Chap. 13
בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִֽהְיֶה֙ מָק֣וֹר נִפְתָּ֔ח לְבֵ֥ית דָּוִ֖יד וּלְיֹשְׁבֵ֣י יְרֽוּשָׁלִָ֑ם לְחַטַּ֖את וּלְנִדָּֽה:
En ce jour, une source s’ouvrira à la maison de David et aux habitants de Jérusalem [pour donner] de l’eau expiatoire et de l’eau lustrale.
Rachi
לְחַטַּאת וּלְנִדָּה. לָאֲדִיּוּתָא וְכֵן ת''י אֶשְׁבּוֹק לְחוֹבֵיהוֹן כְּמָא דְּמִדְכַן בְּמֵי אַדָיוּתָא וּבְקָטַם תּוֹרְתָּא דְחַטָאתָא בְּאֵפֶר חַטָּאת:
1
וְהָיָה֩ בַיּ֨וֹם הַה֜וּא נְאֻ֣ם | יְהוָ֣ה צְבָא֗וֹת אַכְרִ֞ית אֶת־שְׁמ֤וֹת הָֽעֲצַבִּים֙ מִן־הָאָ֔רֶץ וְלֹ֥א יִזָּכְר֖וּ ע֑וֹד וְגַ֧ם אֶת־הַנְּבִיאִ֛ים וְאֶת־ר֥וּחַ הַטֻּמְאָ֖ה אַעֲבִ֥יר מִן־הָאָֽרֶץ:
Il arrivera, en ce jour, dit l’Éternel-Cebaot, que j’éliminerai de ce pays les noms des idoles, si bien qu’il n’en sera plus fait mention ; de même les prophètes et l’esprit d’impureté, je les ferai disparaître du pays.
Rachi
וְגַם אֶת הַנְּבִיאִים. נְבִיאֵי שֶׁיִּקְרָא: רוּחַ הַטֻּמְאָה. יֵצֶר הָרָע:
2
וְהָיָ֗ה כִּֽי־יִנָּבֵ֣א אִישׁ֮ עוֹד֒ וְאָמְר֣וּ אֵ֠לָיו אָבִ֨יו וְאִמּ֤וֹ יֹֽלְדָיו֙ לֹ֣א תִֽחְיֶ֔ה כִּ֛י שֶׁ֥קֶר דִּבַּ֖רְתָּ בְּשֵׁ֣ם יְהוָ֑ה וּדְקָרֻ֜הוּ אָבִ֧יהוּ וְאִמּ֛וֹ יֹלְדָ֖יו בְּהִנָּבְאֽוֹ:
Que si quelqu’un se met encore à prophétiser, son père et sa mère, auteurs de ses jours, lui diront : "Tu ne vivras pas, parce que tu as dit des mensonges au nom de l’Éternel !" Et père et mère, auteurs de ses jours, le transperceront quand il s’avisera de prophétiser.
3
וְהָיָ֣ה | בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יֵבֹ֧שׁוּ הַנְּבִיאִ֛ים אִ֥ישׁ מֵחֶזְיֹנ֖וֹ בְּהִנָּֽבְאֹת֑וֹ וְלֹ֧א יִלְבְּשׁ֛וּ אַדֶּ֥רֶת שֵׂעָ֖ר לְמַ֥עַן כַּחֵֽשׁ:
Aussi, en ce jour, les prophètes auront-ils tous honte de leurs visions, lorsqu’ils voudront prophétiser ; ils ne revêtiront plus le manteau de poil pour mieux tromper.
Rachi
אַדֶּרֶת שֵׂעָר. כֵּן דֶּרֶךְ מְסִיתִים וּמַדִּיחִים מִתְעַטְּפִים בְּטַלִּיתָם כְּאִילּוּ הֵם אֲנָשִׁים צַדִּיקִים לְמַעַן יְקוּבְּלוּ כַּחֲשֵׁיהֶם:
4
וְאָמַ֕ר לֹ֥א נָבִ֖יא אָנֹ֑כִי אִישׁ־עֹבֵ֤ד אֲדָמָה֙ אָנֹ֔כִי כִּ֥י אָדָ֖ם הִקְנַ֥נִי מִנְּעוּרָֽי:
Chacun d’eux dira : "Je ne suis point prophète, je suis un homme qui travaille la terre, car dès ma jeunesse quelqu’un m’avait acquis."
Rachi
כִּי אָדָם הִקְנַנִי. פָּתַר בּוֹ מְנַחֵם לְשׁוֹן מִקְנֵה צֹאן וּבָקָר כִּי אֲנִי כִּשְׁאָר כָּל אָדָם שֶׁאֵינוֹ עָסוּק בִּנְבוּאוֹת הִפְקִידַנִי מִנְּעוּרָי לִשְׁמוֹר אֶת מִקְנֵהוּ:
5
וְאָמַ֣ר אֵלָ֔יו מָ֧ה הַמַּכּ֛וֹת הָאֵ֖לֶּה בֵּ֣ין יָדֶ֑יךָ וְאָמַ֕ר אֲשֶׁ֥ר הֻכֵּ֖יתִי בֵּ֥ית מְאַהֲבָֽי: (פ)
Et si on lui demande : "Pourquoi ces plaies sur tes mains ?" il répondra : "C’est que j’ai été maltraité dans la maison de ceux qui devaient m’aimer."
Rachi
בֵּין יָדֶיךָ. בֵּין כְּתֵפֶיךָ שָׁם מַלְקִין עוֹבְרֵי עֲבֵירָה: בֵּית מְאַהֲבָי. אֲשֶׁר אֲהוֹבְנִי וְהוֹכִיחוּנִי לַדֶּרֶךְ הַיְשָׁרָה:
6
חֶ֗רֶב עוּרִ֤י עַל־רֹעִי֙ וְעַל־גֶּ֣בֶר עֲמִיתִ֔י נְאֻ֖ם יְהוָ֣ה צְבָא֑וֹת הַ֤ךְ אֶת־הָֽרֹעֶה֙ וּתְפוּצֶ֣יןָ הַצֹּ֔אן וַהֲשִׁבֹתִ֥י יָדִ֖י עַל־הַצֹּעֲרִֽים:
Epée, va te ruer contre mon pasteur, contre l’homme dont j’ai fait mon compagnon, dit l’Éternel-Cebaot ; frappe le pasteur pour que les brebis se dispersent ; mais je tournerai ma main vers les petits.
Rachi
חֶרֶב עוּרִי עַל רֹעִי. עַל אוֹתוֹ שֶׁהִפְקַדְתִּיו עַל צֹאן גַּלוּתִי: וְעַל גֶּבֶר עֲמִיתִי. שְׁחִבַּרְתִּיו אֵלַי לִשְׁמוֹר צֹאנִי כָּמוֹנִי: הַךְ אֶת הָרֹעֶה. אֶת מֶלֶךְ מוֹאָב הָרְשָׁעָה: וּתְפוּצֶיןָ הַצֹּאן. שֶׁכְּבוּשָׁה תַּחַת יָדוֹ: וַהֲשִׁבֹתִי יָדִי. וְאַשְׁנָה מִכּוּתִי שֵׁנִית: עַל הַצֹּעֲרִים. עַל הַשִּׁלְטוֹנִים הַצְּעִירִים מִן הַמְּלָכִים וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם ותפוצנה הַצֹּאן וְיִתְבַּדְרוּן שִׁלְטוּנְיָא וְתִירְגֵּם עַל הַצּוֹעֲרִים מְמוּנִּים שֶׁלָּהֶם הַשְּׁנִיִּים לָהֶם וְכֵן ת''י הַמִּקְרָא הַזֶּה בָּאוּמּוֹת חַרְבָּא אִיתְגְלֵי עַל מַלְכָּא דְבָבֶל וְעַל שִׁלְטוּנְיָא חַבְרֵיהּ דִכְוָותֵיהּ דְּדָמֵי לֵיהּ אָמַר ה' צְבָאוֹת קְטוֹל יַת מַלְכָּא דְבָבֶל וְיִתְבַּדְרוּן שִׁלְטוּנְיָא וְאֵין לְשׁוֹן הַתַּרְגּוּם הַזֶּה נוֹפֵל עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא מָצִינוּ בַּתַּרְגּוּם וּבַמִּקְרָא שִׁלְטוֹנִין בְּיִשְׂרָאֵל אֶלָּא מֶלֶךְ וְשָׂרִים וְתַרְגּוּם שֶׁלָּהֶן רַבְרְבִין:
7
וְהָיָ֤ה בְכָל־הָאָ֙רֶץ֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה פִּֽי־שְׁנַ֣יִם בָּ֔הּ יִכָּרְת֖וּ יִגְוָ֑עוּ וְהַשְּׁלִשִׁ֖ית יִוָּ֥תֶר בָּֽהּ:
Et il arrivera que, dans tout le pays, dit l’Éternel, deux tiers seront retranchés et périront, et qu’un tiers seulement y restera en vie.
Rachi
וְהַשְּׁלִשִׁית יִוָּתֶר בָּהּ. יִתְגַּיְּירוּ וְיִחְיוּ:
8
וְהֵבֵאתִ֤י אֶת־הַשְּׁלִשִׁית֙ בָּאֵ֔שׁ וּצְרַפְתִּים֙ כִּצְרֹ֣ף אֶת־הַכֶּ֔סֶף וּבְחַנְתִּ֖ים כִּבְחֹ֣ן אֶת־הַזָּהָ֑ב ה֣וּא | יִקְרָ֣א בִשְׁמִ֗י וַֽאֲנִי אֶעֱנֶ֣ה אֹת֔וֹ אָמַ֙רְתִּי֙ עַמִּ֣י ה֔וּא וְה֥וּא יֹאמַ֖ר יְהוָ֥ה אֱלֹהָֽי: (פ)
Et ce tiers, je le ferai passer au feu, et je l’affinerai comme on affine l’argent, je l’éprouverai comme on éprouve l’or. Il invoquera mon nom et moi, je l’exaucerai. Je dirai : "C’est là mon peuple !" Et lui dira : "L’Éternel est mon Dieu !"
Rachi
וְהֵבֵאתִי אֶת הַשְּׁלִשִׁית בָּאֵשׁ. וְאָעֵיל יַת תָלִיתָא בְּעָקָא בְּכוֹר דְאֵשָׁא שֶׁיִּסְבְּלוּ וַיִּשְׂאוּ מִקְצָת הַגֵּרִים מהעכו''ם בְּצָרוֹת חַבְלוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ וּבְמִלְחֲמוֹת גּוֹג וּמָגוֹג עִם יִשְׂרָאֵל וּמִשָּׁם יִבְחֲנוּ כִּי גֵּרֵי אֱמֶת הֵם כִּי הַרְבֵּה מֵהֶם תְּחִלָּה יָשׁוּבוּ לְסוּרָם וְיִתְחַבְּרוּ עִם גּוֹג כמ''ש בָּאַגָּדָה: וְהוּא יֹאמַר ה'. כְּשֶׁיִּתְפַּלֵּל יִתְפַּלֵּל לה' וְלֹא לֵאלֹהָיו הָרִאשׁוֹן:
9
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source