Tanakh/Ktouvim/Iyov/41

Chap. 41

הֵן־תֹּחַלְתּ֥וֹ נִכְזָ֑בָה הֲגַ֖ם אֶל־מַרְאָ֣יו יֻטָֽל:

Vois, espérer la victoire est une illusion : à son seul aspect, n’est-on pas terrassé ?

Rachi

הֵן תֹּחַלְתּוֹ נִכְזָבָה. הֵן אִם תּוֹחַלְתּוֹ נִכְזָבָה שֶׁלֹּא יְהֵא בּוֹ כֹּחַ לְהִלָּחֵם וְלָזוּז מִמְּקוֹמוֹ: הֲגַם אֶל מַרְאָיו יֻטָל. אִם גַּם אֶל מַרְאִית פָּנָיו יוּטָל וְיוּשְׁלַךְ אָדָם לַעֲמוֹד לְפָנָיו לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ מִפְּנֵי אֵימָתוֹ:

לֹֽא־אַ֭כְזָר כִּ֣י יְעוּרֶ֑נּוּ וּמִ֥י ה֝֗וּא לְפָנַ֥י יִתְיַצָּֽב:

Personne n’est assez téméraire pour l’exciter : qui donc oserait me tenir tête, à moi ?

Rachi

לֹא אַכְזָר כִּי יְעוּרֶנּוּ. אֵין אַכְזָר גִּבּוֹר וְעָרִיץ אֲשֶׁר יְעוּרֶנּוּ מִשְּׁנָתוֹ וִיעוֹרְרֵנוּ מִמְּקוֹמוֹ לַהֲקִימוֹ: וּמִי הוּא וגו'. אֲשֶׁר יִתְיַצָּב וַיַּעֲמוֹד לְפָנַי אֲשֶׁר אֲנִי עוֹשֶׂה אֶת כָּל אֵלֶּה:

מִ֣י הִ֭קְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּ֑ם תַּ֖חַת כָּל־הַשָּׁמַ֣יִם לִי־הֽוּא:

Qui m’a rendu un service que j’aie à payer de retour ? Tout ce qui est sous le ciel est à moi.

Rachi

מִי הִקְדִּימַנִי. וּמִי הוּא אֲשֶׁר הִקְדִּים פָּנַי בְּהַקְבָּלָתוֹ לְעַבְדֵנִי וְלִשְׁמוֹר מִצְוֹתַי וַאֲשַׁלֵּם לוֹ שְׂכָרוֹ: תַּחַת כָּל הַשָּׁמַיִם לִי הוּא. כָּל אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם לִי הוּא וּבְיָדִי לִפְרוֹעַ לוֹ שְׂכָרוֹ וּפְעוּלָּתוֹ וּמַעְבָּדוֹ:

(לא)־לֽוֹ־אַחֲרִ֥ישׁ בַּדָּ֑יו וּדְבַר־גְּ֝בוּר֗וֹת וְחִ֣ין עֶרְכּֽוֹ:

Je ne passerai pas sous silence ses membres, le détail de ses exploits, la beauté de sa structure.

Rachi

לֹא אַחֲרִישׁ בַּדָּיו. לֹא אַחֲרִישׁ עַל בָּנָיו שֶׁל צַדִּיק שֶׁהָלַךְ לְפָנַי בְּתָמִים וּלְבָנָיו יִשְׁתַּלְּמוּ שְׂכַר טוּב אֲבִיהֶם וַיִּמְצְאוּ טוֹבָה בִּזְכוּתוֹ: וּדְבַר גְּבוּרוֹת וְחִין עֶרְכּוֹ. וּדְבַר גְּבוּרוֹתָיו אֲשֶׁר נִתְגַּבֵּר לַעֲשׂוֹת הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר וּתְחִינַּת סִדּוּרוֹ שֶׁל צַדִּיק אֲשַׁלֵּם שְׂכָרוֹ גַּם לְבָנָיו אַחֲרָיו: בַּדָּיו. עֲנָפָיו וְהֵם בָּנָיו כְּמוֹ (יְחֶזְקֵאל יז) וַתַּעַשׂ בַּדִּים וַתְּשַׁלַּח פֹּארוֹת:

מִֽי־גִ֭לָּה פְּנֵ֣י לְבוּשׁ֑וֹ בְּכֶ֥פֶל רִ֝סְנ֗וֹ מִ֣י יָבֽוֹא:

Qui a soulevé le dessous de son vêtement ? Qui a pénétré dans la double rangée de sa denture ?

Rachi

מִי גִלָּה פְּנֵי לְבוּשׁוֹ. חוֹזֵר עַל הָרִאשׁוֹנוֹת לְדַבֵּר עַל לִוְיָתָן מִי יוּכַל לְגַלּוֹת קַשְׂקָשׂוֹת שֶׁהֵן בְּכֶפֶל רִסְנוֹ, בְּכֶפֶל שְׂפָתָיו כְּשֶׁהֵן פְּתוּחוֹת מִי הוּא אֲשֶׁר יִכָּנֵס שָׁם, בְּכֶפֶל הֵן הַשְּׂפָתַיִם שֶׁהֵן כְּפוּלוֹת אַחַת לְמַעְלָה וְאַחַת לְמַטָּה שֶׁאֵין בְּרִיָּה רַשָּׁאָה לִיכָּנֵס שָׁם מִפְּנֵי אֵימָתוֹ:

דַּלְתֵ֣י פָ֭נָיו מִ֣י פִתֵּ֑חַ סְבִיב֖וֹת שִׁנָּ֣יו אֵימָֽה:

Qui a ouvert les battants de sa gueule ? La terreur habite autour de ses dents.

Rachi

דַּלְתֵי פָנָיו. הֵן הַשְּׂפָתַיִם כְּשֶׁהוּא סוֹגֵר פִּיו מִי יוּכַל לְפָתְחָן: סְבִיבוֹת שִׁנָּיו אֵימָה. אֲשֶׁר מִפְּנֵי פָּחֲדוּ וְאֵימָתוֹ אֵין בְּרִיָּה יְכוֹלָה לְהִתְקָרֵב לְשִׁינָּיו:

גַּ֭אֲוָה אֲפִיקֵ֣י מָֽגִנִּ֑ים סָ֝ג֗וּר חוֹתָ֥ם צָֽר:

Imposantes sont les lignes d’écailles qui lui servent de boucliers et pressées comme un sceau qui adhère fortement.

Rachi

גַּאֲוָה אֲפִיקֵי מָגִנִּים. גַּאֲוָה גְּדוֹלָה יֵשׁ לוֹ בְּחוֹזֶק מָגִינָּיו הֵן קַשְׂקַשִּׂים שֶׁעָלָיו הַמְּגִינִּין עָלָיו כְּמָגֵן: סָגוּר. הוּא חוֹתָם שִׁרְיוֹנוֹ שֶׁהוּא צַר וְסָגוּר וְעָצוּם שֶׁכָּל קַשְׂקֶשֶׂת וְקַשְׂקֶשֶׂת דְּבוּקָה בּוֹ וַאֲדוּקָה לַחֲבֶרְתָּהּ שֶׁאֵין בְּרִיָּה יְכוֹלָה לְהַכּוֹתוֹ בֵּין הַדְּבָקִים וְזֶהוּ שנא' אֶחָד בְּאֶחָד יִגַּשׁוּ שֶׁכּוּלָּן מוּגָּשׁוֹת וּתְכוּפוֹת זוֹ לָזוֹ:

אֶחָ֣ד בְּאֶחָ֣ד יִגַּ֑שׁוּ וְ֝ר֗וּחַ לֹא־יָב֥וֹא בֵֽינֵיהֶֽם:

Elles se touchent de près, l’air ne pénètre pas entre elles.

אִישׁ־בְּאָחִ֥יהוּ יְדֻבָּ֑קוּ יִ֝תְלַכְּד֗וּ וְלֹ֣א יִתְפָּרָֽדוּ:

L’une est serrée contre l’autre ; elles tiennent ensemble sans aucun interstice.

Rachi

יִתְלַכְּדוּ וְלֹא יִתְפָּרָדוּ. עֲדַיִין כּוֹפֵל לְשׁוֹנוֹ שֶׁנִּלְכָּדוֹת וְנֶאֱחָדוֹת כָּל אַחַת וְאַחַת בַּחֲבֶרְתָּהּ שֶׁלֹּא תִּהְיֶינָה מִתְפָּרְדוֹת זוֹ מִזּוֹ:

עֲֽ֭טִישֹׁתָיו תָּ֣הֶל א֑וֹר וְ֝עֵינָ֗יו כְּעַפְעַפֵּי־שָֽׁחַר:

Ses éternuements font jaillir la lumière, ses yeux sont comme les paupières de l’aurore.

Rachi

עֲטִישֹׁתָיו תָּהֶל אוֹר. בְּכָל עֲטִישָׁה וַעֲטִישָׁה שֶׁהוּא מִתְעַטֵּשׁ יַהֵל וְתִזְרַח אוֹר: תָּהֶל. כְּמוֹ בְּהִלּוֹ נֵרוֹ (לְעֵיל כט): וְעֵינָיו כְּעַפְעַפֵּי שָׁחַר. עֵינָיו זוֹרְחוֹת וּמְאִירוֹת כְּדִמְדּוּמֵי חַמָּה כְּמוֹ לְעֵת בֹּקֶר שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ מִתְאַדֶּמֶת:

מִ֭פִּיו לַפִּידִ֣ים יַהֲלֹ֑כוּ כִּיד֥וֹדֵי אֵ֝֗שׁ יִתְמַלָּֽטוּ:

De sa bouche partent des flammes, s’échappent des étincelles de feu.

Rachi

מִפִּיו. מִלַּהֶבֶת הַיּוֹצֵאת מִמֶּנּוּ: מִפִּיו לַפִּידִים יַהֲלֹכוּ. לַפִּידִים יוֹצְאוֹת מִפִּיו: כִּידוֹדֵי אֵשׁ. כְּמוֹ לַפִּידִים: יִתְמַלָּטוּ. פִּתְרוֹנוֹ לְפִי עִנְיָינוֹ שוינ''ט אישקמוצי''ר בלע''ז:

מִ֭נְּחִירָיו יֵצֵ֣א עָשָׁ֑ן כְּד֖וּד נָפ֣וּחַ וְאַגְמֹֽן:

De ses naseaux sort la fumée, comme d’une marmite bouillante chauffée aux roseaux.

Rachi

מִנְּחִירָיו יֵצֵא עָשָׁן. כְּסִיר נָפוּחַ עַל הָאֵשׁ שֶׁמַּעֲלֶה עָשָׁן: וְאַגְמֹן. פִּתְרוֹנוֹ לְפִי עִנְיָינוֹ לְשׁוֹן כְּלִי חֶרֶשׂ הוּא כְּמוֹ דּוּד נָפוּחַ כָּעִנְיָן שנא' (יִרְמְיָה א) סִיר נָפוּחַ אֲנִי רֹאֶה:

נַ֭פְשׁוֹ גֶּחָלִ֣ים תְּלַהֵ֑ט וְ֝לַ֗הַב מִפִּ֥יו יֵצֵֽא:

Son haleine allume les charbons, de sa gueule sort une flamme.

Rachi

נַפְשׁוֹ גֶּחָלִים תְּלַהֵט. גֶּחָלִים בּוֹעֲרוֹת וְלוֹהֲטוֹת וְלֶהָבוֹת דּוֹלְקוֹת יוֹצְאוֹת מִפִּיו:

בְּֽ֭צַוָּארוֹ יָלִ֣ין עֹ֑ז וּ֝לְפָנָ֗יו תָּד֥וּץ דְּאָבָֽה:

Dans son cou la force réside, devant lui bondit la terreur.

Rachi

בְּצַוָּארוֹ יָלִין עֹז. גְּבוּרָה: וּלְפָנָיו תָּדוּץ דְּאָבָה. שֶׁאֵין דְּאָבוֹן וְעִצָּבוֹן לְפָנָיו שֶׁאֵינוֹ מִתְיָרֵא מִשּׁוּם בְּרִיָּה, תָּדוּץ ל' דִּיצָה וְשִׂמְחָה:

מַפְּלֵ֣י בְשָׂר֣וֹ דָבֵ֑קוּ יָצ֥וּק עָ֝לָ֗יו בַּל־יִמּֽוֹט:

Les fanons de sa chair sont adhérents, soudés sur lui sans ballotter.

Rachi

מַפְּלֵי בְשָׂרוֹ דָבֵקוּ. נִדְבָּקוֹת וּתְכוּפוֹת זוֹ בְּזוֹ שֶׁהַדָּגִים הֵן נַעֲשִׂין חֲתִיכוֹת חֲתִיכוֹת בִּבְשָׂרוֹ וּמְדוּבָּקוֹת זוֹ בְּזוֹ וּבְדָג גָּדוֹל כְּשֶׁהוּא מְבוּשָׁל נִרְאוֹת חֲתִיכוֹת כְּשֶׁהֵן שׁוֹכְבוֹת זוֹ עַל זוֹ וְזוֹ אֵצֶל זוֹ וְכֵן הוֹלֵךְ סִדּוּר הַמִּלָּה תְּחִלָּה דִּבֵּר בְּקַשְׂקְשׂוֹתָיו שֶׁל לִוְיָתָן וְאַחַר כֵּן בַּחֲתִיכוֹת בְשָׂרוֹ וְחוֹזֶק לִבּוֹ: מַפְּלֵי. ל' כְּפִילוּת חֲתִיכוֹת וי''ל כְּמוֹ פָּלֵאי פַּלּוֹיֵי שבל' גמ' (נִדָּה כא) לְשׁוֹן בִּיקוּעַ בִּיקּוּעֵי חֲתִיכוֹתָיו: דָבֵקוּ. בי''ת קְמוּצָה בְּקָמָץ קָטָן כְּמוֹ וּלְשׁוֹנָם לְחִכָּם דָּבֵקָה וְכֵן הַרְבֵּה בְּאֶתְנַחְתָּא וְסוֹף פָּסוּק: יָצוּק עָלָיו. כָּל מַפָּל וּמַפָּל יָצוּק זֶה עַל זֶה אֲשֶׁר לֹא יִמּוֹט וְלֹא יִתְפָּרֵד זֶה מֵעַל זֶה, יָצוּק לְשׁוֹן מוּצָק וְהוּא ל' עָשׂוּי כְּמוֹ יָרוּד מִן יָרַד יָצוּק מִן יָצַק יָדוּעַ מִן יָדַע:

לִ֭בּוֹ יָצ֣וּק כְּמוֹ־אָ֑בֶן וְ֝יָצ֗וּק כְּפֶ֣לַח תַּחְתִּֽית:

Son cœur est massif comme une pierre, solide comme la meule de dessous.

Rachi

לִבּוֹ יָצוּק כְּמוֹ אָבֶן. לִבּוֹ בְּקִרְבּוֹ חָזָק וּמְיוּסָּד כְּאֶבֶן הַקְּבוּעָה וּנְתוּנָה בִּיסוֹד הַבִּנְיָן בְּחוֹזֶק: יָצוּק כְּפֶלַח תַּחְתִּית. כּוֹפֵל מִלָּתוֹ שֶׁמְּיוּסָּד לִבּוֹ וְקָבוּעַ כְּפֶלַח שֶׁל רֵיחַיִים שֶׁנָּתוּן בְּתַחְתִּיתוֹ שֶׁל פֶּלַח רֶכֶב שֶׁפֶּלַח רֶכֶב שֶׁלְּמַעְלָה הוּא סוֹבֵב וּמִתְגַּלְגֵּל וְטוֹחֵן וְשֶׁל מַטָּה אֵינוֹ זָז מִמְּקוֹמוֹ כִּי קָבוּעַ הוּא בִּמְקוֹמוֹ אֲשֶׁר לֹא יִמּוֹט הוּא נִקְרָא פֶּלַח שֶׁנֶּאֱמַר (שׁוֹפְטִים ט) וַתַּשְׁלֵךְ אִשָּׁה אַחַת פֶּלַח רֶכֶב עַל רֹאשׁ אֲבִימֶלֶךְ וְאֶת שֶׁלְּמַטָּה קָרוּי פֶּלַח תַּחְתִּית:

מִ֭שֵּׂתוֹ יָג֣וּרוּ אֵלִ֑ים מִ֝שְּׁבָרִ֗ים יִתְחַטָּֽאוּ:

Quand il se dresse, les plus vaillants tremblent et se dérobent sous le coup de l’épouvante.

Rachi

מִשֵּׂתוֹ יָגוּרוּ אֵלִים. מִפַּחֲדוֹ מִתְיָרְאִים גִּבּוֹרִים וַחֲזָקִים בֵּין דָּגִים בֵּין שְׁאָר בְּרִיּוֹת: מִשְּׁבָרִים יִתְחַטָּאוּ. גַּלֵּי הַיָּם שֶּׁקְרוּיִן מִשְּׁבָרִים הֵן חֲסֵרִין לְפָנָיו שֶׁהוּא שׁוֹבַרְתָּן בִּפְרִיחָתוֹ כַּאֲשֶׁר הוּא פּוֹרֵחַ וְצָף בְּגַלֵּי הַיָּם: יִתְחַטָּאוּ. ל' חֶסְרוֹן כְּמוֹ (מ''א א) וְהָיִיתִי אֲנִי וּבְנֵי שְׁלֹמֹה חֲטָאִים:

מַשִּׂיגֵ֣הוּ חֶ֭רֶב בְּלִ֣י תָק֑וּם חֲנִ֖ית מַסָּ֣ע וְשִׁרְיָֽה:

L’attaque-t-on avec l’épée, elle n’a point de prise sur lui, pas plus que lance, javelot ou cuirasse.

Rachi

מַשִּׂיגֵהוּ חֶרֶב בְּלִי תָקוּם. גִּבּוֹר הַמַּשִּׂיגֵהוּ לְהִלָּחֵם בַּחֶרֶב לֹא יִתְקַיֵּים חַרְבּוֹ כִּי הוּא יִשְׁבְּרֶנָּה: חֲנִית מַסָּע וְשִׁרְיָה. וְכֵן כָּל כְּלִי מִלְחָמָה הַלָּלוּ שֶׁבְּיַד הַמַּשִּׂיג לֹא יִתְקַיְּימוּ וְלֹא יַעַמְדוּ לְפָנָיו שֶׁל לִוְיָתָן: מַסָּע. י''ל שֶׁהוּא א' מִכְּלֵי מִלְחָמָה כְּמוֹ חֶרֶב וַחֲנִית וְשִׁרְיָה וי''ל מַסָּע דּוּגְמַת אֶבֶן שְׁלֵימָה מַסָּע וגו' (שָׁם יג) וְזֶהוּ פִּתְרוֹנוֹ חֲנִית מַסָּע שֶׁהוּא גָּדוֹל וְאֵינוֹ נוֹחַ לְטַלְטֵל כָּל כָּךְ מִפְּנֵי שֶׁהוּא גָּדוֹל וְחָזָק מְאוֹד כָּעִנְיָן שנא' בְּגָּלְיָת הַפְּלִשְׁתִּי וְעֵץ חֲנִיתוֹ כִּמְנוֹר אֹרְגִים וְלַהֶבֶת חֲנִיתוֹ שֵׁשׁ מֵאוֹת וגו': וְשִׁרְיָה. שִׁרְיוֹן:

יַחְשֹׁ֣ב לְתֶ֣בֶן בַּרְזֶ֑ל לְעֵ֖ץ רִקָּב֣וֹן נְחוּשָֽׁה:

Pour lui, le fer est comme de la paille, l’airain comme du bois pourri.

Rachi

יַחְשֹׁב לְתֶבֶן בַּרְזֶל. כְּלֵי זַיִין שֶׁל בַּרְזֶל חֲשׁוּבִים לְפָנָיו כְּתֶבֶן וּכְלֵי זַיִין שֶׁל נְחוֹשֶׁת הֵם לְפָנָיו כְּרַקְבוּת עֵץ:

לֹֽא־יַבְרִיחֶ֥נּוּ בֶן־קָ֑שֶׁת לְ֝קַ֗שׁ נֶהְפְּכוּ־ל֥וֹ אַבְנֵי־קָֽלַע:

Le fils de l’arc ne le met pas en fuite, les pierres de la fronde se changent pour lui en chaume.

Rachi

לֹא יַבְרִיחֶנּוּ בֶן קָשֶׁת. לֹא יִבְרָח מִפְּנֵי בַּעַל קָשֶׁת וְחִצִּים וְאַבְנֵי בְּלִסְתְרָאוֹת הֲרֵי הֵן לְפָנָיו כְּקַשׁ:

כְּ֭קַשׁ נֶחְשְׁב֣וּ תוֹתָ֑ח וְ֝יִשְׂחַ֗ק לְרַ֣עַשׁ כִּידֽוֹן:

Comme du chaume aussi lui paraît la massue, il se rit du sifflement des dards.

Rachi

תוֹתָח. הוּא כְּלִי זַיִין וּפִתְרוֹנוֹ לְפִי עִנְיָינוֹ: וְיִשְׂחַק לְרַעַשׁ כִּידוֹן. לְרַעַשׁ מְהוּמַת בַּעֲלֵי מִלְחָמוֹת נוֹטְלֵי כִּידוֹן הוּא מְשַׂחֵק וּמְטַיֵּיל שֶׁאֵינוֹ מִתְיָירֵא מִפְּנֵיהֶם:

תַּ֭חְתָּיו חַדּ֣וּדֵי חָ֑רֶשׂ יִרְפַּ֖ד חָר֣וּץ עֲלֵי־טִֽיט:

Son ventre est garni de tessons pointus, il promène comme une herse sur le limon.

Rachi

תַּחְתָּיו חַדּוּדֵי חָרֶשׂ. בְּמָקוֹם חֲנִיתוֹ יֵשׁ זַהֲרוּרֵי שֶׁמֶשׁ כִּי סְנַפִּירִים שֶׁלּוֹ אֲשֶׁר תַּחְתָּיו בְּבִטְנוֹ מְאִירוֹת וּמַזְרִיחוֹת כַּשֶּׁמֶשׁ: חַדּוּדֵי. כְּמוֹ חֶרֶב חַדָּה שֶׁהִיא שֶׁנּוּנָה צֶחָה וּמְלֻבָּנָה וע''ש כָּךְ קוֹרֵא לְזַהֲרוּרֵי חַדּוּדֵי: חָרֶשׂ. שֶׁמֶשׁ כְּמוֹ הָאֹמֵר לַחֶרֶס לֹא יִזְרַח וגו' (לְעֵיל ט) בְּטֶרֶם יָבֹא הַחַרְסָה (שׁוֹפְטִים יד): יִרְפַּד חָרוּץ עֲלֵי טִיט. מִלָּה כְּפוּלָה יִרְפַּד חָרוּץ מוּסָב עַל חַדּוּדֵי חֶרֶס עֲלֵי טִיט מוּסָב עַל תַּחְתִּיתוֹ בַּמָּקוֹם שֶׁהוּא שָׁם עַל הַחוֹל זֶה טִיט רִיפּוּדוֹ מַזְרִיחַ כְּזָהָב חָרוּץ כָּעִנְיָין שנא' רְפִידָתוֹ זָהָב (שִׁיר ג) חָרוּץ מִין זָהָב כָּעִנְיָין שנא' וּמֵחָרוּץ תְּבוּאָתָהּ (מִשְׁלֵי ג) טוֹב פְּרִיָּה מֵחָרוּץ וּמִפָּז (שָׁם ח), יִרְפַּד ל' מַצָּע וּמִשְׁכָּב כְּמוֹ רְפִידָתוֹ זָהָב (שִׁיר ג):

יַרְתִּ֣יחַ כַּסִּ֣יר מְצוּלָ֑ה יָ֝֗ם יָשִׂ֥ים כַּמֶּרְקָחָֽה:

Il fait bouillonner les profondeurs comme une chaudière ; il rend la mer semblable à un bassin d’onguents.

Rachi

יַרְתִּיחַ כַּסִּיר מְצוּלָה. כַּסִּיר קָטָן נָפוּחַ שֶׁמַּעֲלֶה מְהֵרָה רְתִיחוּת תְּכוּפוֹת וּרְצוּפוֹת כֵּן הוּא מַרְתִּיחַ אֶת הַמְּצוּלָה שֶׁהִיא גְּדוֹלָה וַעֲמוּקָּה: יָם יָשִׂים כַּמֶּרְקָחָה. כְּמִרְקַחַת רִיקּוּחַ בְּשָׂמִים שֶׁהִיא מְעוֹרָה וּמְעוֹרֶבֶת כְּמוֹ כֵן יָשִׂים וִיעָרֵב אֶת הַיָּם כְּשֶׁהוּא זָז מִמְּקוֹמוֹ:

אַ֭חֲרָיו יָאִ֣יר נָתִ֑יב יַחְשֹׁ֖ב תְּה֣וֹם לְשֵׂיבָֽה:

Le sillage qu’il laisse derrière lui est lumineux : on dirait que les vagues ont la blancheur de la vieillesse.

Rachi

אַחֲרָיו יָאִיר נָתִיב. כְּשֶׁהוּא פּוֹרֵחַ וְשָׁט בַּיָּם אַחֲרָיו מֵאִיר נָתִיב הַתְּהוֹם שֶׁלְּפִי שָׁעָה שֶׁהוּא פּוֹרֵחַ וְאֵין שָׁם מַיִם מֵחֲמַת מְרוּצַת פְּרִיחָתוֹ: יַחְשֹׁב תְּהוֹם לְשֵׂיבָה. תְּהוֹם חָשׁוּב לְפָנָיו בְּחַלָּשׁוּת וְתַשּׁוּת: לְשֵׂיבָה. לְחַלָּשׁוּת שֶׁל זִקְנָה וְשֵׂיבָה:

אֵֽין־עַל־עָפָ֥ר מָשְׁל֑וֹ הֶ֝עָשׂ֗וּ לִבְלִי־חָֽת:

Il n’a pas son pareil sur la terre, lui qui est fait pour ne rien craindre.

Rachi

אֵין עַל עָפָר מָשְׁלוֹ. מ''ם חֲטָף קָמָץ וּפִתְרוֹנוֹ מֶמְשַׁלְתּוֹ שֶׁאֵין בְּרִיָּה מוֹשֶׁלֶת עָלָיו וְהוּא שֵׁם דָּבָר מוֹשֵׁל וְשִׁלְטוֹן וע''כ המ''ם מְנוּקֶּדֶת בַּחֲטָף קמ''ץ: הֶעָשׂוּ. כְּמוֹ הֶעָשׂוּי וְלֹא יָדַעְתִּי לוֹ רֵעַ וּפִתְרוֹנוֹ הֶעָשׂוּי בְּלִי פַּחַד וּמְחִיתָּה שֶׁאֵינוֹ מִתְיָירֵא מִן הַבְּרִיּוֹת כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּסוּס יִשְׂחָק לְפַחַד וְלֹא יֵחָת (לְעֵיל לט):

אֵֽת־כָּל־גָּבֹ֥הַּ יִרְאֶ֑ה ה֝֗וּא מֶ֣לֶךְ עַל־כָּל־בְּנֵי־שָֽׁחַץ:

Il regarde avec dédain tout ce qui est élevé : il est le roi de tous les fauves altiers.

Rachi

אֵת כָּל גָּבֹהַּ יִרְאֶה. כָּל הַגְּבוֹהִים שֶׁבָּעוֹלָם הוּא רוֹאֶה תַּחְתָּיו וְכֵן הוּא מִנְהַג הָעוֹלָם אֲשֶׁר אוֹתוֹ הָעוֹמֵד לְמַעְלָה רוֹאֶה אֵת הַתַּחְתּוֹן יוֹתֵר מִמַּה שֶׁרוֹאֶה הַתַּחְתּוֹן וְאֵין לַתַּחְתּוֹן גְּבוּרָה וְנִצָּחוֹן נֶגֶד הָעֶלְיוֹן וְלִוְיָתָן זֶה רוֹאֶה אֵת כָּל הַגִּבּוֹרִים לוֹמַר שֶׁאֵין לָהֶם גְּבוּרָה כְּנֶגְדּוֹ: הוּא מֶלֶךְ עַל כָּל בְּנֵי שָׁחַץ. מִלָּה כְּפוּלָה עַל כָּל גַּאֲוָה יִרְאָה וְהוּא מֶלֶךְ עַל כָּל בְּנֵי שַׁחַץ בְּנֵי גַּסּוּת הָרוּחַ שֶׁבָּרָאתִי בְּעוֹלָמִי שֶׁאֵין לָהֶם כְּנֶגְדּוֹ מֶמְשָׁלָה וּשְׂרָרָה וְהַאֵיךְ נְשָׂאֲךָ לִבְּךָ לָשֵׂאת רֹאשׁ לְפָנַי לְהִתְוַכֵּחַ נֶגְדִּי כִּי הִנְנִי עוֹשֶׂה אֵת כָּל הַנִּפְלָאוֹת הָאֵלֶּה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source