Tehilim
Chapitre 12
Chap. 12
Au chef des chantres, à l’octave. Psaume de David.
Rachi
עַל הַשְּׁמִינִית. כִּנּוֹר שֶׁל שְׁמוֹנָה נִימִין: 12 : 1
Au secours, Seigneur, car il n’est plus d’homme pieux ! Car la loyauté est bannie des fils d’Adam.
Rachi
גָמַר. כִּלָּה. פַסּוּ. פיילירינ''ט בְּלַעַז כְּמוֹ אָפְסוּ וְכֵן פָּתַר מְנַחֵם: כִּי פַסּוּ אֱמוּנִים מִבְּנֵי אָדָם. הַכֹּל מְשַׁקְּרִים בִּי וּמְרַגְּלִים אֶת הַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר אָנֹכִי מִתְחַבֵּא שָׁם וּמַגִּידִים לְשָׁאוּל הֲלֹא דָּוִד מִסְתַּתֵּר עִמָּנוּ (לְקַמָּן נד): 12 : 2
On se parle avec fausseté l’un à l’autre, on parle d’une langue mielleuse, d’un cœur plein de duplicité.
Rachi
בְּלֵב וָלֵב. בִּשְׁנֵי לְבָבוֹת לִי מַרְאִים שָׁלוֹם וְיֵשׁ שִׂנְאָה טְמוּנָה בִּלְבָבָם: 12 : 3
Que l’Éternel supprime toutes les langues mielleuses, les lèvres qui s’expriment avec arrogance,
12 : 4
ceux qui disent : "Par notre langue nous triomphons, nos lèvres sont notre force : qui serait notre maître ?"
Rachi
לִלְשֹׁנֵנוּ נַגְבִּיר. בִּלְשׁוֹנֵנוּ נִתְגַּבֵּר: 12 : 5
Devant l’oppression des humbles, les plaintes des pauvres. "A cette heure je me lève, dit le Seigneur, j’apporte le salut à celui qu’on entoure de pièges."
Rachi
מִשֹּׁד עֲנִיִּים. מֵחֲמַת שׁוֹד עֲנִיִּים הַנִּשְׁדָּדִים עַל יֶדְכֶם כְּגוֹן אֲנִי וְאֲנָשַׁי וְכֹהֲנֵי נוֹב וּמֵחֲמַת אֶנְקַת אֶבְיוֹנִים יֹאמַר ה' עַתָּה אָקוּם לְעֶזְרָתָם: אָשִׁית בְּיֵשַׁע יָפִיחַ לוֹ. אֲשִׁיתֵם בְּיֵשַׁע יְדַבֵּר עֲלֵיהֶם: יָפִיחַ. ל' דִּבּוּר הַרְבֵּה יֵשׁ בְּסֵפֶר מִשְׁלֵי וּבַחֲבַקּוּק וְיָפֵחַ לַקֵּץ וְלֹא יְכַזֵּב וּמְנַחֵם פָּתַר אוֹתוֹ לְשׁוֹן מוֹקֵשׁ כְּמוֹ (לְקַמָּן קכד) הַפַּח נִשְׁבַּר: 12 : 6
Les paroles de l’Éternel sont des paroles pures ; c’est de l’argent raffiné au creuset dans le sol, et qui est sept fois épuré.
Rachi
אִמֲרוֹת ה' אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת. הֵן שֶׁיֵּשׁ יְכוֹלֶת בְּיָדוֹ לְקַיְּימָם אֲבָל אִמֲרוֹת בְּנֵי אָדָם אֵינָם אֲמָרוֹת שֶׁהֵם מֵתִים וְאֵין בְּיָדָם לְקַיֵּים: טְהֹרוֹת. בְּרוּרוֹת וּמִתְקַיְּימוֹת כָּל מַה שֶּׁמַּבְטִיחַ עוֹשֶׂה וַהֲרֵי הִבְטִיחַנִי יְשׁוּעָה וּמַלְכוּת: כֶּסֶף צָרוּף. הֲרֵי הֵן כְּכֶסֶף צָרוּף הַגָּלוּי לְכָל הָאָרֶץ. בַּעֲלִיל. ל' גִּילוּי הוּא בִּלְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה בֵּין שֶׁנִּרְאֶה בַּעֲלִיל בֵּין שֶׁלֹּא נִרְאֶה בַּעֲלִיל כו' וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים בַּעֲלִיל ל' מַעְלָה וְכֵן פֵּירוּשׁוֹ כֶּסֶף צָרוּף בַּעֲלִיל לָאָרֶץ, כְּלוֹמַר כַּכֶּסֶף הַצָּרוּף בִּמְשׁוּבָּח שֶׁבְּעָפָר וּבָעֶלְיוֹן שֶׁבּוֹ כִּי כּוּר הַמְצָרֵף יַעֲשֶׂה אָדָם מִן הֶעָפָר הַמְּשׁוּבָּח, ל''א בַּעֲלִיל כְּמוֹ עֱלִי (מִשְׁלֵי כז) בְּתוֹךְ הָרִיפוֹת בַּעֱלִי וְהוּא שֵׁם כְּלִי שֶׁכּוֹתְשִׁין בְּתוֹכוֹ וְכֵן בַּעֲלִיל הַכּוּר שֶׁמַּתִּיכִין לְתוֹכוֹ הַזָּהָב וְהַכֶּסֶף וְזֶה אֵינוֹ נִרְאֶה לְפִי שֶׁאֵינוֹ קוֹרֵא עֱלִי הַמַּכְתֵּשׁ שֶׁכּוֹתְשִׁין לְתוֹכוֹ אֶלָּא יָד הַמַּכְתֵּשׁ שֶׁכּוֹתְשִׁין בּוֹ שֶׁקּוֹרִין פילאו''ן בְּלַעַז, ל''א בַּעֲלִיל לְשׁוֹן בַּעַל יָד כְּלוֹמַר אָדוֹן הָאָרֶץ וְשֶׁבַח הַמִּלָּה כְּנֶגֶד הַשֵּׁם וְזֶה תַּרְגּוּם יוֹנָתָן הוּא לְשׁוֹן אַדְנוּת וְאָמַר כִּי אִמְרוֹתֵינוּ כֶּסֶף צָרוּף מֵאֲדוֹן הָאָרֶץ שֶׁהוּא הַשֵּׁם שֶׁהוּא צָרַף וְזִקַּק אוֹתָם (סא''א): 12 : 7
Toi, ô Seigneur, tu les protèges [les justes], tu les défends à jamais contre cette engeance.
Rachi
תִּשְׁמְרֵם. לְאוֹתָם עֲנִיִּים וְאֶבְיוֹנִים הַנִּרְדָּפִים מִן הַדּוֹר זוּ שֶׁהֵם דֵּלָטוֹרִין. מְזֻקָּק שִׁבְעָתַיִם. מִדְרַשׁ אַגָּדָה יֵשׁ וּמְיוּשָּׁב עַל הַסֵּדֶר ר' יְהוֹשֻׁעַ דִּסְכָנִין בְּשֵׁם ר' לֵוִי תִּינוֹקוֹת שֶׁהָיוּ בִּימֵי דָּוִד עַד שֶׁלֹּא טָעֲמוּ טַעַם חֵטְא הָיוּ יוֹדְעִים לִדְרוֹשׁ אֶת הַתּוֹרָה במ''ט פָּנִים לְכָל צַד וְזֶהוּ שִׁבְעָתַיִם וְהָיָה דָּוִד מִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם רבש''ע רְאֵה כַּמָּה תּוֹרָתֶךָ וְאִמְרָתֶךָ בְּרוּרָה וּמְזוּקֶּקֶת שִׁבְעָתַיִם בְּלִבָּם אַתָּה ה' תִּשְׁמְרֵם שָׁמוּר אוֹתָם בְּלִבָּם תִּצְּרֶנּוּ מִן הַדּוֹר הַזֶּה שֶׁלֹּא יִלְמְדוּ דַּרְכֵיהֶם לִהְיוֹת דֵּלָטוֹרִין: 12 : 8
Les méchants rôdent aux alentours, quand la vilenie domine parmi les hommes.
Rachi
סָבִיב רְשָׁעִים יִתְהַלָּכוּן. לִטְמוֹן מוֹקְשִׁים לְהַכְשִׁילֵנִי: כְּרֻם זֻלּוּת לִבְנֵי אָדָם. מִקִּנְאָתָם שֶׁעֵינָם רָעָה בִּגְדוּלָּתִי שֶׁנִּלְקַחְתִּי מֵאַחֲרֵי הַצֹּאן לִמְלֹךְ וְזֶהוּ פִּתְרוֹנוֹ כְּרוּם זֻלּוּת לִבְנֵי אָדָם כְּשֶׁמִתְרוֹמֵם אִישׁ הַזּוֹלֵל בְּעֵינֵי ב''א וְזֶהוּ דּוּגְמָא הָאָמוּר בְּמָקוֹם אַחֵר אֶבֶן מָאָסוּ הַבּוֹנִים (לְקַמָּן קיח) וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה פּוֹתְרוֹ עַל יִשְׂרָאֵל לֶעָתִיד לָבֹא כְּשֶׁיִּתְרוֹמְמוּ וּמְנַחֵם פָּתַר כְּרוּם זֻלּוּת לִבְנֵי אָדָם כָּרְאֵם הַזּוֹלֵל לֶאֱכוֹל בְּנֵי אָדָם וְיִהְיֶה כְּרוּם כְּמוֹ רוּם וּרְאֵם וְזֻלֻּת כְּמוֹ זוֹלֵל וְסוֹבֵא (דְּבָרִים כא) וְכֵן פִּתְרוֹנוֹ סָבִיב רְשָׁעִים יִתְהַלָּכוּן סְבִיבוֹת הֶעָנִי הוֹלְכִים רְשָׁעִים לְבַלְּעוֹ חִנָּם כְּרוּם זֻלּוּת לִבְנֵי אָדָם: 12 : 9
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source