Tehilim

Chapitre 76
Chap. 76
לַמְנַצֵּ֥חַ בִּנְגִינֹ֑ת מִזְמ֖וֹר לְאָסָ֣ף שִֽׁיר:
Au chef des chantres. Avec les instruments à cordes. Psaume d’Assaph. Cantique.
76 : 1
נוֹדָ֣ע בִּֽיהוּדָ֣ה אֱלֹהִ֑ים בְּ֝יִשְׂרָאֵ֗ל גָּד֥וֹל שְׁמֽוֹ:
Dieu est illustre dans Juda, grand est son nom en Israël.
76 : 2
וַיְהִ֣י בְשָׁלֵ֣ם סֻכּ֑וֹ וּמְע֖וֹנָת֣וֹ בְצִיּֽוֹן:
Son tabernacle n’est-il pas dans Salem, et sa demeure dans Sion ?
76 : 3
שָׁ֭מָּה שִׁבַּ֣ר רִשְׁפֵי־קָ֑שֶׁת מָגֵ֬ן וְחֶ֖רֶב וּמִלְחָמָ֣ה סֶֽלָה:
Là, il brise les traits enflammés de l’arc, boucliers, épées, engins de guerre. Sélah !
Rachi
שָׁמָּה שִׁבַּר רִשְׁפֵי קָשֶׁת. שֶׁל סַנְחֵרִיב וְאוּכְלוּסָיו, רִשְׁפֵי קָשֶׁת אֵין רִשְׁפֵי קָשֶׁת לְשׁוֹן רִשְׁפֵי אֵשׁ שֶׁאֵין לְשׁוֹן רִשְׁפֵי אֵשׁ נוֹפְלִים בְּקֶשֶׁת וְזֶה רָפֵי וְרִשְׁפֵי אֵשׁ דָּגוּשׁ וְרִשְׁפֵי קָשֶׁת לְשׁוֹן וּלְחֻמֵי רֶשֶׁף (דְּבָרִים ל''ב) דִּמְתַרְגְּמִינַן עוּף, וּבְנֵי רֶשֶׁף יַגְבִּיהוּ עוּף (אִיּוֹב ה) וְכֵן וּמִקְנֵיהֶם לָרְשָׁפִים (לְקַמָּן עח) לְצִפֳּרִים, וְכֵן וּבְנֵי רֶשֶׁף בְּנֵי עֲפִיפָה הֵם שֵׁדִים יַגְבִּיהוּ לָעוּף אַף זֶה לְשׁוֹן חִצִּים הַמְּעוֹפְפִים כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם, שָׁמָּה שִׁבַּר רִשְׁפֵי קָשֶׁת חִצִּים שֶׁהַקֶּשֶׁת מְעוֹפֵף, וְכָל הַמִּזְמוֹר הַזֶּה מְדַבֵּר בְּמַפֶּלֶת סַנְחֵרִיב שֶׁלֹּא מָצִינוּ אוֹיֵב נוֹפֵל בִּירוּשָׁלַיִם אֶלָּא הוּא:
76 : 4
נָ֭אוֹר אַתָּ֥ה אַדִּ֗יר מֵֽהַרְרֵי־טָֽרֶף:
Tu es éclatant de lumière, plein de majesté sur la cime des monts meurtriers.
Rachi
נָאוֹר אַתָּה אַדִּיר. לְשׁוֹן נִאֵר מִקְדָּשׁוֹ (אֵיכָה ב') נֵאַרְתָּה בְּרִית עַבְדֶּךָ (לְקַמָּן פט) מְנָאֵר אֶת אוֹיְבֶיךָ וְקָמֶיךָ וּמְטַאַטְאָן מִן הָעוֹלָם, נָאוֹר עַל שָׁם מַעֲשָׂיו נִקְרָא כְּמוֹ חַנּוּן וְרַחוּם וְקַנָּא עַל שֵׁם שֶׁהוּא חוֹנֵן שֶׁהוּא מְרַחֵם שֶׁהוּא מְקַנֵּא: אַדִּיר מֵהַרְרֵי טָרֶף. חָזָק מֵעֲנָקִים טוֹרְפִים הַגְּבוֹהִים כְּהָרִים וּלְנֶגְדְּךָ אֵין גְּבוּרָתָם נוֹדַעַת:
76 : 5
אֶשְׁתּוֹלְל֨וּ | אַבִּ֣ירֵי לֵ֭ב נָמ֣וּ שְׁנָתָ֑ם וְלֹא־מָצְא֖וּ כָל־אַנְשֵׁי־חַ֣יִל יְדֵיהֶֽם:
Les cœurs superbes furent frappés de stupeur, ils dormirent leur sommeil ; tous les guerriers laissèrent tomber leurs bras défaillants.
Rachi
אֶשְׁתּוֹלְלוּ. כְּמוֹ הִשְׁתּוֹלְלוּ כְּמוֹ (דה''י ב' כ') וְאַחֲרֵי כֵן אֶתְחַבַּר אֲחַזְיָה וגו' כְּמוֹ הִתְחַבֵּר וְנִגְזַר אֶשְׁתּוֹלְלוּ מִגִּזְרַת (אִיּוֹב יב) מוֹלִיךְ יוֹעֲצִים שׁוֹלָל, וְהוּא לְשׁוֹן מִשְׁגֶּה וְשָׁלוּ כְּשׁוֹטִים שׁוֹגִים והתי''ו נוֹפֶלֶת בִּלְשׁוֹן הַמִתְפַּעֵל בָּאֶמְצַע הַתֵּיבָה בְּכָל תֵּיבָה שֶׁתְּחִילָּתָהּ שי''ן: נָמוּ שְׁנָתָם. נִרְדְּמוּ בְּשֵׁינָה לְשׁוֹן תְּנוּמָה: וְלֹא מָצְאוּ. יְדֵיהֶם וְכֹחָם כְּשֶׁבָּאתָ לִיפָּרַע מֵהֶם:
76 : 6
מִ֭גַּעֲרָ֣תְךָ אֱלֹהֵ֣י יַעֲקֹ֑ב נִ֝רְדָּ֗ם וְרֶ֣כֶב וָסֽוּס:
Devant tes menaces, ô Dieu de Jacob, chars de combat et coursiers furent saisis de torpeur.
Rachi
נִרְדָּם וְרֶכֶב וָסוּס. וי''ו שֶׁל וְרֶכֶב טְפֵילָה הִיא כְּמוֹ (בְּרֵאשִׁית לו) אֵלֶּה בְנֵי צִבְעוֹן וְאַיָּה וַעֲנָה וי''ו שֶׁל וְאַיָּה טְפֵילָה הִיא:
76 : 7
אַתָּ֤ה | נ֥וֹרָא אַ֗תָּה וּמִֽי־יַעֲמֹ֥ד לְפָנֶ֗יךָ מֵאָ֥ז אַפֶּֽךָ:
C’est toi, toi qui es redoutable : qui peut tenir devant toi, dès qu’éclate ta colère ?
Rachi
מֵאָז אַפֶּךָ. מִשָּׁעָה שֶׁאַתָּה כּוֹעֵס:
76 : 8
מִ֭שָּׁמַיִם הִשְׁמַ֣עְתָּ דִּ֑ין אֶ֖רֶץ יָֽרְאָ֣ה וְשָׁקָֽטָה:
Du haut du ciel tu fis entendre ta sentence : la terre s’en effraya et demeura immobile,
Rachi
מִשָּׁמַיִם הִשְׁמַעְתָּ דִּין. כְּשֶׁנִּתְנַבֵּא יְשַׁעְיָה עַל פּוּרְעָנוּתוֹ שֶׁל סַנְחֵרִב וְנִתְקַיֵּים בּוֹ, אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁיָּרְאָה מִמֶּנּוּ וּמֵאוּכְלוּסָיו אָז שָׁקָטָה:
76 : 9
בְּקוּם־לַמִּשְׁפָּ֥ט אֱלֹהִ֑ים לְהוֹשִׁ֖יעַ כָּל־עַנְוֵי־אֶ֣רֶץ סֶֽלָה:
quand Dieu se leva pour faire justice, pour porter secours à tous les humbles de la terre. Sélah !
Rachi
בְּקוּם לַמִּשְׁפָּט אֱלֹהִים. לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט מֵאוֹיְבָיו לְהוֹשִׁיעַ חִזְקִיָּהוּ וְסִיעָתוֹ:
76 : 10
כִּֽי־חֲמַ֣ת אָדָ֣ם תּוֹדֶ֑ךָּ שְׁאֵרִ֖ית חֵמֹ֣ת תַּחְגֹּֽר:
Oui, la fureur des mortels elle-même te rend hommage, lorsque tu t’armes d’un reste de courroux.
Rachi
כִּי חֲמַת אָדָם תּוֹדֶךָּ. כַּעֲסָן שֶׁל רְשָׁעִים גּוֹרֵם שֶׁהַבְּרִיּוֹת מוֹדִים לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּשֶׁהֵם מַרְאִין כַּעֲסָם והקב''ה נִפְרָע מֵהֶם הַכֹּל מְקַלְּסִין לְפָנָיו וְאַף הֵם עַצְמָם מְקַלְּסִין לְפָנָיו כְּשֶׁרוֹאִין שֶׁאֵין כַּעֲסָן כְּלוּם כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בִּנְבוּכַדְנֶצַּר כְּשֶׁהִשְׁלִיךְ חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ מַה נֶאֱמַר שָׁם יְהֵא שְׁמֵיהּ דֶאֱלָהָא מְבָרֵךְ וגו' וע''י כֵּן שְׁאֵרִית חֵמֹת תַּחְגֹּר תְּעַכֵּב וְתַחֲדִיל שְׁאָר הָרְשָׁעִים מְעוּכָּבִים וְנִמְנָעִים מִלְּהַרְאוֹת גַּאֲוָתָם וַחֲמָתָם, תַּחְגּוֹר ל' עַכָּבָה בִּלְשׁוֹן מִשְׁנָה פְּגִימַת הַסַּכִּין כְּדֵי שֶׁתַּחְגֹּר בּוֹ הַצִּפּוֹרֶן, וְשָׁמַעְתִּי מִשְּׁמוֹ שֶׁל רַבִּי אֶלְעָזָר הַגָּאוֹן בר' יִצְחָק שֶׁהָיָה מֵבִיא הַמִּקְרָא הַזֶּה עֵדוּת לְאוֹתָהּ מִשְׁנָה, וְיֵשׁ עוֹד לִפְתּוֹר חֲגִירָה זוֹ כְּמַשְׁמָעָהּ לְשׁוֹן חֲגוֹרָה וּפֵירוּשׁוֹ לְךָ נָאֶה לַחֲגוֹר חֵימָה וְלַעֲטוֹת קִנְאָה כִּי הַכֹּחַ וְהַיְּכוֹלֶת שֶׁלָּךְ וּלְשׁוֹן שְׁאֵרִית זֶה הוּא מֵאַחַר שֶׁחֲמַת אָדָם אֵינוֹ כְּלוּם נִשְׁאֲרוּ כָּל חֲגוֹרוֹת חֵימָה לְךָ:
76 : 11
נִֽדֲר֣וּ וְשַׁלְּמוּ֮ לַיהוָ֪ה אֱֽלֹהֵ֫יכֶ֥ם כָּל־סְבִיבָ֑יו יוֹבִ֥ילוּ שַׁ֝֗י לַמּוֹרָֽא:
Faites des vœux et acquittez-les envers l’Éternel, votre Dieu ; que ce qui l’entoure apporte des présents au Dieu redoutable !
Rachi
נִדֲרוּ וְשַׁלְּמוּ. נִדְרֵיכֶם: כָּל סְבִיבָיו. הַשּׁוֹמְעִים תְּשׁוּעָה זוֹ וְכֵן עָשׂוּ כמ''ש (יְשַׁעְיָה יט) יִהְיוּ חָמֵשׁ עָרִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִדְבָּרוֹת שְׂפַת כְּנַעַן וְנִשְׁבָּעוֹת לה' צְבָאוֹת: יוֹבִילוּ שַׁי לַמּוֹרָא. לָמָּה לְפִי שֶׁבְּעֵת חֶפְצוֹ:
76 : 12
יִ֭בְצֹר ר֣וּחַ נְגִידִ֑ים נ֝וֹרָ֗א לְמַלְכֵי־אָֽרֶץ: (פ)
Il fauche la superbe des princes, il est terrifiant pour les Rois de la terre.
Rachi
יִבְצֹר רוּחַ. גַּסָּה שֶׁל נְדִיבִים מְמַעֵט גַּאֲוָתָם, יִבְצוֹר יְמַעֵט כְּמוֹ (בְּרֵאשִׁית יא) לֹא יִבְצֹר מֵהֶם:
76 : 13
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source