Chap. 35
לְדָוִ֨ד | רִיבָ֣ה יְ֭הוָה אֶת־יְרִיבַ֑י לְ֝חַ֗ם אֶת־לֹֽחֲמָֽי:
De David. Éternel, entre en lutte avec mes adversaires, combats ceux qui me font la guerre.
Rachi
רִיבָה ה' אֶת יְרִיבַי. עֲשֵׂה מְרִיבָה עִם אוֹתָם שֶׁעוֹשִׂים מְרִיבָה עַמִּי: לְחַם. לְשׁוֹן מִלְחָמָה וְכֵן לֹחֲמָי הִלָּחֵם עִם הַנִּלְחָמִים עִמּוֹ:
35 : 1
הַחֲזֵ֣ק מָגֵ֣ן וְצִנָּ֑ה וְ֝ק֗וּמָה בְּעֶזְרָתִֽי:
Arme-toi du bouclier et de l’écu, lève-toi pour me secourir.
35 : 2
וְהָ֘רֵ֤ק חֲנִ֣ית וּ֭סְגֹר לִקְרַ֣את רֹדְפָ֑י אֱמֹ֥ר לְ֝נַפְשִׁ֗י יְֽשֻׁעָתֵ֥ךְ אָֽנִי:
Brandis ta lance et ferme [tout accès] à mes persécuteurs, dis à mon âme : "Je suis ton sauveur."
Rachi
וְהָרֵק חֲנִית. הִזְדַּיֵּין כְּמוֹ אָרִיק חַרְבִּי (שְׁמוֹת ט''ו), וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו (בְּרֵאשִׁית י''ד): וּסְגֹר לִקְרַאת רֹדְפָי. הָגֵן בֵּינִי וּבֵינֵיהֶם כִּמְחִיצָה: לְנַפְשִׁי. אימוימאימא''ש בלע''ז, כְּמוֹ כָרוּ שׁוּחָה לְנַפְשִׁי (יִרְמְיָה י''ח):
35 : 3
יֵבֹ֣שׁוּ וְיִכָּלְמוּ֮ מְבַקְשֵׁ֪י נַ֫פְשִׁ֥י יִסֹּ֣גוּ אָח֣וֹר וְיַחְפְּר֑וּ חֹ֝שְׁבֵ֗י רָעָתִֽי:
Qu’ils soient confus et honteux, ceux qui en veulent à ma vie ! Qu’ils lâchent pied et reculent, en rougissant, ceux qui méditent mon malheur !
35 : 4
יִֽהְי֗וּ כְּמֹ֥ץ לִפְנֵי־ר֑וּחַ וּמַלְאַ֖ךְ יְהוָ֣ה דּוֹחֶֽה:
Qu’ils soient comme le chaume emporté par le vent, et que l’ange du Seigneur les pourchasse !
35 : 5
יְֽהִי־דַרְכָּ֗ם חֹ֥שֶׁךְ וַחֲלַקְלַקּ֑וֹת וּמַלְאַ֥ךְ יְ֝הוָ֗ה רֹדְפָֽם:
Que leur chemin soit sombre et glissant, et que l’ange du Seigneur soit à leurs trousses !
Rachi
חֹשֶׁךְ וַחֲלַקְלַקּוֹת. שְׁנֵיהֶם יַחַד כְּדֵי שֶׁיַּחֲלִיקוּ רַגְלֵיהֶם בַּחֲלַקְלַקּוֹת וְהַחֹשֶׁךְ אֵינוֹ מַנִּיחָם לְהִשָּׁמֵר מִן הַחֲלַקְלַקּוֹת כד''א (שָׁם כ''ג) לָכֵן יִהְיֶה דַרְכָּם לָהֶם כַּחֲלַקְלַקּוֹת בָּאֲפֵלָה יִדָּחוּ וְיִפְּלוּ בָּהּ:
35 : 6
כִּֽי־חִנָּ֣ם טָֽמְנוּ־לִ֭י שַׁ֣חַת רִשְׁתָּ֑ם חִ֝נָּ֗ם חָפְר֥וּ לְנַפְשִֽׁי:
Car gratuitement ils m’ont dressé leur filet meurtrier, gratuitement ils m’ont creusé [une fosse].
Rachi
חָפְרוּ לְנַפְשִׁי. שׁוּחָה לִיפּוֹל בָּהּ:
35 : 7
תְּבוֹאֵ֣הוּ שׁוֹאָה֮ לֹֽא־יֵ֫דָ֥ע וְרִשְׁתּ֣וֹ אֲשֶׁר־טָמַ֣ן תִּלְכְּד֑וֹ בְּ֝שׁוֹאָ֗ה יִפָּל־בָּֽהּ:
Qu’une catastrophe fonde sur eux à l’improviste ; qu’ils soient pris dans le filet qu’ils ont dressé et précipités dans la ruine !
Rachi
שׁוֹאָה. חֹשֶׁךְ ברואינ''ה בלע''ז: וְרִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר טָמַן. כֵּן דֶּרֶךְ לִטְמוֹן הָרֶשֶׁת וְלִכְסוּתוֹ בְּקַשׁ אוֹ בְּעָפָר כְּדֵי שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁ בָּהּ הָעוֹבֵר עָלֶיהָ עַד שֶׁנִּלְכַּד בָּהּ:
35 : 8
וְ֭נַפְשִׁי תָּגִ֣יל בַּיהוָ֑ה תָּ֝שִׂישׂ בִּישׁוּעָתֽוֹ:
Alors mon âme se réjouira en l’Éternel, elle sera pleine d’allégresse à cause de son secours.
Rachi
וְנַפְשִׁי תָּגִיל. כְּשֶׁאֶרְאֶה בְּמַפַּלְתָּם:
35 : 9
כָּ֥ל עַצְמוֹתַ֨י | תֹּאמַרְנָה֮ יְהוָ֗ה מִ֥י כָ֫מ֥וֹךָ מַצִּ֣יל עָ֭נִי מֵחָזָ֣ק מִמֶּ֑נּוּ וְעָנִ֥י וְ֝אֶבְי֗וֹן מִגֹּזְלֽוֹ:
Tous mes membres diront : "Seigneur, qui est comme toi ?" Tu défends le pauvre contre un plus fort que lui, le malheureux et l’indigent contre leur spoliateur.
Rachi
כָּל עַצְמוֹתַי. יְקַלְּסוּךָ עַל כָּךְ כִּי עַתָּה:
35 : 10
יְ֭קוּמוּן עֵדֵ֣י חָמָ֑ס אֲשֶׁ֥ר לֹא־יָ֝דַ֗עְתִּי יִשְׁאָלֽוּנִי:
Des témoins pervers se lèvent : ils m’interrogent sur ce que j’ignore.
Rachi
יְקוּמוּן. עָלַי תָּמִיד עֵדֵי חָמָס וגו':
35 : 11
יְשַׁלְּמ֣וּנִי רָ֭עָה תַּ֥חַת טוֹבָ֗ה שְׁכ֣וֹל לְנַפְשִֽׁי:
Ils me récompensent en rendant le mal pour le bien : on veut me réduire à l’isolement.
35 : 12
וַאֲנִ֤י | בַּחֲלוֹתָ֡ם לְב֬וּשִׁי שָׂ֗ק עִנֵּ֣יתִי בַצּ֣וֹם נַפְשִׁ֑י וּ֝תְפִלָּתִ֗י עַל־חֵיקִ֥י תָשֽׁוּב:
Tandis que moi, quand ils étaient malades, je portais un cilice comme vêtement, je mortifiais mon âme par le jeûne, et ma prière se renouvelait dans mon cœur ;
Rachi
וּתְפִלָּתִי עַל חֵיקִי תָשׁוּב. כְּלוֹמַר וְאִם יֹאמְרוּ לֹא עִנֵּיתִי נַפְשִׁי אֶלָּא לְרָעָתָם שֶׁיִּכְבַּד עֲלֵיהֶם חָלְיָם תְּפִלָּתִי שֶׁהִתְפַּלַּלְתִּי עֲלֵיהֶם תָשׁוּב עָלַי:
35 : 13
כְּרֵֽעַ־כְּאָ֣ח לִ֭י הִתְהַלָּ֑כְתִּי כַּאֲבֶל־אֵ֝֗ם קֹדֵ֥ר שַׁחֽוֹתִי:
comme s’il se fût agi d’un ami, d’un frère à moi, je vaguais çà et là ; comme si je fusse en deuil d’une mère, j’étais tristement courbé [vers le sol].
Rachi
כְּרֵעַ כְּאָח לִי הִתְהַלָּכְתִּי. כְּאִילּוּ הָיוּ לִי אַחַי וְרֵעַי הִתְהַלָּכְתִּי מֵיצֵר עֲלֵיהֶם עַל צָרָתָם: כַּאֲבֶל. אִם כְּבֶן הַמִּתְאַבֵּל עַל אִמּוֹ אוֹ כְּאֵם הַמִּתְאַבֶּלֶת עַל בְּנָהּ: קֹדֵר. לְשׁוֹן שַׁחֲרוּת: שַׁחוֹתִי. לְשׁוֹן שִׁפְלוּת:
35 : 14
וּבְצַלְעִי֮ שָׂמְח֪וּ וְֽנֶאֱ֫סָ֥פוּ נֶאֶסְפ֬וּ עָלַ֣י נֵ֭כִים וְלֹ֣א יָדַ֑עְתִּי קָֽרְע֥וּ וְלֹא־דָֽמּוּ:
Et eux, ils se réjouissent en bande de ma chute ; des misérables s’attroupent contre moi à l’improviste, ils me déchirent sans relâche.
Rachi
וּבְצַלְעִי שָׂמְחוּ וְנֶאֱסָפוּ. וּכְשֶׁאֲנִי צוֹלֵעַ שֶׁשֶּׁבֶר בָּא עָלַי שָׂמְחוּ וְנֶאֱסָפוּ: נֶאֶסְפוּ עָלַי נֵכִים. אֲנָשִׁים פִּסְחִים כְּמוֹ שֶׁאָנוּ מְתַרְגְּמִינַן נַכֶּה חֲגִירָא, וּמְנַחֵם חִבְּרוֹ כְּמוֹ נְכָאִים (יְשַׁעְיָה ט''ז) אימנויישי''ץ בלע''ז: קָרְעוּ וְלֹא דָמּוּ. אִילּוּ הָיוּ קוֹרְעִין אֶת בְּשָׂרִי לֹא הָיָה דָּמִי שׁוֹתֵת לָאָרֶץ כְּשֶׁמַּלְּבִּינִין פָּנַי:
35 : 15
בְּ֭חַנְפֵי לַעֲגֵ֣י מָע֑וֹג חָרֹ֖ק עָלַ֣י שִׁנֵּֽימוֹ:
En vrais hypocrites, en railleurs gloutons, ils grincent des dents contre moi.
Rachi
בְּחַנְפֵי לַעֲגֵי מָעוֹג וגו'. בִּשְׁבִיל חֲנִיפוֹת שֶׁל לֵיצָנוּת אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה שֶׁמַּחֲנִיפִין לְשָׁאוּל בִּשְׁבִיל שֶׁיַּאֲכִילֵם וְיַשְׁקֵם חוֹרְקִים עָלַי שִׁינֵּיהֶם: מָעוֹג. לְשׁוֹן אֲכִילָה כְּמוֹ אִם יֵשׁ לִי מָעוֹג דְּאֵלִיָּהוּ (מְלָכִים א י''ז), וּמְנַחֵם פָּתַר אוֹתוֹ לְשׁוֹן עוּגָה קְטַנָּה (שָׁם) וְכֵן אִם יֵשׁ לִי מָעוֹג:
35 : 16
אֲדֹנָי֮ כַּמָּ֪ה תִּ֫רְאֶ֥ה הָשִׁ֣יבָה נַ֭פְשִׁי מִשֹּׁאֵיהֶ֑ם מִ֝כְּפִירִ֗ים יְחִידָתִֽי:
Seigneur, combien de temps le verras-tu ? Protège mon âme contre leurs violences, mon bien le plus précieux contre les lionceaux.
Rachi
כַּמָּה תִּרְאֶה. כַּמָּה אֶרֶךְ אַפַּיִם יֵשׁ לְפָנֶיךָ לִרְאוֹת כָּל אֵלֶּה: מִשֹּׁאֵיהֶם. מַחְשָׁךְ שֶׁלָּהֶם: מִכְּפִירִים יְחִידָתִי. מוּסָב עַל הָשִׁיבָה נַפְשִׁי הָשִׁיבָה מִכְּפִירִים יְחִידָתִי, (יְחִידָתִי נִשְׁמָתִי סא''א):
35 : 17
א֭וֹדְךָ בְּקָהָ֣ל רָ֑ב בְּעַ֖ם עָצ֣וּם אֲהַֽלְלֶֽךָּ:
Je t’en rendrai grâce dans une grande assemblée, je t’en louerai au milieu d’un peuple nombreux.
35 : 18
אַֽל־יִשְׂמְחוּ־לִ֣י אֹיְבַ֣י שֶׁ֑קֶר שֹׂנְאַ֥י חִ֝נָּ֗ם יִקְרְצוּ־עָֽיִן:
Qu’ils ne triomphent pas à mon sujet, ceux qui me haïssent sans motif ! Qu’ils ne puissent me lancer de mauvais regards, ceux qui me détestent pour rien !
Rachi
אוֹיְבַי שֶׁקֶר. שֶׁשּׂוֹנְאִין אוֹתִי עַל דְּבַר שֶׁקֶר שֶׁמְּעִידִין עָלַי מַה שֶׁלֹּא עָלָה בְמַחֲשַׁבְתִּי מֵעוֹלָם אַל יִשְׂמְחוּ בְּמַפַּלְתִּי: שֹׂנְאַי. שֶׁשּׂוֹנְאִים אוֹתִי אַל יִקְרְצוּ עָלַי עָיִן וְלִלְעוֹג בְּעֵינֵיהֶם עַל מַפַּלְתִּי: יִקְרְצוּ. צינאנ''ט בלע''ז:
35 : 19
כִּ֤י לֹ֥א שָׁל֗וֹם יְדַ֫בֵּ֥רוּ וְעַ֥ל רִגְעֵי־אֶ֑רֶץ דִּבְרֵ֥י מִ֝רְמוֹת יַחֲשֹׁבֽוּן:
Car leurs paroles ne sont pas des paroles de paix ; contre les gens paisibles du pays ils trament des perfidies ;
Rachi
עַל רִגְעֵי אֶרֶץ. עַל דִּכְּאֵי אֶרֶץ, וְכֵן רוֹגַע הַיָּם (יִרְמְיָה ל''א) עוֹרִי רֶגַע (אִיּוֹב ז'), וְכֵן פֵּירֵשׁ דּוּנָשׁ:
35 : 20
וַיַּרְחִ֥יבוּ עָלַ֗י פִּ֫יהֶ֥ם אָ֭מְרוּ הֶאָ֣ח | הֶאָ֑ח רָאֲתָ֥ה עֵינֵֽינוּ:
et contre moi ils ouvrent une large bouche, disant : "Ha ! Ha ! nous l’avons vu de nos yeux !"
Rachi
הֶאָח הֶאָח. לְשׁוֹן שִׂמְחָה מִתְהַלֵּל בְּתַאֲוַת לִבּוֹ מֵרוֹב שִׂמְחָתָם שֶׁרוֹאִים תַּאֲוָתָם מִתְקַיֶּימֶת:
35 : 21
רָאִ֣יתָה יְ֭הוָה אַֽל־תֶּחֱרַ֑שׁ אֲ֝דֹנָ֗י אֲל־תִּרְחַ֥ק מִמֶּֽנִּי:
Toi aussi, tu l’as vu, ô Éternel ! Ne garde pas le silence ; Seigneur, ne te tiens pas éloigné de moi.
35 : 22
הָעִ֣ירָה וְ֭הָקִיצָה לְמִשְׁפָּטִ֑י אֱלֹהַ֖י וַֽאדֹנָ֣י לְרִיבִֽי:
Mets-toi en mouvement, réveille-toi, pour me rendre justice ; mon Dieu et mon maître, défends ma cause.
Rachi
הָעִירָה וְהָקִיצָה. פָּמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה לִשְׁפּוֹט מִשְׁפָּטִי מֵאוֹיְבַי:
35 : 23
שָׁפְטֵ֣נִי כְ֭צִדְקְךָ יְהוָ֥ה אֱלֹהָ֗י וְאַל־יִשְׂמְחוּ־לִֽי:
Juge-moi selon ton équité, Éternel, mon Dieu ; qu’ils ne puissent se gausser de moi !
35 : 24
אַל־יֹאמְר֣וּ בְ֭לִבָּם הֶאָ֣ח נַפְשֵׁ֑נוּ אַל־יֹ֝אמְר֗וּ בִּֽלַּעֲנֽוּהוּ:
Qu’ils ne disent point en leur cœur : "Ha ! Tel était notre souhait !" Qu’ils ne disent pas : "Nous l’avons ruiné !"
35 : 25
יֵ֘בֹ֤שׁוּ וְיַחְפְּר֨וּ | יַחְדָּו֮ שְׂמֵחֵ֪י רָעָ֫תִ֥י יִֽלְבְּשׁוּ־בֹ֥שֶׁת וּכְלִמָּ֑ה הַֽמַּגְדִּילִ֥ים עָלָֽי:
Qu’ils soient confus et couverts de honte, tous ensemble, ceux qui se réjouissent de mon malheur ; qu’ils soient vêtus d’opprobre et d’infamie, ceux qui font les fiers contre moi !
35 : 26
יָרֹ֣נּוּ וְיִשְׂמְחוּ֮ חֲפֵצֵ֪י צִ֫דְקִ֥י וְיֹאמְר֣וּ תָ֭מִיד יִגְדַּ֣ל יְהוָ֑ה הֶ֝חָפֵ֗ץ שְׁל֣וֹם עַבְדּֽוֹ:
Mais puissent-ils jubiler et se réjouir, ceux qui souhaitent mon salut ! Qu’ils redisent sans cesse : "Grand est l’Éternel, qui veut la paix de son serviteur !"
35 : 27
וּ֭לְשׁוֹנִי תֶּהְגֶּ֣ה צִדְקֶ֑ךָ כָּל־הַ֝יּוֹם תְּהִלָּתֶֽךָ: (פ)
Quant à moi, ma langue proclamera ta justice ; tout le long du jour, tes louanges.
35 : 28
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source