Tehilim

Chapitre 7
Chap. 7
שִׁגָּי֗וֹן לְדָ֫וִ֥ד אֲשֶׁר־שָׁ֥ר לַיהוָ֑ה עַל־דִּבְרֵי־כ֝֗וּשׁ בֶּן־יְמִינִֽי:
Chigayon de David, qu’il chanta à l’Éternel à propos de Couchi, le Benjamite.
Rachi
שִׁגָּיוֹן לְדָוִד. מְנַחֵם אָמַר שֶׁגַּם זֶה אֶחָד מִשְּׁמוֹת הַזֶּמֶר ע''ש הַכְּלִי וְכֵן פי' עַל שִׁגְיוֹנוֹת, וְרַבּוֹתֵינוּ פֵּירְשׁוּ ל' מִשְׁגֶּה שֶׁנִּתְוַדָּה וַנִּתְפַּלֵּל עַל הַשִּׁגָּיוֹן שֶׁאָמַר שִׁירָה עַל מַפַּלְתּוֹ שֶׁל שָׁאוּל כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וַיְדַבֵּר דָּוִד לה' וגו' (ש''ב כב) אֲבָל עִנְיָן הַמִּזְמוֹר אֵינוֹ מוֹכִיחַ עַל כָּךְ, וְאוֹמֵר אֲנִי שֶׁאָמְרוּ עַל עִסְקֵי יֹשְׁבֵי בְּנוֹב (שָׁם כא) שֶׁבָּא עָלָיו עַל עָנְשׁוֹ שֶׁל שָׁאוּל כְּמוֹ שֶׁפֵּירְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ שֶׁאָמַר לוֹ הקב''ה עַל יָדְךָ נִטְרָד דּוֹאֵג הָאֲדוֹמִי עַל יָדְךָ נֶהֱרָג שָׁאוּל וּבָנָיו כו' (כִּדְאִיתָא בְּחֵלֶק שְׁגִיאוֹת שֶׁבִּקֵּשׁ דָּוִד להקב''ה לְהִמָּסֵר בְּיַד שׂוֹנֵא וְלֹא יִכְלֶה זַרְעוֹ, סא''א) וְהָפַךְ דָּוִד אֶת תְּפִלָּתוֹ וְהִתְפַּלֵּל שֶׁלֹּא יִפּוֹל בְּיַד אוֹיֵב וְכֵן פִּתְרוֹנוֹ מִשְׁגֶּה שָׁר דָּוִד לה' עַל שֶׁשָּׁגַג לוֹמַר להקב''ה לְמוֹסְרוֹ בְּיַד אוֹיֵב עַל דִּבְרֵי שָׁאוּל שֶׁנֶּהֱרַג עַל יָדוֹ, ד''א עַל שִׁגָּיוֹן כְּנַף הַמְּעִיל אֲשֶׁר כָּרֵת לְשָׁאוּל: כוּשׁ. מַה כּוּשִׁי מְשׁוּנֶּה בְּעוֹרוֹ אַף שָׁאוּל מְשׁוּנֶּה בְּמַעֲשָׂיו:
7 : 1
יְהוָ֣ה אֱ֭לֹהַי בְּךָ֣ חָסִ֑יתִי הוֹשִׁיעֵ֥נִי מִכָּל־רֹ֝דְפַ֗י וְהַצִּילֵֽנִי:
Éternel, mon Dieu, en toi je m’abrite ; assiste-moi contre tous mes persécuteurs, délivre-moi.
7 : 2
פֶּן־יִטְרֹ֣ף כְּאַרְיֵ֣ה נַפְשִׁ֑י פֹּ֝רֵ֗ק וְאֵ֣ין מַצִּֽיל:
Sans cela, on déchirerait, tel un lion, ma personne, on me mettrait en pièces, et nul ne me sauverait.
Rachi
פֹּרֵק. ל' פָּרְקוּ נִזְמֵי הַזָּהָב (שְׁמוֹת לב):
7 : 3
יְהוָ֣ה אֱ֭לֹהַי אִם־עָשִׂ֣יתִי זֹ֑את אִֽם־יֶשׁ־עָ֥וֶל בְּכַפָּֽי:
Éternel, mon Dieu, si j’ai agi de la sorte, s’il y a de l’iniquité en mes mains :
Rachi
אִם עָשִׂיתִי זֹאת. מַה שֶׁמְּפוֹרָשׁ אַחֲרָיו:
7 : 4
אִם־גָּ֭מַלְתִּי שֽׁוֹלְמִ֥י רָ֑ע וָאֲחַלְּצָ֖ה צוֹרְרִ֣י רֵיקָֽם:
si j’ai rendu la pareille à qui m’a fait du mal, et dépouillé qui m’a pris en haine sans motif,
Rachi
אִם גָּמַלְתִּי שׁוֹלְמִי רָע. אִם גְּמַלְתִּיו כִּגְמוּלוֹ: וָאֲחַלְּצָה צוֹרְרִי רֵיקָם. שִׁיחָתִי אֶת חֲלִיצָתוֹ בְּכָרְתִי אֶת כְּנַף מְעִילוֹ אִם לְהַשְׁחִית וּלְחָלְּצוֹ וּלְהַעֲמִידוֹ רֵיקָם וּבַשִּׂנְאָה עָשִׂיתִי אֶלָּא לְהוֹדִיעוֹ שֶׁהָיָה מָסוּר בְּיָדִי לְהָרְגוֹ וְלֹא הֲרַגְתִּיו: וָאֲחַלְּצָה. ל' הַפְשָׁטָה:
7 : 5
יִֽרַדֹּ֥ף אוֹיֵ֨ב | נַפְשִׁ֡י וְיַשֵּׂ֗ג וְיִרְמֹ֣ס לָאָ֣רֶץ חַיָּ֑י וּכְבוֹדִ֓י | לֶעָפָ֖ר יַשְׁכֵּ֣ן סֶֽלָה:
que l’ennemi se mette à ma poursuite et m’atteigne ! qu’il broie ma vie sur le sol, et traîne mon honneur dans la poussière ! Sélah !
7 : 6
ק֘וּמָ֤ה יְהוָ֨ה | בְּאַפֶּ֗ךָ הִ֭נָּשֵׂא בְּעַבְר֣וֹת צוֹרְרָ֑י וְע֥וּרָה אֵ֝לַ֗י מִשְׁפָּ֥ט צִוִּֽיתָ:
Lève-toi, Seigneur, dans ta colère, oppose-toi à la fureur de mes adversaires, et, en ma faveur, exerce la justice que tu as proclamée.
Rachi
קוּמָה ה' בְּאַפֶּךָ. עַל שׂוֹנְאַי כְּגוֹן ישבי וְאֶחָיו וּפְלִשְׁתִּים שֶׁלֹּא אֶמָּסֵר בְּיָדָם: הִנָּשֵׂא. הִתְפָּאֵר לְהַרְאוֹת נִקְמַת עֶבְרָה בְּהִתְעַבְּרְךָ עֲלֵיהֶם: וְעוּרָה אֵלַי. שֶׁאוּכַל לַעֲשׂוֹת בָּהֶם מִשְׁפָּט נְקָמָה אֲשֶׁר צִוִּיתָ וְהֵיכָן צִוִּיתָ תְּרוֹעֵם בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל (לְעֵיל ב) וְאָיַבְתִּי אֶת אוֹיְבֶיךָ (שְׁמוֹת כג) זֶה מָצָאתִי בְּמִדְרַשׁ:
7 : 7
וַעֲדַ֣ת לְ֭אֻמִּים תְּסוֹבְבֶ֑ךָּ וְ֝עָלֶ֗יהָ לַמָּר֥וֹם שֽׁוּבָה:
Que l’assemblée des peuples se groupe autour de toi ! [t’élevant] au-dessus d’elle, regagne ta sublime résidence.
Rachi
וַעֲדַת לְאֻמִּים תְּסוֹבְבֶךָּ. אִם יַחְזְרוּ אַחֲרֶיךָ לְהוֹשִׁיעָם אַל תִּשְׁמַע לְקוֹלָם, הִתְרַחֵק מֵעֲלֵיהֶם וְשׁוּב וְשֵׁב בִּמְקוֹמְךָ בַּמָּרוֹם רפיש''א בְּלַעַז ד''א לַמָּרוֹם שׁוּבָה לְהַרְאוֹת לָהֶם שֶׁיָּדְךָ עֶלְיוֹנָה:
7 : 8
יְהוָה֮ יָדִ֪ין עַ֫מִּ֥ים שָׁפְטֵ֥נִי יְהוָ֑ה כְּצִדְקִ֖י וּכְתֻמִּ֣י עָלָֽי:
Seigneur, qui juges les nations, rends-moi justice, selon ma vertu et ma droiture.
Rachi
ה' יָדִין עַמִּים. הֲפוֹךְ הַדִּין מֵעָלֵינוּ וּתְנֵהוּ עַל הָרְשָׁעִים, יָדִין לְשׁוֹן יִסּוּרִין: שָׁפְטֵנִי ה' כְּצִדְקִי. שְׁפוֹט לְפִי מַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁבְּיָדָם וְלֹא לְפִי הָעֲבֵירוֹת:
7 : 9
יִגְמָר־נָ֬א רַ֨ע | רְשָׁעִים֮ וּתְכוֹנֵ֪ן צַ֫דִּ֥יק וּבֹחֵ֣ן לִ֭בּ֗וֹת וּכְלָי֗וֹת אֱלֹהִ֥ים צַדִּֽיק:
Que la méchanceté des impies ait donc un terme ! Affermis le juste, ô toi qui sondes cœurs et reins, Dieu équitable !
Rachi
יִגְמָר. ל' כִּלָּיוֹן וְכֵן פָּתַר מְנַחֵם גָּמַר אָמַר (לְקַמָּן טז) גָּמַר חָסִיד (לְקַמָּן יב) וְכֵן כֻּלָּם (סא''א): וּתְכוֹנֵן צַדִּיק וּבֹחֵן לִבּוֹת. אַתָּה יוֹדֵעַ מִי הוּא הַצַּדִּיק שֶׁתְּכוֹנְנֵהוּ: אֱלֹהִים צַדִּיק. כֵּן שִׁמְךָ:
7 : 10
מָֽגִנִּ֥י עַל־אֱלֹהִ֑ים מ֝וֹשִׁ֗יעַ יִשְׁרֵי־לֵֽב:
Ma sauvegarde est en Dieu : il secourt les cœurs droits.
7 : 11
אֱ֭לֹהִים שׁוֹפֵ֣ט צַדִּ֑יק וְ֝אֵ֗ל זֹעֵ֥ם בְּכָל־יֽוֹם:
Dieu est un juge équitable, le Tout-Puissant fait sentir sa colère tous les jours :
Rachi
שׁוֹפֵט צַדִּיק. אַתָּה לִשְׁפּוֹט צֶדֶק: זֹעֵם בְּכָל יוֹם. כְּשֶׁרוֹאֶה אֶת מַעֲשֶׂה הָרְשָׁעִים:
7 : 12
אִם־לֹ֣א יָ֭שׁוּב חַרְבּ֣וֹ יִלְט֑וֹשׁ קַשְׁתּ֥וֹ דָ֝רַ֗ךְ וַֽיְכוֹנְנֶֽהָ:
si l’on ne s’amende pas, il aiguise son glaive, il bande son arc et l’ajuste.
Rachi
אִם לֹא יָשׁוּב. הָרָשָׁע מֵרִשְׁעוֹ: חַרְבּוֹ יִלְטוֹשׁ. הקב''ה עָלָיו יִלְטוֹשׁ פורביר''א בְּלַעַז וְיִדְרוֹךְ קַשְׁתּוֹ:
7 : 13
וְ֭לוֹ הֵכִ֣ין כְּלֵי־מָ֑וֶת חִ֝צָּ֗יו לְֽדֹלְקִ֥ים יִפְעָֽל:
Il s’arme d’engins meurtriers, de ses flèches il fait des brandons.
Rachi
וְלוֹ. וְלָרָשָׁע הֵכִין הקב''ה כְּלֵי מָוֶת: לְדֹלְקִים. לָרוֹדְפִים כְּמוֹ כִּי דָלַקְתָּ אַחֲרָי (בְּרֵאשִׁית לא) וְכֵן פֵּירוּשׁוֹ חִצָּיו לַהֲרוֹג אֶת הָרְשָׁעִים הַדּוֹלְקִים אֶת הַצַּדִּיקִים יִפְעָל הקב''ה וְיַזְמִינֵם לַהֲמִיתָם, כָּל דְּלֵיקָה ל' רְדִיפָה הִיא:
7 : 14
הִנֵּ֥ה יְחַבֶּל־אָ֑וֶן וְהָרָ֥ה עָ֝מָ֗ל וְיָ֣לַד שָֽׁקֶר:
Voyez, [le méchant] ourdit l’iniquité, il conçoit le mal et enfante le mensonge ;
Rachi
יְחַבֶּל. ל' הֵרָיוֹן וְלֵידָה כְּמוֹ (שִׁיר ח) שָׁמָּה חִבְּלָתְךָ אִמֶּךָ: וְהָרָה עָמָל וְיָלַד שָׁקֶר. כָּל מַה שֶׁהוּא מוֹלִיד וְיָגֵעַ הַכֹּל מְשַׁקֵּר בּוֹ שֶׁאֵינוֹ מִתְקַיֵּים בְּיָדוֹ מַתְלָא אָמַר כָּל מַה דְשִׁקְרָא מוֹלִיד פָּחֲתָא נָסְבָא:
7 : 15
בּ֣וֹר כָּ֭רָֽה וַֽיַּחְפְּרֵ֑הוּ וַ֝יִּפֹּ֗ל בְּשַׁ֣חַת יִפְעָֽל:
il a creusé une fosse et l’a rendue profonde, mais il glisse dans le précipice qu’il a préparé.
7 : 16
יָשׁ֣וּב עֲמָל֣וֹ בְרֹאשׁ֑וֹ וְעַ֥ל קָ֝דְקֳד֗וֹ חֲמָס֥וֹ יֵרֵֽד:
Son injustice lui retombe sur la tête, et sur son crâne sa cruauté s’abat.
7 : 17
אוֹדֶ֣ה יְהוָ֣ה כְּצִדְק֑וֹ וַ֝אֲזַמְּרָ֗ה שֵֽׁם־יְהוָ֥ה עֶלְיֽוֹן: (פ)
Je rendrai grâce à l’Éternel pour sa justice, et je chanterai le nom du Seigneur, du Très-Haut.
Rachi
אוֹדֶה ה' כְּצִדְקוֹ. כְּשֶׁיַּצְדִּיק הַדִּין הַגָּמוּר לִשְׁפּוֹט הָרְשָׁעִים כְּרִשְׁעָם:
7 : 18
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source