Shemot
Chapitre 3
Chap. 3
ומשה היה רעה את צאן יתרו חתנו כהן מדין וינהג את הצאן אחר המדבר ויבא אל הר האלהים חרבה
Or, Moïse faisait paître les brebis de Jéthro son beau-père, prêtre de Madian. Il avait conduit le bétail au fond du désert et était parvenu à la montagne divine, au mont Horeb.
Onkelos
וּמשֶׁה הֲּוָה רָעֵי יָת עָנָא דְיִתְרוֹ חֲמוֹהִי רַבָּא דְמִדְיָן וּדְבַר יָת עָנָא לְבָתַר שְׁפַר רַעֲיָא לְמַדְבְּרָא וְאָתָא לְטוּרָא דְאִתְגְלִי עֲלוֹהִי יְקָרָא דַיְיָ לְחוֹרֵב: Rachi
אַחַר הַמִּדְבָּר. לְהִתְרַחֵק מִן הַגָּזֵל, שֶׁלֹּא יִרְעוּ בִּשְׂדוֹת אֲחֵרִים (שמות רבה ב'): אֶל הַר הָאֱלֹהִים. עַל שֵׁם הֶעָתִיד: 1
וירא מלאך יהוה אליו בלבת אש מתוך הסנה וירא והנה הסנה בער באש והסנה איננו אכל
Un ange du Seigneur lui apparut dans un jet de flamme au milieu d’un buisson. Il remarqua que le buisson était en feu et cependant ne se consumait point.
Onkelos
וְאִתְגְלִי מַלְאָכָא דַיְיָ לֵהּ בְּשַׁלְהוֹבִית אֶשָׁתָא מִגוֹ אַסָנָא וַחֲזָא וְהָא אַסָנָא בָּעֵר בְּאֶשָׁתָא וַאֲסָנָא לֵיתוֹהִי מִתְאָכִיל: Rachi
בְּלַבַּת אֵשׁ. בְּשַׁלְהֶבֶת אֵשׁ – לִבּוֹ שֶׁל אֵשׁ, כְּמוֹ ''לֵב הַשָּׁמַיִם'' (דְּבָרִים ד'), ''בְּלֵב הָאֵלָה'' (שְׁמוּאֵל ב י''ח); וְאַל תִּתְמַהּ עַל הַתָּי''ו, שֶׁיֵּשׁ לָנוּ כַּיּוֹצֵא בּוֹ, ''מָה אֲמֻלָה לִבָּתֵךְ'' (יְחֶזְקֵאל ט''ז): מִתּוֹךְ הַסְּנֶה. וְלֹא אִילָן אַחֵר, מִשּׁוּם ''עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה'' (תהילים צא טו): אֻכָּל. נֶאֱכָל, כְּמוֹ ''לֹא עֻבַּד בָּהּ'' (דְּבָרִים כ''א), ''אֲשֶׁר לֻקַּח מִשָּׁם'' (בְּרֵאשִׁית ג'): 2
ויאמר משה אסרה נא ואראה את המראה הגדל הזה מדוע לא יבער הסנה
Moïse se dit : "Je veux m’approcher, je veux examiner ce grand phénomène : pourquoi le buisson ne se consume pas."
Onkelos
וַאֲמַר משֶׁה אִתְפְּנֵי כְעַן וְאֶחֱזֵי יָת חָזְוָנָא רַבָּא הָדֵין מָא דֵין לָא מִתּוֹקַד אַסָנָא: Rachi
אָסֻרָה נָא. אָסוּרָה מִכַּאן לְהִתְקָרֵב שָׁם: 3
וירא יהוה כי סר לראות ויקרא אליו אלהים מתוך הסנה ויאמר משה משה ויאמר הנני
L’Éternel vit qu’il s’approchait pour regarder ; alors Dieu l’appela du sein du buisson, disant : "Moïse ! Moïse !" Et il répondit : "Me voici."
Onkelos
וַחֲזָא יְיָ אֲרֵי אִתְפְּנֵי לְמֶחֱזֵי וּקְרָא לֵהּ יְיָ מִגוֹ אַסָנָא וַאֲמַר משֶׁה משֶׁה וַאֲמַר הָא אֲנָא: 4
ויאמר אל תקרב הלם של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא
Il reprit : "N’approche point d’ici ! Ote ta chaussure, car l’endroit que tu foules est un sol sacré !"
Onkelos
וַאֲמַר לָא תִקְרַב הַלְכָא שְׁרִי סֵינָךְ מֵעַל רִגְלָךְ אֲרֵי אַתְרָא דְאַתְּ קָאִים עֲלוֹהִי אֲתַר קַדִישׁ הוּא: Rachi
שַׁל. שְׁלוֹף וְהוֹצֵא, כְּמוֹ ''וְנָשַׁל הַבַּרְזֶל'' (דְּבָרִים י''ט), ''כִּי יִשַּׁל זֵיתֶךָ'' (שָׁם כ''ח): אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא. הַמָּקוֹם: 5
ויאמר אנכי אלהי אביך אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב ויסתר משה פניו כי ירא מהביט אל האלהים
Il ajouta : "Je suis la Divinité de ton père, le Dieu d’Abraham, d’Isaac et de Jacob..." Moïse se couvrit le visage, craignant de regarder le Seigneur.
Onkelos
וַאֲמַר אֲנָא אֱלָהָא דְאָבוּךְ אֱלָהָא דְאַבְרָהָם אֱלָהָא דְיִצְחָק וֵאלָהָא דְיַעֲקֹב וּכְבֵשִׁנּוּן משֶׁה לְאַפּוֹהִי אֲרֵי דָחִיל מִלְאִסְתַּכָּלָא בְּצֵית יְקָרָא דַיְיָ: 6
ויאמר יהוה ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים ואת צעקתם שמעתי מפני נגשיו כי ידעתי את מכאביו
L’Éternel poursuivit : "J’ai vu, j’ai vu l’humiliation de mon peuple qui est en Égypte ; j’ai accueilli sa plainte contre ses oppresseurs, car je connais ses souffrances.
Onkelos
וַאֲמַר יְיָ מִגְלָא גְלִי קֳדָמַי יָת שִׁעְבּוּד עַמִי דִי בְמִצְרָיִם וְיָת קְבֶלְתְּהוֹן שְׁמִיעַ קֳדָמַי מִן קֳדָם מַפְלְחֵיהוֹן אֲרֵי גְלֵי קָדָמַי יָת כֵּיבֵיהוֹן: Rachi
כִּי יָדַעְתִּי אֶת מַכְאֹבָיו. כְּמוֹ ''וַיֵּדַע אֱלֹהִים'' (שְׁמוֹת ב'), כְּלוֹמַר כִּי שַׂמְתִּי לֵב לְהִתְבּוֹנֵן וְלָדַעַת אֶת מַכְאוֹבָיו וְלֹא הֶעֱלַמְתִּי עֵינַי לֶאֱטוֹם אָזְנַי מִצַּעֲקָתָם: 7
וארד להצילו מיד מצרים ולהעלתו מן הארץ ההוא אל ארץ טובה ורחבה אל ארץ זבת חלב ודבש אל מקום הכנעני והחתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי
Je suis donc intervenu pour le délivrer de la puissance égyptienne et pour le faire passer de cette contrée-là dans une contrée fertile et spacieuse, dans une terre ruisselante de lait et de miel, où habitent le Cananéen, le Héthéen, l’Amorréen, le Phérézéen, le Hévéen et le Jébuséen.
Onkelos
וְאִתְגְלֵיתִי לְשֵׁזָבוּתְהוֹן מִידָא דְמִצְרָאֵי וּלְאַסָקוּתְהוֹן מִן אַרְעָא הַהִיא לְאַרְעָא טָבָא וּפַתְיָא לְאַרְעָא עָבְדָא חֲלָב וּדְבָשׁ לַאֲתַר כְּנַעֲנָאֵי וְחִתָּאֵי וֶאֱמוֹרָאֵי וּפְרִזָאֵי וְחִוָאֵי וִיבוּסָאֵי: 8
ועתה הנה צעקת בני ישראל באה אלי וגם ראיתי את הלחץ אשר מצרים לחצים אתם
Oui, la plainte des enfants d’Israël est venue jusqu’à moi ; oui, j’ai vu la tyrannie dont les Égyptiens les accablent.
Onkelos
וּכְעַן הָא קְבֵילַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עָלַת קֳדָמָי וְאַף גְלֵי קֳדָמַי יָת דוֹחֲקָא דִי מִצְרָאֵי דָחֲקִין לְהוֹן: 9
ועתה לכה ואשלחך אל פרעה והוצא את עמי בני ישראל ממצרים
Et maintenant va, je te délègue vers Pharaon ; et fais que mon peuple, les enfants d’Israël, sortent de l’Égypte."
Onkelos
וּכְעַן אִיתָא וְאֶשְׁלְחִנָּךְ לְוַת פַּרְעֹה וְאַפֵּיק יָת עַמִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִצְרָיִם: Rachi
וְעַתָּה לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ וְגוֹ'. וְאִם תֹּאמַר מַה תּוֹעִיל? וְהוֹצֵא אֶת עַמִּי. יוֹעִילוּ דְּבָרֶיךָ וְתוֹצִיאֵם מִשָּׁם: 10
ויאמר משה אל האלהים מי אנכי כי אלך אל פרעה וכי אוציא את בני ישראל ממצרים
Moïse-dit au Seigneur : "Qui suis-je, pour aborder Pharaon et pour faire sortir les enfants d’Israël de l’Égypte ?"
Onkelos
וַאֲמַר משֶׁה קֳדָם יְיָ מָן אֲנָא אֲרֵי אֵזִיל לְוָת פַּרְעֹה וַאֲרֵי אַפֵּיק יָת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִצְרָיִם: Rachi
מִי אָנֹכִי. מָה אֲנִי חָשׁוּב לְדַבֵּר עִם הַמְּלָכִים? וְכִי אוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְאַף אִם חָשׁוּב אֲנִי, מַה זָּכוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁיֵּעָשֶׂה לָהֶם נֵס וְאוֹצִיאֵם מִמִּצְרָיִם?: 11
ויאמר כי אהיה עמך וזה לך האות כי אנכי שלחתיך בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה
Il répondit : "C’est que je serai avec toi et ceci te servira à prouver que c’est moi qui t’envoie : quand tu auras fait sortir ce peuple de l’Égypte, vous adorerez le Seigneur sur cette montagne même."
Onkelos
וַאֲמַר אֲרֵי יְהֵי מֵימְרִי בְסַעְדָךְ וְדֵין לָךְ אָתָא אֲרֵי אֲנָא שְׁלַחְתָּךְ בְּאַפָּקוּתָךְ יָת עַמָא מִמִצְרַיִם תִּפְלְחוּן קֳדָם יְיָ עַל טוּרָא הָדֵין: Rachi
וַיֹּאמֶר כִּי אֶהְיֶה עִמָּךְ. הֱשִׁיבוֹ עַל רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וְעַל אַחֲרוֹן אַחֲרוֹן. שֶׁאָמַרְתָּ: ''מִי אָנֹכִי כִּי אֵלֵךְ אֶל פַּרְעֹה'', לֹא שֶׁלְּךָ הִיא כִּי אִם מִשֶּׁלִּי, ''כִּי אֶהְיֶה עִמָּךְ''. ''וְזֶה'', הַמַּרְאֶה אֲשֶׁר רָאִיתָ בַּסְּנֶה – ''לְּךָ הָאוֹת כִּי אָנֹכִי שְׁלַחְתִּיךָ'' וְתַצְלִיחַ בִּשְׁלִיחוּתִי, וּכְדַאי אֲנִי לְהַצִּיל, כַּאֲשֶׁר רָאִיתָ הַסְּנֶה עוֹשֶׂה שְׁלִיחוּתִי וְאֵינֶנּוּ אֻכָּל, כָּךְ תֵּלֵךְ בִּשְׁלִיחוּתִי וְאֵינְךָ נִזּוֹק. וְשֶׁשָּׁאַלְתָּ מַה זְּכוּת יֵשׁ לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיֵּצְאוּ מִמִּצְרַיִם? דָּבָר גָּדוֹל יֵשׁ לִי עַל הוֹצָאָה זוֹ, שֶׁהֲרֵי עֲתִידִים לְקַבֵּל הַתּוֹרָה עַל הָהָר הַזֶּה לְסוֹף שְׁלֹשָׁה חֲדָשִׁים שֶׁיֵּצְאוּ מִמִּצְרַיִם ; דָּבָר אַחֵר: כִּי אֶהְיֶה עִמָּךְ. ''וְזֶה'', שֶׁתַּצְלִיחַ בִּשְׁלִיחוּתְךָ – לְךָ הָאוֹת. עַל הַבְטָחָה אַחֶרֶת, שֶׁאֲנִי מַבְטִיחֲךָ שֶׁכְּשֶׁתּוֹצִיאֵם מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדוּן אוֹתִי עַל הָהָר הַזֶּה, שֶׁתְּקַבְּלוּ הַתּוֹרָה עָלָיו, וְהִיא הַזְּכוּת הָעוֹמֶדֶת לְיִשְׂרָאֵל. וְדוּגְמַת לָשׁוֹן זֶה מָצִינוּ ''וְזֶה לְּךָ הָאוֹת אָכוֹל הַשָּׁנָה סָפִיחַ וְגוֹ''' (יְשַׁעְיָהוּ ל''ז), מַפֶּלֶת סַנְחֵרִיב תִּהְיֶה לְךָ אוֹת עַל הַבְטָחָה אַחֶרֶת, שֶׁאַרְצְכֶם חֲרֵבָה מִפֵּרוֹת וַאֲנִי אֲבָרֵךְ הַסְּפִיחִים: 12
ויאמר משה אל האלהים הנה אנכי בא אל בני ישראל ואמרתי להם אלהי אבותיכם שלחני אליכם ואמרו לי מה שמו מה אמר אלהם
Moïse dit à Dieu : "Or, je vais trouver les enfants d’Israël et je leur dirai : Le Dieu de vos pères m’envoie vers vous... S’ils me disent : Quel est son nom ? que leur dirai-je ?"
Onkelos
וַאֲמַר משֶׁה קֳדָם יְיָ הָא אֲנָא אָתֵי לְוָת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֵימַר לְהוֹן אֱלָהָא דְאַבְהַתְכוֹן שַׁלְחַנִי לְוָתְכוֹן וְיֵימְרוּן לִי מָא שְׁמֵהּ מָא אֵימַר לְהוֹן: 13
ויאמר אלהים אל משה אהיה אשר אהיה ויאמר כה תאמר לבני ישראל אהיה שלחני אליכם
Dieu répondit à Moïse : "Je suis l’Être invariable !" Et il ajouta : "Ainsi parleras-tu aux enfants d’Israël : C’est l’Être invariable qui m’a délégué auprès de vous."
Onkelos
וַאֲמַר יְיָ לְמשֶׁה אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה וַאֲמַר כִּדְנַן תֵּימַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶהְיֶה שַׁלְחַנִי לְוָתְכוֹן: Rachi
14
ויאמר עוד אלהים אל משה כה תאמר אל בני ישראל יהוה אלהי אבתיכם אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב שלחני אליכם זה שמי לעלם וזה זכרי לדר דר
Dieu dit encore à Moïse : "Parle ainsi aux enfants d’Israël : ‘L’Éternel, le Dieu de vos pères, le Dieu d’Abraham, d’Isaac et de Jacob, m’envoie vers vous.’ Tel est mon nom à jamais, tel sera mon attribut dans tous les âges.
Onkelos
וַאֲמַר עוֹד יְיָ לְמשֶׁה כִּדְנַן תֵּימַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלָהָא דְאַבְהַתְכוֹן אֱלָהֵהּ דְאַבְרָהָם אֱלָהֵהּ דְיִצְחָק וֵאלָהֵהּ דְיַעֲקֹב שַׁלְחַנִי לְוָתְכוֹן דֵין שְׁמִי לְעָלַם וְדֵין דָכְרָנִי לְכָל דָר וְדָר: Rachi
15
לך ואספת את זקני ישראל ואמרת אלהם יהוה אלהי אבתיכם נראה אלי אלהי אברהם יצחק ויעקב לאמר פקד פקדתי אתכם ואת העשוי לכם במצרים
Va rassembler les anciens d’Israël et dis-leur : ‘L’Éternel, Dieu de vos pères, Dieu d’Abraham, d’Isaac et de Jacob, m’est apparu en disant : J’ai fixé mon attention sur vous et sur ce qu’on vous fait en Égypte
Onkelos
אִזֵיל וְתִכְנוֹשׁ יָת סָבֵי יִשְׂרָאֵל וְתֵימַר לְהוֹן יְיָ אֱלָהָא דְאַבְהַתְכוֹן אִתְגְלֵי לִי אֱלָהֵהּ דְאַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב לְמֵימָר מִדְכַּר דְכִירְנָא יַתְכוֹן וְיָת דְאִתְעֲבַד לְכוֹן בְּמִצְרַיִם: Rachi
אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל. מְיֻחָדִים לִישִׁיבָה. וְאִם תֹּאמַר זְקֵנִים סְתָם, הֵיאַךְ אֶפְשָׁר לוֹ לֶאֱסוֹף זְקֵנִים שֶׁל שִׁשִּׁים רִבּוֹא? (יוֹמָא כ''ח) 16
ואמר אעלה אתכם מעני מצרים אל ארץ הכנעני והחתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי אל ארץ זבת חלב ודבש
et j’ai résolu de vous faire monter, du servage de l’Égypte, au territoire du Cananéen, du Héthéen, de l’Amorréen, du Phérézéen, du Hévéen et du Jébuséen, contrée ruisselante de lait et de miel.’
Onkelos
וַאֲמָרִית אַסֵיק יָתְכוֹן מִשִׁעְבּוּד מִצְרָאֵי לַאֲרַע כְּנַעֲנָאֵי וְחִתָּאֵי וֶאֱמוֹרָאֵי וּפְרִזָאֵי וְחִוָאֵי וִיבוּסָאֵי לְאַרְעָא עַבְדָא חֲלָב וּדְבָשׁ: 17
ושמעו לקלך ובאת אתה וזקני ישראל אל מלך מצרים ואמרתם אליו יהוה אלהי העבריים נקרה עלינו ועתה נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה ליהוה אלהינו
Et ils écouteront ta voix ; alors tu iras, avec les anciens d’Israël, trouver le roi d’Égypte et vous lui direz : ‘L’Éternel, le Dieu des Hébreux, s’est manifesté à nous. Et maintenant nous voudrions aller à trois journées de chemin, dans le désert, sacrifier à l’Éternel, notre Dieu’
Onkelos
וִיקַבְּלוּן לְמֵימְרָךְ וְתֵיתֵי אַתְּ וְסָבֵי יִשְׂרָאֵל לְוָת מַלְכָּא דְמִצְרַיִם וְתֵימְרוּן לֵהּ יְיָ אֱלָהָא דִיהוּדָאֵי אִתְקְרֵי עֲלָנָא וּכְעַן נֵזֵיל כְּעַן מַהֲלַךְ תְּלָתָא יוֹמִין בְּמַדְבְּרָא וּנְדַבַּח קֳדָם יְיָ אֱלָהָנָא: Rachi
וְשָׁמְעוּ לְקֹלֶךָ. מִכֵּיוָן שֶׁתֹּאמַר לָהֶם לָשׁוֹן זֶה, יִשְׁמְעוּ לְקוֹלֶךָ, שֶׁכְּבָר סִימָן זֶה מָסוּר בְּיָדָם מִיַּעֲקֹב וּמִיּוֹסֵף, שֶׁבִּלְשׁוֹן זֶה הֵם נִגְאָלִים, יַעֲקֹב אָמַר לָהֶם ''וֵאלֹהִים פָּקוֹד יִפְקוֹד אֶתְכֶם'' (בְּרֵאשִׁית נ'), יוֹסֵף אָמַר לָהֶם ''פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם'' (שָׁם): נִקְרָא עָלֵינוּ. לְשׁוֹן מִקְרֶה; וְכֵן ''וַיִּקָּר אֱלֹהִים'', ''וְאָנֹכִי אִקָּרֶה כֹּה'' (בַּמִּדְבָּר כ''ג) – אֱהֵא נִקְרָה מֵאִתּוֹ הֲלוֹם: 18
ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלך ולא ביד חזקה
Or, je sais que le roi d’Égypte ne vous laissera point partir, pas même en présence d’une puissance supérieure.
Onkelos
וּקְדָמַי גְלֵי אֲרֵי לָא יִשְׁבּוֹק יָתְכוֹן מַלְכָּא דְמִצְרַיִם לְמֵיזָל וְלָא מִן קֳדָם דְּחֵילֵהּ תַקִּיף: Rachi
לֹא יִתֵּן אֶתְכֶם מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַהֲלֹךְ. אִם אֵין אֲנִי מַרְאֶה לוֹ יָדִי הַחֲזָקָה; כְּלוֹמַר, כָּל עוֹד שֶׁאֵין אֲנִי מוֹדִיעוֹ יָדִי הַחֲזָקָה, לֹא יִתֵּן אֶתְכֶם לַהֲלֹךְ: לֹא יִתֵּן. ''לָא יִשְׁבּוֹק'', כְּמוֹ ''עַל כֵּן לֹא נְתַתִּיךְ'' (בראשית כ,ו), ''וְלֹא נְתָנוֹ אֱלֹהִים לְהָרַע עִמָּדִי'' (בראשית לא,ז); וְכֻלָּן לְשׁוֹן נְתִינָה הֵם. וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים: וְלֹא בְּיַד חֲזָקָה. וְלֹא בִּשְׁבִיל שֶׁיָּדוֹ חֲזָקָה, ''כִּי מֵאָז אֶשְׁלַח אֶת יָדִי וְהִכֵּיתִי אֶת מִצְרַיִם וְגוֹ''', וּמְתַרְגְּמִין אוֹתוֹ ''וְלֹא מִן קֳדָם דְּחֵילֵהּ תַּקִּיף''. מִשְּׁמוֹ שֶׁל רַבִּי יַעֲקֹב בְּרַבִּי מְנַחֵם נֶאֱמַר לִי: 19
ושלחתי את ידי והכיתי את מצרים בכל נפלאתי אשר אעשה בקרבו ואחרי כן ישלח אתכם
Mais j’étendrai ma main et je terrasserai l’Égypte par tous les prodiges que j’accomplirai dans son sein ; alors seulement on vous laissera partir.
Onkelos
וָאֲשַׁלַח פּוֹן יָת מְחַת גְבֻרְתִּי וְאֶמְחֵי יָת מִצְרָאֵי בְּכֹל פְּרִשְׁוָתִי דִי אַעְבֵּד בֵּינֵיהוֹן וּבָתַר כֵּן יְשַׁלַח יָתְכוֹן: 20
ונתתי את חן העם הזה בעיני מצרים והיה כי תלכון לא תלכו ריקם
Et j’inspirerai aux Égyptiens de la bienveillance pour ce peuple ; si bien que, lorsque vous partirez, vous ne partirez point les mains vides.
Onkelos
וְאֶתֵּן יָת עַמָא הָדֵין לְרַחֲמִין בְּעֵינֵי מִצְרָאֵי וִיהֵי אֲרֵי תְהָכוּן לָא תְהָכוּן רֵיקָנִין: 21
ושאלה אשה משכנתה ומגרת ביתה כלי כסף וכלי זהב ושמלת ושמתם על בניכם ועל בנתיכם ונצלתם את מצרים
Chaque femme demandera à sa voisine, à l’habitante de sa maison, des vases d’argent, des vases d’or, des parures ; vous en couvrirez vos fils et vos filles et vous dépouillerez l’Égypte.
Onkelos
וְתִשְׁאַל אִתְּתָא מִשְׁבַבְתַּהּ וּמִקְרִיבַת בֵּיתַהּ מָנִין דִכְסַף וּמָנִין דִדְהַב וּלְבוּשִׁין וּתְשַׁווּן עַל בְּנֵיכוֹן וְעַל בְּנָתֵיכוֹן וּתְרוֹקִנוּן יָת מִצְרָיִם: Rachi
וּמִגָּרַת בֵּיתָהּ. מֵאוֹתָהּ שֶׁהִיא גָּרָה אִתָּהּ בַּבָּיִת: וְנִצַּלְתֶּם. כְּתַרְגּוּמוֹ ''וּתְרוֹקִנוּן'', וְכֵן ''וַיְּנַצְּלוּ אֶת מִצְרָיִם'' (שְׁמוֹת י''ב), ''וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם'' (שָׁם ל''ג), וְהַנּוּ''ן בּוֹ יְסוֹד; וּמְנַחֵם חִבְּרוֹ בְּמַחְבֶּרֶת צד''י עִם ''וַיַּצֵּל אֱלֹהִים אֶת מִקְנֵה אֲבִיכֶם'', ''אֲשֶׁר הִצִּיל אֱלֹהִים מֵאָבִינוּ'' (בְּרֵאשִׁית ל''א), וְלֹא יֵאָמְנוּ דְּבָרָיו, כִּי אִם לֹא הָיְתָה הַנּוּ''ן יְסוֹד וְהִיא נְקוּדָה בְּחִירִק, לֹא תְּהֵא מְשַׁמֶּשֶׁת בִּלְשׁוֹן וּפְעַלְתֶּם אֶלָּא בִּלְשׁוֹן וְנִפְעַלְתֶּם, כְּמוֹ ''וְנִסַּחְתֶּם מֵעַל הָאֲדָמָה'' (דְּבָרִים כ''ח), ''וְנִתַּתֶּם בְּיַד אוֹיֵב'', וְנִגַּפְתֶּם לִפְנֵי אוֹיְבֵיכֶם (וַיִּקְרָא כ''ו), ''וְנִתַּכְתֶּם בְּתוֹכָהּ'' (יְחֶזְקֵאל כ''ב), ''וַאֲמַרְתֶּם נִצַּלְנוּ'' (יִרְמְיָהוּ ז'), לְשׁוֹן נִפְעַלְנוּ, וְכָל נוּ''ן שֶׁהִיא בָאָה בְּתֵיבָה לִפְרָקִים וְנוֹפֶלֶת מִמֶּנָּה – כְּנוּ''ן שֶׁל נוֹגֵף, נוֹשֵׂא, נוֹתֵן, נוֹשֵׁךְ – כְּשֶׁהִיא מְדַבֶּרֶת לְשׁוֹן וּפְעַלְתֶּם תִּנָּקֵד בַּחֲטָף, כְּגוֹן ''וּנְשָׂאתֶם אֶת אֲבִיכֶם'' (בְּרֵאשִׁית מ''ה), ''וּנְתַתֶּם לָהֶם אֶת אֶרֶץ הַגִּלְעָד'' (בַּמִּדְבָּר ל''ב), ''וּנְמַלְתֶּם אֵת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם'' (בְּרֵאשִׁית י''ז), לְכָךְ אֲנִי אוֹמֵר שֶׁזֹּאת הַנְּקוּדָה בְּחִירִק מִן הַיְסוֹד הִיא, וִיסוֹד שֵׁם דָּבָר נִצּוּל, וְהוּא מִן הַלְּשׁוֹנוֹת הַכְּבֵדִים, כְּמוֹ דִּבּוּר, כִּפּוּר, לִמּוּד, כְּשֶׁיְּדַבֵּר בִּלְשׁוֹן וּפְעַלְתֶּם, יִנָּקֵד בְּחִירִק כְּמוֹ ''וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע'' (בַּמִּדְבָּר כ'), ''וְכִפַּרְתֶּם אֶת הַבָּיִת'' (יְחֶזְקֵאל מ''ה), ''וְלִמַּדְתֶּם אוֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם'' (דְּבָרִים י''א): 22
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source