Tehilim

Chapitre 94
Chap. 94
אֵל־נְקָמ֥וֹת יְהוָ֑ה אֵ֖ל נְקָמ֣וֹת הוֹפִֽיַע:
Dieu des vindictes, Éternel, Dieu des vindictes, apparais !
Rachi
הוֹפִיַע. הַרְאֵה וְגַלֵה לָנוּ אֶת נִקְמָתְךָ:
94 : 1
הִ֭נָּשֵׂא שֹׁפֵ֣ט הָאָ֑רֶץ הָשֵׁ֥ב גְּ֝מ֗וּל עַל־גֵּאִֽים:
Lève-toi, juge de la terre, inflige un juste châtiment aux orgueilleux.
94 : 2
עַד־מָתַ֖י רְשָׁעִ֥ים | יְהוָ֑ה עַד־מָ֝תַ֗י רְשָׁעִ֥ים יַעֲלֹֽזוּ:
Jusques à quand les impies, ô Éternel, jusques à quand les impies triompheront-ils ?
94 : 3
יַבִּ֣יעוּ יְדַבְּר֣וּ עָתָ֑ק יִֽ֝תְאַמְּר֗וּ כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן:
Ils se répandent en discours, parlent avec jactance ; ils font les fanfarons, tous ces ouvriers d’iniquité.
Rachi
יִתְאַמְּרוּ. יִשְׁתַּבְּחוּ כְּמוֹ (דְּבָרִים כו) הֶאֱמַרְתָּ וְהֶאֱמִירְךָ:
94 : 4
עַמְּךָ֣ יְהוָ֣ה יְדַכְּא֑וּ וְֽנַחֲלָתְךָ֥ יְעַנּֽוּ:
Ton peuple, Éternel, ils l’écrasent, et ils oppriment ton héritage.
94 : 5
אַ֭לְמָנָה וְגֵ֣ר יַהֲרֹ֑גוּ וִֽיתוֹמִ֣ים יְרַצֵּֽחוּ:
Ils font périr la veuve et l’étranger, ils assassinent les orphelins,
94 : 6
וַ֭יֹּ֣אמְרוּ לֹ֣א יִרְאֶה־יָּ֑הּ וְלֹא־יָ֝בִ֗ין אֱלֹהֵ֥י יַעֲקֹֽב:
et ils disent : "l’Éternel ne le voit pas, le Dieu de Jacob n’y fait nulle attention !"
94 : 7
בִּ֭ינוּ בֹּעֲרִ֣ים בָּעָ֑ם וּ֝כְסִילִ֗ים מָתַ֥י תַּשְׂכִּֽילוּ:
Ah ! réfléchissez donc, ô gens stupides ! Et vous, insensés, quand serez-vous sains d’esprit ?
Rachi
בִּינוּ בֹּעֲרִים בָּעָם. קְצָת שׁוֹטִים שֶׁבָּעוֹלָם:
94 : 8
הֲנֹ֣טַֽע אֹ֖זֶן הֲלֹ֣א יִשְׁמָ֑ע אִֽם־יֹ֥צֵֽר עַ֝֗יִן הֲלֹ֣א יַבִּֽיט:
Celui qui a planté l’oreille n’entendrait pas ? celui qui a formé l’œil ne verrait point ?
Rachi
הֲנֹטַע אֹזֶן. שֶׁמָּא הקב''ה שֶׁנָּטַע אוֹזֶן לֹא יִשְׁמָע צַעֲקַת עַמּוֹ וְעִנּוּיוֹ:
94 : 9
הֲיֹסֵ֣ר גּ֭וֹיִם הֲלֹ֣א יוֹכִ֑יחַ הַֽמְלַמֵּ֖ד אָדָ֣ם דָּֽעַת:
Celui qui châtie les peuples ne demanderait aucun compte, lui qui enseigne la science aux hommes ?
Rachi
הֲלֹא יוֹכִיחַ. יְיַסֵּר אֶתְכֶם עַל כָּךְ:
94 : 10
יְֽהוָ֗ה יֹ֭דֵעַ מַחְשְׁב֣וֹת אָדָ֑ם כִּי־הֵ֥מָּה הָֽבֶל:
L’Éternel connaît les pensées des mortels, il sait qu’elles sont vanité.
Rachi
ה' יֹדֵעַ. מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם שֶׁאַתֶּם סְבוּרִין לְהִתְגָּאוֹת בְּנֵזֶר הַמְּלוּכָה וְתֵדְעוּ כִּי הָבֶל הֵם:
94 : 11
אַשְׁרֵ֤י | הַגֶּ֣בֶר אֲשֶׁר־תְּיַסְּרֶ֣נּוּ יָּ֑הּ וּֽמִתּוֹרָתְךָ֥ תְלַמְּדֶֽנּוּ:
Heureux l’homme que tu redresses, Éternel, et que tu instruis dans ta loi !
Rachi
אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר. אֲשֵׁרֵיהֶם הַצַּדִּיקִים הַמְּעוּנִים תַּחַת יְדֵיכֶם וּבִלְבַד שֶׁיְּהוּ עוֹסְקִין בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְוֹת:
94 : 12
לְהַשְׁקִ֣יט ל֖וֹ מִ֣ימֵי רָ֑ע עַ֤ד יִכָּרֶ֖ה לָרָשָׁ֣ע שָֽׁחַת:
Tu le mets en sûreté contre des jours de malheur, tandis qu’un abîme se creuse sous les pas du méchant.
Rachi
לְהַשְׁקִיט לוֹ מִימֵי רָע. כִּי הַיִּסּוּרִין גּוֹרְמִין לוֹ לְהַשְׁקִיט לָהֶם מִימֵי דִּין גֵּיהִנֹּם עַד שֶׁיִּרְאֶה שֶׁיִּכָּרֶה לָרָשָׁע שָׁחַת:
94 : 13
כִּ֤י | לֹא־יִטֹּ֣שׁ יְהוָ֣ה עַמּ֑וֹ וְ֝נַחֲלָת֗וֹ לֹ֣א יַעֲזֹֽב:
Car le Seigneur ne délaisse pas son peuple, et son héritage, il ne l’abandonne pas.
94 : 14
כִּֽי־עַד־צֶ֭דֶק יָשׁ֣וּב מִשְׁפָּ֑ט וְ֝אַחֲרָ֗יו כָּל־יִשְׁרֵי־לֵֽב:
Mais son jugement se ramène à l’équité : à lui se rattachent tous les cœurs droits.
Rachi
כִּי עַד צֶדֶק יָשׁוּב מִשְׁפָּט. הַיִּסּוּרִין שֶׁלָּהֶם עַד שֶׁיִּצָּדְקוּ בִּשְׁבִילָם וְאַחַר הַמִּשְׁפָּט כָּל יִשְׁרֵי לֵב יִתְקַבְּצוּ כִּי יִטְּלוּ שְׂכָרָם:
94 : 15
מִֽי־יָק֣וּם לִ֭י עִם־מְרֵעִ֑ים מִֽי־יִתְיַצֵּ֥ב לִ֝י עִם־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן:
Qui m’assistera pour faire front aux malfaiteurs ? Qui m’aidera à tenir tête aux artisans d’iniquité ?
Rachi
מִי יָקוּם לִי. זְכוּת מִי יַעֲמָד לָנוּ בֵּין הַמְּרֵיעִים הַלָּלוּ:
94 : 16
לוּלֵ֣י יְ֭הוָה עֶזְרָ֣תָה לִּ֑י כִּמְעַ֓ט | שָֽׁכְנָ֖ה דוּמָ֣ה נַפְשִֽׁי:
Si l’Éternel n’était mon appui, peu s’en faut que mon âme ne séjournât dans le pays du silence.
Rachi
דוּמָה. דוּמִיָּה:
94 : 17
אִם־אָ֭מַרְתִּי מָ֣טָה רַגְלִ֑י חַסְדְּךָ֥ יְ֝הוָ֗ה יִסְעָדֵֽנִי:
Lorsque je dis : "Mon pied va chanceler", ta grâce, Éternel, vient me soutenir.
94 : 18
בְּרֹ֣ב שַׂרְעַפַּ֣י בְּקִרְבִּ֑י תַּ֝נְחוּמֶ֗יךָ יְֽשַׁעַשְׁע֥וּ נַפְשִֽׁי:
Lorsque les soucis se multiplient dans mon sein, ce sont tes consolations qui remettent mon âme en joie.
94 : 19
הַֽ֭יְחָבְרְךָ כִּסֵּ֣א הַוּ֑וֹת יֹצֵ֖ר עָמָ֣ל עֲלֵי־חֹֽק:
Se peut-il que tu tolères près de toi un trône criminel, qui forge l’iniquité et l’érige en loi ?
Rachi
הַיְחָבְרְךָ כִּסֵּא הַוּוֹת. הֲיוּכַל לְהִדָּמוֹת לְךָ הָאוּמּוֹת הַיּוֹצְרִים צְלָמִים וּמַסֵּכוֹת שֶׁל עָמָל: עֲלֵי חֹק. בִּשְׁבִיל חֹק לִהְיוֹתוֹ חֹק לָהֶם עֲבוֹדָתָם:
94 : 20
יָ֭גוֹדּוּ עַל־נֶ֣פֶשׁ צַדִּ֑יק וְדָ֖ם נָקִ֣י יַרְשִֽׁיעוּ:
Qu’on s’ameute donc contre la vie du juste, qu’on prononce la condamnation du sang innocent :
Rachi
יָגוֹדּוּ. יֵאָסְפוּ גְּדוּדִים עַל נֶפֶשׁ צַדִּיק לַהֲרוֹג: יַרְשִׁיעוּ. יְחַיְּיבוּ בַּדִּין לְהוֹרְגוֹ:
94 : 21
וַיְהִ֬י יְהוָ֣ה לִ֣י לְמִשְׂגָּ֑ב וֵ֝אלֹהַ֗י לְצ֣וּר מַחְסִֽי:
l’Éternel est une forteresse pour moi, mon Dieu, un rocher tutélaire.
94 : 22
וַיָּ֤שֶׁב עֲלֵיהֶ֨ם | אֶת־אוֹנָ֗ם וּבְרָעָתָ֥ם יַצְמִיתֵ֑ם יַ֝צְמִיתֵ֗ם יְהוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ: (פ)
Quant à ceux-là, il fait retomber sur eux leur iniquité, il les anéantit pour leur méchanceté ; l’Éternel, notre Dieu, les anéantit !
Rachi
אוֹנָם. אוֹנְסָם כְּמוֹ (אִיּוֹב כא) יִצְפֹּן לְבָנָיו אוֹנוֹ:
94 : 23
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source