Chap. 111
111 : 1
הַ֥לְלוּיָ֨הּ | אוֹדֶ֣ה יְ֭הוָה בְּכָל־לֵבָ֑ב בְּס֖וֹד יְשָׁרִ֣ים וְעֵדָֽה:
Alléluia ! Je louerai l’Éternel de tout mon cœur, dans le cercle des justes, dans l’assemblée.
Rachi (non traduit)
הַלְלוּיָהּ וגו'. מִזְמוֹר זֶה הוּסַד בְּאֶלֶף בֵּית אוֹת אַחַת בְּרֹאשׁ הַפָּסוּק וְאֶחָד בְּאַמְצָעוּתָיו וְכֵן כֻּלָּם מאל''ף וְעַד תי''ו, וּכְמוֹ כֵּן מִזְמוֹר הַשֵּׁנִי, הָרִאשׁוֹן מְדַבֵּר בְּשִׁבְחוֹ שֶׁל הקב''ה וְהַשֵּׁנִי מִסְפַּר בְּשִׁבְחוֹ שֶׁל צַדִּיק:
M. David (non traduit)
הללויה. אתם כולכם הללויה ואף אני אודה את ה' בכל לבב : בסוד. בעצת ישרים ובני העדה ר''ל כפי אשר יורו ישרי הלב ויתר העם :
M. Tsion (non traduit)
בסוד. ענין עצה כי נעשית בסוד לבל יגלה, או הוא מל' יסוד כי העצה למעשה היא כמו היסוד להבנין :
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
אודה ה', מזמורים אלה נאמרו באל''ף בי''ת לרוב חשיבותם כמ''ש חז''ל, אמר אני אודה ה' בכל לבב, בין בסוד ישרים שהם בעלי הבינה המבינים דרכי ה' ועיני האלהות וסודותיו, ובין בתוך העדה הם כל ההמון הנועדים לשמוע את דברי :(מלבי''ם באור הענין)
111 : 2
גְּ֭דֹלִים מַעֲשֵׂ֣י יְהוָ֑ה דְּ֝רוּשִׁ֗ים לְכָל־חֶפְצֵיהֶֽם:
Grandes sont les œuvres de l’Éternel, digne objet d’études pour tous ceux qui s’y complaisent.
M. David (non traduit)
גדולים מעשי ה'. עם כי מעשה ה' המה גדולים ר''ל עשויים בחכמה נפלאה עכ''ז המה דרושים ונמצאים לכל החפצים להתבונן בהם :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
(ב־ג) מעשי ה', פעלו, עי' הבדלם למעלה כ''ח ד'. חפציהם. הנפרד חפץ, והוא שם. הוד והדר. ע''ל ק''ד א'. צדקתו. עי' ישעיה נ''ט :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
גדולים מעשי ה', יתחיל לספר משלשה מיני השגות אשר נשיג בהנהגת ה', והם מעשים ופעולות ונפלאות, שיש הבדל בין מעשים ובין פעולות. שמעשה הונח על דבר הנגמר שאין יד הפועל עוסק בו יותר, ופעולה הונח על העסק שהפועל עודנו מתעסק בפעלו, ובב' בחינות אלה נשקיף על הבריאה שברא ה', מצד אחד נשקיף עליה כמו שהיא עשויה ונגמרת בשלימותה ותכלית תקונה, ובצד הב' נשקיף מצד שעוד ידי היוצר פועלים תמיד בבריאותה ומחדש בכל יום מעשה בראשית, וקיום הבריאה היא תמיד כבריאה חדשה, ושני אלה הם בההנהגה שהיא כפי חקי הטבע, ועוד יש הנהגה אחרת שלפעמים יהרוס וישדד חקי הטבע וזה נקרא נפלאות, אמר הנה מעשי ה' המה גדולים מאד בריבוי ובגודל הכמות, ובכ''ז הם דרושים לכל חפציהם, שלכל מעשה יש חפץ, ר''ל יש תכלית אשר יכוין אליו העושה במעשהו ואליו יכונן את מעשיו, כמו חפץ הבית הוא לשבת בו, חפץ הכסא לשבת עליו, חפץ האהל לשבת תחתיו וכדומה, אולם ה' שלא ברא את הבריאה לצרכו, החפץ של המעשה אינו לצרכו, רק לצורך המעשה עצמה, שהתכלית רצוף במעשה עצמה, והוא חפץ של המעשה שיפיק את תכליתו, ויש שחק אחד טבעי יכון לתכליתים שונים, כמו כח ההתפשטות ששם ה' באויר, בו יש חפצים שונים, שעל ידו יעלו האדים, ישבו הרוחות, יפיחו הצמחים, וכדומה, ועל זה אמר שמעשי ה' הם דרושים לכל חפציהם, שכל החפצים והתכליות שלהם דרושים מהם ונמצאים בם :(מלבי''ם באור הענין)
111 : 3
הוֹד־וְהָדָ֥ר פָּֽעֳל֑וֹ וְ֝צִדְקָת֗וֹ עֹמֶ֥דֶת לָעַֽד:
Majesté et splendeur, telle est son action, sa justice subsiste à jamais.
M. David (non traduit)
עומדת לעד. היא דבר המתקיימת לעולם משא''כ צדקת בשר ודם :
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
הוד והדר פעלו, אולם פעלו, שהוא מה שעדיין פועל ועוסק בהבריאה בתמידות והיא בריאה חדשה בכל רגע, בפעלו זה נמצא הוד והדר, שמבואר אצלנו שההוד הוא הפנימי, וההדר הוא ההדר החיצוני, ר''ל שפועל בין בחיצוניות הדברים לפי מה שאנו משיגים אותם בחושינו נמצא הדר חיצוני המתפשט על כל פעולותיו, ובין ההוד הפנימי של כחות הפנימיות הנצפנים במעשיו אשר עין חוקר לא יביטם. וצדקתו עומדת לעד, מבואר אצלנו שהצדקה הנאמרת אצל ה' תרמוז אל המעשים הנשגבים שיעשה לפי האלהות שבו לא לפי ההשקף על הנבראים, ויען שבעניני הנפלאות שיבואר אח''ז יביט על סדר מעשה הנבראים, יאמר שלא כן במעשיו ופעולותיו אשר ערך בהסידור הטבעיי בו ישקיף על אלהותו כפי מה שרצה ברצונו הפשוט לפי מדתו האלהית, וזאת לא תשתנה כל ימי עולם והיא עומדת בקביעות. הפך הנפלאות שאינם קבועים לעד, ובצדקה זו יעמיד את הבריאה תמיד ולא ימושו חקיה כל ימי עולם :(מלבי''ם באור הענין)
111 : 4
זֵ֣כֶר עָ֭שָׂה לְנִפְלְאֹתָ֑יו חַנּ֖וּן וְרַח֣וּם יְהוָֽה:
Il a perpétué le souvenir de ses merveilles, le Seigneur est clément et miséricordieux.
Rachi (non traduit)
זֵכֶר עָשָׂה. קָבַע לְיִשְׂרָאֵל שַׁבָּתוֹת וּמוֹעֲדִים וּמִצְוֹת שֶׁנֶּאֶמְרוּ בָּהֶם וְזָכַרְתָּ כִּי הָיִיתָ בְּמִצְרַיִם (דְּבָרִים ט''ו) לְפִי שֶׁהוּא חַנּוּן וְרַחוּם עַל בָּנָיו וְחָפֵץ לְהַצַּדִּיקִם:
M. David (non traduit)
זכר עשה לנפלאותיו. כמ''ש במן קח צנצנת וגו' והנח אותו וגו' למשמרת (שמות יז) למען תהיה לזכרון : חנון. כי הוא חנון ורחום ולזה עשה זכרון על הנסים למען ייטיבו דרכם ויקבלו שכר :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
זכר. ע''ל קל''ה י''ג :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
זכר עשה לנפלאותיו, אמנם הנפלאות שהם למעלה מדרך הטבע לא יעשם ה' תמיד, ולא ישנה את הטבע רק בעת מן העתים לפי הצורך להודיע לבני האדם גבורותיו, וזה זכרו לדור, שע''י הנפלאות יזכרו שהוא הבורא והוא היכול לשנות את הבריאה, וע''כ לא יעשם תמיד אחר שהם רק לזכר, וכל שיזכרו נפלאותיו אין צריך עוד להם, וזה יעשה מצד שהוא חנון ורחום, ר''ל אם מצד החנינה כמו שעשה להאבות שמצאו חן בעיניו, אם מצד הרחמים כמו שעשה בעת יציאת מצרים מצד שרחם על ענים וצרתם :(מלבי''ם באור הענין)
111 : 5
טֶ֭רֶף נָתַ֣ן לִֽירֵאָ֑יו יִזְכֹּ֖ר לְעוֹלָ֣ם בְּרִיתֽוֹ:
Il pourvoit à la nourriture de ceux qui le révèrent, se souvient éternellement de son alliance.
Rachi (non traduit)
טֶרֶף נָתַן. מָזוֹן:
M. David (non traduit)
טרף. זה המן שכלכל בו אנשי דור המדבר : יזכור. כי זכר לעולם הברית אשר כרת את אברהם להביאם לארץ ולזה אף כי מרו בו לא חסרו דבר :
M. Tsion (non traduit)
טרף. ענין מזון כמו הטריפני לחם חוקי (שם ל) והושאל ממזון החיה הבאה על ידי טרף :
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
טרף, הנפלאות שעשה לאבותינו היה תכליתם לתת להם את ארץ כנען, ששם ימצאו מזונותיהם בריוח ויוכלו לעסוק בתורה, וזה טרף נתן ליראיו, קרא מזון זה בשם טרף, שהושאל מן מזון האריה שהוא ע''י מה שטורף חיות הקטנות ממנו, כן נתן להם מזונם ע''י שאכלו את העמים, כמ''ש ואכלת את כל העמים אשר ה' אלהיך נותן לך, שכמו שהצומח מזון להחי והחי מזון להמדבר, כן הוכנו עובדי גלולים להיות מזון לאשר עלו למדרגה נעלה ונשא ממינם, ומבאר שזה היה ע''י שיזכר לעולם בריתו, שהוא הברית שכרת עם האבות לתת להם את א''י, והמאמרים מקבילים, יזכר לעולם בריתו, לתת להם נחלת גוים.(מלבי''ם באור הענין)
111 : 6
כֹּ֣חַ מַ֭עֲשָׂיו הִגִּ֣יד לְעַמּ֑וֹ לָתֵ֥ת לָ֝הֶ֗ם נַחֲלַ֥ת גּוֹיִֽם:
La puissance de ses hauts faits, il l’a révélée à son peuple, en lui donnant l’héritage des nations.
Rachi (non traduit)
כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ. כְּשֶׁנָּתַן לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם הוֹדִיעָם כֹּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ, וּמִדְרַשׁ תַּנְחוּמָא כָּתַב לְיִשְׂרָאֵל מַעֲשֶׂה בְּרֵאשִׁית לְהוֹדִיעָם שֶׁהָאָרֶץ שֶׁלּוֹ וּבְיָדוֹ לְהוֹשִׁיב בָּהּ כָּל מִי שֶׁיִּרְצֶה וְלַעֲקוֹר אֵלּוּ וּלְהוֹשִׁיב אֲחֵרִים שֶׁלֹּא יוּכְלוּ הָאוּמּוֹת לוֹמַר לְיִשְׂרָאֵל גַּזְלָנִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שִׁבְעָה גּוֹיִם:
M. David (non traduit)
הגיד לעמו. הבטיח לעמו להראות כח מעשיו להוריש ז' האומות ולתת להם נחלת הגוים ההם ולזה הגיד שלא יאמרו במקרה בא :
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
כח מעשיו הגיד לעמו מעשי ידיו אמת ומשפט, ר''ל שזכר לעולם בריתו שכרת עם האבות לתת להם נחלת גוים, והגיד להם כח מעשיו שמעשי ידיו הם אמת ומשפט, שהכח של המעשה אשר עשה והבריאה אשר ברא, הוא אמת ומשפט, שזאת היא הכח הפנימי המעמיד כל הבריאה, עד שהאמת והמשפט הוא הכח והנפש והחיות של כלל מעשה ה', שה' ערך את הבריאה שתהיה בגוף וגויה אל האמת בדברים העוונים, שיכירו ע''י הבריאה מציאת ה' ואחדותו והאמונה האמתיית, ואל המשפט בין אדם לחברו, ואם אין אמת ומשפט אין כח ואין חיות ונפש בכל הבריאה והמעשה שעשה, והיא כגוף בלא נשמה, וע''כ הכנענים שהפרו אמת ומשפט לא יכלו להתקיים בעולם, וצוה למחות זכרם כמו שמבערים את גופת המת אשר אין לו כח ונשמה פנימית, נאמנים כל פקודיו ומזה מבואר שפקודי ה' הם נאמנים וקיימים מצד עצמם, וגם הם.(מלבי''ם באור הענין)
111 : 7
מַעֲשֵׂ֣י יָ֭דָיו אֱמֶ֣ת וּמִשְׁפָּ֑ט נֶ֝אֱמָנִ֗ים כָּל־פִּקּוּדָֽיו:
Les œuvres de ses mains sont vérité et justice, tous ses préceptes sont infaillibles.
M. David (non traduit)
מעשי ידיו אמת. מה שגרש הגוים ההם היה לאמת הבטחתו לאברהם ובמשפט היה כי העובדי גלולים נגרשו בעונם : נאמנים. כי כל פקודיו המה נאמנים ולא ימצא בהם דבר עול :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
אמת ומשפט. עי' ירמיה ה' ב' :(מלבי''ם באור המלות)
111 : 8
סְמוּכִ֣ים לָעַ֣ד לְעוֹלָ֑ם עֲ֝שׂוּיִ֗ם בֶּאֱמֶ֥ת וְיָשָֽׁר:
Ils sont inébranlables pour toute l’éternité, marqués au coin de la vérité et de la droiture.
Rachi (non traduit)
סְמוּכִים. הֵם פִּקּוּדָיו עַל סֶמֶךְ עֹז מְחוּזָּקִין בְּעוֹנְשִׁין וְאַזְהָרוֹת וְהַפַּרָשִׁיּוֹת קְבוּעוֹת זוֹ עַל זוֹ כְּסֵדֶר וְלִדְרוֹשׁ וְזֶהוּ שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ וגו' (שה''ש ה'):
M. David (non traduit)
סמוכים. פקודיו המה סמוכים ונשענים להתקיים לעולם כי המה עשוים באמת וישר ואין א''כ מקום שיהיו בטלים בשום זמן :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
סמוכים. שם, הם הסמוכים של העולם לעד, ר''ל העמודים של העולם :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
סמוכים לעד לעולם, ר''ל שהם הסמוכים של העולם לעד, דהיינו שהם העמודים והיסודות שהעולם סמוך ונשען עליהם לעד ולנצח, ואם ימושו פקודיו מלסמוך את העולם יפול העולם בכללו ולא יוכל לעמוד אחר שאין לו סמוכים, ומפרש שזה היה מפני שהם עשוים באמת וישר, שמה שנאמנים כל פקודיו, הוא מפני שעשוים באמת והאמת הוא נאמן. ומה שהם סמוכים של העולם, הוא מפני שעשוים בישר, והישר והמישרים הם סמוכים ועמודים של העולם, כמו שכתוב (למעלה סימן ע''ה) אני מישרים אנכי תכנתי עמודיה, שהמישרים הם הסמוכים של עמודי העולם, וכמו שפרשתי שם :(מלבי''ם באור הענין)
111 : 9
פְּד֤וּת | שָׁ֘לַ֤ח לְעַמּ֗וֹ צִוָּֽה־לְעוֹלָ֥ם בְּרִית֑וֹ קָד֖וֹשׁ וְנוֹרָ֣א שְׁמֽוֹ:
Il envoya la délivrance à son peuple, promulgua pour toujours son alliance ; son nom est saint et redoutable.
M. David (non traduit)
פדות. להפדותם ממצרים : צוה. על כי צוה להם התורה הנתונה בברית המתקיימת לעולם ובעבור קבלתה שלח הפדות : קדוש וגו'. ולזה קדש גם אותם במצותיו למען תהיה יראת ה' על פניהם :
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
פדות, ר''ל שע''י הפקודים האלה שלח פדות לעמו, שעל תנאי זה פדה אותם שישמרו את הפקודים, ואם לא ישמרו אותם יהיו משועבדים ועבדים, וע''י הפקודים צוה לעולם בריתו, שכמו שאמר שיזכר לעולם בריתו ע''י שכח מעשיו (שהם אמת ומשפט) הגיד לעמו, כן קיום הברית לעולם הוא רק ע''י שמירת הפקודים, כמ''ש ויתן להם ארצות גוים בעבור ישמרו חקיו :(מלבי''ם באור הענין)
111 : 10
רֵ֘אשִׁ֤ית חָכְמָ֨ה | יִרְאַ֬ת יְהוָ֗ה שֵׂ֣כֶל ט֖וֹב לְכָל־עֹשֵׂיהֶ֑ם תְּ֝הִלָּת֗וֹ עֹמֶ֥דֶת לָעַֽד: (פ)
Le principe de la sagesse, c’est la crainte de l’Éternel, gage de précieuse bienveillance pour ceux qui s’en inspirent. Sa gloire subsiste à jamais.
M. David (non traduit)
ראשית חכמה. הנכון הוא שבתחלת למוד החכמה ישריש האדם בלבו יראת ה' ולשכל טוב יחשב לכל העושים כן כי אז תהיה תהלתו עומדת לעד להיות מהולל בחכמה כי תהיה מתקיימת משא''כ אם לא תקדים היראה אל החכמה וכמ''ש רז''ל :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
ראשית חכמה. התבאר בפי' משלי. ושכל טוב. מורה תמיד על ההשכלה ברוה''ק, וכינוי עושיהם, על פקודיו שבפסוק ז' :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
ראשית, אולם ראשית החכמה ושרשה היא יראת ה', שבאשר החכמה היא מקובלת מאדון החכמה, ואין חקיה ושרשיה מתבררים במופתים, והתאוה והיצר מסיתים את האדם לסור מחקי החכמה, צריך לאסור את הנפש במוסרות היראה, שאם יירא את ה' לא יעבר מחקי החכמה אשר צוה וישמור פקודיו ומצותיו, ואז יהיה שכל טוב לכל עושיהם, כינוי עושיהם מוסב אל הפקודים הנזכר למעלה, שאז ימצא העושה את הפקודים בם שכל טוב, ורוח ה' ישכילהו להבין טעמם וסודותם, ואז תהלתו עומדת לעד, כי ימצא בם אושר הנצחי ולישרים נאוה תהלה :(מלבי''ם באור הענין)
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source