Chap. 62
לְמַ֤עַן צִיּוֹן֙ לֹ֣א אֶחֱשֶׁ֔ה וּלְמַ֥עַן יְרוּשָׁלִַ֖ם לֹ֣א אֶשְׁק֑וֹט עַד־יֵצֵ֤א כַנֹּ֙גַהּ֙ צִדְקָ֔הּ וִישׁוּעָתָ֖הּ כְּלַפִּ֥יד יִבְעָֽר:
Pour l’amour de Sion, je ne garderai pas le silence, pour Jérusalem je n’aurai point de repos, que son salut n’ait éclaté comme un jet de lumière, et sa victoire comme une torche allumée.
Rachi
לְמַעַן צִיּוֹן. אֶעֱשֶׂה וְלֹא אֶחֱשֶׁה עַל מַה שֶׁעָשׂוּ לָהּ: לֹא אֶשְׁקוֹט. לֹא יְהֵא שָׁלוֹם לְפָנַי עַד יֵצֵא כַנּוֹגַהּ צִדְקָהּ:
1
וְרָא֤וּ גוֹיִם֙ צִדְקֵ֔ךְ וְכָל־מְלָכִ֖ים כְּבוֹדֵ֑ךְ וְקֹ֤רָא לָךְ֙ שֵׁ֣ם חָדָ֔שׁ אֲשֶׁ֛ר פִּ֥י יְהוָ֖ה יִקֳּבֶֽנּוּ:
Alors les peuples seront témoins de ton triomphe et tous les rois de ta gloire, et on t’appellera d’un nom nouveau, qu’aura désigné la bouche de l’Éternel.
Rachi
יִקֳּבֶנּוּ. יְפָרְשֶׁנּוּ:
2
וְהָיִ֛יתְ עֲטֶ֥רֶת תִּפְאֶ֖רֶת בְּיַד־יְהוָ֑ה (וצנוף) וּצְנִ֥יף מְלוּכָ֖ה בְּכַף־אֱלֹהָֽיִךְ:
Et tu seras une couronne glorieuse aux mains de l’Éternel, et un diadème royal dans la paume de ton Dieu.
3
לֹֽא־יֵאָמֵר֩ לָ֨ךְ ע֜וֹד עֲזוּבָ֗ה וּלְאַרְצֵךְ֙ לֹא־יֵאָמֵ֥ר עוֹד֙ שְׁמָמָ֔ה כִּ֣י לָ֗ךְ יִקָּרֵא֙ חֶפְצִי־בָ֔הּ וּלְאַרְצֵ֖ךְ בְּעוּלָ֑ה כִּֽי־חָפֵ֤ץ יְהוָה֙ בָּ֔ךְ וְאַרְצֵ֖ךְ תִּבָּעֵֽל:
Tu ne seras plus nommée la Délaissée et ta terre ne s’appellera plus Solitude ; toi, tu auras nom Celle que j’aime, et ta terre se nommera I’Epousée ; parce que tu seras la bien-aimée de l’Éternel, et parce que ta terre connaîtra les épousailles.
Rachi
בְּעוּלָה. מְיוּשֶּׁבֶת:
4
כִּֽי־יִבְעַ֤ל בָּחוּר֙ בְּתוּלָ֔ה יִבְעָל֖וּךְ בָּנָ֑יִךְ וּמְשׂ֤וֹשׂ חָתָן֙ עַל־כַּלָּ֔ה יָשִׂ֥ישׂ עָלַ֖יִךְ אֱלֹהָֽיִךְ:
Oui, comme le jeune homme s’unit à la vierge, tes enfants te seront unis ; et comme le fiancé se réjouit de sa fiancée, ton Dieu se réjouira de toi.
Rachi
כִּי יִבְעַל וגו'. אֲרֵי כַּמָּה דמתיתב עולם עִם בְּתוּלְתָּא כֵּן יתייתבין בגוייכי בְּנַיְיכִי:
5
עַל־חוֹמֹתַ֣יִךְ יְרוּשָׁלִַ֗ם הִפְקַ֙דְתִּי֙ שֹֽׁמְרִ֔ים כָּל־הַיּ֧וֹם וְכָל־הַלַּ֛יְלָה תָּמִ֖יד לֹ֣א יֶחֱשׁ֑וּ הַמַּזְכִּרִים֙ אֶת־יְהוָ֔ה אַל־דֳּמִ֖י לָכֶֽם:
Sur tes remparts, ô Jérusalem, j’ai posté des guetteurs, qui ne se tairont ni le jour ni la nuit, en aucun temps : "O vous qui faites appel au souvenir de l’Éternel, ne prenez aucun répit !
Rachi
עַל חוֹמֹתַיִךְ יְרוּשָׁלִַם. רַבּוֹתֵינוּ דְּרָשׁוּהוּ כְּמַשְׁמָעוֹ מַלְאָכִים הַמַּזְכִּירִים אֶת ה' עַל חוּרְבָּנָה לִבְנוֹתָהּ מַאי אָמְרֵי אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן (תְּהִלִּים קב) כִּי בָחַר ה' בְּצִיּוֹן (שָׁם קלב) כִּדְאִיתָא בְּמַסֶּכֶת מְנָחוֹת וי''ת חוֹמוֹתַיִךְ אָבוֹת הָרִאשׁוֹנִים הַמְגִינִּים עָלֵינוּ כְּחוֹמָה: הִפְקַדְתִּי שֹׁמְרִים. לִכְתּוֹב סֵפֶר זִכְרוֹנוֹת שֶׁלֹּא יִשְׁתְּכַח זְכוּתָם מִלְּפָנַי: לֹא יֶחֱשׁוּ. מִלְּהַזְכִּיר זְכוּתָם לְפָנַי: הַמַּזְכִּרִים אֶת ה'. אֶת זְכוּת הָאָבוֹת: אַל דֳּמִי לָכֶם. אַל תַּחֲרִישׁוּ:
6
וְאַֽל־תִּתְּנ֥וּ דֳמִ֖י ל֑וֹ עַד־יְכוֹנֵ֞ן וְעַד־יָשִׂ֧ים אֶת־יְרֽוּשָׁלִַ֛ם תְּהִלָּ֖ה בָּאָֽרֶץ:
Et à lui non plus ne laissez point de trêve, qu’il n’ait rétabli Jérusalem et n’en ait fait un sujet de gloire dans le monde."
7
נִשְׁבַּ֧ע יְהוָ֛ה בִּֽימִינ֖וֹ וּבִזְר֣וֹעַ עֻזּ֑וֹ אִם־אֶתֵּן֩ אֶת־דְּגָנֵ֨ךְ ע֤וֹד מַֽאֲכָל֙ לְאֹ֣יְבַ֔יִךְ וְאִם־יִשְׁתּ֤וּ בְנֵֽי־נֵכָר֙ תִּֽירוֹשֵׁ֔ךְ אֲשֶׁ֥ר יָגַ֖עַתְּ בּֽוֹ:
L’Éternel l’a juré par sa droite et son bras puissant : "Jamais plus je ne livrerai ton blé en pâture à tes ennemis ; jamais plus les fils de l’étranger ne boiront ton vin, fruit de ton labeur.
8
כִּ֤י מְאַסְפָיו֙ יֹאכְלֻ֔הוּ וְהִֽלְל֖וּ אֶת־יְהוָ֑ה וּֽמְקַבְּצָ֥יו יִשְׁתֻּ֖הוּ בְּחַצְר֥וֹת קָדְשִֽׁי: (ס)
Ceux qui l’auront récolté le mangeront et célébreront l’Éternel : ceux qui l’auront recueilli le boiront dans les parvis de mon sanctuaire."
Rachi
יֹאכְלֻהוּ. מוּסָב עַל דְּגָנְךָ: יִשְׁתֻּהוּ. מוּסָב עַל תִּירוֹשֵׁךְ:
9
עִבְר֤וּ עִבְרוּ֙ בַּשְּׁעָרִ֔ים פַּנּ֖וּ דֶּ֣רֶךְ הָעָ֑ם סֹ֣לּוּ סֹ֤לּוּ הַֽמְסִלָּה֙ סַקְּל֣וּ מֵאֶ֔בֶן הָרִ֥ימוּ נֵ֖ס עַל־הָעַמִּֽים:
Passez, passez par les portes, faites déblayer la route du peuple ; nivelez, nivelez la chaussée, enlevez-en les pierres, levez l’étendard pour les nations.
Rachi
עִבְרוּ עִבְרוּ בַּשְּׁעָרִים. אָמַר נְבִיַּיָּא עֲבָרוּ וְתוּבוּ בתרעיא אָפְנוֹ לִבָּא דְעַמָא לאורח תַּקְנָא: סֹלּוּ סֹלּוּ הַמְסִלָּה. כִּבְּשׁוּ הַדֶּרֶךְ בטי''ץ לוקמי''ן בלע''ז סולו לְשׁוֹן מְסִלָּה הוּא: סַקְּלוּ מֵאֶבֶן. סַקְּלוּ הַמְּסִילָּה וְהִשְׁלִיכוּ אַבְנֵי מִכְשׁוֹל לַצְּדָדִין, סַקְּלוּ אישפירייא''ן בלע''ז. מֵאֶבֶן. מִהְיוֹת שָׁם אֶבֶן וּכְנֶגֶד יֵצֶר הָרָע הוּא אוֹמֵר, וְיֵשׁ עוֹד לְפוֹתְרוֹ עַל תִּיקוּן הַדְּרָכִים לְקִבּוּץ הַגָּלֻיּוֹת: הָרִימוּ נֵס. כְּלוֹנָס פּוּרְקָא בלע''ז אוֹת הוּא שֶׁיְּקַבְּצוּ אֵלַי וְיָבִיאוּ לִי אֶת הַגּוֹלִים אֶצְלָם:
10
הִנֵּ֣ה יְהוָ֗ה הִשְׁמִ֙יעַ֙ אֶל־קְצֵ֣ה הָאָ֔רֶץ אִמְרוּ֙ לְבַת־צִיּ֔וֹן הִנֵּ֥ה יִשְׁעֵ֖ךְ בָּ֑א הִנֵּ֤ה שְׂכָרוֹ֙ אִתּ֔וֹ וּפְעֻלָּת֖וֹ לְפָנָֽיו:
Voilà que l’Éternel fait entendre son appel jusqu’aux confins de la terre : "Dites à la fille de Sion : Voici ton salut qui vient ! Voici [Dieu] qui arrive, escorté de son salaire, devancé par sa rémunération !"
Rachi
הִנֵּה שְׂכָרוֹ. שֶׁמוּכָן לָתֵת לַעֲבָדָיו מוּכָן אִתּוֹ: וּפְעֻלָּתוֹ. שְׂכַר הַפְּעוּלָה שֶׁפָּעֲלוּ עִמּוֹ לְפָנָיו הוּא מוּכָן לָתֵת:
11
וְקָרְא֥וּ לָהֶ֛ם עַם־הַקֹּ֖דֶשׁ גְּאוּלֵ֣י יְהוָ֑ה וְלָךְ֙ יִקָּרֵ֣א דְרוּשָׁ֔ה עִ֖יר לֹ֥א נֶעֱזָֽבָה: (ס)
Et on les appellera le peuple saint, les affranchis de l’Éternel ; et toi [Jérusalem], tu auras nom la Recherchée, la Ville non délaissée.
12
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source