Chap. 14
1
ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא
Alors toute la communauté se souleva en jetant des cris, et le peuple passa cette nuit à gémir.
Ajouter une note
Interlinéaire
סופר סת''ם
Traduction intégrale
Rachi
Onkelos
Targ. Yonathan
Ibn Ezra
Or Ha'Hayim
2
וילנו על משה ועל אהרן כל בני ישראל ויאמרו אלהם כל העדה לו מתנו בארץ מצרים או במדבר הזה לו מתנו
Tous les enfants d’Israël murmurèrent contre Moïse et Aaron, et toute la communauté leur dit : "Que ne sommes-nous morts dans le pays d’Égypte, ou que ne mourons-nous dans ce désert !
3
ולמה יהוה מביא אתנו אל הארץ הזאת לנפל בחרב נשינו וטפנו יהיו לבז הלוא טוב לנו שוב מצרימה
Et pourquoi l’Éternel nous mène-t-il dans ce pays-là, pour y périr par le glaive, nous voir ravir nos femmes et nos enfants ? Certes, il vaut mieux pour nous retourner en Égypte."
4
ויאמרו איש אל אחיו נתנה ראש ונשובה מצרימה
Et ils se dirent l’un à l’autre : "Donnons-nous un chef, et retournons en Égypte !"
5
ויפל משה ואהרן על פניהם לפני כל קהל עדת בני ישראל
Moïse et Aaron tombèrent sur leur face devant toute l’assemblée réunie des enfants d’Israël.
6
ויהושע בן נון וכלב בן יפנה מן התרים את הארץ קרעו בגדיהם
Et Josué, fils de Noun, et Caleb, fils de Yefounné, qui avaient, eux aussi, exploré la contrée, déchirèrent leurs vêtements.
7
ויאמרו אל כל עדת בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה טובה הארץ מאד מאד
Ils parlèrent à toute la communauté des Israélites en ces termes : "Le pays que nous avons parcouru pour l’explorer, ce pays est bon, il est excellent.
8
אם חפץ בנו יהוה והביא אתנו אל הארץ הזאת ונתנה לנו ארץ אשר הוא זבת חלב ודבש
Si l’Éternel nous veut du bien, il saura nous faire entrer dans ce pays et nous le livrer, ce pays qui ruisselle de lait et de miel.
9
אך ביהוה אל תמרדו ואתם אל תיראו את עם הארץ כי לחמנו הם סר צלם מעליהם ויהוה אתנו אל תיראם
Mais ne vous mutinez point contre l’Éternel ; ne craignez point, vous, le peuple de ce pays, car ils seront notre pâture : leur ombre les a abandonnés et l’Éternel est avec nous, ne les craignez point !"
10
ויאמרו כל העדה לרגום אתם באבנים וכבוד יהוה נראה באהל מועד אל כל בני ישראל
Or, toute la communauté se disposait à les lapider, lorsque la gloire divine apparut, dans la tente d’assignation, à tous les enfants d’Israël.
11
ויאמר יהוה אל משה עד אנה ינאצני העם הזה ועד אנה לא יאמינו בי בכל האתות אשר עשיתי בקרבו
Et l’Éternel dit à Moïse : "Quand cessera ce peuple de m’outrager ? Combien de temps manquera-t-il de confiance en moi, malgré tant de prodiges que j’ai opérés au milieu de lui ?
12
אכנו בדבר ואורשנו ואעשה אתך לגוי גדול ועצום ממנו
Je veux le frapper de la peste et l’anéantir, et te faire devenir toi-même un peuple plus grand et plus puissant que celui-ci."
13
ויאמר משה אל יהוה ושמעו מצרים כי העלית בכחך את העם הזה מקרבו
Moïse répondit à l’Éternel : "Mais les Égyptiens ont su que tu as, par ta puissance, fait sortir ce peuple du milieu d’eux,
14
ואמרו אל יושב הארץ הזאת שמעו כי אתה יהוה בקרב העם הזה אשר עין בעין נראה אתה יהוה ועננך עמד עלהם ובעמד ענן אתה הלך לפניהם יומם ובעמוד אש לילה
et ils l’ont dit aux habitants de ce pays-là ; ils ont appris, Seigneur, que tu es au milieu de ce peuple, que celui qu’ils ont vu face à face, c’est toi-même, Seigneur ; que ta nuée plane au-dessus d’eux ; que, dans une colonne nébuleuse, tu les guides le jour, et, dans une colonne de feu, la nuit.
15
והמתה את העם הזה כאיש אחד ואמרו הגוים אשר שמעו את שמעך לאמר
Et tu ferais mourir ce peuple comme un seul homme ! Mais ces nations, qui ont entendu parler de toi, diront alors :
16
מבלתי יכלת יהוה להביא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע להם וישחטם במדבר
"Parce que l’Éternel n’a pu faire entrer ce peuple dans le pays qu’il leur avait solennellement promis, il les a égorgés dans le désert."
17
ועתה יגדל נא כח אדני כאשר דברת לאמר
Maintenant donc, de grâce, que la puissance d’Adonaï se déploie, comme tu l’as déclaré en disant :
18
יהוה ארך אפים ורב חסד נשא עון ופשע ונקה לא ינקה פקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים
"L’Éternel est plein de longanimité et de bienveillance ; il supporte le crime et la rébellion, sans toutefois les absoudre, faisant justice du crime des pères sur les enfants jusqu’à la troisième et à la quatrième génération."
19
סלח נא לעון העם הזה כגדל חסדך וכאשר נשאתה לעם הזה ממצרים ועד הנה
Oh ! Pardonne le crime de ce peuple selon ta clémence infinie, et comme tu as pardonné à ce peuple depuis l’Égypte jusqu’ici !"
L’Éternel répondit : "Je pardonne, selon ta demande.
21
ואולם חי אני וימלא כבוד יהוה את כל הארץ
Mais, aussi vrai que je suis vivant et que la majesté de l’Éternel remplit toute la terre,
22
כי כל האנשים הראים את כבדי ואת אתתי אשר עשיתי במצרים ובמדבר וינסו אתי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי
tous ces hommes qui ont vu ma gloire et mes prodiges, en Égypte et dans le désert, et qui m’ont tenté dix fois déjà, et n’ont pas obéi à ma voix,
23
אם יראו את הארץ אשר נשבעתי לאבתם וכל מנאצי לא יראוה
jamais ils ne verront ce pays que j’ai promis par serment à leurs aïeux ; eux tous qui m’ont outragé, ils ne le verront point !
24
ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי והביאתיו אל הארץ אשר בא שמה וזרעו יורשנה
Pour mon serviteur Caleb, attendu qu’il a été animé d’un esprit différent et m’est resté pleinement fidèle, je le ferai entrer dans le pays où il a pénétré, et sa postérité le possédera.
25
והעמלקי והכנעני יושב בעמק מחר פנו וסעו לכם המדבר דרך ים סוף
Or, l’Amalécite et le Cananéen occupent la vallée : demain, changez de direction et partez pour le désert, du côté de la mer des Joncs."
L’Éternel parla à Moïse et à Aaron, en disant :
27
עד מתי לעדה הרעה הזאת אשר המה מלינים עלי את תלנות בני ישראל אשר המה מלינים עלי שמעתי
"Jusqu’à quand tolérerai-je cette communauté perverse et ses murmures contre moi ? Car les murmures que les enfants d’Israël profèrent contre moi, je les ai entendus.
28
אמר אלהם חי אני נאם יהוה אם לא כאשר דברתם באזני כן אעשה לכם
Dis-leur : Vrai comme je vis, a dit l’Éternel ! Selon les propres paroles que j’ai entendues de vous, ainsi vous ferai-je.
29
במדבר הזה יפלו פגריכם וכל פקדיכם לכל מספרכם מבן עשרים שנה ומעלה אשר הלינתם עלי
Vos cadavres resteront dans ce désert, vous tous qui avez été dénombrés, tous tant que vous êtes, âgés de vingt ans et au-delà, qui avez murmuré contre moi !
30
אם אתם תבאו אל הארץ אשר נשאתי את ידי לשכן אתכם בה כי אם כלב בן יפנה ויהושע בן נון
Jamais vous n’entrerez, vous, dans ce pays où j’avais solennellement promis de vous établir ! II n’y aura d’exception que pour Caleb, fils de Yefounné, et Josué, fils de Noun.
31
וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה והביאתי אתם וידעו את הארץ אשר מאסתם בה
Vos enfants aussi, dont vous disiez : "Ils nous seront ravis", je les y amènerai, et ils connaîtront ce pays dont vous n’avez point voulu.
Mais vos cadavres, à vous, pourriront dans ce désert.
33
ובניכם יהיו רעים במדבר ארבעים שנה ונשאו את זנותיכם עד תם פגריכם במדבר
Vos enfants iront errant dans le désert, quarante années, expiant vos infidélités, jusqu’à ce que le désert ait reçu toutes vos dépouilles.
34
במספר הימים אשר תרתם את הארץ ארבעים יום יום לשנה יום לשנה תשאו את עונתיכם ארבעים שנה וידעתם את תנואתי
Selon le nombre de jours que vous avez exploré le pays, autant de jours autant d’années vous porterez la peine de vos crimes, partant quarante années ; et vous connaîtrez les effets de mon hostilité.
35
אני יהוה דברתי אם לא זאת אעשה לכל העדה הרעה הזאת הנועדים עלי במדבר הזה יתמו ושם ימתו
Moi, l’Éternel, je le déclare : oui, c’est ainsi que j’en userai avec toute cette communauté perverse, ameutée contre moi. C’est dans ce désert qu’elle prendra fin, c’est là qu’elle doit mourir."
36
והאנשים אשר שלח משה לתור את הארץ וישבו וילונו וילינו עליו את כל העדה להוציא דבה על הארץ
De fait, les hommes que Moïse avait envoyés explorer le pays, et qui, de retour, avaient fait murmurer contre lui toute la communauté en décriant ce pays,
37
וימתו האנשים מוצאי דבת הארץ רעה במגפה לפני יהוה
ces hommes, qui avaient débité de méchants propos sur le pays, périrent frappés par le Seigneur.
38
ויהושע בן נון וכלב בן יפנה חיו מן האנשים ההם ההלכים לתור את הארץ
Josué, fils de Noun, et Caleb, fils de Yefounné, furent seuls épargnés, entre ces hommes qui étaient allés explorer le pays.
39
וידבר משה את הדברים האלה אל כל בני ישראל ויתאבלו העם מאד
Moïse rapporta ces paroles à tous les enfants d’Israël ; et le peuple s’en affligea fort.
40
וישכמו בבקר ויעלו אל ראש ההר לאמר הננו ועלינו אל המקום אשר אמר יהוה כי חטאנו
Puis, le lendemain de bon matin, ils se dirigèrent vers le sommet de la montagne, disant : "Nous sommes prêts à marcher vers le lieu que l’Éternel a désigné, car nous avons péché."
41
ויאמר משה למה זה אתם עברים את פי יהוה והוא לא תצלח
Moïse leur dit : "Pourquoi transgressez-vous la parole de l’Éternel ? Cela ne vous réussira point !
42
אל תעלו כי אין יהוה בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם
N’y montez pas, car l’Éternel n’est pas au milieu de vous ; ne vous livrez pas aux coups de vos ennemis.
43
כי העמלקי והכנעני שם לפניכם ונפלתם בחרב כי על כן שבתם מאחרי יהוה ולא יהיה יהוה עמכם
Car l’Amalécite et le Cananéen sont là sur votre chemin, et vous tomberiez sous leur glaive ; aussi bien, vous vous êtes éloignés de l’Éternel, l’Éternel ne sera point avec vous !"
44
ויעפלו לעלות אל ראש ההר וארון ברית יהוה ומשה לא משו מקרב המחנה
Mais ils s’obstinèrent à monter au sommet de la montagne ; cependant, ni l’arche d’alliance du Seigneur ni Moïse ne bougèrent du milieu du camp.
45
וירד העמלקי והכנעני הישב בהר ההוא ויכום ויכתום עד החרמה
L’Amalécite et le Cananéen, qui habitaient sur cette montagne, en descendirent, les battirent et les taillèrent en pièces jusqu’à Horma.
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source