Chap. 133
שִׁ֥יר הַֽמַּעֲל֗וֹת לְדָ֫וִ֥ד הִנֵּ֣ה מַה־טּ֭וֹב וּמַה־נָּעִ֑ים שֶׁ֖בֶת אַחִ֣ים גַּם־יָֽחַד:
Cantique des degrés. De David. Ah ! qu’il est bon, qu’il est doux à des frères de vivre dans une étroite union !
Rachi
שִׁיר וגו' הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד, כְּשֶׁיֵּשֵׁב הקב''ה בְּבֵית הַבְּחִירָה עִם יִשְׂרָאֵל הַקְּרוּיִין אַחִים וְרֵעִים וְיִהְיֶה גַּם הוּא יָחַד עִמָּהֶם:
133 : 1
כַּשֶּׁ֤מֶן הַטּ֨וֹב | עַל־הָרֹ֗אשׁ יֹרֵ֗ד עַֽל־הַזָּקָ֥ן זְקַֽן־אַהֲרֹ֑ן שֶׁ֝יֹּרֵ֗ד עַל־פִּ֥י מִדּוֹתָֽיו:
C’est comme l’huile parfumée sur la tête, qui découle sur la barbe, la barbe d’Aaron, et humecte le bord de sa tunique ;
Rachi
כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב. שֶׁנִּמְשַׁח בּוֹ אַהֲרֹן הַכֹּהֵן: שֶׁיֹּרֵד. מֵרֹאשׁוֹ אֶל זְקָנוֹ אֶל פִּי רֹאשׁ הַכְּתֹנֶת שֶׁלּוֹ שֶׁהַזָּקָן שׁוֹכֵב ע''פ הַכְּתֹנֶת כֵּן נָעִים טַל חֶרְמוֹן שֶׁגָּבוֹהַּ עַל הַרְרֵי צִיּוֹן וְהַטַּל יוֹרֵד מֵחֶרְמוֹן לְהַרְרֵי צִיּוֹן כְּשֵׁם שֶׁשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה לִגְדוּלָּה כָּךְ הַר צִיּוֹן לְתִפְאָרֶת וּלְכָבוֹד לְיִשְׂרָאֵל כְּשֵׁם שֶׁשֶּׁמֶן הַטּוֹב כֵּן טַל חֶרְמוֹן כָּזֶה כֵּן זֶה כְּמוֹ וְהָיָה כָעָם כַּכֹּהֵן (יְשַׁעְיָה כ''ד), וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ שֶׁבֶת אַחִים מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן לְעִנְיַן מְעִילָה בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה בְּמַסֶּכֶת הוֹרָיוֹת כָּל הַמִּזְמוֹר אֲבָל יֵשׁ בְּדִבְרֵי תּוֹרָה וְקַבָּלָה מָשָׁל וּמְלִיצָה וְדִבְרֵי חֲכָמִים וְחִידוֹתָם וְעִיקַּר שִׁיר הַמַּעֲלוֹת עַל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נֶאֱמַר:
133 : 2
כְּטַל־חֶרְמ֗וֹן שֶׁיֹּרֵד֮ עַל־הַרְרֵ֪י צִ֫יּ֥וֹן כִּ֤י שָׁ֨ם | צִוָּ֣ה יְ֭הוָה אֶת־הַבְּרָכָ֑ה חַ֝יִּ֗ים עַד־הָעוֹלָֽם: (פ)
comme la rosée du Hermon qui descend sur les monts de Sion ; car c’est là que Dieu a placé la bénédiction, la vie heureuse pour l’éternité.
133 : 3
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source