Chap. 15
אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת ליהוה ויאמרו לאמר אשירה ליהוה כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים
אָ֣ז יָשִֽׁיר־מֹשֶׁה֩ וּבְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־הַשִּׁירָ֤ה הַזֹּאת֙ לַֽיהֹוָ֔ה וַיֹּֽאמְר֖וּ לֵאמֹ֑ר אָשִׁ֤ירָה לַּֽיהוָֹה֙ כִּֽי־גָאֹ֣ה גָּאָ֔ה ס֥וּס וְרֹֽכְב֖וֹ רָמָ֥ה בַיָּֽם:
Alors Moïse et les enfants d’Israël chantèrent l’hymne suivant à l’Éternel. Ils dirent : "Chantons l’Éternel, il est souverainement grand ; coursier et cavalier, il les a lancés dans la mer.
Onkelos
בְּכֵן שַׁבַּח משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יָת תִּשְׁבַּחְתָּא הָדָא קֳדָם יְיָ וַאֲמָרוּ לְמֵימָר נְשַׁבַּח וְנוֹדֶה קָדָם יְיָ אֲרֵי אִתְגָאֵי עַל גֵוְתָנַיָא וְגֵאוּתָא דִילֵהּ הִיא סוּסְיָא וְרָכְבֵהּ רְמָא בְיַמָא:
Rachi
אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה. אָז כְּשֶׁרָאָה הַנֵּס עָלָה בְּלִבּוֹ שֶׁיָּשִׁיר שִׁירָה. וְכֵן ''אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ'' (יְהוֹשֻׁעַ י'), וְכֵן ''וּבַיִת יַעֲשֶׂה לְבַת פַּרְעֹה'' (מְלָכִים א ז') – חָשַׁב בְּלִבּוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה לָהּ, אַף כָּאן יָשִׁיר אָמַר לוֹ לִבּוֹ שֶׁיָּשִׁיר וְכֵן עָשָׂה – וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר אָשִׁירָה לַה', וְכֵן בִּיהוֹשֻׁעַ כְּשֶׁרָאָה הַנֵּס אָמַר לוֹ לִבּוֹ שֶׁיְּדַבֵּר וְכֵן עָשָׂה – ''וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל'' (יְהוֹשֻׁעַ י'), וְכֵן שִׁירַת הַבְּאֵר, שֶׁפָּתַח בָּהּ אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל, פֵּרַשׁ אַחֲרָיו ''עֲלִי בְאֵר עֱנוּ לָהּ'' (בַּמִּדְבָּר י''א), ''אָז יִבְנֶה שְׁלֹמֹה בָּמָה'' (מְלָכִים א י''א), פֵּרְשׁוּ בוֹ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁבִּקֵּשׁ לִבְנוֹת וְלֹא בָּנָה, לִמְּדָנוּ שֶׁהַיּוּ''ד עַל שֵׁם הַמַּחֲשָׁבָה נֶאֶמְרָה, זֶהוּ לְיַשֵּׁב פְּשׁוּטוֹ. אֲבָל מִדְרָשׁוֹ אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִ''לִ ''מִכַּאן רֶמֶז לִתְחִיַּת הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה'' וְכֵן בְּכֻלָּן, חוּץ מִשֶּׁל שְׁלֹמֹה, שֶׁפֵּרְשׁוּהוּ בִּקֵּשׁ לִבְנוֹת וְלֹא בָּנָה. וְאֵין לוֹמַר וּלְיַשֵּׁב לָשׁוֹן הַזֶּה כִּשְׁאָר דְּבָרִים הַנִּכְתָּבִים בִּלְשׁוֹן עָתִיד וְהֵן מִיַּד, כְּגוֹן ''כָּכָה יַעֲשֶׂה אִיּוֹב'' (אִיּוֹב א'), ''עַ''פִּ ה' יַחֲנוּ'' (בַּמִּדְבָּר ט'), ''וְיֵשׁ אֲשֶׁר יִהְיֶה הֶעָנָן'' (שָׁם), לְפִי שֶׁהֵן דָּבָר הַהוֹוֶה תָמִיד וְנוֹפֵל בּוֹ בֵּין לְשׁוֹן עָתִיד וּבֵין לְשׁוֹן עָבָר, אֲבָל זֶה שֶׁלֹּא הָיָה אֶלָּא לְשָׁעָה, אֵינִי יָכוֹל לְיַשְּׁבוֹ בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה: כִּי גָאֹה גָּאָה. כְּתַרְגּוּמוֹ. (דָּבָר אַחַר, בָּא הַכֶּפֶל לוֹמַר שֶׁעָשָׂה דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבָשָׂר וְדַם לַעֲשׂוֹת, כְּשֶׁהוּא נִלְחָם בַּחֲבֵירוֹ וּמִתְגַּבֵּר עָלָיו, מַפִּילוֹ מִן הַסּוּס, וְכָאן סוּס וְרוֹכְבוֹ רָמָה בַּיָּם, וְכָל שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת עַל יְדֵי זוּלָתוֹ נוֹפֵל בּוֹ לְשׁוֹן גֵּאוּת, כְּמוֹ כִּי גֵּאוּת עָשָׂה, וְכֵן כָּל הַשִּׁירָה תִּמְצָא כְּפוּלָה, עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה, ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמוֹ, וְכֵן כּוּלָּם. ברש''י יָשָׁן). דָּבָר אַחֵר כִּי גָאֹה גָּאָה, עַל כָּל הַשִּׁירוֹת וְכֹל מַה שֶּׁאֲקַלֵּס בּוֹ, עוֹד יֵשׁ בּוֹ תּוֹסֶפֶת, וְלֹא כְּמִדַּת מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁמְּקַלְּסִין אוֹתוֹ וְאֵין בּוֹ: סוּס וְרֹכְבוֹ. שְׁנֵיהֶם קְשׁוּרִים זֶה בָּזֶה וְהַמַּיִם מַעֲלִין אוֹתָן וְיוֹרְדִין לָעוֹמֶק וְאֵינָן נִפְרָדִין (מְכִילְתָּא): רָמָה. הִשְׁלִיךְ, וְכֵן ''וּרְמִיו לְגוֹא אַתּוּן נוּרָא'' (דָּנִיֵּאל ג'). וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר רָמָה, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר יָרָה, מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ עוֹלִין לָרוּם וְיוֹרְדִין לַתְּהוֹם, כְּמוֹ ''מִי יָרָה אֶבֶן פִּנָּתָהּ'' (אִיּוֹב ל''ח), מִלְמַעְלָה לְמַטָּה:
1
עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארממנהו
עָזִּ֤י וְזִמְרָת֙ יָ֔הּ וַֽיְהִי־לִ֖י לִֽישׁוּעָ֑ה זֶ֤ה אֵלִי֙ וְאַנְוֵ֔הוּ אֱלֹהֵ֥י אָבִ֖י וַֽאֲרֹֽמְמֶֽנְהוּ:
Il est ma force et ma gloire, l’Éternel ! Je lui dois mon salut. Voilà mon Dieu, je lui rends hommage ; le Dieu de mon père et je le glorifie.
Onkelos
תָּקְפִּי וְתוּשְׁבַּחְתִּי דְחִילָא יְיָ וַאֲמַר בְּמֵימְרֵהּ וַהֲוָה לִי לְפָרָק דֵין אֱלָהַי וְאֶבְנֵי לֵהּ מַקְדְשָׁא אֱלָהָא דַאֲבָהָתַי וְאֶפְלַח קֳדָמוֹהִי:
Rachi
עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ. אוּנְקְלוּס תִּרְגֵּם ''תָּקְפִּי וְתוּשְׁבַּחְתִּי'', עָזִּי כְּמוֹ עֻזִּי, וְזִמְרָת כְּמוֹ וְזִמְרָתִי, וַאֲנִי תָּמֵהַּ עַל לְשׁוֹן הַמִּקְרָא, שֶׁאֵין לְךָ כָּמוֹהוּ בִּנְקוּדָּתוֹ בַּמִּקְרָא אֶלָּא בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת שֶׁהוּא סָמוּךְ אֵצֶל וְזִמְרָת, וְכָל שְׁאָר מְקוֹמוֹת נָקוּד שׁוּרֻ''ק, ''ה' עֻזִּי וּמָעֻזִּי'' (יִרְמְיָהוּ ט''ז), ''עֻזּוֹ אֵלֶיךָ אֶשְׁמֹרָה'' (תהילים נ''ט). וְכֵן כָּל תֵּיבָה בַּת שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת הַנְּקוּדָה מלאפו''ם כְּשֶׁהִיא מַאֳרֶכֶת בְּאוֹת שְׁלִישִׁית וְאֵין הַשְּׁנִיָּה בַּחֲטָף, הָרִאשׁוֹנָה נְקוּדָה בְּשׁוּרֻק, כְּגוֹן עֹז עֻזִּי, רוֹק רֻקִּי, חֹק חֻקִּי, עוֹל עֻלּוֹ – ''וְסָר מֵעֲלֵיהֶם עֻלּוֹ'' (יְשַׁעְיָהוּ י''ד), כֹּל כֻּלּוֹ – ''וְשָׁלִשִׁם עַל כֻּלּוֹ'' (שְׁמוֹת י''ד), וְאֵלּוּ ג' עָזִּי וְזִמְרָת שֶׁל כָּאן, וְשֶׁל יְשַׁעְיָה, וְשֶׁל תְּהִלִּים, נְקוּדִים בַּחֲטָף קָמָץ, וְעוֹד אֵין בְּאֶחָד מֵהֶם כָּתוּב וְזִמְרָתִי אֶלָּא וְזִמְרָת, וְכֻלָּם סָמוּךְ לָהֶם ''וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה''. לְכָךְ אֲנִי אוֹמֵר, לְיַשֵּׁב לְשׁוֹן הַמִּקְרָא, שֶׁאֵין עָזִּי כְּמוֹ עֻזִּי וְלֹא וְזִמְרַת כְּמוֹ וְזִמְרָתִי, אֶלָּא עָזִּי שֵׁם דָּבָר הוּא כְּמוֹ ''הַיּוֹשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם'' (תהילים קכ''ג), ''שֹׁכְנִי בְחַגְוֵי סֶלַע'' (עוֹבַדְיָה א'), ''שֹׁכְנִי סְנֶה'' (דְּבָרִים ל''ג), וְזֶהוּ הַשֶּׁבַח עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ הוּא הָיָה לִי לִישׁוּעָה. וְזִמְרַת דָּבוּק הוּא לְתֵיבַת הַשֵּׁם, כְּמוֹ ''לְעֶזְרַת ה''' (שׁוֹפְטִים ה'), ''בְּעֶבְרַת ה''' (יְשַׁעְיָהוּ ט'), ''עַל דִּבְרַת בְּנֵי הָאָדָם'' (קֹהֶלֶת ג'). וּלְשׁוֹן וְזִמְרַת לְשׁוֹן ''לֹא תִזְמוֹר'' (וַיִּקְרָא כ''ה), ''זְמִיר עָרִיצִים'' (יְשַׁעְיָהוּ כ''ה), לְשׁוֹן כִּסּוּחַ וּכְרִיתָה – עֻזּוֹ וְנִקְמָתוֹ שֶׁל אֱלֹהֵינוּ הָיָה לָנוּ לִישׁוּעָה. וְאַל תִּתְמַהּ עַל לְשׁוֹן וַיְהִי, שֶׁלֹּא נֶאֱמַר הָיָה, שֶׁיֵּשׁ לָנוּ מִקְרָאוֹת מְדַבְּרִים בְּלָשׁוֹן זֶה, וְזֶה דֻּגְמָתוֹ ''אֶת קִירוֹת הַבַּיִת סָבִיב לַהֵיכָל וְלַדְּבִיר וַיַּעַשׂ צְלָעוֹת סָבִיב'' (מְלָכִים א ו'), הָיָה לוֹ לוֹמַר עָשָׂה צְלָעוֹת סָבִיב. וְכֵן בְּדִבְרֵי הַיָּמִים ''וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי יְהוּדָה וַיִּמְלוֹךְ עֲלֵיהֶם רְחַבְעָם'' (דִּבְרֵי הַיָּמִים ב' י'), הָיָה לוֹ לוֹמַר מָלַךְ עֲלֵיהֶם רְחַבְעָם. ''מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת ה' וְגוֹ' וַיִּשְׁחָטֵם'' (בַּמִּדְבָּר י''ד), הָיָה לוֹ לוֹמַר שְׁחָטָם. ''וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר שָׁלַח מֹשֶׁה וְגוֹ' וַיָּמֻתוּ'' (שָׁם) מֵתוּ הָיָה לוֹ לוֹמַר, ''וַאֲשֶׁר לֹא שָׂם לִבּוֹ אֶל דְּבַר ה' וַיַּעֲזוֹב'' (שְׁמוֹת ט'), הָיָה לוֹ לוֹמַר עָזַב: זֶה אֵלִי. בִּכְבוֹדוֹ נִגְלָה עֲלֵיהֶם וְהָיוּ מַרְאִין אוֹתוֹ בְּאֶצְבַּע, רָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם מַה שֶּׁלֹּא רָאוּ נְבִיאִים (מְכִילְתָּא): וְאַנְוֵהוּ. אוּנְקְלוּס תִּרְגֵּם לְשׁוֹן נָוֶה – ''נָוֶה שַׁאֲנָן'' (יְשַׁעְיָהוּ ל''ג), ''לִנְוֵה צֹאן'' (שָׁם ס''ה). דָּבָר אַחֵר – וְאַנְוֵהוּ לְשׁוֹן נוֹי, אֲסַפֵּר נוֹיוֹ וְשִׁבְחוֹ לְבָאֵי עוֹלָם, כְּגוֹן ''מַה דּוֹדֵךְ מִדּוֹד וְגוֹ' דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם'' (שִׁיר הַשִּׁירִים ה'), וְכָל הָעִנְיָן: אֱלֹהֵי אָבִי. הוּא זֶה, וַאֲרֹמְמֶנְהוּ, אֱלֹהֵי אָבִי. לֹא אֲנִי תְּחִלַּת הַקְּדֻשָּׁה אֶלָּא מֻחְזֶקֶת וְעוֹמֶדֶת לִי הַקְּדֻשָּׁה וֶאֱלֹהוּתוֹ עָלַי מִימֵי אֲבוֹתַי:
2
יהוה איש מלחמה יהוה שמו
יְהוָֹ֖ה אִ֣ישׁ מִלְחָמָ֑ה יְהוָֹ֖ה שְׁמֽוֹ:
L’Éternel est le maître des batailles ; Éternel est son nom !
Onkelos
יְיָ מָרֵי נִצְחָן קְרָבַיָא יְיָ שְׁמֵהּ:
Rachi
ה' אִישׁ מִלְחָמָה. בַּעַל מִלְחָמוֹת, כְּמוֹ ''אִישׁ נָעֳמִי'' (רוּת א'), וְכָל אִישׁ וְאִישֵׁךְ מְתֻרְגָּמִין בַּעַל, וְכֵן ''וְחָזַקְתָּ וְהָיִיתָ לְאִישׁ'' (מְלָכִים א ב') – לְגִבּוֹר: ה' שְׁמוֹ. מִלְחֲמוֹתָיו לֹא בִּכְלֵי זַיִין, אֶלָּא בִּשְׁמוֹ הוּא נִלְחָם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד וְאָנֹכִי בָא אֵלֶיךָ בְּשֵׁם ה' צְבָאוֹת (שמואל א יז, מה. ). דָּבָר אַחַר, ה' שְׁמוֹ, אַף בְּשָׁעָה שֶׁהוּא נִלְחָם וְנוֹקֵם מֵאוֹיְבָיו, אוֹחֵז הוּא בְּמִדָּתוֹ לְרַחֵם עַל בְּרוּאָיו וְלָזוּן אֶת כָּל בָּאֵי עוֹלָם; וְלֹא כְּמִדַּת מַלְכֵי אֲדָמָה כְּשֶׁהוּא עוֹסֵק בְּמִלְחָמָה פּוֹנֶה עַצְמוֹ מִכָּל עֲסָקִים וְאֵין בּוֹ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת זוֹ וְזוֹ (מְכִילְתָּא):
3
מרכבת פרעה וחילו ירה בים ומבחר שלשיו טבעו בים סוף
מַרְכְּבֹ֥ת פַּרְעֹ֛ה וְחֵיל֖וֹ יָרָ֣ה בַיָּ֑ם וּמִבְחַ֥ר שָֽׁלִשָׁ֖יו טֻבְּע֥וּ בְיַם־סֽוּף:
Les chars de Pharaon et son armée, il les a précipités dans la mer ; l’élite de ses combattants se sont noyés dans la mer des Joncs.
Onkelos
רְתִכֵּי פַּרְעֹה וּמַשִׁרְיָתֵהּ שְׁדִי בְיַמָא וּשְׁפַר גִבָּרוֹהִי אִטְבָּעוּ בְיַמָּא דְסוּף:
Rachi
יָרָה בַיָּם. ''שְׁדִי בְיַמָּא'', שְׁדִי לְשׁוֹן יְרִיָּה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר ''אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה'' (שְׁמוֹת י''ט) – אוֹ אִשְׁתְּדָאָה יִשְׁתְּדִי, וְהַתָּי''ו מְשַׁמֵּשׁ בְּאֵלּוּ בִּמְקוֹם יִתְפַּעֵל: וּמִבְחַר. שֵׁם דָּבָר. כְּמוֹ מֶרְכָּב, מִשְׁכָּב, מִקְרָא קֹדֶשׁ: טֻבְּעוּ. אֵין טְבִיעָה אֶלָּא בִּמְקוֹם טִיט, כְּמוֹ ''טָבַעְתִּי בִּיוֵן מְצוּלָה'' (תהילים ס''ט), ''וַיִּטְבַּע יִרְמְיָהוּ בַּטִּיט'' (יִרְמְיָהוּ ל''ח), מְלַמֵּד, שֶׁנַּעֲשָׂה הַיָּם טִיט, לִגְמוֹל לָהֶם כְּמִדָּתָם שֶׁשִּׁעְבְּדוּ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים (מְכִילְתָּא):
4
תהמת יכסימו ירדו במצולת כמו אבן
תְּהֹמֹ֖ת יְכַסְיֻ֑מוּ יָֽרְד֥וּ בִמְצוֹלֹ֖ת כְּמוֹ־אָֽבֶן:
L’abîme s’est fermé sur eux ; au fond du gouffre ils sont tombés comme une pierre.
Onkelos
תְּהוֹמַיָא חֲפוֹ עֲלֵיהוֹן נְחָתוּ לְעוּמְקַיָא כְּאַבְנָא:
Rachi
יְכַסְיֻמוּ. כְּמוֹ יְכַסּוּם, וְהַיּוּ''ד הָאֶמְצָעִית יְתֵרָה בוֹ; וְדֶרֶךְ מִקְרָאוֹת בְּכָךְ, כְּמוֹ ''וְצֹאנְךָ יִרְבְּיֻן'' (דְּבָרִים ח'), ''יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ'' (תְּהִלִּים ל''ו), וְהַיּוּ''ד רִאשׁוֹנָה שֶׁמַּשְׁמָעָהּ לְשׁוֹן עָתִיד, כַּךְ פָּרְשֵׁהוּ: טָבְעוּ בְיַם סוּף כְּדֵי שֶׁיַּחְזְרוּ הַמַּיִם וִיכַסּוּ אוֹתָן. יְכַסְיֻמוּ אֵין דּוֹמֶה לוֹ בַּמִּקְרָא בִּנְקוּדָּתוֹ, וְדַרְכּוֹ לִהְיוֹת נָקוּד יְכַסְיֻמוֹ מלאפו''ם: כְּמוֹ אֶבֶן. וּבְמָקוֹם אַחֵר ''צָלְלוּ כַּעוֹפֶרֶת'', וּבְמָקוֹם אַחֵר ''יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ'', הָרְשָׁעִים כַּקַּשׁ, הוֹלְכִים וּמִטָּרְפִין עוֹלִין וְיוֹרְדִין, בֵּינוֹנִים כָּאֶבֶן, וְהַכְּשֵׁרִים כַּעוֹפֶרֶת שֶׁנָּחוּ מִיָּד (מְכִילְתָּא):
5
ימינך יהוה נאדרי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב
יְמִֽינְךָ֣ יְהֹוָ֔ה נֶאְדָּרִ֖י בַּכֹּ֑חַ יְמִֽינְךָ֥ יְהוָֹ֖ה תִּרְעַ֥ץ אוֹיֵֽב:
Ta droite, Seigneur, est insigne par la puissance ; Ta droite, Seigneur, écrase l’ennemi.
Onkelos
יַמִינָךְ יְיָ אַדִיר בְּחֵילָא יַמִינָךְ יְיָ תְּבָּרַת סָנְאָה:
Rachi
יְמִינְךָ יְמִינְךָ. שְׁנֵי פְעָמִים, כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין אֶת רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם הַשְּׂמֹאל נַעֲשֵׂית יָמִין (שָׁם): יְמִינְךָ ה' נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ. לְהַצִּיל אֶת יִשְׂרָאֵל וִימִינְךָ הַשֵּׁנִית תִּרְעַץ אוֹיֵב. וְלִי נִרְאֶה אוֹתָהּ יָמִין עַצְמָהּ תִּרְעַץ אוֹיֵב, מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לְאָדָם – לַעֲשׂוֹת שְׁתֵּי מְלָאכוֹת בְּיָד אַחַת; וּפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא יְמִינְךָ הַנֶּאְדֶּרֶת בַּכֹּחַ מַה מְּלַאכְתָּהּ? יְמִינְךָ ה' תִּרְעַץ אוֹיֵב; וְכַמָּה מִקְרָאוֹת דֻּגְמָתוֹ, ''כִּי הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ ה' כִּי הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ יֹאבֵדוּ'' (תְּהִלִּים צ''ב), וְדוֹמֵיהֶם: נֶאְדָּרִי. הַיּוּ''ד יְתֵירָה, כְּמוֹ ''רַבָּתִי עָם, שָׂרָתִי בַּמְּדִינוֹת'' (אֵיכָה א'), ''גְּנֻבְתִי יוֹם'' (בְּרֵאשִׁית ל''א): תִּרְעַץ אוֹיֵב. תָּמִיד הִיא רוֹעֶצֶת וּמְשַׁבֶּרֶת הָאוֹיֵב; וְדוֹמֶה לוֹ ''וַיִּרְעֲצוּ וַיְרֹצְצוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל'', בְּשׁוֹפְטִים (י,ח). (דָּ''אַ – יְמִינְךָ הַנֶּאְדֶּרֶת בַּכֹּחַ הִיא מְשַׁבֶּרֶת וּמַלְקָה אוֹיֵב):
6
וברב גאונך תהרס קמיך תשלח חרנך יאכלמו כקש
וּבְרֹ֥ב גְּאֽוֹנְךָ֖ תַּֽהֲרֹ֣ס קָמֶ֑יךָ תְּשַׁלַּח֙ חֲרֹ֣נְךָ֔ יֹֽאכְלֵ֖מוֹ כַּקַּֽשׁ:
Par ta souveraine majesté tu renversas tes adversaires ; tu déchaînes ton courroux. Il les consume comme du chaume.
Onkelos
וּבִסְגֵי תָקְפָּךְ תְּבַרְתָּנוּן לִדְקָמוּ עַל עַמָךְ שַׁלַחְתָּ רוּגְזָךְ שֵׁיצִנוּן כְּנוּרָא לְקַשָׁא:
Rachi
וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ. אִם הַיָּד בִּלְבַד רוֹעֶצֶת הָאוֹיֵב – כְּשֶׁהוּא מְרִימָהּ בְּרוֹב גְּאוֹנוֹ אָז יַהֲרוֹס קָמָיו – וְאִם בְּרוֹב גְּאוֹנוֹ לְבַד אֹיְבָיו נֶהֱרָסִים קַל וָחֹמֶר כְּשֶׁשִּׁלַּח בָּם חֲרוֹן אַף יֹאכְלֵמוֹ): תַּהֲרֹס. תָּמִיד אַתָּה הוֹרֵס קָמֶיךָ הַקָּמִים נֶגְדֶּךָ, וּמִי הֵם הַקָּמִים כְּנֶגְדּוֹ? אֵלּוּ הַקָּמִים עַל יִשְׂרָאֵל; וְכֵן הוּא אוֹמֵר ''כִּי הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ יֶהֱמָיוּן'' (תְּהִלִּים פ''ג), וּמַה הִיא הַהֶמְיָה? ''עַל עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד'' (שָׁם), וְעַל זֶה קוֹרֵא אוֹתָם אוֹיְבָיו שֶׁל מָקוֹם:
7
וברוח אפיך נערמו מים נצבו כמו נד נזלים קפאו תהמת בלב ים
וּבְר֤וּחַ אַפֶּ֨יךָ֙ נֶ֣עֶרְמוּ מַ֔יִם נִצְּב֥וּ כְמוֹ־נֵ֖ד נֹֽזְלִ֑ים קָֽפְא֥וּ תְהֹמֹ֖ת בְּלֶב־יָֽם:
Au souffle de ta face les eaux s’amoncellent, les ondes se dressent comme une digue, les flots se figent au sein de la mer.
Onkelos
וּבְמֵימַר פּוּמָךְ חַכִּימוּ מַיָא קָמוּ כְשׁוּר אֲזָלַיָא קָפוּ תְהוֹמִין בְּלִבָּא דְיַמָא:
Rachi
וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ. הַיּוֹצֵא מִשְּׁנֵי נְחִירַיִם שֶׁל אַף. דִּבֵּר הַכָּתוּב כִּבְיָכוֹל בַּשְּׁכִינָה דֻּגְמַת מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם, כְּדֵי לְהַשְׁמִיעַ אֹזֶן הַבְּרִיּוֹת כְּפִי הַהֹוֶה, שֶׁיּוּכְלוּ לְהָבִין דָּבָר; כְּשֶׁאָדָם כּוֹעֵס יוֹצֵא רוּחַ מִנְּחִירָיו; וְכֵן ''עָלָה עָשָׁן בְּאַפּוֹ'' (תְּהִלִּים י''ח), וְכֵן ''וּמֵרוּחַ אַפּוֹ יִכְלוּ'' (אִיּוֹב ד'), וְזֶהוּ שֶׁאָמַר ''לְמַעַן שְׁמִי אַאֲרִיךְ אַפִּי'', (יְשַׁעְיָהוּ מ''ח) – כְּשֶׁזַּעְפּוֹ נָח, נְשִׁימָתוֹ אֲרוּכָּה, וּכְשֶׁהוּא כּוֹעֵס נְשִׁימָתוֹ קְצָרָה, ''וּתְהִלָּתִי אֶחֱטָם לָךְ'' (שָׁם) – וּלְמַעַן תְּהִלָּתִי אָשִׂים חֹטֶם בְּאַפִּי לִסְתּוֹם נְחִירַי בִּפְנֵי הָאַף וְהָרוּחַ שֶׁלֹּא יֵצְאוּ, לָךְ – בִּשְׁבִילְךָ, אֶחֱטָם, כְּמוֹ ''נְאָקָה בַחֲטָם'' בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת, כַּךְ נִרְאֶה בְּעֵינַי. וְכָל חֲרוֹן אַף שֶׁבַּמִּקְרָא אֲנִי אוֹמֵר כֵּן; חָרָה אַף כְּמוֹ ''וְעַצְמִי חָרָה מִנִּי חֹרֶב'' (אִיּוֹב ל'), לְשׁוֹן שְׂרֵפָה וּמוֹקֵד, שֶׁהַנְּחִירַיִם מִתְחַמְּמִים וְנֶחֱרִים בְּעֵת הַקֶּצֶף, וְחָרוֹן מִגִּזְרַת חָרָה כְּמוֹ רָצוֹן מִגִּזְרַת רָצָה, וְכֵן חֵמָה לְשׁוֹן חֲמִימוּת, עַל כֵּן הוּא אוֹמֵר ''וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בוֹ'' (אֶסְתֵּר א'), וּבְנוֹחַ הַחֵמָה אוֹמֵר ''נִתְקָרְרָה'' דַּעְתּוֹ: נֶעֶרְמוּ מַיִם. אוּנְקְלוֹס תִּרְגֵּם לְשׁוֹן עַרְמִימוּת. וּלְשׁוֹן צַחוּת הַמִּקְרָא כְּמוֹ ''עֲרֵמַת חִטִּים'' (שה''ש ז,ג), וְנִצְּבוּ כְמוֹ נֵד יוֹכִיחַ: נֶעֶרְמוּ. מִמּוֹקֵד רוּחַ שֶׁיָּצָא מֵאַפְּךָ יָבְשׁוּ הַמַּיִם, וְהֵם נַעֲשׂוּ כְּמִין גַּלִּים וּכְרִיּוֹת שֶׁל עֲרֵמָה, שֶׁהֵם גְּבוֹהִים: כְמוֹ נֵד. כְּתַרְגּוּמוֹ ''כְשׁוּר'' – כְּחוֹמָה: נֵד. לְשׁוֹן צִבּוּר וְכִנּוּס, כְּמוֹ ''נֵד קָצִיר בְּיוֹם נַחֲלָה'' (יְשַׁעְיָהוּ י''ז), ''כּוֹנֵס כַּנֵּד'' (תְּהִלִּים ל''ג), לֹא כָתוּב כּוֹנֵס כַּנֹּאד אֶלָּא כַּנֵּד, וְאִלּוּ הָיָה כַּנֵּד כְּמוֹ כַּנֹּאד וְכוֹנֵס לְשׁוֹן הַכְנָסָה, הָיָה לוֹ לִכְתּוֹב מַכְנִיס כְּבַנֹּאד מֵי הַיָּם, אֶלָּא כּוֹנֵס לְשׁוֹן אוֹסֵף וְצוֹבֵר הוּא, וְכֵן ''קָמוּ נֵד אֶחָד'' (יְהוֹשֻׁעַ ג'), ''וַיַּעַמְדוּ נֵד אֶחָד'' (שָׁם), וְאֵין לְשׁוֹן קִימָה וַעֲמִידָה בְּנֹאדוֹת אֶלָּא בְּחוֹמוֹת וְצִבּוּרִים, וְלֹא מָצִינוּ נֹאד נָקוּד אֶלָּא בִמְלֹאפוּם כְּמוֹ ''שִׂימָה דִמְעָתִי בְנֹאדֶךָ'' (תְּהִלִּים נ''ו), ''אֶת נֹאד הֶחָלָב'' (שׁוֹפְטִים ד'): קָפְאוּ. כְּמוֹ ''וְכַגְּבִנָּה תַּקְפִּיאֵנִי'' (אִיּוֹב י'), שֶׁהֻקְּשׁוּ וְנַעֲשׂוּ כַּאֲבָנִים וְהַמַּיִם זוֹרְקִים אֶת הַמִּצְרִיִּים עַל הָאֶבֶן בְּכֹחַ וְנִלְחָמִים בָּם בְּכָל מִינֵי קוֹשִׁי: בְּלֶב יָם. בְּחוֹזֶק הַיָּם; וְדֶרֶךְ הַמִּקְרָאוֹת לְדַבֵּר כֵּן, ''עַד לֵב הַשָּׁמַיִם'' (דְּבָרִים ד'), ''בְּלֵב הָאֵלָה'' (שְׁמוּאֵל ב י''ח), לְשׁוֹן עִקָּרוֹ וְתָקְפּוֹ שֶׁל דָּבָר:
8
אמר אויב ארדף אשיג אחלק שלל תמלאמו נפשי אריק חרבי תורישמו ידי
אָמַ֥ר אוֹיֵ֛ב אֶרְדֹּ֥ף אַשִּׂ֖יג אֲחַלֵּ֣ק שָׁלָ֑ל תִּמְלָאֵ֣מוֹ נַפְשִׁ֔י אָרִ֣יק חַרְבִּ֔י תּֽוֹרִישֵׁ֖מוֹ יָדִֽי:
Il disait, l’ennemi : ’Courons, atteignons ! Partageons le butin ! Que mon âme s’en repaisse !" Tirons l’épée, que ma main les extermine !...’
Onkelos
דַהֲוָה אֲמַר סָנְאָה אֶרְדוֹף אַדְבֵּק אֲפַלֵג בִּזְתָא תִּשְׂבַּע מִנְהוֹן נַפְשִׁי אֶשְׁלוֹף חַרְבִּי תְּשֵׁיצִינוּן יְדִי:
Rachi
אָמַר אוֹיֵב. לְעַמּוֹ, כְּשֶׁפִּתָּם בִּדְבָרִים, אֶרְדֹּף וְאַשִּׂיגֵם וַאֲחַלֵּק שָׁלָל עִם שָׂרַי וַעֲבָדַי: תִּמְלָאֵמוֹ. תִּתְמַלֵּא מֵהֶם: נַפְשִׁי. רוּחִי וּרְצוֹנִי וְאַל תִּתְמַהּ עַל תֵּיבָה הַמְּדַבֶּרֶת בִּשְׁתַּיִם, תִּמְלָאֵמוֹ – תִּמָּלֵא מֵהֶם, יֵשׁ הַרְבֵּה בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה ''כִּי אֶרֶץ הַנֶּגֶב נְתַתָּנִי'' (שׁוֹפְטִים א'), כְּמוֹ נָתַתָּ לִי, ''וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלוֹם'' (בְּרֵאשִׁית ל''ז), כְּמוֹ דַּבֵּר עִמּוֹ, ''בָּנַי יְצָאוּנִי'' (יִרְמְיָהוּ י'), כְּמוֹ יָצְאוּ מִמֶּנִּי, ''מִסְפַּר צְעָדַי אַגִּידֶנּוּ'' (אִיּוֹב ל''א), כְּמוֹ אַגִּיד לוֹ, אַף כָּאן ''תִּמְלָאֵמוֹ'' – תִּמָּלֵא נַפְשִׁי מֵהֶם: אָרִיק חַרְבִּי. אֶשְׁלוֹף, וְעַל שֵׁם שֶׁהוּא מֵרִיק אֶת הַתַּעַר בִּשְׁלִיפָתוֹ וְנִשְׁאָר רֵיק, נוֹפֵל בּוֹ לְשׁוֹן הֲרָקָה, כְּמוֹ ''מְרִיקִים שַׂקֵּיהֶם'' (בְּרֵאשִׁית מ''ב), ''וְכֵלָיו יָרִיקוּ'' (יִרְמְיָהוּ מ''ח). וְאַל תֹּאמַר אֵין לְשׁוֹן רֵיקוּת נוֹפֵל עַל הַיּוֹצֵא, אֶלָּא עַל הַתִּיק וְעַל הַשַּׂק וְעַל הַכְּלִי שֶׁיָּצָא מִמֶּנָּה, אֲבָל לֹא עַל הַחֶרֶב וְעַל הַיַּיִן, וְלִדְחוֹק וּלְפָרֵשׁ ''אָרִיק חַרְבִּי'' כִּלְשׁוֹן ''וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו'' (בְּרֵאשִׁית י''ד), אֶזְדַּיֵּן בְּחַרְבִּי, מָצִינוּ הַלָּשׁוֹן מוּסַב אַף עַל הַיּוֹצֵא, ''שֶׁמֶן תּוּרַק'' (שִׁיר הַשִּׁירִים א'), ''וְלֹא הוּרַק מִכְּלִי אֶל כֶּלִי'' (יִרְמְיָהוּ מ''ח), לֹא הוּרַק הַכֶּלִי אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא לֹא הוּרַק הַיַּיִן מִכְּלִי אֶל כֶּלִי, מָצִינוּ הַלָּשׁוֹן מוּסַב עַל הַיַּיִן, וְכֵן ''וְהֵרִיקוּ חַרְבוֹתָם עַל יְפִי חָכְמָתֶךָ'', דְּחִירָם (יְחֶזְקֵאל כ''ח): תּוֹרִישֵׁמוֹ. לְשׁוֹן רִישׁוּת וְדַלּוּת, כְּמוֹ ''מוֹרִישׁ וּמַעֲשִׁיר'' (שְׁמוּאֵל א' ב'):
9
נשפת ברוחך כסמו ים צללו כעופרת במים אדירים
נָשַׁ֥פְתָּ בְרֽוּחֲךָ֖ כִּסָּ֣מוֹ יָ֑ם צָֽלֲלוּ֙ כַּֽעוֹפֶ֔רֶת בְּמַ֖יִם אַדִּירִֽים:
Toi, tu as soufflé, l’océan les a engloutis ; ils se sont abîmés comme le plomb au sein des eaux puissantes.
Onkelos
אֲמַרְתָּ בְּמֵימְרָךְ חֲפָא עֲלֵיהוֹן יַמָא אִשְׁתְּקָעוּ כַּאֲבָרָא בְּמַיִן תַקִּיפִין:
Rachi
נָשַׁפְתָּ. לְשׁוֹן הֲפָחָה, וְכֵן ''וְגַם נָשַׁף בָּהֶם'' (יְשַׁעְיָה מ'): צָלְלוּ. שָׁקְעוּ, עָמְקוּ, לְשׁוֹן מְצוּלָה: כַּעוֹפֶרֶת. אֲבָר, פלו''ם בְּלַעַז:
10
מי כמכה באלם יהוה מי כמכה נאדר בקדש נורא תהלת עשה פלא
מִֽי־כָמֹ֤כָה בָּֽאֵלִם֙ יְהֹוָ֔ה מִ֥י כָּמֹ֖כָה נֶאְדָּ֣ר בַּקֹּ֑דֶשׁ נוֹרָ֥א תְהִלֹּ֖ת עֹ֥שֵׂה פֶֽלֶא:
Qui t’égale parmi les forts, Éternel ? Qui est, comme toi, paré de sainteté ; inaccessible à la louange, fécond en merveilles ?
Onkelos
לֵית בַּר מִנָךְ דְאַתְּ הוּא אֱלָהָא יְיָ לֵית בַּר מִנָךְ אֱלָהָא אַתְּ אַדִיר בְּקוּדְשָׁא דָחֵל תֻּשְׁבְּחָן עָבֵד פָּרִישָׁן:
Rachi
בָּאֵלִם. בַּחֲזָקִים, כְּמוֹ ''וְאֶת אֵילֵי הָאָרֶץ לָקָח'' (יְחֶזְקֵאל י''ז). ''אֱיָלוּתִי לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה'' (תְּהִלִּים כ''ב): נוֹרָא תְהִלֹּת. יָרְאוּי מִלְּהַגִּיד תְּהִלּוֹתֶיךָ פֶּן יִמְעֲטוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ''לְךָ דוּמִיָּה תְהִלָּה'' (תְּהִלִּים ס''ה):
11
נטית ימינך תבלעמו ארץ
נָטִ֨יתָ֙ יְמִ֣ינְךָ֔ תִּבְלָעֵ֖מוֹ אָֽרֶץ:
Tu as étendu ta droite, la terre les dévore.
Onkelos
אֲרֵמְתָּ יַמִינָךְ בְּלַעְתְּנוּן אַרְעָא:
Rachi
נָטִיתָ יְמִינְךָ. כְּשֶׁהַקָּבָּ''ה נוֹטֶה יָדוֹ, הָרְשָׁעִים כָּלִים וְנוֹפְלִים, לְפִי שֶׁהַכֹּל נָתוּן בְּיָדוֹ וְנוֹפְלִים בְּהַטָּיָתָהּ; וְכֵן הוּא אוֹמֵר ''וַה' יַטֶּה יָדוֹ וְכָשַׁל עוֹזֵר וְנָפַל עָזֻר'' (יְשַׁעְיָהוּ ל''א), מָשָׁל לִכְלֵי זְכוּכִית הַנְּתוּנִים בְּיַד אָדָם, מַטֶּה יָדוֹ מְעַט וְהֵן נוֹפְלִים וּמִשְׁתַּבְּרִין (מְכִילְתָּא): תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ. מִכַּאן שֶׁזָּכוּ לִקְבוּרָה בִּשְׂכַר שֶׁאָמְרוּ ה' הַצַּדִּיק (מְכִילְתָּא):
12
נחית בחסדך עם זו גאלת נהלת בעזך אל נוה קדשך
נָחִ֥יתָ בְחַסְדְּךָ֖ עַם־ז֣וּ גָּאָ֑לְתָּ נֵהַ֥לְתָּ בְעָזְּךָ֖ אֶל־נְוֵ֥ה קָדְשֶֽׁךָ:
Tu guides, par ta grâce, ce peuple que tu viens d’affranchir ; tu le diriges, par ta puissance, vers ta sainte demeure.
Onkelos
דַבַּרְהִי בְטַבְוָתָךְ עַמָא דְנַן דִפְרָקְתָּ סוֹבַרְהִי בְתָקְפָּךְ לְדִירָא דְקֻדְשָׁךְ:
Rachi
נֵהַלְתָּ. לְשׁוֹן מְנַהֵל, וְאוּנְקְלוּס תִּרְגֵּם לְשׁוֹן נוֹשֵׂא וְסוֹבֵל, וְלֹא דִּקְדֵּק לְפָרֵשׁ אַחַר לָשׁוֹן הָעִבְרִית:
13
שמעו עמים ירגזון חיל אחז ישבי פלשת
שָֽׁמְע֥וּ עַמִּ֖ים יִרְגָּז֑וּן חִ֣יל אָחַ֔ז יֹֽשְׁבֵ֖י פְּלָֽשֶׁת:
A cette nouvelle, les peuples s’inquiètent, un frisson s’empare des habitants de la Philistée.
Onkelos
שְׁמָעוּ עַמְמַיָא וְזָעוּ דַחֲלָא אַחֲדָתְנוּן דַהֲווֹ יָתְבִין בִּפְלָשֶׁת:
Rachi
יִרְגָּזוּן. מִתְרַגְּזִין: יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת. מִפְּנֵי שֶׁהָרְגוּ אֶת בְּנֵי אֶפְרַיִם – שֶׁמִּהֲרוּ אֶת הַקֵּץ וְיָצְאוּ בְחָזְקָה כַּמְּפֹרָשׁ בְּדִבְרֵי הַיָּמִים – וַהֲרָגוּם אַנְשֵׁי גַת (מְכִילְתָּא):
14
אז נבהלו אלופי אדום אילי מואב יאחזמו רעד נמגו כל ישבי כנען
אָ֤ז נִבְהֲלוּ֙ אַלּוּפֵ֣י אֱד֔וֹם אֵילֵ֣י מוֹאָ֔ב יֹֽאחֲזֵ֖מוֹ רָ֑עַד נָמֹ֕גוּ כֹּ֖ל יֹֽשְׁבֵ֥י כְנָֽעַן:
A leur tour ils tremblent, les chefs d’Édom ; les vaillants de Moab sont saisis de terreur, consternés, tous les habitants de Canaan.
Onkelos
בְּכֵן אִתְבְּהִילוּ רַבְרְבֵי אֱדוֹם תַּקִיפֵי מוֹאָב אֲחַדָתְנוּן רְתֵיתָא אִתְבָּרוּ כֹּל דַהֲווֹ יָתְבִין בִּכְנָעַן:
Rachi
אַלּוּפֵי אֱדוֹם אֵילֵי מוֹאָב. וַהֲלֹא לֹא הָיָה לָהֶם לִירָא כְּלוּם, שֶׁהֲרֵי לֹא עֲלֵיהֶם הוֹלְכִים? אֶלָּא מִפְּנֵי אֲנִינוּת שֶׁהָיוּ מִתְאוֹנְנִים וּמִצְטַעֲרִים עַל כְּבוֹדָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל (יַלְקוּט שִׁמְעוֹנִי): נָמֹגוּ. נָמַסּוּ, כְּמוֹ ''בִּרְבִיבִים תְּמֹגְגֶנָּה'' (תְּהִלִּים ס''ה), אָמְרוּ, עָלֵינוּ הֵם בָּאִים, לְכַלּוֹתֵנוּ וְלִירַשׁ אֶת אַרְצֵנוּ (מְכִילְתָּא):
15
תפל עליהם אימתה ופחד בגדל זרועך ידמו כאבן עד יעבר עמך יהוה עד יעבר עם זו קנית
תִּפֹּ֨ל עֲלֵיהֶ֤ם אֵימָ֨תָה֙ וָפַ֔חַד בִּגְדֹ֥ל זְרֽוֹעֲךָ֖ יִדְּמ֣וּ כָּאָ֑בֶן עַד־יַֽעֲבֹ֤ר עַמְּךָ֙ יְהֹוָ֔ה עַֽד־יַֽעֲבֹ֖ר עַם־ז֥וּ קָנִֽיתָ:
Sur eux pèse l’anxiété, l’épouvante ; la majesté de ton bras les rend immobiles comme la pierre, jusqu’à ce qu’il ait passé, ton peuple, Seigneur ! Qu’il ait passé, ce peuple acquis par toi ;
Onkelos
תַּפִּיל עֲלֵיהוֹן אֵימְתָא וְדַחַלְתָּא בִּסְגֵי תָקְפָּךְ יִשְׁתְּקוּן כְּאַבְנָא עַד דְיֵעִבַּר עַמָךְ יְיָ יָת אַרְנוֹנָא עַד דְיֵעִבַּר עַמָא דְנַן דִי פְרַקְתָּא יָת יַרְדְנָא:
Rachi
תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה. עַל הָרְחוֹקִים: וָפַחַד. עַל הַקְּרוֹבִים, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ''כִּי שָׁמַעְנוּ אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ וְגוֹ''' (יְהוֹשֻׁעַ ב'): עַד יַעֲבֹר, עַד יַעֲבֹר. כְּתַרְגּוּמוֹ: קָנִיתָ. חִבַּבְתָּ מִשְּׁאָר אֻמּוֹת, כְּחֵפֶץ הַקָּנוּי בְּדָמִים יְקָרִים שֶׁחָבִיב עַל הָאָדָם:
16
תבאמו ותטעמו בהר נחלתך מכון לשבתך פעלת יהוה מקדש אדני כוננו ידיך
תְּבִאֵ֗מוֹ וְתִטָּעֵ֨מוֹ֙ בְּהַ֣ר נַֽחֲלָֽתְךָ֔ מָכ֧וֹן לְשִׁבְתְּךָ֛ פָּעַ֖לְתָּ יְהוָֹ֑ה מִקְּדָ֕שׁ אֲדֹנָ֖י כּֽוֹנְנ֥וּ יָדֶֽיךָ:
Que tu les aies amenés, fixés, sur ce mont, ton domaine, résidence que tu t’es réservée, Seigneur ! Sanctuaire, ô mon Dieu ! Préparé par tes mains.
Onkelos
תָּעֵלִנוּן וְתַשְׁרִינוּן בְּטוּרָא דְאַחְסַנְתָּךְ אֲתַר מְתַקֵן לְבֵית שְׁכִנְתָּךְ אַתְקֵנְתָּא יְיָ מַקְדְשָׁא יְיָ אַתְקְנוֹהִי יְדָיךְ:
Rachi
תְּבִאֵמוֹ. נִתְנַבֵּא מֹשֶׁה שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לָאָרֶץ לְכָךְ לֹא נֶאֱמַר ''תְּבִיאֵנוּ'' (בָּבָא בַּתְרָא קי''ט): מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ. מִקְּדָשׁ שֶׁל מַטָּה מְכֻוָּן כְּנֶגֶד כִּסֵּא שֶׁל מַעְלָה אֲשֶׁר פָּעַלְתָּ (מְכִילְתָּא): מִקְּדָשׁ ה'. הַטַּעַם עָלָיו זָקֵף גָּדוֹל, לְהַפְרִידוֹ מִתֵּיבַת הַשֵּׁם שֶׁלְּאַחֲרָיו, הַמִּקְדָּשׁ אֲשֶׁר כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ ה'. חָבִיב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁהָעוֹלָם נִבְרָא בְּיָד אַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר ''אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ'' (יְשַׁעְיָהוּ מ''ח), וּמִקְדָּשׁ בִּשְׁתֵּי יָדַיִם, וְאֵימָתַי יִבָּנֶה בִּשְׁתֵּי יָדַיִם? בִּזְמַן שֶׁ־''ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד'' – לֶעָתִיד לָבֹא שֶׁכָּל הַמְּלוּכָה שֶׁלּוֹ:
17
יהוה ימלך לעלם ועד
יְהוָֹ֥ה | יִמְלֹ֖ךְ לְעֹלָ֥ם וָעֶֽד:
L’Éternel régnera à tout jamais !"
Onkelos
יְיָ מַלְכוּתֵהּ קָאֵם לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָא:
Rachi
לְעֹלָם וָעֶד. לְשׁוֹן עולמית הוּא וְהַוי''ו בּוֹ יְסוֹד, לְפִיכָךְ הִיא פְּתוּחָה, אֲבָל ''אָנֹכִי הַיּוֹדֵעַ וָעֵד'' (יִרְמְיָהוּ כ''ט), שֶׁהַוי''ו בּוֹ שִׁמּוּשׁ, קְמוּצָה הִיא:
18
כי בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו בים וישב יהוה עלהם את מי הים ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים
כִּ֣י בָא֩ ס֨וּס פַּרְעֹ֜ה בְּרִכְבּ֤וֹ וּבְפָֽרָשָׁיו֙ בַּיָּ֔ם וַיָּ֧שֶׁב יְהוָֹ֛ה עֲלֵהֶ֖ם אֶת־מֵ֣י הַיָּ֑ם וּבְנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל הָֽלְכ֥וּ בַיַּבָּשָׁ֖ה בְּת֥וֹךְ הַיָּֽם (פ)
Car, les chevaux de Pharaon, chars et cavalerie, s’étant avancés dans la mer, l’Éternel en avait refoulé les eaux sur eux, tandis que les enfants d’Israël marchaient à pied sec au milieu de la mer.
Onkelos
אֲרֵי עַלוּ סוּסָוַת פַּרְעֹה בִּרְתִכּוֹהִי וּבְפָרָשׁוֹהִי בְיַמָּא וַאֲתֵיב יְיָ עֲלֵיהוֹן יָת מֵי יַמָא וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הַלִיכוּ בְיַבֶּשְׁתָּא בְּגוֹ יַמָא: [פ]
Rachi
כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה. כַּאֲשֶׁר בָּא:
19
ותקח מרים הנביאה אחות אהרן את התף בידה ותצאן כל הנשים אחריה בתפים ובמחלת
וַתִּקַּח֩ מִרְיָ֨ם הַנְּבִיאָ֜ה אֲח֧וֹת אַֽהֲרֹ֛ן אֶת־הַתֹּ֖ף בְּיָדָ֑הּ וַתֵּצֶ֤אןָ כָל־הַנָּשִׁים֙ אַֽחֲרֶ֔יהָ בְּתֻפִּ֖ים וּבִמְחֹלֹֽת:
Miryam, la prophétesse, sœur d’Aaron, prit en main un tambourin et toutes les femmes la suivirent avec des tambourins et des instruments de danse.
Onkelos
וּנְסֵיבַת מִרְיָם נְבִיאֲתָא אֲחָתֵהּ דְאַהֲרֹן יָת תֻּפָּא בִּידַהּ וּנְפָקוּ כָל נְשַׁיָא בַּתְרָהָא בְּתֻפִּין וּבְחִנְגִין:
Rachi
וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה. הֵיכָן נִתְנַבְּאָה? כְּשֶׁהָיְתָה אֲחוֹת אַהֲרֹן, קוֹדֶם שֶׁנּוֹלַד מֹשֶׁה, אָמְרָה עֲתִידָה אִמִּי שֶׁתֵּלֵד בֵּן וְכוּלֵּי כִּדְאִיתָא בְּסוֹטָה. (דַּף י''ב). דָּ''אַ' אֲחוֹת אַהֲרֹן, לְפִי שֶׁמָּסַר נַפְשׁוֹ עָלֶיהָ כְּשֶׁנִּצְטָרְעָה נִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ: אֶת הַתֹּף. כְּלִי שֶׁל מִינֵי זֶמֶר: בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת. מֻבְטָחוֹת הָיוּ צַדְקָנִיּוֹת שֶׁבַּדּוֹר שֶׁהַקָּבָּ''ה עוֹשֶׂה לָהֶם נִסִּים וְהוֹצִיאוּ תֻּפִּים מִמִּצְרָיִם (מְכִילְתָּא):
20
ותען להם מרים שירו ליהוה כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים
וַתַּ֥עַן לָהֶ֖ם מִרְיָ֑ם שִׁ֤ירוּ לַֽיהוָֹה֙ כִּֽי־גָאֹ֣ה גָּאָ֔ה ס֥וּס וְרֹֽכְב֖וֹ רָמָ֥ה בַיָּֽם (ס)
Et Miryam leur fit répéter : "Chantez l’Éternel, il est souverainement grand ; coursier et cavalier, il les a lancés dans la mer…"
Onkelos
וּמְעַנְיָא לְהוֹן מִרְיָם שַׁבָּחוּ וְאוֹדוּ קֳדָם יְיָ אֲרֵי אִתְגָאֵי עַל גֵוְתָנַיָא וְגֵאוּתָא דִילֵהּ הִיא סוּסְיָא וְרָכְבֵהּ רְמָא בְיַמָא: [ס]
Rachi
וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם. מֹשֶׁה אָמַר שִׁירָה לָאֲנָשִׁים – הוּא אוֹמֵר וְהֵם עוֹנִין אַחֲרָיו – וּמִרְיָם אָמְרָה שִׁירָה לַנָּשִׁים (סוֹטָה ל'):
21
ויסע משה את ישראל מים סוף ויצאו אל מדבר שור וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים
וַיַּסַּ֨ע מֹשֶׁ֤ה אֶת־יִשְׂרָאֵל֙ מִיַּם־ס֔וּף וַיֵּֽצְא֖וּ אֶל־מִדְבַּר־שׁ֑וּר וַיֵּֽלְכ֧וּ שְׁלֹֽשֶׁת־יָמִ֛ים בַּמִּדְבָּ֖ר וְלֹא־מָ֥צְאוּ מָֽיִם:
Moïse fit décamper Israël de la plage des joncs et ils débouchèrent dans le désert de Chour, où ils marchèrent trois jours sans trouver d’eau.
Onkelos
וְאַטֵּל משֶׁה יָת יִשְׂרָאֵל מִיַמָא דְסוּף וּנְפָקוּ לְמַדְבְּרָא דְחַגְרָא וַאֲזָלוּ תְלָתָא יוֹמִין בְּמַדְבְּרָא וְלָא אַשְׁכָּחוּ מַיָא:
Rachi
וַיַּסַּע מֹשֶׁה. הִסִּיעָן בְּעַל כָּרְחָם, שֶׁעִטְּרוּ מִצְרַיִם אֶת סוּסֵיהֶם בְּתַכְשִׁיטֵי זָהָב וָכֶסֶף וַאֲבָנִים טוֹבוֹת, וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל מוֹצְאִין אוֹתָן בַּיָּם – וּגְדוֹלָה הָיְתָה בִּזַּת הַיָּם מִבִּזַּת מִצְרַיִם שֶׁנֶּאֱמַר ''תּוֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה לָּךְ עִם נְקֻדּוֹת הַכָּסֶף'' (שִׁיר הַשִּׁירִים א') – לְפִיכָךְ הֻצְרַךְ לְהַסִּיעָן בְּעַל כָּרְחָם:
22
ויבאו מרתה ולא יכלו לשתת מים ממרה כי מרים הם על כן קרא שמה מרה
וַיָּבֹ֣אוּ מָרָ֔תָה וְלֹ֣א יָֽכְל֗וּ לִשְׁתֹּ֥ת מַ֨יִם֙ מִמָּרָ֔ה כִּ֥י מָרִ֖ים הֵ֑ם עַל־כֵּ֥ן קָֽרָא־שְׁמָ֖הּ מָרָֽה:
Ils arrivèrent à Mara. Or, ils ne purent boire l’eau de Mara, elle était trop amère ; c’est pourquoi on nomma ce lieu Mara.
Onkelos
וַאֲתוֹ לְמָרָה וְלָא יְכִילוּ לְמִשְׁתֵּי מַיָא מִמָרָה אֲרֵי מְרִירִין אִנוּן עַל כֵּן קְרָא שְׁמַהּ מָרָה:
Rachi
וַיָּבֹאוּ מָרָתָה. כְּמוֹ לְמָרָה, ה''א בְּסוֹף תֵּיבָה בִּמְקוֹם למ''ד בִּתְחִלָּתָהּ, וְהַתי''ו הִיא בִּמְקוֹם ה''א הַנִּשְׁרֶשֶׁת בְּתֵיבַת מָרָה, וּבִסְמִיכָתָהּ, כְּשֶׁהִיא נִדְבֶּקֶת לְה''א שֶׁהוּא מוֹסִיף בִּמְקוֹם הלמ''ד, תֵּהָפֵךְ הַה''א שֶׁל שֹׁרֶשׁ לְתי''ו; וְכֵן כָּל ה''א שֶׁהִיא שֹׁרֶשׁ בְּתֵיבָה תִּתְהַפֵּךְ לְתי''ו בִּסְמִיכָתָהּ, כְּמוֹ ''חֵמָה אֵין לִי'' (יְשַׁעְיָהוּ כ''ז), ''וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בוֹ'' (אֶסְתֵּר א'), הֲרֵי ה''א שֶׁל שֹׁרֶשׁ נֶהְפֶּכֶת לְתי''ו מִפְּנֵי שֶׁנִּסְמֶכֶת אֶל הַוי''ו הַנּוֹסֶפֶת, וְכֵן ''עֶבֶד וְאָמָה'' (וַיִּקְרָא כ''ה), ''הִנֵּה אֲמָתִי בִלְהָה'' (בְּרֵאשִׁית ל'), ''לְנֶפֶשׁ חַיָּה'' (בְּרֵאשִׁית ב'), ''וְזִהֲמַתּוּ חַיָּתוֹ לָחֶם'' (אִיּוֹב ל''ג), ''בֵּין הָרָמָה'' (שׁוֹפְטִים ד'), ''וּתְשֻׁבָתוֹ הָרָמָתָה'' (שְׁמוּאֵל א ז'):
23
וילנו העם על משה לאמר מה נשתה
וַיִּלֹּ֧נוּ הָעָ֛ם עַל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹ֖ר מַה־נִּשְׁתֶּֽה:
Le peuple murmura contre Moïse, disant : "Que boirons-nous ?"
Onkelos
וְאִתְרָעָמוּ עַמָא עַל משֶׁה לְמֵימַר מָה נִשְׁתֵּי:
Rachi
וַיִּלֹּנוּ. לְשׁוֹן נִפְעָל הוּא, וְכֵן הַתַּרְגּוּם לְשׁוֹן נִפְעָל הוּא וְאִתְרַעֲמוּ, וְכֵן דֶּרֶךְ לְשׁוֹן תְּלוּנָה לְהָסֵב הַדִּבּוּר אֶל הָאָדָם – מִתְלוֹנֵן, מִתְרוֹעֵם וְלֹא אָמַר לוֹנֵן, רוֹעֵם, וְכֵן יֹאמַר הַלּוֹעֵז דקומפ''לישנ''ט שי''י בְּלַעַז, מוּסָב הַדִּבּוּר אֵלָיו בְּאָמְרוֹ שי''י:
24
ויצעק אל יהוה ויורהו יהוה עץ וישלך אל המים וימתקו המים שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו
וַיִּצְעַ֣ק אֶל־יְהֹוָ֗ה וַיּוֹרֵ֤הוּ יְהוָֹה֙ עֵ֔ץ וַיַּשְׁלֵךְ֙ אֶל־הַמַּ֔יִם וַֽיִּמְתְּק֖וּ הַמָּ֑יִם שָׁ֣ם שָׂ֥ם ל֛וֹ חֹ֥ק וּמִשְׁפָּ֖ט וְשָׁ֥ם נִסָּֽהוּ:
Moïse implora le Seigneur ; celui-ci lui indiqua un bois, qu’il jeta dans l’eau et l’eau devint potable. C’est alors qu’il lui imposa un principe et une loi, c’est alors qu’il le mit à l’épreuve
Onkelos
וְצַלִי קֳדָם יְיָ וְאַלְפֵהּ יְיָ אָעָא וּרְמָא לְמַיָא וּבַסִימוּ מַיָא תַמָּן גְזַר לֵהּ קְיָם וְדִין וְתַמָן נַסְיֵהּ:
Rachi
שָׁם שָׂם לוֹ. בְּמָרָה נָתַן לָהֶם מִקְצָת פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁל תּוֹרָה שֶׁיִּתְעַסְּקוּ בָּהֶם, שַׁבָּת וּפָרָה אֲדוּמָּה וְדִינִין (סַנְהֶדְרִין נ''ו): וְשָׁם נִסָּהוּ. לָעָם, וְרָאָה קְשִׁי עָרְפָּן, שֶׁלֹּא נִמְלְכוּ בְמֹשֶׁה בְּלָשׁוֹן יָפָה ''בַּקֵּשׁ עָלֵינוּ רַחֲמִים שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ מַיִם לִשְׁתּוֹת'' אֶלָּא נִתְלוֹנְנוּ:
25
ויאמר אם שמוע תשמע לקול יהוה אלהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל חקיו כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני יהוה רפאך
וַיֹּ֩אמֶר֩ אִם־שָׁמ֨וֹעַ תִּשְׁמַ֜ע לְק֣וֹל | יְהוָֹ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ וְהַיָּשָׁ֤ר בְּעֵינָיו֙ תַּֽעֲשֶׂ֔ה וְהַֽאֲזַנְתָּ֙ לְמִצְוֹתָ֔יו וְשָֽׁמַרְתָּ֖ כָּל־חֻקָּ֑יו כָּל־הַֽמַּֽחֲלָ֞ה אֲשֶׁר־שַׂ֤מְתִּי בְמִצְרַ֨יִם֙ לֹֽא־אָשִׂ֣ים עָלֶ֔יךָ כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָֹ֖ה רֹֽפְאֶֽךָ: (ס)
et il dit : "Si tu écoutes la voix de l’Éternel ton Dieu ; si tu t’appliques à lui plaire ; si tu-es docile à ses préceptes et fidèle à toutes ses lois, aucune des plaies dont j’ai frappé, l’Égypte ne t’atteindra, car moi, l’Éternel, je te préserverai."
Onkelos
וַאֲמַר אִם קַבָּלָא תְקַבֵּל לְמֵימְרָא דַיְיָ אֱלָהָךְ וּדְכָשַׁר קֳדָמוֹהִי תַעְבֵּד וְתַצֵית לִפִקוּדוֹהִי וְתִטַר כָּל קְיָמוֹהִי כָּל מַרְעִין דִי שַׁוֵיתִי בְמִצְרַיִם לָא אֲשַׁוִנוּן עֲלָךְ אֲרֵי אֲנָא יְיָ אַסָךְ: [ס]
Rachi
אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע. זוֹ קַבָּלָה שֶׁיְּקַבְּלוּ עֲלֵיהֶם: תַּעֲשֶׂה. הִיא עֲשִׂיָּה: וְהַאֲזַנְתָּ. תַּטֶּה אָזְנַיִם לְדַקְדֵּק בָּהֶם: כָּל חֻקָּיו. דְּבָרִים שֶׁאֵינָן אֶלָּא גְּזֵירַת מֶלֶךְ, בְּלֹא שׁוּם טַעַם, וְיֵצֶר הָרָע מְקַנְטֵר עֲלֵיהֶם מָה אִסּוּר בְּאֵלּוּ? לָמָּה נֶאֶסְרוּ? כְּגוֹן לְבִישַׁת כִּלְאַיִם וַאֲכִילַת חֲזִיר וּפָרָה אֲדוּמָּה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם (יוֹמָא ס''ז): לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ. וְאִם אָשִׂים, הֲרֵי הוּא כְּלֹא הוּשְׂמָה, כִּי אֲנִי ה' רֹפְאֶךָ , זֶהוּ מִדְרָשׁוֹ. וּלְפִי פְּשׁוּטוֹ כִּי אֲנִי ה' רֹפְאֶךָ וּמְלַמֶּדְךָ תּוֹרָה וּמִצְוֹת לְמַעַן תִּנָּצֵל מֵהֶם, כָּרוֹפֵא הַזֶּה הָאוֹמֵר לָאָדָם, אַל תֹּאכַל דְּבָרִים שֶׁמַּחֲזִירִים אוֹתְךָ לִידֵי חוֹלִי, וְזֶהוּ אִיזוּן מִצְוֹת, וְכֵן הוּא אוֹמֵר ''רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶּךָ'' (מִשְׁלֵי ג'):
26
ויבאו אילמה ושם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים ויחנו שם על המים
וַיָּבֹ֣אוּ אֵילִ֔מָה וְשָׁ֗ם שְׁתֵּ֥ים עֶשְׂרֵ֛ה עֵינֹ֥ת מַ֖יִם וְשִׁבְעִ֣ים תְּמָרִ֑ים וַיַּֽחֲנוּ־שָׁ֖ם עַל־הַמָּֽיִם:
Ils arrivèrent à Élim, là étaient douze sources d’eau et soixante-dix palmiers. Ils y campèrent près des eaux.
Onkelos
וַאֲתוֹ לְאֵילִם וְתַמָן תְּרֵי עֲסַר מַבּוּעִין דְמַיִן וְשִׁבְעִין דִקְלִין וּשְׁרוֹ תַמָן עַל מַיָא:
Rachi
שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עֵינֹת מַיִם. כְּנֶגֶד י''ב שְׁבָטִים נִזְדַּמְּנוּ לָהֶם: וְשִׁבְעִים תְּמָרִים. כְּנֶגֶד שִׁבְעִים זְקֵנִים (מְכִילְתָּא):
27
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source