Chap. 118
הוֹד֣וּ לַיהוָ֣ה כִּי־ט֑וֹב כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ:
Rendez hommage au Seigneur, car il est bon, car sa grâce est éternelle.
Rachi
הודו לה' וגו':
118 : 1
יֹֽאמַר־נָ֥א יִשְׂרָאֵ֑ל כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ:
Qu’ainsi donc dise Israël, car sa grâce est éternelle ;
Rachi
יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל. לְפִי שֶׁלְּעוֹלָם חַסְדּוֹ:
118 : 2
יֹֽאמְרוּ־נָ֥א בֵֽית־אַהֲרֹ֑ן כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ:
qu’ainsi dise la maison d’Aaron, car sa grâce est éternelle ;
118 : 3
יֹֽאמְרוּ־נָ֭א יִרְאֵ֣י יְהוָ֑ה כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ:
qu’ainsi disent ceux qui révèrent le Seigneur, car sa grâce est éternelle.
Rachi
יִרְאֵי ה'. אֵלּוּ בְּנֵי לֵוִי שֶׁכָּתוּב בָּהֶם מִי לה' אֵלַי וַיֵּאָסְפוּ אֵלָיו כָּל בְּנֵי לֵוִי (שְׁמוֹת ל''ב) בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל וְנִלְחֲמוּ עִם יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁאָמְרוּ נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה (בַּמִּדְבָּר יד):
118 : 4
מִֽן־הַ֭מֵּצַ֥ר קָרָ֣אתִי יָּ֑הּ עָנָ֖נִי בַמֶּרְחָ֣ב יָֽהּ:
Du fond de ma détresse j’ai invoqué l’Éternel : il m’a répondu [en me mettant] au large.
118 : 5
יְהוָ֣ה לִ֭י לֹ֣א אִירָ֑א מַה־יַּעֲשֶׂ֖ה לִ֣י אָדָֽם:
L’Éternel est avec moi, je ne crains rien : les hommes, que pourraient-ils contre moi ?
118 : 6
יְהוָ֣ה לִ֭י בְּעֹזְרָ֑י וַ֝אֲנִ֗י אֶרְאֶ֥ה בְשֹׂנְאָֽי:
L’Éternel est pour moi, avec ceux qui m’assistent ; aussi me repaîtrai-je de la vue de mes haïsseurs.
118 : 7
ט֗וֹב לַחֲס֥וֹת בַּיהוָ֑ה מִ֝בְּטֹ֗חַ בָּאָדָֽם:
Mieux vaut s’abriter en l’Éternel que de mettre sa confiance dans les hommes.
Rachi
טוֹב לַחֲסוֹת בה' וגו'. חֶסְיוֹן זֶה אֵינוֹ אֶלָּא לְשׁוֹן חֶסְיוֹן צֵל וְדָבָר מוּעָט הוּא: מִבְּטֹחַ. דָּבָר בָּרִיא וְסֶמֶךְ חָזָק ואעפ''כ לַחֲסוֹת בה' טוֹב מֵהַבְטָחַת בְּנֵי אָדָם:
118 : 8
ט֗וֹב לַחֲס֥וֹת בַּיהוָ֑ה מִ֝בְּטֹ֗חַ בִּנְדִיבִֽים:
Mieux vaut s’abriter en l’Éternel que de mettre sa confiance dans les grands.
118 : 9
כָּל־גּוֹיִ֥ם סְבָב֑וּנִי בְּשֵׁ֥ם יְ֝הוָ֗ה כִּ֣י אֲמִילַֽם:
Que tous les peuples m’enveloppent : au nom du Seigneur, je les taille en pièces.
Rachi
כָּל גּוֹיִם סְבָבוּנִי. מְדַבֵּר בְּמִלְחֲמוֹת גּוֹג וּמָגוֹג שֶׁכָּל הַגּוֹיִם יִהְיוּ שָׁם, כְּמוֹ שנאמ' וְאָסַפְתִּי אֶת כָּל הַגּוֹיִם אֶל יְרוּשָׁלַיִם לַמִּלְחָמָה (זְכַרְיָה י''ד): אֲמִילַם. אַכְרִיתָם לְשׁוֹן יְמוֹלֵל וְיָבֵשׁ (לְעֵיל ב'):
118 : 10
סַבּ֥וּנִי גַם־סְבָב֑וּנִי בְּשֵׁ֥ם יְ֝הוָ֗ה כִּ֣י אֲמִילַֽם:
Qu’ils m’entourent, qu’ils me cernent de toutes parts : au nom du Seigneur, je les taille en pièces.
118 : 11
סַבּ֤וּנִי כִדְבוֹרִ֗ים דֹּ֭עֲכוּ כְּאֵ֣שׁ קוֹצִ֑ים בְּשֵׁ֥ם יְ֝הוָ֗ה כִּ֣י אֲמִילַֽם:
Qu’ils m’entourent comme des abeilles, soient brûlants comme un feu de broussailles : au nom du Seigneur, je les taille en pièces.
Rachi
דֹּעֲכוּ כְּאֵשׁ קוֹצִים. כָּל לְשׁוֹן דְּעִיכָה נוֹפֵל עַל לְשׁוֹן קְפִיצָה וְנִתּוּר מְמַהֵר לִהְיוֹת נִתָּר וְנִתַּק מִמְּקוֹמוֹ עַל כֵּן הוּא נוֹפֵל עַל לְשׁוֹן אֵשׁ וְעַל לְשׁוֹן מַיִם כְּמוֹ נִדְעֲכוּ מִמְּקוֹמָם (אִיּוֹב ו') וְכֵן יָמַי נִדְעֲכוּ (שָׁם יז) וְכֵן נֵרוֹ עָלָיו יִדְעָךְ (שָׁם יח) כְּדֶרֶךְ שַׁלְהֶבֶת הַנִּתֶּקֶת מִן הַפְּתִילָה וְעוֹלָה לְמַעְלָה כְּשֶׁהִיא כָּבָה:
118 : 12
דַּחֹ֣ה דְחִיתַ֣נִי לִנְפֹּ֑ל וַ֖יהוָ֣ה עֲזָרָֽנִי:
On m’a violemment poussé pour me faire tomber, mais l’Éternel m’a prêté assistance.
Rachi
דַּחֹה דְחִיתַנִי לִנְפֹּל. אַתָּה אוֹיְבַי:
118 : 13
עָזִּ֣י וְזִמְרָ֣ת יָ֑הּ וַֽיְהִי־לִ֝֗י לִֽישׁוּעָֽה:
Il est ma force et ma gloire, l’Éternel il a été un sauveur pour moi.
Rachi
עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה. עָזִּי וְזִמְרָת גְּבוּרַת הקב''ה הָיָה לִי לִישׁוּעָה, עָזִּי יו''ד יְתֵירָה כִּי לֹא מָצִינוּ בַּמִּקְרָא עָזִּי נָקוּד חָטַף קָמָץ אֶלָּא שׁוּרֻק חוּץ מִשְּׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת שֶׁהוּא סָמוּךְ אֵצֶל וְזִמְרָת וע''כ וְזִמְרָת דָּבוּק לְתֵיבַת הַשֵּׁם וְאֵינְךָ יָכוֹל לְפָרְשׁוֹ וְזִמְרָתִי, וְאַל תִּתְמַהּ עַל וַיְהִי לִי שֶׁלֹּא אָמַר הָיָה לִי לִישׁוּעָה שֶׁהַרְבֵּה כָּאֵלֶּה בַּמִּקְרָא, וַאֲשֶׁר לֹא שָׂם לִבּוֹ וגו' וַיַּעֲזוֹב אֶת עֲבָדָיו וגו' (שְׁמוֹת ט') הָיָה לוֹ לִכְתּוֹב עָזַב:
118 : 14
ק֤וֹל | רִנָּ֬ה וִֽישׁוּעָ֗ה בְּאָהֳלֵ֥י צַדִּיקִ֑ים יְמִ֥ין יְ֝הוָה עֹ֣שָׂה חָֽיִל:
Le son des chants de joie et de salut [retentit] dans les tentes des justes : la droite de l’Éternel procure la victoire.
Rachi
קוֹל רִנָּה וִישׁוּעָה. תִּהְיֶה לֶעָתִיד בְּאָהֳלֵי צַדִּיקִים וּמַהוּ קוֹל הָרִנָּה יְמִין ה' עֹשָׂה חָיִל יְמִין ה' רוֹמֵמָה וגו':
118 : 15
יְמִ֣ין יְ֭הוָה רוֹמֵמָ֑ה יְמִ֥ין יְ֝הוָה עֹ֣שָׂה חָֽיִל:
La droite de l’Éternel est sublime : la droite de l’Éternel procure la victoire.
Rachi
יְמִין ה' רוֹמֵמָה. מִדְרַשׁ אַגָּדָה עֶלְיוֹנִים בָּרָא הקב''ה בְּיָמִין לְפִיכָךְ לֹא שָׁלְטָה בָּהֶם מִיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר אַף יְדֵי יָסְדָה אֶרֶץ (יְשַׁעְיָה מה) זֶה שְׂמֹאל וִימִינִי טִפְּחָה שָׁמַיִם זֶה יְמִין וְכֵן אָמַר הַמְשׁוֹרֵר יְמִין ה' רוֹמֵמָה שֶׁבָּרָאתָ אוֹתָם שֶׁבְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם הִיא יְמִין ה' שֶׁתַּעֲשֶׂה חַיָּילוֹת שֶׁל צַדִּיקִים לע''ל וְגַם בָּהּ יְחַיֶּה אוֹתָם וְיִחְיוּ לְעוֹלָם וְאָז לֹא אָמוּת כִּי אֶחְיֶה לְעוֹלָם:
118 : 16
לֹֽא אָמ֥וּת כִּי־אֶֽחְיֶ֑ה וַ֝אֲסַפֵּ֗ר מַֽעֲשֵׂ֥י יָֽהּ:
Je ne mourrai point, mais je vivrai, pour proclamer les œuvres du Seigneur.
Rachi
לֹא אָמוּת. אֲנִי כנ''י כע''ג מִיתַת עוֹלָם כִּי אֶחְיֶה וגו':
118 : 17
יַסֹּ֣ר יִסְּרַ֣נִּי יָּ֑הּ וְ֝לַמָּ֗וֶת לֹ֣א נְתָנָֽנִי:
Dieu m’avait durement éprouvé, mais il ne m’a point livré en proie à la mort.
Rachi
יַסֹּר יִסְּרַנִּי יָּהּ. בְּגָלוּת וְשָׁם נִתְכַּפְּרוּ כָּל עֲוֹנוֹתָי וְלַמָּוֶת לֹא נְתָנָנִי:
118 : 18
פִּתְחוּ־לִ֥י שַׁעֲרֵי־צֶ֑דֶק אָֽבֹא־בָ֝ם אוֹדֶ֥ה יָֽהּ:
Ouvrez-moi les portes du salut, je veux les franchir, rendre hommage au Seigneur.
Rachi
פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק. וְאֵלּוּ הֵן שַׁעֲרֵי צֶדֶק:
118 : 19
זֶֽה־הַשַּׁ֥עַר לַיהוָ֑ה צַ֝דִּיקִ֗ים יָבֹ֥אוּ בֽוֹ:
Voici la porte de l’Éternel, les justes la franchiront !
Rachi
זֶה הַשַּׁעַר. שֶׁל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהוּא לה' וְהַצַּדִּיקִים יָבוֹאוּ בוֹ וְשָׁם אוֹדְךָ כִּי עֲנִיתָנִי מִן הַגָּלוּת:
118 : 20
א֭וֹדְךָ כִּ֣י עֲנִיתָ֑נִי וַתְּהִי־לִ֝֗י לִֽישׁוּעָֽה:
Je te rends grâce pour m’avoir exaucé, tu as été mon sauveur.
118 : 21
אֶ֭בֶן מָאֲס֣וּ הַבּוֹנִ֑ים הָ֝יְתָ֗ה לְרֹ֣אשׁ פִּנָּֽה:
La pierre qu’ont dédaignée les architectes, elle est devenue la plus précieuse des pierres d’angle.
Rachi
אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים. עִם שֶׁהָיוּ שָׁפָל בֵּין הָאוּמּוֹת:
118 : 22
מֵאֵ֣ת יְ֭הוָה הָ֣יְתָה זֹּ֑את הִ֖יא נִפְלָ֣את בְּעֵינֵֽינוּ:
C’est l’Éternel qui l’a voulu ainsi, cela paraît merveilleux à nos yeux.
Rachi
מֵאֵת ה' הָיְתָה זֹּאת. כָּךְ יֹאמְרוּ הַכֹּל:
118 : 23
זֶה־הַ֭יּוֹם עָשָׂ֣ה יְהוָ֑ה נָגִ֖ילָה וְנִשְׂמְחָ֣ה בֽוֹ:
Ce jour, le Seigneur l’a préparé, consacrons-le par notre joie, par notre allégresse.
118 : 24
אָנָּ֣א יְ֭הוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א אָֽנָּ֥א יְ֝הוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא:
De grâce, Éternel, secours-nous ; de grâce, Éternel, donne-nous le succès.
118 : 25
בָּר֣וּךְ הַ֭בָּא בְּשֵׁ֣ם יְהוָ֑ה בֵּ֝רַֽכְנוּכֶ֗ם מִבֵּ֥ית יְהוָֽה:
Béni soit celui qui vient au nom de l’Éternel ! nous vous saluons du fond de la maison de l’Éternel.
Rachi
בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם ה'. יֹאמְרוּ לִמְבִיאֵי הַבִּכּוּרִים וּלְעוֹלֵי הָרְגָלִים: בֵּרַכְנוּכֶם. בֵּרַכְנוּ אֶתְכֶם:
118 : 26
אֵ֤ל | יְהוָה֮ וַיָּ֪אֶר לָ֥נוּ אִסְרוּ־חַ֥ג בַּעֲבֹתִ֑ים עַד־קַ֝רְנ֗וֹת הַמִּזְבֵּֽחַ:
L’Éternel est le Dieu tout-puissant, il nous éclaire de sa lumière. Attachez la victime par des liens tout contre les angles de l’autel.
Rachi
אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים. הַזְּבָחִים וְהַחֲגִיגוֹת שֶׁהָיוּ נְקִיִּים וּבְדוּקִין מִמּוּם קוֹשְׁרִין בְּכַרְעֵי מִטּוֹתֵיהֶם עַד שֶׁיְּבִיאוּם לָעֲזָרָה בְּקַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ, וְיֵשׁ לִפְתּוֹר כָּל סוֹף הַמִּזְמוֹר הַזֶּה מִלֹּא אָמוּת כִּי אֶחְיֶה בְּדָוִד עַצְמוֹ: [ יח ] יָסוּר יִסְּרַנִּי יָהּ. עַל מַעֲשֶׂה בַּת שֶׁבַע בְּיִסּוּרִין כְּגוֹן תַּחַת הַכִּבְשָׂה יְשַׁלֵּם אַרְבַּעְתָּיִם (שְׁמוּאֵל ב י''ב) שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים נִצְטָרַע דָּוִד: וְלַמָּוֶת לֹא נְתָנַנִי. שֶׁנֶּאֱמַר גַּם ה' הֶעֱבִיר חַטָּאתְךָ לֹא תָּמוּת (שָׁם): [ יט ] פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק. וְאֵלּוּ הֵן שַׁעֲרֵי צֶדֶק אוֹתָם הַשְּׁעָרִים שֶׁל בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּמִדְרָשׁוֹת אֲשֶׁר הֵם לה' וְהַצַּדִּיקִים בָּאִים בָּהֶם: [ כא ] אוֹדְךָ כִּי עֲנִיתָנִי. מִכָּאן וְאֵילָךְ אָמַר דָּוִד וּשְׁמוּאֵל וְיִשַׁי וַאֲחֵי דָּוִד כְּמוֹ שֶׁמְּפוֹרָשׁ בְּעַרְבֵי פְּסָחִים מִי שֶׁאָמַר זֶה לֹא אָמַר זֶה:
118 : 27
אֵלִ֣י אַתָּ֣ה וְאוֹדֶ֑ךָּ אֱ֝לֹהַ֗י אֲרוֹמְמֶֽךָּ:
Tu es mon Dieu, je te rends hommage, mon Dieu, je veux t’exalter.
118 : 28
הוֹד֣וּ לַיהוָ֣ה כִּי־ט֑וֹב כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ: (פ)
Rendez hommage au Seigneur, car il est bon, car sa grâce dure éternellement.
118 : 29
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source