Chap. 1
1
דִּבְרֵי֙ קֹהֶ֣לֶת בֶּן־דָּוִ֔ד מֶ֖לֶךְ בִּירוּשָׁלִָֽם:
Paroles de Kohélet, fils de David, roi à Jérusalem.
Rachi (non traduit)
דִּבְרֵי קֹהֶלֶת. כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ''דִּבְרֵי'' אֵינוֹ אֶלָּא דִּבְרֵי תּוֹכָחוֹת. ''אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר משֶׁה'', ''וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן''. ''דִּבְרֵי עָמוֹס'', ''שִׁמְעוּ הַדָּבָר הַזֶּה פָּרוֹת הַבָּשָׁן''. ''דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ'', ''שַׁאֲלוּ נָא וּרְאוּ אִם יֹלֵד זָכָר וְגוֹ'''. ''אֵלֶּה דִּבְרֵי דָוִד'', ''וּבְלִיַּעַל כְּקוֹץ מֻנָד כֻּלָּהַם''. ''דִּבְרֵי קֹהֶלֶת'', ''וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ . . . כָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֶל הַיָּם''. כִּנָּה אֶת הָרְשָׁעִים בְּחַמָּה וּלְבָנָה וְיָם, שֶׁאֵין לָהֶם מַתְּנַת שָׂכָר. כָּךְ שְׁנוּיָה בְּסִפְרֵי. וְלָמַדְתִּי מִשָּׁם שֶׁהָעִנְיָן מְדַבֵּר בָּרְשָׁעִים, וְהִמְשִׁילָם לְתִגְבֹּרֶת הַחַמָּה, שֶׁסּוֹפָהּ שׁוֹקַעַת. תּוֹסֶפֶת:
דָּבָר אַחֵר. ''כָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֶל הַיָּם''. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר? בְּעוֹבְדֵי עֲבוֹדַת אֱלִילִים נֶאֱמַר שׁוֹטִים הַמִּשְׁתַּחֲוִים לַמַּיִם, סְבוּרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מַמָּשׁ לְפִי שֶׁרוֹאִין אֶת הַיָּם הַגָּדוֹל, שֶׁכָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים בּוֹ, וְהוּא אֵינוֹ מָלֵא, וְאֵינָן יוֹדְעִין לְהָבִין כִּי אֶל הַמָּקוֹם שֶׁהַנְּחָלִים הוֹלְכִים, שָׁם הֵם שָׁבִים לָלֶכֶת, שֶׁמֵּימֵי הַנְּהָרוֹת הַהוֹלְכִים לְתוֹךְ הַיָּם, הֵם הַמַּיִם עַצְמָם שֶׁהָלְכוּ כְּבָר. הֵם נוֹבְעוֹת מִתַּחַת הַתְּהוֹם וְהוֹלְכִים לְמַעְלָה מִן הַקַּרְקַע עַד הַיָּם וְחוֹזְרִים וְנוֹבְעִים; לְפִיכָךְ אֵין הַנְּהָרוֹת פּוֹסְקִים וְאֵין הַיָּם מָלֵא, וְלֹא מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן מַמָּשׁ. עַד כָּאן:
קֹהֶלֶת. עַל שֵׁם שֶׁקִּהֵל חָכְמוֹת הַרְבֵּה, וְכֵן בְּמָקוֹם אַחֵר קוֹרֵהוּ אָגוּר בִּן יָקֶה, שֶׁאָגַר כָּל הַחָכְמָה וֶהֱקִיאָהּ וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהָיָה אוֹמֵר כָּל דְּבָרָיו בְּהַקְהֵל:
מֶלֶךְ בִּירוּשָׁלָםִ. עִיר הַחָכְמָה:
M. David (non traduit)
דברי קהלת. ידוע שהחקירה המעולה לא תשתלם אלא בשלשה פנים גם יחד. האחת מפאת העיון כשתהיה בקבוצת דעות מחולפות להתבונן בזה לעומת זה להבחין איזהו יכשר. השנית מפאת הקבלה מאדם רשום בחכמה וביראה. והמעולה ביותר אם המוסר הקבלה ימסרנה לבנו, לפי שהאב רוצה הוא בתקנת בנו ויסרנה בעין יפה ומעמידו על האמת. השלישית מפאת המבחן והנסיון מהדברים המתהויים, וכל שכן אם יתהוו הדברים במקום מרבית חכמים המשכילים להתבונן אמתת הענין כפי מה שהוא. לכן אמר המעתיק בפתיחת הספר דברי קהלת וגו', רוצה לומר הדברים האלה נחקרו על ידי קיבוץ קבוצת דעות מחולפות בצרוף הקבלה מאדם רשום בחכמה וביראה והוא דוד המלך, והמקבל היה בנו אשר ינק שדי האמת, ובצרוף המבחן מהדברים המתהווים בירושלים עיר מלכותו אשר אנשיה חכמי לבב המשכילים אמתת הענין, והנה כל דבר לא נכחד מן המלך המולך בה, וכאומר בהיות כן הנה מאד נחקרו הדברים בשלימות רב שאין למעלה הימנו :
M. Tsion (non traduit)
קהלת. הוא ענין קבוץ ואסיפה. כמו קהלת יעקב (דברים לג ד), והמלך שלמה היה נקרא כן, על שהקהיל הדעות המנגדות לצרף וללבן הצודק מהבלתי צודק :
2
הֲבֵ֤ל הֲבָלִים֙ אָמַ֣ר קֹהֶ֔לֶת הֲבֵ֥ל הֲבָלִ֖ים הַכֹּ֥ל הָֽבֶל:
Vanité des vanités, a dit Kohélet, vanité des vanités ; tout est vanité !
Rachi (non traduit)
הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת. קֹהֶלֶת קוֹרֵא תִּגָּר וְאוֹמֵר עַל כָּל יְצִירַת שִׁבְעַת יְמֵי בְּרֵאשִׁית שֶׁהַכֹּל הֶבֶל שֶׁל הֲבָלִים הוּא:
הֲבֵל. ''הֲבֵל'' נָקוּד חֲטָף פַּתָּח לְפִי שֶׁהוּא דָּבוּק, כְּלוֹמַר, הֶבֶל שֶׁבַּהֲבָלִים. שִׁבְעַת הֲבָלִים כְּנֶגֶד מַעֲשֵׂה שִׁבְעַת יְמֵי בְּרֵאשִׁית:
M. David (non traduit)
הבל הבלים אמר קהלת. רוצה לומר בזה הספר אמר קהלת לבני אדם והזהירם לההביל ולהמאיס את ההבלים. וחוזר ומפרש אמריו ואמר הבל את ההבלים מה שהכל הבל אשר בשום אופן לא יצמח מהם תכלית ראוי ויקר. (אבל ההבלים המסבבים באחרונה תכלית המועיל אין מהראוי לההביל אותם ולהמאיסם, יען נמצא בהם דבר טוב ומועיל) :
M. Tsion (non traduit)
הבל. ענינו דבר שאין בו ממש, והוא מושאל מלשון הבל פה המוזכר בדברי רז''ל. וכן וילכו אחרי ההבל (ירמיה ב ה) :
3
מַה־יִּתְר֖וֹן לָֽאָדָ֑ם בְּכָל־עֲמָל֔וֹ שֶֽׁיַּעֲמֹ֖ל תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ:
Quel profit tire l’homme de tout le mal qu’il se donne sous le soleil ?
Rachi (non traduit)
מַה יִתְרוֹן. שָׂכָר וּמוֹתָר:
תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ. תְּמוּרַת הַתּוֹרָה שֶׁהִיא קְרוּיָה אוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר ''וְתוֹרָה אוֹר'', כָּל עָמָל שֶׁהוּא מַחֲלִיף בּוֹ אֶת עֵסֶק הַתּוֹרָה, מַה שָׂכָר בּוֹ?:
M. David (non traduit)
מה יתרון. אלה דברי קהלת שפתח ואמר מהו הריוח הבא לאדם בכל העמל שיעמול בדבר הנתון תחת ממשלת השמש, והיא עמל אסיפת הקנינים המסור ביד מערכת השמים (וזכר השמש לפי שהיא הפועלת הרבה בתחתונים וגדולה היא מכולם, ולכן תקרא מלכת השמים מלשון מלוכה וכמו שנאמר לקטר למלכת השמים (ירמיה מד), וכאומר מהו התועלת באלו הקנינים הלא למחר ימות האוספם ולא יקח מאומה בידו. או תחת השמש רוצה לומר בזה העולם במקום זריחת השמש מה ריוח יש בהעמל שיעמול בו לאסוף קנינים) :
M. Tsion (non traduit)
יתרון. מלשון מותר וריוח : תחת השמש. במקום השמש :
4
דּ֤וֹר הֹלֵךְ֙ וְד֣וֹר בָּ֔א וְהָאָ֖רֶץ לְעוֹלָ֥ם עֹמָֽדֶת:
Une génération s’en va, une autre génération lui succède, et la terre subsiste perpétuellement.
Rachi (non traduit)
דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא. כָּל מַה שֶׁהָרָשָׁע יָגֵעַ וְעָמֵל לַעֲשׁק וְלִגְזֹל אֵינוֹ מְבַלֶּה אֶת מַעֲשָׂיו, כִּי הַדּוֹר הוֹלֵךְ וְדוֹר אַחֵר בָּא וְנוֹטֵל הַכֹּל מִיַּד בָּנָיו, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר, ''בָּנָיו יְרַצּוּ דַלִּים'':
וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת. וּמִי הֵם הַמִּתְקַיְּמִים? הָעֲנָוִים הַנְּמוּכִים, הַמַּגִּיעִין עַצְמָם עַד לָאָרֶץ, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ''וַעֲנָוִים יִרְשׁוּ אָרֶץ''. וּמִדְרַשׁ תַּנְחוּמָא אוֹמֵר:
כָּל צַדִּיקֵי יִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ אֶרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר, ''כִּי תִהְיוּ אַתֶּם אֶרֶץ חֵפֶץ'':
M. David (non traduit)
דור הולך. רוצה לומר אף אם אמנם כשהדור הזה הולך למות במקומו הנה בא דור אחר, עם כל זה אין מקום לחשוב לעמול ולאסוף קנינים להשאיר לבניו אחריו כי והארץ וגו' רוצה לומר וכי הארץ עצמה לעולם עומדת הלא גם היא כבגד תבלה ויתמו אם כן יושביה עם הקנינים כולם אם כן אין זה דבר המתקיים לעד :
5
וְזָרַ֥ח הַשֶּׁ֖מֶשׁ וּבָ֣א הַשָּׁ֑מֶשׁ וְאֶ֨ל־מְקוֹמ֔וֹ שׁוֹאֵ֛ף זוֹרֵ֥חַֽ ה֖וּא שָֽׁם:
Le soleil se lève, le soleil se couche : il se hâte vers son point de départ, où il se lèvera encore,
Rachi (non traduit)
וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וְגוֹ'. דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא, כַּאֲשֶׁר הַשֶּׁמֶשׁ תִּזְרַח שַׁחֲרִית וְתִשְׁקַע עַרְבִית וְתֵלֵךְ כָּל הַלַּיְלָה, שׁוֹאֶפֶת לָשׁוּב אֶל מְקוֹם אֲשֶׁר זָרְחָה אֶתְמוֹל מִשָּׁם, שֶׁתִּזְרַח שָׁם גַּם הַיּוֹם:
M. David (non traduit)
וזרח השמש. הנה התוכנים חקרו אשר השמש מהלכו העצמי בגלגלו הוא ממערב למזרח, אולם גלגל היומי מכריחו לשוב לאחוריו כלפי המערב, ולזה אמר הנה השמש בהיותו קרוב לבית מבואו שוקק הוא לזרוח עוד על פני האדמה כי יאחז דרכו ללכת במהלכו למזרח, אולם בעל כרחו ישקע בעונתו כי גלגל היומי הוא המכריחו לשוב ללכת כלפי המערב ולשקוע : ואל מקומו שואף. רוצה לומר וכן בהיותו קרוב למקום עליתו חושק הוא ללכת אל המקום אשר יצא משם לבל יזרח על פני האדמה, וגלגל היומי הוא המכריחו לשוב לאחור ובעל כרחו זורח הוא שם במקום שמחזירו גלגל היומי :
M. Tsion (non traduit)
ובא. ענין שקיעה. כמו כי בא השמש (בראשית כח י) : שואף. ענין ההבטה והתאוה אל הדבר. כמו כעבד ישאף צל (איוב ז ב) :
6
הוֹלֵךְ֙ אֶל־דָּר֔וֹם וְסוֹבֵ֖ב אֶל־צָפ֑וֹן סוֹבֵ֤ב | סֹבֵב֙ הוֹלֵ֣ךְ הָר֔וּחַ וְעַל־סְבִיבֹתָ֖יו שָׁ֥ב הָרֽוּחַ:
pour s’avancer vers le sud et décrire sa courbe vers le nord ; le vent progresse en évoluant toujours et repasse par les mêmes circuits.
Rachi (non traduit)
הָרוּחַ. רוּחוֹ שֶׁל שֶׁמֶשׁ, טלנ''ט בלע''ז, כְּמוֹ ''עַל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָּׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת'':
וְעַל סְבִיבֹתָיו שָׁב. גַּם מָחָר. כָּל הֶקֵּף וְסִבּוּב שֶׁסָבַב אֶתְמוֹל, הוּא מַקִּיף וְסוֹבֵב הַיּוֹם:
הוֹלֵךְ אֶל דָּרוֹם. לְעוֹלָם בַּיּוֹם:
וְסוֹבֵב אֶל צָפוֹן. לְעוֹלָם בַּלַּיְלָה:
סוֹבֵב סֹבֵב הוֹלֵךְ. אֶל פְּנֵי מִזְרָח וּמַעֲרָב, שֶׁפְּעָמִים מְהַלַּכְתָּן בַּיּוֹם, וּפְעָמִים מְסַבַּבְתָּן בַּלָּיְלָה. בְּתַמּוּז מְהַלַּכְתָּן, וּבְטֵבֵת סוֹבַבְתָּן. אַף הָרְשָׁעִים, כָּל מַה שֶּׁשִּׁמְשָׁן זוֹרַחַת סוֹפָן לִשְׁקֹעַ. כָּל מַה שֶּׁהֵם הוֹלְכִים וּמִתְגַּבְּרִים, סוֹפָם לָשׁוּב אֶל מְקוֹם צַחֲנָתָם. מִמְּקוֹם הַטִּנֹּפֶת בָּאוּ, וְלִמְקוֹם הַטִּנֹּפֶת יֵלֵכוּ. וְכֵן:
M. David (non traduit)
הולך אל דרום. בהיותו הולך בפאת המזרח הנה באמת הולך הוא כלפי הדרום בהכרחת גלגל היומי. ואם כי הוא יסבב בגלגלו להפנות כלפי הצפון : סובב סבב וגו'. רוצה לומר אף שבכל פעם שיסבב הוא ללכת מהלכו למחוז חפצו, לא מילא תשוקתו והרצון הולך ממנו, כי יד גלגל היומי גברה עליו ובטל רצונו : ועל סביבותיו וגו'. רוצה לומר עם כל זה חוזר עליו הרצון בכל פעם לסבב על סביבותיו כאשר מאז :
M. Tsion (non traduit)
הרוח. ענינו רצון. כמו הנני נותן בו רוח (ישעיה לז ז) :
7
כָּל־הַנְּחָלִים֙ הֹלְכִ֣ים אֶל־הַיָּ֔ם וְהַיָּ֖ם אֵינֶ֣נּוּ מָלֵ֑א אֶל־מְק֗וֹם שֶׁ֤הַנְּחָלִים֙ הֹֽלְכִ֔ים שָׁ֛ם הֵ֥ם שָׁבִ֖ים לָלָֽכֶת:
Tous les fleuves vont à la mer, et la mer n’en est pas remplie ; vers l’endroit qui est assigné aux fleuves, ils dirigent invariablement leur cours.
Rachi (non traduit)
כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא. לְפִי שֶׁאֵינָן נִשְׁאָרִים בְּתוֹכוֹ, כִּי יַם אוֹקְיָנוֹס הוּא גָּבוֹהַּ מִכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר, ''הַקּוֹרֵא לְמֵי הַיָּם וַיִּשְׁפְּכֵם וְגוֹ''. וּמֵהֵיכָן אָדָם שׁוֹפֵךְ? מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה. וְהַנְּחָלִים הוֹלְכִים בִּמְחִלּוֹת תַּחַת הֶהָרִים מֵאוֹקְיָנוֹס, וְחוֹזְרִים וְנוֹבְעִים. וְזֶהוּ:
''אֶל מְקוֹם שֶׁהַנְּחָלִים הֹלְכִים שָׁם הֵם שָׁבִים''. אַף הָרָשָׁע, כָּל עֻמַּת שֶׁבָּא כֵּן יֵלֵךְ:
M. David (non traduit)
הולכים אל הים. נמשכים המה לשפוך מימיהם אל תוך הים, וכאלו חושבים למלאותו על כל גדותו : והים איננו מלא. עם כל זה עינינו רואות שאין הים מלא ולא ישיגו אם כן תוחלתם : אל מקום. הסיבה היא שאל המקום שהנחלים נמשכים לשם הוא הים : הם שבים ללכת. הנחלים בעצמם חורים משם ללכת תחת הארץ אל מקום מוצא המים, והם הם החוזרים ונובעים למעלה ושבים ללכת אל הים, ואם כן הם עצמם משחיתים פרי מחשבתם. ומוסב הוא למעלה לחזק אמריו להמאיס עמל הקנינים, באומרו הנה מלבד שאין בהם תועלת נצחי עוד נמצא בהם דבר רע כי לא יבטח להשיגם עם העמל פעם בסיבת הזולת, וכדרך השמש אשר יגיעו לריק בסיבת גלגל היומי ופעם בסיבת עצמו, וכדרך הנחלים אשר המה עמלים לתוהו בסיבת עצמם :
8
כָּל־הַדְּבָרִ֣ים יְגֵעִ֔ים לֹא־יוּכַ֥ל אִ֖ישׁ לְדַבֵּ֑ר לֹא־תִשְׂבַּ֥ע עַ֙יִן֙ לִרְא֔וֹת וְלֹא־תִמָּלֵ֥א אֹ֖זֶן מִשְּׁמֹֽעַ:
Toutes choses sont toujours en mouvement ; personne n’est capable d’en rendre compte. L’œil n’en a jamais assez de voir, ni l’oreille ne se lasse d’entendre.
Rachi (non traduit)
כָּל הַדְּבָרִים יְגֵעִים וְגוֹ' לֹא תִשְׂבַּע עַיִן וְלֹא תִמָּלֵא אֹזֶן. מוּסָב עַל ''מַה יִתְרוֹן''. אִם מַחֲלִיף הוּא עֵסֶק הַתּוֹרָה לְדַבֵּר בִּדְבָרִים בְּטֵלִים, הֲרֵי הֵם יְגֵעִים, וְלֹא יוּכַל לְהַשִּׂיג אֶת כֻּלָּם, וְאִם בְּמַרְאִית הָעַיִן בָּא לַעֲסֹק, עֵינוֹ לֹא תִשְׂבַּע, וְאִם בִּשְׁמִיעַת הָאֹזֶן, אָזְנוֹ לֹא תִמָּלֵא:
M. David (non traduit)
כל הדברים יגעים. הנה כשהאדם עמל ומשיג תוחלתו אז ינוח ולא ייגע עוד, אבל כשאינו משיג אז הוא עמל ויגע עד אין תכלית ולזה אמר הנה כל הענינים שבעולם המה יגעים כי אין שום דבר מוצא תוחלתו : לא יוכל איש לדבר. כאומר אם ארצה לפרט את כל הענינים שאינם משיגים תוחלתם אי אפשר, כי בן אדם לא יוכל לספר את כולם כי רבים המה מאד : לא תשבע עין. אחז במשל מבן אדם השבע מאד עד שאי אפשר לו לאכול עוד כלומר אם הענינים האלה יראה בעיניו הנה העין לא תשבע במה שראה מאז עד שיהיה מן הנמנע לראות עוד, כי כולן כלו ואין עוד מה לראות כי לא כן הוא כי באמת יש עוד מה לראות : ולא תמלא אזן. חזר ואחז במשל מכלי מלא עד שאי אפשר לתת עוד מה בתוכו, כלומר אם הענינים האלה ישמע באזניו לא תמלא האזן במה ששמעה מאז עד שיהיה מן הנמנע לשמוע עוד, כי כולן כלו ואין עוד מה לשמוע, כי לא כן הוא כי באמת יש עוד מה לשמוע :
M. Tsion (non traduit)
הדברים. הענינים. כמו על דבר הכסף (בראשית מג יח) :
9
מַה־שֶּֽׁהָיָה֙ ה֣וּא שֶׁיִּהְיֶ֔ה וּמַה־שֶּׁנַּֽעֲשָׂ֔ה ה֖וּא שֶׁיֵּעָשֶׂ֑ה וְאֵ֥ין כָּל־חָדָ֖שׁ תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ:
Ce qui a été c’est ce qui sera ; ce qui s’est fait, c’est ce qui se fera : il n’y a rien de nouveau sous le soleil !
Rachi (non traduit)
מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה וְגוֹ'. בְּכָל מַה שֶּׁהוּא לָמֵד בְּדָבָר שֶׁהוּא חֲלִיפֵי הַשֶּׁמֶשׁ, אֵין בּוֹ חִדּוּשׁ; לֹא יִרְאֶה אֶלָּא מָה שֶּׁהָיָה כְּבָר, שֶׁנִּבְרָא בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית. אֲבָל הַהוֹגֶה בַּתּוֹרָה, מוֹצֵא בָהּ תָּמִיד חִדּוּשֵׁי טְעָמִים, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר, ''דַּדֶּיהָ יְרַוּוּךָ בְכָל עֵת''. מָה הַדַּד הַזֶּה, כָּל זְמַן שֶׁהַתִּינוֹק מְמַשְׁמֵשׁ בּוֹ מוֹצֵא בּוֹ טַעַם, אַף דִּבְרֵי תּוֹרָה כֵּן. וְכֵן מָצִינוּ בְּמַסֶּכֶת חֲגִיגָה, שֶׁאָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הוֹרְקְנוֹס דְּבָרִים שֶׁלֹּא שְׁמָעָתָּן אֹזֶן, בְּמַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה:
M. David (non traduit)
מה שהיה. כאומר ופן יהיה לב האדם נפתה עליו לומר הן אמת כן היה בימים הראשונים אשר שום ענין מהענינים לא השיג תוחלתו בעמל היגיעה, אבל לא כן הוא בהימים האלה לזה אמר דע לך מה שהיה מאז הוא לבדו מה שיהיה גם עתה. ומה שנעשה מאז הוא לבדו מה שיעשה גם עתה, והוא כפל ענין במלות שונות : ואין כל חדש. אין שום דבר חדש במקום זריחת השמש הוא העולם כולו, וכאומר כמו שלא נשתנה להתחדש שום דבר בעולם כן לא נשתנה גם זאת, כי עד עולם אין שום ענין משיג תוחלתו בעמל היגיעה כאשר לא השיג מאז :
M. Tsion (non traduit)
כל חדש. שום חדש. וכן לא תעשה כל מלאכה (שמות כ י) :
10
יֵ֥שׁ דָּבָ֛ר שֶׁיֹּאמַ֥ר רְאֵה־זֶ֖ה חָדָ֣שׁ ה֑וּא כְּבָר֙ הָיָ֣ה לְעֹֽלָמִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה מִלְּפָנֵֽנוּ:
Il est telle chose dont on dirait volontiers : "Voyez, ceci est nouveau" Eh bien ! Cette chose a déjà existé dans les temps qui nous ont précédés.
Rachi (non traduit)
יֵשׁ דָּבָר. בָּא לְיָדְךָ תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁיֹּאמַר לְךָ הָאוֹמֵר עָלָיו:
''רְאֵה זֶה, דָּבָר חָדָשׁ הוּא'', וְאֵינוֹ חָדָשׁ, שֶׁכְּבָר הָיָה בָעוֹלָמִים שֶׁעָבְרוּ לְפָנֵינוּ, אֶלָּא שֶׁאֵין זִכְרוֹן לָרִאשֹׁנִים'', לְכָךְ דּוֹמֶה לִהְיוֹת חָדָשׁ:
M. David (non traduit)
יש דבר. עם כי יש דבר נמצא בעולם אשר עליו יאמר האומר ראה והבן שזה דבר חדש הוא, כאומר ופן על ידי זה תחשוב כמו שנשתנה להתחדש דבר זה כן נשתנה גם זאת שמעתה יוכל האדם להשיג תוחלתו בעמל היגיעה : כבר היה. כאומר אל תאמין אל האומר אשר חדש הוא זה, כי באמת כבר היה כזה במשך הזמנים הארוכים אשר כל אחד מהם היה בימים אשר לפנינו טרם נולדנו :
M. Tsion (non traduit)
לעולמים. כמו בעולמים והלמ''ד במקום הבי''ת. וכן כתוב בוחר אתה לבן ישי (ש''א כ ל) ומשפטו בבן ישי. ומלת עולמים יורה על זמנים רבים. כמו ועבדו לעולם (שמות כא ו) :
11
אֵ֥ין זִכְר֖וֹן לָרִאשֹׁנִ֑ים וְגַ֨ם לָאַחֲרֹנִ֜ים שֶׁיִּהְי֗וּ לֹֽא־יִהְיֶ֤ה לָהֶם֙ זִכָּר֔וֹן עִ֥ם שֶׁיִּהְי֖וּ לָאַחֲרֹנָֽה: (פ)
Nul souvenir ne subsiste des anciens, de même de leurs plus récents successeurs il ne demeurera aucun souvenir chez ceux qui viendront plus tard.
Rachi (non traduit)
וְגַם לָאַחֲרֹנִים שֶׁיִּהְיוּ. לְאַחֲרֵינוּ לֹא יִהְיֶה לָהֶם זִכָּרוֹן בַּדּוֹרוֹת שֶׁיִּהְיוּ לָאַחֲרוֹנָה לָהֶם, וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה דּוֹרְשׁוֹ כְּנֶגֶד אִבּוּד זֵכֶר עֲמָלֵק וְסוֹפוֹ שֶׁל זָכָר אֱדוֹם לִמָּחוֹת שֶׁנֶּאֱמַר (עוֹבַדְיָה א) וְלֹא יִהְיֶה שָׂרִיד לְבֵית עָשׂוּ:
M. David (non traduit)
אין זכרון. אלא שאין זכרון המעשים הנעשים בימים הראשונים כי נשכחו מלבות בני האדם : וגם לאחרונים שיהיו. וכן גם אל המעשים אשר יהיו בימים האחרונים, לא ישאר להם זכרון מה למען השוותם עם המעשים אשר יהיו אחר הזמן ההוא לומר אז המעשים אשר נעשו עתה דומים הם אל המעשים אשר נעשו מאז כי השכחה גוברת והולכת, אבל באמת שאין דבר חדש בעולם :
12
אֲנִ֣י קֹהֶ֗לֶת הָיִ֥יתִי מֶ֛לֶךְ עַל־יִשְׂרָאֵ֖ל בִּירוּשָׁלִָֽם:
Moi, Kohélet, je suis devenu roi d’Israël, à Jérusalem.
Rachi (non traduit)
אֲנִי קֹהֶלֶת הָיִיתִי מֶלֶךְ. עַל כָּל הָעוֹלָם, וְלִבְסוֹף עַל יִשְׂרָאֵל, וְלִבְסוֹף עַל יְרוּשָׁלַיִם לְבַדָּהּ, וְלִבְסוֹף עַל מַקְלִי, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר:
''הָיִיתִי מֶלֶךְ בִּירוּשָׁלָיִם''. אֲבָל עַכְשָׁיו אֵינִי מֶלֶךְ:
M. David (non traduit)
אני קהלת. כאומר אני הוא הנקרא קהלת, על שם שקבצתי דעות מוחלפות לצרף וללבן ולברר האמת : על ישראל. והם עם חכם ונבון : בירושלים. אשר היא עיר החכמה, וכאומר בהיות כן הרבה חכמה ראה לבי :
M. Tsion (non traduit)
הייתי. דבר ההוה נופל בו לשון עבר ולשון עתיד. כמו שנאמר והלכו בניו וגו' ככה יעשה איוב (איוב א ה) :
13
וְנָתַ֣תִּי אֶת־לִבִּ֗י לִדְר֤וֹשׁ וְלָתוּר֙ בַּֽחָכְמָ֔ה עַ֛ל כָּל־אֲשֶׁ֥ר נַעֲשָׂ֖ה תַּ֣חַת הַשָּׁמָ֑יִם ה֣וּא | עִנְיַ֣ן רָ֗ע נָתַ֧ן אֱלֹהִ֛ים לִבְנֵ֥י הָאָדָ֖ם לַעֲנ֥וֹת בּֽוֹ:
Et j’ai pris à cœur d’étudier, d’examiner avec sagacité tout ce qui se passe sous le soleil : c’est une triste besogne que Dieu a offerte aux fils d’Adam pour s’en tracasser.
Rachi (non traduit)
וְנָתַתִּי אֶת לִבִּי לִדְרוֹשׁ. בַּתּוֹרָה, הִיא הַחָכְמָה, וּלְהִתְבּוֹנֵן בָּהּ עַל כָּל הַמַּעֲשֶׂה הָרַע הָאָמוּר לְמַעְלָה הַנַּעֲשֶׂה תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ, וּבִינוֹתִי בָהּ שֶׁהוּא הָעִנְיָן הָרָע אֲשֶׁר נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִפְנֵי בְּנֵי הָאָדָם ''אֶת הַחַיִים וְאֶת הַטּוֹב וְאֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרָע'':
עִנְיָן רָע. מִנְהָג רַע לָהֶם:
לַעֲנוֹת בּוֹ. לְהִתְנַהֵג בּוֹ. ''עִנְיָן'' יֵשׁ לְפָתְרוֹ לְשׁוֹן מָעוֹן וְדִירָה, וְיֵשׁ לְפָתְרוֹ לְשׁוֹן עִיּוּן וּמַחֲשָׁבָה, וְכֵן ''לַעֲנוֹת בּוֹ'':
נָתַן אֱלֹהִים. הִנִּיחַ לִפְנֵיהֶם:
M. David (non traduit)
ונתתי את לבי. שמתי את לבי לדרוש ולבקר לא במראית העין, רק בחכמה ובהבנת השכל חקרתי על כל הדברים הנעשים תחת השמים בזה העולם : הוא ענין רע. רוצה לומר הבנתי שזה הוא דבר רע במה שעזב אלהים והניח כל המעשים לבני האדם בתת להם הבחירה לעשות כחפצם למען ענותם בגמול המעשים בעבור חפשית הבחירה, כי לולי הבחירה אין עונש :
M. Tsion (non traduit)
ונתתי. ושמתי. בדברי רז''ל נתן בו עיניו (שבת לד.) : ולתור. ענין חפוש ובקור. כמו לתור את הארץ (במדבר יד לו) : ענין רע. דבר רע. ובדברי רז''ל יש הרבה : נתן. ענינו עזיבה. כמו ולא נתן סיחון (שם כא כג) : לענות. מלשון עינוי ויסורים :
14
רָאִ֙יתִי֙ אֶת־כָּל־הַֽמַּעֲשִׂ֔ים שֶֽׁנַּעֲשׂ֖וּ תַּ֣חַת הַשָּׁ֑מֶשׁ וְהִנֵּ֥ה הַכֹּ֛ל הֶ֖בֶל וּרְע֥וּת רֽוּחַ:
J’ai donc observé toutes les œuvres qui s’accomplissent sous le soleil : eh bien ! Tout est vanité et pâture de vent.
Rachi (non traduit)
וּרְעוּת רוּחַ. שֶׁבֶר רוּחַ, כְּמוֹ ''רֹעוּ עַמִּים וָחֹתּוּ''. רוּחַ טלנ''ט. סוֹף הַמַּעֲשֶׂה בָּא לִידֵי כְּאֵב לֵב:
M. David (non traduit)
ראיתי. במדאית העין ראיתי את כל המעשים הנעשים, בדבר הנתון תחת ממשלת השמש, והם אסיפת הקנינים המסור ביד מערכת השמים. וזכר השמש לפי שהיא הפועלת הרבה בתחתונים וכו', וכמו שנאמר למעלה בתחלת הספר. או בזה העולם במקום זריחת השמש ראיתי וגו' : והנה הכל הבל. בעיני ראיתי שכולם הבל המה מבלי תועלת, עוד יש בהם שבר רצון עושיהם כי לא ישיג תשוקתו ונכזבה תוחלתו :
M. Tsion (non traduit)
ורעות. ענין שבירה. כמו תרועם בשבט ברזל (תהלים ב ט) : רוח. רצון :
15
מְעֻוָּ֖ת לֹא־יוּכַ֣ל לִתְקֹ֑ן וְחֶסְר֖וֹן לֹא־יוּכַ֥ל לְהִמָּנֽוֹת:
Ce qui est tordu ne peut être redressé, et ce qui manque ne peut entrer en compte.
Rachi (non traduit)
מְעֻוָּת. בְּחַיָּיו לֹא יוּכַל לִתְקֹן מִשֶּׁמֵּת. מִי שֶׁטָּרַח בְּעֶרֶב שַׁבָּת יֹאכַל בְּשַׁבָּת. וְרַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּ עַל הַבָּא עַל הָעֶרְוָה וְהוֹלִיד מַמְזֵר, אוֹ עַל תַּלְמִיד חָכָם הַפּוֹרֵשׁ מִן הַתּוֹרָה, שֶׁהָיָה יָשָׁר מִתְּחִלָּתוֹ וְנִתְעַוֵּת:
וְחֶסְרוֹן לֹא יוּכַל לְהִמָּנוֹת. זֶה שֶׁחִסֵּר עַצְמוֹ מִמִּנְיַן הַכְּשֵׁרִים, לֹא יוּכַל לְהִמָּנוֹת עִמָּהֶם בְּקִבּוּל שְׂכָרָם:
M. David (non traduit)
מעות. אם אירע במעשיו דבר מעוות ומקולקל אין בידו לתקן הקלקול : וחסרון. דבר הנחסר במעשיו, אין בידו להשלימו להיות נמנה במנין הדברים אשר לא חסרו :
M. Tsion (non traduit)
מעות. ענין קלקול והשחתה. כמו ודרך רשעים יעות (שם קמו ט) : להמנות. מלשון מנין ומספר :
16
דִּבַּ֨רְתִּי אֲנִ֤י עִם־לִבִּי֙ לֵאמֹ֔ר אֲנִ֗י הִנֵּ֨ה הִגְדַּ֤לְתִּי וְהוֹסַ֙פְתִּי֙ חָכְמָ֔ה עַ֛ל כָּל־אֲשֶׁר־הָיָ֥ה לְפָנַ֖י עַל־יְרוּשָׁלִָ֑ם וְלִבִּ֛י רָאָ֥ה הַרְבֵּ֖ה חָכְמָ֥ה וָדָֽעַת:
Je me suis dit en moi-même : "Voilà que j’ai, moi, accumulé et amassé plus de sagesse que tous ceux qui m’ont précédé à Jérusalem ; mon cœur a acquis un grand fonds de discernement et d’expérience."
Rachi (non traduit)
דִּבַּרְתִּי אֲנִי עִם לִבִּי. עַכְשָׁיו שֶׁיָּרַדְתִּי מִגְּדֻלָּתִי, אֲנִי נוֹתֵן לִבִּי לֵאמֹר:
''מִי יֹאמַר עָלַי שֶׁאָבֹא לִידֵי מִדָּה זוֹ''?: אֲנִי הִנֵּה הִגְדַּלְתִּי וְגוֹ':
M. David (non traduit)
דברתי וגו'. רוצה לומר חשבתי בעצמי ולא דברתי אל הזולת : הגדלתי. הייתי בגדולה רבה, וזה מביא לחדד השכל בעבור הרחבת הלב : והוספתי חכמה. מאד הייתי עוסק לאסוף חכמה בתוספת מרובה על כל המלכים שהיו לפני על ירושלים. (ויתכן שאמר על מלכי הגוים, כי דוד אביו לבד מלך בירושלים ולא עוד) : ולבי ראה. רוצה לומר בהבנת הלב הסתכלתי בהרבה חכמה ודעת :
M. Tsion (non traduit)
ראה. הוא מושאל על הבנת הדבר. וכן ראה דבריך טובים (ש''ב טו ג) :
17
וָאֶתְּנָ֤ה לִבִּי֙ לָדַ֣עַת חָכְמָ֔ה וְדַ֥עַת הוֹלֵל֖וֹת וְשִׂכְל֑וּת יָדַ֕עְתִּי שֶׁגַּם־זֶ֥ה ה֖וּא רַעְי֥וֹן רֽוּחַ:
J’avais en effet appliqué mon attention à connaître la sagesse et à discerner la folie et la sottise, et je me suis aperçu que cela aussi était pâture de vent ;
Rachi (non traduit)
וָאֶתְּנָה. עַכְשָׁיו אֶת לִבִּי לָדַעַת אֶת טִיב הַחָכְמָה מַה סּוֹפָהּ, וְאֶת טִיב הַהוֹלֵלוֹת וְהַסִּכְלוּת:
הוֹלֵלוֹת. שִׁעֲמוּם וְטֵרוּף הַדַּעַת, לְשׁוֹן עִרְבּוּב, כְּמוֹ ''מָהוּל בַּמָּיִם'':
וְשִׂכְלוּת. שְׁטוּת:
יָדַעְתִּי. עַתָּה, שֶׁגַּם הַחָכְמָה יֵשׁ בּוֹ שֶׁבֶר רוּחַ, כִּי בְּרֹב הַחָכְמָה, אָדָם סוֹמֵךְ עַל רֹב חָכְמָתוֹ, וְאֵינוֹ מִתְרַחֵק מִן הָאִסּוּר, וּבָא רָב כָּעַס לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אֲנִי אָמַרְתִּי ''אַרְבֶּה סוּסִים, וְלֹא אָשִׁיב אֶת הָעָם מִצְרָיְמָה'', וּבַסּוֹף הֲשִׁיבוֹתִי. אֲנִי אָמַרְתִּי ''אַרְבֶּה נָשִׁים וְלֹא יָסוּר לְבָבִי'', וַהֲרֵי נִכְתַּב עָלַי ''נָשָׁיו הִטּוּ אֶת לְבָבוֹ''. וְכֵן הוּא אוֹמֵר שֶׁעַל רֹב חָכְמָתוֹ הוּא סָמַךְ, וְעָשָׂה כַּמָּה דְבָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר ''נְאֻם הַגֶּבֶר לְאִיתִיאֵל לְאִיתִיאֵל וְאֻכָל'':
M. David (non traduit)
ואתנה לבי. שמתי לבי לדעת להבחין מעלת החכמה, ולדעת ענין השיעמום והשטות להעריך זה מול זה, להבחין יתרון החכמה על הסכלות : ידעתי. הן הכרתי שגם החכמה היא שברון רוח :
M. Tsion (non traduit)
הוללות. ענין שיעמום וערבוב הדעת. כמו ושופטים יהולל (איוב יב וז) : ושכלות. כמו וסכלות בסמ''ך, והוא ענין שטות : רעיון. ענין שברון. כמו שנאמר למעלה ורעות רוח :
18
כִּ֛י בְּרֹ֥ב חָכְמָ֖ה רָב־כָּ֑עַס וְיוֹסִ֥יף דַּ֖עַת יוֹסִ֥יף מַכְאֽוֹב:
car, abondance de sagesse, abondance de chagrin, et accroître sa science, c’est accroître sa peine.
Rachi (non traduit)
M. David (non traduit)
כי ברוב חכמה. במי שנמצא בו הרבה חכמה בו נמצא הרבה כעס, כי מאוד ישכיל מעשה בני אדם על אמתותם, וכשרואה שאינם טובים יכעס בעצמו, כי הדברים ההם אינם כפי רצונו ובזה יכעס, ומה מאוד מזיק הכעס : ויוסיף דעת. מי שמוסיף דעת להבין דבר מתוך דבר הנה בזה יוסיף מכאוב לעצמו כי בעבור הבנת דבר מתוך דבר ישכיל אף את הנולדות מן המעשים המקולקלים ומביא מכאוב אל לבו :
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source