Tehilim

Chapitre 64
Chap. 64
לַמְנַצֵּ֗חַ מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד:
Au chef des chantres. Psaume de David.
64 : 1
שְׁמַע־אֱלֹהִ֣ים קוֹלִ֣י בְשִׂיחִ֑י מִפַּ֥חַד א֝וֹיֵ֗ב תִּצֹּ֥ר חַיָּֽי:
Écoute, ô Dieu, ma voix lorsque je me plains, préserve ma vie de la crainte de l'ennemi.
Rachi
שְׁמַע אֱלֹהִים קוֹלִי בְשִׂיחִי. מִזְמוֹר זֶה דְּרָשׁוּהוּ בַּעֲלֵי אַגָּדַת תְּהִלִּים עַל דָּנִיֵּאל שֶׁהוּשְׁלַךְ לְגוֹב אֲרָיוֹת וְיָפֶה נוֹפֵל כָּל לְשׁוֹן הַמִּזְמוֹר עַל הָאַגָּדָה צָפָה דָּוִד בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ כָּל הַמְּאוֹרָע לוֹ וְהִתְפַּלֵּל עָלָיו שֶׁדָּנִיֵּאל מִזַּרְעוֹ הָיָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר לְחִזְקִיָּה (יְשַׁעְיָה ל''ט) וּמִבָּנֶיךָ אֲשֶׁר תּוֹלִיד יִקְחוּ וְהָיוּ סָרִיסִים בַּהֵיכָל מֶלֶךְ בָּבֶל אֵלּוּ דָּנִיֵּאל חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה: מִפַּחַד אוֹיֵב. אֵלּוּ הָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים שֶׁנִּתְיַעֲצוּ עָלָיו שֶׁנֶּאֱמַר (דָּנִיֵּאל ו') אֱדַיִן סַרְכַיָא וַאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא הֲווֹ בָעַיִן עִלָהּ לְהַשְׁכָּחָה לְדָנִיֵּאל:
64 : 2
תַּ֭סְתִּירֵנִי מִסּ֣וֹד מְרֵעִ֑ים מֵ֝רִגְשַׁ֗ת פֹּ֣עֲלֵי אָֽוֶן:
Protège-moi contre le complot des malfaiteurs, contre le tumulte des artisans d'iniquité,
Rachi
מֵרִגְשַׁת פֹּעֲלֵי אָוֶן. שֶׁהֵם מִתְרַגְּשִׁים לְבַקֵּשׁ לִי עֲלִילוֹת מָוֶת כְּדִכְתִיב הַרְגִּשׁוּ עַל מַלְכָּא וגו' (שָׁם):
64 : 3
אֲשֶׁ֤ר שָׁנְנ֣וּ כַחֶ֣רֶב לְשׁוֹנָ֑ם דָּרְכ֥וּ חִ֝צָּ֗ם דָּבָ֥ר מָֽר:
qui aiguisent leur langue comme un glaive, décochent comme des flèches des paroles amères,
Rachi
דָּרְכוּ חִצָּם. הוּא לְשׁוֹנָם הָרָע:
64 : 4
לִיר֣וֹת בַּמִּסְתָּרִ֣ים תָּ֑ם פִּתְאֹ֥ם יֹ֝רֻ֗הוּ וְלֹ֣א יִירָֽאוּ:
tirant en secret sur l'homme intègre, la visant soudainement, sans rien craindre.
Rachi
לִירוֹת בַּמִּסְתָּרִים תָּם. יוֹרוּהוּ בְּחִצֵּיהֶם:
64 : 5
יְחַזְּקוּ־לָ֨מוֹ | דָּ֘בָ֤ר רָ֗ע יְֽ֭סַפְּרוּ לִטְמ֣וֹן מוֹקְשִׁ֑ים אָ֝מְר֗וּ מִ֣י יִרְאֶה־לָּֽמוֹ:
ils s'affermissent dans leurs funestes desseins, se vantent hautement de dresser des embûches, se demandant qui les verra.
Rachi
יְסַפְּרוּ לִטְמוֹן מוֹקְשִׁים. יְדַבֵּרוּ אֶל הַמֶּלֶךְ בְּעָרְמָה דְּבָרִים טְמוּנִים שֶׁאֲפִילּוּ הַמֶּלֶךְ לֹא הֵבִין לָמָּה הָיוּ עוֹשִׂין כָּךְ וְהֵם הָיוּ מִתְכַּוְּונִים לִטְמוֹן לְדָנִיֵּאל מוֹקְשִׁים לְהִלָּכֵד בָּהֶם שֶׁאָמְרוּ לְדָרְיָוֶשׁ אִתְיָעַטוּ כָּל סָרְכֵי מַלְכוּתָא וגו' לְקַיְימָא קְיַים מַלְכָּא וגו' (שָׁם) שֶׁלֹּא יִתְפַּלֵּל שׁוּם אָדָם תְּפִלָּתוֹ לִפְנֵי שׁוּם אֱלוֹהַּ חוּץ מִמְּךָ עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם:
64 : 6
יַֽחְפְּֽשׂוּ־עוֹלֹ֗ת תַּ֭מְנוּ חֵ֣פֶשׂ מְחֻפָּ֑שׂ וְקֶ֥רֶב אִ֝֗ישׁ וְלֵ֣ב עָמֹֽק:
Ils s'ingénient à inventer de mauvais coups, exécutent des plans bien médités : l'être intime de l'homme, son cœur, est insondable.
Rachi
יַחְפְּשׂוּ עוֹלֹת. מְבַקְּשִׁים עֲלִילוֹת כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שָׁם) הֲווֹ בָעַיִן עִלָהּ לְהַשְׁכָּחָה לְדָנִיֵּאל. תַּמְנוּ. בְּלִבָּם וְלֹא גִּילוֹ דַּעְתָּם אֶת חֵפֶשׂ הָעֲלִילָה הַמְּחוּפָּשׂ עַל יָדָם וְקֶרֶב מַחְשְׁבוֹתָם עוֹמֶק לִבָּם: וְקֶרֶב אִישׁ. אִישׁ מֵהֶם כָּל אֶחָד וְאֶחָד טָמַן מַחֲשַׁבְתּוֹ:
64 : 7
וַיֹּרֵ֗ם אֱלֹ֫הִ֥ים חֵ֥ץ פִּתְא֑וֹם הָ֝י֗וּ מַכּוֹתָֽם:
Mais Dieu les atteint ; à l'improviste ses flèches leur infligent des blessures.
Rachi
וַיֹּרֵם אֱלֹהִים. יָרָה אוֹתָם לְגוֹב הָאֲרָיוֹת כְּדִכְתִיב (שָׁם) וְאָמַר מַלְכָּא וְהַיְתִיו לְגֻבְרַיָּא אֵלֶיךָ דִּי אֲכַלוּ קַרְצוֹהִי דִּי דָּנִיֵּאל וּלְגֹב אַרְיָוָתָא רְמוֹ וגו':
64 : 8
וַיַּכְשִׁיל֣וּהוּ עָלֵ֣ימוֹ לְשׁוֹנָ֑ם יִ֝תְנֹדֲד֗וּ כָּל־רֹ֥אֵה בָֽם:
Leur propre langue prépare leur chute ; quiconque les aperçoit hoche la tête.
Rachi
וַיַּכְשִׁילוּהוּ עָלֵימוֹ לְשׁוֹנָם. הַכִּשָּׁלוֹן שֶׁדִימּוּ לְהַכְשִׁילוֹ עָלֵימוֹ נֶהְפַּךְ לְשׁוֹנָם: יִתְנֹדֲדוּ. בְּרֹאשָׁם לְהָנִיעַ רֹאשׁ וְלִשְׂחוֹק עֲלֵיהֶם כָּל רֹאֵה בָם:
64 : 9
וַיִּֽירְא֗וּ כָּל־אָ֫דָ֥ם וַ֭יַּגִּידוּ פֹּ֥עַל אֱלֹהִ֗ים וּֽמַעֲשֵׂ֥הוּ הִשְׂכִּֽילוּ:
Tous les hommes en seront saisis de crainte ; ils proclameront l'œuvre de Dieu, et comprendront le sens de ses actes.
64 : 10
יִשְׂמַ֬ח צַדִּ֣יק בַּ֭יהוָה וְחָ֣סָה ב֑וֹ וְ֝יִתְהַֽלְל֗וּ כָּל־יִשְׁרֵי־לֵֽב: (פ)
Le juste aura sa joie en l’Éternel et se mettra sous son abri, et tous les cœurs droits pourront se féliciter.
Rachi
יִשְׂמַח צַדִּיק. דָּנִיֵּאל: וְיִתְהַלְלוּ כָּל יִשְׁרֵי לֵב. יִתְפָּאֲרוּ עַל יוֹשֶׁר לִבָּם וְיִשְׁתַּבְּחוּ בְּעַצְמָם כִּי בְּטוּחִים הֵם שהקב''ה בְּעֶזְרָתָם:
64 : 11
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source