Yeshayah
Chapitre 15
Chap. 15
Oracle contre Moab : Oui, dans la nuit, Ar-Moab est assailli, ruiné ; oui, dans la nuit, Kir-Moab est assailli, ruiné.
Rachi
מַשָּׂא מוֹאָב. נִתְנַבֵּא יְשַׁעְיָה שֶׁיָּבוֹא סַנְחֵרִב עַל מוֹאָב וַיַּגְלֵם כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (לְקַמָּן טז) בְּשָׁלֹשׁ שָׁנִים כִּשְׁנֵי שָׂכִיר וְנִקְלָה כְּבוֹד מוֹאָב: כִּי בְּלֵיל שֻׁדַּד עָר מוֹאָב נִדְמָה. נִדְמָה מוֹאָב כְּאִילּוּ יָשַׁן דּוּמָה וְאֵין יָכוֹל לְהִלָּחֵם וּבְלֵיל אַחַר אֲשֶׁר שׁוּדַּד בּוֹ קִיר מוֹאָב נִדְמָה ת''י וְאִינוּן רְדִימִין עָר וְקִיר שְׁתֵּי מְדִינוֹת מוֹאָב הֵם: 1
On monte au sanctuaire, à Dibôn les Hauts-Lieux, pour pleurer ; sur Nebo et sur Mèdeba, Moab se lamente. Toutes les têtes sont rasées, toutes les barbes sont coupées.
Rachi
עָלָה הַבַּיִת וְדִיבֹן. עָלָה מוֹאָב הַבַּיִת וְאַנְשֵׁי דִּיבוֹן עַל הַבָּמוֹת: לְבֶכִי. אֵלּוּ בוֹכִים בַּבַּיִת וְאֵלּוּ בוֹכִים בְּרָאשֵׁי בָּמוֹתֵיהֶם: 2
Dans les rues, on ceint le cilice ; sur les terrasses, sur les places, tout le monde sanglote, fond en larmes.
Rachi
יֹרֵד בַּבֶּכִי. גּוֹנֵחַ וְנוֹהֵם בַּבֶּכִי כְּמוֹ (שׁוֹפְטִים יא) וְיָרַדְתִּי עַל ההרי' וְכֵן (אֵיכָה ג) זְכָר עָנְיִי וּמְרוּדִי: 3
Hesbon, Elalê poussent des clameurs ; jusqu’à Yahaç leur voix se fait entendre. Aussi les guerriers de Moab éclatent en plaintes, l’âme serrée d’angoisse.
Rachi
עַל כֵּן חֲלֻצֵי מוֹאָב יָרִיעוּ. עַל אֲשֶׁר מְזוּיְּינֵי מוֹאָב יָרִיעוּ לִקְרַאת הַמִּלְחָמָה וְנַפְשׁוֹ שֶׁל מוֹאָב יָרְעָה לּוֹ מִתְרוֹעַעַת כְּאָבֵל עַל עַצְמוֹ: 4
Mon cœur gémit sur Moab ; ses fugitifs courent jusqu’à Çoar et Eglat-Chelichiya ; ils gravissent en pleurant la montée de Louhit et, sur la route de Horonaïm, font retentir des clameurs de détresse.
Rachi
לִבִּי לְמוֹאָב יִזְעָק. נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל אֵינָם כִּנְבִיאֵי אוּמּוֹת הָעוֹלָם בִּלְעָם הָיָה מְבַקֵּשׁ לַעֲקוֹר אֶת יִשְׂרָאֵל עַל לֹא דָּבָר וּנְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל מִתְאוֹנְנִים עַל פּוּרְעָנוּת הַבָּאָה עַל הָאוּמּוֹת: בְּרִיחֶהָ עַד צֹעַר. עַל כָּל חָזְקָהּ שֶׁל מוֹאָב יִזְעָק לִבִּי עַד צוּעָר שֶׁהִיא עֶגְלָה שְׁלִישִׁיָּה עִיקָּר חוֹזֶק שֶׁלָּהֶם כְּעֶגְלָה שֶׁהִיא שְׁלִישִׁית לַבֶּטֶן, ל''א שְׁלִישִׁיָּה גְּבַרְתָּנִית וְיוֹנָתָן תִּירְגֵּם בְּרִיחֶיהָ כְּמוֹ בּוֹרְחֶיהָ הַבּוֹרְחִים יִבְרְחוּ מֵהֶם לְהִמָּלֵט עַד צוּעָר כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה לוֹט אֲבִיהֶם שֶׁבָּרַח לְצוֹעַר: מַעֲלֵה הַלּוּחִית. מְקוֹם מַעֲלוֹת הַר שֶׁשְּׁמוֹ מַעֲלֵה הַלּוּחִית וְכֵן בְּמוֹרַד חוֹרֹנַיִם (ירמיה מח) יִבְכּוּ הַבּוֹרְחִים דֶּרֶךְ שָׁם וְכָל הַמְּקוֹמוֹת הָאֵלֶּה מִמּוֹאָב הֵם: יְעֹעֵרוּ. יִצְעֲקוּ וּלְשׁוֹן אֲרַמִּי הוּא שת''י לֹא יִדְרוֹךְ הַדּוֹרֵךְ הֵידָד לֹא יְעוֹעֲרוֹן בְּקָלְהוֹן: 5
Les eaux de Nimrim sont taries : les plantes sont desséchées, l’herbe a disparu, il n’y a plus de verdure.
Rachi
מֵי נִמְרִים. נָהָר שֶׁל אוֹתוֹ מָקוֹם: מְשַׁמּוֹת יִהְיוּ. מִדַּם חָלָל הַמִּתְעָרֵב וְנוֹפֵל בָּהֶם: כִּי יָבֵשׁ חָצִיר וגו'. כְּלוֹמַר גִּבּוֹרֵיהֶם וּמַלְכֵיהֶם וְשַׁלִּיטֵיהֶם וּלְפִי שֶׁשָּׁבְחָה שֶׁל אֶרֶץ מוֹאָב הוּא מִרְעֶה הַטּוֹב שֶׁבָּהּ כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ אֵלִים מִמּוֹאָב לְפִיכָךְ מָשַׁל אֶת פּוּרְעָנוּת בְּחוּרְבַּן מִרְעֶה שֶׁלָּהּ: 6
C’est pourquoi les biens qu’ils avaient amassés, leurs objets précieux, ils les transportent au delà du torrent des saules.
Rachi
עַל כֵּן יִתְרָה עָשָׂה. עַל אֲשֶׁר יִתְרָה עָשָׂה תָבֹא עָלָיו הַפּוּרְעָנוּת הַזֶּה שֶׁהָיוּ כְּפוּיֵי טוֹבָה שֶׁהֲרֵי בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת עָמַד אַבְרָהָם לְלוֹט בְּצֵאתוֹ מֵחָרָן וּבְלֶכְתּוֹ לְמִצְרַיִם וּבִזְכוּתוֹ שׁוֹלֵחַ מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה וְנִלְחַם עָלָיו עִם אַמְרָפֶל וַחֲבֵירָיו וְהָיָה לָהֶם לִגְמוֹל טוֹבָה לְזַרְעוֹ וְהֵם הָיוּ מוֹנִים אוֹתָם כְּשֶׁהֶגְלָה סַנְחֵרִב לָראוּבֵנִי וְלַגָּדִי וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל בוֹכִים וּמִתְאוֹנְנִים וְהָיוּ אוֹמְרִים לָהֶם עַל מַה אַתֶּם מִתְאוֹנְנִים וַהֲלֹא לְבֵית אֲבִיכֶם אַתֶּם הוֹלְכִים אַבְרָהָם אֲבִיכֶם לֹא מֵעֵבֶר הַנָּהָר בָּא וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר (צְפַנְיָה ב') שָׁמַעְתִּי חֶרְפַּת מוֹאָב וְגִדּוּפֵי בְּנֵי עַמּוֹן וְעוֹד שֶׁסִּיְּיעוּ אֶת סַנְחֵרִב שָׁלֹשׁ שָׁנִים שֶׁצָּר עַל שׁוֹמְרוֹן הוּא שנא' (לְקַמָּן טז) בְּשָׁלֹשׁ שָׁנִים כִּשְׁנֵי שָׂכִיר וְנִקְלָה כָּל כְּבוֹד מוֹאָב: וּפְקֻדָּתָם. ת''י וּתְחוּמֵיהוֹן דְּעַל יַמָא מַעַרְבָא יִתְנָסִיב וְהוּא ל' מִינּוּי כְּמוֹ (מְדַבֵּר ד) וּפְקוּדַּת אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן כְּלוֹמַר אַרְצָם שֶׁפְּקַדְתֶּם עָלֶיהָ תִּלָּקַח מֵהֶם: עַל נַחַל הָעֲרָבִים יִשָּׂאוּם. יִקְחוּ הָאוֹיְבִים אוֹתָם אֶת הַגְּבוּלִין וְעוֹד יֵשׁ לְפָרֵשׁ וּפְקֻדָּתָם עֲלֵיהֶם זוֹ תִּהְיֶה נַחַל הָעֲרָבִים יִשָּׂאוּם, הָאוֹיְבִים יגלו אוֹתָם אֶל אֶרֶץ בָּבֶל שֶׁהוּא נַחַל עֲרָבִים שנא' (תְּהִלִּים קלז) עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנּוֹרוֹתֵינוּ: 7
Une clameur fait le tour des frontières de Moab : hurlements jusqu’à Eglaïm, hurlements jusqu’à Beër-Elim !
Rachi
אֶגְלַיִם. וּבְאֵר אֵילִים. מְקוֹמוֹת הֵם בִּגְבוּל מוֹאָב: יִלְלָתָהּ. שֶׁל מוֹאָב: בְּאֵר אֵילִים. כְּמוֹ וּלְבָאֵר אֵלִים: 8
Les eaux de Dimôn sont rouges de sang : voilà comme j’enrichis le cours de Dimôn ! Un lion pour les échappés de Moab, pour les survivants du pays !
Rachi
מֵי דִימוֹן. שֵׁם הַנָּהָר: מָלְאוּ דָם. כְּשֵׁם הַנָּהָר: כִּי אָשִׁית עַל דִימוֹן נוֹסָפוֹת. דָם שְׁמוֹ וְדַם חֲלָלִים אוֹסִיף עָלָיו לְמַלְּאוֹתוֹ וְהוּא לְשׁוֹן סְפוּ שָׁנָה עַל שָׁנָה (לְקַמָּן כט) סְפוֹת הָרָוָה (דברי' כט) וי''ת נוֹסָפוֹת כְּנִישַׁת מַשִׁירְיַין מַחֲנוֹת הַנֶּאֱסָפוֹת יַחַד: לִפְלֵיטַת מוֹאָב אַרְיֵה. פְּלֵיטָה שֶׁיַּשְׁאִיר סַנְחֵרִב יָבֹא נְבוּכַדְנֶצַּר בְּעִתּוֹ וְיַשְׁחִיתָהּ וְהוּא נִקְרָא אַרְיֵה כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (יִרְמְיָה ד) עָלָה אַרְיֵה מִסּוּבְּכוֹ: וְלִשְׁאֵרִית. יִשְׂרָאֵל: אֲדָמָה. אַדְמַתְכֶם: 9
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source