Tehilim

Chapitre 73
Chap. 73
מִזְמ֗וֹר לְאָ֫סָ֥ף אַ֤ךְ ט֭וֹב לְיִשְׂרָאֵ֥ל אֱלֹהִ֗ים לְבָרֵ֥י לֵבָֽב:
Psaume d’Assaph. Ah ! Dieu est bon pour Israël, pour ceux qui ont le cœur pur.
Rachi
אַךְ טוֹב לְיִשְׂרָאֵל אֱלֹהִים. לְפִי שֶׁעִנְיַן הַמִּזְמוֹר מְדַבֵּר בְּצָרוֹת הַבָּאוֹת עַל עוֹבְדֵי הַמָּקוֹם לְכָךְ פָּתַח בּוֹ אַךְ וְזֶהוּ פֵּירוּשׁוֹ אע''פ שֶׁאֲנִי צוֹעֵק וּמִתַּמֵּהַּ עַל צָרוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל יָדַעְתִּי כִּי הקב''ה טוֹב לָהֶם וּלְטוֹבָתָם הוּא מֵבִיא עֲלֵיהֶם אֶת הָרָעָה כְּדֵי לְזַכּוֹתָם לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא:
73 : 1
וַאֲנִ֗י כִּ֭מְעַט (נטוי) נָטָ֣יוּ רַגְלָ֑י כְּ֝אַ֗יִן (שפכה) שֻׁפְּכ֥וּ אֲשֻׁרָֽי:
Pour moi, cependant, peu s’en faut que mes pieds n’aient bronché ; pour un rien, mes pas auraient glissé.
Rachi
וַאֲנִי. מִטֶּרֶם שׂוּמִי זֹאת אֶל לִבִּי כִּמְעַט נָטָיוּ רַגְלָי וְשׁוּפְּכוּ אֲשׁוּרַי לִנְטוֹת מֵאַחֲרֵי הַמָּקוֹם:
73 : 2
כִּֽי־קִ֭נֵּאתִי בַּֽהוֹלְלִ֑ים שְׁל֖וֹם רְשָׁעִ֣ים אֶרְאֶֽה:
Car je portais envie aux insensés : je voyais le bonheur des méchants.
Rachi
כִּי קִנֵּאתִי בַּהוֹלְלִים. בִּמְעַרְבְּבֵי דַּרְכֵיהֶם אֲשֶׁר הָיִיתִי רוֹאֶה אֶת שְׁלוֹמָם, בַּהוֹלְלִים מְעֻרְבָּבִים כְּמוֹ (ישעי' א') סָבְאֵךְ מָהוּל בַּמָּיִם (סא''א):
73 : 3
כִּ֤י אֵ֖ין חַרְצֻבּ֥וֹת לְמוֹתָ֗ם וּבָרִ֥יא אוּלָֽם:
En effet, ils sont à l’abri de ces coups qui amènent la mort, et leur force demeure intacte.
Rachi
כִּי אֵין חַרְצֻבּוֹת לְמוֹתָם. לְשׁוֹן אֲסִירָה כְּמוֹ (שָׁם נ''ח) פַּתֵּחַ חַרְצֻבּוֹת רֶשַׁע, מַסְגְּרֵי כַּבְלֵי רֶשַׁע שֶׁאוֹסְרִין בָּהֶן הָעֲנִיִּים אַף כָּאן אֵין יִסּוּרִין לְמִיתָתָם הַמֵּתִים בָּהֶם מֵהֶם מֵתִים בְּרִיאִים כְּאוּלָם בְּלֹא יִסּוּרִין, וְרַבּוֹתֵינוּ פֵּירְשׁוּ חַרְצוּבּוֹת נוֹטָרִיקוֹן שֶׁאֵין חֲרֵידִין וַעֲצֵבִין מִיּוֹם הַמִּיתָה, ד''א שֶׁאֵין הקב''ה מֵאַחַר צִבְיוֹנָם (פֵּירוּשׁ רְצוֹנָם):
73 : 4
בַּעֲמַ֣ל אֱנ֣וֹשׁ אֵינֵ֑מוֹ וְעִם־אָ֝דָ֗ם לֹ֣א יְנֻגָּֽעוּ:
Ils n’ont pas leur part des misères humaines, ne subissent point les maux qui atteignent les autres.
73 : 5
לָ֭כֵן עֲנָקַ֣תְמוֹ גַאֲוָ֑ה יַעֲטָף־שִׁ֝֗ית חָמָ֥ס לָֽמוֹ:
Aussi sont-ils bouffis d’orgueil, et se drapent-ils dans leur violence comme dans un manteau.
Rachi
לָכֵן עֲנָקַתְמוֹ גַאֲוָה. בַּעֲבוּר זֶה שֶׁאֵין יִסּוּרִין בָּאִין עֲלֵיהֶם הֶעֱנִיקָתָם הַגַּאֲוָה לַעֲלוֹת עַל צַוָּארָם גַּסּוּת הָרוּחַ: יַעֲטָף שִׁית חָמָס לָמוֹ. הֶחָמָס שֶׁעוֹשִׂין עוֹשֶׂה אוֹתָם שְׁמָנִים וְעוֹטֵף אֶת שְׁתוֹתֵיהֶם וְעַגְבוֹתֵיהֶם בְּעוֹבִי שׁוּמָּן וּבָשָׂר:
73 : 6
יָ֭צָא מֵחֵ֣לֶב עֵינֵ֑מוֹ עָ֝בְר֗וּ מַשְׂכִּיּ֥וֹת לֵבָֽב:
Leurs yeux brillent à travers la graisse ; les fantaisies de leur cœur dépassent toute borne.
Rachi
יָצָא מֵחֵלֶב עֵינֵמוֹ. עֵינֵיהֶם בּוֹלְטוֹת מֵרוֹב שׁוּמָּן כָּל אָדָם כָּחוּשׁ עֵינָיו מְשׁוּקָּעוֹת: עָבְרוּ מַשְׂכִּיּוֹת לֵבָב. יוֹתֵר מִמַּה שֶׁלִּבָּם מְיַיחֵל וּמְצַפֶּה בָּאָה לָהֶם תַּאֲוָתָם עָבְרוּ בָּהֶם בְּהַשָּׂגַת יָדָם אֶת תַּאֲוַת לִבָּם:
73 : 7
יָמִ֤יקוּ | וִידַבְּר֣וּ בְרָ֣ע עֹ֑שֶׁק מִמָּר֥וֹם יְדַבֵּֽרוּ:
Ils ricanent et se targuent méchamment de tyrannie ; ils parlent du haut de leur grandeur.
Rachi
יָמִיקוּ. אֶת רֵעֵיהֶם: וִידַבְּרוּ בְרָע עֹשֶׁק. לַעֲשׁוֹק אֶבְיוֹנִים: מִמָּרוֹם יְדַבֵּרוּ. כְּגוֹן פַּרְעֹה וְסַנְחֵרִיב ונ''נ מִי יי אֲשֶׁר אֶשְׁמָע בְּקוֹלוֹ (שְׁמוֹת ה) מִי בְּכָל אֱלֹהֵי הָאֲרָצוֹת (יְשַׁעְיָה ל''ו) אֶעֱלֶה עַל בָּמֳתֵי עָב (שָׁם י''ד) וְזֶהוּ שָׁתוּ בַּשָּׁמַיִם פִּיהֶם:
73 : 8
שַׁתּ֣וּ בַשָּׁמַ֣יִם פִּיהֶ֑ם וּ֝לְשׁוֹנָ֗ם תִּֽהֲלַ֥ךְ בָּאָֽרֶץ:
Leur bouche s’attaque au ciel, leur langue promène ses ravages sur la terre.
73 : 9
לָכֵ֤ן | (ישיב) יָשׁ֣וּב עַמּ֣וֹ הֲלֹ֑ם וּמֵ֥י מָ֝לֵ֗א יִמָּ֥צוּ לָֽמוֹ:
C’est pourquoi son peuple en arrive au même point, et il absorbe de larges rasades d’eau,
Rachi
לָכֵן יָשׁוּב עַמּוֹ הֲלֹם. לְפִי שֶׁעַמּוֹ רוֹאִים דֶּרֶךְ רְשָׁעִים צָלֵחָה יָשׁוּבוּ עַל דֶּרֶךְ הָרְשָׁעִים לָלֶכֶת בְּדַרְכֵיהֶם: הֲלֹם. כְּמוֹ מִי הֱבִיאֲךָ הֲלֹם (שׁוֹפְטִים י''ח) הֲלֹם פֹּה: וּמֵי מָלֵא יִמָּצוּ לָמוֹ. וּמַיִם שֶׁל פֶּלֶג הַמָּלֵא הֵם ד''ת הֵם נֶחְשָׁבִים לָמוֹ תַּמְצִית וּמְזַלְזְלִים בְּעֵינֵיהֶם:
73 : 10
וְֽאָמְר֗וּ אֵיכָ֥ה יָדַֽע־אֵ֑ל וְיֵ֖שׁ דֵּעָ֣ה בְעֶלְיֽוֹן:
tout en disant : "Comment le Tout-Puissant peut-il savoir ? Le Dieu suprême possède-t-il la science ?"
Rachi
וְאָמְרוּ אֵיכָה יָדַע אֵל. אֵיכָה נוּכַל לוֹמַר שֶׁיֵּשׁ דֵּיעָה בהקב''ה וְתוֹרָתוֹ אֱמֶת:
73 : 11
הִנֵּה־אֵ֥לֶּה רְשָׁעִ֑ים וְשַׁלְוֵ֥י ע֝וֹלָ֗ם הִשְׂגּוּ־חָֽיִל:
Voyez ces méchants ! Éternellement en sécurité, ils voient croître leur puissance.
Rachi
הִנֵּה אֵלֶּה רְשָׁעִים. הֵם וְעוֹבְרִים עַל תּוֹרָתוֹ וַהֲרֵי הֵם שְׁלֵוִים בָּעוֹלָם וּמַגְדִּילִים כֹּחַ וָעוֹשֶׁר: וְשַׁלְוֵי עוֹלָם. לְשׁוֹן שַׁלְוָה: הִשְׂגּוּ. הִגְדִּילוּ, וּמְנַחֵם פֵּירֵשׁ יָשׁוּב עַמּוֹ הֲלֹם, יָשׁוּב הָרָשָׁע לַהֲלֹם אֶת עַמּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהָרִאשׁוֹן לָמַדְתִּי מִדְּבָרָיו שֶׁל ר''מ בַּר יִצְחָק שָׁלִיחַ צִבּוּר זצ''ל:
73 : 12
אַךְ־רִ֭יק זִכִּ֣יתִי לְבָבִ֑י וָאֶרְחַ֖ץ בְּנִקָּי֣וֹן כַּפָּֽי:
C’est donc en vain que j’ai gardé mon cœur pur, et lavé mes mains pour qu’elles fussent sans tache :
Rachi
אַךְ רִיק זִכִּיתִי לְבָבִי. כָּל זֶה מוּסָב עַל וְאָמְרוּ אֵיכָה יָדַע אֵל וְגַם אוֹמֵר אַךְ לָרִיק וְעַל חִנָּם אָנוּ שׁוֹמְרִים מִצְוֹתָיו שֶׁל הקב''ה וַהֲרֵי אָנוּ נְגוּעִים כָּל הַיּוֹם:
73 : 13
וָאֱהִ֣י נָ֭גוּעַ כָּל־הַיּ֑וֹם וְ֝תוֹכַחְתִּ֗י לַבְּקָרִֽים:
je suis frappé sans relâche, ma peine se renouvelle chaque matin.
Rachi
וְתוֹכַחְתִּי. נִרְאֵית כָּל הַיּוֹם תָּמִיד מִבֹּקֶר לַבֹּקֶר מִתְחַדְּשׁוֹת צָרוֹת חֲדָשׁוֹת:
73 : 14
אִם־אָ֭מַרְתִּי אֲסַפְּרָ֥ה כְמ֑וֹ הִנֵּ֤ה ד֭וֹר בָּנֶ֣יךָ בָגָֽדְתִּי:
Si je me fusse décidé à redire tout cela, certes j’aurais commis une trahison contre toute une génération de tes enfants.
Rachi
אִם אָמַרְתִּי אֲסַפְּרָה כְמוֹ. אָמַר אָסָף אִם אָמַרְתִּי בְּלִבִּי לְסַפֵּר אֶת הַכֹּל כְמוֹ שֶׁהוּא כָּל מַה שֶּׁעַמּוֹ אוֹמַר עַל זֹאת: הִנֵּה דוֹר בָּנֶיךָ בָגָדְתִּי. כְּלוֹמַר אָשִׂים אוֹתָם בּוֹגְדִים וּרְשָׁעִים:
73 : 15
וָֽ֭אֲחַשְּׁבָה לָדַ֣עַת זֹ֑את עָמָ֖ל (היא) ה֣וּא בְעֵינָֽי:
Je me mis donc à réfléchir pour comprendre la chose : ce fut une tâche pénible à mes yeux,
Rachi
וָאֲחַשְּׁבָה. בְּלִבִּי: לָדַעַת זֹאת. מַה הִיא מִדָּתוֹ שֶׁל הקב''ה כֵּן הוּא עָמָל בְעֵינָי נִרְאֵית הָיְתָה מִדָּה זֹאת לִי עָמָל וְלֹא מִשְׁפָּט:
73 : 16
עַד־אָ֭בוֹא אֶל־מִקְדְּשֵׁי־אֵ֑ל אָ֝בִ֗ינָה לְאַחֲרִיתָֽם:
jusqu’à ce que, pénétrant dans le sanctuaire de Dieu, je me fusse rendu compte de leur fin.
Rachi
עַד. אֲשֶׁר בָּאתִי: אֶל מִקְדְּשֵׁי אֶל. אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַיִם, וְרָאִיתִי מַה שֶׁאֵירַע בְּסַנְחֵרִב וְאָז הֲבִינוֹתִי לְאַחֲרִית הָרְשָׁעִים שֶׁהוּא לָאֲבַדּוֹן וְאָמַרְתִּי אַךְ כָּל הַטּוֹבָה הַבָּאָה לָהֶם חֲלָקוֹת הֵם שהקב''ה מַחֲלִיק לָהֶם הַדֶּרֶךְ שֶׁלָּהֶם שֶׁתְּהֵא נוֹחָה וַחֲלָקָה לְמַעַן לֹא יִתְּנוּ לֵב לָשׁוּב אֵלָיו וְיֹאבְדוּ:
73 : 17
אַ֣ךְ בַּ֭חֲלָקוֹת תָּשִׁ֣ית לָ֑מוֹ הִ֝פַּלְתָּ֗ם לְמַשּׁוּאֽוֹת:
Oui, tu les as mis sur un chemin glissant, tu les précipites dans la ruine.
Rachi
אַךְ בַּחֲלָקוֹת תָּשִׁית לָמוֹ. כָּל הַטּוֹבָה הַבָּאָה לָהֶם שֶׁהֲרֵי סוֹפָם הִפַּלְתָּם לְמַשּׁוּאוֹת:
73 : 18
אֵ֤יךְ הָי֣וּ לְשַׁמָּ֣ה כְרָ֑גַע סָ֥פוּ תַ֝֗מּוּ מִן־בַּלָּהֽוֹת:
Oh ! comme, en un instant, ils sont réduits à la désolation ! Ils sont perdus, ils finissent dans l’épouvante.
Rachi
מִן בַּלָּהוֹת. מִן שֵׁדִים:
73 : 19
כַּחֲל֥וֹם מֵהָקִ֑יץ אֲ֝דֹנָי בָּעִ֤יר | צַלְמָ֬ם תִּבְזֶֽה:
Comme un songe s’évanouit après le réveil, ainsi, Seigneur, quand tu te lèves, tu dissipes leurs vaines images.
Rachi
כַּחֲלוֹם מֵהָקִיץ. כְּשֵׁינָה שֶׁאֵין לָהּ קֵץ שֶׁהוּא שְׁנַת עוֹלָם כֵּן הָיְתָה לָהֶם וַיֵּצֵא מַלְאַךְ יי וַיַּךְ בַּמַּחֲנֶה אַשּׁוּר (יְשַׁעְיָה ל''ז): אֲדֹנָי בָּעִיר צַלְמָם תִּבְזֶה. בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁהֵרֵעוּ עָלֶיהָ שָׁם נִתְבַּזָּה צֶלֶם דְּמוּתָם וְנִשְׂרְפוּ כֻּלָּם:
73 : 20
כִּ֭י יִתְחַמֵּ֣ץ לְבָבִ֑י וְ֝כִלְיוֹתַ֗י אֶשְׁתּוֹנָֽן:
Ainsi, quand mon cœur s’aigrissait et que mes reins étaient transpercés,
Rachi
כִּי יִתְחַמֵּץ לְבָבִי. מִטֶּרֶם שֶׁרָאִיתִי מַפָּלָה זוֹ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ הָיָה לְבָבִי מִתְחַמֵּץ עַל דֶּרֶךְ הָרְשָׁעִים שֶׁצָּלֵחָה: וְכִלְיוֹתַי. הָיִיתִי מִשְׁתּוֹנֵן, לְשׁוֹן חֶרֶב שָׁנוּן, וּכְשֶׁהוּא מִתְפָּעֵל התי''ו נִיתֶּנֶת בָּאֶמְצַע שׁוֹרֶשׁ הַתֵּיבָה כְּדֶרֶךְ כָּל תֵּיבָה שֶׁיְּסוֹד תְּחִילָּתָהּ שי''ן:
73 : 21
וַאֲנִי־בַ֭עַר וְלֹ֣א אֵדָ֑ע בְּ֝הֵמ֗וֹת הָיִ֥יתִי עִמָּֽךְ:
j’étais un sot, ne sachant rien ; j’étais comme une brute à ton égard.
Rachi
וַאֲנִי. הָיִיתִי בַעַר וְלֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ מַה הִיא הַמִּדָּה וְכִבְהֵמָה הָיִיתִי עִמָּךְ: וַאֲנִי. אע''פ שֶׁהָיִיתִי רוֹאֶה כָּל זֶה תָּמִיד הָיִיתִי עִמָּךְ וְלֹא זַזְתִּי מִיִּרְאָתֶךָ:
73 : 22
וַאֲנִ֣י תָמִ֣יד עִמָּ֑ךְ אָ֝חַ֗זְתָּ בְּיַד־יְמִינִֽי:
Mais désormais je resterai toujours avec toi : tu as saisi ma main droite ;
Rachi
אָחַזְתָּ בְּיַד יְמִינִי. לְהַחֲזִיקֵנִי בְּיִרְאָתֶךָ כְּשֶׁקָּרְבוּ רַגְלַי לִנְטוֹת מִדַּרְכֶּךָ כְּמוֹ שֶׁאָמַר לְמַעְלָה כִּמְעַט נָטָיוּ רַגְלָי:
73 : 23
בַּעֲצָתְךָ֥ תַנְחֵ֑נִי וְ֝אַחַ֗ר כָּב֥וֹד תִּקָּחֵֽנִי:
tu me guideras par ton conseil, et finalement tu me recueilleras avec honneur.
Rachi
תַנְחֵנִי. נְחִיתַנִי: וְאַחַר כָּבוֹד תִּקָּחֵנִי. אִילּוּ הָיָה טַעַם עַל כָּבוֹד הָיָה פִּתְרוֹנוֹ לְאַחַר שֶׁהִשְׁלַמְתָּ לְסַנְחֵרִב כָּל הַכָּבוֹד שֶׁפָּסַקְתָּ לוֹ תִּקָּחֶנּוּ אֵלֶיךָ הִפַּלְתָּ נִסֶּיךָ לְיִשְׂרָאֵל וְהֶחֱרַבְתָּ אֶת סַנְחֵרִב עַכְשָׁיו שֶׁהַטַּעַם עַל וְאַחַר זֶה פִּתְרוֹנוֹ וְאַחֲרֵי כֵן לְכָבוֹד תִּקָּחֵנִי מְשַׁכְתַּנִי אֵלֶיךָ לְכָבוֹד וּלְתִפְאֶרֶת:
73 : 24
מִי־לִ֥י בַשָּׁמָ֑יִם וְ֝עִמְּךָ֗ לֹא־חָפַ֥צְתִּי בָאָֽרֶץ:
Qui donc aurais-je [sans toi] au ciel ? A côté de toi, je ne désire rien sur terre.
Rachi
מִי לִי בַשָּׁמָיִם. שׁוּם מַלְאַךְ שֶׁבָּחַרְתִּי לִי לֶאֱלוֹהַּ לֹא בָּחַרְתִּי אֶלָּא אוֹתְךָ:
73 : 25
כָּלָ֥ה שְׁאֵרִ֗י וּלְבָ֫בִ֥י צוּר־לְבָבִ֥י וְחֶלְקִ֗י אֱלֹהִ֥ים לְעוֹלָֽם:
Ma chair peut se dissoudre ainsi que mon cœur, Dieu sera à jamais le rocher de mon cœur et mon partage.
Rachi
כָּלָה שְׁאֵרִי. נִתְאַוָּה בְּשָׂרִי וּלְבָבִי לְךָ: כָּלָה שְׁאֵרִי. לְשׁוֹן תַּאֲוָה כְּמוֹ (לְקַמָּן קי''ט) כָּלְתָה לִתְשׁוּעָתְךָ נַפְשִׁי:
73 : 26
כִּֽי־הִנֵּ֣ה רְחֵקֶ֣יךָ יֹאבֵ֑דוּ הִ֝צְמַ֗תָּה כָּל־זוֹנֶ֥ה מִמֶּֽךָּ:
Certainement ils périront ceux qui s’éloignent de toi ; tu anéantis tous ceux qui te deviennent infidèles.
Rachi
זוֹנֶה מִמֶּךָּ. נִפְרָד מִמֶּךָּ:
73 : 27
וַאֲנִ֤י | קִֽרֲבַ֥ת אֱלֹהִ֗ים לִ֫י־ט֥וֹב שַׁתִּ֤י | בַּאדֹנָ֣י יְהוִֹ֣ה מַחְסִ֑י לְ֝סַפֵּ֗ר כָּל־מַלְאֲכוֹתֶֽיךָ: (פ)
Pour moi, le voisinage de Dieu fait mon bonheur ; j’ai mis ma confiance dans le Seigneur Dieu, [prêt] à proclamer toutes tes œuvres.
Rachi
מַלְאֲכוֹתֶיךָ. שְׁלִיחוּתְיךָ רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ הַבָּא בְּלִבִּי לֵאמֹר:
73 : 28
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source