Chap. 23
וַיַּ֥עַן אִיּ֗וֹב וַיֹּאמַֽר:
Job reprit la parole et dit :
Rachi
(מַעֲנֶה אִיּוֹב):
1
גַּם־הַ֭יּוֹם מְרִ֣י שִׂחִ֑י יָ֝דִ֗י כָּבְדָ֥ה עַל־אַנְחָתִֽי:
Aujourd’hui encore ma plainte est traitée de révolte ; pourtant ma main se fatigue à comprimer mes soupirs.
Rachi
גַּם הַיּוֹם. אַחַר כָּל תַּנְחוּמִין הַלָּלוּ: מְרִי שִׂחִי. בִּמְקוֹמוֹ עוֹמֵד כִּי אֵין תַּנְחוּם בְּדִבְרֵיכֶם: יָדִי כָּבְדָה. מַכַּת נִגְעִי תַּקִּיפָה יוֹתֵר מֵאַנְחָתִי שֶׁאֵינִי קוֹבֵל וְצוֹעֵק לְפִי מַכָּתִי:
2
מִֽי־יִתֵּ֣ן יָ֭דַעְתִּי וְאֶמְצָאֵ֑הוּ אָ֝ב֗וֹא עַד־תְּכוּנָתֽוֹ:
Que ne m’est-il donné de savoir où le trouver ! Je voudrais pénétrer jusqu’à son siège.
Rachi
וְאֶמְצָאֵהוּ. לְשׁוֹפְטִי: תְּכוּנָתוֹ. מְכוֹן כִּסְאוֹ:
3
אֶעֶרְכָ֣ה לְפָנָ֣יו מִשְׁפָּ֑ט וּ֝פִ֗י אֲמַלֵּ֥א תוֹכָחֽוֹת:
J’exposerais ma cause devant lui, ayant la bouche pleine d’arguments.
Rachi
מִשְׁפָּט. הוֹכָחַת דְּבָרִים:
4
אֵ֭דְעָה מִלִּ֣ים יַעֲנֵ֑נִי וְ֝אָבִ֗ינָה מַה־יֹּ֥אמַר לִֽי:
Je connaîtrais les réponses qu’il m’opposerait et me rendrais compte de ce qu’il me dirait.
Rachi
(אֵדְעָה מִלִּים יַעֲנֵנִי. וְגַם אִם יִסְתּוֹם אוֹתִי מִלְּדַבֵּר לְפָנָיו שֶׁמָּא יְדַבֵּר הוּא עִמִּי וְאֵדְעָה מִלִּים יַעֲנֵנִי רַבִּי תַּנְחוּמָא):
5
הַבְּרָב־כֹּ֖חַ יָרִ֣יב עִמָּדִ֑י לֹ֥א אַךְ־ה֝֗וּא יָשִׂ֥ם בִּֽי:
Jetterait-il le poids de sa force dans sa discussion avec moi ? Non, mais il me prêterait quelque attention.
Rachi
הַבְּרָב כֹּחַ. דְּבָרִים וְתוֹכָחוֹת שֶׁל חֲטָאָיו יָרִיב עִמָּדִי: לֹא אַךְ. מַכָּה וּכְפִיָּה לֹא יָשִׂים בִּי אָכְפּוֹ וְאֵימָתוֹ (וְעוֹד יִפָּתֵר) לֹא אַךְ הוּא יָשִׂים בִּי כִּי לֹא יָשִׂים בִּי אַךְ הָרִיב שֶׁל תּוֹכַחַת פִּשְׁעֵי וְלֹא תְּשׂוּמוֹת עֲלִילוֹת:
6
שָׁ֗ם יָ֭שָׁר נוֹכָ֣ח עִמּ֑וֹ וַאֲפַלְּטָ֥ה לָ֝נֶ֗צַח מִשֹּׁפְטִֽי:
C’est un homme droit qui se trouverait alors en face de lui, et pour toujours je serais quitte envers mon juge.
Rachi
שָׁם. בְּמָקוֹם רִיבֵנוּ: יָשָׁר. כּוֹשֶׁר מִפְעֲלוֹתַי יְהֵא נוֹכָח וְנִגְלֶה וְנִרְאֶה עִמּוֹ לְפָנָיו: נוֹכָח. מוּכָח וְשָׁם אפלטה לָנֶצַח כִּי לֹא יִמָּצֵא בִּי עָוֹן:
7
הֵ֤ן קֶ֣דֶם אֶהֱלֹ֣ךְ וְאֵינֶ֑נּוּ וְ֝אָח֗וֹר וְֽלֹא־אָבִ֥ין לֽוֹ:
Mais quoi ! Je me dirige vers l’Orient : il n’y est pas ! vers l’Occident, je ne le remarque point !
Rachi
הֵן קֶדֶם. לְמַעְלָה הוּא חוֹזֵר לְמִי יִתֵּן יָדַעְתִּי וגו': קֶדֶם. מִזְרָח שֶׁנֶּאֱמַר קֵדְמָה מִזְרָחָה (שְׁמוֹת כא): וְאָחוֹר. מַעֲרָב הוֹאִיל וְהַמִּזְרָח קִדְמַת עוֹלָם נִמְצָא הַמַּעֲרָב אֲחוֹרָיו שֶׁל עוֹלָם:
8
שְׂמֹ֣אול בַּעֲשֹׂת֣וֹ וְלֹא־אָ֑חַז יַעְטֹ֥ף יָ֝מִ֗ין וְלֹ֣א אֶרְאֶֽה:
Exerce-t-il son action au Nord ? Je ne le vois pas ; se retire-t-il au Sud ? Je ne l’aperçois pas.
Rachi
שְׂמֹאול. צָפוֹן: בַּעֲשֹׂתוֹ. כְּשֶׁבְּרָאוֹ לֹא עָשָׂה מָקוֹם כִּסְאוֹ שָׁם שֶׁאֶרְאֶנּוּ שָׁם: אָחַז. תַּרְגּוּם שֶׁל אֶרְאֶה וְתֵדַע שֶׁהַטַּעַם תַּחַת האל''ף וְאִם לְשׁוֹן אֲחִיזָה הוּא הָיָה טַעֲמוֹ מִלְּרַע תַּחַת החי''ת. יַעְטֹף יָמִין. כִּיסָּה פְּנֵי הַדָּרוֹם בְּפָנָיו לְמַעַן לֹא אֶרְאֶנּוּ:
9
כִּֽי־יָ֭דַע דֶּ֣רֶךְ עִמָּדִ֑י בְּ֝חָנַ֗נִי כַּזָּהָ֥ב אֵצֵֽא:
Car il connaît la conduite que je mène : s’il me jetait au creuset, j’en sortirais pur comme l’or.
Rachi
כִּי יָדַע דֶּרֶךְ וגו'. אֲשֶׁר עִמָּדִי מַהוּ לְפִיכָךְ אֵינוֹ בָּא לָרִיב עִמָּדִי: בְּחָנַנִי וגו'. אֲשֶׁר כַּזָּהָב אֵצֵא אִם יָרִיב עִמָּדִי:
10
בַּ֭אֲשֻׁרוֹ אָחֲזָ֣ה רַגְלִ֑י דַּרְכּ֖וֹ שָׁמַ֣רְתִּי וְלֹא־אָֽט:
Mon pied s’est attaché fidèlement à ses traces ; j’ai suivi ses voies sans dévier.
Rachi
בַּאֲשֻׁרוֹ. בְּמַעְגָּלוֹ כְּמוֹ אִם תִּטֶּה אַשּׁוּרִי (לְקַמָּן לא) כּוֹנֵן אַשֻּׁרִי (תְּהִלִּים מ): וְלֹא אָט. אֵינִי רָגִיל לִנְטוֹת:
11
מִצְוַ֣ת שְׂ֭פָתָיו וְלֹ֣א אָמִ֑ישׁ מֵ֝חֻקִּ֗י צָפַ֥נְתִּי אִמְרֵי־פִֽיו:
Des préceptes de ses lèvres je ne me suis pas écarté ; plus qu’à mes propres inspirations, j’ai obéi aux paroles de sa bouche.
Rachi
מֵחֻקִּי צָפַנְתִּי אִמְרֵי פִיו. יוֹתֵר מֵחוּקֵּי מְזוֹנוֹתַי הָיִיתִי זָרִיז לִצְפוֹן אִמְרֵי פִיו כְּמוֹ (מִשְׁלֵי ל) לֶחֶם חוּקָּי מְזוֹנוֹתַי:
12
וְה֣וּא בְ֭אֶחָד וּמִ֣י יְשִׁיבֶ֑נּוּ וְנַפְשׁ֖וֹ אִוְּתָ֣ה וַיָּֽעַשׂ:
Mais lui, il demeure immuable : qui pourrait le faire changer d’avis ? Ce qui lui plaît, il l’accomplit.
Rachi
וְהוּא. לְפִי שֶׁהוּא יָחִיד בָּעוֹלָם וְיוֹדֵעַ דַּעְתָּן וּמַחְשַׁבְתָּן שֶׁל בְּרִיּוֹת וּמַה יֵשׁ לָהֶם לְדַבֵּר לְפָנָיו לְפִיכָךְ תְּשׁוּבוֹת מוּכָנוֹת לְפָנָיו: וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ. לְפִיכָךְ נַפְשׁוֹ אִוְּתָה וַיָּעַשׂ:
13
כִּ֭י יַשְׁלִ֣ים חֻקִּ֑י וְכָהֵ֖נָּה רַבּ֣וֹת עִמּֽוֹ:
Assurément, il exécutera jusqu’au bout ce qu’il a décrété contre moi : il nourrit encore beaucoup de desseins semblables.
Rachi
כִּי יַשְׁלִים חֻקִּי. יָדַעְתִּי כִּי לֹא יָשִׁיב יָדוֹ עַד אֲשֶׁר יַשְׁלִים חוֹק גְּזֵירוֹתָיו פּוּרְעָנֻיּוֹת אֲשֶׁר גָּזַר עָלַי: וְכָהֵנָּה רַבּוֹת עִמּוֹ. כִּי כָּהֵנָּה רַבּוֹת עָשָׂה:
14
עַל־כֵּ֭ן מִפָּנָ֣יו אֶבָּהֵ֑ל אֶ֝תְבּוֹנֵ֗ן וְאֶפְחַ֥ד מִמֶּֽנּוּ:
C’est pourquoi je me sens troublé devant sa face ; en y réfléchissant, j’ai peur de lui.
Rachi
עַל כֵּן. שֶׁאֵינוֹ גּוֹמֵל לְאָדָם כְּפִי דְּרָכָיו: מִפָּנָיו אֶבָּהֵל. וּכְשֶׁאֶתְבּוֹנֵן בִּדְרָכָיו אֶפְחָד מִמֶּנּוּ:
15
וְ֭אֵל הֵרַ֣ךְ לִבִּ֑י וְ֝שַׁדַּ֗י הִבְהִילָֽנִי:
Dieu a découragé mon cœur, le Tout-Puissant m’a rempli d’épouvante,
16
כִּֽי־לֹ֣א נִ֭צְמַתִּי מִפְּנֵי־חֹ֑שֶׁךְ וּ֝מִפָּנַ֗י כִּסָּה־אֹֽפֶל:
puisque d’une part, il ne m’a pas anéanti par les ténèbres qui m’accablent, et que d’autre part il n’a pas voulu me mettre à l’abri de cette sombre nuit.
Rachi
כִּי לֹא נִצְמַתִּי מִפְּנֵי חֹשֶׁךְ. בְּזֹאת אֲנִי נִבְהָל כִּי לֹא נִצְמַתִּי לַחֲלוּטִין וּצְמִיתוּת קֶבֶר מִפְּנֵי הַחֹשֶׁךְ הַזֶּה הַבָּא עָלַי וְכֵן לֹא כִּסָּה מִפְּנֵי אֶת הָאוֹפֶל הַזֶּה עַד מוֹתִי: וּמִפָּנַי כִּסָּה אֹפֶל. עַל כִּי לֹא שֶׁבְּרֹאשׁ הַפָּסוּק חוֹזֵר:
17
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source