Chap. 122
שִׁ֥יר הַֽמַּעֲל֗וֹת לְדָ֫וִ֥ד שָׂ֭מַחְתִּי בְּאֹמְרִ֣ים לִ֑י בֵּ֖ית יְהוָ֣ה נֵלֵֽךְ:
Cantique des degrés. De David. Je suis dans la joie quand on me dit : "Nous irons dans la maison de l’Éternel."
Rachi
שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי. שָׁמַעְתִּי בְּנֵי אָדָם שֶׁאוֹמְרִים מָתַי יָמוּת אוֹתוֹ זָקֵן וְיִמְלוֹךְ שְׁלֹמֹה בְּנוֹ וְיִבְנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְנַעֲלֶה לָרֶגֶל וַאֲנִי שָׂמֵחַ:
122 : 1
עֹ֭מְדוֹת הָי֣וּ רַגְלֵ֑ינוּ בִּ֝שְׁעָרַ֗יִךְ יְרוּשָׁלִָֽם:
Nos pieds s’arrêtent dans tes portiques, ô Jérusalem,
Rachi
עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ. בַּמִּלְחָמָה בְּכָל מָקוֹם בִּשְׁבִיל שְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלַיִם שֶׁעוֹסְקִין בָּהֶן בַּתּוֹרָה:
122 : 2
יְרוּשָׁלִַ֥ם הַבְּנוּיָ֑ה כְּ֝עִ֗יר שֶׁחֻבְּרָה־לָּ֥הּ יַחְדָּֽו:
Jérusalem qui es bâtie comme une ville d’une harmonieuse unité !
Rachi
יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה. כְּשֶׁיִּבָּנֶה שְׁלֹמֹה בְּנִי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּתוֹכָהּ תְּהֵא בְּנוּיָה בַּשְּׁכִינָה וּמִקְדָּשׁ וַאֲרוֹן וּמִזְבֵּחַ: כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ. כְּשִׁילֹה שֶׁדִּימָּה הַכָּתוּב זוֹ לָזוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דְּבָרִים י''ב) אֶל הַמְּנוּחָה וְאֶל הַנַּחֲלָה מְנוּחָה זוֹ שִׁילֹה נַחֲלָה זוֹ יְרוּשָׁלַיִם, וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ יֵשׁ יְרוּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה בַּשָּׁמַיִם וַעֲתִידָה יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל מַטָּה לִהְיוֹת כְּמוֹתָהּ:
122 : 3
שֶׁשָּׁ֨ם עָל֪וּ שְׁבָטִ֡ים שִׁבְטֵי־יָ֭הּ עֵד֣וּת לְיִשְׂרָאֵ֑ל לְ֝הֹד֗וֹת לְשֵׁ֣ם יְהוָֽה:
Car c’est là que montent les tribus, les tribus de l’Éternel, selon la charte d’Israël, pour célébrer le nom du Seigneur.
Rachi
שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים. אֲשֶׁר שָׁם בְּשִׁילֹה עָלוּ שְׁבָטִים כְּשֶׁעָלוּ מִמִּצְרַיִם וְנִקְבַּע הַמִּשְׁכָּן בְּתוֹכָהּ: שִׁבְטֵי יָהּ. שֶׁהוּא עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל לְפִי שֶׁהָיוּ הָאוּמּוֹת מְלִיזִין אַחֲרֵיהֶם כְּשֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם וְאוֹמְרִים עֲלֵיהֶם שֶׁהֵם מַמְזֵרִים אִם בְּגוּפָם הָיוּ שׁוֹלְטִין הַמִּצְרִים בִּנְשׁוֹתֵיהֶם לֹא כָּל שֶׁכֵּן אָמַר הקב''ה אֲנִי מֵעִיד עֲלֵיהֶם שֶׁהֵם בְּנֵי אֲבוֹתֵיהֶם הִטִּיל שְׁמוֹ עֲלֵיהֶם הָראוּבֵנִי הַשִּׁמְעוֹנִי (בַּמִּדְבָּר כ''ו) הוֹסִיף עֲלֵיהֶם אוֹתִיּוֹת הַשֵּׁם אַחַת מִכָּאן וְאַחַת מִכָּאן נִמְצָא הַשֵּׁם הַזֶּה יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל:
122 : 4
כִּ֤י שָׁ֨מָּה | יָשְׁב֣וּ כִסְא֣וֹת לְמִשְׁפָּ֑ט כִּ֝סְא֗וֹת לְבֵ֣ית דָּוִֽיד:
Car c’est là que sont établis les sièges de la justice, les sièges pour la famille de David.
Rachi
כִּי שָׁמָּה יָשְׁבוּ וגו'. כִּי גַּם בִּירוּשָׁלַיִם תִּשְׁרֶה הַשְּׁכִינָה וְיָשְׁבוּ שָׁם כִסְאוֹת לִשְׁפּוֹט בָּהֶם אֶת הָאוּמּוֹת וְכִסְאוֹת מְלוּכָה לְבֵית דָּוִד:
122 : 5
שַׁ֭אֲלוּ שְׁל֣וֹם יְרוּשָׁלִָ֑ם יִ֝שְׁלָ֗יוּ אֹהֲבָֽיִךְ:
Présentez vos saluts de paix à Jérusalem : "Qu’ils soient heureux ceux qui t’aiment !"
Rachi
שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם. וְאָמְרוּ לָהּ יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ וַיְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ:
122 : 6
יְהִֽי־שָׁל֥וֹם בְּחֵילֵ֑ךְ שַׁ֝לְוָ֗ה בְּאַרְמְנוֹתָֽיִךְ:
Que la paix règne dans tes murs, la sécurité dans tes palais !
122 : 7
לְ֭מַעַן אַחַ֣י וְרֵעָ֑י אֲדַבְּרָה־נָּ֖א שָׁל֣וֹם בָּֽךְ:
Pour mes frères et mes amis, je t’offre tous mes vœux de bonheur.
Rachi
לְמַעַן. יִשְׂרָאֵל אַחַי וְרֵעָי: אֲדַבְּרָה נָּא. אֲנִי דָּוִד הַמֶּלֶךְ שָׁלוֹם בָּךְ:
122 : 8
לְ֭מַעַן בֵּית־יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ אֲבַקְשָׁ֖ה ט֣וֹב לָֽךְ: (פ)
Pour l’amour de la maison de l’Éternel, notre Dieu, je te souhaite pleine prospérité.
122 : 9
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source