Chap. 6
1
הַנּוֹדֵר מִן הַמְבֻשָּׁל, מֻתָּר בַּצָּלִי וּבַשָּׁלוּק. אָמַר קוֹנָם תַּבְשִׁיל שֶׁאֵינִי טוֹעֵם, אָסוּר בְּמַעֲשֵׂה קְדֵרָה {א} רַךְ, וּמֻתָּר בְּעָבֶה {ג} וּמֻתָּר בְּבֵיצַת טְרָמִיטָא, וּבִדְלַעַת הָרְמוּצָה:
R. Bartenura (non traduit)
הַנּוֹדֵר מִן הַמְבֻשָּׁל. שֶׁאָמַר קוֹנָם מְבֻשָּׁל עָלַי:
מֻתָּר בַּצָּלִי וּבַשָּׁלוּק. כָּל שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל יוֹתֵר מִבִּשּׁוּלוֹ הָרָאוּי נִקְרָא שָׁלוּק:
מַעֲשֵׂה קְדֵרָה רַךְ. שֶׁנֶּאֱכַל עִם הַפַּת {ב}:
עָבֶה. שֶׁנֶּאֱכַל בְּלֹא פַּת:
בֵּיצַת טְרָמִיטָא. מְבֻשֶּׁלֶת בְּמַיִם חַמִּים וּמְשַׁמְּרִים אוֹתָהּ שֶּׁלֹא תִּקְפֶּה {ד}:
וּבִדְלַעַת הָרְמוּצָה. דְּלַעַת שֶׁטּוֹמְנִים אוֹתָהּ בָּרֶמֶץ, הוּא אֵפֶר חַם, וּמִתְמַתֵּק בְּכָךְ:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{א} קְדֵרָה. הָרִיפוֹת וְגֶרֶשׂ כַּרְמֶל: {ב} דְּהַאי תַּנָּא כָּל מִידֵי דְּמִתְאָכְלֵי בֵיהּ רִיפְתָּא תַּבְשִׁיל קָרֵי לֵיהּ. וְאָסוּר בְּצָלִי וְשָׁלוּק, דְּהָא מִתְאָכְלֵי בֵיהּ רִיפְתָּא. גְּמָרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב. וְהוּא הַדִּין בְּנוֹדֵר מִן הַתַּבְשִׁיל בְּלֹא שֶׁאֲנִי טוֹעֵם: {ג} בְּעָבֶה. וְהוּא הַדִּין דְּנוֹדֵר מִן הַמְבֻשָּׁל מֻתָּר בְּעָבֶה. יְרוּשַׁלְמִי. הָרַ''ן: {ד} וְצָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאֵין אוֹכְלִין עִמָּהּ פַּת, וְנַעֲשֵׂית לִרְפוּאָה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam (non traduit)
ודלעת רמוצה, מין מן הדלועין שאינה ראויה לאכילה עד שטומנין אותה באפר חם. ושם האפר שנשאר בו חמימות, רמץ, וכבר ביארנו זה כמה פעמים במסכת כלאים:
הנודר מן המבושל מותר בצלי ובשלוק כו'. מעשה קדירה ־ הריפות והגרש וכיוצא בהן. ופירוש רך, שאינו יכול לעמוד בעצמו, ועבה, שהוא עב שיכול לעמוד בעצמו. וביצת תרמיטא, ביצה מבושלת במים חמים ומשמרין אותה שימור גדול שלא יקפה וקוראין אותה הרופאים נימרשת.
2
הַנּוֹדֵר מִמַּעֲשֵׂה קְדֵרָה, אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מִמַּעֲשֵׂה רְתַחְתָּה. אָמַר, קוֹנָם הַיּוֹרֵד לַקְּדֵרָה שֶׁאֵינִי טוֹעֵם, אָסוּר בְּכָל הַמִּתְבַּשְּׁלִין בַּקְּדֵרָה:
R. Bartenura (non traduit)
מִמַּעֲשֵׂה רְתַחְתָּה. אֹכֶל עָשׂוּי מִקֶּמַח שֶׁהֻרְתַּח בַּקְּדֵרָה {ה}. וּכְלָלָא דְּמִלְּתָא, בִּנְדָרִים הַלֵּךְ אַחַר לְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם לְפִי הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְאִי אִיכָּא דוּכְתָּא דְּקָרוּ לְצָלִי מְבֻשָּׁל וְלִמְבֻשָּׁל צָלִי, הַנּוֹדֵר מִן הַמְבֻשָּׁל אָסוּר בְּצָלִי, וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. וְאִי רֻבָּא קָרֵי לֵיהּ הָכִי וּמִעוּטָא קָרֵי לֵיהּ הָכִי, לֹא אָמְרִינַן זִיל בָּתַר רֻבָּא, אֶלָּא הָוֵי סְפֵק נְדָרִים, וְכָל סְפֵק נְדָרִים לְהַחְמִיר:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{ה} מְפָרֵשׁ בַּיְרוּשַׁלְמִי אֵיזֶהוּ מַעֲשֵׂה רְתַחְתָּה, כְּגוֹן חִילְקָא כוּ' סֹלֶת וְאֹרֶז כוּ' עַל שֵׁם שֶׁצָּרִיךְ לְהַרְתִּיחַ לְבַשֵּׁל הַרְבֵּה. וּלְפִי זֶה מַתְנִיתִין הָכִי מִפָרְשָׁה, הַנּוֹדֵר כוּ' מִמַּעֲשֵׂה רְתַחְתָּה דְּהַיְנוּ חִילְקָא כוּ', שֶׁרַק דְּבָרִים אֵלּוּ נִקְרָאִים מַעֲשֵׂה קְדֵרָה. אָמַר קוֹנָם הַיּוֹרֵד לַקְּדֵרָה אָסוּר בְּכָל הַמִּתְבַּשְּׁלִים בַּקְּדֵרָה, דְּכֻלְּהוּ בִּכְלַל הַיּוֹרֵד לַקְּדֵרָה הֵם. בֵּית יוֹסֵף. וְשֶׁאֵינִי טוֹעֵם לָאו דַּוְקָא, וּכְדִלְעֵיל:
Rambam (non traduit)
מעשה רתחתא ־ הוא המאכל שעושין מן הקמח ומן לביבות הפת במים רותחין. והעיקר שנגררים אחריו אלו הדינים ונסמכים, הוא מה שאמרו: ''בנדרים הלך אחר לשון בני אדם''. וזה גם כן תלוי לפי לשון הידוע והמורגל בין בני אדם שבאותו מקום שנשבע בו האדם, ולפי מה שמורה עליו באותו הזמן. ועל דרך משל, אם היה המקום שנשבע בו קוראין באותו זמן ''מבושל'' לצלי ושלוק, הרי הכל אסור עליו; ואם אין קוראין ''מבושל'' אלא המבושל ממש, הרי זה אסור עליו המבושל לבדו. ועל זה תעשה היקש מכל מה שיש בזו המסכתא באמרו: ''הנודר מכך אסור בדבר פלוני ומותר בפלוני'', לפי שכל זה אמנם אמרו התנא לפי מקומו ולפי לשונם באותו הזמן ולפי המפורסם אצל ההמון, ומסר לנו זה על דרך הדמיון. לפיכך הבן זה, ולא נצטרך להחזירו במה שאנו עתידים לומר:
3
מִן הַכָּבוּשׁ, אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מִן הַכָּבוּשׁ שֶׁל יָרָק. כָּבוּשׁ שֶׁאֵינִי טוֹעֵם, אָסוּר בְּכָל הַכְּבוּשִׁים. מִן הַשָּׁלוּק, אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מִן הַשָּׁלוּק שֶׁל בָּשָׂר. שָׁלוּק שֶׁאֵינִי טוֹעֵם, אָסוּר בְּכָל הַשְּׁלָקִים. מִן הַצָּלִי, אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מִן הַצָּלִי שֶׁל בָּשָׂר, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. צָלִי שֶׁאֵינִי טוֹעֵם, אָסוּר בְּכָל הַצְּלוּיִים. מִן הַמָּלִיחַ, אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מִן הַמָּלִיחַ שֶׁל דָּג. מָלִיחַ שֶׁאֵינִי טוֹעֵם, אָסוּר בְּכָל הַמְּלוּחִים:
R. Bartenura (non traduit)
אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מִן הַכָּבוּשׁ שֶׁל יָרָק. דִּסְתַם כָּבוּשׁ שֶׁל יָרָק הוּא:
כָּבוּשׁ שֶׁאֵינִי טוֹעֵם. מַשְׁמַע כָּל מִינֵי כָּבוּשׁ. וְכֵן שָׁלוּק, צָלוּי, מָלִיחַ, בְּלֹא הֵ''א, מַשְׁמַע כָּל מִינִים שֶׁל שָׁלוּק, וְשֶׁל צָלוּי וְשֶׁל מָלִיחַ {ו}:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{ו} וְשֶׁאֵינִי טוֹעֵם לָאו דַּוְקָא, אֶלָּא לִרְבוּתָא נַקְטֵיהּ, דַּאֲפִלּוּ אוֹמֵר שֶׁאֵינִי טוֹעֵם, אִי אָמַר כָּבוּשׁ אִין, אִי לֹא לֹא. וְהַתּוֹסָפוֹת מְפָרְשִׁי דְּעִקַּר הַחִלּוּק הוּא שֶׁאֵינִי טוֹעֵם, וְכֵן בְּהָנָךְ דִּלְעֵיל הַמִּתְבַּשְּׁלִים בַּקְּדֵרָה. הָרַ''ן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam (non traduit)
מן הכבוש אין אסור אלא מן הכבוש של ירק כו', מן הצלי אינו אסור אלא מן הצלי של בשר כו' ־ כבר ידעת ההפרש שיש בין השם הידוע לשאינו ידוע, לפיכך אם אמר: ''מן השלוק'' בה''א הידיעה, הרי זה מורה על השלוק הידוע, והוא ברוב מן הירקות; ואם אמר ''שלוק'' בלתי ה''א הידיעה, הרי זה מורה על כל מה ששולקים אותו. זה כלל ידוע בכל הלשונות, שהשם שאינו ידוע כולל כל המינין על דרך כלל, והשם הידוע פוטר. ולא תפשע בעיקר הידוע: ''בנדרים הלך אחר לשון בני אדם''. ואין הלכה כרבי יהודה:
4
דָּג דָּגִים שֶׁאֵינִי טוֹעֵם, אָסוּר בָּהֶן, בֵּין גְּדוֹלִים בֵּין קְטַנִּים, בֵּין מְלוּחִין בֵּין טְפֵלִין, בֵּין חַיִּין בֵּין מְבֻשָּׁלִין, וּמֻתָּר בְּטָרִית טְרוּפָה וּבְצִיר. הַנּוֹדֵר מִן הַצַּחֲנָה, אָסוּר בְּטָרִית טְרוּפָה, וּמֻתָּר בְּצִיר וּבְמֻרְיָס. הַנּוֹדֵר מִטָּרִית טְרוּפָה, אָסוּר בְּצִיר וּבְמֻרְיָס:
R. Bartenura (non traduit)
דָּג דָּגִים שֶׁאֵינִי טוֹעֵם. לֹא דָג וְלֹא דָגִים וְהַכֹּל בַּמַּשְׁמָע {ז}:
טְפֵלִין. מִבְּלִי מֶלַח {ח}:
צַחֲנָה. תַּעֲרֹבֶת מִינֵי דָגִים טְרוּפִים נִקְרָאִים צַחֲנָה. וְדֻגְמָתוֹ בְּמַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה [דַּף מ.] הַהִיא אַרְבָּא דְּצַחַנְתָּא:
בְּטָרִית טְרוּפָה. דָּג שֶׁחוֹתְכִים אוֹתוֹ חֲתִיכוֹת חֲתִיכוֹת וּמוֹכְרִים אוֹתוֹ, וְיֵשׁ לוֹ שֵׁם בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְאֵינוֹ בִּכְלַל דָּג וְדָגִים {ט}:
וּמֻתָּר בְּצִיר וּבְמֻרְיָס. הוֹאִיל וְאֵין עִקַּר מַמָּשׁוּת הַדָּג מֻבְלָע בָּהֶם:
הַנּוֹדֵר מִטָּרִית טְרוּפָה אָסוּר בְּצִיר וּבְמֻרְיָס. דְּכֵיוָן דְּהִזְכִּיר טְרוּפָה, מִכָּל דָּבָר שֶׁמְּעֹרָב בּוֹ מִין דָּג {י} מַשְׁמַע:
צִיר. מַיִם הַיּוֹצְאִים מִן הַדָּגִים הַמְּלוּחִים:
וּמֻרְיָס. שֻׁמָּן הַיּוֹצֵא מִדָּגִים מְלוּחִים:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{ז} מִשּׁוּם דְּאָמַר תְּרֵי לִשָּׁנֵי, דָּג דָּגִים, דְּדָג מַשְׁמַע גָּדוֹל מִשּׁוּם דְּנִמְכָּר בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְדָגִים מַשְׁמַע קְטַנִּים לְפִי שֶׁאֵין נִמְכָּרִים אֶלָּא בְּיַחַד. הָרַ''ן. וְהָרַמְבַּ''ם כָּתַב דַּע כִּי בִּלְשׁוֹנֵנוּ כְּשֶׁיִּתְחַבֵּר שֵׁם הַיָּחִיד עִם הָרַבִּים הוּא מוֹרֶה עַל הַכְּלָל וְעַל הַפַּלָּגָה בְּרִבּוּי כְּמוֹ הֲבֵל הֲבָלִים. שִׁיר הַשִּׁירִים. וְכֵן דָּג דָּגִים כָּלַל הַמִּין כֻּלּוֹ בְּאֵיזֶה עִנְיָן שֶׁיִּהְיֶה: {ח} כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב תָּפֵל מִבְּלִי מֶלַח [אִיּוֹב ו]. וְהַטֵּי''ת מִתְחַלֶּפֶת בְּתָי''ו שֶׁשְּׁנֵיהֶם מִמּוֹצָא הַלָּשׁוֹן: {ט} שֶׁכֵּן הוּא נִקְרָא, טָרִית: {י} וּלְשׁוֹן הָרֹא''שׁ, וּלְפִי זֶה דַּוְקָא בְּצִיר וּמֻרְיָס שֶׁל טָרִית הוּא שֶׁנֶּאֱסַר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam (non traduit)
וצחנה ־ רוצה לומר, הדג הכבוש שכבר נתעפש והסריח, מגזרת ''ותעל צחנתו'' (יואל ב כ):
ומורייס ־ שם, הוא הנקרא בלשון ערבי אלטמאר''י, ופעמים נעשה מן הדגים, ועל זה המורייס הנעשה מן הדגים מדבר בזאת ההלכה.
וציר ־ רוצה לומר המים היוצאין מן הדגים המלוחין.
וטרית טרופה ־ מין מן הדגים מחותך לחתיכות קטנות, מבואר בעבודה זרה.
ותפל ־ הוא הדבר שאין בו טעם.
דג דגים שאיני טועם אסור בהן בין גדולים כו' ־ דע, כי בלשוננו כשיתחבר שם האחד עם הרבים, הרי זה מורה על הכלל ועל הפלגה בריבוי, כגון: ''הבל הבלים'', ''שיר השירים''. ואם אמר: ''דג דגים'', כלל כל המינים כולו באיזה ענין שיהיה.
5
הַנּוֹדֵר מִן הֶחָלָב, מֻתָּר בַּקּוּם. וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹסֵר {יא}. מִן הַקּוּם, מֻתָּר בֶּחָלָב {יב}. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר, הַנּוֹדֵר מִן הַגְּבִינָה, אָסוּר בָּהּ בֵּין מְלוּחָה בֵּין טְפֵלָה:
R. Bartenura (non traduit)
קוּם. הוּא נַסְיוֹבֵי דַּחֲלָבָא, מַיִם הַיּוֹצְאִים מִן הַגְּבִינָה:
אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר כוּ' בֵּין מְלוּחָה בֵּין טְפֵלָה. דְּלֹא תֵימָא הַגְּבִינָה הַמְיֻחֶדֶת שֶׁבַּגְּבִינָה מַשְׁמַע {יג} וְאֵין דֶּרֶךְ לְאָכְלָהּ בְּלֹא מֶלַח. וַהֲלָכָה כְּאַבָּא שָׁאוּל:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{יא} אוֹסֵר. דְּקָסָבַר יֵשׁ בּוֹ צִחְצוּחַ חָלָב וְהָוֵי בִּכְלַל חָלָב. רַשִׁ''י. וְהַיְנוּ לְהַסָּלְקָא דַעְתָּךְ אֲמִינָא, דְּבַגְּמָרָא מַסִּיק דְּלֹא פְלִיגֵי אֶלָּא דְּכָל חַד כִּי אַתְרֵיהּ, דִּבְאַתְרָא דְּרַבִּי יוֹסֵי קָרֵי לְקוּמָא קוּמָא דַּחֲלָבָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {יב} מֻתָּר כוּ'. דִּבְרֵי הַכֹּל, דְּחָלָב אֵינוֹ בִּכְלַל קוּם. רַשִׁ''י: {יג} וְאִם כֵּן דַּוְקָא הֵיכָא דְנָקַט בְּהֵ''א אִצְטְרִיךְ לְאַשְׁמוֹעִינַן. וְהָרַ''ן כָּתַב דְּלֹא תֵימָא מִפְּנֵי שֶׁרֹב הַגְּבִינוֹת מְלוּחוֹת הֵן סְתָמָא מְלוּחָה מַשְׁמַע, קָא מַשְׁמַע לָן:
Rambam (non traduit)
הנודר מן החלב מותר בקום ורבי יוסי אוסר כו' ־ קום נקרא המים היוצאין מן הגבינה, ובמערב אנו קורין אותה מיס''א. והלכה כאבא שאול:
6
הַנּוֹדֵר מִן הַבָּשָׂר, מֻתָּר בַּרֹטֶב וּבַקִּפָּה. וְרַבִּי יְהוּדָה אוֹסֵר. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, מַעֲשֶׂה וְאָסַר עָלַי רַבִּי טַרְפוֹן בֵּיצִים שֶׁנִּתְבַּשְּׁלוּ עִמּוֹ. אָמְרוּ לוֹ, וְכֵן הַדָּבָר, אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁיֹּאמַר בָּשָׂר זֶה עָלָי, שֶׁהַנּוֹדֵר מִן הַדָּבָר וְנִתְעָרֵב בְּאַחֵר, אִם יֶשׁ בּוֹ בְנוֹתֵן טַעַם, אָסוּר:
R. Bartenura (non traduit)
מֻתָּר בְּרֹטֶב וּבַקִּפָּה. רֹטֶב הַנִּקְפֶּה בְּשׁוּלֵי הַקְּדֵרָה נִקְרָא קִפָּה {יד}:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹסֵר. הוֹאִיל וְיֵשׁ בּוֹ טַעַם בָּשָׂר. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
אֵימָתַי בִּזְמַן שֶׁאָמַר בָּשָׂר זֶה עָלָי. דְּכֵיוָן שֶׁאָמַר בָּשָׂר זֶה, שַׁוְּיֵהּ עֲלֵיהּ חֲתִיכָה דְּאִסּוּרָא וְאָסוּר בְּטַעֲמוֹ. אֲבָל אִם אָמַר קוֹנָם בָּשָׂר עָלַי, לֹא אָסַר עַצְמוֹ אֶלָּא בְּדָבָר הַנִּקְרָא בָּשָׂר:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{יד} וְקַשְׁיָא, דְּאִי הָכִי הַיְנוּ רֹטֶב עַצְמוֹ כוּ'. וְהַתּוֹסָפוֹת פֵּרְשׁוּ דְּקִפָּה הַיְנוּ בָּשָׂר שֶׁנִּקְפָּה בְּשׁוּלֵי קְדֵרָה, וּמֻתָּר מִשּׁוּם דְּלֹא קָרוּ אֱינָשֵׁי בָּשָׂר אֶלָּא חֲתִיכוֹת שֶׁהֵן בָּשָׂר בְּעַיִן:
Rambam (non traduit)
הנודר מן הבשר מותר ברוטב ובקיפה ורבי יהודה כו' ־ רוטב הוא המרק, קיפה הוא התבלין. וחכמים אומרים, כשאדם נשבע על דבר ידוע ומפרש אותו ומיחדו, הרי הוא עליו כמו הדבר האסור מעצמו, ומשערים אותו כשנתערב במין אחר בנותן טעם כדין שאר האיסורין כולן, מין במינו בכל שהוא, ושלא במינו בנותן טעם. אבל אם נשבע על מין מן המינין, אינו אסור עליו אלא אותו המין בעצמו ובעינו בלתי תערובת זולתו, כמו שביאר בזאת ההלכה באמרו ''הנודר מן היין'' (משנה נדרים ו ט). ואין הלכה כר' יהודה:
7
הַנּוֹדֵר מִן הַיַּיִן, מֻתָּר בְּתַבְשִׁיל שֶׁיֶּשׁ בּוֹ טַעַם יַיִן. אָמַר קוֹנָם יַיִן זֶה {טו} שֶׁאֵינִי טוֹעֵם, וְנָפַל לְתַבְשִׁיל, אִם יֶשׁ בּוֹ בְנוֹתֵן טַעַם, הֲרֵי זֶה אָסוּר. הַנּוֹדֵר מִן הָעֲנָבִים, מֻתָּר בְּיַיִן. מִן הַזֵּיתִים, מֻתָּר בְּשֶׁמֶן. אָמַר קוֹנָם זֵיתִים וַעֲנָבִים אֵלּוּ {טז} שֶׁאֵינִי טוֹעֵם, אָסוּר בָּהֶן וּבַיּוֹצֵא מֵהֶן:
R. Bartenura (non traduit)
מֻתָּר בְּתַבְשִׁיל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ טַעַם יַיִן. כְּרַבָּנָן דְּרַבִּי יְהוּדָה:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{טו} {טז} זֶה. וְאֵלּוּ. מַסִּיק בַּגְּמָרָא דְּזֶה וְאֵלּוּ וַדַּאי דַּוְקָא, וּבְלֹא שֶׁאֵינִי טוֹעֵם מַהֲנֵי לְאִסּוּר בְּנוֹתֵן טַעַם אוֹ בַיּוֹצֵא מֵהֶן, אֲבָל שֶׁאֵינִי טוֹעֵם מִבַּעְיָא אִי מַהֲנֵי נַמִּי בְּלֹא זֶה וְאֵלּוּ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
8
הַנּוֹדֵר מִן הַתְּמָרִים, מֻתָּר בִּדְבַשׁ תְּמָרִים {יז}. מִסִּתְוָנִיּוֹת, מֻתָּר בְּחֹמֶץ סִתְוָנִיּוֹת. רַבִּי יְהוּדָה בֶן בְּתֵירָא אוֹמֵר, כָּל שֶׁשֵּׁם תּוֹלַדְתּוֹ קְרוּיָה עָלָיו וְנוֹדֵר הֵימֶנּוּ, אָסוּר אַף בַּיּוֹצֵא הֵימֶנּוּ. וַחֲכָמִים מַתִּירִין:
R. Bartenura (non traduit)
סִתְוָנִיּוֹת. עֲנָבִים רָעִים הַנִּשְׁאָרִים בַּגְּפָנִים בִּימוֹת הַסְּתָו, וְאֵינָם רְאוּיִים לְיַיִן וְעוֹשִׂים מֵהֶם חֹמֶץ:
כָּל שֶׁשֵּׁם תּוֹלַדְתּוֹ קְרוּיָה עָלָיו. וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּשְׁתַּנָּה נִקְרָא עַל שֵׁם עִקָּרוֹ. כְּמוֹ, דְּבַשׁ תְּמָרִים, חֹמֶץ סִתְוָנִיּוֹת:
וַחֲכָמִים מַתִּירִין. אִיכָּא בֵּין תַּנָּא קַמָּא לַחֲכָמִים, דְּתַנָּא קַמָּא סָבַר הַנּוֹדֵר בְּסִתְוָנִיּוֹת מֻתָּר בַּחֹמֶץ הַיּוֹצֵא מֵהֶן וְאָסוּר בְּסִתְוָנִיּוֹת, וַחֲכָמִים מַתִּירִין בַּסִּתְוָנִיּוֹת עַצְמָן, דְּכֵיוָן דְּסִתְוָנִיּוֹת לָאו בְּנֵי אֲכִילָה נִינְהוּ, כִּי נָדַר מִסִּתְוָנִיּוֹת דַּעְתּוֹ עַל הַחֹמֶץ הַיּוֹצֵא מֵהֶן, לֹא עַל הַסִּתְוָנִיּוֹת עַצְמָן. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים. פֵּרוּשׁ אַחֵר, וַחֲכָמִים מַתִּירִין חֹמֶץ הַסִּתְוָנִיּוֹת כְּמוֹ דְבַשׁ תְּמָרִים, דִּסְבִירָא לְהוּ לַחֲכָמִים דְּבֵין בִּדְבָרִים הָרְאוּיִים לַאֲכִילָה בֵּין שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לַאֲכִילָה הָאוֹסֵר דָּבָר אֶחָד עַל עַצְמוֹ מֻתָּר בַּיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ {יח}:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{יז} בִּדְבַשׁ כוּ'. פֵּרוּשׁ דְּאָמַר קוֹנָם תְּמָרִים עָלַי, מֻתָּר בַּדְּבַשׁ הַיּוֹצֵא מֵהֶם דִּדְבַשׁ מִקְּרֵי תְּמָרִים לֹא מִקְּרֵי. וְאַף דְּאָמְרִינַן לְעֵיל דַּאֲפִלּוּ רַבָּנָן מוֹדוּ הֵיכָא דְּקָרוּ לְקוּמָא קוּמָא דְּחַלְבָּא אָסוּר, וּדְבַשׁ תְּמָרִים וְחֹמֶץ סִתְוָנִיּוֹת לִתְּסַר מֵהַאי טַעֲמָא, וְיֵשׁ לוֹמַר דְּלֹא דָמִי דְּאִלּוּ גַבֵּי קוּם לֹא נִשְׁתַּנָּה מִצּוּרָה לְצוּרָה אֶלָּא מְעֹרָב הָיָה בֶּחָלָב בְּאוֹתָהּ צוּרָה עַצְמָהּ אֲבָל הָכָא הֲרֵי נִשְׁתַּנָּה הַגּוּף. הָרַשְׁבָּ''א. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {יח} זֶה לְשׁוֹן הַתּוֹסָפוֹת, אִיכָּא בֵּינַיְהוּ, דְּתַנָּא קַמָּא נָקַט מִן הַתְּמָרִים מֻתָּר בִּדְבַשׁ, מַשְׁמַע דְּדַוְקָא בִּתְמָרִים וְסִתְוָנִיּוֹת שֶׁהֵן רְאוּיִין אָסוּר בָּהֶן וּמֻתָּר בַּיּוֹצֵא מֵהֶן, הָא נָדַר מִדְּבָרִים שֶׁאֵינָם רְאוּיִים לֶאֱכֹל אָסוּר בֵּין בָּהֶם בֵּין בַּיּוֹצֵא מֵהֶם:
Rambam (non traduit)
הנודר מן הענבים מותר ביין, מן הזיתים כו', הנודר מן התמרים מותר בדבש תמרים כו' ־ תנא קמא אומר: הנודר מן התמרים מותר בדבש תמרים, לפי שהתמרים ראויין לאכילה, ונאמר שהוא לא נתכוין אלא לעצמן כמות שהן. וחכמים אומרים: אפילו היה הדבר שנשבע עליו אינו ראוי לאכילה כלל, שהיה לנו לומר שהוא לא נתכוין אלא על הדבר היוצא ממנו, עם כל זה מותר ביוצא ממנו, כגון הסתווניות, והם הפירות שבימות הגשמים, ושם ימות גשמים – סתיו, ואינם ראויין לאכילה, ועושין מן הענבים שבימות הגשמים חומץ. והלכה כחכמים:
9
הַנּוֹדֵר מִן הַיַּיִן, מֻתָּר בְּיֵין תַּפּוּחִים. מִן הַשֶּׁמֶן {יט}, מֻתָּר בְּשֶׁמֶן שֻׁמְשְׁמִין. מִן הַדְּבַשׁ {כ}, מֻתָּר בִּדְבַשׁ תְּמָרִים. מִן הַחֹמֶץ, מֻתָּר בְּחֹמֶץ סִתְוָנִיּוֹת. מִן הַכְּרֵשִׁין, מֻתָּר בְּקַפְלוֹטוֹת. מִן הַיָּרָק, מֻתָּר בְּיַרְקוֹת הַשָּׂדֶה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא שֵׁם לְוָאי:
R. Bartenura (non traduit)
קַפְלוֹטוֹת. מִין מִמִּינֵי הַכַּרְתִּיִּים הַגְּדֵלִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל:
שֶׁהוּא שֵׁם לְוָאי. הַבָּא לוֹמַר יַרְקוֹת שָׂדֶה צָרִיךְ לְחַבֵּר {כא} שֵׁם לַיָּרָק וְלוֹמַר יַרְקוֹת שָׂדֶה. וְכֵן כֻּלָּם. אֲבָל בַּשְּׁבִיעִית לְפִי שֶׁאֵין יַרְקוֹת גִּנָּה מְצוּיִין, שֶׁאֵין גְּדֵלִין בְּלֹא עֲבוֹדָה, וְאוֹכְלִים יַרְקוֹת שָׂדֶה, לְפִיכָךְ יְרָקוֹת סְתָם בִּשְׁבִיעִית הָווּ יַרְקוֹת שָׂדֶה. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בִּשְׁאָר שְׁנֵי הַשָּׁבוּעַ:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{יט} מִן הַשֶּׁמֶן. מַשְׁמַע שֶׁמֶן זַיִת. רַשִׁ''י: {כ} הַדְּבַשׁ. סְתָם אֵינוֹ אֶלָּא דְּבַשׁ דְּבוֹרִים. טוּר: {כא} כְּמוֹ הַפַּעַם יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלַי [בְּרֵאשִׁית כט]:
Rambam (non traduit)
הנודר מן היין מותר ביין תפוחים מן השמן כו'. שם לווי – שם מחובר, רוצה לומר שזה לא יודע אלא במה שנתחבר בו, והוא אמנם נשבע בדבר שנודע בזה השם בלא שם מחובר.
ושומשמין, נקרא בערבי אלסמ''ס. וכרשין, כרתי. וקפלוטות, שם הכרתין שבארץ ישראל:
10
מִן הַכְּרוּב, אָסוּר בְּאִסְפַּרְגּוֹס. מִן הָאִסְפַּרְגּוֹס, מֻתָּר בִּכְרוּב. מִן הַגְּרִיסִים {כג}, אָסוּר מִן הַמִּקְפָּה, וְרַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר. מִן הַמִּקְפָּה, מֻתָּר בִּגְרִיסִין {כה}. מִן הַמִּקְפָּה, אָסוּר בְּשׁוּם, וְרַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר. מִן הַשּׁוּם, מֻתָּר בְּמִקְפָּה. מִן הָעֲדָשִׁים, אָסוּר בַּאֲשִׁישִׁין, וְרַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר. מִן הָאֲשִׁישִׁים, מֻתָּר בַּעֲדָשִׁים. חִטָּה חִטִּים שֶׁאֵינִי טוֹעֵם, אָסוּר בָּהֶן בֵּין קֶמַח בֵּין פָּת. גְּרִיס גְּרִיסִין שֶׁאֵינִי טוֹעֵם, אָסוּר בָּהֶן בֵּין חַיִּין בֵּין מְבֻשָּׁלִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר {כז}, קוֹנָם גְּרִיס אוֹ חִטָּה שֶׁאֵינִי טוֹעֵם, מֻתָּר לָכוֹס חַיִּים:
R. Bartenura (non traduit)
אִסְפַּרְגּוֹס. מִין כְּרוּב הוּא, אֶלָּא שֶׁאֵין כְּרוּב נִקְרָא בְּשֵׁם אִסְפַּרְגּוֹס. פֵּרוּשׁ אַחֵר, אִסְפַּרְגּוֹס, הַמַּיִם שֶׁשָּׁלְקוּ בָּהֶם הַכְּרוּב {כב}:
מִן הַגְּרִיסִין אָסוּר בַּמִּקְפָּה. שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֵם נְתוּנִים לְתוֹךְ הַמִּקְפָּה עֲדַיִן שֵׁם גְּרִיסִין עֲלֵיהֶם:
וְרַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר. דְּקָסָבַר מִקְפָּה שֶׁל גְּרִיסִין מִקְּרוּ, גְּרִיסִין גְּרֵידָא לֹא מִקְּרוּ:
מִקְפָּה. תַּבְשִׁיל עָב שֶׁל קִטְנִית אוֹ שֶׁל צִיקֵי קְדֵרָה {כד}:
הַנּוֹדֵר מִן הַמִּקְפָּה אָסוּר בְּשׁוּם. רְגִילִים הָיוּ לָתֵת שׁוּם בְּכָל מִקְפָּה כְּדֵי שֶׁיִּתֵּן טַעַם, וְהַשּׁוּם הוּא הַמִּקְפָּה:
אָסוּר בַּאֲשִׁישִׁין. פְּסֹלֶת שֶׁל עֲדָשִׁים. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי בִּתְלָתָא בָּבֵי דְּמַתְנִיתִין:
חִטָּה חִטִּים שֶׁאֵינִי טוֹעֵם. חִטָּה מַשְׁמַע פַּת אֲפוּיָה, חִטִּים מַשְׁמַע לָכוֹס {כו}:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{כב} וְצָרִיךְ לְחַלֵּק בֵּין אִסְפַּרְגּוֹס שֶׁהֵם מֵי שְׁלִיקָה לְצִיר שֶׁהוּא מֵי מְלִיחָה, דִּבְדָג דָּגִים אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר שֶׁאֵינִי טוֹעֵם תְּנַן דְּמֻתָּר בְּצִיר. וְאֶפְשָׁר דְּבִלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם כְּשֶׁאוֹמֵר כְּרוּב רוֹצֶה לוֹמַר אִסְפַּרְגּוֹס, וּבִנְדָרִים הַלֵּךְ אַחַר לְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם: {כג} הַגְּרִיסִים. שֵׁם נוֹפֵל עַל הַפּוֹלִים הַטְּחוּנִים. הָרַמְבַּ''ם: {כד} וְזֶה לְשׁוֹן הָרַמְבַּ''ם מִקְפָּה שֵׁם הַתַּבְשִׁיל אֵיזֶה תַּבְשִׁיל שֶׁיְּהֵא, הֲלֹא תִרְאֶה שֶׁהֵם קוֹרְאִים תַּבְשִׁיל הַפּוֹלִים מִקְפָּה שֶׁל גְּרִיסִין: {כה} בִּגְרִיסִין. וְכֵן מִן הָאֲשִׁישִׁים מֻתָּר בָּעֲדָשִׁים דִּבְרֵי הַכֹּל. רַשִׁ''י: {כו} דְּפַת חִטָּה מִקְּרֵי דְּחַד גּוּפָא נַמִּי נִינְהוּ כוּ'. חִטִּים מַשְׁמַע לָכוֹס, שֶׁאָדָם כּוֹסֵס חִטִּים חֲלוּקִים יַחַד: {כז} רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. וְלֹא פְלִיגֵי אַתַּנָּא קַמָּא. וְאַל תִּתְמַהּ עַל לְשׁוֹן רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר דְּמַשְׁמַע דְּפָלֵיג, דְּהַרְבֵּה שְׁנוּיִים כָּזוֹ וְלֹא פְלִיגֵי:
Rambam (non traduit)
מן הכרוב אסור באיספרגוס, מן האיספרגוס כו' ־ אספרגוס קוראים המים ששולקים בהן הירקות, אי זה ירק שיהיה. והוא רוצה לומר בכאן באמרו אספרגוס, המים ששולקים בו הכרוב.
גריסין, שם נופל על הפולים הטחונים. ומקפה, שם התבשיל, אי זה התבשיל שיהיה; הלא תראה שהם קוראים תבשיל הפולים ''מקפה של גריסין''. ואשישין, עדשים טחונים. ואין הלכה כרבי יוסי בכל מה שאמר:
פרק ז
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source