Chap. 138
לְדָוִ֨ד | אוֹדְךָ֥ בְכָל־לִבִּ֑י נֶ֖גֶד אֱלֹהִ֣ים אֲזַמְּרֶֽךָּ:
De David. Je te rendrai hommage de tout mon cœur ; en ta présence, ô Dieu, je te célébrerai.
Rachi
נֶגֶד אֱלֹהִים אֲזַמְּרֶךָּ. לְעֵינֵי הַשָּׂרִים (מַלְאָכִים):
138 : 1
אֶשְׁתַּחֲוֶ֨ה אֶל־הֵיכַ֪ל קָדְשְׁךָ֡ וְא֘וֹדֶ֤ה אֶת־שְׁמֶ֗ךָ עַל־חַסְדְּךָ֥ וְעַל־אֲמִתֶּ֑ךָ כִּֽי־הִגְדַּ֥לְתָּ עַל־כָּל־שִׁ֝מְךָ֗ אִמְרָתֶֽךָ:
Je me prosternerai dans ton saint tabernacle, et je louerai ton nom pour ta bonté et ta bienveillance ; car tu as élevé au-dessus de tout ton nom, ta parole.
Rachi
כִּי הִגְדַּלְתָּ עַל כָּל שְׁמֶךָ אִמְרָתֶךָ. שִׁמְךָ בַּעַל גְּבוּרוֹת קַנּוֹא וְנוֹקֵם וְאִמְרַת הַבְטָחַת טוּבְךָ וְחַסְדְּךָ הִגְדַּלְתָּ עַל כָּל שְׁמֶךָ אִמְרָתֶךָ שֶׁאַתָּה מַעֲבִיר לָנוּ עַל מִדּוֹתֶיךָ וְסוֹלֵחַ לָנוּ:
138 : 2
בְּי֣וֹם קָ֭רָֽאתִי וַֽתַּעֲנֵ֑נִי תַּרְהִבֵ֖נִי בְנַפְשִׁ֣י עֹֽז:
Le jour où je t’appelai, tu me répondis, tu me donnas du courage en fortifiant mon âme.
Rachi
תַּרְהִבֵנִי. הִגְּדַלְתַּנִי:
138 : 3
יוֹד֣וּךָ יְ֭הוָה כָּל־מַלְכֵי־אָ֑רֶץ כִּ֥י שָׁ֝מְע֗וּ אִמְרֵי־פִֽיךָ:
Tous les rois de la terre, ô Éternel, te rendront hommage, après avoir entendu les paroles de ta bouche ;
Rachi
כִּי שָׁמְעוּ. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ אִמְרֵי פִיךָ לֹא תִרְצַח לֹא תִנְאָף הוֹדוּ עַל אִמְרֵי פִיךָ עַל אָנֹכִי וְלֹא יִהְיֶה לְךָ כְּדַי הוּא לְהַקְבִּילָם עוֹל מַלְכוּתוֹ עֲלֵיהֶם תְּחִלָּה ואח''כ יִגְזוֹר כָּל גְּזֵרוֹתָיו:
138 : 4
וְ֭יָשִׁירוּ בְּדַרְכֵ֣י יְהוָ֑ה כִּ֥י גָ֝ד֗וֹל כְּב֣וֹד יְהוָֽה:
ils chanteront les voies du Seigneur, car grande est la gloire de l’Éternel.
138 : 5
כִּי־רָ֣ם יְ֭הוָה וְשָׁפָ֣ל יִרְאֶ֑ה וְ֝גָבֹ֗הַּ מִמֶּרְחָ֥ק יְיֵדָֽע:
Oui, l’Éternel réside dans les hauteurs et il voit celui qui est humble, comme il discerne de loin celui qui est élevé.
Rachi
יְיֵדָע. יְיַסֵּר כְּמוֹ וַיֹּדַע בָּהֶם אֶת אַנְשֵׁי סֻכּוֹת:
138 : 6
אִם־אֵלֵ֤ךְ | בְּקֶ֥רֶב צָרָ֗ה תְּחַ֫יֵּ֥נִי עַ֤ל אַ֣ף אֹ֖יְבַי תִּשְׁלַ֣ח יָדֶ֑ךָ וְת֖וֹשִׁיעֵ֣נִי יְמִינֶֽךָ:
Quand je m’avance en pleine détresse, c’est toi qui préserves ma vie ; tu appesantis ta main sur mes ennemis en fureur, et ta droite me prête assistance.
138 : 7
יְהוָה֮ יִגְמֹ֪ר בַּ֫עֲדִ֥י יְ֭הוָה חַסְדְּךָ֣ לְעוֹלָ֑ם מַעֲשֵׂ֖י יָדֶ֣יךָ אַל־תֶּֽרֶף: (פ)
L’Éternel mettra le comble à ses bienfaits envers moi ; ta bonté, ô Seigneur, dure à jamais : ne laisse pas inachevées les œuvres de tes mains.
Rachi
יִגְמֹר בַּעֲדִי. יַסְכִּים ע''י בַּקָּשׁוֹתַי: מַעֲשֵׂי יָדֶיךָ. בְּבֵית הַבְּחִירָה שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ (שְׁמוֹת טו):
138 : 8
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source