Chap. 21
1
נוֹטֵל אָדָם אֶת בְּנוֹ וְהָאֶבֶן בְּיָדוֹ {א}, וְכַלְכַּלָּה וְהָאֶבֶן בְּתוֹכָהּ. וּמְטַלְטְלִין {ה} תְּרוּמָה טְמֵאָה עִם הַטְּהוֹרָה וְעִם הַחֻלִּין. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף מַעֲלִין אֶת הַמְדֻמָּע בְּאֶחָד וּמֵאָה:
R. Bartenura (non traduit)
נוֹטֵל אָדָם אֶת בְּנוֹ. בֶּחָצֵר וְהָאֶבֶן בְּיָדוֹ וְלֹא אָמְרִינַן דִּמְטַלְטֵל לָאֶבֶן:
כַּלְכַּלָּה. סַל:
וְהָאֶבֶן בְּתוֹכָהּ. וְהוּא שֶׁיִּהְיוּ פֵּרוֹת בַּסַּל {ב}, שֶׁאִם אֵין בּוֹ פֵּרוֹת נַעֲשֶׂה בָּסִיס לְדָבָר הָאָסוּר וְאָסוּר לְטַלְטְלוֹ. וְצָרִיךְ נַמִּי שֶׁיִּהְיוּ בְּתוֹכוֹ פֵּרוֹת שֶׁאִם יַשְׁלִיכֵם בָּאָרֶץ יִמָּאֲסוּ, כְּגוֹן תּוּתִים וַעֲנָבִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם, אֲבָל אִם הָיוּ בּוֹ פֵּרוֹת כְּגוֹן אֱגוֹזִים וּשְׁקֵדִים, מְנַעֵר אֶת הַפֵּרוֹת וְהֵם נוֹפְלִים {ג}. וּפֵרוֹת הַנִּמְאָסִים נַמִּי כְּגוֹן תּוּתִים וַעֲנָבִים, אִם אֶפְשָׁר לְסַלְּקָם לְצִדֵּי הַכַּלְכַּלָּה וּלְנַעֵר הָאֶבֶן לְבַדָּהּ וּלְהַשְׁלִיכָהּ, אָסוּר לְטַלְטְלָהּ עִם הָאֶבֶן. וּמַתְנִיתִין אָיְרֵי כְּגוֹן שֶׁנִּפְחַת מִצִּדֵּי הַכַּלְכַּלָּה {ד} אוֹ שׁוּלֶיהָ וְהָאֶבֶן דֹּפֶן לָהּ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּכַּלְכַּלָּה בְּלֹא הָאֶבֶן:
תְּרוּמָה טְמֵאָה עִם הַטְּהוֹרָה וְעִם הַחֻלִּין. אַגַּב הַטְּהוֹרָה וְאַגַּב הַחֻלִּין. אֲבָל טְמֵאָה בְּאַנְפֵּי נַפְשַׁהּ לָאו בַּת טִלְטוּל הִיא:
אַף מַעֲלִין אֶת הַמְדֻמָּע בְּאֶחָד וּמֵאָה. סְאָה שֶׁל תְּרוּמָה שֶׁנָּפְלָה בְּמֵאָה סְאִים שֶׁל חֻלִּין, מֻתָּר לְהַעֲלוֹתָהּ לִסְאָה שֶׁל תְּרוּמָה מֵהֶן בְּשַׁבָּת וְיִהְיוּ כֻּלָּן חֻלִּין וּמֻתָּרִין לְזָרִים, וְלֹא אָמְרִינַן מְתַקֵּן הוּא, דִּתְרוּמָה שֶׁנָּפְלָה בַּחֻלִּין חָשְׁבִינַן לַהּ כְּאִלּוּ מֻנַּחַת לְבַדָּהּ וְאֵינָהּ מְעֹרֶבֶת, וּכְשֶׁעוֹלָה בְּאֶחָד וּמֵאָה הַתְּרוּמָה עַצְמָהּ שֶׁנָּפְלָה עוֹלָה {ו}, הִלְכָּךְ לָאו מְתַקֵּן הוּא. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{א} וְהָאֶבֶן בְּיָדוֹ. מוֹקְמִינַן בַּגְּמָרָא בְּתִינוֹק שֶׁיֵּשׁ לוֹ גַּעֲגוּעִין עַל אָבִיו. פֵּרֵשׁ רַשִׁ''י שֶׁאִם לֹא יִטְּלֶנּוּ יֶחֱלֶה, וְלֹא הֶעֱמִידוּ טִלְטוּל שֶּׁלֹא בַּיָּדַיִם בִּמְקוֹם סַכָּנָה, וְאַף עַל גַּב דְּלָאו סַכָּנַת נֶפֶשׁ גְּמוּרָה הִיא אֶלָּא סַכָּנַת חֹלִי. וְהִקְשׁוּ בַּתּוֹסָפוֹת אַמַּאי לֹא אָמְרִינַן דְּנִישְׁדְּיֵהּ לָאֶבֶן כוּ', וְיֵשׁ לוֹמַר דְּאִם יַשְׁלִיכוֹ יִצְעַק וְיִבְכֶּה. וְאִם תֹּאמַר תִּבָּטֵל הָאֶבֶן אַגַּב הַתִּינוֹק כְּדִלְקַמָּן אַגַּב פֵּרוֹת, וְאַמַּאי בָּעִינַן שֶׁיֵּשׁ לוֹ גַּעְגּוּעִים, וְיֵשׁ לוֹמַר דְּאֵינוֹ צָרִיךְ כָּל כָּךְ טִלְטוּל הַתִּינוֹק: {ב} מַשְׁמַע דַּאֲפִלּוּ בְּמֵנִיחָהּ מִדַּעַת שָׁרֵי, מִפְּנֵי שֶׁנַּעֲשָׂה בָּסִיס לְדָבָר הָאָסוּר וּלְדָבָר הַמֻּתָּר. בֵּית יוֹסֵף: {ג} כְּלוֹמַר הַפֵּרוֹת וְהָאֶבֶן. גְּמָרָא. וְלִשְׁדִּינְהוּ לַפְּרִי וְנִישְׁדֵּי לָאֶבֶן וְלִינְקְטִינְהוּ. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ''י יְלַקְּטֵם מֵעַל הָאָרֶץ בְּיָדָיו וְיַחְזִירֵם לַכַּלְכַּלָּה וִיטַלְטְלֵם: {ד} נִמְשַׁךְ לְפֵרוּשׁ הָרַמְבַּ''ם שֶׁהִצְרִיךְ כָּל הַשְּׁלֹשָׁה תְּנָאִים בְּיַחַד. וּדְבָרָיו תְּמוּהִים הֵן, דְּמִכֵּיוָן שֶׁהָאֶבֶן נַעֲשָׂה דֹּפֶן לַכַּלְכַּלָּה מַה צָּרִיךְ עוֹד לִתְנַאי אַחֵר, וְהָכִי אִיתָא בַּגְּמָרָא. וְהָרַמְבַּ''ם בְּחִבּוּרוֹ חָזַר בּוֹ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {ה} וּמְטַלְטְלִין כוּ'. מוֹקִים לַהּ נַמִּי בַּגְּמָרָא בְּפֵרוֹת דִּמְטַנְּפוּ, דְּלֹא אֶפְשָׁר לִישְׁדִּינְהוּ וּלְמִשְׁקָל. וְהָנֵי מִלֵּי לְצֹרֶךְ גּוּפָן, כְּלוֹמַר שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ אֶלָּא לַתְּרוּמָה טְהוֹרָה וְלֹא לִמְקוֹם הַכַּלְכַּלָּה הִלְכָּךְ כָּל הֵיכָא דְּמָצֵי לְמִשְׁקַל לַתְּרוּמָה לֹא שָׁרֵי לֵיהּ טְפֵי, אֲבָל אִם הוּא צָרִיךְ לִמְקוֹם הַכַּלְכַּלָּה מְטַלְטֵל אוֹתָהּ. וְהָא דְּמוֹקֵי נַמִּי בַּגְּמָרָא בִּדְצָרִיךְ לְגוּפוֹ דְּדַוְקָא כְּשֶׁהַטְּהוֹרָה לְמַטָּה אֲבָל כְּשֶׁהִיא לְמַעְלָה שָׁקֵיל לַהּ וְשָׁבֵיק לַטְּמֵאָה, כָּתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת דְּמַיְרֵי כְּשֶׁמֻּנָּחִים הַטְּהוֹרָה וְהַטְּמֵאָה כָּל אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמָהּ בְּסַלִּים קְטַנִּים, וְאוֹתָם סַלִּים מֻנָּחִים בְּתוֹךְ כְּלִי אַחֵר גָּדוֹל, אֲבָל בְּמֻנָּחִים זוֹ עַל גַּבֵּי זוֹ בְּלֹא שׁוּם כְּלִי אֵין חִלּוּק, כִּי הֵיכָא דִּבְרֵישָׁא דְּמַתְנִיתִין בָּאֶבֶן שֶׁבַּכַּלְכַּלָּה הַמְּלֵאָה פֵּרוֹת לֹא מְחַלְּקִים בַּגְּמָרָא בֵּין הָאֶבֶן לְמַעְלָה בֵּין לְמַטָּה. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {ו} כְּלוֹמַר אִיהוּ סְבִירָא לֵיהּ הָכִי:
Rambam (non traduit)
נוטל אדם את בנו והאבן בידו כו': התירו לטלטל כלכלה והאבן בתוכה בג' תנאים. האחד שיהו בכלכלה פירות אבל אם אין בה פירות נעשית בסים לדבר האסור והתנאי השני שיהיו הפירות שדרכן להתלכלך כמו הענבים והתותים והפרישים אבל אם היו אגוזים או שקדים לא לפי שאפשר לנערו מן הסל בארץ והתנאי השלישי שתהיה האבן בנקב מן הסל לסתום הנקב לפי שהוא חלק מן הסל. והמדומע הוא הדבר המעורב מחולין ותרומה ודמע שם התרומה וכבר קדמו משפטי המדומע כולם במסכת תרומות וממה שקדם זכרו כשנפל חלק אחד מתרומה במאה חלקי חולין צריך להפריש מן הכל שעור התרומה והשאר יהיה מותר כי התרומה עולה באחד ומאה ואמר רבי יהודה כי מותר להוציא אותו החלק בשבת ויהיה אותו החלק שהוציא היא התרומה שנפלה בעצמה ולולי זה הדמיון לא יהיה השאר מותר ואין הלכה כרבי יהודה:
2
הָאֶבֶן שֶׁעַל פִּי הֶחָבִית, מַטָּהּ עַל צִדָּהּ וְהִיא נוֹפֶלֶת. הָיְתָה בֵין הֶחָבִיּוֹת, מַגְבִּיהַּ וּמַטָּהּ עַל צִדָּהּ וְהִיא נוֹפֶלֶת. מָעוֹת שֶׁעַל הַכַּר {ז}, נוֹעֵר אֶת הַכַּר וְהֵן נוֹפְלוֹת. הָיְתָה עָלָיו לַשְׁלֶשֶׁת, מְקַנְּחָהּ בִּסְמַרְטוּט. הָיְתָה שֶׁל עוֹר, נוֹתְנִין עָלֶיהָ מַיִם עַד שֶׁתִּכְלֶה:
R. Bartenura (non traduit)
מַטָּהּ עַל צִדָּהּ. מַטֶּה הֶחָבִית עַל צִדָּהּ אִם צָרִיךְ לִטֹּל מִן הַיַּיִן, וְהָאֶבֶן נוֹפֶלֶת, וְלֹא יִטֹּל אוֹתָהּ בַּיָּדַיִם:
הָיְתָה בֵין הֶחָבִיּוֹת. וּמִתְיָרֵא שֶּׁלֹא תִּפֹּל הָאֶבֶן עַל הֶחָבִיּוֹת וְתִשְׁבְּרֵם, מַגְבִּיהָהּ לְחָבִית כֻּלָּהּ וּמְסַלְּקָהּ מִבֵּין הֶחָבִיּוֹת, וְשָׁם מַטֶּה אוֹתָהּ עַל צִדָּהּ:
נוֹעֵר אֶת הַכַּר וְהֵן נוֹפְלוֹת. כְּשֶׁהוּא צָרִיךְ לַכַּר וְאֵינוֹ צָרִיךְ לִמְקוֹם הַכַּר, אֲבָל אִם צָרִיךְ לִמְקוֹמוֹ מַגְבִּיהַּ הַכַּר עִם הַמָּעוֹת שֶׁעָלָיו. וְלֹא אֲמָרָן אֶלָּא כְּשֶׁשָּׁכַח הַמָּעוֹת עַל הַכַּר מֵעֶרֶב שַׁבָּת, אֲבָל הֵנִיחָן שָׁם בְּמִתְכַּוֵּן נַעֲשָׂה הַכַּר בָּסִיס לְדָבָר הָאָסוּר {ח} וְאָסוּר לְטַלְטְלוֹ וְלֹא לְנַעֵר הַמָּעוֹת שֶׁעָלָיו:
לַשְׁלֶשֶׁת. דָּבָר שֶׁל טִנּוּף כְּגוֹן רֹק אוֹ רְעִי אוֹ צוֹאָה:
מְקַנְּחָהּ בִּסְמַרְטוּט. וְלֹא יִתֵּן עָלֶיהָ מַיִם, דִּסְתָם כַּר שֶׁל בֶּגֶד הוּא, וּבֶגֶד שְׁרִיָּתוֹ בַּמַּיִם זֶהוּ כִּבּוּסוֹ:
הָיְתָה. עַל כַּר:
שֶׁל עוֹר. דְּלָאו בַּר כִּבּוּס הוּא:
נוֹתֵן עָלֶיהָ מַיִם. עַד שֶׁתִּכְלֶה וְתֵלֵךְ הַלַּשְׁלֶשֶׁת. אֲבָל כִּבּוּס מַמָּשׁ לֹא, דְּהוֹאִיל וּסְתָם כָּרִים וּכְסָתוֹת רַכִּים נִינְהוּ שַׁיָּךְ בְּהוּ כִּבּוּס בְּעוֹרוֹת רַכִּים, וּמִיהוּ שְׁרִיָּתָן לֹא זֶהוּ כִּבּוּסָן:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{ז} מָעוֹת שֶׁעַל הַכַּר. כָּתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת לֹא תִּקְשֵׁי תַּרְתֵּי מַתְנִיתִין לָמָּה לִי, דַּהֲוֵי אֲמֵינָא אֶבֶן וַדַּאי שָׁרֵי בְּשָׁכַח, שֶׁנִּרְאֶה טְפֵי כְּכִסּוּי הֶחָבִית, אֲבָל מָעוֹת שֶׁעַל גַּבֵּי הַכַּר אֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת הֲוָה אֲמֵינָא דְּאָסוּר: {ח} וְהוּא הַדִּין לְעֵיל בְּבָבָא דְּהָאֶבֶן. וְכֵן אִיתָא בַּטּוּר סוֹף סִימָן ש''ט:
Rambam (non traduit)
האבן שעל פי החבית מטה על צדה כו': נוער את הכר והן נופלות זה הוא כשהוא צריך לכר אבל אם הוא צריך למקום הכר נוטל את הכר והמעות עליו ובלבד אם היה שוכח אבל אם הניח המעות ע''ש על הכר הרי זה בסיס לדבר האסור ואסור לנערו. לשלשת לכלוך וטנוף. מקנח ידוע כלומר מקנח אותו הטנוף. סמרטוט בלויי הבגדים:
3
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, מַגְבִּיהִין מִן הַשֻּׁלְחָן עֲצָמוֹת וּקְלִפִּין. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, נוֹטֵל אֶת הַטַּבְלָה כֻלָּהּ וּמְנַעֲרָהּ. מַעֲבִירִין מִלִּפְנֵי הַשֻּׁלְחָן פֵּרוּרִין פָּחוֹת מִכַּזַּיִת וְשֵׂעָר שֶׁל אֲפוּנִין וְשֵׂעָר שֶׁל עֲדָשִׁים, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַאֲכַל בְּהֵמָה. סְפוֹג, אִם יֶשׁ לוֹ עוֹר בֵּית אֲחִיזָה, מְקַנְּחִין בּוֹ, וְאִם לָאו, אֵין מְקַנְּחִין בּוֹ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, נִטָּל בְּשַׁבָּת, וְאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה:
R. Bartenura (non traduit)
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים מַגְבִּיהִין מֵעַל הַשֻּׁלְחָן עֲצָמוֹת וּקְלִפִּין. בַּגְּמָרָא קָאָמַר שֶׁאֵין אָנוּ סוֹמְכִים עַל מִשְׁנָתֵנוּ כְּמוֹת שֶׁהִיא שְׁנוּיָה, אֶלָּא מֻחְלֶפֶת הַשִּׁיטָה, שֶׁבֵּית הִלֵּל אוֹמְרִין מַגְבִּיהִין מֵעַל הַשֻּׁלְחָן עֲצָמוֹת וּקְלִפִּין, וּבֵית שַׁמַּאי אוֹמְרִים מְסַלֵּק אֶת הַטַּבְלָא שֶׁיֵּשׁ עָלֶיהָ תּוֹרַת כְּלִי אֲבָל לֹא יְטַלְטֵל הָעֲצָמוֹת וְהַקְּלִפִּין בַּיָּדַיִם, דְּבֵית הִלֵּל כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן וּבֵית שַׁמַּאי כְּרַבִּי יְהוּדָה. וּמִיהוּ לֹא שָׁרוּ בֵּית הִלֵּל אֶלָּא בַּעֲצָמוֹת וּקְלִפִּין דְּחָזוּ לְמַאֲכַל בְּהֵמָה אַף עַל גַּב דְּלֹא חָזוּ לְמַאֲכַל אָדָם, אֲבָל אִי לֹא חָזוּ אַף לְמַאֲכַל בְּהֵמָה מוֹדוּ בֵּית הִלֵּל דַּאֲסוּרִים לְטַלְטֵל, דְּבִכְהַאי גַּוְנָא אֲפִלּוּ רַבִּי שִׁמְעוֹן מוֹדֶה:
מַעֲבִירִין מֵעַל הַשֻּׁלְחָן פֵּרוּרִין פָּחוֹת מִכַּזַּיִת. אֲפִלּוּ פָּחוֹת מִכַּזַּיִת, וְטַעְמָא כְּדִמְפָרֵשׁ בְּסָמוּךְ, שֶׁהֵן רְאוּיִין לְמַאֲכַל בְּהֵמָה:
וְשֵׂעָר שֶׁל פּוֹלִין. שַׁרְבִיטִים שֶׁהַקִּטְנִית גָּדֵל בָּהֶן:
עוֹר בֵּית אֲחִיזָה. בֵּית אֲחִיזָה שֶׁל עוֹר שֶׁיֹּאחֲזֶנּוּ בּוֹ:
אֵין מְקַנְּחִין בּוֹ. שֶׁכְּשֶׁאוֹחֲזוֹ נִסְחָט בֵּין אֶצְבְּעוֹתָיו וַהֲוֵי פְּסִיק רֵישֵׁיהּ וְלֹא יָמוּת, דְּמוֹדֶה בֵּיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן:
בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ. בֵּין יֵשׁ לוֹ בֵּית אֲחִיזָה בֵּין אֵין לוֹ בֵּית אֲחִיזָה, נִטָּל בְּשַׁבָּת כְּשֶׁהוּא נָגוּב:
וְאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה. דְּאֵינוֹ לֹא כְּלִי עֵץ וְלֹא בֶּגֶד וְלֹא שַׂק וְלֹא מַתֶּכֶת:
Rambam (non traduit)
ב''ש אומרים מגביהין מן השלחן עצמות וקליפין כו': מה שהרשו בית הלל טלטול הקליפות והעצמות לפי שהן ראויין למאכל הבהמות. וטבלא לוח גדול ישימו עליו השולחן כדי שיפול עליו הפרורים. ושער של אפונים הם הקליפות האפונים. וספוג ידוע והיא כמו צמר נעשה לחוף הים ושואף המים ומסתפגים בו. ובית אחיזה שלו הספוג הנזכר כשיש לו בית אחיזה ואוחזין אותו בו אינו מתעצר ולא נסחט כשמסתפגין בו ואפי' ר''ש אוסר להסתפג בו כשאין לו בית אחיזה לפי שהוא מתעצר ונסחט בהכרח וכל דבר שיהיה הכרחי מודה בו ר''ש אע''פ שאינו מתכוין כי ר''ש אינו אומר דבר שאינו מתכוין מותר אלא כשהתפעלות המלאכה אפשר שיהיה ואפשר שלא יהיה כאמרם גורר אדם מטה כסא וספסל ובלבד שלא יתכוין לעשות חריץ כי אפשר לגררו ולא יעשה חריץ אבל דבר הכרחי לא והוא אמרם מודה ר''ש בפסיק רישיה ולא ימות ומאמר חכמים בין כך ובין כך רוצה לומר בין שיהיה לו בית אחיזה שמותר להסתפג בו או לא יהיה לו מותר לטלטלו בשבת והלכה כחכמים:
פרק כב
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source