Chap. 6
1
וְדָרְיָ֙וֶשׁ֙ (מדיא) מָֽדָאָ֔ה קַבֵּ֖ל מַלְכוּתָ֑א כְּבַ֥ר שְׁנִ֖ין שִׁתִּ֥ין וְתַרְתֵּֽין:
Et Darius le Mède reçut la royauté à l’âge de soixante-deux ans.
Rachi (non traduit)
וְדָרְיָוֶשׁ מָדָאָה קַבֵּל מַלְכוּתָא כְּבַר שְׁנִין שִׁתִּין וְתַרְתֵּין. לָמָּה מָנָה שְׁנוֹתָיו לוֹמַר לְךָ בְּיוֹם שֶׁנִּכְנַס נְבוּכַדְנֶצַּר לַהֵיכָל בִּימֵי יְהוֹיָקִים (צ''ל יְהוֹיָכִין) נוֹלַד שִׂטְנוֹ דָּרְיָוֶשׁ מִגָּלוּת יְכָנְיָה וְעַד כָּאן ס''ב שָׁנָה וְאָמַר מַר גָּלוּ בִּימֵי יְהוֹיָכִין בְּשֶׁבַע לְכִיבּוּשׁ יְהוֹיָקִים שֶׁהוּא שְׁמֹנֶה לִנְבוּכַדְנֶצַּר נִשְׁתַּיְּירוּ לִנְבוּכַדְנֶצַּר שְׁלֹשִׁים וְשֶׁבַע שֶׁהֲרֵי מ''ה מָלַךְ וּשְׁלֹשָׁה וְעֶשְׂרִים דֶּאֱוִיל מְרוֹדַךְ כמ''ש רז''ל בְּמַסֶּכֶת מְגִילָּה ב' שֶׁעָבְדוּ לְבֵלְשַׁצַּר הֲרֵי ס''ב:
M. David (non traduit)
ודריוש מדאה. דריוש מלך מדי לקח מלכות כשדים בהיותו בן ס''ב שנים :
2
שְׁפַר֙ קֳדָ֣ם דָּרְיָ֔וֶשׁ וַהֲקִים֙ עַל־מַלְכוּתָ֔א לַאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֖א מְאָ֣ה וְעֶשְׂרִ֑ין דִּ֥י לֶהֱוֹ֖ן בְּכָל־מַלְכוּתָֽא:
Il parut bon à Darius de préposer au royaume cent vingt préfets, pour gouverner tout le royaume.
M. David (non traduit)
שפר. הוטב הדבר לפני דריוש והעמיד על המלכות ק''ך שרים אשר יהיו מושלים בבל המלכות :
3
וְעֵ֤לָּא מִנְּהוֹן֙ סָרְכִ֣ין תְּלָתָ֔א דִּ֥י דָנִיֵּ֖אל חַֽד־מִנְּה֑וֹן דִּֽי־לֶהֱוֹ֞ן אֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֣א אִלֵּ֗ין יָהֲבִ֤ין לְהוֹן֙ טַעְמָ֔א וּמַלְכָּ֖א לָֽא־לֶהֱוֵ֥א נָזִֽק:
Au-dessus d’eux il y avait trois ministres, dont était Daniel ; c’est à eux que ces préfets devaient rendre des comptes, en sorte que le roi ne subît aucun dommage.
Rachi (non traduit)
וְעֵלָּא מִנְּהוֹן. וּלְמַעְלָה מֵהֶן:
דִּי לֶהֱוֹן אֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא. שֶׁיִּתְּנוּ הָאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא הַלָּלוּ עֵצָה לִשְׁלֹשָׁה הָאֲפַרְכִים:
וּמַלְכָּא לָא לֶהֱוֵא לֶהֱוֵא. וְהַמֶּלֶךְ לֹא יְהֵא נִפְסָד בְּשׁוּם דְּבַר מַלְכוּת הַמּוּטָּל עֲלֵיהֶם לַעֲשׂוֹת:
M. David (non traduit)
ועלא. ולמעלה מהם העמיד ג' שרים אשר דניאל היה אחד מהם : די. אשר הק''ך שרים ההם יהיו נותנים עצה אל שלשת השרים הראשים בכדי שלא יהיה למלך נזק והפסד מה בדבר המלכות ר''ל לזה הרבה שרים ומושלים למען ייעצו בחכמה לשמור את המלך מן הנזק :
M. Tsion (non traduit)
סרכין. שם מין שררה :
4
אֱדַ֙יִן֙ דָּנִיֵּ֣אל דְּנָ֔ה הֲוָ֣א מִתְנַצַּ֔ח עַל־סָרְכַיָּ֖א וַאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֑א כָּל־קֳבֵ֗ל דִּ֣י ר֤וּחַ יַתִּירָא֙ בֵּ֔הּ וּמַלְכָּ֣א עֲשִׁ֔ית לַהֲקָמוּתֵ֖הּ עַל־כָּל־מַלְכוּתָֽא:
Bientôt ce Daniel prit le dessus sur les ministres et les préfets, étant doué d’un esprit supérieur, et le roi projetait de le mettre à la tête de tout le royaume.
Rachi (non traduit)
דָּנִיֵּאל דְּנָה. דָּנִיֵּאל זֶה. מִתְנַצַּח. מִתְגַּבֵּר:
וּמַלְכָּא עֲשִׁית. הַמֶּלֶךְ הָיָה חוֹשֵׁב בְּלִבּוֹ לְהָקִימוֹ עַל כּוּלָּם:
M. David (non traduit)
אדין. אז דניאל זה היה מנצח ומתגבר בכל דבר על חבריו ועל הק''ך שרים אשר תחתיהם : כל קבל. בעבור אשר היה בו רוח חכמה יתירה ומרובה והיה משכיל בכל דבר לאמתו : מלכא. והמלך חשב להעמידו למושל על כל המלכות בראותו מרבית שכלו :
M. Tsion (non traduit)
עשית. ענין מחשבה כמו אבדו עשתונותיו (תהלים קמו) :
5
אֱדַ֨יִן סָֽרְכַיָּ֜א וַאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֗א הֲו֨וֹ בָעַ֧יִן עִלָּ֛ה לְהַשְׁכָּחָ֥ה לְדָנִיֵּ֖אל מִצַּ֣ד מַלְכוּתָ֑א וְכָל־עִלָּ֨ה וּשְׁחִיתָ֜ה לָא־יָכְלִ֣ין לְהַשְׁכָּחָ֗ה כָּל־קֳבֵל֙ דִּֽי־מְהֵימַ֣ן ה֔וּא וְכָל־שָׁלוּ֙ וּשְׁחִיתָ֔ה לָ֥א הִשְׁתְּכַ֖חַת עֲלֽוֹהִי:
Alors les ministres et les préfets s’appliquèrent à trouver un grief contre Daniel, du chef de son gouvernement, mais ils ne purent découvrir ni grief, ni méfait, parce qu’il était loyal, de sorte que ni erreur ni faute ne purent être surprises chez lui.
Rachi (non traduit)
הֲווֹ בָעַיִן עִלָּה. הָיוּ מְבַקְּשִׁים עֲלִילָה לִמְצוֹא לְדָנִיֵּאל בִּדְבַר הַמַּלְכוּת שֶׁיּוּכְלוּ לְהַלְשִׁין עָלָיו:
M. David (non traduit)
אדין. אז כל השרים ההם היו מבקשים למצוא על דניאל עלילה מה בענין דבר המלכות : וכל. אבל שום עלילה ודבר השחתה לא יכלו למצוא בו : סל קבל. בעבור אשר היה נאמן וכל דבר משגה והשחתה לא נמצא עליו :
M. Tsion (non traduit)
עילה. עלילה, ובדרז''ל עילה מצאו (כתובות כ) : שלו. משגה כמו על השל (ש''ב ו) :
6
אֱ֠דַיִן גֻּבְרַיָּ֤א אִלֵּךְ֙ אָֽמְרִ֔ין דִּ֣י לָ֧א נְהַשְׁכַּ֛ח לְדָנִיֵּ֥אל דְּנָ֖ה כָּל־עִלָּ֑א לָהֵ֕ן הַשְׁכַּ֥חְנָֽה עֲל֖וֹהִי בְּדָ֥ת אֱלָהֵֽהּ: (ס)
Aussi ces hommes-là dirent : "Nous ne trouverons aucun grief contre ce Daniel, à moins que nous ne le prenions en défaut dans les choses de sa religion."
Rachi (non traduit)
דִּי לָא נְהַשְׁכַּח. אָמְרוּ בֵּינֵיהֶם לֹא נִמְצָא לְדָנִיֵּאל זֶה שׁוּם עֲלִילָה:
לָהֵן הַשְׁכַּחְנָה עֲלוֹהִי. אֲבָל נִמְצָא עָלָיו עֲלִילָה ע''י תּוֹרַת אֱלֹהָיו אִם נוּכַל לְבַקֵּשׁ מֵאֵת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ שׁוּם גְּזֵירָה שֶׁיִּגְזוֹר לְהַעֲבִירוֹ עַל תּוֹרָתוֹ וְהוּא לֹא יְקַיֵּים אֶת מִצְוַת הַמֶּלֶךְ וַהֲרֵי הָעֲלִילָה:
M. David (non traduit)
אדין. אז אמרו האנשים האלה הן ראינו אשר לא ימצא לדניאל זה שום עלילה כ''א נמצא עליו בדבר התלוי בדת אלהיו כי לקיים דת אלהיו לא יחוש לדבר המלך המבטל את הדת :
7
אֱ֠דַיִן סָרְכַיָּ֤א וַאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא֙ אִלֵּ֔ן הַרְגִּ֖שׁוּ עַל־מַלְכָּ֑א וְכֵן֙ אָמְרִ֣ין לֵ֔הּ דָּרְיָ֥וֶשׁ מַלְכָּ֖א לְעָלְמִ֥ין חֱיִֽי:
Aussitôt les ministres et les préfets se précipitèrent chez le roi et lui parlèrent ainsi : "Vive à jamais le roi Darius !
Rachi (non traduit)
הַרְגִּשׁוּ. מִשְׁמְשׁוּ עַל הַמֶּלֶךְ:
M. David (non traduit)
אדין. אז השרים ההם התקבצו אל המלך וכן אמרו אליו דריוש המלך לעולם תחיה והוא מדרך מוסר לברך את המלך בראשית האמרים :
8
אִתְיָעַ֜טוּ כֹּ֣ל | סָרְכֵ֣י מַלְכוּתָ֗א סִגְנַיָּ֤א וַֽאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא֙ הַדָּֽבְרַיָּ֣א וּפַחֲוָתָ֔א לְקַיָּמָ֤ה קְיָם֙ מַלְכָּ֔א וּלְתַקָּפָ֖ה אֱסָ֑ר דִּ֣י כָל־דִּֽי־יִבְעֵ֣ה בָ֠עוּ מִן־כָּל־אֱלָ֨הּ וֶֽאֱנָ֜שׁ עַד־יוֹמִ֣ין תְּלָתִ֗ין לָהֵן֙ מִנָּ֣ךְ מַלְכָּ֔א יִתְרְמֵ֕א לְגֹ֖ב אַרְיָוָתָֽא:
Tous les ministres du royaume, les préfets, les satrapes, les conseillers et les gouverneurs se sont concertés pour faire établir une ordonnance royale et promulguer une défense [déclarant] que quiconque, durant trente jours, adresserait une prière à tout autre Dieu ou homme qu’à toi-même, ô roi, serait jeté dans la fosse aux lions.
Rachi (non traduit)
אִתְיָעַטוּ. נוֹעֲצוּ:
לְקַיָּמָה קְיָם מַלְכָּא. לְהַחֲזִיק בְּדַת הַמֶּלֶךְ בְּכֹחַ לְפִי שֶׁמֵּחָדָשׁ בָּאתָ לִמְלוֹךְ וּמִמְּדִינָה אַחֶרֶת אַתָּה וְצָרִיךְ חִיזּוּק:
דִּי יִבְעֵה בָעוּ. אֲשֶׁר יְבַקֵּשׁ שׁוּם בַּקָּשָׁה:
לָהֵן מִנָּךְ מַלְכָּא. זוּלָתִי מִמְּךָ הַמֶּלֶךְ:
לְגֹב אַרְיָוָתָא. לַבּוֹר שֶׁאַרְיוֹת הַמֶּלֶךְ שָׁם:
M. David (non traduit)
אתיעטו. התיעצו כל השרים לקיים קיום המלך ר''ל להעמיד ולהקים המלוכה בידו בחוזק רב : ולתקפה. ולחזק חוק גזרה בקשר אמיץ בבל ישונה : די. אשר כל מי אשר יבקש בקשה מה מן כל אלוה או אדם מהיום עד שלשים יום זולת ממך המלך יהיה משפטו שיושלך אל בור האריות וזהו למען ידעו הכל שאין כח ביד זולתך והכל בא ממך והוא דבר נאות לחזק המלוכה :
9
כְּעַ֣ן מַלְכָּ֔א תְּקִ֥ים אֱסָרָ֖א וְתִרְשֻׁ֣ם כְּתָבָ֑א דִּ֣י לָ֧א לְהַשְׁנָיָ֛ה כְּדָת־מָדַ֥י וּפָרַ֖ס דִּי־לָ֥א תֶעְדֵּֽא:
Donc, ô roi, établis la défense et rédige l’édit qui ne puisse être modifié, conformément à la loi immuable de Médie et de Perse."
Rachi (non traduit)
תְּקִים אֱסָרָא. תַּעֲמִיד חֹק זֶה:
דִּי לָא לְהַשְׁנָיָה. שֶׁלֹּא לְשַׁנּוֹת כְּדָת מָדַי וּפָרַס:
דִּי לָא תֶעְדֵּא. שֶׁלֹּא תַּעֲבוֹר:
M. David (non traduit)
כען. עתה אתה המלך תחזק הקשר וכתוב מכתב ידך על הכתב : די לא. אשר אין לשנותה מעתה וכמנהג מדי ופרס אשר לא תסור לעולם והוא שאין לשנות דבר אשר רשם המלך :
10
כָּל־קֳבֵ֖ל דְּנָ֑ה מַלְכָּא֙ דָּֽרְיָ֔וֶשׁ רְשַׁ֥ם כְּתָבָ֖א וֶאֱסָרָֽא:
En conséquence, le roi Darius rédigea l’édit et la défense.
M. David (non traduit)
כל קבל. בעבור זאת שהיה הדבר לחוזק המלוכה לזה כתב המלך מכתב ידו על הכתב והקשר :
11
וְ֠דָנִיֵּאל כְּדִ֨י יְדַ֜ע דִּֽי־רְשִׁ֤ים כְּתָבָא֙ עַ֣ל לְבַיְתֵ֔הּ וְכַוִּ֨ין פְּתִיחָ֥ן לֵהּ֙ בְּעִלִּיתֵ֔הּ נֶ֖גֶד יְרוּשְׁלֶ֑ם וְזִמְנִין֩ תְּלָתָ֨ה בְיוֹמָ֜א ה֣וּא | בָּרֵ֣ךְ עַל־בִּרְכ֗וֹהִי וּמְצַלֵּ֤א וּמוֹדֵא֙ קֳדָ֣ם אֱלָהֵ֔הּ כָּל־קֳבֵל֙ דִּֽי־הֲוָ֣א עָבֵ֔ד מִן־קַדְמַ֖ת דְּנָֽה: (ס)
Or, Daniel, dès qu’il apprit que l’édit avait été rédigé, rentra chez lui. Il avait, dans sa chambre supérieure, des fenêtres ouvertes dans la direction de Jérusalem, et trois fois par jour il se mettait à genoux, priant et louant Dieu tout comme il avait fait auparavant.
Rachi (non traduit)
כְּדִי יְדַע. וְכַאֲשֶׁר יָדָע:
וְכַוִּין פְּתִיחָן לֵהּ בְּעִלִּיתֵהּ. בַּעֲלִיָּיתוֹ:
נֶגֶד יְרוּשְׁלֶם. לְצַד בה''מ ואע''פ שֶׁחָרֵב עָשָׂה כְּמוֹ שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה וְהִתְפַּלְלוּ אֵלֶיךָ דֶּרֶךְ אַרְצָם (מְלָכִים א ח):
וְזִמְנִין תְּלָתָה. עַרְבִית וְשַׁחֲרִית וּמִנְחָה:
בָּרֵךְ עַל בִּרְכוֹהִי. כּוֹרֵעַ עַל בִּרְכָּיו:
כָּל קֳבֵל דִּי הוּא עָבֵד וגו'. כְּכָל אֲשֶׁר הָיָה עוֹשֶׂה לִפְנֵי זֹאת:
M. David (non traduit)
כדי ידע. כאשר ידע אשר כתב המלך מכתב ידו על הכתב : על. נכנס לביתו במקום מוצנע ועל העלייה היה לו חלונות פתוחות מול ירושלים לכוון בתפלתו למולה כמ''ש והתפללו אליך דרך ארצם וכו' העיר אשר בחרת וכו' (מ''א ח) : וזמנין. ושלשה פעמים ביום היה הוא כורע על ברכיו ומתפלל ומודה לפני אלהיו בעבור אשר כן היה עושה מלפני זה לכן אחז צדיק דרכו :
12
אֱ֠דַיִן גֻּבְרַיָּ֤א אִלֵּךְ֙ הַרְגִּ֔שׁוּ וְהַשְׁכַּ֖חוּ לְדָנִיֵּ֑אל בָּעֵ֥א וּמִתְחַנַּ֖ן קֳדָ֥ם אֱלָהֵֽהּ:
Cependant, ces mêmes hommes se précipitèrent et surprirent Daniel priant et implorant son Dieu.
Rachi (non traduit)
הַרְגִּשׁוּ. מִשְׁמְשׁוּ וְתָפְשׂוּ:
M. David (non traduit)
אדין. אז האנשים האלה התקבצו אל בית דניאל ומצאוהו מבקש ומתחנן לפני אלהיו :
M. Tsion (non traduit)
הרגשו. ענין קבוץ כי בקבוץ עם רב נשמע קול המיה ורגישה וכן למה רגשו גוים (תהלים ב') :
13
בֵּ֠אדַיִן קְרִ֨יבוּ וְאָמְרִ֥ין קֳדָם־מַלְכָּא֮ עַל־אֱסָ֣ר מַלְכָּא֒ הֲלָ֧א אֱסָ֣ר רְשַׁ֗מְתָּ דִּ֣י כָל־אֱנָ֡שׁ דִּֽי־יִבְעֵה֩ מִן־כָּל־אֱלָ֨הּ וֶֽאֱנָ֜שׁ עַד־יוֹמִ֣ין תְּלָתִ֗ין לָהֵן֙ מִנָּ֣ךְ מַלְכָּ֔א יִתְרְמֵ֕א לְג֖וֹב אַרְיָותָ֑א עָנֵ֨ה מַלְכָּ֜א וְאָמַ֗ר יַצִּיבָ֧א מִלְּתָ֛א כְּדָת־מָדַ֥י וּפָרַ֖ס דִּי־לָ֥א תֶעְדֵּֽא:
Aussitôt ils se présentèrent devant le roi et l’entretinrent de la défense royale : "N’as-tu pas [dirent-ils] édicté une défense en vertu de laquelle tout homme qui, durant trente jours, adresserait une prière à tout autre Dieu ou homme que toi-même, ô roi, serait jeté dans la fosse aux lions ?" Le roi répondit : "La chose est constante, conformément à la loi immuable de Médie et de Perse."
Rachi (non traduit)
עַל אֱסָר מַלְכָּא. עַל בִּטּוּל אִסּוּר הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בָּאוּ לְהַלְשִׁין:
יַצִּיבָא מִלְּתָא. אֱמֶת הַדָּבָר:
M. David (non traduit)
באדין. אז קרבו אל המלך ואמרו לפניו על דבר הקשר הנעשה בעבור המלך וכה אמרו הלא במכתב ידך רשמת הקשר אשר כל איש אשר יבקש דבר מן כל אלוה או אדם עד שלשים יום זולת ממך המלך יהיה משפטו שיושלך אל בור האריות : ענה. השיב המלך ואמר אמת הדבר ועשויה היא בחוזק כמנהג מדי ופרס ואשר לא תסור לעולם ר''ל ע''כ כן יהיה הואיל ורשמתי אני אין להשיב וכמנהג הקבוע :
14
בֵּ֠אדַיִן עֲנ֣וֹ וְאָמְרִין֮ קֳדָ֣ם מַלְכָּא֒ דִּ֣י דָנִיֵּ֡אל דִּי֩ מִן־בְּנֵ֨י גָלוּתָ֜א דִּ֣י יְה֗וּד לָא־שָׂ֨ם (עליך) עֲלָ֤ךְ מַלְכָּא֙ טְעֵ֔ם וְעַל־אֱסָרָ֖א דִּ֣י רְשַׁ֑מְתָּ וְזִמְנִ֤ין תְּלָתָה֙ בְּיוֹמָ֔א בָּעֵ֖א בָּעוּתֵֽהּ:
Et eux de répliquer sur-le-champ au roi : "Daniel, qui fait partie des exilés de Judée, n’a tenu aucun compte de toi, ô roi, ni de la défense que tu as rédigée : trois fois par jour, il fait sa prière."
Rachi (non traduit)
לָא שָׂם עֲלָךְ: מַלְכָּא טְעֵם. לֹא נָתַן לֵב וְעֵצָה לָחוּשׁ עַל גְּזֵירוֹתֶיךָ:
בָּעֵא בָּעוּתֵהּ. מִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתוֹ:
M. David (non traduit)
באדין. אז השיבו ואמרו לפני המלך אשר דניאל אשר הוא מן בני הגולה של יהודה לא עשה לעצמו טעם ועצה לחוש עליך המלך ועל הקשר אשר רשמת ר''ל אינו חושש על קיום מלכותך ועל דבריך : וזמנין. שלשה פעמים ביום מבקש בקשתו מאלהיו :
15
אֱדַ֨יִן מַלְכָּ֜א כְּדִ֧י מִלְּתָ֣א שְׁמַ֗ע שַׂגִּיא֙ בְּאֵ֣שׁ עֲל֔וֹהִי וְעַ֧ל דָּנִיֵּ֛אל שָׂ֥ם בָּ֖ל לְשֵׁיזָבוּתֵ֑הּ וְעַד֙ מֶֽעָלֵ֣י שִׁמְשָׁ֔א הֲוָ֥א מִשְׁתַּדַּ֖ר לְהַצָּלוּתֵֽהּ:
Dès que le roi entendit ces paroles, il en fut très peiné, et il prit à cœur de tirer Daniel d’affaire : jusqu’au coucher du soleil il avisa aux moyens de le sauver.
Rachi (non traduit)
כְּדִי מִלְּתָא שְׁמַע. כַּאֲשֶׁר שָׁמַע הַדָּבָר:
שַׂגִּיא בְּאֵשׁ עֲלוֹהִי. הַרְבֵּה הֵרַע בְּעֵינָיו שֶׁהָיָה אוֹהֵב אֶת דָּנִיֵּאל וְקָשָׁה עָלָיו מִיתָתוֹ:
וְעַל דָּנִיֵּאל שָׂם בָּל לְשֵׁיזָבוּתֵהּ. עַל דָּנִיֵּאל שָׂם דִּחוּי לִדְחוֹת הַדָּבָר לְהַצִּילוֹ וְאָמַר לָהֶם אֵינִי מַאֲמִין לָכֶם:
בָּל. אֵינִי יוֹדֵעַ דּוּגְמָתוֹ אַךְ עִנְיָנוֹ יוֹרֶה פִּתְרוֹנוֹ:
וְעַד מֶעָלֵי שִׁמְשָׁא. וְעַד בָּא הַשֶּׁמֶשׁ הָיָה מִשְׁתַּדֵּל לְהַצִּילוֹ אֲבָל כְּשֶׁהִגִּיעַ זְמַן תְּפִילָּתוֹ כָּרַע להקב''ה עַל בִּרְכָּיו וְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתוֹ וְשׁוּב לֹא הָיָה לוֹ פִּתְחוֹן פֶּה לְהַצִּילוֹ:
M. David (non traduit)
אדין. אז כאשר שמע המלך את הדבר הרבה היה הדבר רע בעיניו : שם בל. שם על דניאל ליתן כופר ממון פדיון נפשו להצילו ממות, או כל לאו שמצא לבל עשות לו מאומה היה טוען בעבורו ועד שקיעת החמה היה מתעסק להצילו :
M. Tsion (non traduit)
בל. הוא מל' מנדה בלו והלך (עזרא ד') וענינה מס וגולגולת, או הוא מענין לאו כמו בל למד צדק (ישעיה כו) : משתדר. ענין ספק והשתדלות בדרז''ל השתדל להיות איש (אבות פ''ב) :
16
בֵּאדַ֙יִן֙ גֻּבְרַיָּ֣א אִלֵּ֔ךְ הַרְגִּ֖שׁוּ עַל־מַלְכָּ֑א וְאָמְרִ֣ין לְמַלְכָּ֗א דַּ֤ע מַלְכָּא֙ דִּֽי־דָת֙ לְמָדַ֣י וּפָרַ֔ס דִּֽי־כָל־אֱסָ֥ר וּקְיָ֛ם דִּֽי־מַלְכָּ֥א יְהָקֵ֖ים לָ֥א לְהַשְׁנָיָֽה:
Mais alors ces gens firent irruption chez le roi et lui dirent : "Sache, ô roi, qu’une loi exige chez les Mèdes et les Perses que toute défense et tout édit établis par le roi soient immuables."
Rachi (non traduit)
דִּי מַלְכָּא יְהָקֵים. אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ יִגְזוֹר וַיַּעֲמוֹד לֹא לְאָדָם לְשַׁנּוֹתוֹ:
M. David (non traduit)
באדין. אז האנשים האלה התקבצו כולם על המלך כי להלשין באו רק מקצתם וכאשר ראו שחפץ המלך להצילו התקבצו כולם ואמרו למלך דע אתה המלך אשר יש מנהג קבוע למדי ופרס אשר כל קשר ודבר קיום אשר יקיים המלך לרשום שמו עליו שוב אין לשנותם :
17
בֵּאדַ֜יִן מַלְכָּ֣א אֲמַ֗ר וְהַיְתִיו֙ לְדָ֣נִיֵּ֔אל וּרְמ֕וֹ לְגֻבָּ֖א דִּ֣י אַרְיָוָתָ֑א עָנֵ֤ה מַלְכָּא֙ וְאָמַ֣ר לְדָנִיֵּ֔אל אֱלָהָ֗ךְ דִּ֣י (אנתה) אַ֤נְתְּ פָּֽלַֽח־לֵהּ֙ בִּתְדִירָ֔א ה֖וּא יְשֵׁיזְבִנָּֽךְ:
Là-dessus, le roi donna un ordre, on amena Daniel et on le jeta dans la fosse aux lions : "Puisse, lui dit le roi, ton Dieu que tu sers constamment te sauver !"
M. David (non traduit)
באדין. אז אמר המלך להביא את דניאל ולהשליכו אל בור של האריות : ענה. הרים המלך קול ואמר לדניאל אלהך אשר אתה עובד אותו בכל עת הוא יצילך :
18
וְהֵיתָ֙יִת֙ אֶ֣בֶן חֲדָ֔ה וְשֻׂמַ֖ת עַל־פֻּ֣ם גֻּבָּ֑א וְחַתְמַ֨הּ מַלְכָּ֜א בְּעִזְקְתֵ֗הּ וּבְעִזְקָת֙ רַבְרְבָנ֔וֹהִי דִּ֛י לָא־תִשְׁנֵ֥א צְב֖וּ בְּדָנִיֵּֽאל:
On apporta une pierre et on la posa sur l’orifice de la fosse ; le roi la scella de son anneau et des anneaux de ses grands, pour qu’il n’y eût aucun revirement à l’égard de Daniel.
Rachi (non traduit)
וְהֵיתָיִת אֶבֶן חֲדָה. וְהוּבֵאת אֶבֶן אַחַת בְּכָל אֶרֶץ בָּבֶל אֵין אֶבֶן כִּי אִם לְבֵנִים כמ''ש הָבָה נִלְבְּנָה לְבָנִים (בְּרֵאשִׁית יא) לָמַדְנוּ שֶׁאֵין אֶבֶן בְּבָבֶל וּלְפִי שָׁעָה הֱבִיאוּהָ מַלְאָכִים מא''י אִם הִתְנָה בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית עַל הַיָּם שֶׁיִּקָּרַע לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל הָאֵשׁ שֶׁיִּצְטַנֵּן לַחֲנַנְיָה וַחֲבֵירָיו וְעַל הָאֲרָיוֹת מֵהַזִּיק לְדָנִיֵּאל לֹא הִתְנָה עַל זְרִיקַת אֶבֶן וְזַיִין שֶׁלֹּא יַזִּיק בָּאָדָם וְהַמֶּלֶךְ אָמַר מֵעִם הָאֲרָיוֹת אִי אֶפְשָׁר לְסַלְּקוֹ שֶׁכְּבָר נִגְזְרָה גְּזֵירָה אֶזְדַּהֵר בּוֹ מֵהֲזָּקַת אָדָם וְהַנֵּס אִם יָבֹא יָבֹא סא''א:
וְשֻׂמַת עַל פֻּם גֻּבָּא. הוּשְׂמָה עַל פִּי הַגּוּמָא:
בְּעִזְקְתֵהּ. בְּטַבַּעְתּוֹ שֶׁלֹּא יְזִיזוּהָ מִמְּקוֹמוֹ וַיַּשְׁלִיכוּ עָלָיו אֲבָנִים לְהָרְגוֹ:
דִּי לָא תִשְׁנֵא צְבוּ בְּדָנִיֵּאל. שֶׁלֹּא יִשְׁתַּנֶּה רְצוֹנוֹ כְּלוֹמַר שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ לוֹ הֶיזֵּק שֶׁלֹּא כִּרְצוֹנוֹ (ס''א כִּרְצוֹנָם):
M. David (non traduit)
והיתית. הובא אבן אחת ושמו אותו על פי הבור : וחתמה. לבל יוכלו לזוז את האבן ממקומה חתמה מלמעלה בחותם טבעת המלך ובחותם טבעות שריו אשר לא תשתנה הרצון בדניאל כי רצון המלך היה בחייו וחשש פן ישנו רצונו כי ימיתוהו מהשלכת אבנים וכדומה ורצון השרים היה במיתתו וחששו פן המלך ישנה רצונם כי יעלהו מן הבור או ישמרהו מן האריות באיזה תחבולה :
19
אֱ֠דַיִן אֲזַ֨ל מַלְכָּ֤א לְהֵֽיכְלֵהּ֙ וּבָ֣ת טְוָ֔ת וְדַחֲוָ֖ן לָא־הַנְעֵ֣ל קָֽדָמ֑וֹהִי וְשִׁנְתֵּ֖הּ נַדַּ֥ת עֲלֽוֹהִי:
Ensuite, le roi rentra dans son palais et passa la nuit en jeûnant ; il ne fit pas dresser la table devant lui, et le sommeil s’obstina à le fuir.
Rachi (non traduit)
וּבָת טְוָת. לָן בְּתַעֲנִית:
וְדַחֲוָן. וְשֻׁלְחָן בַּמִּשְׁנָה כָּךְ פָּתַר דּוּנָשׁ לֹא הִכְנִיסוּ לְפָנָיו שֻׁלְחָן לֶאֱכוֹל:
וְשִׁנְתֵּהּ נַדַּת עֲלוֹהִי. נָדְדָה שְׁנָתוֹ:
M. David (non traduit)
אדין. אז אחר שחתמו הלך המלך אל היכלו ולן בלא אכילה ולא הכניסו לפניו כלי שמחה וזמר ושנתו נדת ממנו :
M. Tsion (non traduit)
ובת טות. לן מבלי סעודת הערב וכן בדרז''ל ובת טות ולא הבדיל (פסחים קז) ר''ל לא אכל בלילה על שלא הבדיל : ודחון. הוא הפוך מן חדון ור''ל שמחת כלי זמר :
20
בֵּאדַ֣יִן מַלְכָּ֔א בִּשְׁפַּרְפָּרָ֖א יְק֣וּם בְּנָגְהָ֑א וּבְהִ֨תְבְּהָלָ֔ה לְגֻבָּ֥א דִֽי־אַרְיָוָתָ֖א אֲזַֽל:
Dès l’aube, quand le jour vint à poindre, le roi se leva et se rendit en toute hâte à la fosse aux lions.
Rachi (non traduit)
בִּשְׁפַּרְפָּרָא. בַּעֲלוֹת שַׁחַר וְהַרְבֵּה יֵשׁ בַּתַּרְגּוּם יוֹנָתָן:
יְקוּם בְּנָגְהָא. עָמַד לְאוֹר הַבּוֹקֶר וְלֹא בְּשָׁלֹשׁ שָׁעוֹת כִּשְׁאָר מְלָכִים:
וּבְהִתְבְּהָלָה לְגֻבָּא דִי אַרְיָוָתָא אֲזַל. וּבְבֶהָלָה לַחֲפִירַת הָאֲרָיוֹת אֲזַל:
M. David (non traduit)
באדין. אז עמד המלך ממשכבו בשחר בהאיר היום והלך בחפזון אל הבור של האריות :
M. Tsion (non traduit)
בשפרפרא. כן ת''י על השחר : בנגהא. מל' נוגה ואורה :
21
וּכְמִקְרְבֵ֣הּ לְגֻבָּ֔א לְדָ֣נִיֵּ֔אל בְּקָ֥ל עֲצִ֖יב זְעִ֑ק עָנֵ֨ה מַלְכָּ֜א וְאָמַ֣ר לְדָנִיֵּ֗אל דָּֽנִיֵּאל֙ עֲבֵד֙ אֱלָהָ֣א חַיָּ֔א אֱלָהָ֗ךְ דִּ֣י (אנתה) אַ֤נְתְּ פָּֽלַֽח־לֵהּ֙ בִּתְדִירָ֔א הַיְכִ֥ל לְשֵׁיזָבוּתָ֖ךְ מִן־אַרְיָוָתָֽא:
Arrivé près de la fosse, il appela Daniel d’une voix attristée : "Daniel, serviteur du Dieu vivant, s’écria le roi en s’adressant à Daniel, ton Dieu que tu sers constamment a-t-il pu te préserver des lions ?"
M. David (non traduit)
וכמקרבה. וכאשר בא קרוב אל הבור צעק אל דניאל בקול עצב והרים קול ואמר לו דניאל עבד אלהים חיים : אלהך. האלהים אשר אתה עובד אליו בכל עת האם יכול היה להצילך מן האריות :
22
אֱדַ֙יִן֙ דָּנִיֶּ֔אל עִם־מַלְכָּ֖א מַלִּ֑ל מַלְכָּ֖א לְעָלְמִ֥ין חֱיִֽי:
Aussitôt Daniel parla au roi : "Vive, dit-il, le roi à jamais !
M. David (non traduit)
אדין. אז דבר עם המלך ואמר אליו המלך לעולם יחיה :
23
אֱלָהִ֞י שְׁלַ֣ח מַלְאֲכֵ֗הּ וּֽסֲגַ֛ר פֻּ֥ם אַרְיָוָתָ֖א וְלָ֣א חַבְּל֑וּנִי כָּל־קֳבֵ֗ל דִּ֤י קָֽדָמ֙וֹהִי֙ זָכוּ֙ הִשְׁתְּכַ֣חַת לִ֔י וְאַ֤ף (קדמיך) קָֽדָמָךְ֙ מַלְכָּ֔א חֲבוּלָ֖ה לָ֥א עַבְדֵֽת:
Mon Dieu a envoyé son ange et fermé la gueule des lions, en sorte qu’ils ne m’ont fait aucun mal, parce que mon innocence a été reconnue par lui, de même qu’envers toi je n’ai commis aucun méfait."
Rachi (non traduit)
חֲבוּלָה לָא עַבְדֵת. שׁוּם דְּבַר כִּיעוּר וְשֶׁקֶר לָא עָשִׂיתִי:
M. David (non traduit)
שלח מלאכה. אלהי שלח מלאכו וסגר פי האריות ולא השחיתו אותי בעבור אשר נמצא לי לפניו זכות ולא קפח את שכרי : ואף קדמך. ואף לפניך המלך לא עשיתי דבר השחתה וכאומר הנה בדבר התפלה לא יחשב למרד כי אני ואתה חייבים בכבודו :
24
בֵּאדַ֣יִן מַלְכָּ֗א שַׂגִּיא֙ טְאֵ֣ב עֲל֔וֹהִי וּלְדָ֣נִיֵּ֔אל אֲמַ֖ר לְהַנְסָקָ֣ה מִן־גֻּבָּ֑א וְהֻסַּ֨ק דָּנִיֵּ֜אל מִן־גֻּבָּ֗א וְכָל־חֲבָל֙ לָא־הִשְׁתְּכַ֣ח בֵּ֔הּ דִּ֖י הֵימִ֥ן בֵּאלָהֵֽהּ:
Alors le roi fut extrêmement content, et il ordonna de remonter Daniel de la fosse aux lions. Quand Daniel eut été remonté de la fosse, il ne portait aucune blessure, parce qu’il avait eu confiance en son Dieu.
Rachi (non traduit)
שַׂגִּיא טְאֵב עֲלוֹהִי. הַרְבֵּה הוּטַב בְּעֵינָיו:
וּלְדָנִיֵּאל. וְאֶת דָּנִיֵּאל צִוָּה לְהַעֲלוֹת מִן הַבּוֹר:
דִּי הֵימִן בֵּאלָהֵהּ. אֲשֶׁר הֶאֱמִין בֵּאלֹהָיו:
M. David (non traduit)
באדין. אז הרבה מאוד הוטב הדבר על המלך ואמר להעלות את דניאל מן הבור : והסק. והועלה דניאל מן הבור ולא נמצא בו כל חבלה ופצע על אשר האמין באלהיו ולא הסיר תפלתו :
25
וַאֲמַ֣ר מַלְכָּ֗א וְהַיְתִ֞יו גֻּבְרַיָּ֤א אִלֵּךְ֙ דִּֽי־אֲכַ֤לוּ קַרְצ֙וֹהִי֙ דִּ֣י דָֽנִיֵּ֔אל וּלְגֹ֤ב אַרְיָוָתָא֙ רְמ֔וֹ אִנּ֖וּן בְּנֵיה֣וֹן וּנְשֵׁיה֑וֹן וְלָֽא־מְט֞וֹ לְאַרְעִ֣ית גֻּבָּ֗א עַ֠ד דִּֽי־שְׁלִ֤טֽוּ בְהוֹן֙ אַרְיָ֣וָתָ֔א וְכָל־גַּרְמֵיה֖וֹן הַדִּֽקוּ:
Puis, sur l’ordre du roi, on amena les hommes qui avaient dénoncé Daniel, et on les jeta dans la fosse aux lions, eux, leurs enfants et leurs femmes. Ils n’étaient pas encore arrivés au fond de la fosse, que les lions se jetèrent sur eux et leur broyèrent tous les membres.
Rachi (non traduit)
דִּי אֲכַלוּ קַרְצוֹהִי. אֲשֶׁר הִלְשִׁינוּ עָלָיו:
וְלָא מְטוֹ לְאַרְעִית גֻּבָּא. לֹא הִגִּיעוּ לְתַחְתִּיּוֹת הַבּוֹר עַד שֶׁמָּשְׁלוּ בָּהֶם הָאֲרָיוֹת וְכָל עַצְמוֹתֵיהֶם הַדִּיקוּ:
M. David (non traduit)
והיתיו. והביאו את האנשים האלה אשר הלשינו מלשינות על דניאל והושלכו אל בור האריות המה ובניהם ונשותיהם : ולא מטו. לא הגיעו לתחתיות הבור עד אשר משלו בהם האריות עודם באויר ואכלו אותם ואף עצמותם כתתו דק דק :
26
בֵּאדַ֜יִן דָּרְיָ֣וֶשׁ מַלְכָּ֗א כְּ֠תַב לְֽכָל־עַֽמְמַיָּ֞א אֻמַיָּ֧א וְלִשָּׁנַיָּ֛א דִּֽי־(דארין) דָיְרִ֥ין בְּכָל־אַרְעָ֖א שְׁלָמְכ֥וֹן יִשְׂגֵּֽא:
Alors le roi Darius manda à l’ensemble des nations, peuples et langues qui sont répandus sur toute la terre : "Que votre prospérité soit grande !
Rachi (non traduit)
בֵּאדַיִן דָּרְיָוֶשׁ מַלְכָּא וכו' דִּי דָיְרִין בְּכָל אַרְעָא. שֶׁדָּרִין בְּכָל הָאָרֶץ שְׁלָמְכוֹן יִסְגֵּא:
M. David (non traduit)
באדין. אז כתב דריוש לכל העכו''ם וכן כתב לכל עממיא וכו' אשר שוכנים בכל הארץ שלומכם יתרבה :
27
מִן־קֳדָמַי֮ שִׂ֣ים טְעֵם֒ דִּ֣י | בְּכָל־שָׁלְטָ֣ן מַלְכוּתִ֗י לֶהֱוֹ֤ן (זאעין) זָיְעִין֙ וְדָ֣חֲלִ֔ין מִן־קֳדָ֖ם אֱלָהֵ֣הּ דִּי־דָֽנִיֵּ֑אל דִּי־ה֣וּא | אֱלָהָ֣א חַיָּ֗א וְקַיָּם֙ לְעָ֣לְמִ֔ין וּמַלְכוּתֵהּ֙ דִּֽי־לָ֣א תִתְחַבַּ֔ל וְשָׁלְטָנֵ֖הּ עַד־סוֹפָֽא:
L’ordre est donné par moi que dans toute l’étendue de mon royaume on manifeste crainte et vénération pour le Dieu de Daniel car il est le Dieu vivant, et il subsiste éternellement ; sa royauté est indestructible et sa dénomination sans fin.
M. David (non traduit)
מן קדמי. מלפני הושם גזרת אומר אשר בכל ממשלת מלכותי יהיו חרדים ומתפחדים מלפני האלהים של דניאל אשר הוא אלהים חי וקיים לעולם ומלכותו היא מלכות אשר לא תושחת וממשלתו עד סוף ימי עולם :
28
מְשֵׁיזִ֣ב וּמַצִּ֗ל וְעָבֵד֙ אָתִ֣ין וְתִמְהִ֔ין בִּשְׁמַיָּ֖א וּבְאַרְעָ֑א דִּ֚י שֵׁיזִ֣יב לְדָֽנִיֵּ֔אל מִן־יַ֖ד אַרְיָוָתָֽא:
Il préserve et il sauve, il accomplit des miracles et des prodiges au ciel et sur la terre, lui qui a sauvé Daniel de la griffe des lions."
M. David (non traduit)
משיזב. מפלט ומציל ועושה אותות ודבריו תמוהים בשמים ובארץ אשר הציל את דניאל מיד האריות :
29
וְדָנִיֵּ֣אל דְּנָ֔ה הַצְלַ֖ח בְּמַלְכ֣וּת דָּרְיָ֑וֶשׁ וּבְמַלְכ֖וּת כּ֥וֹרֶשׁ (פרסיא) פָּרְסָאָֽה: (פ)
Et ce même Daniel prospéra sous le règne de Darius et sous le règne de Cyrus le Perse.
Rachi (non traduit)
וּבְמַלְכוּת כּוֹרֶשׁ. שֶׁמָּלַךְ אַחַר דָּרְיָוֶשׁ שֶׁלֹּא מָלַךְ דָּרְיָוֶשׁ הַמָּדִי אֶלָּא שָׁנָה אַחַת וְנֶהֱרַג בַּמִּלְחָמָה כַּאֲשֶׁר כָּתוּב בְּסֵפֶר יוֹסֵף בֶּן גּוּרְיוֹן וְהִמְלִיכוּ אֶת כּוֹרֶשׁ חֲתָנוֹ עֲלֵיהֶם בְּתוֹךְ הֶחָיִל:
M. David (non traduit)
ודניאל דנה. ודניאל זה הצליח למשול ממשל רב בימי מלכות דריוש ובתחלת ימי מלכות כורש הפרסי אבל לאח''ז פירש עצמו מעבודת המלך ומנה את זרובבל תחתיו וכמ''ש למעלה :
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source