Bereshith
Chapitre 14
Chap. 14
ויהי בימי אמרפל מלך שנער אריוך מלך אלסר כדרלעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים
Ceci arriva du temps d’Amrafel, roi de Sennaar ; d’Aryoc, roi d’Ellasar ; de Kedorlaomer, roi d’Elam, et de Tidal, roi de Goyim :
Onkelos
וַהֲוָה בְיוֹמֵי אַמְרָפֶל מַלְכָּא דְבָבֶל אַרְיוֹךְ מַלְכָּא דְאֶלָּסָר כְּדָרְלָעוֹמֶר מַלְכָּא דְעֵילָם וְתִדְעָל מַלְכָּא דְעַמְמֵי: Rachi
אַמְרָפֶל. הוּא נִמְרוֹד, שֶׁאָמַר לְאַבְרָהָם פּוּל לְתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ (בְּרֵאשִׁית רַבָּה): מֶלֶךְ גּוֹיִם. מָקוֹם יֵשׁ, שֶׁשְּׁמוֹ גּוֹיִם, עַל שֵׁם שֶׁנִּתְקַבְּצוּ שָׁמָּה מִכַּמָּה אֻמּוֹת וּמְקוֹמוֹת וְהִמְלִיכוּ אִישׁ עֲלֵיהֶם וּשְׁמוֹ תִדְעָל: 1
עשו מלחמה את ברע מלך סדם ואת ברשע מלך עמרה שנאב מלך אדמה ושמאבר מלך צביים צבויים ומלך בלע היא צער
ils firent la guerre à Béra, roi de Sodome ; à Bircha, roi de Gommorrhe ; à Chinab, roi d’Adma ; à Chémêber, roi de Ceboïm, et au roi de Béla, la même que Çoar.
Onkelos
סְדָרוּ (נ''א עֲבָדוּ) קְרָבָא עִם בֶּרַע מַלְכָּא דִסְדוֹם וְעִם בִּרְשַׁע מַלְכָּא דַעֲמֹרָה שִׁנְאָב מַלְכָּא דְאַדְמָה וְשֶׁמְאֵבֶר מַלְכָּא דִצְבוֹיִם וּמַלְכָּא דְבֶלַּע הִיא צוֹעַר: Rachi
בֶּרַע. רַע לַשָּׁמַיִם וְרַע לַבְּרִיּוֹת: בִּרְשַׁע. שֶׁנִּתְעַלָּה בְּרֶשַׁע: שִׁנְאָב. שׂוֹנֵא אָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם: וְשֶׁמְאֵבֶר. שָׂם אֵבֶר לָעוּף וְלִקְפּוֹץ וְלִמְרוֹד בְּהַקָּבָּ''ה: בֶּלַע. שֵׁם הָעִיר: 2
כל אלה חברו אל עמק השדים הוא ים המלח
Tous ceux-là se réunirent dans la vallée des Siddim, qui est devenue la mer du Sel.
Onkelos
כָּל אִלֵין אִתְכְּנָשׁוּ לְמֵישַׁר חַקְלַיָא הוּא אֲתַר יַמָא דְמִלְחָא: Rachi
עֵמֶק הַשִּׂדִּים. כַּךְ שְׁמוֹ, עַל שֵׁם שֶׁהָיוּ בוֹ שָׂדוֹת הַרְבֵּה: הוּא יָם הַמֶּלַח. לְאַחַר זְמַן נִמְשַׁךְ הַיָּם לְתוֹכוֹ וְנַעֲשָׂה יָם הַמֶּלַח וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה אוֹמֵר, שֶׁנִּתְבַּקְּעוּ הַצּוּרִים סְבִיבוֹתָיו וְנִמְשְׁכוּ יְאוֹרִים לְתוֹכוֹ: 3
שתים עשרה שנה עבדו את כדרלעמר ושלש עשרה שנה מרדו
Douze années, ils avaient été asservis à Kedorlaomer, et la treizième année ils s’étaient révoltés.
Onkelos
תַּרְתֵּי עַשְׂרֵי שְׁנִין פְּלָחוּ יָת כְּדָרְלָעוֹמֶר וּתְלָת עֶשְׂרֵי שְׁנִין מְרָדוּ: Rachi
שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה עָבְדוּ. חֲמִשָּׁה מְלָכִים הַלָּלוּ אֶת כְּדָרְלָעוֹמֶר: 4
ובארבע עשרה שנה בא כדרלעמר והמלכים אשר אתו ויכו את רפאים בעשתרת קרנים ואת הזוזים בהם ואת האימים בשוה קריתים
La quatorzième année, Kedorlaomer s’avança avec les rois ses alliés, et ils défirent les Refaïm à Achteroth-Karnayim, les Zouzim à Ham, les Emim à Chavé-Kiryathayim ;
Onkelos
וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵי שְׁנִין אֲתָא כְּדָרְלָעֹמֶר וּמַלְכַיָא דְעִמֵהּ וּמְחוֹ יָת גִבָּרַיָא דִי בְּעַשְׁתְּרוֹת קַרְנַיִם וְיָת תַּקִיפַיָא דִבְהֶמְתָּא וְיָת אֵמְתָנֵי דִבְשָׁוֵה קִרְיָתָיִם: Rachi
וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה. לְמִרְדָּן: בָּא כְדָרְלָעֹמֶר. לְפִי שֶׁהוּא הָיָה בַעַל הַמַּעֲשֶׂה נִכְנַס בְּעוֹבִי הַקּוֹרָה: וְהַמְּלָכִים. אֵלֶּה שְׁלשָׁה מְלָכִים: הַזּוּזִים. הֵם זַמְזֻמִּים: 5
ואת החרי בהררם שעיר עד איל פארן אשר על המדבר
et les Horéens dans leur montagne de Séir, jusqu’à la plaine de Pharan qui borde le désert.
Onkelos
וְיָת חוֹרָאֵי דִי בְּטוּרְהוֹן דְשֵׂעִיר עַד מֵישַׁר פָּארָן דִסְמִיךְ עַל מַדְבְּרָא: Rachi
בְּהַרְרָם. בְּהַר שֶׁלָּהֶם: אֵיל פָּארָן. כְּתַרְגּוּמוֹ מִישׁוֹר וְאוֹמֵר אֲנִי, שֶׁאֵין אֵיל לְשׁוֹן מִישׁוֹר, אֶלָּא מִישׁוֹר שֶׁל פָּארָן אֵיל שְׁמוֹ, וְשֶׁל מַמְרֵא אֵלוֹנֵי שְׁמוֹ, וְשֶׁל יַרְדֵּן כִּכָּר שְׁמוֹ, וְשֶׁל שִׁטִּים אָבֵל שְׁמוֹ, אָבֵל הַשִּׁטִּים, וְכֵן בַּעַל גָּד בַּעַל שְׁמוֹ; וְכֻלָּם מְתוּרְגָּמִין מִישׁוֹר, וְכֹל א' שְׁמוֹ עָלָיו: עַל הַמִּדְבָּר. אֵצֶל הַמִּדְבָּר, כְּמוֹ וְעָלָיו מַטֵּה מְנַשֶּׁה (בַּמִּדְבָּר ב, כ): 6
וישבו ויבאו אל עין משפט הוא קדש ויכו את כל שדה העמלקי וגם את האמרי הישב בחצצן תמר
Ils revinrent marchèrent sur Enmichpat, la même que Cadès, et dévastèrent tout le territoire de l’Amalécite et aussi de l’Amoréen établi à Haçaçon-Tamar.
Onkelos
וְתָבוּ וַאֲתוּ לְמֵישַׁר פִּלּוּג דִינָא הִיא רְקָם וּמְחוֹ יָת כָּל חֲקַל עֲמַלְקָאָה וְאַף יָת אֱמוֹרָאָה דְיָתֵיב בְּעֵין גֶּדִי: Rachi
עֵין מִשְׁפָּט הִוא קָדֵשׁ. עַל שֵׁם הֶעָתִיד, שֶׁעֲתִידִין מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן לְהִשָּׁפֵט שָׁם עַל עִסְקֵי אוֹתוֹ הָעַיִן וְהֵם מֵי מְרִיבָה וְאוּנְקְלוּס תִּרְגְּמוֹ כִּפְשׁוּטוֹ מָקוֹם שֶׁהָיוּ בְנֵי הַמְּדִינָה מִתְקַבְּצִים שָׁם לְכָל מִשְׁפָּט: שְׂדֵה הָעֲמָלֵקִי. עֲדַיִין לֹא נוֹלַד עֲמָלֵק, וְנִקְרָא עַל שֵׁם הֶעָתִיד: בְּחַצֲצֹן תָּמָר. הוּא עֵין גֶּדִי, מִקְרָא מָלֵא בְּדִבְרֵי הַיָּמִים (מְלָכִים ב כ, א) בִּיהוֹשָׁפָט: 7
ויצא מלך סדם ומלך עמרה ומלך אדמה ומלך צביים צבוים ומלך בלע הוא צער ויערכו אתם מלחמה בעמק השדים
Alors s’avancèrent le roi de Sodome, le roi de Gommorrhe, celui d’Adma, celui de Ceboim et celui de Béla ou Coar, ils se rangèrent contre eux en bataille dans la vallée des Siddim :
Onkelos
וּנְפַק מַלְכָּא דִסְדוֹם וּמַלְכָּא דַעֲמוֹרָה וּמַלְכָּא דְאַדְמָה וּמַלְכָּא דִצְבוֹיִם וּמַלְכָּא דְבֶלַע הִיא צוֹעַר וְסַדָרוּ עִמְהוֹן קְרָבָא בְּמֵישַׁר חַקְלַיָא: 8
את כדרלעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים ואמרפל מלך שנער ואריוך מלך אלסר ארבעה מלכים את החמשה
contre Kedorlaomer, roi d’Elam ; Tidal, roi de Goyim ; Amrafel, roi de Sennaar, et Aryoc, roi d’Ellasar : quatre rois contre cinq.
Onkelos
עִם כְּדָרְלָעֹמֶר מַלְכָּא דְעֵילָם וְתִדְעָל מַלְכָּא דְעַמְמִין וְאַמְרָפֶל מַלְכָּא דְבָבֶל וְאַרְיוֹךְ מַלְכָּא דְאֶלָּסָר אַרְבְּעָה מַלְכִין לָקֳבֵיל חַמְשָׁא: Rachi
אַרְבָּעָה מְלָכִים וגו'. וְאַף עַל פִּי כֵן נִצְּחוּ הַמּוּעָטִים, לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁגִּבּוֹרִים הָיוּ, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא נִמְנַע אַבְרָהָם מִלִּרְדוֹף אַחֲרֵיהֶם: 9
ועמק השדים בארת בארת חמר וינסו מלך סדם ועמרה ויפלו שמה והנשארים הרה נסו
La vallée des Siddim était remplie de puits de bitume : le roi de Sodome et celui de Gomorrhe s’enfuirent et y tombèrent ; les autres se réfugièrent vers les montagnes.
Onkelos
וּמֵישַׁר חַקְלַיָא בֵּירִין בֵּירִין מַסְקַן חֵימָרָא וַעֲרָקוּ מַלְכָּא דִסְדוֹם וַעֲמוֹרָה וּנְפָלוּ תַמָן וּדְאִשְׁתָּאֲרוּ לְטוּרָא עֲרָקוּ: Rachi
בֶּאֱרֹת בֶּאֱרֹת חֵמָר. בְּאֵרוֹת הַרְבֵּה הָיוּ שָׁם, שֶׁנּוֹטְלִין מִשָּׁם אֲדָמָה לְטִיט שֶׁל בִּנְיָן וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה שֶׁהָיָה הַטִּיט מוּגְבָּל בָּהֶם, וְנַעֲשָׂה נֵס לְמֶלֶךְ סְדוֹם, שֶׁיָּצָא מִשָּׁם, לְפִי שֶׁהָיוּ בָּאֻמּוֹת מִקְצָתָן שֶׁלֹּא הָיוּ מַאֲמִינִין שֶׁנִּצַּל אַבְרָהָם מֵאוּר כַּשְׂדִּים מִכִּבְשַׁן הָאֵשׁ, וְכֵיוָן שֶׁיָּצָא זֶה מִן הַחֵמָר, הֶאֱמִינוּ בְּאַבְרָם לְמַפְרֵעַ: הֶרָה נָּסוּ. לְהַר נָסוּ, הֶרָה, כְּמוֹ לְהַר; כָּל תֵּיבָה שֶׁצְּרִיכָה לַמֶּ''ד בִּתְחִלָּתָהּ, הִטִּיל לָהּ הֵ''א בְּסוֹפָהּ וְיֵשׁ חִלּוּק בֵּין הֶרָה לְהָהָרָה שֶׁהֵ''א שֶׁבְּסוֹף הַתֵּיבָה עוֹמֶדֶת בִּמְקוֹם לַמֶּ''ד שֶׁבְּרֹאשָׁהּ, אֲבָל אֵינָהּ עוֹמֶדֶת בִּמְקוֹם לַמֶּ''ד וּנְקוּדָה פַּתָּח תַּחְתֶּיהָ, וַהֲרֵי הֶרָה כְּמוֹ לְהַר אוֹ כְּמוֹ אֶל הַר, וְאֵינוֹ מְפָרֵשׁ לְאֵיזֶה הַר, אֶלָּא שֶׁכָּל אֶחָד נָס בַּאֲשֶׁר מָצָא הַר תְּחִלָּה, וּכְשֶׁהוּא נוֹתֵן הֵ''א בְּרֹאשָׁהּ, לִכְתּוֹב הָהָרָה אוֹ הַמִּדְבָּרָה, פִּתְרוֹנוֹ כְּמוֹ אֶל הָהָר, אוֹ כְמוֹ לְהָהָר, וּמַשְׁמַע לְאוֹתוֹ הַר הַיָּדוּעַ וּמְפוֹרָשׁ בַּפָּרָשָׁה: 10
ויקחו את כל רכש סדם ועמרה ואת כל אכלם וילכו
Les vainqueurs s’emparèrent de toutes les richesses de Sodome et de Gommorrhe et de tous leurs vivres, puis se retirèrent.
Onkelos
וּשְׁבוֹ יָת כָּל קִנְיָנָא דִסְדוֹם וַעֲמוֹרָה וְיָת כָּל מֵיכָלְהוֹן וַאֲזָלוּ: 11
ויקחו את לוט ואת רכשו בן אחי אברם וילכו והוא ישב בסדם
Ils prirent aussi, avec ses biens, Loth, neveu d’Abram, qui était alors à Sodome, et se retirèrent.
Onkelos
וּשְׁבוֹ יָת לוֹט וְיָת קִנְיָנֵהּ בַּר אַחוּהִי דְאַבְרָם וַאֲזָלוּ וְהוּא יָתֵיב בִּסְדוֹם: Rachi
וְהוּא ישֵׁב בִּסְדֹם. מִי גָּרַם לוֹ זֹאת? יְשִׁיבָתוֹ בִּסְדוֹם: 12
ויבא הפליט ויגד לאברם העברי והוא שכן באלני ממרא האמרי אחי אשכל ואחי ענר והם בעלי ברית אברם
Les fuyards vinrent en apporter la nouvelle à Abram l’Hébreu. Celui-ci demeurait dans les plaines de Mamré l’Amorréen, frère d’Echkol et d’Aner, lesquels étaient les alliés d’Abram.
Onkelos
וַאֲתָא מְשֵׁיזָבָא וְחַוִּי לְאַבְרָם עִבְרָאָה וְהוּא שָׁרֵי בְּמֵישְׁרֵי מַמְרֵא אֱמוֹרָאָה אֲחוּהִי דְאֶשְׁכּוֹל וַאֲחוּהִי דְעָנֵר וְאִינוּן אֱנָשֵׁי קְיָמֵהּ דְאַבְרָם: Rachi
וַיָּבֹא הַפָּלִיט. לְפִי פְּשׁוּטוֹ זֶה עוֹג, שֶׁפָּלַט מִן הַמִּלְחָמָה, וְהוּא שֶׁכָּתוּב כִּי רַק עוֹג נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים, (דברים ג, יא) וְזֶהוּ נִשְׁאַר, שֶׁלֹּא הֲרָגוּהוּ אַמְרָפֶל וַחֲבֵירָיו, כְּשֶׁהִכּוּ הָרְפָאִים בְּעַשְׁתְּרוֹת קַרְנָיִם תַּנְחוּמָא וּמִדְרַשׁ בְּ''רַ זֶה עוֹג, שֶׁפָּלַט מִדּוֹר הַמַּבּוּל; וְזֶהוּ מִיֶּתֶר הָרְפָאִים, שֶׁנֶּאֱמַר הַנְּפִילִים הָיוּ בָאָרֶץ וְגוֹ' (לְעֵיל ו') וּמִתְכַּוֵּן שֶׁיֵּהָרֵג אַבְרָם וְיִשָּׂא אֶת שָׂרָה: הָעִבְרִי. שֶׁבָּא מֵעֵבֶר הַנָּהָר (בְּרֵאשִׁית רַבָּה): בַּעֲלֵי בְרִית אַבְרָם. שֶׁכָּרְתוּ עִמּוֹ בְּרִית: 13
וישמע אברם כי נשבה אחיו וירק את חניכיו ילידי ביתו שמנה עשר ושלש מאות וירדף עד דן
Abram, ayant appris que son parent était prisonnier, arma ses fidèles, enfants de sa maison, trois cent dix huit, et suivit la trace des ennemis jusqu’à Dan.
Onkelos
וּשְׁמַע אַבְרָם אֲרֵי אִשְׁתְּבִי אֲחוּהִי וְזָרֵיז יָת עוּלֵמוֹהִי יְלִידֵי בֵיתֵהּ תְּלַת מְאָה וְתַמְנֵי עֲסַר וּרְדַף עַד דָן: Rachi
וַיָּרֶק. כְּתַרְגּוּמוֹ וְזָרֵיז, וְכֵן וַהֲרִיקוֹתִי אַחֲרֵיכֶם חָרֶב (וַיִּקְרָא כ''ו, לג), אֶזְדַּיֵּין בְּחַרְבִּי עֲלֵיכֶם, וְכֵן אָרִיק חַרְבִּי (שְׁמוֹת ט''ו), וְכֵן וְהָרֵק חֲנִית וּסְגֹר (תהלים ל''ה, ג): חֲנִיכָיו. חֲנִכוֹ כְּתִיב (ס''אֲ קְרִי), זֶה אֱלִיעֶזֶר שֶׁחִנְּכוֹ לְמִצְוֹת וְהוּא לְשׁוֹן הַתְחָלַת כְּנִיסַת הָאָדָם אוֹ כְלִי לָאוּמָּנוּת שֶׁהוּא עָתִיד לַעֲמוֹד בָּהּ וְכֵן חֲנוֹךְ לַנַּעַר (מִשְׁלֵי כ''ב, ו), חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ (במדבר ז, י), חֲנֻכַּת הַבַּיִת (תהלים ל, א) ובלע''ז קוֹרִין לוֹ אינצ''נייר: שְׁמֹנָה עָשָׂר וגו'. רַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ אֱלִיעֶזֶר לְבַדּוֹ הָיָה (נְדָרִים ל''ב, א), וְהוּא מִנְיַן גִּימַטְרִיָּא שֶׁל שְׁמוֹ: עַד דָּן. שָׁם תָּשַׁשׁ כֹּחוֹ, שֶׁרָאָה שֶׁעֲתִידִין בָּנָיו לְהַעֲמִיד שָׁם עֵגֶל (סנהדרין צ''ו, א): 14
ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו ויכם וירדפם עד חובה אשר משמאל לדמשק
Il se glissa sur eux la nuit avec ses serviteurs, les battit et les poursuivit jusqu’à Hoba, qui est à gauche de Damas.
Onkelos
וְאִתְפְּלֵג עֲלֵיהוֹן לֵילְיָא הוּא וְעַבְדוֹהִי וּמְחוֹנוּן וּרְדָפִנוּן עַד חוֹבָא דִי מִצִפּוּנָא לְדַמָשֶׂק: Rachi
וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם. לְפִי פְּשׁוּטוֹ סָרֵס הַמִּקְרָא ''וַיֵּחָלֵק הוּא וַעֲבָדָיו עֲלֵיהֶם לָיְלָה'' כְּדֶרֶךְ הָרוֹדְפִים שֶׁמִּתְפַּלְּגִים אַחַר הַנִּרְדָּפִים, כְּשֶׁבּוֹרְחִין זֶה לְכַאן וְזֶה לְכַאן: לַיְלָה. כְּלוֹמַר אַחַר שֶׁחָשְׁכָה לֹא נִמְנַע מִלְּרָדְפָם וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה שֶׁנֶּחְלַק הַלָּיְלָה, וּבְחֶצְיוֹ הָרִאשׁוֹן נַעֲשָׂה לוֹ נֵס, וְחֶצְיוֹ הַשֵּׁנִי נִשְׁמַר וּבָא לוֹ לַחֲצוֹת לָיְלָה שֶׁל מִצְרַיִם: עַד חוֹבָה. אֵין מָקוֹם שֶׁשְּׁמוֹ חוֹבָה, וְדָן קוֹרֵא חוֹבָה, עַל שֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁעֲתִידָה לִהְיוֹת שָׁם: 15
וישב את כל הרכש וגם את לוט אחיו ורכשו השיב וגם את הנשים ואת העם
Il reprit tout le butin, ramena aussi Loth son parent, avec ses biens, et les femmes et la multitude.
Onkelos
וַאֲתֵיב יָת כָּל קִנְיָנָא וְאַף יָת לוֹט בַּר אֲחוּהִי וְקִנְיָנֵהּ אֲתֵיב וְאַף יָת נְשַׁיָא וְיָת עַמָא: 16
ויצא מלך סדם לקראתו אחרי שובו מהכות את כדרלעמר ואת המלכים אשר אתו אל עמק שוה הוא עמק המלך
Le roi de Sodome sortit à sa rencontre, comme il revenait de défaire Kedorlaomer et les rois ses auxiliaires, vers la vallée de Chavé, qui est la vallée Royale.
Onkelos
וּנְפַק מַלְכָּא דִסְדוֹם לְקַדָמוּתֵה בָּתַר דְתָב מִלְמִמְחֵי יָת כְּדָרְלָעוֹמֶר וְיָת מַלְכַיָא דִי עִמֵהּ לְמֵישַׁר מַפְנָא הוּא אֲתַר בֵּית רֵיסָא דְמַלְכָּא: Rachi
עֵמֶק שָׁוֵה. כַּךְ שְׁמוֹ, כְּתַרְגּוּמוֹ לְמֵישַׁר מַפְנָא, פָּנוּי מֵאִילָנוֹת וּמִכָּל מִכְשׁוֹל: עֵמֶק הַמֶּלֶךְ. בֵּית רֵיסָא דְמַלְכָּא בֵּית רִיס א' שֶׁהוּא שְׁלשִׁים קָנִים, שֶׁהָיָה מְיוּחָד לַמֶּלֶךְ לְצַחֵק שָׁם וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה עֵמֶק, שֶׁהוּשְׁווּ שָׁם כָּל הָאֻמּוֹת וְהִמְלִיכוּ אֶת אַבְרָהָם עֲלֵיהֶם לִנְשִׂיא אֱלֹהִים וּלְקָצִין: 17
ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין והוא כהן לאל עליון
Melchisédec, roi de Salem, apporta du pain et du vin : il était prêtre du Dieu suprême.
Onkelos
וּמַלְכִּי צֶדֶק מַלְכָּא דִירוּשְׁלֶם אַפֵּיק לְחֵם וַחֲמָר וְהוּא מְשַׁמֵשׁ קֳדָם אֵל עִלָּאָה: Rachi
וּמַלְכִּי צֶדֶק. מִ''אַ הוּא שֵׁם בֶן נֹחַ (נְדָרִים ל''ב, ב): לֶחֶם וָיָיִן. כַּךְ עוֹשִׂים לִיְגִיעֵי מִלְחָמָה, וְהֶרְאָה לוֹ, שֶׁאֵין בְּלִבּוֹ עָלָיו עַל שֶׁהָרַג אֶת בָּנָיו ומ''א רָמַז לוֹ עַל הַמְּנָחוֹת וְעַל הַנְּסָכִים שֶׁיַּקְרִיבוּ שָׁם בָּנָיו: 18
ויברכהו ויאמר ברוך אברם לאל עליון קנה שמים וארץ
Il le bénit, en disant : "Béni soit Abram de par le Dieu suprême, auteur des cieux et de la terre !
Onkelos
וּבָרְכֵיהּ וַאֲמָר בְּרִיךְ אַבְרָם לְאֵל עִלָּאָה דְקִנְיָנֵהּ שְׁמַיָא וְאַרְעָא: Rachi
קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. כְּמוֹ עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ (תהלים קל''ד, ג) ; עַל יְדֵי עֲשִׂיָּתָן קְנָאָן לִהְיוֹת שֶׁלּוֹ: 19
וברוך אל עליון אשר מגן צריך בידך ויתן לו מעשר מכל
Et béni le Dieu suprême d’avoir livré tes ennemis en ta main !" Et Abram lui donna la dîme de tout le butin.
Onkelos
וּבְרִיךְ אֵל עִלָּאָה דִמְסַר סָנְאָיךְ בִּידָךְ וִיהַב לֵיהּ חַד מִן עַשְׂרָא מִכֹּלָא: Rachi
אֲשֶׁר מִגֵּן. אֲשֶׁר הִסְגִּיר, וְכֵן אֲמַגֶּנְךָ יִשְׂרָאֵל (הוֹשֵׁעַ י''א, ח): וַיִּתֶּן לוֹ. אַבְרָהָם מַעֲשֵׂר מִכֹּל אֲשֶׁר לוֹ, לְפִי שֶׁהָיָה כֹהֵן: 20
ויאמר מלך סדם אל אברם תן לי הנפש והרכש קח לך
Le roi de Sodome dit à Abram : "Donne-moi les personnes, et les biens garde-les pour toi.
Onkelos
וַאֲמַר מַלְכָּא דִסְדוֹם לְאַבְרָם הַב לִי נַפְשָׁתָא וְקִנְיָנָא (סַב) דְבַר לָךְ: Rachi
תֶּן לִי הַנֶּפֶשׁ. מִן הַשְּׁבִי שֶׁלִּי שֶׁהִצַּלְתָּ, הַחֲזֵר לִי הַגּוּפִים לְבַדָּם: 21
ויאמר אברם אל מלך סדם הרמתי ידי אל יהוה אל עליון קנה שמים וארץ
Abram répondit au roi de Sodome : "Je lève la main devant l’Éternel, qui est le Dieu suprême, auteur des cieux et de la terre ;
Onkelos
וַאֲמַר אַבְרָם לְמַלְכָּא דִסְדוֹם אֲרֵמִית יְדַי בִּצְלוֹ קֳדָם יְיָ אֵל עִלָּאָה דְקִנְיָנֵהּ שְׁמַיָא וְאַרְעָא: Rachi
הֲרִמֹתִי יָדִי. לְשׁוֹן שְׁבוּעָה מֵרִים אֲנִי אֶת יָדִי לְאֵל עֶלְיוֹן, וְכֵן בִּי נִשְׁבַּעְתִּי (בראשית כ''ב, טז), נִשְׁבַּע אֲנִי, וְכֵן נָתַתִּי כֶּסֶף הַשָּׂדֶה קַח מִמֶּנִּי (בראשית כ''ג, יג), נוֹתֵן אֲנִי לְךָ כֶּסֶף הַשָּׂדֶה, קָחֵהוּ מִמֶּנִּי: 22
אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך ולא תאמר אני העשרתי את אברם
et je jure que fût-ce un fil, fût-ce la courroie d’une sandale, je ne prendrai rien de ce qui est à toi ; que tu ne dises pas : "C’est moi qui ai enrichi Abram !
Onkelos
אִם מִחוּטָא וְעַד עַרְקַת מְסָנָא וְאִם אֶסַב מִכָּל דִי לָךְ וְלָא תֵימַר אֲנָא אַעְתָּרִית יָת אַבְרָם: Rachi
אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל. אַעֲכֵּב לְעַצְמִי מִן הַשְּׁבִי: וְאִם אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לָךְ. וְאִם תֹּאמַר לָתֵת לִי שָׂכָר מִבֵּית גְּנָזֶיךָ, לֹא אֶקָּח: וְלֹא תֹאמַר וגו'. שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִבְטִיחַנִי לְעַשְּׁרֵנִי, שֶׁנֶּאֱמַר וַאֲבָרֶכְךָ וְגוֹ': 23
בלעדי רק אשר אכלו הנערים וחלק האנשים אשר הלכו אתי ענר אשכל וממרא הם יקחו חלקם
Loin de moi ! Si ce n’est ce qu’ont déjà mangé ces jeunes gens, et la part des hommes qui m’ont accompagné ; Aner, Echkol et Mamré, que ceux-là prennent leurs parts."
Onkelos
לְחוֹד (בַּר) מִדִאֲכָלוּ עוּלֵמַיָא וְחָלָק גֻבְרַיָא דִי אֲזָלוּ עִמִי עָנֵר אֶשְׁכּוֹל וּמַמְרֵא אִינוּן יְקַבְּלוּן חַלָקְהוֹן: [ס] Rachi
הַנְּעָרִים. עֲבָדַי אֲשֶׁר הָלְכוּ אִתִּי וְעוֹד עָנֵר אֶשְׁכּוֹל וּמַמְרֵא וְגוֹ'; אַף עַל פִּי שֶׁעֲבָדַי נִכְנְסוּ לַמִּלְחָמָה, שֶׁנֶּאֱמַר הוּא וַעֲבָדָיו וַיַּכֵּם, וְעָנֵר וַחֲבֵירָיו יָשְׁבוּ עַל הַכֵּלִים לִשְׁמוֹר, אֲפִילּוּ הָכִי הֵם יִקְחוּ חֶלְקָם וּמִמֶּנּוּ לָמַד דָּוִד, שֶׁאָמַר כְּחֵלֶק הַיּוֹרֵד בַּמִּלְחָמָה וּכְחֵלֶק הַיּוֹשֵׁב עַל הַכֵּלִים יַחְדָּו יַחֲלֹקוּ (שְׁמוּאֵל א ל, כד), וּלְכָךְ נֶאֱמַר וַיְהִי מֵהַיּוֹם הַהוּא וָמָעְלָה וַיְשִׂמֶהָ לְחוֹק וּלְמִשְׁפָּט (שָׁם), וְלֹא נֶאֱמַר וָהָלְאָה, לְפִי שֶׁכְּבָר נִתַּן הַחוֹק בִּימֵי אַבְרָם: 24
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source