. והתעו, ר''ל ולכן פנת שבטיה, שהם הראשים שבה, התעו את העם ההמוני ויתעם בתהו לא דרך : [הערה : נודע כי קוטב הנבואה הזאת, חזה על המהומה והמבוכה הגדולה אשר היתה במצרים בעת ההיא אחרי מות (סעטהאס) מלכם, שאז התפרדו לשנים עשר מושלים ושבטים, עד מלוך עליהם (פזאמטוכעס) כנודע מקורות ימי קדם, וזה סבב השחתת הארץ שנלחמו עיר בעיר ממלכה בממלכה (כמ''ש בפסוק ב'). והנה צוען, שהוא העיר (טאנעס) הנודעת בספרי קורות העתים למצרים הקדומה, משם יצא תמיד שבט מושלים מלכים ושרים על ארץ מצרים, ובעת ההיא הרימו ראש שרי נוף (מעמפיס) ומרדו בראשיהם שרי צוען, ומשם יצא הרעה והמבוכה לחלק את הארץ לגזרים שנים עשר נשיאים לאומותם. וזה שכתוב על ידי שנואלו שרי צוען, ולא ידעו הנהגת המלוכה, נשאו שרי נוף. לבטוח בל ייראו מאימת שרי צוען ומרדו בם, ובזה והתעו את מצרים, ובמה התעו אותם? אומר פנת שבטיה, במה שהניחו שרי נוף לאבן פנה, להקים פנת השבטים שמזה נצמח ראש ולענה, והשחתת המדינה : ע''כ] :(מלבי''ם באור הענין)
14
יְהוָ֛ה מָסַ֥ךְ בְּקִרְבָּ֖הּ ר֣וּחַ עִוְעִ֑ים וְהִתְע֤וּ אֶת־מִצְרַ֙יִם֙ בְּכָֽל־מַעֲשֵׂ֔הוּ כְּהִתָּע֥וֹת שִׁכּ֖וֹר בְּקִיאֽוֹ:
L’Éternel a répandu en eux un esprit de vertige, pour qu’ils fassent trébucher l’Égypte dans toutes ses entreprises, tel un ivrogne trébuchant dans ses vomissements.
Rachi (non traduit)
מָסַךְ בְּקִרְבָּהּ. מַשְׁקֶה מָזַג לָהֶם בְּתוֹכָהּ שֶׁעִיוָּה אֶת רוּחָם לְשׁוֹן מָסְכָה יֵינָהּ (מִשְׁלֵי ט) עֵירוּב מַשְׁקֶה בְּחָבִית עַד שֶׁמַּעֲמִידוֹ בְּטַעֲמוֹ קָרוּי מֶסֶךְ:
עִוְעִים. שֵׁם חוֹלִי שֶׁל טֵירוּף הַדַּעַת:
Targ. Yonathan (non traduit)
יְיָ רָמָא בֵינֵיהוֹן רוּחַ דְטָעוּ וְאַטְעִיאוּ יַת מִצְרַיִם בְּכָל עוֹבְדֵיהוֹן כְּמָא דְטָעֵי רַוְיָא וּמִדַשְׁדֵשׁ בְּתִיוּבֵהּ:
M. David (non traduit)
ה' מסך. המקום ערבב ובלבל בהם רוח עוות ועקום ר''ל בלבל דעתם בענין תכסיסי המלחמה : והתעו. היועצים והשרים התעו את מצרים בכל הדברים כמו השכור אשר יהיה נתעה בעת יקיא מאכלו בעבור רוב השכרות אשר לא ידע אז מה לעשות :
M. Tsion (non traduit)
מסך. ענין ערבוב ובלבול כמו מסכה יינה (משלי ט) שהוא ערבוב המים ביין. עועים. מל' עוות ועקימות : בקיאו. ענינו החזרת המאכל אל החוץ כמו וספק מואב בקיאו (ירמיה מ''ח) :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
מסך. ענינו עירוב. ועקר הנחתו על מזיגת היין שמוזגים אותו במים שיהיה טוב לשתיה ומשתתף עם מזג אל יחסר המזג, הזיי''ן מתחלף בסמ''ך והכ''ף בגימ''ל : עועים. בודד בתנ''ך, ולדעתי שרשו עות, שמורה על הערבוב וטרוף הדעת, עוה עוה אשימנה (יחזקאל כא), והוא מן המכופלים שנכפל פ''א ועי''ן הפעל, שמורה על ריבוי הדבר, כמו שעשועים, רק בראשון נשמט ה' למ''ד הפעל שנופל ברוב ובשני נשמט גם הוי''ו אשר גם הוא יפול בנופלים :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
ה' מסך, אומר, אבל באמת מה' היתה זאת כי הוא מסך בקרבם, ומזג בם רוח בלבול וטרוף הדעת. כמי שמוזג את היין שיהיה נוח לשתות, ומן יין העועים הלז המשכר, שתתה מדינת מצרים ונשתכרה, ועי''ז והתעו, השרים האלה את מצרים. כהתעות שכור בקיאו, כמו שהשכור תועה לשוב ולשתות את קיאו, אשר פלט ממעיו ומבטנו הורישתהו הטבע, שאינה יכולה לסבלו, והוא בדמיונו כי יין הוא שותהו, כן התעו אותם לעשות מעשים נגד טבעם, מעשים אשר תקיא הארץ אותם ולא תוכל להכילם :(מלבי''ם באור הענין)
15
וְלֹֽא־יִהְיֶ֥ה לְמִצְרַ֖יִם מַֽעֲשֶׂ֑ה אֲשֶׁ֧ר יַעֲשֶׂ֛ה רֹ֥אשׁ וְזָנָ֖ב כִּפָּ֥ה וְאַגְמֽוֹן:
L’Égypte ne fait plus œuvre qui vaille, rien qui ait tête ou queue, qui soit palme ou roseau.
Rachi (non traduit)
אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה רֹאשׁ וְזָנָב כִּפָּה וְאַגְמוֹן. הֵם הַחַרְטוּמִים וְאִיצְטַגְנִינִים הַחוֹזִים בַּכּוֹכָבִים שֶׁיֵּשׁ בָּרָקִיעַ מַזָּלוֹת וְכוֹכָבִים הַמְּכוּנִּים כֵּן וַעֲשׂוּיִין דּוּגְמַת רֹאשׁ וְזָנָב וְהֵם נְתוּנִים בְּתֶלִי (ס''א בְּטָלֶה) וְיֵשׁ לְפָרֵשׁ כְּתַרְגּוּמוֹ רֹאשׁ וְהֶגְמוֹן שִׁלְטוֹן וַאֲטָרוּן:
Targ. Yonathan (non traduit)
וְלָא יְהֵי לְמִצְרַיִם מַלְכָא דִמְלַךְ רֵישׁ וְהֶגְמוֹן שִׁלְטוֹן וְאִטְרוֹן:
M. David (non traduit)
ולא יהיה. לו שום תועלת בכל מעשה אשר יעשה הן הראש הן הזנב ר''ל לא יצליחו לא במעשה הראשים ולא במעשה הפחותים : כפה ואגמון. ר''ל במעשה החזק ולא במעשה החלש וכפל הענין במ''ש :
M. Tsion (non traduit)
וזנב. תחתיות הדבר קורא זנב ויורה על השפלות : כפה. ענינו ענף כמו כפות תמרים (ויקרא כ''ג) : ואגמון. הוא צמח רך והוא הפוך מן גומא וכן הלכוף כאגמון ראשו (לקמן נ''ח) :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
ראש וזנב כפה ואגמון, בארתי למעלה (ט) :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
ולא יהיה, ועי''כ לא ישאר למצרים מעתה איזה מעשה ופעולה שיעשה לו לתועלתו, אחד מראשיו הגדולים, או מן הראשים הפחותים. וגם אפילו שיתעורר איזה כפה היינו אחד מגבוריו ועשיריו לאיזה תועלת כללי, או אפילו אגמון שהם ההמון העם החלשים, כולם ירפו ידיהם מעשות כל דבר :(מלבי''ם באור הענין)
16
בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא יִֽהְיֶ֥ה מִצְרַ֖יִם כַּנָּשִׁ֑ים וְחָרַ֣ד | וּפָחַ֗ד מִפְּנֵי֙ תְּנוּפַת֙ יַד־יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת אֲשֶׁר־ה֖וּא מֵנִ֥יף עָלָֽיו:
En ce jour, les Égyptiens seront comme des femmes ; ils seront pris de trouble et de crainte devant le geste menaçant de la main de l’Éternel-Cebaot, dirigée contre eux.
Targ. Yonathan (non traduit)
בְּעִדָנָא הַהִיא יְהוֹן מִצְרָאֵי חַלָשִׁין כְּנִשִׁין וִיזוּעוּן וְיִתַּבְּרוּן מִן קֳדָם אֱרָמוּת גְבוּרְתָּא דַייָ צְבָאוֹת דְהוּא מֵרִים עֲלֵיהוֹן:
M. David (non traduit)
כנשים. תשושי כח ורכי לבב כנשים : מניף עליו. להכותו בו :
M. Tsion (non traduit)
וחרד. ענין רעדה : תנופת. ענין הרמ' :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
וחרד ופחד. ההבדל בין חרדה ופחד, חרדה, היא הבהלה הפתאומית, כמו ויחרד יצחק חרדה גדולה, ויחרד האיש וילפת. ופחד, הוא הפחד המתמיד, ופחדת לילה ויומם, אשרי אדם מפחד תמיד, ותפחד תמיד כל היום. חרדה, היא מן הרע העומד נגד עיניו, חרדה הרמה. ויחרד כל העם אשר במחנה. פחד, הוא מדבר אשר אינו לפניו, כי פחד פחדתי ויאתיני, אשרי אדם מפחד תמיד, ג' הפחד לא יהיה רק מדבר שיש לדאג מפניו שירע, והחרדה יבוא על דבר פתאומי שיחרד האדם לקראתו, ויחרדו זקני העיר לקראתו (ש''א טז ד'), ויחרד אחימלך לקראת דוד (שם כא ב') : תנופת. ההבדל בין הרמה לתנופה ע''ל (י''ג א'), (יז) עצת ה' צבאות. עי' לעיל (ה') בארתי פעל יעץ הנזכר אצל השי''ת, הוא גזרת דינו החרוצה :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
כנשים, החרדות ומתפחדות מכל דבר. וחרד ופחד, חרדה היא הבהלה הפתאומית מפגע חדש אשר פגעו, והפחד הוא הפחד הנמשך ימים רבים מעצם שאינו נגד עיניו. והנה יקרה לפעמים שהאדם יתבהל פתאום ויחרד גם לדבר קטן פתאומי אשר פגעו, אבל אחר שראהו כבר כי אך דבר קטן הוא לא יפחד עוד אח''כ, וכן יצוייר שיפחד האדם גם מפני דבר שאין בו ממש, וזה בא מסבת שלא השיג את הדבר שהוא מפחד ממנו, ונדמה לו כי הוא עצם נשגב שביכולתו להרע לו, אבל אחר שחרד מפני הדבר ההוא ע''י שפגע בו, א''א שיפחד אח''כ ממנו, כי הלא כבר היה לנגד עיניו וראה שהוא דבר קטן. לעומת זה אומר, כי מצרים יהיו רכי לבב כ''כ עד שגם רק מפני תנופת יד ה', שזה מורה הנפה קטנה ורמיזה קלה שיורה לו בידו, (כי זה המבדיל בין הרמה לתנופה), ור''ל ע''י רמיזה קטנה שידמה להם שהוא להם אות לרעה, יתחרדו פתאום בעת יראו הרמיזה והאות הקטן ההוא, וגם אחר כך יפחדו ממנו בתמידות כדרך הנשים המהבילות והמלאות מורך לב :(מלבי''ם באור הענין)
17
וְ֠הָיְתָה אַדְמַ֨ת יְהוּדָ֤ה לְמִצְרַ֙יִם֙ לְחָגָּ֔א כֹּל֩ אֲשֶׁ֨ר יַזְכִּ֥יר אֹתָ֛הּ אֵלָ֖יו יִפְחָ֑ד מִפְּנֵ֗י עֲצַת֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת אֲשֶׁר־ה֖וּא יוֹעֵ֥ץ עָלָֽיו: (ס)
Et la terre de Juda sera un sujet d’effroi pour l’Égypte ; celle-ci, rien qu’à la mention de ce nom, sera dans l’anxiété, en raison des desseins que l’Éternel-Cebaot a conçus contre elle.
Rachi (non traduit)
וְהָיְתָה אַדְמַת יְהוּדָה לְמִצְרַיִם לְחָגָּא. כְּשֶׁיִּשְׁמְעוּ הַנּוֹתָרִים בְּמִצְרַיִם מִשְּׁבִי סַנְחֵרִב אֶת מַפַּלְתּוֹ שֶׁיִּפּוֹל בְּאֶרֶץ יְהוּדָה בְּלֹא שׁוּם מִלְחָמוֹת זְרוֹעַ בָּשָׂר יֵדְעוּ כִּי יֵשׁ שְׁכִינָה בְּיִשְׂרָאֵל וּמוֹשִׁיעָם חָזָק וְיִירְאוּ וְיִפְחֲדוּ מִפְּנֵי אַדְמַת יְהוּדָה:
חָגָּא. לְשׁוֹן שֶׁבֶר וְאֵימָה וָפַחַד לְשׁוֹן יָחוֹגּוּ וְיָנוּעוּ כַּשִּׁכּוֹר (תְּהִלִּים קז) וְכֵן חַגְוֵי הַסֶּלַע (שִׁיר ב):
מִפְּנֵי עֲצַת ה' צְבָאוֹת אֲשֶׁר הוּא יוֹעֵץ עָלָיו. לְהַפִּילוֹ בְּיַד סַנְחֵרִב וִיהוּדָה יִמָּלֵט מִיָּדוֹ:
Targ. Yonathan (non traduit)
וּתְהֵי אַרְעָא דְבֵית יְהוּדָה לְמִצְרַיִם לְדַחֲלָא כָּל דְיִדְכַּר יָתָהּ לֵיהּ יְזוּעַ מִן קֳדָם מַלְכָא דַייָ צְבָאוֹת דְהוּא מְלִיךְ עֲלֵיהוֹן:
M. David (non traduit)
אדמת יהודה. ר''ל השכינה השורה באדמת יהודה תהיה למצרים לשבר רוח ופחד לבב : כל אשר. ר''ל כל זמן אשר המזכיר יזכיר אותה אליו יפחד : מפני עצת. כי בעת שכבש סנחריב את מצרים חשב שבמקרה באה אבל כשיראה שנפל סנחריב סביב ירושלים ע''י המלאך המכה בהם ישכיל לדעת שהיתה בעצת ה' אשר יעץ עליו להפילו ביד סנחריב :
M. Tsion (non traduit)
לחגא. ענין בקוע ושבר כמו יונתי בחגוי הסל' (ש''ה ב) :
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
והיתה, גם אדמת יהודה תהיה להם לחרדה, שאיש אשר יזכור פתאום את עצמו בארץ יהודה, יחשוב זאת לאיזה אות, אולי ה' צבאות יועץ עליו איזה דבר, וע''י שהוא נזכר למעלה אצל ה', הוא זוכר למטה את אדמת הקודש וארץ ה', (וידוע שהמצריים היו מעוננים לכל דבר, ועפ''ז צייר גם יראתם את ה' בדרך זה, שכמו שהיה סימן אצל האומות בימי קדם כשהיה זוכר איזה דבר רע או טוב פתאום, היה מנחש מזה איזה דבר שיקרה לו כנודע, כן מצרים אחרי יכירו קדושת ארץ יהודה כי ה' שוכן בקרבה, אם יעלה על זכרונם פתאום ארץ יהודה, יחשבו זאת לסימן שה' זוכר אותו ויעץ עליו איזה דבר, טוב או רע) :(מלבי''ם באור הענין)
18
בַּיּ֣וֹם הַה֡וּא יִהְיוּ֩ חָמֵ֨שׁ עָרִ֜ים בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֗יִם מְדַבְּרוֹת֙ שְׂפַ֣ת כְּנַ֔עַן וְנִשְׁבָּע֖וֹת לַיהוָ֣ה צְבָא֑וֹת עִ֣יר הַהֶ֔רֶס יֵאָמֵ֖ר לְאֶחָֽת: (ס)
En ce jour, il y aura dans le pays d’Égypte cinq villes parlant la langue de Canaan et jurant fidélité à l’Éternel-Cebaot l’une d’elles sera appelée ville du Soleil.
Rachi (non traduit)
בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיוּ חָמֵשׁ עָרִים וגו'. שָׁנִינוּ בְּסֵדֶר עוֹלָם אַחַר מַפַּלְתּוֹ שֶׁל סַנְחֵרִב עָמַד חִזְקִיָּהוּ וּפָטַר אֶת הָאוּכְלוּסִין שֶׁהֵבִיא עִמּוֹ מִמִּצְרַיִם וּמִכּוּשׁ בְּקוֹלָרִין לִפְנֵי יְרוּשָׁלַיִם וְקִבְּלוּ עֲלֵיהֶם מַלְכוּת שָׁמַיִם וְחָזְרוּ לִמְקוֹמָן שֶׁנֶּאֱמַר בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיוּ חָמֵשׁ עָרִים וגו' וְהָלְכוּ וּבָנוּ מִזְבֵּחַ לה' בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וּמַקְרִיבִין עָלָיו קָרְבָּן לַשָּׁמַיִם לְקַיֵּים מַה שֶׁנֶּאֱמַר בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה מִזְבֵּחַ לה' בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, וְיֵשׁ מֵרַבּוֹתֵינוּ שֶׁדְּרָשׁוּהוּ בְּמַסֶּכֶת מְנָחוֹת עַל מִזְבֵּחַ בֵּית חוֹנְיוֹ בְּנוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק שֶׁבָּרַח לוֹ לְמִצְרַיִם וְעָשָׂה שָׁם מִזְבֵּחַ:
מְדַבְּרוֹת שְׂפַת כְּנַעַן. כְּיִשְׂרָאֵל שֶׁבְּאֶרֶץ כְּנַעַן:
עִיר הַהֶרֶס יֵאָמֵר לְאֶחָת. (ת''י קַרְתָּא דְּבֵית שֶׁמֶשׁ דַעֲתִידָא לְמִיחֲרַב יִתְאֲמַר הִיא חֲדָא מִנְהוֹן) הַהֶרֶס ת''י לִשְׁנֵי פָּנִים לְשׁוֹן הָאוֹמֵר לְחֶרֶס וְלֹא יִזְרַח (אִיּוֹב ט) וּלְשׁוֹן הֲרִיסָה וְחוּרְבַּן וּמֵהֵיכָן לְמָדָהּ יוֹנָתָן מִנְּבוּאָתוֹ שֶׁל יִרְמְיָה שֶׁנִּבָּא בְּתַחְפַּנְחֵס וְשִׁבֵּר אֶת מַצְּבוֹת בֵּית הַשֶּׁמֶשׁ אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם (יִרְמְיָה מג) לָמַדְנוּ שֶׁבֵּית שֶׁמֶשׁ שֶׁבְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וּמַצֵּבָה עֲתִידָה לִיחָרֵב וּמַצֵּבוֹת הָאֲמוּרוֹת שָׁם הִיא מַצֵּבָה אֵצֶל גְּבוּלָהּ לה' הָאֲמוּרָה כָּאן וְיֵשׁ לוֹמַר שֶׁהָיְתָה בֵּית שֶׁמֶשׁ יוֹשֶׁבֶת בִּגְבוּל מִצְרַיִם עַל הַסְּפָר לְכָךְ נֶאֱמַר אֶצְלָהּ גְּבוּלָהּ:
Targ. Yonathan (non traduit)
בְעִדָנָא הַהִיא יֶהֶוְיָן חֲמֵשׁ קִרְוִין בְּאַרְעָא דְמִצְרַיִם מְמַלְלָן מַמְלַל כְּנַעֲנָאָה וְקַיְמָן בִּשְׁמָא דַייָ צְבָאוֹת קַרְתָּא בֵית שֶׁמֶשׁ דַעֲתִידָא לְמֶחְרַב יִתְאַמַר הִיא חֲדָא מִנְהוֹן:
M. David (non traduit)
שפת כנען. לשון הקדש : ונשבעות וכו'. כי מעתה יאמינו בה' ויקבלוהו לאלוה : עיר ההרס. ר''ל יסכימו ביניהם שאם אחת מהערים ההם תשוב מאחרי המקום שיאמר עליה עיר ההרם ר''ל שיעמדו עליה ויהרסוה :
M. Tsion (non traduit)
ההרס. מל' הריס' ונתיצה :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
ונשבעות לה'. שבועה הנקשרת אל השם שאחריו ביחוס שבו, מורה על השם שבו ישבע שבועתו, אתה נשבעת בה'. שבועה שאחריו יחוס שאליו, מורה שהתקשר אל העצם ההוא לעשות לו איזה דבר בשבועה, כמו אשר נשבע לאבותיך, אשר נשבעת להם בך, להם העצם שאליו נשבע בך, העצם שבו נשבע. ולפ''ז יבואר פה שנשבעו לה' לקיים לו איזה דבר ולא כמפרשים שישבעו בשם ה' :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
שפת כנען, לשון הקדש, ונשבעות, שישבעו לה' לאמר כי אחת מהנה שתסוג אחור ממנו יאמר לה עיר ההרס, יהרסוה ויחרבוה : [הערה : מתי נתקיים זאת נחלקו המבארים, י''מ נבואה זו עתידה, וי''מ על מזבח שבנה חוניו בן ר' שמעון הצדיק באלכסנדריא של מצרים כמ''ש במנחות (ק''ט ע''ב), ובירושלמי יומא (פרק טרף בקלפי), ודעת חכמינו זכרונם לברכה במנחות (ק''י) שהיה זה בימי חזקיהו שהאוכלסין שמצא חזקיהו מבני מצרים עת נפל אשור קבלו עליהם שלא לעבוד עבודה זרה. וכן משמע בפסיקתא דרב כהנא (פרשה י''ז) ושם חשב החמש ערים בתוכם אלכסנדריא שהוא נוא אמון, כמ''ש בבראשית רבה (פ''א) ונוף (מנפוח) ט''ס וצ''ל (מענפוס), ותחפנחס, ועיר השמש אילופילוס, היא העליאפאליס, עיר השמש בלשון יון, וכן בירמיה (מ''ג י''ג) בית שמש אשר בארץ מצרים, ובה היה מושב הרבה מכהניהם וחכמיהם כידוע, יאמר כי עיר הזאת תהיה גם כן מן המקבלים עליהם עבודת ה' : ע''כ] :(מלבי''ם באור הענין)
19
בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִֽהְיֶ֤ה מִזְבֵּ֙חַ֙ לַֽיהוָ֔ה בְּת֖וֹךְ אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וּמַצֵּבָ֥ה אֵֽצֶל־גְּבוּלָ֖הּ לַֽיהוָֽה:
En ce jour, un autel sera consacré à l’Éternel en plein pays d’Égypte, et près de sa frontière, se dressera une stèle en l’honneur de I’Éternel.
Targ. Yonathan (non traduit)
בְּעִדָנָא הַהִיא יְהֵי מַדְבְּחָא מְתַקֵן קֳדָם יְיָ בְּגוֹ אַרְעָא דְמִצְרַיִם וְקָמְתָא בִּסְטַר תְּחוּמָהּ קֳדָם יְיָ:
M. David (non traduit)
מזבח וכו'. כי מצרים יקריבו קרבנות לשמים : ומצבה. מזבח מאבן אחת :
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
מזבח, המזבח יהיה בתוך הארץ להקריב עליו קרבנות, והמצבה תהיה אצל הגבול לאות שה' הוא אלהיהם, והוא יריב ריבם מן הבא לגבולם לעשות להם רעה כמו שיבאר :(מלבי''ם באור הענין)
20
וְהָיָ֨ה לְא֥וֹת וּלְעֵ֛ד לַֽיהוָ֥ה צְבָא֖וֹת בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם כִּֽי־יִצְעֲק֤וּ אֶל־יְהוָה֙ מִפְּנֵ֣י לֹֽחֲצִ֔ים וְיִשְׁלַ֥ח לָהֶ֛ם מוֹשִׁ֥יעַ וָרָ֖ב וְהִצִּילָֽם:
Ce sera, dans le pays d’Égypte, un signe et un témoignage pour l’Éternel-Cebaot : lorsqu’ils élèveront leurs cris vers l’Éternel, à cause des oppresseurs, il leur enverra un sauveur, un défenseur qui les délivrera.
Rachi (non traduit)
וְהָיָה. הַמִּזְבֵּחַ לְאוֹת וּלְעֵד בֵּינָם וּבֵין הַמָּקוֹם:
מוֹשִׁיעַ וָרָב. מוֹשִׁיעַ וְשָׂר:
Targ. Yonathan (non traduit)
וִיהֵי לְאָת וּלְסָהִיד קֳדָם יְיָ צְבָאוֹת בְּאַרְעָא דְמִצְרַיִם אֲרֵי יְצַלוּן קֳדָם יְיָ מִן קֳדָם דָחֲקֵיהוֹן וִישַׁלַח לְהוֹן פָּרִיק וְדַיָּן וִישֵׁיזְבִינוּן:
M. David (non traduit)
לאות ולעד. המזבח יהיה לאות ולעד בארץ מצרים שהמה עובדים לה' ואם יצעקו לה' וכו' ישלח להם מושיע והמושיע יהיה גדול ונכבד והוא יצילם מיד הלוחצים :
M. Tsion (non traduit)
לאות. לסימן : לוהצים. ענין דחק כמו וגר לא תלחץ (שמות כג) : ורב. ענינו גדול וחשוב כמו ורבי המלך (ירמי' מא) :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
לאות ולעד, אות מורה על ציון דבר העבר, וקשרתם לאות על ידך, לדעת איזה דבר ולזכרו. ועד מורה על העתיד להעיד בל יעשו איזה פעולה או שיעשהו בהבא מפני העד המעיד ומתרה בם עד הגל הזה ועדה המצבה. ורב שרשו ריב כמו הוי רב את יוצרו :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
והיה לאות ולעד לה', מוסב על המזבח והמצבה, המצבה תהיה לאות לה' יזכרו בו כי ה' הוא הרב ריבם והמושיע להם מצורריהם, והמזבח הוא יהיה לעד להם להתרות בהם בעתיד שיעבדו את ה' להקריב לו זבח ומנחה. (ובזה יל''פ מ''ש לה' צבאות בארץ מצרים, הוא מאמר מגביל לאות לה' צבאות ולעד בארץ מצרים. האות יהיה כנגד ה' שיזכר ע''י המצבה שהוא יושיעם ויצילם, והעד יהיה בארץ מצרים שהמזבח יעיד בם ויתרה להם לעבוד את ה'). כי יצעקו, עתה מבאר דבריו מ''ש והיה לאות לה' צבאות, הוא כי יצעקו אל ה' מפני לחצים, עת יבואו אויבים למדינתם, וע''י האות הזה שהיא המצבה יזכר ה' וישלח להם מושיע ויריב ריבם והצילם :(מלבי''ם באור הענין)
21
וְנוֹדַ֤ע יְהוָה֙ לְמִצְרַ֔יִם וְיָדְע֥וּ מִצְרַ֛יִם אֶת־יְהוָ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וְעָֽבְדוּ֙ זֶ֣בַח וּמִנְחָ֔ה וְנָדְרוּ־נֵ֥דֶר לַֽיהוָ֖ה וְשִׁלֵּֽמוּ:
Et l’Éternel se manifestera aux Égyptiens, qui le reconnaîtront en ce jour et lui voueront un culte de sacrifices et d’oblations ; ils feront des vœux en l’honneur de l’Éternel et s’en acquitteront.
Rachi (non traduit)
וְנוֹדַע ה'. יִהְיֶה כֹּחַ גְּבוּרָתוֹ נִיכָּר לָהֶם:
Targ. Yonathan (non traduit)
וְתִתְגְלֵי גְבוּרְתָּא דַייָ לְאוֹטָבָא לְמִצְרָאֵי וְיֵדְעוּן מִצְרָאֵי לְמִדְחַל מִן קֳדָם יְיָ בְּעִדָנָא הַהִיא וְיִפְלְחוּן בְּנִכְסַת קוּדְשִׁין וּבְקוּרְבָּנִין וִינַדְרוּן נִדְרִין קֳדָם יְיָ וִישַׁלְמוּן:
M. David (non traduit)
ונודע. יהיה ניכר למצרים : וידעו. והמה יתנו לב לדעת : זבח ומנחה. בזבח ובמנחה : ושלמו. את נדרם :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
ועבדו זבח ומנחה, חסר בי''ת השימוש בזבח ומנחה, כמו כי ששת ימים עשה ה'. וכענין גם אתה תתן בידנו זבחים ועולות וגו' כי ממנו נקח לעבוד את ה' :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
ונודע, עתה מבאר מה יהיה העד בארץ מצרים, אומר כי ע''י שיעזור ה' למצרים יודע להם, ואח''כ יתחילו להתבונן בו ולהכיר מעשיו הכללים והפרטים וידעו מצרים את ה', מעצמם ג''כ, מצד השכלתם, ועי''כ יעבדו את ה' בזבח ומנחה, על המזבח אשר יהיה בארץ מצרים, וגם ידרו נדרים על העתיד וישלמו אותם באמונתם ובטחונם ובמלאת ה' כל חפצם, וזה יהיה העד :(מלבי''ם באור הענין)
22
וְנָגַ֧ף יְהוָ֛ה אֶת־מִצְרַ֖יִם נָגֹ֣ף וְרָפ֑וֹא וְשָׁ֙בוּ֙ עַד־יְהוָ֔ה וְנֶעְתַּ֥ר לָהֶ֖ם וּרְפָאָֽם: (ס)
Ainsi l’Éternel frappera les Égyptiens, mais il les guérira aussi ; car ils retourneront vers l’Éternel, et lui, se laissant fléchir par eux, assurera leur guérison.
Rachi (non traduit)
וְנָגַף. לְשׁוֹן מַכָּה הוּא:
נָגֹף וְרָפוֹא. וְאַחַר הַמַּכָּה יָבִיא לָהֶם רְפוּאָה:
וְנֶעְתַּר לָהֶם. יֵרָצֶה לָהֶם:
Targ. Yonathan (non traduit)
וְיִמְחֵי יְיָ יַת מִצְרַיִם מְחָא וְיַסִנוּן וִיתוּבוּן לְפוּלְחָנָא דַייָ וִיקַבֵּל צְלוֹתֵיהוֹן וְיַסֵי יַתְהוֹן:
M. David (non traduit)
ונגף. כאשר יחטאו לו ינגוף אותם אבל לא תתמיד כי מיד אחר הנגיפה ירפאם ר''ל לא יאריך להם עד שתתמלא סאתם וינגפו מבלי תקומה כי לטובתם יפרע מהם מעט מעט : ושבו. כאשר יעשו תשובה יתרצה להם ויקבל עתר תפלתם וירפאם :
M. Tsion (non traduit)
ונגף. ענין הכאה כמו ונגפו אשה הרה (שמות כא) : ונעתר. הוא ענין רבוי כמו ועתר ענן הקטורת (יחזקאל ח) ור''ל יקבל מרבית תפלתם ויתרצה להם וכן ונעתור להם (דה''א ה) :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
נגף ורפוא, לא נמצא רפואה אצל מגפה זולת במקום הזה, כי נגף הוא המכה המביאה המות בהכרח. ונעתר, עתר הוא הריצוי ברוב תחנונים ודברים הרבה. וגדרו רבוי תחנונים ודברים, והנפעל מורה שנעתר ונרצה ע''י רוב דבריהם ובקשתם :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
ונגף, אומר מעתה לא יתנהג ה' עם מצרים כאשר יתנהג עם אומה אחרת מאומות השנואים בעיניו, אשר עת ינגוף אותם הוא דרך נקמה להשחית האום הזה ולבלעו. לא יהיה כן אצל מצרים רק עת ינגף ה' את מצרים, יהיה זה דרך רפואה, שאם יליזו מדרך הישר יגוף אותם כדי שע''י המגפה יתנו אל לבם כי אילו ושבו אל ה' בתשובה ונעתר להם וירפא אותם :(מלבי''ם באור הענין)
23
בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא תִּהְיֶ֨ה מְסִלָּ֤ה מִמִּצְרַ֙יִם֙ אַשּׁ֔וּרָה וּבָֽא־אַשּׁ֥וּר בְּמִצְרַ֖יִם וּמִצְרַ֣יִם בְּאַשּׁ֑וּר וְעָבְד֥וּ מִצְרַ֖יִם אֶת־אַשּֽׁוּר: (ס)
En ce jour, une chaussée conduira d’Égypte en Assyrie. Les Assyriens iront en Égypte, les Égyptiens en Assyrie ; l’Égypte et l’Assyrie pratiqueront le même culte.
Rachi (non traduit)
תִּהְיֶה מְסִלָּה. תִּהְיֶה דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה שֶׁיְּהַלְּכוּ בָּהּ תָּמִיד מִמִּצְרַיִם לְאַשּׁוּר:
וּבָא אַשּׁוּר בְּמִצְרַיִם. ת''י וִיגִיחוּן אַתַּוּרַאי לְמִצְרָאֵי:
Targ. Yonathan (non traduit)
בְּעִדָנָא הַהִיא תְּהֵי אוֹרַח כְבִישָׁא מִמִצְרַיִם לְאַתּוּר וִינוּחוּן אֲתּוּרָאֵי לְמִצְרָאֵי וּמִצְרָאֵי בְּאַתּוּרָאֵי וְיִפְלְחוּן מִצְרָאֵי יַת אַתּוּרָאֵי:
M. David (non traduit)
תהיה מסילה. דרך כבושה תהיה מזה לזה כי מרוב אהבה ואחוה ירבו לבוא אלה באלה : את אשור. מצרים יעבדו עבודת המקום עם אשור כי המה יכירו עוד יותר מפלאות ה' כשהכה בהם מלאך ה' :
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
תהיה מסלה, כי יהיה שלום ביניהם. ועבדו, כמשמעו, וי''מ ועבדו לה' בזבח ומנחה מצרים עם אשור :(מלבי''ם באור הענין)
24
בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִהְיֶ֤ה יִשְׂרָאֵל֙ שְׁלִ֣ישִׁיָּ֔ה לְמִצְרַ֖יִם וּלְאַשּׁ֑וּר בְּרָכָ֖ה בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ:
En ce jour-là, Israël uni, lui troisième, à l’Égypte et à l’Assyrie, sera un sujet de bénédiction dans l’étendue de ces pays,
Rachi (non traduit)
יִהְיֶה יִשְׂרָאֵל שְׁלִישִׁיָּה לְמִצְרַיִם וּלְאַשּׁוּר. לְשָׁלוֹם וְלִבְרָכָה לְפִי שֶׁלֹּא הָיְתָה אוּמָּה חֲשׁוּבָה בָּעוֹלָם בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן כְּמִצְרַיִם וּכְאַשּׁוּר וְיִשְׂרָאֵל הָיוּ שְׁפָלִים בִּימֵי אָחָז וּבִימֵי הוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה וְאָמַר הַנָּבִיא עַל יְדֵי הַנֵּס שֶׁיַּעֲשֶׂה לְחִזְקִיָּהוּ יִגְדַּל שֵׁם שֶׁל יִשְׂרָאֵל לְמַעְלָה וְיִהְיוּ חֲשׁוּבִים כְּאַחַת מֵאֵלּוּ הַמַּמְלָכוֹת לִבְרָכָה וְלִגְדוּלָּה:
Targ. Yonathan (non traduit)
בְּעִדָנָא הַהִיא יְהֵי יִשְׂרָאֵל תְּלִיתָאָה לְמִצְרָאֵי וּלְאַתּוּרָאֵי בִּרְכָא בְּגוֹ דְאַרְעָא:
M. David (non traduit)
שלישיה. שלישית תהיה לה באמונת האל, או שתהיה מושלת על מצרים ועל אשור. ברכה. כל השלשה יהיו ברכה בקרב הארץ שתהיה להם ברכה יותר מכל האומות :
M. Tsion (non traduit)
שלישיה. מל' שלש או יתכן שהוא מענין ממשלת ונסיכות כמו ומבחר שלשיו (שמות טו) :
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
שלישיה, תהיה משולשת לענין הברכה, שתהיה מבורכת ע''י מצרים ואשור בשלשה ענינים :(מלבי''ם באור הענין)
25
אֲשֶׁ֧ר בֵּרֲכ֛וֹ יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת לֵאמֹ֑ר בָּר֨וּךְ עַמִּ֜י מִצְרַ֗יִם וּמַעֲשֵׂ֤ה יָדַי֙ אַשּׁ֔וּר וְנַחֲלָתִ֖י יִשְׂרָאֵֽל (ס)
car l’Éternel-Cebaot lui aura conféré sa bénédiction en ces termes : "Bénis soient mon peuple d’Égypte, l’Assyrie, œuvre de mes mains, et Israël,.mon bien propre !"
Rachi (non traduit)
אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ. לְיִשְׂרָאֵל:
בָּרוּךְ עַמִּי. יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי לִי לְעַם בִּהְיוֹתָם בְּמִצְרַיִם. וּמַעֲשֵׂה יָדַי. הֶרְאֵתִי לָהֶם בִּגְבוּרוֹת שֶׁהִפְלֵאתִי בְּאַשּׁוּר וע''י אוֹתָם נִיסִּים יָשׁוּבוּ אֵלַי וְיִהְיוּ כְּאִילּוּ עַתָּה עֲשִׂיתִים מֵחֹדֶשׁ וְהֵם יִהְיוּ נַחֲלָתִי יִשְׂרָאֵל וְדוּגְמָא זוֹ ת''י:
Targ. Yonathan (non traduit)
דְבָרְכֵהּ יְיָ צְבָאוֹת לְמֵימָר בְּרִיךְ עַמִי דְאַפְקֵית מִמִצְרַיִם דְעַל דְחָבוּ קֳדָמַי אַגְלֵיתִי יַתְהוֹן לְאַתּוּר וּכְדוּ דְתָבוּ מַתְקְרָן עַמִי וְאַחְסַנְתִּי יִשְׂרָאֵל:
M. David (non traduit)
אשר ברכו. אשר כל אחד משלשתן ברכו ה' ויאמר ברוך עמי מצרים ר''ל ברוך הוא על ששב להיות עמי להאמין בי : ומעשה ידי. חוזר על מלת ברוך לומר ברוך מעשה ידי אשור ר''ל ברוך הוא על אשר הכיר שמה שעלתה בהם היה מעשה ידי ולא במקרה : ונחלתי ישראל. גם זה חוזר על מלת ברוך לומר ברוך נחלתי ישראל ר''ל ברוך הוא על אשר מעולם הוא נחלתי ומאמין בי :
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
אשר ברכו ה' וכו' ברוך עמי מצרים, שיעור הכתוב לאמר מצרים. ברוך עמי, ולאמר אשור ברוך מעשה ידי ולאמר ישראל ברוך נחלתי. היינו מצרים יכירו מעלת ישראל מצד שבחרם ה' לו לעם בצאתם ממצרים, והם יברכו את ישראל מצד שהם עם ה'. אשור יכיר מעלת ישראל מצד שראה שם מעשה יד ה' הגדולה ונפלאותיו אשר הכה את כל מחנהו בלילה אחת, והוא יברכם ע''י מעשה יד ה' הנראה עליהם. וישראל עצמם יכירו מעלתם העקרית שהם נחלת ה', מצד נפשם החצובה ממעל, והם ממלכת כהני ה' וגוי קדוש, אשר לא ימירם באום אחר לעולם, ומצד זה יתברכו בעצמם כי הם נחלת ה' לעולם :(מלבי''ם באור הענין)
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source