Chap. 9
1
בִּשְׁנַ֣ת אַחַ֗ת לְדָרְיָ֛וֶשׁ בֶּן־אֲחַשְׁוֵר֖וֹשׁ מִזֶּ֣רַע מָדָ֑י אֲשֶׁ֣ר הָמְלַ֔ךְ עַ֖ל מַלְכ֥וּת כַּשְׂדִּֽים:
Dans la première année de Darius, fils d’Assuérus, de la race des Mèdes, qui avait été placé à la tête du royaume des Chaldéens,
Rachi (non traduit)
בִּשְׁנַת אַחַת לְדָרְיָוֶשׁ בֶּן אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ. לֹא זֶהוּ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ שֶׁבִּימֵי הָמָן כִּי הוּא מֶלֶךְ פָּרַס הָיָה וְזֶה דָּרְיָוֶשׁ הַמָּדִי אֲשֶׁר הוּמְלַךְ עַל מַלְכוּת כַּשְׂדִּים כְּשֶׁנֶּהֱרַג בֵּלְשַׁצַּר כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב לְמַעְלָה וְדָרְיָוֶשׁ מָדָאָה קִבֵּל מַלְכוּתָא:
M. David (non traduit)
לדריוש בן אחשורוש. אין זה אחשורוש שהיה בימי המן כי דריוש בנו היה נקרא דריוש הפרסי וזהו דריוש המדי שלקח המלוכה אחרי מות בלשאצר כמ''ש למעלה ודריוש מדאה קבל מלכותא :
2
בִּשְׁנַ֤ת אַחַת֙ לְמָלְכ֔וֹ אֲנִי֙ דָּֽנִיֵּ֔אל בִּינֹ֖תִי בַּסְּפָרִ֑ים מִסְפַּ֣ר הַשָּׁנִ֗ים אֲשֶׁ֨ר הָיָ֤ה דְבַר־יְהוָה֙ אֶל־יִרְמִיָ֣ה הַנָּבִ֔יא לְמַלֹּ֛אות לְחָרְב֥וֹת יְרוּשָׁלִַ֖ם שִׁבְעִ֥ים שָׁנָֽה:
dans la première année de son règne, moi Daniel, lisant dans les livres, je cherchais à comprendre le compte des années qui, suivant la parole de Dieu adressée au prophète Jérémie, devaient passer sur les ruines de Jérusalem, à savoir soixante-dix années.
Rachi (non traduit)
בִּינֹתִי בַּסְּפָרִים. נִסְתַּכַּלְתִּי בְּחֶשְׁבּוֹנוֹת:
מִסְפַּר הַשָּׁנִים וגו'. הָיִיתִי מְחַשֵּׁב חֶשְׁבּוֹן הַשָּׁנִים שֶׁהָיִיתִי סָבוּר עַל מַה שֶׁנִּיבֵּא (יִרְמְיָה ט) כִּי לְפִי מְלֹאת לְבָבֶל ע' שָׁנָה אֶפְקוֹד אֶתְכֶם דִּמִּיתִי שֶׁהַפְּקִידָה הַזֹּאת הִיא בִּנְיָן הַבַּיִת וְשִׁבְעִים שָׁנָה כָּלִים בִּשְׁנַת אַחַת לְדָרְיָוֶשׁ הַמָּדִי מִשֶּׁפָּשְׁטָה מַלְכוּת בָּבֶל יָד עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁכָּבַשׁ נְבוּכַדְנֶצַּר יְהוֹיָקִים לִהְיוֹת לוֹ עֶבֶד וְהִיא הָיְתָה שָׁנָה שְׁנִיָּה לְמַלְכוּת נְבוּכַדְנֶצַּר דְּאָמַר מַר שָׁנָה רִאשׁוֹנָה כָּבַשׁ נִינְוֵה שָׁנָה שְׁנִיָּה עָלָה וְכָבַשׁ יְהוֹיָקִים צֵא וַחֲשׁוֹב מֵאוֹתָהּ שָׁנָה וְעַד כָּאן וְתִמְצְאֵם, וְאַף בְּמִשְׁנַת סֵדֶר עוֹלָם נִמְצָא הַחֶשְׁבּוֹן הַזֶּה וְשָׁנִינוּ שָׁם בִּשְׁנַת מוֹת בֵּלְשַׁאצַּר הֲרֵי שִׁבְעִים שָׁנָה מִיּוֹם שֶׁמָּלַךְ נְבוּכַדְנֶצַּר שִׁבְעִים חָסֵר אַחַת מִיּוֹם שֶׁכָּבַשׁ יְהוֹיָקִים וְעוֹד שָׁנָה אַחַת לְבָבֶל עָמַד דָּרְיָוֶשׁ וְהִשְׁלִימָהּ וּבִרְאוֹתִי כִּי עֲדַיִין אֵין הַגְּאוּלָּה מְמַהֶרֶת לָבֹא הֲבִינוֹתִי וְנָתַתִּי לֵב לִסְפִירַת הַחֶשְׁבּוֹן וְיָדַעְתִּי שֶׁלֹּא הָיָה לִי לִמְנוֹת לְפִי כִּבּוּשׁ יְהוֹיָקִים אֶלָּא לְמַלֹּאות חָרְבוֹת יְרוּשָׁלַיִם כְּשֶׁיִּמְלְאוּ שִׁבְעִים שָׁנָה לְגָלוּת צִדְקִיָּהוּ שֶׁבּוֹ חָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם וְעוֹד יֵשׁ שְׁמֹנָה עָשָׂר לָבֹא שֶׁהַגָּלוּת הַזֹּאת הָיְתָה בי''ח שָׁנָה לְכִבּוּשׁ יְהוֹיָקִים כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ בְּסֵדֶר עוֹלָם גָּלוּ בז' גָּלוּ בח' גָּלוּ בי''ח גָּלוּ בי''ט וּפֵירְשׁוּ רז''ל במס' מְגִילָּה גָּלוּ גָּלוּת יְכָנְיָה בְּשִׁבְעָה לְכִבּוּשׁ יְהוֹיָקִים שֶׁהוּא שְׁמֹנֶה לִנְבוּכַדְנֶצַּר גָּלוּ בִּשְׁנִיָּיה בִּשְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה לְכִיבּוּשׁ יְהוֹיָקִים שֶׁהִיא תֵּשַׁע עֲשָׂרָה לִנְבוּכַדְנֶצַּר:
M. David (non traduit)
בשנת אחת. לפי שארכו הדברים בפסוק שלפניו לכן אמר שוב בשנת אחת וכן דרך המקרא : אני דניאל בינותי בספרים. כי מתחלה טעה בחשבון שבעים שנה שאמר ירמיה לפי מלאת לבבל שבעים שנה אפקוד אתכם וכו' (ירמיה כט) וחשב שגם בנין בה''מ וגאולה שלימה תהיה בכלות שבעים שנה להתפשטות מלכות בבל על ישראל מעת שכבש נ''נ את יהויקים בראשונה אבל בדברי המלאך האמור בסוף הענין נתוסף בו בינה במספר החשבון והשכיל לדעת כי מספר השנים אשר היה דבר ה' אל ירמיה שיבנה הבית בשניה ויהיה אז גאולה שלימה היא תהיה בעת ימולא שבעים שנה לחרבות ירושלים ר''ל מעת גלות צדקיה וכמו שהתחלת הפקידה אשר ישובו לארץ תהיה בכלות שבעים שנה מעת התחלת התפשטות בבל על ישראל כן סוף הגאולה ובנין בה''מ תהיה בכלות שבעים שנה מעת חורבן הבית והעיר מכל וכל :
M. Tsion (non traduit)
בספרים. מלשון מספר וחשבון :
3
וָאֶתְּנָ֣ה אֶת־פָּנַ֗י אֶל־אֲדֹנָי֙ הָֽאֱלֹהִ֔ים לְבַקֵּ֥שׁ תְּפִלָּ֖ה וְתַחֲנוּנִ֑ים בְּצ֖וֹם וְשַׂ֥ק וָאֵֽפֶר:
Et j’élevai mes regards vers le Seigneur Dieu pour l’implorer par des prières et des supplications, en jeûnant et me couvrant d’un cilice et de cendres.
M. David (non traduit)
ואתנה. ר''ל ומטרם בינותי בספרים עוד חשבתי שגם בנין בה''מ וגאולה שלימה תהיה בכלות שבעים שנה להתפשטות בבל על ישראל מעת שכבש נ''נ את יהויקים בראשונה והיא הלא היתה בשניה למלכות נ''נ והוא מלך מ''ה שנים א''כ נשארו עוד משנותיו מ''ד שנים וימי אויל מרודך בנו כ''ג שנים אלא שנבלעה שנה אחת בימי מלכות אביו כי עלתה לזה ולזה הרי א''כ ס''ו שנים וימי בלשאצר בנו ג' שנים הרי שבעים שנה חסר אחת א''כ בשנת אחת לדריוש מלאו שבעים שנה וכאשר ראיתי שאין גאולה שלמה ממשמשת לבוא שמתי פני כלפי המקום להתפלל על הדבר בחשבי שבעבור העון נתארך הקץ : ושק ואפר. בהתלבשות שק ובהתפלשות אפר דרך צער והכנעה :
4
וָֽאֶתְפַּֽלְלָ֛ה לַיהוָ֥ה אֱלֹהַ֖י וָאֶתְוַדֶּ֑ה וָאֹֽמְרָ֗ה אָנָּ֤א אֲדֹנָי֙ הָאֵ֤ל הַגָּדוֹל֙ וְהַנּוֹרָ֔א שֹׁמֵ֤ר הַבְּרִית֙ וְֽהַחֶ֔סֶד לְאֹהֲבָ֖יו וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֹתָֽיו:
J’adressai donc à l’Éternel, mon Dieu, ma prière et ma confession, et je dis : "O Seigneur, Dieu grand et redoutable, qui gardes ton alliance et ta bienveillance à ceux qui t’aiment et observent tes commandements,
Rachi (non traduit)
וָאֶתְוַדֶּה. עַל חַטַּאת עַמִּי:
הָאֵל הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. וְלֹא אָמַר גִּבּוֹר אָמַר עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים מִשְׁתַּעְבְּדִים בְּבָנָיו וְאַיֵּה גְּבוּרוֹתָיו:
M. David (non traduit)
ואתודה. על העונות : הברית. הגמול שהבטיח בברית :
M. Tsion (non traduit)
אנא. ענין לשון בקשה :
5
חָטָ֥אנוּ וְעָוִ֖ינוּ (והרשענו) הִרְשַׁ֣עְנוּ וּמָרָ֑דְנוּ וְס֥וֹר מִמִּצְוֹתֶ֖ךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶֽיךָ:
nous avons péché et prévariqué, nous nous sommes abandonnés au mal et à la rébellion, écartés de tes préceptes et de tes statuts ;
Rachi (non traduit)
וְסוֹר. וְהָלָכְנוּ הָלוֹךְ וָסוֹר מִמִּצְוֹתֶיךָ טילנ''ש בלע''ז:
M. David (non traduit)
וסור. והננו הולכים וסרים ממצותיך :
6
וְלֹ֤א שָׁמַ֙עְנוּ֙ אֶל־עֲבָדֶ֣יךָ הַנְּבִיאִ֔ים אֲשֶׁ֤ר דִּבְּרוּ֙ בְּשִׁמְךָ֔ אֶל־מְלָכֵ֥ינוּ שָׂרֵ֖ינוּ וַאֲבֹתֵ֑ינוּ וְאֶ֖ל כָּל־עַ֥ם הָאָֽרֶץ:
nous avons refusé d’écouter tes serviteurs, les prophètes, qui parlaient en ton nom à nos rois, à nos princes, à nos pères, à tous les gens du pays.
M. David (non traduit)
ואל כל עם הארץ. אשר ספו תמו ולא נשאר מי מבניהם :
7
לְךָ֤ אֲדֹנָי֙ הַצְּדָקָ֔ה וְלָ֛נוּ בֹּ֥שֶׁת הַפָּנִ֖ים כַּיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה לְאִ֤ישׁ יְהוּדָה֙ וּלְיוֹשְׁבֵ֣י יְרֽוּשָׁלִַ֔ם וּֽלְכָל־יִשְׂרָאֵ֞ל הַקְּרֹבִ֣ים וְהָרְחֹקִ֗ים בְּכָל־הָֽאֲרָצוֹת֙ אֲשֶׁ֣ר הִדַּחְתָּ֣ם שָׁ֔ם בְּמַעֲלָ֖ם אֲשֶׁ֥ר מָֽעֲלוּ־בָֽךְ:
Avec toi, ô Seigneur, est le bon droit, et sur nous rejaillit la honte en ce jour, sur les hommes de Juda, les habitants de Jérusalem, et tous les Israélites, proches ou éloignés, dans tous les pays où tu les as relégués à cause de l’infidélité qu’ils ont commise à ton égard.
Rachi (non traduit)
לְךָ אד' הַצְּדָקָה. כְּלוֹמַר מִשְׁפָּטֶיךָ וּפוּרְעָנוּת שֶׁהֵבֵאתָ עָלֵינוּ הַדִּין וְהַצֶּדֶק עִמְּךָ:
וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים. כְּדַי אָנוּ לְהִתְבָּיֵּישׁ עַל הַמְּאוֹרָע לָנוּ כִּי אֲנַחְנוּ גָּרַמְנוּ לְעַצְמֵנוּ:
כַּיּוֹם הַזֶּה. כַּאֲשֶׁר אֲנַחְנוּ רוֹאִים הַיּוֹם:
M. David (non traduit)
לך. עמך הצדקה במה שנשאר בנו שארית : ולנו בושת הפנים. מה שאנו בגולה בושים וחפורים כאשר אנחנו היום הבושת תחשב לנו ולא למקום ב''ה כי לא קצרה ידו מפדות אבל עוננו גורמים : לאיש יהודה וכו'. לכולם תחשב בושת הפנים : הקרובים. אשר לא גלו למרחוק : במעלם. בעבור מעלם :
M. Tsion (non traduit)
במעלם. ענין חטא ופשע :
8
יְהוָ֗ה לָ֚נוּ בֹּ֣שֶׁת הַפָּנִ֔ים לִמְלָכֵ֥ינוּ לְשָׂרֵ֖ינוּ וְלַאֲבֹתֵ֑ינוּ אֲשֶׁ֥ר חָטָ֖אנוּ לָֽךְ:
Oui, Seigneur, sur nous rejaillit la honte, sur nos rois, nos princes, nos ancêtres, car nous avons péché contre toi.
M. David (non traduit)
אשר חטאנו. על אשר חטאנו כי זה גרמה הגלות אשר היא לנו לבושת :
9
לַֽאדֹנָ֣י אֱלֹהֵ֔ינוּ הָרַחֲמִ֖ים וְהַסְּלִח֑וֹת כִּ֥י מָרַ֖דְנוּ בּֽוֹ:
Mais au Seigneur appartiennent la clémence et le pardon, puisque nous nous sommes insurgés contre toi,
Rachi (non traduit)
לַאדֹנָי אֱלֹהֵינוּ הָרַחֲמִים. שֶׁלֹּא כִּלִּינוּ בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ כִּי מָרַדְנוּ בּוֹ:
M. David (non traduit)
לאד' וכו'. ר''ל בידו המה : כי מרדנו. לפי שמרדנו בו צריך להיות בידו הרחמים והסליחות כי בלעדם לא נוכל לעמוד :
10
וְלֹ֣א שָׁמַ֔עְנוּ בְּק֖וֹל יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ לָלֶ֤כֶת בְּתֽוֹרֹתָיו֙ אֲשֶׁ֣ר נָתַ֣ן לְפָנֵ֔ינוּ בְּיַ֖ד עֲבָדָ֥יו הַנְּבִיאִֽים:
et que nous avons refusé d’obéir à la voix de l’Éternel, notre Dieu, en suivant les instructions qu’il nous avait exposées par l’organe de ses serviteurs, les prophètes.
11
וְכָל־יִשְׂרָאֵ֗ל עָֽבְרוּ֙ אֶת־תּ֣וֹרָתֶ֔ךָ וְס֕וֹר לְבִלְתִּ֖י שְׁמ֣וֹעַ בְּקֹלֶ֑ךָ וַתִּתַּ֨ךְ עָלֵ֜ינוּ הָאָלָ֣ה וְהַשְּׁבֻעָ֗ה אֲשֶׁ֤ר כְּתוּבָה֙ בְּתוֹרַת֙ מֹשֶׁ֣ה עֶֽבֶד־הָֽאֱלֹהִ֔ים כִּ֥י חָטָ֖אנוּ לֽוֹ:
Tout Israël a transgressé ta loi et s’est détourné pour ne pas entendre ta voix ; aussi, avons-nous vu fondre sur nous la malédiction et l’imprécation consignées dans la loi de Moïse, serviteur de Dieu, parce que nous avons péché contre lui.
Rachi (non traduit)
וַתִּתַּךְ עָלֵינוּ. וְתַגִּיעַ עָלֵינוּ כְּמוֹ לֹא נִתַּךְ אַרְצָה (שְׁמוֹת ט) וְתִרְגֵּם אוּנְקְלוּס לֹא מטאת לְאַרְעָה:
הָאָלָה וְהַשְּׁבֻעָה. אָלוֹת הַבְּרִית אֲשֶׁר הִשְׁבַּעְתָּנוּ בְּחוֹרֵב וְהָיָה אִם לֹא תִּשְׁמְעוּ וְגוֹמֵר, כָּל הַקְּלָלוֹת הַכְּתוּבוֹת שָׁם:
M. David (non traduit)
וסור. והיו הולכים וסרים : ותתך. נשפך עלינו האלה ועונש בטול השבועה אשר נשבענו על קבלת התורה : כי חטאנו לו. לפי שחטאנו לו :
M. Tsion (non traduit)
ותתך. ענין יציקה והרקה כמו ומטר לא נתך ארצה (שמות ט) : האלה. הקללה :
12
וַיָּ֜קֶם אֶת־(דבריו) דְּבָר֣וֹ | אֲשֶׁר־דִּבֶּ֣ר עָלֵ֗ינוּ וְעַ֤ל שֹֽׁפְטֵ֙ינוּ֙ אֲשֶׁ֣ר שְׁפָט֔וּנוּ לְהָבִ֥יא עָלֵ֖ינוּ רָעָ֣ה גְדֹלָ֑ה אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־נֶעֶשְׂתָ֗ה תַּ֚חַת כָּל־הַשָּׁמַ֔יִם כַּאֲשֶׁ֥ר נֶעֶשְׂתָ֖ה בִּירוּשָׁלִָֽם:
Il a exécuté la menace qu’il avait énoncée contre nous et contre les juges qui nous gouvernaient, en amenant sur nous un grand désastre ; car sous toute l’étendue des cieux, il n’est arrivé rien de comparable à ce qui est arrivé à Jérusalem.
Rachi (non traduit)
כַּאֲשֶׁר נֶעֶשְׂתָה בִּירוּשָׁלִָם. חֶרֶב הֶרֶג וּשְׂרֵפַת הָעִיר וְנָשִׁים עִנּוּ וְשָׁבוּ בְּקוֹלָרִין:
13
כַּאֲשֶׁ֤ר כָּתוּב֙ בְּתוֹרַ֣ת מֹשֶׁ֔ה אֵ֛ת כָּל־הָרָעָ֥ה הַזֹּ֖את בָּ֣אָה עָלֵ֑ינוּ וְלֹֽא־חִלִּ֜ינוּ אֶת־פְּנֵ֣י | יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֗ינוּ לָשׁוּב֙ מֵֽעֲוֹנֵ֔נוּ וּלְהַשְׂכִּ֖יל בַּאֲמִתֶּֽךָ:
Conformément à ce qui est écrit dans la loi de Moïse, toute cette calamité nous a atteints, et nous n’avons pas cherché à fléchir l’Éternel, notre Dieu, en renonçant à nos fautes et en nous pénétrant de ta vérité.
Rachi (non traduit)
כַּאֲשֶׁר כָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה. רֶמֶז שֶׁהֵעִיד בָּנוּ שֶׁאִם נַעֲבוֹר עַל הַשְּׁבוּעָה תָּבֹא עָלֵינוּ כָּל הָרָעָה הַזֹּאת:
M. David (non traduit)
כאשר כתוב וכו'. כמו שכתוב כן הביא : ולא חלינו. בעוד היינו בירושלים כאשר שמענו הנביאים מנבאים על הרעה לא חלינו לה' : ולהשכיל באמתך. לדעת ולהתבונן שאתה אל אמת :
M. Tsion (non traduit)
חלינו. ענין תפלה כמו ויחל משה (שם לב) :
14
וַיִּשְׁקֹ֤ד יְהוָה֙ עַל־הָ֣רָעָ֔ה וַיְבִיאֶ֖הָ עָלֵ֑ינוּ כִּֽי־צַדִּ֞יק יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֗ינוּ עַל־כָּל־מַֽעֲשָׂיו֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה וְלֹ֥א שָׁמַ֖עְנוּ בְּקֹלֽוֹ:
Aussi l’Éternel, accélérant le malheur, l’a-t-il fait fondre sur nous, car l’Éternel est juste en toutes les œuvres qu’il accomplit, tandis que nous n’avons pas obéi à sa voix.
Rachi (non traduit)
וַיִּשְׁקֹד. וַיְמַהֵר:
כִּי צַדִּיק. כִּי הַדִּין עִמּוֹ ורבותי' פי' צַדִּיק הקב''ה וּצְדָקָה הִיא עָלֵינוּ שֶׁמִּיהֵר וְהִקְדִּים שְׁתֵּי שָׁנִים לְמִנְיַן וְנוֹשַׁנְתֶּם כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּתְקַיֵּים בָּנוּ כִּי אָבֹד תֹּאבֵדוּן וְנוֹשַׁנְתֶּם בגי' שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם וְהֵם גָּלוּ לְסוֹף ח' מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים לְבִיאָתָם לָאָרֶץ:
M. David (non traduit)
וישקוד. מיהר על הרעה ללכת והביאה עלינו ר''ל מיהר להביא גולה אחר גולה והם גלות יהויקים ויכניה וצדקיה : כי צדיק ה'. ר''ל ולא לעול תחשב לו כי באמת צדיק הוא על כל מעשה הגלות אשר עשה לנו אבל אנחנו לא שמענו בקולו לקחת מוסר כאשר ראינו שיד ה' נגעה בנו בגלות הראשון ולזה הביא גם את השני גם את השלישי :
M. Tsion (non traduit)
וישקד. ענין מהירות כמו כי שוקד אני (ירמיה א) :
15
וְעַתָּ֣ה | אֲדֹנָ֣י אֱלֹהֵ֗ינוּ אֲשֶׁר֩ הוֹצֵ֨אתָ אֶֽת־עַמְּךָ֜ מֵאֶ֤רֶץ מִצְרַ֙יִם֙ בְּיָ֣ד חֲזָקָ֔ה וַתַּֽעַשׂ־לְךָ֥ שֵׁ֖ם כַּיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה חָטָ֖אנוּ רָשָֽׁעְנוּ:
Et maintenant, Seigneur, notre Dieu, qui d’une main puissante as fait sortir ton peuple du pays d’Égypte, et qui t’es assuré un renom jusqu’à ce jour, nous avons péché et fait le mal.
Rachi (non traduit)
וְעַתָּה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ. מִתְוַדִּים אֲנַחְנוּ כִּי חָטָאנוּ וְרָשָׁעְנוּ:
M. David (non traduit)
ועתה וכו'. חוזר הוא על סוף המקרא לומר אבל עתה ה' וכו' הננו שבים ומתודים לומר חטאנו רשענו : ותעש לך שם. להיות מפורסם בעולם עי''ז כאשר אתה היום נודע ומפורסם :
16
אֲדֹנָ֗י כְּכָל־צִדְקֹתֶ֙ךָ֙ יָֽשָׁב־נָ֤א אַפְּךָ֙ וַחֲמָ֣תְךָ֔ מֵעִֽירְךָ֥ יְרוּשָׁלִַ֖ם הַר־קָדְשֶׁ֑ךָ כִּ֤י בַחֲטָאֵ֙ינוּ֙ וּבַעֲוֹנ֣וֹת אֲבֹתֵ֔ינוּ יְרוּשָׁלִַ֧ם וְעַמְּךָ֛ לְחֶרְפָּ֖ה לְכָל־סְבִיבֹתֵֽינוּ:
Seigneur, en vertu de toutes tes bontés, daigne détourner ta colère et ton indignation de Jérusalem, ta ville, et de ta sainte montagne ; car, par suite de nos péchés et des iniquités de nos pères, Jérusalem et ton peuple sont en butte aux outrages de tous nos voisins.
Rachi (non traduit)
לְחֶרְפָּה. לְגִדּוּף:
לְכָל סְבִיבֹתֵינוּ. לְכָל שְׁכֵנֵינוּ כּוּלָּם מְחָרְפִים אוֹתָנוּ:
M. David (non traduit)
ככל צדקותיך. כפי דרך צדקותיך : כי בחטאינו וכו'. ר''ל לא מקוצר ידך המה לחרפה רק בעבור כי אנפת בנו בחטאינו וכו' לזה ירושלים ועמך לחרפה וכאשר ישוב אפך לא נהיה עוד לחרפה : לכל סביבותינו. כולם מחרפים אותנו :
17
וְעַתָּ֣ה | שְׁמַ֣ע אֱלֹהֵ֗ינוּ אֶל־תְּפִלַּ֤ת עַבְדְּךָ֙ וְאֶל־תַּ֣חֲנוּנָ֔יו וְהָאֵ֣ר פָּנֶ֔יךָ עַל־מִקְדָּשְׁךָ֖ הַשָּׁמֵ֑ם לְמַ֖עַן אֲדֹנָֽי:
Donc, à présent, entends, notre Dieu, la prière de ton serviteur et ses supplications ; fais luire ta face sur ton sanctuaire dévasté, par égard [pour le nom] du Seigneur.
Rachi (non traduit)
לְמַעַן אֲדֹנָי. לְמַעַן שֵׁם הַקָּדוֹשׁ הַנִּקְרָא עַל ב''ה שֶׁנֶּאֱמַר מִקְּדָשׁ ה' כּוֹנְנוּ יָדְךָ (שָׁם טו):
M. David (non traduit)
והאר פניך. פנה אליה בפנים מאירות ושוחקות והוא ענין מליצה : למען אד'. ר''ל למענך ה' לבל יאמרו העמים מבלי יכולת וכו' :
18
הַטֵּ֨ה אֱלֹהַ֥י | אָזְנְךָ֮ וּֽשֲׁמָע֒ (פקחה) פְּקַ֣ח עֵינֶ֗יךָ וּרְאֵה֙ שֹֽׁמְמֹתֵ֔ינוּ וְהָעִ֕יר אֲשֶׁר־נִקְרָ֥א שִׁמְךָ֖ עָלֶ֑יהָ כִּ֣י | לֹ֣א עַל־צִדְקֹתֵ֗ינוּ אֲנַ֨חְנוּ מַפִּילִ֤ים תַּחֲנוּנֵ֙ינוּ֙ לְפָנֶ֔יךָ כִּ֖י עַל־רַחֲמֶ֥יךָ הָרַבִּֽים:
Incline, mon Dieu, ton oreille et écoute, ouvre les yeux et vois nos ruines et la ville qui a été appelée de ton nom. Certes, ce n’est pas en raison de nos mérites que nous répandons nos supplications devant toi, mais en raison de ta grande miséricorde.
Rachi (non traduit)
וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵינוּ. וְשִׁימְמוֹת הָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ כִּי לֹא עַל מִשְׁעֶנֶת צִדְקוֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְהֵטִיב לָנוּ כִּי עַל רַחֲמֶיךָ בָּאנוּ:
M. David (non traduit)
ושמע. תפלתי : והעיר. שוממות העיר : על צדקותינו. על בטחון צדקותינו : על רחמיך. על בטחון רחמיך הרבים :
M. Tsion (non traduit)
פקח. פתח :
19
אֲדֹנָ֤י | שְׁמָ֙עָה֙ אֲדֹנָ֣י | סְלָ֔חָה אֲדֹנָ֛י הַֽקֲשִׁ֥יבָה וַעֲשֵׂ֖ה אַל־תְּאַחַ֑ר לְמַֽעֲנְךָ֣ אֱלֹהַ֔י כִּֽי־שִׁמְךָ֣ נִקְרָ֔א עַל־עִירְךָ֖ וְעַל־עַמֶּֽךָ:
Seigneur, entends ! Seigneur, pardonne ! Seigneur, sois attentif et agis sans retard, pour ton propre honneur, ô mon Dieu ! Car ton nom est associé à ta ville et à ton peuple."
Rachi (non traduit)
אד' שְׁמָעָה. אַל תַּחֲנוּנֵינוּ:
אד' סְלָחָה. לְחַטֹּאתֵינוּ:
אד' הַקֲשִׁיבָה. אָזְנְךָ לְצַעֲקָתֵינוּ:
וַעֲשֵׂה. אֶת בַּקָּשָׁתֵינוּ וְאֶל תְּאַחַר:
M. David (non traduit)
שמעה. את תפלתי : סלחה. לעונינו : ועשה. ר''ל מלא משאלותי ואל תאחר זמן הגאולה : כי שמך וכו'. לומר עיר אלהים וכן אלהי ישראל ואין זו כבודך לעזבם ביד העכו''ם :
M. Tsion (non traduit)
הקשיבה. ענין שמיעה : תאחר. מל' איחור והעכבה :
20
וְע֨וֹד אֲנִ֤י מְדַבֵּר֙ וּמִתְפַּלֵּ֔ל וּמִתְוַדֶּה֙ חַטָּאתִ֔י וְחַטַּ֖את עַמִּ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וּמַפִּ֣יל תְּחִנָּתִ֗י לִפְנֵי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהַ֔י עַ֖ל הַר־קֹ֥דֶשׁ אֱלֹהָֽי:
Je parlais et priais encore, en confessant mes péchés et les péchés de mon peuple Israël, j’épanchais ma supplication devant l’Éternel, mon Dieu, au sujet de la sainte montagne de mon Dieu,
Rachi (non traduit)
עַל הַר קֹדֶשׁ אֱלֹהַי. בְּעַד הַר בֵּית אֱלֹהִים שֶׁיִּבָּנֶה:
M. David (non traduit)
ועוד וכו'. ר''ל מלבד הדברים הנאמרים פה הייתי מדבר ומתפלל עוד בדברים אחרים והייתי מתודה וכו' : על הר. בעבור הר הקדש של אלהי והוא בה''מ :
21
וְע֛וֹד אֲנִ֥י מְדַבֵּ֖ר בַּתְּפִלָּ֑ה וְהָאִ֣ישׁ גַּבְרִיאֵ֡ל אֲשֶׁר֩ רָאִ֨יתִי בֶחָז֤וֹן בַּתְּחִלָּה֙ מֻעָ֣ף בִּיעָ֔ף נֹגֵ֣עַ אֵלַ֔י כְּעֵ֖ת מִנְחַת־עָֽרֶב:
je prononçais encore, dis-je, ma prière, lorsque Gabriel, ce personnage que j’avais vu dans la vision antérieure, arriva vers moi tout essoufflé, vers l’heure de l’oblation du soir.
Rachi (non traduit)
בַּתְּחִלָּה. בִּימֵי בֵּלְשַׁצַּר כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב לְמַעְלָה:
מֻעָף בִּיעָף. הָיָה מוּעָף אֵלַי בִּפְרִיחָה וּבְטִיסָה:
M. David (non traduit)
ועוד אני מדבר. בעוד שהייתי מדבר בתפלה : בחזון בתחלה. בהחזון הנראה לי בשנת שלש לבלשאצר כי בשנת אחת לבלשאצר ראה בחלום מה שראה : מועף ביעף. פרח בפריחה ונגע אלי בעת זמן הקרבת מנחת הערב והוא תמיד של בין הערבים :
M. Tsion (non traduit)
מועף ביעף. מל' עפיפה ופריחה : מנחת ערב. תשורת ערב :
22
וַיָּ֖בֶן וַיְדַבֵּ֣ר עִמִּ֑י וַיֹּאמַ֕ר דָּנִיֵּ֕אל עַתָּ֥ה יָצָ֖אתִי לְהַשְׂכִּילְךָ֥ בִינָֽה:
Il me donna des éclaircissements et s’entretint avec moi ; il me dit : "Daniel, je me suis mis en route présentement pour te donner une claire intelligence [des choses].
Rachi (non traduit)
וַיָּבֶן. וַיְבִינֵנִי:
M. David (non traduit)
ויבן. הבן אותי : יצאתי. מן השמים : להשכילך. להשכיל אותך הבנת הדבר בענין זמן הגאולה :
23
בִּתְחִלַּ֨ת תַּחֲנוּנֶ֜יךָ יָצָ֣א דָבָ֗ר וַאֲנִי֙ בָּ֣אתִי לְהַגִּ֔יד כִּ֥י חֲמוּד֖וֹת אָ֑תָּה וּבִין֙ בַּדָּבָ֔ר וְהָבֵ֖ן בַּמַּרְאֶֽה:
Dès le début de tes supplications, une déclaration a été émise, et je suis venu te la communiquer ; car tu es un être de prédilection. Médite cette déclaration et rends-toi compte de la vision :
Rachi (non traduit)
בִּתְחִלַּת תַּחֲנוּנֶיךָ יָצָא דָבָר. אֱמֶת מֵאֵת הקב''ה אֵלַי לְהַגִּיד לְךָ:
כִּי חֲמוּדוֹת אָתָּה. דִּבְרֵי חֶמֶד יֵשׁ לְךָ להקב''ה:
וּבִין בַּדָּבָר. וְתֵן לֵב לְהָבִין בַּדָּבָר:
M. David (non traduit)
בתחלת. בעת התחלת לחנן יצא דבר ה' ללכת להגיד לך והנה באתי אני להגיד. כי חמודות. על שאתה בעל מעלות חמודות לזה שלח ה' להגיד לך : ובין בדבר. תן דעתך להבין בדבר וחזר לזרזו ואמר הבן במראה הנבואה הזאת :
24
שָׁבֻעִ֨ים שִׁבְעִ֜ים נֶחְתַּ֥ךְ עַֽל־עַמְּךָ֣ | וְעַל־עִ֣יר קָדְשֶׁ֗ךָ לְכַלֵּ֨א הַפֶּ֜שַׁע (ולחתם) וּלְהָתֵ֤ם (חטאות) חַטָּאת֙ וּלְכַפֵּ֣ר עָוֹ֔ן וּלְהָבִ֖יא צֶ֣דֶק עֹֽלָמִ֑ים וְלַחְתֹּם֙ חָז֣וֹן וְנָבִ֔יא וְלִמְשֹׁ֖חַ קֹ֥דֶשׁ קָֽדָשִֽׁים:
Soixante-dix semaines ont été fixées comme terme à ton peuple et à ta ville sainte pour éteindre la rébellion, mettre fin aux péchés, effacer l’iniquité et établir une justice éternelle, de façon à réaliser la vision et [la parole] du prophète et faire l’onction du saint des saints.
Rachi (non traduit)
שָׁבֻעִים שָׁבֻעִים נֶחְתַּךְ. עַל יְרוּשָׁלַיִם מִיּוֹם חוּרְבָּן רִאשׁוֹן בִּימֵי צִדְקִיָּהוּ עַד שֶׁיִּהְיֶה בַּשְּׁנִיָּה:
לְכַלֵּא הַפֶּשַׁע וּלְהָתֵם חַטָּאת. שֶׁיְּקַבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת גְּמַר פּוּרְעֲנוּתָם בְּגָלוּת טִיטוּס וְשִׁעְבּוּד וּכְדֵי שֶׁיִּכְלוּ פִּשְׁעֵיהֶם וַיִּתְּמוּ חַטָּאתָם וְיִתְכַּפֵּר עֲוֹנוֹתָם כְּדֵי לְהָבִיא עֲלֵיהֶם צֶדֶק עוֹלָמִים:
וְלִמְשֹׁחַ. עֲלֵיהֶם:
קֹדֶשׁ קָדָשִׁים. הָאָרוֹן וְהַמִּזְבְּחוֹת וּכְלֵי הַקּוֹדֶשׁ שֶׁיָּבוֹאוּ לָהֶם ע''י מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ. וּמִנְיַן שָׁבֻעִים אַרְבַּע מֵאוֹת וְתִשְׁעִים שָׁנָה, גָּלוּת בָּבֶל ע' וּבַיִת שֵׁנִי ת''ך:
M. David (non traduit)
שבועים שבעים. שבעים שמטות שנים נגזר על עמך וכו' ר''ל המקום גזר שתהיה חורבן בית השני בכלות שבעים שמטות מחורבן הראשון והם במספר שנים ארבע מאות ותשעים וכן היה כי בכלות ע' שנה מחורבן בית הראשון נבנה השני ועמד ת''כ שנה הרי בין הכל ת''ץ שנה : לכלא הפשע. בחורבן בית השני ובקושי הגולה יכלה הפשע ויתמו החטאות כי ימורק הכל ויכופר העון ויהיה זה סיבה להביא צדק עולמים והוא משיח צדקנו אשר ימלוך לעולמים : ולחתום חזון ונביא. להיות נגמר דברי חזון ונביא ר''ל להתקיים כל היעודים והבשורות אשר נבאו כל הנביאים : ולמשוח קדש קדשים. להיות קדש הקדשים בגדולה מרובה כי אז יהיה גדול כבוד הבית :
M. Tsion (non traduit)
שבועים. שמטות משבע שנים : נחתך. נגזר כי שניהם הם מענין כריתה : ולהתם. מל' תם והשלמה : ולחתום. ענין גמר ובדרז''ל כל חותמי ברכות (ברכות סג) וכן ועל החתום (נחמיה י) כי דרך לרשום כ''א שמו אחר גמר הכתב : ולמשוח. ענין גדולה כמו למשיחי לכורש (ישעיה מה) ולזה קראו גם כאן משיח נגיד :
25
וְתֵדַ֨ע וְתַשְׂכֵּ֜ל מִן־מֹצָ֣א דָבָ֗ר לְהָשִׁיב֙ וְלִבְנ֤וֹת יְרֽוּשָׁלִַ֙ם֙ עַד־מָשִׁ֣יחַ נָגִ֔יד שָׁבֻעִ֖ים שִׁבְעָ֑ה וְשָׁבֻעִ֞ים שִׁשִּׁ֣ים וּשְׁנַ֗יִם תָּשׁוּב֙ וְנִבְנְתָה֙ רְח֣וֹב וְחָר֔וּץ וּבְצ֖וֹק הָעִתִּֽים:
Sache donc et comprends bien qu’à partir du moment où fut donné l’ordre de recommencer à reconstruire Jérusalem jusqu’à un prince oint il y a sept semaines ; et durant soixante-deux semaines [Jérusalem] sera de nouveau rebâtie rues et fossés des remparts mais en pleine détresse des temps.
Rachi (non traduit)
וְתֵדַע וְתַשְׂכֵּל מִן מֹצָא דָבָר. מִתּוֹךְ מוֹצָא דָבָר זֶה שֶׁיָּצָא בִּתְחִלַּת תַּחֲנוּנֶיךָ לְהַגִּיד לְךָ תֵּדַע לְהַשְׂכִּיל לְהָשִׁיב וְלִבְנוֹת יְרוּשָׁלַיִם:
עַד מָשִׁיחַ נָגִיד. זְמַן תִּנָּתֵן מִיּוֹם הַחוּרְבָּן עַד בֹּא כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס שֶׁאָמַר הקב''ה עָלָיו שֶׁהוּא יָשׁוּב וְיִבְנֶה עִירוֹ וּקְרָאוֹ מְשִׁיחוֹ וּנְגִידוּ שנא' כֹּה אָמַר ה' לִמְשִׁיחוֹ לְכוֹרֶשׁ וגו' הוּא יִבְנֶה עִירִי וְגָלוּתִי יְשַׁלֵּחַ וגו':
שָׁבֻעִים שִׁבְעָה. שֶׁבַע שְׁמִטּוֹת שְׁלֵימוֹת יִהְיוּ בַּגּוֹלָה קוֹדֵם שֶׁיָּבֹא כּוֹרֶשׁ וְעוֹד הָיוּ יוֹתֵר שָׁלֹשׁ שָׁנִים אֶלָּא מִתּוֹךְ שֶׁלֹּא שָׁלְמָה הַשָּׁבוּעַ לֹא נִמְנָה בִּשְׁנַת אַחַת לְדָרְיָוֶשׁ הַמָּדִי שֶׁהָיָה דָּנִיֵּאל עוֹמֵד בָּהּ כשנא' לוֹ הֶחָזוֹן הַזֶּה כָּלוּ שִׁבְעִים לְכִבּוּשׁ יְהוֹיָקִים צֵא מֵהֶן י''ח שָׁנָה שֶׁקָּדְמָה כִּבּוּשׁ יְהוֹיָקִים לְחָרְבוֹת יְרוּשָׁלַיִם נִשְׁאֲרוּ נ''ב שָׁנָה הִיא שֶׁשָּׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ נ''ב שָׁנָה לֹא עָבַר אִישׁ בִּיהוּדָה הֵם נ''ב שָׁנָה אֲשֶׁר מִיּוֹם הַחוּרְבָּן עַד שֶׁחָזְרוּ בִּימֵי כּוֹרֶשׁ הֲרֵי ז' שְׁמִיטוֹת וְשָׁלֹשׁ שְׁנַיִם:
וְשָׁבֻעִים שִׁשִּׁים וּשְׁנַיִם תָּשׁוּב וְנִבְנְתָה. הָעִיר בִּרְחוֹבוֹתֶיהָ וּבַחֲרִיצוֹתֶיהָ:
וְחָרוּץ. הֵם חֲרִיצִים שֶׁעוֹשִׂין סָבִיב הַחוֹמָה לְחִזּוּק הָעִיר שֶׁקּוֹרִין קאבה בלע''ז:
וּבְצוֹק הָעִתִּים. וְאוֹתָן הָעִתִּים יִהְיוּ בְּצוֹק וּבְצָרָה כִּי בְּשִׁעְבּוּד מַלְכֵי פָּרַס וְעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים יִהְיוּ מַטְרִיחִים עֲלֵיהֶם בְּשִׁעְבּוּד קָשֶׁה ואע''פ שֶׁהֵם ס''ב שָׁבוּעִים וְעוֹד אַרְבַּע שְׁנַיִם שֶׁנוֹתְרוּ מִן הַשָּׁבוּעַ הַשְּׁמִינִית שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּתוֹ נִבְלַעַת ג' שָׁנִים בְּתוֹךְ נ''ב שֶׁל הֶמְשֵׁךְ הַגּוֹלָה לֹא נִמְנוּ כָּאן אוֹתָן ד' שָׁנִים לְפִי שֶׁלֹּא מָנָה כָּאן אֶלָּא שָׁבוּעִים וַהֲרֵי אַתָּה מוֹצֵא שֶׁמִּתְּחִילָה הִתְחִיל לִמְנוֹת שְׁבוּעַיִם ע', וּבְסוֹף כְּשֶׁפֵּירֵשׁ עִתֵּיהֶם וּמִשְׁפְּטֵיהֶם לֹא מָנָה אֶלָּא ס''ט, אֶלָּא שָׁבוּעַ א' נֶחְלָק מִקְצָתוֹ לְכָאן וּמִקְצָתוֹ לְכָאן וְהוּא לֹא הִזְכִּיר אֶלָּא הַשָּׁבוּעִים הַשְּׁלָמִים:
וּבְצוֹק הָעִתִּים. בְּצוּקָה יִהְיוּ אוֹתָן הָעִתִּים:
M. David (non traduit)
מן מוצא דבר. ממה שיוצא ומובן מזה הדבר תדע ותשכיל עת בא להשיב ולבנות את ירושלים בגאולה שלימה ותבין כי טעית בחשבונך ועדיין לא באה העת : עד משיח נגיד. ר''ל כי מספר של שבעה השמטות האלה בחשבון הזה נגזר לחלק עד משיח נגיד ר''ל מן החורבן עד משיח נגיד הוא כורש יהיה מספר שבע שמטות שלימות אבל השמינית לא שלמה : ושבועים ששים ושנים תשוב וכו'. ואח''ז תשוב להיות בנוים משך זמן ס''ב (ועל שלא נשלמה לא זכר אף השנים) שמטות שלימות מלבד השנים אשר לא באו לכלל שמטה ומן מוצא הדבר ההוא הנה תוכל להשכיל לדעת אשר עדיין לא בא העת כי מספר שבעים שנה שאמר ירמיה לפי מלאת לבבל היא על התחלת הפקידה והנה היא תחשב מהתחלת התפשטות בבל על ישראל מעת שכבש נ''נ את יהויקים בראשונה אבל סוף הגאולה ובנין בה''מ תהיה בכלות ע' שנה מגלות צדקיה וחורבן הבית כי אם כן היא עולה החשבון יפה שהרי גלות צדקיה היתה בסוף שנת י''ט לנ''נ והוא מלך מ''ה שנים ונשארו א''כ משנותיו כ''ו שנים ימי אויל מרודך בנו כ''ג אלא שנבלעה שנה אחת כמ''ש למעלה הרי א''כ מ''ח ימי בלשאצר בנו ג' הרי נ''א ימי דריוש המדי שנה אחת הרי נ''ב א''כ מהחורבן ועד כורש המולך אחר דריוש לא נשלם רק שבעה שמטות ונכנס שלשה שנים בהשמטה השמינית ובהשנה הראשונה לכורש עלו לירושלים והתחילו לבנותה ועמדה כך ח''י שנה עד השנה הראשונה לדריוש הפרסי והבית לא נבנה עד השנה השניה ועמדה ת''כ שנה א''כ מבנין ירושלים עד החורבן תל''ח שנה והם במספר ס''ב שמטות שלימות ועוד ארבעה שנים אשר לא באו לכלל שמטה (ולכן לא זכר אף השנים) והרי בין הכל שבעים שמטות וכמו החשבון האמור עד משיח נגיד יוחשב מגלות צדקיה כן חשבון של גאולה שלימה ובנין בה''מ יש לחשוב שבעים שנה מגלות צדקיה ולא נשלמו עד השנה האחת לדריוש הפרסי כי כשמת דריוש המדי היה נ''ב שנה מגלות צדקיה כאשר אמרנו צא וחשוב ימי כורש ג' הרי נ''ה ימי אחשורוש י''ד הרי ס''ט א''כ בשנה האחת לבנו דריוש הפרסי נשלמו שבעים שנה ובשניה לדריוש היה גאולה שלימה והתחילו לבנות הבית וכמ''ש בשנת שתים לדריוש וכו' ויבואו ויעשו מלאכה בבית ה' (חגי א) ומ''ש ובשנת אחת לכורש לכלות דבר ה' בפי ירמיה וכו' (דה''ב לו) כי פקידה בעלמא אשר חזרו ישראל לארצם בפקודת כורש כמ''ש שם היא היתה בכלות שבעים שנה מגלות יהויקים שהם נ''ב שנה מגלות צדקיה אבל גאולה שלימה יחשב שבעים שנה מגלות צדקיה כאשר אמרנו אבל אם יוחשב אף לגאולה שלימה ובנין בה''מ מכבוש יהויקים בראשונה בכלות שבעים שנה ממנה א''כ אין כאן חשבון כלל מגלות צדקיהו וא''כ גם החשבון האמור עד משיח נגיד מהראוי ג''כ לחשוב מכבוש יהויקים בראשונה ויעלה א''כ לעשר שמיטות וממשיח נגיד עד חורבן בית שני לא יהיה כ''א ס' שמטות להיות בין הכל ע' שמטות ולא כן נאמר ונגזר כי עד משיח נגיד לא יעלה אף לשמנה שלימות ומשם עד החורבן עולה אף יותר מס''ב שמטות וא''כ מזה ישכיל שטעה בחשבון ומוסב למעלה לתחילת הענין לומר ע''י דברי המלאך בינותי בספרים מספר וכו' למלאות לחרבות ירושלים ע' שנה הוא גלות צדקיה וחורבן הבית : רחוב וחרוץ. רחוב העיר תהיה בנויה וחפירה סביב לה כדרך העושין לעיר מבצר : ובצוק העתים. זמן עמידת הבית השני תהיה בצוקה כי ימשלו בהם פרס ויון ורומי :
M. Tsion (non traduit)
וחרוץ. ענין חפירה ובדרז''ל חריצים ונעיצים (חולין סז) : ובצוק. מלשון צוקה וצרה :
26
וְאַחֲרֵ֤י הַשָּׁבֻעִים֙ שִׁשִּׁ֣ים וּשְׁנַ֔יִם יִכָּרֵ֥ת מָשִׁ֖יחַ וְאֵ֣ין ל֑וֹ וְהָעִ֨יר וְהַקֹּ֜דֶשׁ יַ֠שְׁחִית עַ֣ם נָגִ֤יד הַבָּא֙ וְקִצּ֣וֹ בַשֶּׁ֔טֶף וְעַד֙ קֵ֣ץ מִלְחָמָ֔ה נֶחֱרֶ֖צֶת שֹׁמֵמֽוֹת:
Et après ces soixante-deux semaines, un oint sera supprimé, sans avoir [de successeur légitime], la ville et le sanctuaire seront ruinés par le peuple d’un souverain à venir ; finalement celui-ci sera violemment emporté, mais jusqu’à la fin séviront la guerre et les dévastations.
Rachi (non traduit)
וְאַחֲרֵי. אוֹתָן שָׁבוּעִים:
יִכָּרֵת מָשִׁיחַ, יֵהָרֵג אַגְרִיפָּס מֶלֶךְ יְהוּדָה שֶׁהָיָה מוֹשֵׁל בִּימֵי הַחוּרְבָּן: וְאֵין לוֹ. כְּמוֹ וְאֵינֶנּוּ:
מָשִׁיחַ. אֵינוֹ אֶלָּא ל' שַׂר וְגָדוֹל:
וְהָעִיר וְהַקֹּדֶשׁ. וְהָעִיר וְהַמִּקְדַּשׁ:
יַשְׁחִית עַם נָגִיד הַבָּא. עֲלֵיהֶם הוּא טִיטוּס וְאוּכְלוּסָיו:
וְקִצּוֹ בַשֶּׁטֶף. וְסוֹפוֹ לִקְלָלָה וַאֲבַדּוֹן שֶׁיִּשָּׁטֵף כֹּחַ מַלְכוּתוֹ ע''י מָשִׁיחַ:
וְעַד קֵץ מִלְחָמָה. גּוֹג תְּהֵא הָעִיר:
נֶחֱרֶצֶת שֹׁמֵמוֹת. חרץ שֶׁל שׁוֹמְמוֹת:
M. David (non traduit)
ששים ושנים. ולא חש למנות עוד ד' השנים וכמ''ש למעלה לפי שאין בהם שמטה שלימה : יכרת משיח. זה אגריפס המלך אשר יומת בעת החורבן : ואין לו. אין לו עוד בעולם והוא כפל ענין במ''ש : והקודש. המקדש : עם נגיד. עמו של הנגיד הבא על ירושלים והוא טיטוס : וקצו בשטף. אבל סופו של העם ההוא לכליון ברב שטף אף הבאה ע''י המשיח : ועד קץ מלחמה. המלחמה שתהיה בסוף כל המלחמות והיא מלחמת גוג : נחרצת שוממות. תהיה העיר ירושלים נכרתת בכריתת שממון :
M. Tsion (non traduit)
בשטף. הוא לשון מושאל משטיפת מרוצת המים : נחרצת. ענין כריתה וחתוך וכן כי כלה ונחרצה (ישעיה י') :
27
וְהִגְבִּ֥יר בְּרִ֛ית לָרַבִּ֖ים שָׁב֣וּעַ אֶחָ֑ד וַחֲצִ֨י הַשָּׁב֜וּעַ יַשְׁבִּ֣ית | זֶ֣בַח וּמִנְחָ֗ה וְעַ֨ל כְּנַ֤ף שִׁקּוּצִים֙ מְשֹׁמֵ֔ם וְעַד־כָּלָה֙ וְנֶ֣חֱרָצָ֔ה תִּתַּ֖ךְ עַל־שֹׁמֵֽם: (פ)
Pendant une semaine, il fera prédominer son alliance avec un grand nombre, et pendant une demi-semaine, il abolira sacrifices et oblations et [placera] sur le flanc [de l’autel] d’horribles abominations, jusqu’à ce qu’un arrêt de destruction s’abatte sur l’auteur de ces horreurs.
Rachi (non traduit)
וְהִגְבִּיר בְּרִית לָרַבִּים שָׁבוּעַ אֶחָד. לָרַבִּים לַשָּׂרִים כְּמוֹ וְכָל רַבִּי הַמֶּלֶךְ בס' יִרְמְיָה נ''ב:
וְהִגְבִּיר. טִיטוּס בְּרִית לְשָׂרֵי יִשְׂרָאֵל:
שָׁבוּעַ אֶחָד. יַבְטִיחֵם בְּהַגְבָּרַת בְּרִית וְשַׁלְוָה עַד ז' שָׁנִים וּבְתוֹךְ הַשָּׁבוּעַ יָפֵר אֶת בְּרִיָּתוֹ:
יַשְׁבִּית זֶבַח וּמִנְחָה. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר בַּחִזָּיוֹן הָרִאשׁוֹן וּבְשַׁלְוָה יַשְׁחִית רַבִּים מִתּוֹךְ בְּרִית שֶׁלָּוָה יַשְׁחִיתֵם:
וְעַל כְּנַף שִׁקּוּצִים מְשֹׁמֵם. כִּנּוּי שֶׁל גְּנַאי עכו''ם הוּא כְּלוֹמַר וְעַל מוֹשַׁב גּוֹבַהּ בֵּין שִׁקּוּצִים וְתִיעוּב יַנִּיחַ אֶת הַשׁוֹמֵם אֶת העכו''ם שֶׁהִיא נֶאֱלֶמֶת כְּאֶבֶן דּוּמָם:
כְּנַף. ל' גּוֹבַהּ כִּכְנַף עוֹף הַפּוֹרֵחַ:
וְעַד כָּלָה וְנֶחֱרָצָה תִּתַּךְ עַל שׁוֹמֵם. וְתִתְקַיֵים מֶמְשֶׁלֶת הַשֶׁקֶץ עַד יוֹם אֲשֶׁר תִּתַּךְ עָלֶיהָ כָּלָה וְנֶחֱרָצָה הַנִּגְזַר עָלֶיהָ בִּימֵי מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ:
תִּתַּךְ עַל שֹׁמֵם. תַּגִּיחַ וַתֵּרֶד כִּלָּיוֹן חָרוּץ עַל העכו''ם וְעַל עוֹבְדֶיהָ:
M. David (non traduit)
והגביר ברית. מתחלה יגביר ויחזק מלך רומי כריתת ברית לשרי ישראל על משך זמן שמטה אחת : וחצי השבוע. אבל יפר הברית בחצי השבוע ויבא על ירושלים ויבטל מבית ה' זבח ומנחה : ועל כנף. ר''ל בגובה המעלה כהעוף הזה אשר יפרוש כנפיו לעוף למעלה והוא ענין מליצה : שקוצים משומם. תהיה העכו''ם המשוקצת והנאלמה כאבן דומם : ועד כלה. בגבהי המעלה תהיה עד אשר תתך הכליון והכריתה על העכו''ם ההיא הנאלמה ור''ל בבת אחת תכלה ולא מעט מעט :
M. Tsion (non traduit)
לרבים. לשרים כמו ורבי המלך (ירמיה מ''א) : משומם. משותק ונאלם : תתך. ענין יציקה והרקה :
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source